בשנים הראשונות לנישואין יש קושי כלכלי, חוסר ודאות כלכלי, שני הצדדים טרודים בשאלה: "איפה נעבוד?", "במה נעבוד?" וכו'.

בשנים הראשונות לנישואין עם אברך, יש חוסר ודאות כלכלי כפול בגלל שצד אחד, הבעל, כנראה לא יעבוד במשרה עם הכנסה קבועה, אלא יותר בעבודות מזדמנות. בשנים הראשונות העול הכלכלי נופל בעיקר על האישה, לכן יש כאן חוסר ודאות כלכלית כפולה. בעיניי לפחות. 

אני לא אומר שאברך הוא אדם אטום שזורק את אשתו והילדים ולא אכפת לו מהבית שלו ושהוא מתעלם מהצרכים הכלכליים, אם זה המצב - יש כאן בעיה, בלי ספק.

אלא, שהחיים הכלכליים שלהם יהיו דחוקים יותר, דחוקים יותר מזוג טרי רגיל שגם אצלו החיים הכלכליים לא מיוסדים ויציבים.

כל הכבוד לך, באמת זכות. אני בטוח שהגיבוי שלך עוזר לו מאוד. אני רואה בישיבה את הלימוד של אברכים שיש להם גיבוי - הם פורחים, הם לא לומדים רק בשביל עצמם (בלי קשר שהלימוד הוא למען כלל ישראל תמיד) אלא גם בשביל נשותיהם.

"לדרוש" במובן כל כפייה, ברור שזה צריך לבוא ממנה ומהרצון שלה... בחרתי מילה לא נכונה...

אני אסביר את עצמי: התכוונתי שמישהי רוצה בעל אברך אבל היא לא יודעת מה כרוך בזה, מה זה דורש, כמובן שהיא שמעה על זה מחברות אבל זה לא אותו דבר.

ואם תגידו לי: גם אתה לא יודע מה זה ודורש ומה זה כולל (כולל )! אז פה אני חושב שיש הבדל בין גברים לנשים:

בניישים, כמוני, חיים עם האברכים שלנו, שהם החברותות הבוגרות שלנו יום-יום ולומדים איתם כל יום ואנחנו רואים את המציאות. נשים, לעומת זאת מדברות עם החברות הנשואות שלהן, הן יכולות לדבר הרבה ולבקר אותן כמה שעות בשבוע אבל זה לא לחיות את זה.

מקווה שהסברתי את עצמי נכון...

תודה רבה

אפשר לשאול בנים שהולכים להיות אברכים.

ואכן, כולם צריכים להיות מספיק בוגרים ולברר לקראת מה הם הולכים, ולא לפעול בפזיזות. אבל אני מניח שהבחורה הממוצעת בשלב הדייטים, כמו גם הבחור הממוצע, מספיק בוגרים בכדי להבין לקראת מה הם הולכים ולשקול זאת כראוי. ואז זה אכן "הגיוני בשבילם".

למי שחי בין כאלו זה נראה הגיוני... "הוא יסתדר "כמו כולם"...." תכל'ס לחיים האמיתיים אף אחד לא נהי מוכן "לבד", צריך לבנות את זה, הן בנים והן בנות.

אני חושב שיש הבדל בין גברים לנשים:

בניישים, כמוני, חיים עם האברכים שלנו, שהם החברותות הבוגרות שלנו יום-יום ולומדים איתם כל יום ואנחנו רואים (שלא לומר, חיים) את המציאות. נשים, לעומת זאת מדברות עם החברות הנשואות שלהן, הן יכולות לדבר הרבה ולבקר אותן כמה שעות בשבוע אבל זה לא לחיות את זה.

וגם להתחיל כל דבר חדש זה לא ידוע.

אם שאיפת חיי היא ללמוד רפואה אני אלמד רפואה גם כשזה קשה, כי אני מאמינה שזה תכלית חיי. ואם אני מאמינה שתכלית חיי זה להיות אברכית אז זה מה שאני יעשה.

וכל דבר שעושים אותו מבחירה ומאהבה הוא יותר קל

לא התעלמתי מזה.

מה שהוא תכלית חיי גם אם הוא יהיה קשה כלכלית או לא משנה מה אני אעשה אותו.

