התייעצות נשית-הריון ולידה
אני במחזור, הבת שלי (בת 6) ראתה שרידים של דם האסלה, שכנראה לא התנקו טוב כשהורדתי מים.
היט נכנסה ללחץ, וניסתה לחקור אותי מה זה (כמעט בבכי).
ניסיתי לענות הכי ברוגע, שהכל בסדר ואין צורך להיחלץ, שאין פה שום דבר מסוכן וכו'. זה לא סיפק אותה. היא רצתה לדעת בדיוק מה זה.
ניסיתי להגיד שהכל בסדר וזה קשור לדברים שאני אסביר לה יותר בפירוט כשהיא תגדל. נראה לי שזה כללית אותה עוד יותר.
בסוף איכשהו סיימתי את השיחה בלי יותר פירוט, אבל אני בטוחה שזה עוד מטריד אותה ורוצה לחזור אליה עם תשובה יותר מספקת.
אני תוהה אם להסביר לה באמת מה זה (בצורה מותאמת איכשהו), אבל חוששת שזה רק ילחיץ יותר... לא יודעת...
אשמח לשמוע מה אתן אומרות...
אני הייתי מסבירה לה בצורה ביולוגית נטואין לי הסבר

כדי שהיא לא תחפש תשובות במקומות אחרים.

מושיבה אותה לשיחה ומספרת לה כי היא "מספיק בוגרת כדי לדעת".

הייתי קודם לומדת קצת על ההיבט הביולוגי כדי לא לעשות פאשלות,

ומסבירה לה בדיוק מה זה מחזור, ואיזה ברכה זה, ושבזכות זה אפשר ללדת ילדים מקסימים כמוה

רואה כאן תגובות מתחתיי וחייבת להגיב-אין לי הסבר

אני נכוותי מזה!

בגיל שש כבר ידעתי לקרוא יותר טוב מ2 האחים הגדולים שלי שהיו בכיתות ג' וב'. כל דבר שהיו אומרים לי שהוא לא לגילי הייתי מחפשת אותו ישר. בגיל שש וחצי כבר חיפשתי בספרייה של ביה"ס מידע על "דמוקרטיה" כי התעלמו מהשאלה שלי של מה זה.

בכיתה ג' נחשפתי לראשונה למילה "מחזור" וכבר ידעתי לגגל אותה, והזדעזעתי ממה שגיליתי. שלא נדבר על חיי אישות, שמה שקראתי עליהם היה מזעזע!

אני לא מוכנה שהילדה שלי תחווה את מה שאני חוויתי, ואין מצב שאני לא אגיד לה את האמת כי מבחינתי זה ערך עליון.

אז אם בגיל שש היא תשאל, אני אסביר לה, היא תשמע את מה שאני רוצה שהיא תשמע ולא תחשף לזה מחברות/אחיות גדולות/אינטרנט/ספרים.

אני נכוותי מזה קשות!

מזל שהיתה לי מורה בתיכון(שהייתה אחכ גם המדריכת כלות שלי) שעזרה לי לצאת מהמקום הזה.עד כיתה ט שקיבלתי מחזור הייתי בטוחה שזה הדבר הכי מזעזע שה' יצר, עד כיתה י"א חשבתי שחיי אישות זה מעשה בהמי!

אני רוצה שהבת שלי תלמד על הנושאים האלו ממקום דתי ומאמין, קדוש וטהור. שתחשף לחומר שאני רוצה שתחשף ולא תלך לרעות בשדות זרים.

אני רוצה שהיא תהיה סמוכה ובטוחה באמא שלה שתספר לה הכל. לא מוכנה שהיא תחווה מה שאני חוויתי!

❤️ הסיטואציה שלך מובנת עכשיו. ברור שאין רק דרך חינוכית אחתקרן-הפוך
להעביר מסרים ומידע רגיש.

מה העניינים? השם בשימוש כבר
אבל זה לא שהיא ראתה ממש דם יוצא משם, שאי אפשר להסתיר וחובה להגיד את האמת, אחרת הילדה תדע שאמא משקרת ולא תבוא אליה יותר בשאלות.
הילדה( בת ה6! ילדונת קטנה! )ראתה דם על האסלה. דם על האסלה לילדות קטנות יכול להראות מהרבה סיבות, לאו דווקא דימום וסתי. אפשר להגיד לה שזה מדלקת בשתן או פצע קטן בישבן( "עקץ אותי שם יתוש וגרדתי ומזה הדם" )-אלה סיבות שבהחלט יכולות להיות!!
גם כשהיא תגדל היא תבין ש: א. באמת יכולות להיות סיבות שונות לדם בשרותים.
ב. גם אם היא תגדל, רחמנא לצלן, ותבין ששינית מן האמת וזה היה דם ווסת, היא גם תבין ל מ ה עשית את זה.
-דאגת לבריאותה הנפשית.
אני לא חושבת שבגיל 6 הייתי מסוגלת לקבל את הידיעה הזאת( על ווסת וכל המשתמע) וגם אני הייתי ילדה שאהבה מאוד לקרוא ולחקור.
וכל מה שכתבתי נכתב בהתאם לגיל הילדה. אם היה מדובר בבת 10 או יותר, הייתי אומרת לה כבר את האמת, ממילא בסביבות גיל 12 כבר אמורה לקבל, וכמובן שאכין אותה מראש.
ולגבי מה שכתבת בסוף-ברור שהבת שלך תלמד ממקום דתי ומאמין, וברור שתהיי זו א ת שתלמדי אותה, אבל, רבונו של עולם, לא בגיל 6....
אם היא לא הייתה נחשפת לזה מראש לא הייתי מספרת.אין לי הסבר

אחרי שהיא כבר ראתה, לא הייתי מתכחשת לאמת. אפילו אם היא תבין למה שיקרתי...

אני פשוט יודעת שאני, בתור הילדה החכמה שהייתי(מענין לאן זה נעלם ), תשובה כזאת לא הייתה מספקת...

אני חושבת שאם היא כבר שאלה אין מנוס, חייבים להסביר.

ברור שלא בדיוק איך נוצרת הפריה וכו, אבל הבטן של אמא מתאמנת כדי שהיא תוכל להיות בהריון...

בכ"מ לצערנו הרבה ילדים נחשפים לזה בגיל מוקדם מידי, מעדיפה לחשוף אותה לזה בעצמי לכל העולם הזה...

(ואני ב"ה! מה איתך? )

את עדיין חכמה ומקסימה! זה לא נעלם לשום מקום!השם בשימוש כבר
אני מסכימה שאם היא שאלה חייבים לענות, אבל-לא חייבים לענות את כ ל האמת... אפשר בהחלט לשנות ממנה, כמו שכבר כתבתי לעיל⬆️
ואנחנו יכולות לא להסכים כמובן🙂
זו דעתך וזו דעתי
( רק חבל שלא תסכימי איתי, בכ"ז, נולדתי צודקת)
סתם, צחקתי.
אני.... ברוך ה'. חיה לי מיום ליום. 🙂
פעם שמעתי משהו חכםאישהואימא
אתה צריך לחשוף ילד לדברים על פי המידע שיש ברשותו
כשילד שואל אותך על משהו, תגשש בזהירות מה המידע שיש ברשותו על כך ועל פי זה תתנהל.. אבל לא הרבה מעבר לכך.
כלומר אם ילדה בת 6-7 הייתה ניגשת אלי שואלת אותי מה זה מחזור, הייתי שואלת אותה: למה את שואלת, מה את יודעת על זה וכו' ולפי זה עונה לה ומספקת לה תדובות..
אבל אם ילדה בת 6 שואלת אותי מה זה הדם הזה ואין לה שום מושג על מחזור או בכלל משהו קרוב לזה, לא הייתי נכנסת לזה בכלל.
מסכימה. ⬆️השם בשימוש כבר
^^^ ממש ככהמיואשת******
נשמהאמאשוני
יש לך ילדה בגיל 6?
כל מה שאת כותבת זה יפה ונעים ונכון. אבל לא תואם גיל.
ילדה בת 6 מעניין אותה חולצת נצנצים לא מחזור.

בדוגמה שלך תארי לעצמך ש"דמוקרטיה" פירושו אונס וביתור גופות.. היית רוצה שיסבירו לך בפרוטרוט מה זה???
יש דרך לתווך מידע.
מסכימה כשהאמירה כשתגדלי תביני הוא משפט מעליב במיוחד כשהוא בא מהאחים הגדולים,
אבל מפה ועד להסביר הסברים ביולוגיים כדי שלא תחפש מידע במילון הדרך עוד ארוכה לדעתי.

