א

קשר נישואין אמור לענות על שלש דרישות:

1 גוף ונפש - הקב"ה טבע בכל בעלי החיים צורך שמטרתו לגרום להם להתרבות. באדם הצורך הזה מורכב יותר, והוא כולל גם את הצורך שלא להיות בודד (האמת היא שגם בעלי חיים סובלים מבדידות, אבל אין אצלם מבנה זוגי כמו אצלנו)

2 רוח - רוב האנשים שואפים לזוגיות. זוגיות היא מערכת יחסים מאד מיוחדת, שכל מי שחווה אותה יכול לומר את זה.

3 נשמה - הקב"ה רוצה שאנחנו נקיים מצוות, שקשורות לנישואין, ובראשן החובה לפרות ולרבות.

אולי זה קצת פשטני, ובפועל כולנו יודעים שהדברים האלה מתערבבים, אבל אלה הנקודות החשובות.

ב

אהבה איננה דבר קבוע. הצורה שאדם אחד אוהב שונה מהצורה שאדם אחר אוהב, וזה משנה את היציבות והאופי של האהבה. באופן כללי היא מאפיינת את גורם מספר א2, וגורם א1 מעורב בה וגורם לה בצורה גבוהה.

המשימה להחזיק בית דורשת מוטיבציה, ולכן צריך הרבה ממנה. גם כאן, זה מאד שונה בין אדם לאדם.

ג

קשר זוגי אמור להיות זוגי. זה אומר שאתה אמור לדאוג שיהיה לך טוב, ואתה אמור לדאוג שיהיה לצד השני טוב. מקסימום טוב לשניכם. אם צד אחד סובל, זאת בעיה של שני הצדדים.

ד

יש קווים אדומים בכל מיני צבעים. יש קווים שלא חוצים אותם, ואם הקשר מכריח אותי לחצות אותם, עדיף לוותר על הקשר. יש קווים לגבי עצמי, יש קווים לגבי הבית שרוצים להקים.

כמה שהסיכוי להקים בית והרצון להקים בית גדולים יותר, מוכנים לוותר על קווים לא-כל-כך-אדומים מסוימים אם יש צורך. כמובן תהליך הוויתור על קווים כאלה הוא תהליך שדורש השלמה מסוימת. גם כאן, רגש הוא דבר שיכול לעזור.

יש קווים שבכלל מתייחסים ל"איך אני מחפש", שהם כמובן רלוונטיים רק לשלב החיפוש והמטרה שלהם היא סינון סטטיסטי (לדוגמה - אני לא מחפש מספרי שדכניות בפפואה-ניו-גיני, אבל אם תתקשר אלי שדכנית משם לא אפסול את ההצעה).

ה

המטרה שלי היא להקים את הבית שלי, שיתאים לי ויהיה לי טוב בו.

א. אוקיי, ציינת שעדיף תשובות פרקטיות, אבל, אתחיל בהקדמה שהיא חשובה ,לטעמי.

  אז קודם כל ומעל הכל, כדי לדעת למה בכלל צריך להינשא, אז כמו כל שאלה, צריך לראות מהי ההתייחסות לכך -בתורה ובמצוות. נישואין זו אחת מן המצוות החשובות שהקב"ה נתן לנו בתורת ישראל, ולכן מטרת העל היא לקיים את רצון ד'. ( אני כותבת את זה כי לפעמים אנו שוכחים שמעבר לכל טעם ,עמוק ככל שיהיה, צריך לעשות משהו בגלל שד' ציווה. וזו נקו' המוצא של כל מעשה. גישה זו גם פותרת כל מיני קושיות בהקשר למצוות, ולא רק חוקים שאנו לא מבינים באמת את פשרן אבל אנו מקיימים אותן).

מעבר לזה, מטרת הנישואין היא "לא טוב היות האדם לבדו...", וכן הולדת ילדים "לא לתוהו בראה לשבת יצרה".

האדם מטבע ברייתו זקוק לחברה, הוא לא נועד להיות לבדו. נישואין מאפשרים לשני בני אדם לחיות זה לצד זה בברית עמוקה שפירותיה הם ילדים, כדי לקיים את העולם ולהמשיך את שרשרת הדורות, כאשר כל דור מלמד את הדור שאחריו על הבורא ומחנכו לקיים את תורותיו ומצוותיו.