כמובן שלא כולם זה תכלית חייהם ועובדה שרובם לא מחזיקים מעמד.

מה שכן אני מכירה עשרות שכן מצליחים, בדוחק, מסתדרים עם מה שיש ויש עזרה מהשמיים מוחשית

זה מתאים לאנשים שמהות חייהם זה התורה ורק התורה.

"וכבר יכול להיות חסיד גמור איש אשר לא יפסוק מפיו הלימוד

כמו מי שמפני צרכו הוא בעל מלאכה פחותה"

רק רציתי לחזק

כי זה באמת קשה מאד.

אבל עדיין יש סתירה במה שאת אומרת. אם אני מאמינה שכל המטרה שבאתי לעולם היא בשביל התורה. זה המטרה. וזהו. אז מז"א "לא רוצים לקחת את ההשלכות שחיים אלו כוללים" איזה חיים אלו?? החיים שבשבילם ירדת לעולם בשביל מה?

ברור שזה דרגה סופר גבוהה והלוואי עלי ועל כולם אבל עדיין יש עניין של סדר עדיפויות.

לא אומרת לרעוב ללחם אבל כל עוד זה אפשרי מה טוב.

אני חושבת שהתשובה היא בנפש שלנו, אם אני מרגישה שזה נכון לי או לא. אני יודעת על עצמי שכרגע אני לא רואה את עצמי חיה בדוחק גדול בשביל שבעלי ילמד כל יום כל היום. לא הכל שחור או לבן יש בתים של תורה שהבעל מלמד חצי יום או לפי היכולות..

שאם בנאדם עושה דבר שהוא עבודת ה' לכל הדעות, והוא עושה את זה מתוך קושי - זה מעיד על ההקרבה למען עבודת ה'.

ואם הוא עושה את זה מתוך רווחה - אז אמנם יכול להיות שהוא עשה את זה בגלל העבודת ה', והיה מוכן לעשות את זה  גם מתוך קושי, אבל אין לך את הראיה לזה.

"פת במלח תאכל" וכו'...

זה אידיאל נשגב, לא חוסר אחריות. 

אולי פירשת ולא שמתי לב?

אם כן - אשמח לקישור.

פירוש אחר אומר (מחילה לא זוכרת את המקור)- ש*אפילו* אם תצטרך לאכול פת במלח וכו' ועדיין בתורה אתה עמל, אשריך וטוב לך.

אבל זה בשום אופן לא *בהכרח* לאכול פת במלח ולישון על הרצפה. אין מצווה לסבול... אבל אם זה המחיר, ואתה מוכן לשלם אותו אז באמת אשרייך

לא טענתי שיש אידיאל בלחיות כך.

אלא אפילו אם מגיעים לידי כך.

בדיוק כמו הפירוש המקובל, שהבאת.

ובדיוק לכן זה לא חוסר אחריות אלא אידיאל נשגב, מי שמקדיש חייו לתורה אפילו אם יגיע לידי כך.

נראה לי שזה אברך ואברכית לפרק זמן של שנה או שנתיים..

אל תיקח את זה יותר קשה ממנה..

ואולי כדאי שתציע לשניהם בו זמנית? ותעביר מספרים של בירורים ושיחליטו לבד.

– חודש וחצי מוקדם מאוד בשביל מתנות (יש לי משלוחים שלקח להם יותר משלושה חודשים להגיע...)

– אל תביא פרחים אין איך להסתובב עם זה בדייט והיא לא חברה שלך (היא תהיה אחרי החתונה)

– בשלב זה אל תהיה רומנטי מדי ואל תגזים זה יכול להיות נורא מלחיץ וקרינג'

– מה שכן אתה יכול לעשות זה להביא דברים ידידותיים זולים ומתכלים, או נייטרליים לחתולין

– כי אם עוד שבוע זה לא יסתדר לכם מה תעשו עם כל הדברים האלה? מביך

הסבר: אני למשל בתור חתול זמני אוהב דובוני גומי. אם הייתי מזכיר זאת בפגישה, ומישהי הייתה מביאה לי דובוני גומי, זה היה נפלא ולא קרינג' בכלל. מישהי עשתה לי את זה עם מרשמלו וזה היה נורא חמוד.