אפשר לא להסכים. ויכול להיות מאוד שאם הבנות שלך חכמות וחדות כמוך אז נכון יהיה להסביר להם כפי שכתבת.
הייתי מעדיפה שאמא שלי תסביר לי מה זה דמוקרטיהאין לי הסבר

ולא אנציקלופדיה או כל מקור אחר. 

נחשפתי בשנים ככ תמימות לכל הדבר הכי מגעילים ושפלים שיש בעולם. קראתי פורנוגרפיה. פשוט הרסתי לעצמי חלקים בנפש.

אין לי ילדה בת שש. וגם מאוד אהבתי את מה ש@אישהואימא כתבה על צורת ההסברה לילדים.

אולי באמת גיל 6 זה צעיר מידי. כשיהיו לי ילדים בגיל הזה בעזה יכול להיות שאני אחשוב אחרת.

כרגע, מהמקום שנכוותי בו, ככה אני חושבת.

ויכול להיות מאודד שאני טועה, כי אחרי הכל @השם בשימוש כבר תמיד צודקת, ואנחנו כרגע לא באותה דעה

כמו שהבהרתי-צחקתי, אשה קטנה וחמודה שכמותך, צחקתי.. 🙂השם בשימוש כבראחרונה
את חמודהמיואשת******
אבל את לא לוקחת בחשבון שגם את תסבירי לבת שלך מה שאת רוצה שהיא תדע היא עדיין יכולה ללכת לגגל וללמוד עוד.
עם כל הכבוד בעיני הגישה החינוכית המתאימה היא שילדה בת שש לא תהיה לה גישה לגגל יחסי אישות.
אני מצטערת עבורך שנכווית כך, אבל יש הרבה דרכים לטפל בסיטואציה כזו ובעיני לומר את האמת בגיל שש היא לא אחת מהם. כמובן זכותך לחלוק ולחשוב אחרת.
נשמע לי ממש מוקדם להסביראמאשוני
וכן יכול להלחיץ.
מה שכן, התחילו ליפול לה שיניים? אפשר להסביר שמגיע פעם יורד דם וזה כלום.
דם מתקשר אצל ילדים לכאב אבל גם אצלם לא תמיד זה ככה.
לדעתי מוקדם להכנס לנושאים ביולוגיים.קרן-הפוך
עונים באופן פשוט וענייני- לנערות בוגרות ולנשים יש תהליך גופני שמתחיל החל מגיל 10 בערך - מחזור חודשי . כל ילדה בתהליך ההתבגרות בעז"ה תתחיל לקבל מחזור.
התהליך הזה משמח מאוד כי זה אומר שהגוף של הנערה יוכל להביא ילדים לעולם בעז"ה כשתתחתן.
לבנות יש רחם, והגוף מנקה את הרחם בתהליך קבוע מידי חודש. ויוצא דם.
זה עניין רגיל, לא פצע ולא מכה.
המחזור החודשי הוא חלק מכלל תהליכי שינוי גופניים שיקרו ויש הרבה הכנות לכך (הנצת שדיים, שערות, הפרשות)
בפועל המחזור (הווסת זה המושג הנכון לימי הדימום)- זה כמה ימי דימום קל.
כמובן ששיחה כזאת צריכה להיות חלק מתהליך מתמשך של שיח עם הילדים שלנו. ויכול להיות שהיא תלך לכיוונים נוספים. בהצלחה רבה!
התחילו ליפול לה שיניים, והיא קצת היסטרית גם מהדם שםהריון ולידה
כמה שאני מנסה להעביר את זה בנחת וברוגע, היא קצת נוטה לדרמטיות בדברים כאלו...
זה עוד יותר עונה לך על השאלהמיואשת******
ועל ההבנה איך תהיה התגובה שלה למה שתגידי.
זאת
הבת האישית שלך. את מכירה אותה, וזה התפקיד שלך כאמא להתאים את התשובה ליכולת האישית שלה להבין אותה. תכלס. לא על פי דעות של נשים בפורום , קיבלת מגוון תשובות. אבל התפקיד שלך כאמא זה להחליט איזו תשובה באמת מתאימה ליכולת ההבנה של הבת שלך האישית ומה יהיה לה טוב.
אני אמרתי כשזה קרה. היה לי פצע וזה עברסיה
אני לא חושבת שצריך להסביר בגיל כזהאישהואימא
ילדים מקבלים הסברים פשוטים ולא מסובכים... לא צריך להסתבך איתה. כי הסבר על המחזור יכול להלחיץ אותה יותר.
ואם היית מגלחת את הרגליים והיה יורד לך דם? אז מה.. לא צריך לעשות סיפור..
אני הייתי אומרת שהיה לי פצע קטן ושירד ממנו דם וזה בכלל לא כאב. וניגבתי אותו והדם נפל לשירותים. וזהו. ואם היא תשאל איפה? אני אגיד לה מנהטן או מהרגל. לא צריך להסתבך.
אפשר להגיד(וזה באמת נכון) שיש מקומות בגוף שאפילו פצע קטן יש הרבה דם אבל זה בכלל לא מסוכן ולא כואב.
חסכת לי לכתובאופק המדבר
אני הייתי עונה חלקיתבאר מרים
סוג של משפט כמו:
לפעמים לאמהות יוצא דם מה"פושפושה" (ככה מכנים את המקום אצלנו..), כמו שיש קטנים או גדולים. זה לא פצע ולא כואב.
כשתהיי גדולה אלמד אותך מתי זה קורה.

לא הייתי נכנסת להסברים ביולוגיים ולא מקשרת את זה להריון ולידה.

אהבתי את התשובהאורוש3
תודה! מקווה שהתשובה הזו תספק אותההריון ולידה
נשמע לי הכי מתאים לענות בצורה כזו...
גם אצלינו זה "פוספוס" חסוי בהחלט


אני בחיים לא הייתי אומרת את זה לילדה בת ששמיואשת******
גם אני לא!!לראות את האור
נשמע לי סבבה לומר שהיה לי פצע וירד לי דם ואם תשאל איפה הפצע אגיד בבטן או ברגל. חא נראה לילדה בת 6 צריכה להכיל את זה זה נשמע דוחה..
מהנסיון שלי ומה ששמעתי מאילת בוכניקניק חדשה
כשהילדים מקבלים תשובה, או שהיא מספקת אותם, או שהם קולטים שאנחנו מתחמקים. ובשתי האפשרויות הם שותקים. האפשרות השניה גרועה כי הם רואים שאבא ואמא לא הכתובת. שימי לב לזה...
לא צריך לקחת אמירה מסויימת ולהשליך אותה על כל המקריםאמאשוני
ילדה בת 6 ששואלת שאלה שאפילו לא מדמיינת שהתשובה האמיתית היא בכיוון.
ילדים לא צריכים לדעת כל דבר, מותר לשמור עליהם.
היא לא בגיל ההתבגרות וזה לא שהנושא מעניין אותה.
היא פשוט לא מבינה מה שאלה ולמה זה מתקשר.
זה לא דומה בכלל לנושאים שאיילת מדברת עליהם.
התבלבלתי קצת ממגוון התשובותהריון ולידה
יש פה את כל טווח התשובות האפשריות - החל מלא לספר בכלל ורק להגיד שזה מפצע לא כואב, ועד לפירוט שכולל הסבר על הרחם והקשר להריון ולידה...
נראה לי שהכי מתחברת לי התשובה של @באר מרים שהיא די באמצע - כן עונה את האמת, אבל בפירוט הכי מינימלי, ועם פתח להסבר מפורט יותר בהמשך כשתגדל.

והיא אמנם ממש לא בשלב שתחפש את התשובות ממקורות אחרים, אבל אני מרגישה שהיא כן צריכה תשובה שתספק אותה, ואם היא לא תקבל אותה זה כן עלול לפגוע בפתיחות שלה מולי בהמשך.

