אני חושבת שפשוט צריך להבין שאנחנו טובים בעצמינו,בלי קשר לתורה, אנחנו טובים כי ככה נולדנו והטבע של האדם הוא להיות טוב.

הבעיה מתחילה שאנשים לא יודעים לנתב את הטוב שלהם למקומות טובים, כלומר, הם עושים מעשים שלדעתם זה הדבר הכי טוב ונכון לעשות עכשיו, אבל הוא ממש לא. בשביל זה ה' הביא לנו את התורה, כדי שתדריך אותנו מה טוב לעשות וממה צריך להתרחק.

ועוד משהו, אני לא חושבת שצריך לקיים מצוות כדי להיות שווה משהו, הרי יש הרבה אנשים מדהימים ונפלאים ששווים המון גם בלי לעשות מצוות, פשוט ההבדל הוא בשביל מה אתה עושה דברים טובים, בשביל לעבוד את הקב"ה ולהוסיף טוב לעולם שהוא ברא או בגלל שזה מה שמרגיש לך נכון כרגע, ואז, המעשה שאתה חושב שהוא טוב, הוא לא בהכרח כך.

מקווה שעזרתי קצת...

טוב זה ה', כל דבר שלא מחובר אליו ואל התורה הוא לא טוב!

ברור שטוב זה ה', אבל הוא ברא אותנו עם טוב שאיתו אפשר להשפיע על אחרים, אנושיות מסוימת, לכן אפשר לעשות הרבה טוב גם בלי להיות מחוברים דווקא לקב"ה ולתורה...

שיש איזה שהוא טוב וצדק מחוץ לתורה.

לפי חלק נרחב מהראשונים - קוראים לזה כפירה.

ממליץ לך לברר קצת (עם אבא, אמא, אח גדול וכדו') לפני שאת מסבכת את עצמך כל כך....

לגבי עצם הנידון - יש נם שני פסוקים - האחד "עיר פרא האדם יוולד" והשני "האלקים עשה את האדם ישר" מה שלכאורה סתירה, והביאור בזה הוא - שאכן אדם נולד ישר - דהיינו - חפץ בטוב, כמו שכתבת, אבל מאידך - הטבע שלו - הוא טבע פראי, שלא מתחשב בשאיפה הפנימית לטוב, והדרך היחידה לרסן את הפרא הזה, ולכוון את פעולתינו ומעשינו לשאיפתינו הפנימית ולטוב הנצחי - זה רק ע"י התורה והמצוות, שהם הם הטוב והיושר והצדק הבלעדי. וביאור זה מבאר הרבה סוגיות קשות במהותו של האדם הנמצאות בחז"ל, בקבלה, בפילוסופיה ובחסידות, ואין כאן המקום להאריך. 

ולכן, מי שאינו מקיים את התורה - אינו שווה כלום, אלא אם כן: או שהוא מקיים אותה חלקית, גם בלי לדעת (מי שגומל חסד - הוא בעצם מקיים מצווה, גם בלי להתכוון) או אם נסתכל על מהותו כיהודי, מה שנקרא ברמב"ם, בכוזרי ובקבלה "סגולת ישראל".

אבל ודאי שחס ושלום אם יהודי יגיד  "יש לי את היותי יהודי, אני מ"סגולת ישראל" ממילא אני לא צריך לעבוד על הצוות וכו'" ה' ירחם, הוא ישאר אמנם יהודי קדוש וטהור, אבל אדם מעוות ומחוסר!

בקיצור - ההרגשה שצריך לעבוד עבודת ה' כדי להיות שווה משהו, היא נכונה עקרונית, אבל לא בדיוק, כי "שווה משהו" נהיה גם בלי, אבל לא מעבר... וכדי להשלים את עצמינו, להיטב באמת כראוי, לקיים את מטרת בואנו לעולם בכלל - אכן ואכן - צריך לעמול ולהשקיע על עבודת ה'!!

גם כי לדעתי אתה לא צודק (היא לא אמרה טוב שסותר את התורה. אלא טוב שהוא מחוץ לתורה).

בלי קשר אשמח אם תתן לי מקור למה מה שהיא אמרה בכלל לא נכון, ועוד יותר מקור למה אסור לומר זאת, ועוד יותר תצטרך להוכיח למה זה *כפירה* לומר זאת כי אני לא מוצא את זה ב13 עיקרים איכשהו.

כתבתי שלפי חלק נרחב מהראשונים זה כפירה, ולא אחזור בי מכך כיוון שזה הרגיז אותך,

13 עיקרים הם העיקרים אליבא דהרמב"ם, אבל לפי מה שלמדתי כשהייתי בגן - יש עוד ראשונים חוץ ממנו.

אכן לפי הרמב"ם זה לא כפירה. אבל יש לנו עוד כמה יהודים נחמדים שכתבו אי אלו ספרים יפים.

לא שלפתי את זה מהמותן, אלא למדתי את זה, אמנם, אם הייתי זוכר כעת את המקורות - הייתי כותב אותם, ובגלל שאני לא זוכר - ביקשתי ממנה שתברר עם אביה או אמה וכו' ויש להניח שהם יידעו להגיד לה, זה הכל, נראה לי שבנאדם שכותב למישהו שדבריו לפי חלק מהראשונים הם כפירה, וכדאי שיברר נושאים עדינים כאלו לא עם עצמו לבד, זה שיא שיא הלגיטימי.

