אבל פאק לעזאזל אתם הפלתם הכל עליי
אתם יכולתם לבצע את זה ואני לא יכולתי
אני לא יודעת אם יש גם לכם אחריות. אבל יודעים מה? זה לא משנה. זה באמת לא משנה. אתם יכולתם לעזור ולא עזרתם. אני כמעט נפלתי מהכובד אז פשוט ברחתי. ואתם לא הייתם שם לעזור לי.
כלומר, הייתם שם. בטח שהייתם. אתם עמדתם בצד ודקלמתם 'אנחנו תמיד פה בשבילך'
ואני נפלתי, נפלתי, נפלתי
ואתם אמרתם 'תזכירי לי לעזור לך'
אבל אני הייתי עסוקה בלפול
ואמרתי שאני לא יכולה לבקש עזרה
אמרתי
ובכל זאת חיכית שאני אבקש
וזה לא ברור שאני צריכה עזרה? אמרתם בעצמכם שאני צריכה עזרה. שגם את חושבת שזה גדול עליי לבד. וידעת כמה זה קשה לי
ובכל זאת לא עשיתם כלום, פאקינג כלום.
השארתם אותי לברוח ולהדפק
והנה אני עכשיו עומדת להתרסק וכבר אין ברירה ואני חייבת להפסיק לברוח
פשוט חייבת
אבל מאוחר מידי. ואם פעם להפסיק לברוח פירושו היה להיות חרדה,
היום להפסיק לברוח זה להיות חרדה ומתוסכלת.
וזה באמת גדול עליי.
ואני כלכך כועסת, אני כבר שלוש שנים כל-כך כועסת.
ואני אמשיך לתת צ'אנס, אבל התאכזבתי מאוד.
כי דפקתם אותי, דפקתם אותי. אולי לא ישירות אבל דפקתם. ואני נדפקת בגללכם. אני נדפקת בגללכם. אני נדפקת בגללכם.
וזה לא מה שציפיתי ממי שרוצים בטובתי.
אופ.