תודה לכל העונות, עזרתן לי לסדר את הדברים וגם לנסח את האפשרויות השונות לתשובה ולהרגיש מה מהן הכי נשמעת לי מתאימה לנו.
אני ידעתי בגיל 6 מה זה מחזור. הייתי מספרת בצורה כלליתכי לעולם חסדו
ולא טכנית.
נניח - אצל כל אישה פעם בחודש הרחם מתנקה וזה חלק מתהליך כדי להביא ילדים מתוקים כמוך לעולם
תודה, עזרת לי עם הניסוחהריון ולידה
ומעניין אותי מהחוויה שלך שאת מזכירה -
זה הפחיד אותך לדעת על זה בגיל כל כך צעיר? שמעת על זה בצורה בריאה או ממקור חיצוני? אשמח שתפרטי אם מתאים לך.
אמא שלי סיפרה לי...כי לעולם חסדו
לא זוכרת באיזו סיטואציה האמת.
אולי בהקשר של מקווה?
לא הפחיד בכלל
לא ידעתי על הצד הטכני כמובן של לספור 7 נקיים או מה עושים אחר כך.
רק ידעתי את מה שכתבתי לך ואת זה שאחר כך הולכים לבריכה גדולה

האמת שאני מודה שאין לי מושג למה לא לספר.
ברור שצריך לבחון את הנושא אצל הילדה האישית שלך, אולי לה זה פחות מתאים?
לי זה עשה טוב.
זה פיתח אצלי את המודעות לכמה מדהים וטוב להיות אישה.
ככה שגם כמה שנים אחר כך, עם כאבי מחזור מטורפים, עדיין חשבתי ככה.
ברור שזה גם תורם לדעתי לקשר מאוד קרוב של אמא ובת.
אני הייתי עונה תשובה כזאת לילדה בת 9 ומעלהאישהואימא
לא לילדה בת 6
זה גיל ממש קטן.
תחשבי שהיא יכולה בכיתה א להגיד לחברות מהכיתה שאמא אמרה שלבנות יוצא דם מהפיפי... זה גיל ממש קטן והם יכולים לפחד
מוסיפה שאלה, מנסה לברר לעצמי ואשמח לשמוע עוד דעות -הריון ולידה
סליחה על החפירה בנושא פעוט כזה, פשוט אני יוצאת מתוך נקודת הנחה כשאני אפתח את זה שוב, אני אצטרך להיות ספונטנית ולהתאים את עצמי לשאלות שיעלו.
אני מקווה שזו תהיה שיחה קצרצרה, אני אזכיר את השאלה שלה ואענה בקצרה כמו בשאר מרים הציעה, ומשם נעבור לנושאים אחרים.
אבל אם היא בכל זאת תמשיך לחקור ולשאול, אני רוצה להתכונן מראש כדי שאני לא אצטרך שוב לדחות אותה ושוב להמשיך בזמן אחר, ואני חושבת שזה כבר מוציא את העניין מהפרופורציות המתאימות לו.

בקיצור, השאלה שלי היא - ממה בעצם אני חוששת בפירוט יתר?
ברור לי למה אני לא רוצה לענות תשובה לא נכונה - כי אז בגיל יותר גדול כשהיא תדע את האמת היא בעצם תדע ששיקרתי לה וזה עלול להשפיע לא טוב על הפתיחות והקשר בנינו (ואם היא תדע את האמת ממקור חיצוני אז היא תרגיש פחות בטוחה לפנות אלי בנושאים כאלו וכו').
וגם אם אני אענה תשובה סתמית על פצע, אני מרגישה לא שלמה עם תשובה שאין בה שום אמת, וגם מרגישה שאם היא תמשיך לשאול יותר (איפה הפצע? מתי קיבלת אותו? וכו') אני אנסה להתחמק ושוב זה לא יהיה טוב.
אז אני כן נוטה יותר לענות את האמת, בצורה הכי הכי פשוטה שלה.
אבל אני מנסה להגדיר מה החשש מפירוט יתר. ממה אני צריכה להיזהר אם השאלות שלה מובילות אותי לפרט יותר.
וממי שכתבה שאפילו בצורה הפשוטה ביותר היא לא היתה אומרת - אשמח לדעת למה? מה את חושבת שעלול לקרות מזה? @מיואשת****** למשל - אשמח לשמוע את דעתך (מעריכה אותה מאוד, ואת גם הרבה יותר מנוסה ממני)
מוסיפה עוד נקודההריון ולידה
סתם ככה אף פעם לא חשבתי לספר בגיל כזה, אבל אם כבר הנושא עלה איכשהו בצורה טבעית, אני תוהה אם זו לא הזדמנות לחשוף אותה בצורה פשוטה לידע שיכין אותה קצת להמשך.
כמו שאצלי בגיל צעיר ענו לי בצורה פשוטה ואמיתית על המיטות המופרדות של אבא ואמא (ונראה לי אפילו פעם אמא שלי אמרה משהו על זה שיש זמנים שהיא ואבא לא יכולים לגעת אחת בשני, כשהנושא איכשהו עלה בצורה טבעית), ובילדות זה לא ממש הטריד אותי אבל כששמעתי על זה יותר בגיל גדול זה היה נשמע לי טבעי וברור כי כבר הכרתי את זה ועכשיו רק גיליתי את כל הפרטים.
היא רואה שיש פדים, תחתונית, טמפונים? פח אשפה ליד האסלה?קרן-הפוך
אם היא חשופה למוצרים הנשיים הללו, גם זה צריך להתקשר לטבעיות של הדם הקליל שיש לאמא לפעמים.
לא כואב, לא מציק, שמים תחבושת כדי שהתחתונים לא יתלכלכו וזהו.
ילד לא קולט את כל הסימנים האלהאישהואימא
יש הרבה סימנים לכאורה שהיינו יכולים לקלוט מהעולם של המבוגרים אבל בתור ילדים קטנים הם לא קולטים אותם ולא עושים "אחד ועוד אחד" כי זה פשוט לא שייך לעולם שלהם.
פעם אחיינית שלי ראתה את התחבושות בשירותים והיא אמרה שזה תחבושת ליד עם יש לך פצע...
לשים תחבושת בתחתונים זה לא עולה על דעתם כי זה לא מהעולם שלהם
אני לא בעד לתת מידע חסר תועלת שאין יכולת לעכל אותומיואשת******
כנ״ל לגבי המיטות אגב.
ואני לא חושבת שילדים צריכים לדעת כל דבר ושאלה
אני בהחלט מחזיקה מזה ומיישמת שיש שאלות ששואלים אותי ואני אומרת זה משהו אישי שלנו / שלי. (כמו לאיפה את הולכת שעולה לפעמים כשאני הולכת למקווה או לבדיקת פוריות בשבע בבוקר, או כמה את מרוויחה שהגיע שבוע שעבר) מותר לילדות שלי לדעת ולהבין שיש דברים אישיים של ההורים ושלא כל שאלה בהכרח מחייבת תשובה- כשהיא שאלה על דברים אישיים שלי. ולא על דברים שקשורים אליהם. אין שום חוסר ביטחון שמתפתח בילד על הוריו אם הם לא מגלים לו לאן הם הולכים בכל יציאה מהבית. השאלות שעליהן מדברים שילד ילך לשאול מישהו אחר אם ירגיש שאין מענה הן שאלות שקשורות אליו, לעולם באופן כללי, מידע על מה שקורה בחיים. לא שאלות שנוגעות במרחב האישי של ההורים שלו. שם מותר לו להבין שלא הכל גלוי וידוע. גם אני לא אפתח להם את המגירה האישית בחיים למשל. פרטיות היא דבר טוב וחשוב.
ולכן אם ילדה תשאל אותי איפה הפצע הספציפי אין לי בעיה לומר ברגל למעלה, ואני לא יכולה להראות לך את זה זה לא מתאים. הכל טוב.
ואני לא רואה שום סיבה הגיונית בעולם לומר לילדה בת שש שיוצא דם מהאיבר של אמא. סליחה. זה מגעיל, זה מפחיד, זה מידע חסר תועלת עבורה וחוץ מלהלחיץ או להגעיל אותה אני לא מבינה מה זה יתן לה בחיים.
אני יודעת שהרבה פעמים כעולות פה הדעות של כנות מוחלטת כלפי הילדים ולא לשקר. ובכן נושאים שהם אישיים לי לא מבינה את זה. אני לא אומרת שהלכתי למקווה, אני לא אומרת לילדות קטנות שיורד לי דם מאיבר המין, ואני בהחלט משקרת להן כשאני נועלת את הדלת ואומרת שהלכנו לישון. הכל ממש בסדר גמור עם זה. זו הגישה שלי בחיים.