   בנוסף, באנו לעולם כדי לתקן את המידות, וזוגיות היא הפלטפורמה המתאימה והמועילה ביותר לתכלית זו. הרי, גבר ואישה שונים במהותם זה מזו, ולכן יש לכל אחד רצונות שונים, וממילא ישנה עבודה רבה על המידות (כמה שיהיו דומים, עדיין יהיו פערים שמצריכים עבודה).

וד' עשה איתנו חסד, בכך שהעבודה הזו קלה יותר כשהיא נעשית לצד אדם אהוב ויקר, שאוהב אותך ושיודע גם להיות תומך שינוי ולהחמיא על המאמץ.

בתכל'ס, נישואין הם הדדיות, כל אחד מבני הזוג מעניק לשני את שהוא זקוק לו בקשר. וכשאחד עצוב השני מעודדו ,ולהפך.

ב. אני חושבת שחשוב להבדיל בין התאהבות לאהבה. התאהבות היא משיכה חזקה, הורמונים שמשתחררים למוח,שיכרון חושים  וכדו'. ואילו, אהבה היא רגש עמוק יותר, יציב ונבנה עם הזמן ע"י נתינה.

התאהבות זו אהבת עצמי , אהבה זו אהבת השני, כי אהבה פירושה לוותר על רצוני בשביל רצונו של השני, כי הוא חשוב לי ( ניתן לראות ביטוי עיקרי באהבת הורה לילדו שמעניק ומעניק לו בלי סוף) ולכן, לשאלתך, הימשכות יכולה או להיות או לא להיות( תלוי בכל מיני דברים) אבל אהבה אכן יכולה לבוא ולהתעצם בעקבות עבודה. אבל, ברור שקשר של נישואין בשונה מקשר של חברות, אכן חייב לכלול את המרכיב של משיכה, לפחות ברמה בסיסית.

המחקרים מוכיחים שהתאהבות יכולה להימשך בין חודש לשנתיים, ולאחר מכן מתחילה להתפוגג ומה שנשאר זו האהבה.

ג. לא נראה לי שזה סותר אחד את השני. חשוב שיהיה נוח בקשר וגם להעניק לצד השני. ואלו שני מעגלים שמזינים אחד את השני. 

ד. הקווים האדומים מסמלים את סולם הערכים שלנו, ואת הצרכים האינדיווידואליים שלנו. אם לאחד חשובה ביותר הרמה הדתית, כשהוא ייתקל במדוייטת שהיא לא ברמה שהוא מחפש הוא יחשוב(בצדק...) שהמטרה שלו בנישואין(סעיף א' לעיל) לא תתממש  ולכן תתעורר בו התנגדות. ומנגד, אחת שיש לה צורך עמוק בביטחון, תחפש במדוייט את אותו הצורך שלה בביטחון , ואם לא תרגיש אותו, לא תוכל לקיים את הקשר.

אי לכך, חשוב, לדעת מהם הערכים והצרכים שלנו, כי לפעמים, אותה אחת שבדוג' שמחפשת ביטחון, יכולה לפרש את זה בתור גובה של הבחור או תפקידו בצבא, אבל בעצם, זה רק ביטוי חיצוני של ביטחון, אותו בחור יכול להיות נמוך או ג'ובניק, אבל מלא בתכונה של ביטחון והשראת ביטחון. 

ה. הקו שמנחה אותי הוא להיות מודעת ונאמנה לאישיות שלי על כל רבדיה ולעבוד על המידות....

וואו יצא לי ממש ארוך... סוריי... אבל זה היה ממש מרתק ומדייק להעלות את מחשבותיי על הכתב, אז תודה...

• שיהיה גבוה, אבל לא שחצן.

• חתיך, אבל שלא יידע שהוא חתיך.

• חכם, אבל שלא יתקן אותי.

• עשיר, אבל שיהיה עניו.

• תורני, אבל שלא יהיה "כבד".

• קליל, אבל רציני.

