1. לא!

2. ממש ממש ממש ממש לא!

צריך להוציאו לאלתר מהפורום!!!

@_____

ב. עוד יותר נגד

שמתם לב שאתם עניתם על השאלה "האם אתם בעד או נגד" ב"כן או לא" 

הרעיון אולי אבל אולי היה יכול להיות נחמד אבל האופן שבו הוא כתוב ממש מזעזע ומשעמם 

נראה אולי הסרט יהיה טוב ופעם ראשונה מאז בראת האדם הסרט יהיה יותר טוב מהספר

אבל תכלס? הכל יותר טוב

ב"ה

חוץ מ-@חובה? 

כי הספר כתוב כמו סרט, אז כבר עדיף להנות גם מהוויזואליות

זה לא כמו ספרי הפ שמתארים ומפעילים את הדמיון

אנשים ממש שונאים אותו כי הם באו בציפייה לספר ברמה של הארי פוטר. אני באתי בציפייה שונה. הבנתי שזה כבד מידי ולא אפשרי להמציא דמויות חדשות אווירה חדשה של הוגוורטס קווידיץ' והכי חשוב, עלילה חדשה.

עריכת הספר כמחזה פתרה את הבעייה, ובניית עלילה על בסיס הספר הרביעי וקצת מהשביעי ע"י חזרה בזמן הייתה פתרון מאוד יצירתי, שכמובן מאוד הוריד את הרמה ספר כל כך תמציתי שלא מכניס את הקורא לנעליו של הגיבור, וחזרה בזמן זה נורא נדוש. אבל רק ככה קיבלנו עוד טעימה מהעולם הקסום הזה. (אם תרצו החסרון הגדול של הספר הוא היתרון שלו)

ככה למעשה קיבלנו ספר חמוד עם מסר חשוב ודי משעשע עם דמויות שמתנהגות טיפוסי לשאר הספרים, אבל ממש לא מתקרב לרמה של השבעה ספרים שקדמו לו

פחות אהבתי את הקטע שהבן של הארי בסליתרין

בסןף 2 דמבלדור מסביר להארי למה הוא שובץ בגריפינדור. -כיוון שהוא בחר שלא להיות בסלית'רין, דהיינו (ההסבר הזה הוא לא מפורש אבל הוא הגיוני) הבחירה שלו הייתה לא ללכת לבית של ה"רעים" כביכול (כי אי אפשר לומר על הבית שהוא רע), אלא לשל הטובים, וככה הוא מסביר לו שהביחרות הן שמשנות, מראות ומעצבות את האישיות של האדם, הרבהיותר מאשר יכולותיו. 

אם כן זה שהבן שלו כן היה בסלית'רין נותן טעם קצת מר בפה- כלומר הוא כן בחר בגריפינדור והבן שלו -לא....

מצד שני כיוון שאני ממילא לא מחשיב אותו כחלק מהסדרה אז זה לא משנה כלום....

אתה בוגד בהארי פוטר ובאנושות.

כן, אני יודע שאתה המנהל, ולמרות זאת אני חושב ככה.

או שהיו צפרדעים רבות כל כך, עד שהם פשוט לא יכלו להשתלט על כולן...

(באמת החרטומים מוזכרים בתחילת הספר השלישי, ובתור לומדי תורה בני העם העברי - אנחנו אמורים לחוש קצת חוסר נוחות מול ההתפעלות של רון מהם...)

(אני יכול לקבל מי שיטען שאנחנו יודעים שזה רק סיפור, אבל אז לא רואה למה החרטומים ספציפית יותר מטרידים את מנוחתך.)

זה אמנם דיון הלכתי תיאורטי. אבל לא נראה לי שהקסמים שבהארי פוטר אם היו קיימים במציאות היו אסורים הלכתית, שהרי מכיוון שהם נוצרים באופן תמידי ורק בצורה לוגית מסויימת, זה כמו טכנולוגיה שאינה כישוף. כמו שאין איסור בלסובב מגנט סביב סליל וליצור אור וזה לא כישוף, כך תיאורטית אם היו מצליחים להניף באוויר חפץ באמצעות אמירת מילה מסוימת עם נפנוף במטה מעץ מסוים, זה היה כבר מדע, לא כישוף.