יש לי ילדה שדיברתי איתה בגיל 11 על מחזור והכל ולמרות שיש תחבושות בשירותים ולמרות שאחותה הגדולה היתה כמה שנים עם מחזור היא לא ידעה כלום. לא עסקנו בהסתרה מסיבית בכלל. פשוט הבהרתי לגדולה שזה נושא שלא מדברים עליו עם הקטנה וזהו. לדעתי כשחיים עם זה בצורה חלקה ונורמלית בלי להיבהל מכל שאלה ולהסתתר ולקפוץ אז הקטנים גדלים עם זה חלק.
לו ישר כשהיא שאלה אותך היית צוחקת ואומרת - אה ירד לי דם מאיזה שריטה, תודה שאמרת לי כבר אני מנקה, איזה ילדה טובה שדואגת שיהיה פה נקי מתוקה. תאמיני לי היא היתה חוזרת לשחק ושוכחת את זה אחרי שתי דקות. זה ענין של גישה לדעתי.
ואני אוסיף אמירה קצת חריפהמיואשת******
סליחה מראש ממי שזה יעצבן אותה
בעיני המקום הזה שמרגיש שכל דבר חייבים לספר לילדים ולענות להם מגיע מחוסר ביטחון במקום שלי כאמא ובמקום שלהם כילדים. כשמרגישים ביטחון בהיררכיה הביתית לא מרגישים שחייבים לענות כל דבר לילד. זאת דעתי האישית
הכי מסכימה איתך בעולם!!!טרכיאדה

אולי הגישה הזאת נובעת מהעולם שנהיה כל כך פרוץ ופתוח, אני כל כך בעד לשמור קצת על התמימות הילדותית. יגיעו ימים שהיא תדע הכל, מה בוער? היא כל כך קטנה

מסכימה עם כל פסיקאמאשוני
כתבת יפה מאוד!

ומוסיפה- כשילד לא מרפה לגבי שאלה שקשורה אלי, להחזיר לו את השאלה ולברר למה זה מעסיק אותו. בד"כ מגלים שבעצם מה שמעניין אותו זה מה שקשור אליו ולא אלי, ואז אפשר לענות על החלק הזה וזה מרגיע מיידית את העיסוק בנושא.
כלומר ההשפעה עלי לא באמת עניינה אותו למרות שזה מה ששאל. אלא ההשפעה עליו.

למשל-
בשבת שאל למה אני לא נכנסת לאכול בבית סעודה שלישית אמרתי שאכלתי מקודם בפארק ואני לא רעבה.
והוא נדנד ונדנד ונדנד.
ולא עניתי לו כי הוא לא אבא שלי וזה לא עניינו מתי אני אוכלת כמה ולמה.
ומותר לו לאמן את השריר של כיבוד הפרטיות של אנשים שהם לא הוא.
כשראיתי שהוא לא שקט קראתי אליו ושאלתי למה חשוב לו לדעת
אז הוא אמר שגם שבת שעברה לא אכלנו כולם ביחד ובעצם הבנתי שלא אני העניין אלא הסדר שלו. חשוב לו לביטחון האישי שלו לדעת שהכל רגיל בבית.
אז אמרתי לו שהוא צודק ושבת הבאה נאכל כולנו במרפסת.
זהו. נרגע הבחור. פתאום ממש לא עניין אותו למה אני לא אוכלת.
אוי איזה מינוח מוצלח! שריר כיבוד הפרטיות! מאמצת 😁מיואשת******
מסכימה מאדאישהואימא
את מעלה חששותאישהואימא
שלדעתי הם דברים שקשורים לעולם הפנימי שלך ולא לבת שלך.פחד שהשבת שלך תחשוב שאת שקרנית ולא תיתן בך אמון. פחד שאת תתחמקי והיא תרגיש בזה.
אבל את צריכה להיות ברורה עם עצמך ואז את גם תעבירי לה את זה בצורה נכונה.
לדוגמה אני הייתי אומרת שזה פצע ושנפצעתי בבטן ממשהו קטן ולא קרה כלום.ילד מרגיש אם אתה בטוח בעצמך או לא.
אני הייתי אומרת את זה בביטחון כי אני יודעת שבגיל כזה ילד צריך להיות חשוף למידע שמתאים לגיל שלו.
מידע על מחזור בגיל 6 זה ממש לא מתאים. דם מהפיפי זה נראה חומר טוב לחלומות וסיוטים בלילה.
ובכלל כל העניין של להגיד את האמת לילדים - לא כל דבר צריך להגיד לילד. ילד צריך להרגיש ביטחון. להתאים את הידע לגיל.
אני חושבת שבגיל כזה אין צורך לפתוח את הנושאאשה שלו
ניתן היה לענות שאמא נחתכה בלי לשים לב וירד לה קצת דם
אפילו לא שקר..
מרוב שאנחנו בפנים אנחנו נלחצים וחושבים שכולם מבינים הכל
מעין על ראש הגנב בוער הכובע..
ממש ככהמיואשת******
שמעתי פעם מיועצתGinger

שלילדים עונים את כל האמת ומשקרים במצח נחושה 

לא משקרים כי יום אחד הם ידעו את האמת ואז יאבדו בנו אמון 

מצד שני לא לתת פרטים מיותרים

אפשר להגיד ירד לאימא דם אבל לא צריך לפרט מאיפה

 

 

זאת כזאת אמירה מכלילהמיואשת******
יום אחד הילדות שלי ידעו את האמת שכשנעלנו את הדלת בשבת בצהרים לא ישנו. שכשהפרדנו מיטות זה היה כי קיבלתי מחזור ולא כי ככה בא לי היום לסדר את החדר. באמת נראה למישהי שהם יאבדו בי אמון בעקבות הידיעה הזו? מה זה לא
ממש ככהאישהואימא
אוי ואבוי אם על מזבח האמת נספר לילדים שלנו הכל.
ילד צריך ביטחון בעולם
כל דבר בעיתו ובזמנו

למה להכניס לילדה רעיונות לראש בגלל הפחד שהיא תחשוב בעתיד ששיקרנו לה? כאילו שהיא תזכור את זה..
ילדים הם עם פשוט... לא מסובך כמונו
מאד יכול להיות שהיא תזכורמצטרפת למועדון
אבל היא תזכר בזה בחיוך ובהבנה גמורה. יש לי חוויות שאני נזכרת בהן בחיוך ש"וואי איך אמא שלי אמרה לי כך וכך והיום אני מבינה מה היה שם" מצד שני זוכרת גם חויות שאמא שלי לא היתה מסוגלת לתת לי את המידע שהיתי צריכה וממילא זה השפיע על מידת הבטחון שלי ביכולת שלה להוות עבורי דמות שמספקת מידע ובהמשך פרטנרית לשיתוף חוויות אינטימיות אישיות.
מעניין באמת מהי הנוסחה לאמא שיודעת ליצור תקשורת בריאה שמבוססת במידה רבה על אמון וביחד עם זאת שומרת על הבטחון של ילדיה ולא אומרת תמיד את האמת?
מבינה ומסכימה...הריון ולידה
בהחלט יש לי זכרונות של דברים שאמא שלי לא הסבירה עד הסוף ובדיעבד הבנתי, והבנתי גם למה לא הסבירה אז, וזה לגמרי לא פגע בקשר.
אבל בעצם, בכל הדברים האלו, אז לגמרי לא הבנתי שיש כאן משהו מעבר, לא הרגשתי שמסתירים ממני או שזה משהו שאסור או לא מתאים לדבר עליו.

