זה בדיוק מה שעשו שם.

ולא הצליח להם.

דוגרי, נראה לי בעולם הדתי זה היה הולך יותר.

ולכולם יש מניעות וזה הולך ומחמיר

ואם בנות שהיום בנות 40+ ומביאות ילדים בדרכים לא דרכים, היו מתחתנות בקלילות כנל, אולי , רק אולי, היו גרושות היום, אבל לפחות עם ילד יותר נורמלי

ועל זה אני מדבר. תפיסה חדשה!

לא דברתי על מוקרצים, אלא על קשרים לא מושלמים, וכמעט כולם כאלו

והאמת שחוסר המושלמות נובע מהתפיסות שלנו

ואם תהיה קלילות יותר בהוצאה לפועל אז יהיו פחות סיבוכים תפיסתיים

ומתוך חיים מלאים ביחד יתגלו דברים טובים שיפתרו ממש את החוסר שהיה נראה בחיים לא מלאים

בקיצור יצר הרע עובד שעות נוספות. מונע חתונות מונע לידות בריאות מונע אושר

וכן מבחינת מהירות החלטה יותר דומה לחרדים

בסה"כ מדובר על החלטה יותר קלילה להתחתן ובזה חרדים יותר טובים, לא מורחים מליון פגישות.

קלילות בארוע יותר, בהתחלה של הביחד וכו

לא קלילות לגבי הבן אדם והנישואים

מדבר על אנשים פוטנציאלים ברמה גבוהה שפשוט מתמהמהים לשווא כי "חתונה" זה דבר גדול מאיים והתודעה מראה להם חוסר שלמות\מוכנות לגשת לארוע ולביחד 

המשמעות של זה אכן גדולה ואכן מאיימת ויש לבוא אליה בכל כובד הראש המצוי

תראי בענין בנות ישראל החולות בכרמים ו"חטיפת הנשים" של טו באב וכו

הרבה יותר קליל

כי החיים קלילים בעיניך?

או כי בעבר התיחסו לאישה באופן רכושני...

ולעולם אין אפשרות להבין חיים משותפים, מתוך תפיסת חיים בודדת, אלא מתוך נסיון בפועל

אז לא יעזור לחשוב גם מאה שנה על הביחד, מתוך הלבד. בתכלס זה אחר ביחד

לצערינו הרבה מזוגות חתונות הקורונה נקלעו לקשיים זוגיים משמעותיים אחרי החתונה הפשוטה והקלילה והזורמת שלהם. מדברת במיוחד על אלו שהתחתנו סמוך מאד לתקופת הסגר הקשוח.

פעמים בודדות

אצל החרדים, המפגשים התכליתיים באים אחרי חפירות עומק בלתי קלילות בעליל.

וגם שם,  האנשים המורכבים יותר לא מסתפקים בפעמים בודדות. ולא הכל קליל להם.

(גילוי נאות, אחרת לא הייתי פה )

אלא רק בנושא החלטה וארוע וחיים ביחד בלי חפירות והתמהמהות אינסופית

בסהכ הוצאה לפועל קלילה

נדמה לקניית בית\רכב חדש. זה לא דבר של מה בכך. זה פעם ב... זה לא תוך רגע, עושים בירור, וקונים, בלי מאות אנשים ובלי מניין אפילו ובלי לדעת בוודאות איך יהיו החיים איתו! 

כדי להגיע להחלטה הזו,

לפי דעתך יש שתי דרכים:

1.  הדרך החרדית- 3-5 פגישות בקליל, החלטה קלילה, ויאללה חתונה

2. עולם הדייטים כפי שהוא במגזר הד"ל- הכרות ארוכה, התחבטויות בקשר וכו'.

מה שאני מנסה להסביר לך זה

שחרדים חופרים ומתלבטים ומורחים ומתמהמהים המון בשלב הבירורים.

ואז בפגישות נותר לזוג לברר אם יש נשיאת חן וכימיה טובה.

אבל-

זה בא מתוך תפיסת חיים שלמה לגבי זוגיות

ואין לי כח להרחיב עכשיו.

רק יכולה לומר, שזו תפיסה שלא כל כך קלה לעיכול למי שלא גדל ככה. וגם לפעמים למי שכן.

מצד אחד נמרחים כמו חילונים מצד שני בלי אינטימיות 

התוצאה חיים מסובכים בראש בנפש ברגש ללא מציאות חיים נורמלית טבעית בריאה וללא שביעות רצון

בגדול ההבדל בתפיסה נובע מכך שבתפיסה המערבית האידניבדואל הוא העיקר, על שלל מאווייו, רצונותיו ותשוקותיו.