באופן כללי לזכרוני הרמבם כותב באיסור כישוף רק טקסים ספציפיים מאוד , לא?  כאוב ידעוני וכדומה. או כל מי שמתיימר לטעון שהוא מכשף באמצעות שדים וכדומה, לא באמצעות מתודה פסאודו-מדעית. (אחרת כל הרפואה האלטרנטיבית תהיה אסורה).

לגבי הפן האמוני. מצינו שכישוף אסור לפי הרמבם כי נוגד את השכל ומחנך לסכלות, ולפי המקובלים כי זה כוחות טומאה.

לא נכנס לשאלה כמה הארי פוטר חינוכי. אבל דווקא הכישוף בו מתואר כדבר סופר לוגי שמצריך חשיבה אנליטית, ובז לסוגי כישוף שרלטניים ולא "רציולנליים לפי הההיגיון בעולם של הספר" כגילוי עתידות.

ולגבי דעת המקובלים - הכישוףלא מתואר בספר ככוחות טומאה ושדים (למעט אומנויות האופל שמתוארות כנובעות מהשחתת הנפש, שמהם יש סלידה של הטובים בספר).

לגבי התפעלות מקוסמים אמיתיים בהנחה כמקובלים שכישוף באמת עבד בעבר. אנחנו כן מעריכים את כשרונם בקטע האינטלקטןאלי כמו שמעריכים כשרון אינטלקטואלי של פילוסוף כופר, ועובדה שהיה חשוב לנו שבלעם הקוסם יודה שישראל הם עם ה'.

אנחנו כן סולדים מהדרך בה הגיעו לזה,שהוא על ידי חיבור רוחני ליצרים שפלים בנפש ובלתי מוסריים,כעריות רצח ועבודה זרה. ולכן בפועל זה אמנם כישרון מכובד לכשף ולקסום, אבל הוא רע.

בדיוק כמו שאנחנו מעריכים את נסראללה כגנרל מעולה עם כשרונות צבאיים איכותיים, אבל רשע. הלוואי שהמטכל אצלינו היה כשרוני כמו נסראללה (בכל מקרה לפי הספר עצמו, שמחלק בין קסם טוב לאומנויות האופל,  לא משמע בספר שיש הערצה לחרטומים מצד זה שעסקו באומניות אופל אלא כקוסמים טובים, אם נזרום עם הסיפור הפנימי בספר. שהרי הטובים סולדים מהאופל בספר. מה גם שהאזכור של החרטומים בספר מוזכר רק פעם אחת ואין פה סכנה חינוכית שילדים יזדהו עם החרטומים).

היית יודע שמדובר בקסמים מסוג שונה מאוד מהקסמים שמתוארים כאסורים לפי התורה.

וכן, זה רק סיפור, שההנאה ממנו היא בגלל המתח והרגש שבו, ומהעולם החדש שנבנה בגאונות, ולא בגלל הקסמים שבו.

(בכל אופן @קעלעברימבאר הסביר את זה טוב ממני)

ובלי קשר בלדון באופן כללי על אם יש בעייתיות חינוכית לילדים בהארי פוטר בשל תכנים אחרים

הילדים שלי למשל לא קוראים הארי פוטר (רק ספרות של אנשים שומרי מצוות, שגם בה צריך להיזהר לפעמים).

כשיהיו מבוגרים יוכלו להחליט אם לקרוא, ואז הם כבר יהיו במקום בשל יותר כדי לשפוט את מכלול התכנים... (אחת מהם כבר מבוגרת, למעשה, ולא כל כך מעניין אותה לקרוא את הארי פוטר אף שהיא תולעת ספרים. יש היום הרבה מאוד ספרים של אנשים שומרי מצוות...)

אבל נגיד בשר הטבעות אין תכנים בעייתיים

מעבר לכך, בפשטות ברגע שזה הופך לטקס (כמו המתואר בגמרא) זה כבר איסור כישוף שהוא בסקילה, דווקא בגמ' ובפוסקים יש חילוק בין מעשה שדים למעשה כשפים.

לא יודע למה החלטת שלא קראתי. אכן בצעירותי לא קראתי (לא חושב שכבר יצא ובין כך לא הייתי קורא דברים כאלו), אבל כשיצא שילדי נחשפו לזה בתלמוד תרה🤷‍♂️, אז עדיף לדעת מה הילדים קוראים. קראתי בהחלט בעיקר במקומות בהם אסור ללמוד תורה.