ובנושאים אחרים כן הרגשתי שאמא שלי מאוד מסובכת לדבר עליהם, אז באמת לא העזתי לפנות אליה בקשר אליהם (מחזור, קניית חזיה - היא כן שיתפה אותי בשלב המתאים בפעם הראשונה, אבל זה לא היה בצורה שהרגשתי חופשית לחזור אליה שוב עם הנושא).
אולי על זה יושב החשש שלי עכשיו...
אולי באמתמצטרפת למועדון
הבטחון בקשר נבנה דוקא על הזמנים שכן ענו לנו את האמת אבל העבירו שדר של לחץ וחרדה מהנושא שהעבירו לנו את המסר שלא כדאי לחזור לזה שוב
וואו, תודה לכל הכותבות, העליון לי הרבה מחשבותהריון ולידה
אני עוד צריכה לחשוב על זה ולראות איפה זה פוגש אותי...
תכלס היה הכי טוב אם הייתי עונה לה במקום שזה סתם מאיזה שריטה. אבל באמת קצת נלחצתי ולא ידעתי איך לענות, ועכשיו סיבכתי את עצמי...
אני עוד חושבת על הדברים.
תודה לכל אחת שכתבה, ממש מעריכה...
בהצלחה ❤️ תמיד ילדים ראשונים מעלים בנו את כל התהיותמיואשת******
ואנחנו לומדות מה הגישה שטובה לנו
אם היא בת 6 אני הייתי אומרת לה שיש לי דלקת בשתן, למשל.השם בשימוש כבר
והדלקת עושה שתן אדום ומזה הדימום. ילדה בת 6 לא אמורה לדעת על מחזור עדיין.
אני רוצה לפרוקשושנושי

סיפרנו לגדול (3.3) לפני יומיים שסבתא מגיעה לערב לביבות,

שעתיים אחרי מתחיל להתלונן על כאבי בטן ממש מתכווץ מכאב

אחרי כמה התקפי צרחות עם תלונה על כאבים הולכים למוקד לילה

מחכים שעות עד שיואיל בטובו בכלל לשתות קצת מים כדי לעשות בדיקת שתן.

דם צילום הכל תקין.

חוזרים לבית עם המלצה לבדיקה בקופה

אני לוקחת יום חופש ונשארת בבית וכל שעה שעה וחצי שוב התקף צרחות

רצה לקופת חולים הרופא אומר שבסהכ אם אין חום שלשלוים הקאות - להמשיך לעקוב.

בבית הוא כל היום על יוטיוב ורק זה מצליח קצת להסיח את דעתו מהכאבים (למרות שעדיין מידי פעם מתכווץ מחדש).

לאורך כל הזמן הזה התלבטתי אם יש קשר לרגשי כי באופן כללי קשה לו עם יציאה מהשגרה.

וגם אני לפני אירועים מתהפכת לי הבטן מהלחץ וההתרגשות (לא אוהבת בכלל בכלל אירועים)

בקיצור סבא סבתא וכל הדודים הגיעו, היה ב"ה מדהים וטעים (לראשונה חמותי מתארחת אצלי מאז החתונה , ולא התחתנתי לפני שנתיים..)

אני ובעלי היינו ממש בטוב. הזמנו אותם מתוך מקום שלם שזה הבית וזה האוכל - זה לא שנכנסנו לאיזה טירוף סביב ההכנות.

אחרי שהם הולכים הילד אוכל לראשונה מזה יום וחצי שלא אכל כלום לא בבית ולא בגן - 2 לחמניות ועוד מלא תוספות.

5 דקות לאחר מכן אומר לי זהו כבר לא כואבת לי הבטן.

היום בבוקר מתעורר שואל על הרגע הראשון סבא וסבתא מגיעים היום? 

לא. 

אז לא כואבת לי הבטן.

 

אין לי כח לאתגרים.

מיציתי.

 

וואייי חיבוק💙ואז את תראי

איזה ילד רגיש ומהמם.

יצא לך לשאול אותו אם הוא רוצה שהם יגיעו? אולי להכין להם ציור או שיר? לדבר על זה ולהבין אם הוא חושש ממשהו או פשוט מתרגש?


יוצא לכם לראות אותם הרבה?

שאלתי אותו אם רוצה שלא יגיעושושנושי

אמר שדווקא כן רוצה. אבל ביקש שסבתא לא תחייך אליו.

ביקשנו מכולם מראש לא להתייחס אליו על ההתחלה כדי שיהיה לו רגע זמן להפשיר.

הילד ישב רוב הזמן על הספה והסתכל, רק לקראת הסוף (אחרי שעה וחצי בערך הוא התקרב לשולחן (כמובן שכל הזמן הצענו לו לבוא וחלק מהזמן גם ישבנו איתו על הספה))

מהשיח איתו הבנו שהוא לא מפחד כמו שהוא ממש ממש מתרגש.

הוא פוגש אותם בערך פעם בחודש +- לסעודת ליל שבת. בכל מפגש כזה הוא אומר לנו שלא רוצה שיחייכו אליו אבל זה אף פעם לא הגיע לרמה של כאב וכו

 

וזה קורה רק עם סבא וסבתא האלו? איזה חמודיPandi99
מעולם לא נתקלתי בתופעה כזאת, ככה שכן - רק איתם.שושנושי
הייתי כן מעוררת אותו לשיח מותאם לגיל בנושאPandi99
האם יש משהו בסבתא הזו שמאיים או מפחיד?
הסבתא הזו שהיא חמותי ברור שבעיניי היא בלתי חחחשושנושי

לנכדים היא ממש אחלה, קונה מתנות מביאה ממתקים

לא מצליחה לחשוב על משהו

היה שיח כזה גם אתמול וגם היום ולא נשמע שהוא מאיימת או מפחידה אותו

היא כן אישה נורא מתלהבת ורועשת - בגלל זה גן ביקש שלא תחייך - תתייחס

מכאן ועד התקפי צרחות למשך 30 שעות נשמע לי הזוי.

איזה חמודיאורוש3
צריך לאט ללמד אותו שיח רגשי. הוא עוד קטן,אבל מלא דוגמא אישית. אני ממש מתרגשת לחזור היום לעבודה אחרי חופש, זה קצת מפחיד אותי כי התרגלתי לחופש. אני קצת עצובה היום כי..., היום ממש שמחתי בעבודה כי... לחשוף לחשוף לחשוף. לדעת שהוא ''מועד'' להתרגשויות משינויים ולדבר את זה. אני רואה שאתה קצת לא מרגיש טוב, אתה יודע שלפעמים כואבת לי הבטן כשאני מתרגשת? זה בסדר, בא נכין תה חם. זה לא שזה קסם. זה תהליך. היו לנו כמה חתונות קרובות בטווח של כמה שנים קרובות. אחד הילדים שלי היה פשוט מעלה חום. לפני החתונה האחרונה דברנו מלא על כמה זה מרגש ומה הולך להיות, המחזנו בבית את החופה. וואלה היה שמח והרגיש מעולה... 
יש בבית מלא שיח רגשישושנושי

יש לנו את הספרים של מקשיבים ללב ובאופן כללי הילד מבטא את עצמו מצוין.

הייתה גם הכנה, דיברנו על מה שיהיה, הכנו איתו את השולחן והסברנו מה יהיה מי יישב איפה וכו

אולי הייתה יותר מידי הכנה חח לא מצליחה לחשוב על בעיה אחרת.

וואו, איזה ילד רגיש!מתואמתאחרונה

זו רגישות גבוהה מאוד, שאמנם לא קלה, אבל בהחלט יכולה להיות מתנה.

מציעה לך לקרוא קצת על "ילד רגיש מאוד" ועל "אדם רגיש מאוד". יכול להיות שתמצאי שם לא רק אותו אלא גם את עצמך... ויש דרכים להתמודד עם זה, אבל ההיכרות עם העניין היא צעד ראשון🙂

הערות על המשקלאין לי הסבר

"וואי, איך את כל כך שמנה?"

"ממש רואים שהיית בהריון"

"את נהיית הר''

.

.

.

הערות צובטות, נכון?

לכל אישה שעיניה בראשה ברור שהיא לא תעיר למישהי על כך ששמנה לאחרונה, או שהיא נראית אחרי לידה.

אז למה כשזה לצד השני זה מותר?

למה זה לגיטימי בעיני מרבית הנשים להגיד לי ''איך את כל כך רזה?'', ''לא רואים שילדת!''.

.

.

.

זה לא לגיטימי, בדיוק כמו שלא לגיטימי להעיר על הצד השני.

לתת הערות על משקל, כל משקל שהוא, זה בעייתי.

זה נושא רגיש.

גם אצל מישהי ששוקלת מעט.

.

.

.

אתן לא יודעות מה ההתמודדות של אותה אחת.

אולי יש לה הפרעות אכילה? אולי היא בדיכאון?

אולי היא בטיפולים רפואיים שגורמים לכך?

.

.

.

משערת שאצל הרוב יש ''כוונה טובה'' ומבחינתן זו ''מחמאה''.

אז שתדעו- לפעמים זה לא.

לפעמים זה יושב על פצע פתוח, ולפעמים זה פצע שכבר הגליד.

אבל ''משקל'' זה עקב אכילס גם אם את שמנה וגם אם את רזה.

.

.

.

והלוואי שהצלחתי להאיר עיניים.