בחברה השמרנית לעומת זאת (ובמקרה הזה בחברה החרדית) התפיסה היא שאדם הוא חלק ממערכת, משפחתית וקהילתית. וככזה, גם מטרות הנישואין הן בהיבט הכללי יותר.

זה העיקרון. ממנו מסתעפים פרטים ותתי פרטים. באשר לסגנון השידוכים, מה בוחנים כשבאים לשידוך, וגם איך הם רואים את הזוגיות אחר כך. 

יצא לי לחשוב על זה כמה פעמים

שתכלס היו כמה שידוכים שכן פחות או יותר התאימו ואולי כן בתכלס יכלתי להתחתן עם לקחת בחשבון שיהיו תקלות או אכזבות...

ואני זוכרת שהיו רגעים שאמרתי- טוב נו בוא נקפוץ למים פשוט, מקסימום בסוף חלילה... כי הרי יש פה הרבה טוב...

וכמעט עשיתי את זה.

אבל אז הדמיון הפליג לחיים עצמם, ופשוט כזה אתה רואה איפה זה לא יעבוד והפחד שיתק. 

או נגיד שאתה מדמיין סיטואציות מסוימות שאתה יודע שאתה בוודאות הולך לוותר פה על דברים משמעותיים.

ברעיון אני חושבת שלכולנו לפעמים עוברת מחשבה של "יאלה בוא ננסה כבר להקליל את זה, פשוט לזרום, לסגור, ללכת על זה, להתחתן כבר"

אבל בפועל, אי אפשר להקליל את זה. אנחנו יהודים. אני חושבת שזה הדבר הכי רציני, מהותי ומשמעותי של בן אדם

זה לא רק קובע לגביך ולגבי הצד השני, זה אשכרה קובע איזה סוג של ילדים יהיו לכם, איזה סגנון של בית. 

זאת החלטה מטורפת.

ברור שאם רק הצד של האהבה היה עומד על הפרק, אז כנראה שהייתי נשואה היום... 

קיצר, זה עסק רציני, ואתה רוצה לדעת שעשית את הדבר הנכון בצורה הנכונה

אולי באמת לגרור שידוך להרבה דייטים גורם להכל להיות כבד יותר ומסורבל. שזה באמת משהו שאפשר לשפר.

אבל מעבר לזה לצערי לא נראה אפשר להקליל יותר מזה...

כבר היית נשואה באושר
, נטולת סרטים דמיונות עתידיים

בקיצור זה שאין אפשרות כזאת עדיין
רק גורם לחשוב ולדמיין עוד ועוד ועוד
ובררת המחדל הדימיונית היא תמיד שלילית!

המוח האנושי מוטה, ממש ביולוגית (מאז חטא הדעת), השרדותית, לשליליות

למה?

כי ההשרדות בנויה כך שעדיף לטעות ולחשוב שיש טורף כשאין טורף

מאשר לחשוב שאין טורף כשיש טורף...

המערכת בנויה לזהירות יתר, לדריכות, לראיית "בעיות"

 

לבני אדם יש דמיון מחשבות ותפיסת זמן

עסוקים בעתיד 

ולכן רואים\חיים "סכנות" דמיונות "עתידיות"

חסרים, דאגות...

ההווה שלנו שקט אך אנחנו עסוקים ב'עתיד', בדמיון

ואז השליליות גוברת

על כל זה אומרת התורה

"תמים תהיה עם ה' אלוקיך" 

רש"י: התהלך עמו בתמימות ותצפה לו ולא תחקור אחר העתידות...

בדורנו אנחנו חסרי תמימות כזאת. חושבים המון מדמיינים אוכלים סרטים, עד כדי סטרא אחרא ממש

מה שגורם למניעת זוגיות מניעת חתונה מניעת אושר מניעת שביעות רצון!

שביעות רצון = מצב תודעתי שלא נותן לכל השליליות הנל (שתמיד ישנה ותהיה "בחוץ" בתנאי החיים) להשפיע  

הקלילות המדוברת איננה על טיב קשר ומהות נישואין וחתונה

אלא על הגישה היותר קלילה לארוע ולחיים משותפים

כיום הארוע והקשור ל"חתונה" הם מסוכה רשמית כבדה מאוד 

שעד שעוברים אותה, מליון סרטים דמיונות ומניעות לא נותנים לעבור אותה

ולגבי ילדים

הם גם ככה נמנעים מלהגיע ברווקות המשגשגת היום

שהיא תוצאה גם של כבדות החתונה

איך אתה קושר בקלילות כזאת בין האירוע לחיים המשותפים?

האירוע עצמו זה באמת שטויות. ויש הרבה אנשים שלא אכפת להם להתחתן במניין ברבנות.