אפשרות ב': נניח היא אוהבת ציור. אפשר לתת לה אריזה קטנה של עפרונות פחם / צבע או וואטאבר ממה שהיא אוהבת להשתמש בו.

תחשוב בכיוון של: "אם הייתי בחורה–" או נכון יותר: "אם הייתי הבחורה הספציפית הזאת, מה הייתי רוצַה לקבל ושלא יהיה קרינג'?"

בהחלט מתנות זו דרך להביע עליית מדרגה בקשר, וקשר של חודש וחצי זה לא משהו שיכול להיגמר בלי התרעה תוך שבוע.

זה יופי של שלב לעוגה, פרחים וכדומה. (אתה יכול להחזיק לה את הזר באבירות במשך הדיט, ולתת לה אותו בסוף. רק תחשוב לאן היא חוזרת אחר כך, ולמי היא צריכה להסביר מאיפה היא קבלה את הזר)

ספר עם הקדשה לדעתי זה יותר מתקדם.

מה לגבי להצטלם ביחד? זה יכול להיות מאוד נחמד כשבעז"ה בהמשך יהיו לכם תמונות ביחד משלב הדייטים, ואם לא יסתדר מאוד קל למחוק אותן.

מזל טוב 🥳

(סורי הייתי חייבת)

אבל היא התחתנה לפני כשנה וחצי

@חתולה ג'ינג'ית

פעם ברווקים הבררנים😊

ואבירי המקלדות שכנעו אותי שיש דברים חשובים יותר,

מאז כבר יצאתי עם כמה בחורים ואף אחד לא היה מידי חתיך😏

לא חתול זמני😸

סתם, אני לא ממש בשל.

@חתול זמני פספס את אהבת חייו

לא בכל שרשור זה מתאים.

או במקרה של השרשור הזה... מיאודויק.

הטיילת על חוף הים ממש נחמדה, אוויר טוב, רעש של גלים ויש כמה חנויות כשרות שאפשר להיכנס אם רוצים

זה כואב וקשה, באמת.

אבל חיזור הידיעה שאתה טוב, זה חשוב כל כך בעיניו יתברך.. ה' רוצה את התפילות שלנו, את הכיסופים, את העבודה.

נשמע שאתה שם.

אז רק עוד קצת להיות בבחינת ציפית וקיווית לישועה?

והאכזבה, היא תחושה של עשיתי ככה וככה, אז מגיע לי. אולי שווה לשנות את זה, שלא משנה מה- ה' משפיע עליי וצריך רק לייצר כלי מספיק מתאים.

ושוב, נשמע שיש לך כלי- אבל אולי אישתך.היא איזה רעבעצן רצינית, שצריך רק להגדיל את הכלי עוד קצת.

אנחנו לא יודעים, אבל אנחנו יודעים שה' הוא אבא טוב.

ואתה ראוי. וודאי.

הייתי במקום הזה, וחשוב לי להגיד שזה לא היה בריא לי, חוץ מזה שזה גם לא נכון ולא מקדם.

אתה טוב, נכון, זה לא קשור לזה שאתה טוב.

זה לא עובד כמו כספומט, אולי בתת מודע חושבים ככה שמי שטוב יקבל טוב ומי שרע רע, שזה נכון בעיקרון אבל מה זה טוב ומה זה רע אנחנו לא יודעים להבחין, אולי דווקא הדבר הזה שנראה לי רע הוא הדבר שטוב ולהפך. וזה באמת ככה.

בקיצור המציאות שלך כרגע היא לא עונש על כך שאתה לא מספיק טוב, ה' לא מעניש אותך, הוא מיטיב איתך כבר עכשיו, אנחנו רק לא יודעים לראות את זה. אולי עוד כמה חוד' או שנים נראה.

בא לי לנער אותך, כי אני הכי מכירה את זה, אני בין האנשים הכי מתקרבנים שיש, לא שאתה כזה, אני כן, ופשוט חבל לחיות בתודעה כזאת שה' מחזיק משהו שאני רוצה ולא נותן לי את זה, ה' מונע ממך את מה שרע לך , תאמין בזה, זה  תהליך לשנות את המחשבה, אבל זה ממש גאולה. וזה ילך איתך לכל החיים. זה תפיסה יותר בריאה של אלוקות. יותר בוגרת. יותר מגדלת ומחזקת. ובאמת יותר אמיתית.