והלוואי שאפסיק לקבל 5 הערות כל יום בעבודה על כך שאני רזה.

כי מבחינתי

זו לא

מחמאה.


 

 

חג שמח🌟

אבל זה בדיוק העינייןדרקונית ירוקה
אם ניקח את הדוגמא שלך של בהיר = יפה, זה כמו שיהיה מישהו לבקן. הרבה אנשים יגידו לו משפטים, אולי עם כוונה טובה, אבל בו זה יפגע. למשל "כדאי שתשתזף קצת. אתה לא נשרף ככה?", "נראה שאף פעם לא יצאת לשמש" ועוד. 
איפה ממליצות לקנות מתנות לילדים דרך ביימי אול?תודה לה''

מצאתי רק את טויסאראס והם יקרים פחד...


יודעת שיש את צומת ספרים...

אשמח לעוד רעיונות..

סטימצקי אם מקבליםכורסא ירוקה

ושילב נראה לי גם מקבלים.

לנשים בהריון נותנים מועדון מתנה בשילב לכמה שנים, הגענו בשבוע של מבצעים וקיבלנו מועדון מתנה, וקנינו דברים שווים בממוצע של 35-40 לאחד.

גם לגולף יש לפעמים ספרים ואולי משחקים.

אפשר לשמור לפורים ולקנות תחפושות בפוקס.. 

אגב לסטימצקי וצומת יש גם משחקיםכורסא ירוקה
מהמון סוגים - בובןת, משחקי קופסה הרכבה וכו 
רעיון מעוללההתודה לה''
תודה רבה!! רוצה לקנות להם דמי חנוכה..תודה לה''
אולי yolo,ביגודחילזון 123
אגב את יכולה אולי להתקשר אליהם ולבקש להמיר את זה לשובר שלהם מסוג אחר
מה התכוונת שובר אחר? ותודה!תודה לה''
פחות יש שם חנויות צעצועיםהשם שלי

חוץ מטויסאראס.

יש יותר חנויות של בגדי ילדים.


אפשר להשתמש בזה לאטרקציות, אם רלוונטי מבחינתך.

את יכולה לעבור על הרשימה של בתי עסק מכבדים, ואולי יהיה לך רעיון למשהו מתאים.


או בכל זאת להשתמש לחנות יותר יקרה, אם אין לך משהו אחר לעשות עם השובר.


יש לי הרבה שוברים של ביימי, שלא תמיד יש לי איך לנצל.

משתמשת בהם בעיקר בחנויות בגדים, שלרוב אני פחות קונה בהם, כמו פוקס וגולף. 

ממש תודה על הפירוט!תודה לה''
ואני צריכה לקנות סידורים ולהבדיל תחבושות רב פעמיותתודה לה''אחרונה

חח סליחה על החוסר קשר...

יש חנויות ביימי שאפשר למצוא בהם?


סליחה שאני חופרת 🤭

למה לא לחשוף ילדים למסכים?אנונימית בהו"ל

אשמח ממש לתובנות..

למאמרים, להכל.

אני שמעתי שזה גורם לקשב וריכוזכבתחילה
אלימות, שיעמום מדברים אחרים/מיצוי מהר של דברים אחרים. 
ממש לא בריא למוחDoughnut
זה גירוי חזק מדי למוח וגורם לנזקים מגוונים. יש הרבה מידע ברשת אם מעניין אותך.
ציפייה לא ריאלית למענה שיתן לך כאן רשימות וקישוריםאלישבע999

לים המידע שקיים בנושא, מאמרים ומחקרים.

זו באמת ובתמים שאלה קלאסית למנועי החיפוש באינטרנט, ולא לפורום בו התשובות לשאלות הן קצרות ותמציתיות.  


בגדול - מאוד תלוי גיל.  

0-2, 2-5, 6 ומעלה.  

כל טווח גילאים עם המלצות רלוונטיות גיל.  


בנוסף, לכל הגילאים:

1.ללא מסכים לפני השינה: יש להימנע ממסכים 60 דקות לפני השינה ולהרחיק אותם מחדר השינה.

2. ללא מסכים בארוחות: המסך לא צריך להיות מופעל בזמן ארוחות משפחתיות או אינטראקציות חברתיות.

3. תיווך ובחירת תוכן: כאשר צופים, ההורה צריך להיות מעורב, לבחור תוכן מתאים ולשוחח עליו עם הילד.

4. דוגמה אישית: ההורים צריכים לשמש דוגמה אישית טובה בהתנהלותם עם המסכים.

אני רק אגיד שאני ממש רואהואילו פינו

שהילדים שלי אחרי שרואים סרט הם לא רגועים.. זה מוציא אותם מאיזון ממש..

הם רואים פעם בשבוע לפני שבת. ולפעמים בעוד סיטואציות קצה שלי שזה עוזר לי שהם עסוקים בלי שאני צריכה להיות צמודה ותמיד מתחרטת על זה כי אחרי זה הם מחורפנים.. 

בול!שושנושי

גם אצלי ככה

אחרי צפייה הילד מאבד את זה לגמרי.

מצרפת קישורoo

של משרד הבריאות שמתכלל את הנושא


 

לא שאני מסכימה עם כל מה שכתוב שם

אני כן נתתי מסך מגיל צעיר ולא מגבילה זמנים ומסננת תוכן בצורה אחרת


 

אבל עדין המידע שם יותר טוב מסתם הפחדות


 

חשיפה למסכים ובריאות הילדים

 

מצרפת מצגת שהכנתי באיזה קורסתודה לה''
ואפשר גם להקשיב לפודקאסט של לוקחים אחריות בספוטיפיתודה לה''אחרונה
זה הנושא שהם עוסקים בו- מסכים
לימוד אנגלית לגיל הרך מה דעתכן?דיאן ד.

הבן שלי בן 4 מאוד מתעניין באנגלית

כל היום שואל אותי

אמא איך אומרים שולחן באנגלית? איך אומרים תודה באנגלית?

 

יש לנו בבית משחק של אותיות באנגלית אז כבר מכיר ומזהה את כל האותיות באנגלית.

 

קצת מתלבטת אם ללמד אותו מעבר לכך

ובעיקר אם כן אז איך עושים את זה?

 

אני בעצמי יודעת אנגלית די בסיסית, שלא לדבר שהמבטא שלי איום ונורא

קצת חושפת אותו למילים שזה אומרים ככה וזה ככה

אבל לדעתי זה לא משהו שיעזור לו לדעת מעבר ויחזיק מעמד.

 

סרטים לא באים בחשבון! הילדים אצלנו לא חשופים למסכים בכלל בכלל

אז לא סרטים ולא שיעורים (שזה גם לא נראה לי מתאים בגיל)

 

חשבתי בעיקר משחקים, ספרים ושירים.

אני מאוד רוצה שייחשף לא דרך המבטא שלי שכאמור הוא לא משהו.

יש רעיונות בקהל?

וגם אני רוצה משהו חוויתי וכייפי.

אצל הבן שלי יש חוג אנגלית בגן והוא ממש נהנה ואוהבכבתחילה
חוזר כל שבוע עם מילים חדשים ושירים באנגלית.


אפשר לחפש אם יש באזורכם חוג אנגלית קליל לילדים. 

היי! לא היית פה הרבה זמן, לא?השקט הזה
אני פה כל יום פשוט לא תמיד יש לי מה להגיב..כבתחילה
תודה הוא כזה קצת זמן בבית שלא רוצה להוציא לחוגיםדיאן ד.

חוזר בארבע מהגן ובשש כבר מתחילים שגרת ערב.

 

אבל אם את יודעת בגדול מה עושים בחוג אשמח לקבל השראה

נעשה לו חוג פרטי בבית

אולי ספרים מנגנים?שומשומ

יש ספרים מנגנים  עם מילים בסיסיות לפי נושאים

(כמו בעברית..)


אם מסך לא בא בחשבון אולי רק שמע? סיפורי ילדים באנגלית 

אני מתלבטת אם יבין סיפור בלבד באנגליתדיאן ד.אחרונה

מה שואילו פינו שלחה נשמע לי טוב כי זה שילוב של עברית ואנגלית.

