יושנים, יושנים, יושנים .... 

        ועוד הפעם יושנים 

כנראה חא הבנת את העניין של צום...

אבל לישון כל היום? מה העניין? אז אל תצומו וזהו - כל העניין של הצום זה לבכות ולהתחנן אל ה'...

 מי שזה בשבילו צום מוזמן לישון ביום כיפור במקום ללכת לבית הכנסת, בסוכות לאכול בבית ובפסח לאכול חמץ...

לכל דבר יש תכלית, צריך להבין את התכלית של כל דבר...

להגיד אני אשן כל הצום (בלי להבין את התכלית) זה כמו להיג אני אשן כל יום כיפור (כי לא מבינים את התכלית של התשובה)...

אנשים שלא יכולים יותר ללמוד ולהיזכר ולבכות- אשרי מי שעושה אבל לא כל אחד מסוגל וזה ממש לא מוציא אותו מעיקר הצום. אולי הוא לא ירד לעומק הנסתרות שלו אבל זה לא שהוא פספס הכל ו"לך תאכל בבית בסוכות" . לא נראה לי שיש חובה ללמוד זה אולי מסביר, מוסיף אתה מבין יותר אבל אין שום חובה כזאת- זה לא יום כיפור! וגם אז לא תמיד נשים חייבות ללכת לכל התפילות. היום העיקר, החובה היא לצום. אם אתם רוצים להוסיף עליה תלמדו למה, תבינו יותר אבל מי שלא עושה את זה ממש לא פספס את הצום!

ובנוגע לשאלה: בצום צמים. אם את רוצה יותר מזה יש הרבה דברים ללמוד על ביהמ"ק להבין להתגעגע,

 אני משערת שיש ליום הזה אי אלו סגולות- את יכולה לחפש ואם זה סתם מה אנחנו עושים בצום, אז אני זה תלוי. לרוב עוזרת לשמור על האחים הקטנים.. אני לצערי לא מצליחה ללמוד ממש על החורבן מהבית לבד.. אבל לפעמים שומעת שיעורים של רבנים שאני אוהבת לשמוע... בקיצו שיהיה לך צום קל ומשמעותי!

כי יש דין דרבנן להתפלל 5 תפילות ביוה"כ, אבל לגבי סוכות ופסח יש בהם איסור לעשות את מה שציינת בעוד אין איסור לישון בי"ז בתמוז (ככל הידוע לי).

ביום כיפור מהות היום זה הצום ולא התפילות - ולכן עדיף שיצום מאשר שלא יתפלל, מאשר שיתפלל ויאכל.

ההשוואות שלך הן לא נכונות.

גופנית - צמים.

רוחנית - מבינים מה זה בית המקדש, עד כמה הוא חסר, את זה שלא נוכל לעשות את תפקידנו ללא בית מקדש, זוכרים את זה שכל הצרות, וכל הגלויות וההסתרות הכל זה חלק מהגלות ומתחברים לגאולה ומחכים לה ומשתוקקים אליה. מתחברים וכואבים את עלבונה של תורה שנשרפה ביום הזה ע"י אפוסטמוס. כואבים את חוסר הקשר עם השי"ת שהתנתק ונחלש בעת ביטול קרבן התמיד. כואבים ובוכים על הפריצה לעיר (שכמובן כללה המון הרוגים ועינויים וביזיונות וכו' וכו' בעיר ה'). כואבים את זה שהועמד צלם בהיכל, שזה שיא הזילזול בכבוד ה' ובמקדש. כואבים ומבקשים סליחה על חטא העגל שהוא שורש החטאים וכל העונשין באו עליו ובגללו נשתברו הלוחות....

כדי להרגיש הכל כדאי מאוד לקרוא את הסליחות לי"ז בתמוז עם פירוש, בנחת ולנסות להתחבר למילים ולמשמעות...

5 דקות לסוף הצום תתעודדו.

אבל מאוד חשוב לי לומר, קראתי את התגובות בשרשור, אז חבר'ה, אולי @אנא עבדא דקב"ה הגזים בקיצוניות, אבל הרעיון שלו מאוד ברור, והוא צודק במאה אחוז, לברוח למיטה זה לאבד את כל הפואנטה של הצום, ואמנם, כמו שענו לו - הרי קשה להתחבר וזה היה פעם וכו', אז חבר'ה, נכון, אוקיי, אבל מה נראה לכם, שאין סיכוי להתחבר? הרי עובדה שיש כאלו שכן מתחברים, שכן כואב להם, איך זה? מה ההבדל? והתשובה היא - שכולם נולדו עם אדישות לזה, מי שאמר "אוקיי, אז אני הולך לישון, ותעירו אותי לפיצה" - נשאר ככה, ומי שאמר, הפוך, אנצל את הזמן כדי לקרוא על זה, כדי ללמוד על זה, כדי להבין, לנסות להתחבר, - הוא זה שבסוף הבין והתחבר....

ככה  שבשורה אחת, לענות לאנא עבדא שלא מתחברים - זה הכי להוכיח כמה הוא צודק, שבמקום לישון - לכו לקרוא על זה ולהפנים...

תזכרו את זה בתשעה באב....

"כי ציון לא תבנה עד שיכספו אליה בני ישראל תכלית הכוסף"

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....