אני מסכים, כמו שרמזתי למעלה, שאפשר לתרץ שיודעים שזה לא אמיתי ומסכים לחלוטין שיש כמה וכמה עניינים בעיתיים נוספים בספר. אולי יום אחד אכתוב על זה בצורה מסודרת (אבל אז אצטרך לקרוא בעיון מחוץ ל...).

השאלה אם מה שהרמבם כתב זה רק על מי שמניף בשרביט בדברים שאינם עובדים, לא מה שבאמת פועל.

גילוי עתידות אכן מתואר בספר כשרלטנות לא ראציונאלית שכולם בספר בזים לה. על בסיס היחס התרבותי של הראציונאלים לאסטרולוגיה בעולם האמיתי.

כמובן יש המון דברים בעייתיים בספר. והקסמים הוא הפחות שבהם (בלי להכנס לשאלת ההשפעה של דימיון מופרז על ילדים לשלילה או לחיוב).

לשיטת הרמב"ם כל הכשפים למיניהם, הם הונאה, לא באמת עובדים אלא רק משלים את הטיפשים ועדיין המעשים הללו אסורים מדאוריתא וחייבים עליהם מלקות ועל מה שנכנס לגדר כישוף - חייבים מיתה.

רוב הראשונים חולקים וסוברים (כפשט התורה ודברי חז"ל) שהדברים אכן עובדים ועדיין אסורים כשהם לא בדרכי הטבע.

מגנט עובד בדרכי הטבע, אין איתו שום בעיה. לגבי רפואה טבעית שהזכרת - יש תחומים שזה בסה"כ חומרים שכן או לא עובדים ואז אולי חבל על הכסף אבל אין בעיה, יש דברים שהם דמיונות ויתכן שנכנסים ל'דרכי האמורי' ויש דברים שאכן נכנסים לגדרי כישוף וצריך לשאול פוסק שמבין את המציאות על כל דבר.

כל מה שעובד תמיד בניסוי, מוגדר "מדע".

אם תאורטית אם כל פעם שהיינו מניפים במקל מעץ מסוים עם נוצה של עוף מסוים זה היה גורם לחפץ לרחף, וזה היה מאושר בניסוי חוזר עם ביקורת עמיתים, זה היה מוגדר כממצא מדעי, גם אם לא היו יכולים להסביר למה זה קורה (יש גם כיום תרופות שפשוט יודעים שהם פועלות במוח בלי לדעת את ההסבר המדויק של התהליך. רק יודעים בניסוי שהם עובדות).

גם חלק מההסברים המדעים אינם הסברים אלא תיאורים מתמטיים של סדר הדברים, כמו "אנרגיה" "תנע" "כוח" וכדומה.

לגבי טעם האיסור זה מה שבדיוק כתבתי- קסמים לפי הרמבם מחנכים לטפשות ולכן התורה אסרה אותם, בעוד שהקסם בהארי פוטר בתוך הסיפור הוא תוצר של "מחקר" ראציונאלי ולמידה ראציונאלית ביקורתית. כמו פיסיקה וכימיה בעולמינו רק שאצלם זה קורה בצורה "קסומה".

הראשונים שטוענים שכשפים באמת עובדים, טוענים שזה באמצעות כוחות טומאה וקשר עם שדים וסטרא אחרא, כמו בחז"ל "שאין השד שולט על בריה פחותה משעורה".

לכן לפי הרמח"ל בדרך ה', מותר לצדיק לחולל ניסים באמצעות קריאה בשמות הקדושים, גם אם הוא יוצר תופעות שיוצאות מגדר הטבע במעשיו, וכנל במדרש על משה שהעלה את ארון יוסף באמצעות השם המפורש. בעוד שכישוף באמצעות כוחות טומאה אסור.

אז אסתפק בזה שאני יודעת שזה לא אמיתי.

איסור תורה כן, אבל כפירה?!

כששאול הלך לבעלת האוב הוא כפר?! הוא עבר על איסור תורה חמור, אבל כפירה לא הייתה שם.

אלא אם כן, לא הבנתי את כוונתך במילה "כפירה".

