נתחיל מפרטים טכנים - לנין (המנהיג שהיה לפני סטאלין) לא נקבר, הוא נחנט והקבר שלו זה בניין תיירות שפתוח בין 10 ל13:00. הוא נראה ממש כמו עוגה - הרעיון - ילד הולך לקבר שלו לטיול, ואותו הילד מאוד אוהב ממתקים - הימים - 2027 - מלחמה גרעינית עולמית עומדת לפרוץ בין ארה"ב לרוסיה וכו', אותו ילד איכשהו הצליח להינעל בקבר של לנין, הוא מתעצבן על זה שהוא יפסיד ארוחת ערב אז הוא זורק את הפלאפון שלו על הרצפה, הטלפון נשבר ופתאום הוא שם לב שלנין קבור שם - הוא מסתכל ואומר לעצמו שלנין נראה כמו עוגה, ואף אחד לא משמר מהפכן קומוניסטי מלפני עשרות שנים אז הוא בטוח עוגה. הוא מוציא מהתיק קצפת ושם ללנין על האף - באותה שניה מלחמה גרעינית פורצת - הקבר של לנין שנבנה מראש שיהיה מאוד עמיד שורד אבל ננעל ומעוצמת הקרינה לנין קם לתחיה. ומתחיל לדבר עם הילד. הם מגלים הרבה דברים משותפים ולנין הופך את הילד לקומוניסט. הם מצליחי אחרי הרבה זמן לצאת מהקבר ומשליטים על העולם שלטון קומוניסטי של 7 שנים - בנתיים הם כבר הרגו את רוב בני האנוש. בשלב הזה נשארו בעולם רק כמה עשרות אנשים ולנין - שהרגיש שהילד הופך את האנשים האלה לקפיטליסטים הורג אותם. הילד (שהוא כבר נער בוגר) מגלה את זה, מבין שלנין לא דבק בקומוניזם והורג את לנין. לאחר מכן הוא מוצא אילן יוחסין ומגלה שלנין זה סבא שלו ואז גם הוא מתאבד.

סיפור נורא עצוב...

או אחד הספרים של אורנה בורדמן

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....