 

אבל גם פה מתלבטת איך הדרך הנכונה לחשוף ילדים לאנגלית

יש סיפור מוקלט שנותן חשיפה לכל מיני מיליםואילו פינו
יוני ובובי.  לא מוצאת את הקישור אבל זה קבוצת וואצפ עם סיפורים ממש חמודים ובול לגיל 4.. 
הנה בתיאור הסירטון יש את מספר הטלפון להרשמה בוטספחילזון 123
וואי ממש חמוד תודה רבה!דיאן ד.
טיול צפונה עם הילדודסשמחה כפרוייקט

אנא עזרתכן

יוצאים לצפון לשלושה ימים עם הילדים

גילאי שנה עד 12

כנראה שהולך להיות קר אבל לא גשום

יש רעיונות למקומות מתאימים?

לא עולה לי שום רעיון שמתאים עם הקטנצ'יק

מצד שני המזג גם קצת מגביל

ולא רוצה למצוא את עצמי באיזה פעלטון שיש לי גם ליד הבית…

תבורכו!

מה זה צפונה?דיאן ד.

הצפון זה אזור מאוד מאוד נרחב

למה את מתכוונת? אזור הגולן/ הגליל העליון/ אזור חיפה והקריות/ אזור עפולה?

הלינה תהיה באיזור הכנרתשמחה כפרוייקט

אבל אנחנו מגיעים מרחוק

כמעט לא מכירים את הצפון

ככה שגם נסיעות של שעה מיעד ליעד זה משתלם לנו

גמישים

תבדקו את ירכא מיי ביייבידיאן ד.

זה לונה פארק שווה ממש שכל המשפחה תהנה עם מלא מתקנים.

 

אולי מדעטק בחיפה גם יתאים, זה מוזיאון מדעי. הגדולים שלך מאוד יהנו הקטן פחות.

אפשר לעשות רכבלית בחיפה במחיר בדיחה של נסיעה בתחבורה ציבורית.

 

מיי בייבי ממש שווה ומתאים לכל הגילאיםעדי98
האיזור שם בסדר? בטוח?שמחה כפרוייקט
את מתכונת מבחינת האוכלוסייה?עדי98

זה ישוב דרוזי הם ממש בסדר ונחמדים ומפוצץ שם יהודים

אין שם אוכל כשר מין הסתם חח אז הם מקצים למעלה קומה שאפשר לשבת בה ולאכול..

בעיני לא שייך לפרנס ערביםבורות המים
הם דרוזיםעדי98
וגם מתגייסים לצבא ומשרתים .. זה לא כפר עוין . הרבה מהם חברים של בעלי בצבא ואחלה איתו גם מכבדים מבחינה דתית. אבל כמובן שכל אחת ודעתה ..
אני אוסיףהשקט הזה
שדרוזים באמונה שלהם מחוייבים להיות נאמנים למדינה שבה הם גרים. ז"א הם לא בעלי שאיפות לאומיות או רצון לאדמה משלהם. הם לגמרי מחוייבים ונאמנים לנו. לפי הרב מלמד אפשר להתייחס אליהם לגמרי כאל גר תושב..
ערבים גם מגיעים לשם?מנגואית
אם אתם רוצים קצת טבע יש בלי סוף מקומות יפיםדיאן ד.

לא יודעת איך זה יהיה לכם עם המזג אוויר.

 

בטיולים בטבע באזור עמק המעיינות יש המון המון נחלים יפייפים.

מקומות פתוחים כנראה שמאוד בוצי עכשיו

אבל שמורות טבע בתשלום בטח יהיה יותר פשוט עם שבילים מסודרים.

 

 

אתם יכולים גם להצפין עוד יותר ולהגיע לבנייאס ולשמורת תל דן וכמובן לחרמון - לדעתי עכשיו עוד לא מושלג.

נשמע מהמםשמחה כפרוייקט

בטח שרוצים טבע

אני בונה על השמש שבעז"ה לא יהיה קור מטריד

וכמובן אלביש היטב

הבת שלי רוצה אגמון החולה

זה שווה?

וכמובן אשמח לעוד רעיונות למלא את הימים

כן אגמון החולה מהמם!!דיאן ד.

לנו כשיצא להיות שם שכרנו רכב גולף לנסיעה בשבילים

אפשר גם לשכור אופניים לילדים הגדולים אם אין להם בעיה לרכב הרבה זמן.

 

אולי כדאי לשאול אותם אם אין בעיה של בוץ.

 

היתרון של חנוכה זה שאפשר לטייל בלי להזיע בכלללתודה לה''

והכל ממש יפה וירוק ורענן כזה

החיסרון הוא שאי אפשר להיכנס למים..

ולכן זה יותר מסלולים  יפים

והאטרקציות הן תצפיות מיוחדות או מסלולים עם חלק מגניב של יתדות או משהו...


החולה זה מאודדד צפונה, השאלה אם יש לכם כוח ככ צפון..

אולי איזור הכנרת

יש את מסלול הארבל שהוא מהמם

אפשר נחל עמוד ואז גם ביקור במירון/ צפת


ועכשיו אני נזכרת שיש נחלים עם מפלים שזורמים רק בחורף

ואז שווה לבקר

למרות שלא יודעת אם יעניין את הילדים וגם אם הזרימה התחילה כי לא ירד עד כה הרבה גשמים...


בהצלחה!!


לגבי אטרקציות אולי אפשר לשלב

גם מסלולים יפים ששווים את הנסיעה

וגם אטרקציות משפחתיות שיש בעיקרון גם ליד הבית אבל בעצם זה שונה שזה חלק מחופשה משפחתית וזמן איכות משפחתי...

כי לפעמים יש כל מיני צרכים בתוך המשפחה וחלק רוצים גם אטרקציות ולא רק טבע.. אז שיהיה גם וגם...


הבית בנמל בעין גבצוצקהלה
היינו פעמיים וממש ממליצה! ממש על הכינרת, לקטנים יש משחקייה מתוקה ולגדולים יותר יש איזור אומנות שמתאים לכל הגלאים עם מגוון חומרים, הרכבות ויצירות מהממות! מקום סגור שמתאים לימים חמים וקרים במיוחד...
מקום נחמד מאד בטבעהריון ולידה

סכר אלומות -

חונים ליד האתר 'רוב רוי'

והולכים איזה רבע שעה דרומה בשביל סלול לאורך נהר הירדן עד לסכר. ואפשר גם להמשיך הלאה.

הליכה ממש נעימה וכיפית.


עוד מקום יפה- יער שוייץ

אפשר להתחיל מכאן, בקטע של שביל ישראל-

שדרות ספיר · טבריה

היינו שם לפני חודש, ממש מאכזב כי אין כמעט מיםאמא לאוצר❤

אז אין זרימה של כל המפלים וכו' .. וגם היה מאד מלוכלך ..

השאלה היא אם הגשם שהיה מאז שינה משו משמעותי 

כן הזרימה לא חזקה אבל אנחנו לא באנו לשחות בסכרהריון ולידה

כמו שכתבתי עשינו את ההליכה לאורך הירדן

המשכנו גם אחרי הסכר

השביל לאורך הנחל נקי וממש נעים, שקט ורואים את המים יפה גם אם אין זרימה חזקה

בדרום הגולן יש מסלולים קלילים גם עם עגלותבורות המים

ונוף לכנרת ולא קר שם

בכללי טבריה יכל להיות נחמד כי לא קר שם

נשמע. טוב. את יכולה למקד?שמחה כפרוייקט
יש טיילת יפה בין כפר חרוב ליישוב לידתודה לה''
ממש מעל הכנרת
נכון לזה נראה לי התכוונתיבורות המים

מנסה להזכר בשם.

אבל עשינו את זה שנה אחת והיה באמת ממש כיףכי היה נוף מהמם של הכנרת והיינו עם תינוק וילדה בת שנתיים ןעוד כל השאר והיה קליל וכיף

מבוא חמה אולי? ומסתיים במצפה השלוםתודה לה''
חושבת שזה השמות
המלצה חמה, לך ולכולן-יעל...

כנסי לאתר "יש לאן",

יש להם משחקי שטח מדהימים ממש, בהרבה מקומות בארץ, ניווט עם משימות וחידות.

ספציפית אנחנו היינו ביער מבוא חמה, שזה מסלולון כיך, עשינו עם עגלה גם ויש לו תצפית מדהימה על הכינרת.

עם "יש לאן"- זה הפך למשחק כייפי, מצחיק, מלמד, ומגבש.

ממליצה ממש ממש בחום!

מהמם תודה@!תודה לה''אחרונה
התלבטות לגבי הטיולוןשירה_11

החמוד בן ה 5.5 חודשים עדיין באמבטיה, תכף אעביר לטיולון.

