בשנים הראשונות לנישואין יש קושי כלכלי, חוסר ודאות כלכלי, שני הצדדים טרודים בשאלה: "איפה נעבוד?", "במה נעבוד?" וכו'.

בשנים הראשונות לנישואין עם אברך, יש חוסר ודאות כלכלי כפול בגלל שצד אחד, הבעל, כנראה לא יעבוד במשרה עם הכנסה קבועה, אלא יותר בעבודות מזדמנות. בשנים הראשונות העול הכלכלי נופל בעיקר על האישה, לכן יש כאן חוסר ודאות כלכלית כפולה. בעיניי לפחות. 

אני לא אומר שאברך הוא אדם אטום שזורק את אשתו והילדים ולא אכפת לו מהבית שלו ושהוא מתעלם מהצרכים הכלכליים, אם זה המצב - יש כאן בעיה, בלי ספק.

אלא, שהחיים הכלכליים שלהם יהיו דחוקים יותר, דחוקים יותר מזוג טרי רגיל שגם אצלו החיים הכלכליים לא מיוסדים ויציבים.

כל הכבוד לך, באמת זכות. אני בטוח שהגיבוי שלך עוזר לו מאוד. אני רואה בישיבה את הלימוד של אברכים שיש להם גיבוי - הם פורחים, הם לא לומדים רק בשביל עצמם (בלי קשר שהלימוד הוא למען כלל ישראל תמיד) אלא גם בשביל נשותיהם.

"לדרוש" במובן כל כפייה, ברור שזה צריך לבוא ממנה ומהרצון שלה... בחרתי מילה לא נכונה...

אני אסביר את עצמי: התכוונתי שמישהי רוצה בעל אברך אבל היא לא יודעת מה כרוך בזה, מה זה דורש, כמובן שהיא שמעה על זה מחברות אבל זה לא אותו דבר.

ואם תגידו לי: גם אתה לא יודע מה זה ודורש ומה זה כולל (כולל )! אז פה אני חושב שיש הבדל בין גברים לנשים:

בניישים, כמוני, חיים עם האברכים שלנו, שהם החברותות הבוגרות שלנו יום-יום ולומדים איתם כל יום ואנחנו רואים את המציאות. נשים, לעומת זאת מדברות עם החברות הנשואות שלהן, הן יכולות לדבר הרבה ולבקר אותן כמה שעות בשבוע אבל זה לא לחיות את זה.

מקווה שהסברתי את עצמי נכון...

תודה רבה

אפשר לשאול בנים שהולכים להיות אברכים.

ואכן, כולם צריכים להיות מספיק בוגרים ולברר לקראת מה הם הולכים, ולא לפעול בפזיזות. אבל אני מניח שהבחורה הממוצעת בשלב הדייטים, כמו גם הבחור הממוצע, מספיק בוגרים בכדי להבין לקראת מה הם הולכים ולשקול זאת כראוי. ואז זה אכן "הגיוני בשבילם".

למי שחי בין כאלו זה נראה הגיוני... "הוא יסתדר "כמו כולם"...." תכל'ס לחיים האמיתיים אף אחד לא נהי מוכן "לבד", צריך לבנות את זה, הן בנים והן בנות.

אני חושב שיש הבדל בין גברים לנשים:

בניישים, כמוני, חיים עם האברכים שלנו, שהם החברותות הבוגרות שלנו יום-יום ולומדים איתם כל יום ואנחנו רואים (שלא לומר, חיים) את המציאות. נשים, לעומת זאת מדברות עם החברות הנשואות שלהן, הן יכולות לדבר הרבה ולבקר אותן כמה שעות בשבוע אבל זה לא לחיות את זה.

וגם להתחיל כל דבר חדש זה לא ידוע.

אם שאיפת חיי היא ללמוד רפואה אני אלמד רפואה גם כשזה קשה, כי אני מאמינה שזה תכלית חיי. ואם אני מאמינה שתכלית חיי זה להיות אברכית אז זה מה שאני יעשה.

וכל דבר שעושים אותו מבחירה ומאהבה הוא יותר קל

לא התעלמתי מזה.

מה שהוא תכלית חיי גם אם הוא יהיה קשה כלכלית או לא משנה מה אני אעשה אותו.

כמובן שלא כולם זה תכלית חייהם ועובדה שרובם לא מחזיקים מעמד.

מה שכן אני מכירה עשרות שכן מצליחים, בדוחק, מסתדרים עם מה שיש ויש עזרה מהשמיים מוחשית

זה מתאים לאנשים שמהות חייהם זה התורה ורק התורה.