גדולים"

ואיך זה קשור להארי פוטר?

המונח "ניטל" (Nिटल) בהקשר של הארי פוטר הוא למעשה הדרך שבה תורגמה המילה Muggle (מאגל) לעברית במהדורות המוקדמות ביותר של הספר הראשון ("הארי פוטר ואבן החכמים").

הנה כל מה שחשוב לדעת על הבחירה המעניינת הזו:

המקור והמשמעות

המתרגמת גילי בר-הלל בחרה בתחילה במילה "ניטל" כדי לייצג אדם שאין לו כוחות קסם. המילה לקוחה מהשורש העברי נ.ט.ל, שמשמעותו נטילה או חיסרון – כלומר, מי שניטל ממנו הכוח להשתמש בקסם.

למה זה הוחלף?

זמן קצר לאחר צאת המהדורה הראשונה, הוחלט לשנות את התרגום בחזרה למילה "מאגל". היו לכך כמה סיבות:

* הוראה של ג'יי קיי רולינג: הסופרת ביקשה שהמונח הייחודי שהיא המציאה יישמר ככל הניתן בצלילו המקורי בשפות השונות.

* צליל ומטען: המילה "ניטל" נשמעה מעט ארכאית או טכנית מדי, בעוד ש"מאגל" נשמעה חביבה וייחודית יותר לעולם הקסמים.

* הקשר יהודי: ביהדות, "ניטל נאכט" הוא כינוי לליל חג המולד, מה שיכול היה ליצור בלבול לא רצוי אצל חלק מהקוראים.

איפה אפשר למצוא את זה היום?

כיום כמעט בלתי אפשרי למצוא עותקים שבהם כתוב "ניטל". אלו שנשארו נחשבים לפריטי אספנות נדירים מאוד בקרב מעריצי הסדרה בישראל. בכל המהדורות המאוחרות יותר ובשאר הספרים, נעשה שימוש בלעדי במונח "מאגל".

מעניין לציין שגם המילה "סקיב" (אדם שנולד למשפחת קוסמים ללא כוחות) עברה תהליך דומה של חיפוש תרגום, אך "מאגל" הפך למושג כל כך מזוהה עם המותג שהיה קשה להחליפו במילה עברית "תקנית".

———-

זהו מושג מרתק שמשלב היסטוריה יהודית, הלכה ופולקלור. ניטל נאכט (ביידיש: ניטל) הוא הכינוי היהודי לליל חג המולד (הלילה שבין ה-24 ל-25 בדצמבר).

בעבר, לילה זה לווה במנהגים ייחודיים בקרב קהילות אשכנז וחסידויות רבות, שנועדו להבדיל את היהודים מהחגיגות הנוצריות שמסביבם.

הנה עיקרי המנהגים והסיבות מאחוריהם:

1. איסור לימוד תורה

המנהג המפורסם ביותר ב"ניטל" הוא הימנעות מלימוד תורה מחצות הלילה ועד חצות היום שלמחרת. זהו מנהג חריג מאוד, שכן לימוד תורה נחשב למצווה שאין לה הפסקה. ההסברים לכך מגוונים:

* אבלות וצער: כדי לא להוסיף חיות וקדושה לעולם בזמן שחוגגים חג שנתפס בעבר כעבודה זרה.

* סיבה בטיחותית: בתקופות חשוכות של רדיפות, ליל חג המולד היה זמן שבו התפרעויות נגד יהודים היו נפוצות. הרבנים הורו ליהודים להישאר בבתיהם, לא להדליק אורות בבתי המדרש ולא למשוך תשומת לב.

2. משחקי שחמט וקלפים

מכיוון שאסור היה ללמוד תורה, והיהודים נדרשו להישאר בבתים, נוצר הוואקום של זמן פנוי. במקום לימוד, נהגו לעסוק בפעילויות חולין כמו:

* משחק שחמט: הפך למזוהה מאוד עם הלילה הזה (קיימות תמונות מפורסמות של אדמו"רים משחקים שחמט בניטל).

* משחקי קלפים: בעיקר בקרב הקהל הרחב.

* מטלות הבית: תיקון בגדים, סידור מסמכים או קריאת ספרות חול.