יש לי עגלה של אינגלזינה אלקטה והטיולון שלו כזה גבוה והעגלה בשימוש ב"ה כבר 3 שנים תכף


אני מתלבטת אם לקנות טיולון של אינפינטי מון שהוא נראה נוח ונמוך ושכיבה מלאה וקליל כזה

או להישאר עם הטילון של האינגלזינה


השיקולים בעד לקנות:

נראה יותר נוח, שכיבה מלאה, וזה נראה שאם אקצה להכניס שם את בת ה3 בנוסף לתינוק מידי פעם זה אפשרי

וגם פחות בלאי של השלד של העגלה, הוא בכל זאת כבר 3 שנים בפעולה…


נגד:

חבל על הכסף יש כבר טיולון


אשמח לעצתכן אני חושבת שאני צריכה לשמוע ממנוסות

מקפיצה לך❤️סטודנטית אלופה
תודה לך 💝שירה_11
אני לגמרי בעד טיולון, הרבה יותר נוח לשימושמתואמת

בילדות האחרונות אף השתמשתי בטיולון מהלידה...

בכל אופן, אם העגלה יקרה יחסית, אז זו סיבה טובה לשמור עליה במצב טוב בשביל הילדים הבאים בע"ה, ולקנות טיולון שהוא יחסית זול ובו להשתמש עד שלא יהיה צורך יותר בעגלה בכלל.

וגם זה שאפשר לשים את שני הילדים ביחד - זה יתרון גדול בעיניי... (רק צריך לשים לב שהגדולה זהירה מספיק על הקטן)

אני אוהבת טיולוןושלומית.

הרבה יותר קליל וכיפי.

וגם אוהבת לקנות אותו ביד 2 ואז זה גם לא הרבה כסף...

לא מזמן חידשתי טיולון, בה מצאתי במצב מעולה קרוב לבית

כשאתן רושמות טיולון אתןשירה_11

מתכוונות לטיולון שהוא לא של העגלה?

כן, ברור.מתואמת
האמת שטיולון של העגלהחנוקה

זה כזה כבד ומסורבל

לא מבינה מה טוב בזה

)כן מבינה. זה יותר יציב, לפעמים, וגם אפשר להפוך את הפנים לכוון האם. לא שווה בעיני(

אחרי שיהיה לך טיולון קליל כזה לא תביני איך חשבת בכלל על משהו אחר

אני בטיולון של העגלהמנגואית

יותר כבד. יציב. אפשר לשים 2 ילדים לפעמים והכל טוב.

אפשר לתלות קניות.


חיסרון - שוחק ממש ויש מצב שלא ישרוד מתישהו.


בעבר הייתי עם טיולון נפרד זול (וילדים אחרים שכבר גדולים). הטיולןן אם היה עמוס בקניות ובלי ילד היה מתהפך. לא היה מקום ל2 ילדים. ובסוף הוא נשבר אחרי שימוש של כמה שנים 

חייבת לומר שטיולון פשוט ששורד כמה שנים זה יפהיעל מהדרום
לק"י


וכנראה שמרתם עליו טוב.

אז את לא בעד?שירה_11
אני קונה זולים והורסת אותם🙊יעל מהדרום
נראה לי שזה מאוד תלוי בשימושבארץ אהבתי

אצלנו היה טיולון פשוט שהחזיק עם ארבעה ילדים. היה בשימוש לא מעט (כולל גרם מדרגות בכניסה לבית שכל פעם צריך לעלות/לרדת). אבל לא העמסנו עליו בצורה מוגזמת (לא שני ילדים בו זמנית, וגם לא המון שקיות של קניות וכדו').

אני משאירה בטיולון של העגלהרק טוב!

עד שהם יושבים יציב ועם מספיק משקל.

בערך עד גיל שנה.

כשהם קטנים ורזים (לפחות אצלי) ולא יציבים, אז מרגיש לי כאילו הטיולון (לא של העגלה) לא מחזיק אותם וקל מידי...

הטיולון של העגלה לפעמים גם יותר סגור ומוגן שזה טוב לך עכשיו בחורף. 

זהו שדווקא נראלישירה_11

שהטיולון הנפרד יותר סגור

העגלה שלי זה אינגליזינה ודווקא היא נראית לי לא יציבה

רגע שולחת תמונה

אני ההפך מכולן לא אוהבת קלילים מדיבורות המים

כי הם לא יציבים כל הישענות או תיק מפיל אותם

וכי הגלגלים נתקעים בכל אבן ואני גרה במקום עם דרכי עפר גם


קונה רק עגלות משולבות קלות משקל ונוחות  ולא מסורבלות ומשתמשת בטיולון שלהן


לי יש בייבי בוס בובקט שוקלת 7 קילו

ממ שקלה נוסעת חלקקק ןיציבה ומתקפלת ביד אחת

באמת לא מוצאת חסרון או סיבה לעבור לטיולון אחר


קונה יד שניה בזול ממ ש לא מפחדת שישחק

מקסימום לילד הבא אקנה חדש

וגם בעיני זה ממש בזבוז כסףבורות המים

לקנות גם עגלה משולבת וגם טיולון

אני קונה יד שניה בסביבות ה300-400 עגלה משולבת במצב מעולה ..יש גם ב500..


כבר שנים קונה ככה

מוכרת בזול את הישנה

ולהוציא את הסכום על טיולון קליל שנשבר אחרי ילד אחד מרגיש לי בזהוז

בסוף במצטבר זה לא בהכרח יוצא יותר זולהשקט הזה

אם את כל ילד קונה ב400-500.. או שלא הבנתי נכון

לי יש ספורטליין שקניתי ב-2000 שח ומשמשת אותי כבר לילד שלישי ב"ה, אז יוצא שעד כה היא עלתה לי 600 שח לילד+- ומאמינה שתחזיק גם לעוד ילד אחד לפחות, אז לגמרי שווה לי את המחיר.


ומחזיקה גפ טיולון פשוט כי לפעמים יוצא שאנחנו יוצאים עם שתי עגלות, או שנוח שהטיולון הקליל באוטו ומשתמשת בו ליציאות קצרות עם האוטו 

מה פתאם...קונה עגלה לכמה שנים טובותבורות המים

והן גם לא נהרסו או משהו בדוקא לפעמים החלפתי כי רציתי מסיבות אחרות


עגלה שקניתי ב300 החיזקה לי ל3 ילדים

לדוגמא

אהה אוקייהשקט הזה

זה נשמע אחרת.

בעיני עגלה שמחזיקה לכמה ילדים שווה להשקיע ולקנות חדשה אבל אפ הצרכים משתנים וכל כמה זמן צריך להחליף עגלה אז באמת שווה לשקול את האופציה של יד2

מנסיוני הן כמו חדשותבורות המים

לפעמים בזול מדי יהיו כתמים..ולפעמים לא..


אבל אם תשלמי 500-800 נגיד יש עגלות ממש במצב חדש

לא רואה אפילו סיבה אחת לשלם פי 2 או 3


אבל אני ככה בכל דבר..לא מכירה חנויות

גם לי יש בייבי בוסרק טוב!
ולא החלפתי לטיולון. אני איתו כבר 6 שנים כמעט רצוף. מחזיק מעולה. רק הגגון כבר מלוכלך והמושב קצת דהוי. אבל אפשר לקנות ריפוד חדש לגגון אם נרצה. 
מתייגתשירה_11

@רוני_רון אני זוכרת שרשמת משו על הטיולון שלך

אשמח ❤️

אני בעד לקנותרק טוב=)
בעיקר מהסיבה שזה שוחק את השלד של האמבטיה 
הייתי קונה ומשתמשת במקביל כמה חודשיםתודה לה''אחרונה

ואז עוברת רק לזול


תכלס הזול יותר פרקטי אז במיחא בסוף תקני, פשוט זה יהיה עוד כמה חודשים..  אז תקני כבר עכשיו ותוכלי להנות משניהם עד שכבר לא תרצי את הגדולה

הגיע הזמן לשרשור חדש ובו גם יוזמה יפה לחנוכה!זמן רנה


מתחברים בחנוכה תשפ"ו


מוזמנות להצטרף וגם לספר לנו פה איך היה.. וכמובן גם לקחת זמנים נוספים 🙂

מחכה לשמוע איך הלך ❤️לפניו ברננה!

אולי יעניין אותך