החיים המשותפים מורכבים מטיב הקשר ומהות הנישואין והחתונה.

בקיצור תסביר טוב יותר למה אתה מתכוון. 

בגלל ש"להתחתן" זו מסוכה כבדה, לכן בינתיים מגיעות מניעות מחשבות  ודמיונות

המריחות והמסוכות יוצרות מניעות עיכובים סיבוכים. כך אמר חתם סופר.

תפקיד המוח לייצר שליליות כאילו להגן עלינו.

ומצד שני , פעולה ומצב חוויתי (ובוודאי נישואין) מפיגים שליליות, ממלאים, משמחים ומשביעים רצון

ובאופן מוכלל - המון אנשים פה מניחים הנחות סמויות, מנחשים שאצל כולם זה כך, ואז אומרים "אם רק לא היה לאנשים פחד מחתונה כולם היו מתחתנים בקלות". אולי די?

יש אנשים שאולי הדמיונות של איך תיראה החתונה שלהם משפיעים על ההחלטה. אבל להגיד שזה מה שצריך לשנות?

אירוע כל כך מוזר.

ברור שבסופו של דבר להיות נשוי זה מה שחשוב

אבל אין לי שום מילה טובה להגיד על חתונה שבה חצי מהאנשים הקרובים לזוג לא מוזמנים וחצי מהמוזמנים לא מגיעים

וצריך לזכור, שחתונה היא אירוע חשוב. חשוב שזה יהיה אירוע שמח. אנחנו מצווים לשמח את החתן והכלה, ויש לזה סיבה.

למה אנשים מתווכחים פה על סמנטיקה. נגיד שאם אחפש אמצא. אתה חושב שכל ימי אנ יושב וחושב איזה מילים טובות יש להגיד על חתונות קורונה?

היתה פה אמירה.. לא?

זה פשוט היה נשמע לי קצת מוגזם.. זה הכל. הכל טוב

לפחות איך שהצגת זה לא משהו חד פעמי, אלא הלך מחשבה שלך. אז מעניין אותי לשמוע למה

האמירה היא שזה דבר גרוע מאד. וכל האנשים שמנסים להסביר כמה זה נפלא הם כמו מישהו שיגיד שזה נפלא להיות בלי שיניים כי זה חוסך עלויות של רופא שיניים ואת הזמן של לצחצח שיניים.

אולי התבטאתי טיפה בקיצוניות, אבל לא נראה לי כזה נורא.

וכן, הלך המחשבה שלי הוא שכל האנשים שהסבירו איך הקורונה והסגר פתאום מחזירים להם את השלווה... אם עד היום התנהגת בדרך שאתה עצמך לא מרוצה ממנה, אז אתה צריך להסמיק מבושה ולשבת בצד שצריך קורונה כדי לחנך אותך, ולא לכתוב מאמרים מלומדים על כמה טפשים היינו עד היום

אבל גם לגבי הנושא הזה- קודם כל, אני לא אומר שבהכרח זה המצב- אבל: האנושות יכולה לטעות.

ולהודות שטעיתי בעקבות הקורונה וכדומה, זה לא בושה ולא כלום. 

הבושה באמת היא אם נחשוב שכל הכח נמצא בידיים שלנו ונשלה את עצמו שאנחנו לעולם לא טועים ואף פעם לא טעינו. זה בדיוק החסרון שלימות.

אני מבין שאתה זועם על הרבנים שפרסמו את המכתב הזה,

אבל במקום זה אולי אפשר גם לחשוב שיש לנו מה ללמוד מהאירועים שעוברים עלינו.. אנחנו לא מושלמים, לא היינו ולא נהיה.

נשמע שהמכתב הזה ממש פגע בך, בכל אופן

לא זכרתי בכלל שהיה מכתב של רבנים...

זכרתי סתם התבטאויות

ברור שמתקנים טעויות, אבל גם אחרי שגיליתי טעות, אני צריך לזכור שיכול להיות שהמחשבה שלי עכשיו היא טעות.

יש הרבה אנשים שברגע שהם מגלים את האור הם מסבירים לכולם עד כמה מה שכולם עושים הוא טעות. ואז הם שוב מגלים את האור.... אז פשוט שיחסכו לכולם וישבו בשקט, אנחנו לא צריכים להשתתף בתהליכים שכל אדם כזה עובר

סליחה, חשבתי שהתכוונת למכתב.