• מצחיק, אבל שידע מתי להפסיק.

• רגיש, אבל גברי.

• גברי, אבל מחובר לרגשות.

• ספונטני, אבל מתכנן הכול מראש.

• כריזמטי, אבל צנוע.

• מנהיג, אבל שייתן לי להוביל.

• אוהב לטייל, אבל גם אוהב להישאר בבית.

• ספורטאי, אבל שלא יהיה מכור לחדר כושר.

• בשל רגשית, אבל עם נשמה של ילד.

• חברותי, אבל שלא יהיו לו יותר מדי חברות.

• שיהיה לו תואר.

• רצוי שניים.

• ועדיף שגם יעשה מילואים בלי להתלונן.

• שיהיה לו עסק מצליח או עבודה בהייטק.

• אבל שיסיים לעבוד בארבע כדי להיות עם הילדים.

• שיאהב ילדים.

• אבל שלא ייתן להם מסכים.

• שידע לבשל.

• ושלא יעשה מזה עניין.

• שיקום מוקדם לתפילה.

• אבל גם יישאר ער לדייט עד חצות.

• שילמד דף יומי.

• וגם שיספיק לקרוא ספרי פסיכולוגיה.

• שיהיה מחובר לרב.

• אבל שיחשוב בעצמו.

• שידע לרקוד.

• אבל לא יותר טוב ממני.

• שיאהב מוזיקה.

• אבל שלא ישמיע טראנסים באוטו.

• שיהיה כריש במשא ומתן.

• אבל עדין איתי.

• שיזכור כל תאריך חשוב.

• בלי שאני אזכיר.

• שידע להחליף גלגל.

• לתקן ברז.

• להרכיב איקאה.

• להבין במשכנתאות.

• להשקיע בבורסה.

• ולהוציא את הזבל בלי לבקש.

• שיהיה עמוק.

• אבל גם זורם.

• שידע להכיל.

• אבל גם להציב גבולות.

• שיכבד את ההורים שלי.

• ויאהב את האחים שלי.

• ויצחק מהבדיחות של אבא שלי.

• שיהיה בן 29.

• עם ניסיון החיים של בן 45.

• והאנרגיות של בן 23.

• בלי מטענים.

• בלי אקסיות.

• בלי דרמות.

• ועם אינטליגנציה רגשית של מטפל זוגי.

• וכמובן... כימיה. כי אם אין כימיה — כל השאר לא משנה.

כמובן ג'נרטתי את המקבילה לגברים (חלק חמודים, חלק קצת פספס והייתי עורכת יותר)

שתהיה צנועה, אבל נראית כמו דוגמנית.

תורנית ומשכילה, אבל שאין לה ידע הלכתי יותר ממני.

חכמה ושנונה, אבל שלא תנצח אותי בוויכוח.

זורמת וקלילה, אבל שתקפיד על קלה כבחמורה.

שתפרגן לי מול החברים, אבל שלא תגרום לזה להיראות כאילו היא מחנכת אותי.

נשית וענוגה, אבל שתדע להרים ספות כשמנקים לפסח.

דעתנית ומבינה, אבל שתיתן לי להרגיש הראש בבית.

עצמאית, אבל שתחכה להחלטה שלי.

שתרצה לפרנס את לימוד התורה שלי, וחס וחלילה לא שתפתח קריירה.

שתעשה תואר פרקטי.

עדיף בהוראה או חינוך מיוחד.

אבל שתרוויח כמו בהייטק כדי לשלם שכר לימוד לישיבות.

שתעבוד חצי משרה.

כדי שתהיה בבית כשאני חוזר מסדר ערב.

שתאהב ילדים.

שתגדל שבט של שמונה ילדים.

אבל שלא תיראה עייפה לעולם.

שתדע לבשל כמו אמא שלי.

ושלא תשתמש באבקת מרק.

שתכין חלות כמו במאפייה.

ותלמד את כל הסגולות להפרשת חלה.

שתאהב אורחים בשבת.

ותארח 15 חברים מהישיבה בהתראה של שעה.

ותשמח לשטוף את כל הכלים במוצאי שבת בלי להזעיק אותי.