3. מקור השם

ישנן כמה סברות למקור המילה "ניטל":

* מלטינית: מהמילה Natalis (יום הולדת).

* מהשורש העברי נ.ט.ל: "ניטל" (נלקח) הכוח מהקדושה, או "ניטל" מלשון ביטול (ביטול תורה).

* ראשי תיבות (בדיעבד): "נולד יהושע טרם לידתו" או "נשתנה יום טוהר לטומאה" (כינויים פולמוסיים מהעבר).

4. ה"ניטל" כיום

כיום, ברוב הקהילות הדתיות והחרדיות המודרניות (ובוודאי אצל יהדות המזרח, שלא הכירה את המנהג), לומדים תורה כרגיל. המנהג נשמר בעיקר בחסידויות שמרניות (כמו סאטמר, בעלז, גור ועוד), שם עדיין מקפידים לסגור את הגמרא בלילה זה ולהעסיק את התלמידים בפעילות אחרת.

מעניין לדעת: כפי שהזכרתי קודם, זו בדיוק הסיבה שהשם "ניטל" הוסר מהתרגום של הארי פוטר – המטען הדתי וההיסטורי של המילה היה כבד מדי ולא התאים להקשר של "מאגלים"  

כי לא נחש ביעקב ולא קסם בישראל (והנרי גולשטיין הוא בכלל גוי שאבא שלו יהודי ואמו גויה)

אבל יש לו רק את שלושת הספרים הראשונים.

זה מישהו שמקריא ספרים בצורה נדירה. מסודר לפי פרקים, עם קולות, הגייה ברורה של המילים, והכי חשוב במקביל רואים את הטקסט!!

זה מעולה ממש למי שלא מבין אנגלית בצורה שוטפת או למי שרוצה לשפר את האנגלית. וכמובן שתמיד אפשר להגביר מהירות...

הנה קישור של הספר השלישי:

זה נועד בשביל ללמוד אנגלית, לא בשביל ליהנות...

(מוזר לי שהם העבירו הכול לזמן הווה במקום זמן עבר המקורי של הספר...)

כי אם בתשלום - כמובן שיש את האייקונים של סטיבן פריי וכן את החדשים שיצאו ממש עכשיו לאמזון (בינתיים רק הראשון והשני. כל חודש בערך אמור לעלות עוד ספר.)

בחינם ובעברית אני לא כ"כ מכיר, מלבד פוטרקאסט שעשו כמה פרקים כפרקי הקראה (הם בעונה 6) ועוד איזה אדם אחד או שניים שעשו כמה מהספרים (גגלי ביוטיוב).

הכי טוב. נקי ומותאם לציבור (אחת הפאנליסטיות-לשעבר שם דתייה) וגם לילדים שרוצים להאזין למשהו שקשור לספרים. יש להם גם אירועים ממש שווים בתחילת, אמצע וסוף עונה, כך שאפשר גם להגיע ולחזות בלייב בהכל. 

רק לשים לב - הם כבר לקראת סוף הספר השישי, כך שאם את לא רוצה להפסיד אירועים כדאי שתבדקי מראש את התאריך...

בהמלצת @לביטה ונהנית מאוד.

בכל מקרה לא מתכננת להגיע לאירועים שלהם, אז לא נורא לי לשמוע הכול בדיליי...

(באמת מרגישה שהם שומרים על שפה נקייה יחסית בזכות הפאנליסטית הדתייה, ואני תוהה איך זה בעונות שבהן היא לא נמצאת...)

בסופו של דבר הפודקאסט מיועד גם לילדים ולמיטב זכרוני הוא נשאר נקי בהחלט גם בעונות הבאות...

בפנימיה, שאחד ידליק בשביל כולם בחדר, אז כנראה זה יהיה רון, כי הוא הגדול מבינהם

אשתו כגופו.

אז אולי גם וולדמורט כגופו של הארי? השאלה אם בית רידל או אחוזת מאלפוי זה נחשב הבית של וולדמורט. אולי זה שהוא שם שם את היומן זה נחשב שהוא השתתף בפרוטה עם בעל הבית?

אם מוסיף והולך כמו וולדמורט שכל שנה הוסיף הורקרוקס עד שהגיע ל8. או הולך ופוחת כנגד כל הורקרוקס שהושמד