"וכבר יכול להיות חסיד גמור איש אשר לא יפסוק מפיו הלימוד

כמו מי שמפני צרכו הוא בעל מלאכה פחותה"

רק רציתי לחזק

כי זה באמת קשה מאד.

אבל עדיין יש סתירה במה שאת אומרת. אם אני מאמינה שכל המטרה שבאתי לעולם היא בשביל התורה. זה המטרה. וזהו. אז מז"א "לא רוצים לקחת את ההשלכות שחיים אלו כוללים" איזה חיים אלו?? החיים שבשבילם ירדת לעולם בשביל מה?

ברור שזה דרגה סופר גבוהה והלוואי עלי ועל כולם אבל עדיין יש עניין של סדר עדיפויות.

לא אומרת לרעוב ללחם אבל כל עוד זה אפשרי מה טוב.

אני חושבת שהתשובה היא בנפש שלנו, אם אני מרגישה שזה נכון לי או לא. אני יודעת על עצמי שכרגע אני לא רואה את עצמי חיה בדוחק גדול בשביל שבעלי ילמד כל יום כל היום. לא הכל שחור או לבן יש בתים של תורה שהבעל מלמד חצי יום או לפי היכולות..

שאם בנאדם עושה דבר שהוא עבודת ה' לכל הדעות, והוא עושה את זה מתוך קושי - זה מעיד על ההקרבה למען עבודת ה'.

ואם הוא עושה את זה מתוך רווחה - אז אמנם יכול להיות שהוא עשה את זה בגלל העבודת ה', והיה מוכן לעשות את זה  גם מתוך קושי, אבל אין לך את הראיה לזה.

"פת במלח תאכל" וכו'...

זה אידיאל נשגב, לא חוסר אחריות. 

אולי פירשת ולא שמתי לב?

אם כן - אשמח לקישור.

פירוש אחר אומר (מחילה לא זוכרת את המקור)- ש*אפילו* אם תצטרך לאכול פת במלח וכו' ועדיין בתורה אתה עמל, אשריך וטוב לך.

אבל זה בשום אופן לא *בהכרח* לאכול פת במלח ולישון על הרצפה. אין מצווה לסבול... אבל אם זה המחיר, ואתה מוכן לשלם אותו אז באמת אשרייך

לא טענתי שיש אידיאל בלחיות כך.

אלא אפילו אם מגיעים לידי כך.

בדיוק כמו הפירוש המקובל, שהבאת.

ובדיוק לכן זה לא חוסר אחריות אלא אידיאל נשגב, מי שמקדיש חייו לתורה אפילו אם יגיע לידי כך.

נראה לי שזה אברך ואברכית לפרק זמן של שנה או שנתיים..

ספקים- מתחילים לעומת וותיקים

מיקום אולם (גן/ אולם/ אולם באיזור תעשייה זול)

קייטרינג חיצוני/ כלול במחיר האולם- מגוון מפונפן של מנות/ אוכל פשוט

מספר מוזמנים 

ואם אני מבינה נכון, יש שם עוד דברים כשהמטרה של כולם היא היא לשמור על הנראות החיצונית והטיפוח המתמיד של הגן.

את החפצים, הספקים וכו' מביאים לשם- וזה עוד אופרציה לארגן אותה.

באולם יש לך את המקום כמו שהוא קומפלט, אתה משלם רק על השכירות שלו. 

כאן כנראה שפחות רלוונטי, אבל כנראה נסתכל בכל זאת

צחקתי

התכוונתי בחלק הערבי (לבינתיים) של חברון

ספציפית, לא צריכים חסד ולכן לא אבקש מגמח שהוא באמת גמח.

פשוט מעדיפים להוציא פחות על עצם האירוע במקומות שזה לא יפגע 

ממש לא בשביל נזקקים. נראה כמו סלון כלות לכל דבר ועניין.

נותנים פיקדון של 1,000 ומתחייבים שהשמלה חוזרת עד חודש מתאריך החתונה, וכשמחזירים את השמלה מקבלים גם את הפיקדון וזה בעצם יוצא בחינם.

שלמתי רק על התיקונים לתופרת. ממש לא מרגיש מסכן או עני.

אין מה לעשות עם שמלת כלה אחרי החתונה. אחרי שהחזרתי את השמלה, אמא שלי בקשה שאני אתרום להם את השמלה שלה שיושבת יפה בארון במשך יותר מ20 שנה ללא שימוש.