שתהיה מחוברת לרבנית שלה לתמיכה רגשית.

אבל שתסכים עם הרב שלי בכל נושא.

שיהיו לה אידאלים לתמוך בחצי שנה רצוף מילואים.

אבל שלא תדרוש ממני לגור בגבעה.

שתדע לשיר זמירות שבת.

אבל שלא תשמיע קול ליד חברים שלי.

שתאהב מוזיקה יהודית עמוקה.

אבל שלא תביא לי שירי קרליבך של שלוש שעות.

שתעשה ספורט ותשמור על כושר.

אבל בצניעות ובלי לעשות מזה עניין.

שתדע לנהוג בצורה בטוחה.

אבל שתיתן לי לנהוג תמיד.

שתדע לקפל את הציצית היטב בלי שהפתילים יסתבכו בכביסה.

ותגהץ לי את החולצות הלבנות בלי קמט אחד.

שתהיה עמוקה מחשבתית.

אבל שתסתפק בוורטים פשוטים על הפרשה.

שתדע להכיל את הספקות שלי.

אבל שתהיה יציבה כמו סלע אמוני.

שתכבד את ההורים שלי.

ותאהב את השטויות של אחים שלי.

ותצחק מהווארטים הנאמרים בשולחן שבת של אבא שלי.

שתהיה בת 21.

עם בגרות נפשית של בת 50.

והמראה הרענן של בת 16.

בלי היסטוריה של דייטים.

בלי חפירות של 'לאן הקשר הולך' - שפשוט תזרום עד האירוסים.

ועם יכולת הקשבה של פסיכולוגית קלינית אחרי יום עבודה.

וכמובן... שיהיה ענווה ופשטות. כי אם אין פשטות — איפה כל התורניות?

יש שיר כזה

אגב זו תשובה לכל אתגר

חתן מתוק מדבש*

אני חושב שכולנו רוצים לבנות בית ורק מחכים לזה

שיעור ד' זה לא צעיר

לא צריך לקחת אותי כפרוייקט כדי לשדך לי?

אבל אני כופר וצעיר מכדי להכיר בחורות שיתאימו לך

זקן בעלז. ואולי אתה לא מכיר בחורות שיתאימי לי אבל אולי את הסגנון כן

את הסגנון ודאי שאני מכיר, אבל את הבחורות לא

מתחיל שיעור ג'

להכיר בנות בסגנון זה כבר משהו אחר. השאלה יותר מי יכול לעזור לי להכיר

לא הייתי חושש מזה לשניה

במקומי; שיר או סיפור וכו'. חוששת שהוא יעשה זאת טוב יותר.

ולזה אני לא מוכנה. באמת רוצה להאמין שאף פעם לא

יוכל להחליף את האדם, את היצירתיות האנושית.

אחרת, מה אנחנו עושים פה בכלל?

מהסיבה הפשוטה שאיני אוהב לנהל שיחות.

הרימו כוס לחייו ואמרו: "ומה עלינו לספר למלך על אודותיך, זנון?".

"לא כלום", השיב להם, "מלבד שישנו איש זקן באתונה שיכול לשתוק בשעת משתה".

"על הפטפטנות", פלוטרכוס.

טאקט ויכולת להתאים את עצמך לסיטואציה שאתה נמצא בה היא נכללת בכישורי חברה בסיסיים.

ברור שיש מקרים שעדיף לוותר על הנימוסים ולדבר ישירות, אבל הרבה יותר מעצבן בן אדם שלא יודע להתאים את עצמו לסיטואציה.

אוקי,

למשל אם בן אדם "מתאים את עצמו לסיטואציה" ולמעשה נרצה או לא, צבוע כלפי הצד השני,

איך נדע שהוא לא עושה את זה איתנו ?

כי אצל הבן אדם הישיר, עם כולם, נדע שמה שהוא אומר, זה מה שהוא חושב

ואם הוא רוצה "להתאים את עצמו לסיטואציה", הוא לא מחרטט הוא פשוט שותק.

ואם הוא אוהב את הצד השני הוא מחייך לו ואם הוא לא אוהב הוא לא מחייך. הכל ברור. בלי לעגל פינות. בלי צביעות.

