זוג עם שני ילדים ובהריון, מתחזקים (עדיין לא דתיים) שומרי שבת וחגים ומסורת.
מאז שאנחנו בתהליך (שלוש שנים בערך) כמעט ולא נפגשים עם המשפחות בסופי שבוע ובחגים , ובמילא לא נפגשים במהלך השבוע , לא גרים באותה העיר.
יש לנו ילדים צפופים, שנתיים וחצי, חצי שנה ובהריון. ובגדול עניין הגידול עליי עם שיתוף פעולה של בעלי כמובן. (אני לא עובדת)
מרגישה לבד ומרגישה קושי בבדידות לפחות אחת לחודש שמנטרל אותי אנרגטית.
הילדים כמעט לא חווים משפחה וסבא וסבתא כי הם לא באים לבקר וקשה להם לארח אותנו בשבתות.
זה המצב ולא ניתן לשנות.
החלום שלי משפחה גדולה אבל מרגישה שאני טובעת באתגר הזה. ואני מרגישה בודדה ועצובה לפעמים שכמה נורא שאנחנו בתהליך כל כך מבורך אבל המחיר הוא בדידות איומה.
עוד אין קהילה ממש (גרים בתל אביב) זו עיר פחות מסורתית כך שאין ממש שכנות פעילה.
מישהי יכולה להאיר את נפשי ולחזק אותי? אשמח מאוד! לא רוצה להיות בעצבות כי באמת שברוך ה אני ברת מזל! רק צריכה כוחות!
מאז שאנחנו בתהליך (שלוש שנים בערך) כמעט ולא נפגשים עם המשפחות בסופי שבוע ובחגים , ובמילא לא נפגשים במהלך השבוע , לא גרים באותה העיר.
יש לנו ילדים צפופים, שנתיים וחצי, חצי שנה ובהריון. ובגדול עניין הגידול עליי עם שיתוף פעולה של בעלי כמובן. (אני לא עובדת)
מרגישה לבד ומרגישה קושי בבדידות לפחות אחת לחודש שמנטרל אותי אנרגטית.
הילדים כמעט לא חווים משפחה וסבא וסבתא כי הם לא באים לבקר וקשה להם לארח אותנו בשבתות.
זה המצב ולא ניתן לשנות.
החלום שלי משפחה גדולה אבל מרגישה שאני טובעת באתגר הזה. ואני מרגישה בודדה ועצובה לפעמים שכמה נורא שאנחנו בתהליך כל כך מבורך אבל המחיר הוא בדידות איומה.
עוד אין קהילה ממש (גרים בתל אביב) זו עיר פחות מסורתית כך שאין ממש שכנות פעילה.
מישהי יכולה להאיר את נפשי ולחזק אותי? אשמח מאוד! לא רוצה להיות בעצבות כי באמת שברוך ה אני ברת מזל! רק צריכה כוחות!
