נגיד...

פחד ממקומות סגורים (שכחתי איך קוראים לזה בשפה המקצועית...)

דיי טראומה שהפחה לפחת לנסוע בטרמפים ובאוטובוסים... (מבחינת בחילות, כאבי בטן... וכו'...)

ועודכמה....

שיחדור איתך לעמקי הנפש למצא מאיפה הפחד מתחיל, אם זה טראומה או משהו כזה.

אני רק יכול להציע 
(אני לא פסיכולוג אבל ככה קיבלתי מרבותי) 

לשבת פעם ביום למשך כחמש דקות או יותר, לעצם עיניים ולשנן שוב ושוב בכוונה-  אני לא מפחד מכלום, רק מה' יתברך!

העומק של זה הוא שכל מידה, כל רגש, בשורש שלו אמור להיות מכוון כלפי ה', וכלפי הגילוי שלו במציאות. למשל, אהבה- צריך להיות רק אהבת ה' ואהבת הטוב, שזאת הצורה בה הוא מתגלה במציאות. כנ"ל פה, לגבי יראה- צריך לפחד מה' ולפחד מלעשות רע. (או לכבד תלמידי חכמים)

עיין ליקוטי מוהר"ן תורה י"ד מדובר שם הרבה על יראה.

הכל רק עצה אני לא פסיכולוג...

בהצלחה.

להבין שהכל מה', וכל מה שיקרה זה רק מה שהוא רוצה... הוא בוודאי רוצה רק להטיב לנו...

יש גם עניין של העלאת המידות - יש חסד (אהבה), גבורה (יראה), תפארת (התפארות, ענווה), נצח (ניצוח והתנצחות), הוד (הודאה) יסוד (חיבור). וזה כנגד זה יש את הז' עממין - הכנעני החיטי וכו'.

המטרה שלנו זה לקחת את המידה כשהיא "פגומה ולא לשנות אותה אלא להעלות אותה - כי כלמידה כוח מכוחות הנפש שיש באדם.

לדו' מי שמאוד אוהב אוכל יחשוב "הלא האוכל הוא מה', והאוכל הוא רק קליפה וכיסוי לאור ה' שנמצא בטעם, אם כן אין לי מה לאהוב את האוכל אלא את אור ה' הנמצא בתוכו (שהרי ממלא כל עלמין)". וביראה לדו' פחד מחיות "הלא מי שנתן לאותה חיה כוח זה ה' ית', וכמו שאני לא מפחד מחרב אלא מהחייל שמחזיק אותה ככה אני אפחד מה' שהוא הנותן כוח לאותה חיה, וגם ה' רוצה שיהיה לי רק טוב, והוא סיבב את הפחד הזה כדי שאני שתהיה לי יראת ה'" וכדאי לחשוב בכל העניין הזה - אם מביאים למישהו מתנה, מה הוא אוהב יותר? את המתנה או את העטיפה?

וכמובן שכל זה זה עבודה תמידית, גבוה מעל גבוה... ואפשר להחתזק על זה הרבה מהספר "צוואת הריב"ש" לבעש"ט...

ראשית כמו כתב שמיניסט, - עניין למקצוענים...

בתור עזרה ראשונה אני ממליץ על העצה שלו, וכן על דמיון מודרך (לשבת בחדר רגיל מואר וכו', ולדמיין שלב אחרי שלב עשיה של הפעולות ההן, להמחיש זאת בדמיון בצורה הכי ברורה שאפשר וכו') ואח"כ על התנסות בשלבים, לאט לאט. אם יש מישהו שניתן לחשוף בפניו את הפחד ושילווה את השלבים הראשונים (מה שאפשר - כגון חושך ומים) זה יכול להועיל.

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....