זה הכסף הגדול

משם - זה כבר עניין של סטנדרטים שלכם

אנחנו היינו סטונדטים  לפני 10 שנים. לא שילמנו על עיצוב אולם, עוד אין לי אלבום, לא הסתכלתי על התמונות גם יותר מפעמיים נראלי אז אני שלמה עם ההחלטה והזמנתי שמלות כלה ב450 שח בעליאקספרס🙈 וכן, יותר מאחת

(זה חלק שפחות בתחום שלך ואל תצפה ממנה האמת לדעתי אם זה לא בא ממנה. אבל לא היו לי סטנדרטים בקטע קיצוני ומצדי היה להתחתן בדשא מתחת לבית הוריי אבל בעלי התעקש שלא)

בס"ד

המלצות ספציפיות לאולמות -

אולמי מייפל בפתח תקווה מאוד זולים יחסית לשוק. 

יש מצב שגם האולמות האחרים באותו אזור יהיו זולים. שאר האולמות שאני מכירה הם בפריפריה הצפונית אז לא יהיה רלוונטי אני מניחה...

זורקת לבדיקה - מצפה יריחו, אם הם עדיין עושים אירועים.

מעריך מאוד

רעיון מעניין

לוותר על מנה ראשונה. להישאר עם סלטים ועיקרית

ולא למרכז קטיף, גם נמצא בניצן.

הייתי שם בחתונה לא מזמן,

אם לא הייתי בעבר במרכז המבקרים כנראה שלא הייתי מנחשת שזה מרכז מבקרים ולא מקום סטנדרטי לארועים.

יש שם גן מאוד יפה, אם תבוא לשם למרכז המבקרים אז יסבירו על ההיבט הבוטני וההלכתי של הצמחיה מסביב, אם אתה בא לשם לארוע אז אתה רק רואה את הצמחיה היפה מסביב.

בחתונה שאני הייתי, חלק מהאורחים ישבו באולם בפנים וחלק בחוץ.

אין לי מושג מה העלויות שם.

אבדוק

תודה לכן

אחוזת זר בשומרון (אזור קרני שומרון) 190 למנה כולל הכל. לא יודעת מה זה באמת כולל, רק ראיתי פרסום.

מקום ממש ממש יפה, אבל לא נגיש (מבחינה לאולם יש הליכה בעלייה לא סלולה), אם יש אורחים מבוגרים זה פחות מתאים.

שמעתי שגם גוונא בגוש עציון נחשב זול.

לא יודעת עלות מדויקת.

האמת שנגיש זה קריטי, כנראה שנבדוק לגבי גוונא

נגישות נוראית בהחלט.

אין איך להגיע בתחב"צ, התחנה הכי קרובה נמצאת 20 דק' נסיעה מהאולם, שכמו שנאמר נמצא על ראש גבעה עם כביש לא סלול.

אזור האירוע עצמו ממש יפה ונחמד, אבל קשה להגיע.

כן חתול זמני, מצופה ממך להגיב בפאנצ' על 'למה' היונק😉

ועכשיו ברצינות. נשמח (איזה כיף לכתוב את דעתי בלשון רבים) לשמוע וללמוד.

סומכים עליך גם לגבי הצעד הבא ;)

סתם חחח

יאללה בקרוב בעז"ה 🥳

הייתי חושבת דקה 2 כמו עכשיו

והייתי אומרת שזה קשוח

ובסוף עונה שנראה לי הדמות שאני הכי אוהבת בתנך היא

או תמר או יואב

תמר אשתו/כלתו של יהודה כי היא פעלה בחכמה ובצניעות והצליחה להשיג את מה שהגיע לה מלכתחילה היא הייתה אישה חכמה

ויואב שר צבאו של דוד כי היה נאמנות מוחלטת לדוד המלך כן גם שזה שהוא פעל בלי לשאול אותו והרג כמה וכמה אנשים רק כי לא יכל לסבול את חוסר הכבוד לדוד ולמלכות.

וכמובן שהייתי עונה טיפה יותר בהרחבה ואולי מילים אחרות אבל כן 2 אלה בטוח

אגב למה?

מה זה מגלה לך?

מסקרן 

לעבד־מלך הכושי.

אף־אחד לא יודע מי אתה, מאיפה באת, מה הסיפור שלך, בנסיבות אחרות היו שופטים אותך שאתה ככה וככה ובאת ממקום כזה וכזה מבלי בכלל לדבר איתך,

אבל בסוף אתה היחיד שעושה את המעשה הגדול.

כל העולם בעבר האחד- ואברהם בעבר השני מול כולם לא מפחד לבחור נכון.

או רחל אימנו על ויתור נאצל

לא יודעת מה הייתי שולפת בשלוף