אני פשוט מהאלה שכן חושבים בכל זאת שהצמצום של החתונות (כספית וכו') הוא בריא וטוב. צניעות מתוך התחשבות גם באחרים שאין להם זה טוב לדעתי. אבל לא באופן גורף-

המגמה היא החשובה. כל אחד יחליט ויעשה מה שטוב עבורו

שיחרר לי משהו מהפחד

כשמדמיינים ככה זה סוג של מרגיע. מוציא את הסרטים המיותרים החוצה

כי תכלס צריך להיות ממוקד במטרה, ואמנם לקחת בחשבון את המכשולים בדרך, אבל לא לחשוב עליהם יותר מידי ואז הם מתנפחים והופכים למפלצת... (מזכיר לי כרגע את מה שהרמב"ם אומר על האיסור לפחד במלחמה)

כמו שקראתי באיזה ספר לגבי זוגיות (אמנם מחבר גוי, אבל מאד חכם)

שצריך לקבל ברוח טובה ולהשלים עם זה שאין לנו שליטה מוחלטת על החיים ולכן החיים בהכרח יפתיעו אותנו.

אני אישית יש לי לפעמים ממש פחד מאכזבות ולכן קשה לי להחליט. 

אז אני באמת חושב שעם כל זה שבאמת לחתונה יש השלכות, אבל לא נכון לתת לפחד לשתק אותנו. 

יש לי חבר שמאד פחד להיות מאלה שמתגרשים אחרי החתונה, ובסוף זה קרה לו בעל כורחו (אשה עם בעיה נפשית קשה)

מאז הוא תמיד אומר לי שהוא למד מזה לא לפחד יותר מידי 

"נכון זה לא טוב ולא נעים והלואי שלא יקרה, אבל הנה אני עדיין חי"  

מקווה שהובנתי

זה כואב וקשה, באמת.

אבל חיזור הידיעה שאתה טוב, זה חשוב כל כך בעיניו יתברך.. ה' רוצה את התפילות שלנו, את הכיסופים, את העבודה.

נשמע שאתה שם.

אז רק עוד קצת להיות בבחינת ציפית וקיווית לישועה?

והאכזבה, היא תחושה של עשיתי ככה וככה, אז מגיע לי. אולי שווה לשנות את זה, שלא משנה מה- ה' משפיע עליי וצריך רק לייצר כלי מספיק מתאים.

ושוב, נשמע שיש לך כלי- אבל אולי אישתך.היא איזה רעבעצן רצינית, שצריך רק להגדיל את הכלי עוד קצת.

אנחנו לא יודעים, אבל אנחנו יודעים שה' הוא אבא טוב.

ואתה ראוי. וודאי.

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)

אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.

וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.

לפי ענ"ד.

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה, 

ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.

לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.

הוא כמובן לא קשור לכאן

באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

אבל גם אני רואה שהייתי צריכה את הנסיונות כדי להגיע לנישואין ממקום בריא...

אז לא יודעת.

אבל אני עדיין מנסה להבין האם היא מתנה או רק המתנה

שהרב גלינסקי אומר שאמנם כתוב "לא טוב היות האדם לבדו" אבל גם לאו דווקא רע. אפשר לעשות מזה רע, אבל לא חייבים. אפשר ליהנות ממה שיש. לשיר בקולי־קולות בבית. לתופף על הבטן. לשים שעון מעורר לתיקון חצות ולימוד בהתעלות עצומה עד עלות השחר. לטוס לביקיני אטול. הקב"ה מבקש השתדלות לא השתגעות.

לא כולל מע"מ.

איראני בקריפטו.

זה יותר כמו דמי טיפול.

הכסף הועבר

זה משנה אם יש הצעה מתאימה והיא יוצאת לפועל.

לכן כל הטווח באמצע פחות משנה.

זה כן נותן תקווה וכיף שחושבים עלי ומציעים לי אבל בעיני זה בעיקר התמודדות אישית וריגשית ולא קשורה בהכרח לדייט הבא.

מה זה ZOOM out?

יש לי מישהי בשידוכים בבית. קשה לפנות לשדכנים, או למלא טפסים עם

פרטים דקדקניים שלא נגמרים ואחראים לחלק מהמיגרנות, אז מה זה הדבר

הזה - גם צריך למלא מליון פרטים ?

תודה!

היא לא חרדית רגילה, גם לא ציונית, גם לא לא ציונית.  היא  -  היא.

מזל טוב 🥳

(סורי הייתי חייבת)

אבל היא התחתנה לפני כשנה וחצי

@חתולה ג'ינג'ית

פעם ברווקים הבררנים😊

ואבירי המקלדות שכנעו אותי שיש דברים חשובים יותר,

מאז כבר יצאתי עם כמה בחורים ואף אחד לא היה מידי חתיך😏

לא חתול זמני😸

סתם, אני לא ממש בשל.

@חתול זמני פספס את אהבת חייו

לא בכל שרשור זה מתאים.