קשה שלא להתקרבן, אבל אני חושב שזה לא מה שרציתי לומר

בעיקר רציתי להגיד שאני פשוט טוב, גם אם לא נמצא מישהי שבוחרת בטוב הזה.

ולא בגלל שאני טוב אז אני צריך לקבל.

אלה הפוך גם אם אני לא מקבל אני טוב. וזה דבר שקשה לי להיות בו, כי אני תמיד מאשים את עצמי, ופחות במגיע לי, למרות שכן אני חושב שמגיע לי, אבל מעצם זה שאני אדם חי, ולא כי עשיתי גם לעושה רע מגיע.

והשיחה מול הקבה, כן, אני חושב שהוא מחזיק משהו שאני מאוד רוצה ומונע ממני אותו, יכול להיות שזה לטובתי, כנראה שזה לטובתי, אבל מצד שני יש בי רצון, והוא הייתי גם כן, ואני לא במדרגה של להגיד שרפוא קרובה לבוא, אני במדרגה שכואב לי שאין שמיעה לתפלתי. 

גאולה נוספת כדי לצאת מהמקום הזה. ושתדע לך שהמקום הקשה הזה מול ה', ילך איתך עם כל קושי בחיים אם לא תעבוד על זה מתישהו. 

נכון מאוד, אתה טוב גם אם עדיין לא בחרו בך. אני מרגישה ששידוכים זה אחד המקומות שאין בהם שום טבע והגיון, שום! זה לא ככל שאתה איכותי תצליח יותר, המשוואה הזאת לא כ"כ קיימת בחוויה שלי, וגם בכלל. אז נכון שחוויה של דחייה\ חוסר בחירה בנו וכו' יכולה להרגיש שאולי משהו בנו חסר אבל אין שום היגיון בשידוכים ככה שאי אפשר ללמוד מזה כלום חוץ מזה שה' מזווג זיווגים.

בכל מקרה, חשוב לחזק את עצמנו כי גם הרגשות לא תמיד הולכים עם ההגיון והשכל..

אהבתי מאוד, זה ממש מחשבות שגם אני חשבתי אותן, קצת בהתאם לאופיי אבל כן אותן מחשבות. שהן נכונות. אבל, זה נורא מצומצם ומצמצם, כל התודעה הזאת.

נכון נכון, הוא מחזיק משהו, שגם אם הוא לא טוב לך כרגע זה לא אומר שאתה לא רוצה את זה, אבל תחשוב- מה האינטרס שלו בעצם למנוע ממך? הוא עושה לך דווקא בשביל לצער? (ברור שלא, הרי הוא טוב ומיטיב) הוא לא יודע שאתה רוצה את זה? (הוא יודע יותר ממך ורוצה את זה יותר ממך) מי שם לך את הרצון הזה בכלל מלכתחילה?(ה') אם יש לך רצון למשהו כנראה זה שייך לך, לא סתם זה מצער אותך. וזה באמת מבאס. וזה בהחלט כואב. אבל זה כן אומר שזה יגיע מתישהו, לא יודעת מתי, אבל כשזה יהיה לך הכי נכון וטוב. אבל בינתיים, כדאי להבין שה' לא נגדנו,להפך, הוא הכי רוצה את טובתנו, אבל השכל שלנו לא מגיע לשכל שלו, אנחנו לא מבינים את המהלכים, אבל וודאי יש סיבה לעיכוב והיא לטובתי.ה' תמיד מייטיב, זה לא שעכשיו הוא עושה רע ובעז"ה בעתיד הוא יתחיל גם לתת טוב, לא, הוא לא משתנה, תמיד יש טוב, תמיד הוא מיטיב ומשפיע טוב. המציאות כרגע היא הכי טובה ונכונה לי. זה משהו שצריך ללמוד לחיות אותו. כל יום. 

יצא לי קצת מבולגן אבל העיקרון הועבר.. 

אתה טוב ומגיע לך הכל דוד

ועוד תבוא האחת שמספיק טובה לך.

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)

אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.

וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.

לפי ענ"ד.

אני מבינה את הבחורה, אבל זה לא הגון וראוי.

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