אחרי ההבהרה הזו,

איזה אופי תעדיפו יותר ?

גם אני מעדיף בחורה יפה וגם שמאוד אוהבת את המטבח וגם אוהבת מאוד לגדל ולחנך ילדים (ממש אוהבת, נהנית מזה)

אבל מה אני מעדיף יותר ? שתאהב לגדל ולחנך ילדים.

אין לי בעיה שהיא לא תהיה יפה ושלא תאהב את המטבח, למרות שגם אלה דברים חשובים, אבל אם צריך לבחור, בחרתי. ויתרתי.

רואה ? עניתי על התשובה.

עכשיו תורכם (פנייה לנשים וגברים)

מה חשוב לכם יותר ? ישיר כלפי כולם (סותם במקרה שלא רוצה לפגוע אבל לא מחייך ולא מספר סיפורי סבתא)

או...מעגל פינות ? זורם ? ונרצה או לא מחרטט קלות. או זה או זה.

זו השאלה.

שאלה שיש לה תשובה ברורה מאוד וניתן לענות עליה בצורה החלטית,

גם אם זה פחות נח, אבל זה פורום אנונימי, אז אני מאמין שזה אפשרי.

זכיה ב 20 מיליון שקל בשנה הקרובה , לעונים.

שייך,

סביר מאוד שאפילו לא קיבלו את הפרטים שלך בגלל זה.

לפעמים דווקא כשהאדם כבר לא רלוונטי עבורנו הדמיון מתחיל להשלים את כל מה שלא באמת קרה. הוא בונה בראש מה היה יכול להיות ובקלות מצייר תמונה מושלמת ( מידי) שלא בטוח שהייתה קיימת במציאות.

כשאתה רואה אותה עם בעל וילד אתה לא באמת רואה את החיים שהיו יכולים להיות לכם. אתה רואה תוצאה מוגמרת והמוח באופן טבעי משלים את החסר..

אל תשכח שגם אם הייתם נפגשים אף אחד לא יודע אם באמת הייתם מתאימים. יש הבדל גדול בין פוטנציאל שדמיינו במשך שנים לבין זוגיות אמיתית שנבנת יום יום .

ובעיניי, המשפט שכתבת מה אני אמצא? הוא כנראה הדבר שבאמת יושב מתחת לכל זה. מתי שלי תגיע

אל תיתן למחשבות האלה לשכנע אותך שפספסת את האחת. יכול להיות שהן פשוט מזכירות לך כמה אתה רוצה כבר להקים בית משלך. וגם זה, בעזרת ה' יגיע.

ועם כל מה שכתבתי לי יש כלל ישר שקופץ לי לא להשוות לאחרים תתרכז בעצמך זה באמת הרבה יותר כיף

זה באמת מה שחשתבי בהתחלה... מי אמר שאנחנו בכלל מתאימים. וזהעבד טוב

רק שבחודש האחרון לא יודע פתאום נכנס למח

עכשיו הגעתי לבית אז אני יותר מיושב. שניה רגע עוצר כי נשרף לי האוכל.

אוקי שומעים? אז בקיצור, עכשיו אני פתאום קולט את הפספוס. היא היתה עם האח שלה (בנינו זה הבן שלה אבל אני מעדיף לחשוב שהיא לא נשואה)

קיצר זרקה לו פירגונים בקול .. "מלך מלך!" אני סתם הסתובבתי. נראה לי היא חצי התפדחה למרות שהיא לא מהמתפדחות. אולי מהמפדחות זה כן. בקיצור....

מה רציתי להגיד, חשבו על הסיטואציה שאני מסתובב ואומר לה "יותר ממני?..." מה לדעתכם היתה התגובה שלה? אני אומר הייתה מבקשת את המספר לא שאני משוויץ עכשיו או משהו.

סתם טוב אני רואה שאני שוב מדרדר לכן נעצור כאן. יש למישהו משהו להוסיף?

זה בסדר אתה גם ככה מדבר לעצמך אין מה להוסיף . אוקי... הבנתי.

אני הולך.

🤣🤣🤣

קשה לדעת.