אתה מוזמן גם לברר, בדיוק מה שאמרתי לה אני אומר גם לך.

וואי וואי, נראלי שהלכתם רחוק, בסה"כ ניסיתי להגיד שיש גם אנשים שלא לומדים תורה והם אנשים טובים.

ברור שהתורה היא טובה ושצריך לדבוק בה, זה לא סותר.

לפי הדברים שלכם, כל מי שלא לומד תורה, הוא רשע, וה ממש לא ככה! אמנם נכון, כדי לכוון את המעשים ולהתקרב לה' צריך ללמוד תורה, אבל זה לא אומר שכל מי שלא לומד תורה הוא רשע.

מי שלא מקיים תורה הוא רשע, מה אני יכול לעשות?

וכמובן שגם לימוד תורה עושה את האדם לאדם יותר טוב, גמרא מפורשת "בראתי יצר הרע בראתי לו תורה תבלין" וכהנה רבות.

עיקרי האמונה היהודית – ויקיפדיה

תמצא לי פה אחד שלפיו זה כפירה. 

שלא ידוע לי שהוא קיבל סמיכה.

וגם לך אין סמיכה עד כמה שידוע לי.

כתבתי שככה למדתי, ולכן שתלך לברר עם מישהו , אבא וכדו'. מה הבעיה בזה???

כמה ניתן להיות יפי נפש??

(ואולי בכלל יש לי סמיכה? .)

מאחורי הראש. זו הגדרה עם משמעויות הלכתיות כבדות. אולי אסור לשתות מהיין שהיא נוגעת בו? לא זורקים סתם ככה לאנשים שהדעות שלהם זה כפירה בלי לברר. רק אם אתה יודע את זה.

מסביר בל"נ פעם אחרונה

למדתי את הסוגיה, זוכר שיש כאלו דעות, שום "מאחורי הראש".

וכתבתי ככה "לפי חלק נרחב" מה שנכון - נכון.

לא אמרתי שהיא כופרת, ולא להשליך מזה על היין.

אלא שיש כאלו דעות.

וזה עובדה.

(ונ.ב. גם לא הדגשתי את הכפירה, קשוט עצמך בעניין הזיכרון...)

לא זרקתי,

ולא "לא ביררתי".

הערתי שצריך לברר היטב לפני שמסתבכים.

ושלחתי לברר עם מי שמבין.

הכי מתבקש,

כשאתה רואה מישהו מסתבך,

לכתוב לו שיברר ויתייעץ ולא יחליט לבד בדברים חמורים.

בעברית צחה קוראים לזה "לא תעמוד על דם רעך"

אם אתה נורא נורא יפה נפש וזה לא נאה לך שיש לנו תורה והיא לפעמים עקשנית ורצינית - תתמודד עם עצמך, אל תשמיץ אותי.

איפה, לעזאזל, איפה המצפון של בנאדם שמתעלם ממה שכתבתי לו כבר שלוש פעמים שלא קבעתי אלא שלחתי לברר  והוא פשוט מתעלם מזה באלגנטיות וממשיך להשמיץ. לך תלמד קצת מוסר.

אולי תביא לי לפחות אחד?

ושלחת אותה לבדוק את זה אחרי אמרת שזה כפירה לפי חלק נרחב.

"שיש איזה שהוא טוב וצדק מחוץ לתורה.

לפי חלק נרחב מהראשונים - קוראים לזה כפירה.

ממליץ לך לברר קצת (עם אבא, אמא, אח גדול וכדו') לפני שאת מסבכת את עצמך כל כך...."

אתה מניח את מה שצריך להוכיח. תביא חלק נרחב יהיה מה לדבר. אתה לא יכול לגרום לבנאדם לחשוב שהדעות שלו הם כפירה, סליחה, "כפירה לפי חלק נרחב מהראשונים" בלי להביא שום ראיה... ולא נראה לי שאבא שלה או אחיה הגדול יוכלו להביא לה ראשונים שלא קיימים.

מקור כמובן שלא הבאת. רק אמרת שלהרבה דעות זה כפירה בלי שום בסיס קונקרטי. ואז שלחת אותה לברר מתוך הנחת מוצא שיש בזה משהו, בלי שום ביסוס נורמלי. איך אתה בכלל יודע שאלה דברים חמורים? איך אתה יודע שזה נוגע לשאלות של כפירה/לא כפירה בכלל?

אמרת רק שיש לך איזה זכרון שיש דעות כאלה ושלחת אותה לברר בלי שום בסיס. "למדתי ככה" זה לא בסיס.

מקור כמובן שלא הבאת - אכן, אמרתי שאינני זוכר כעת, זה לא עבירה.

רק אמרת שלהרבה דעות זה כפירה בלי שום בסיס קונקרטי. - לא מכיר בצורך ל"בסיס קונקרטי" אמרתי מה שאני יודע - ושלחתי לברר.

ואז שלחת אותה לברר מתוך הנחת מוצא שיש בזה משהו, בלי שום ביסוס נורמלי. איך אתה בכלל יודע שאלה דברים חמורים? איך אתה יודע שזה נוגע לשאלות של כפירה/לא כפירה בכלל? -לכבודך אכתוב בפעם החמישית: -   כ י    ל מ ד ת י    א ת    ז ה.  זה לא מספיק ברור?

אמרת רק שיש לך איזה זכרון שיש דעות כאלה ושלחת אותה לברר בלי שום בסיס.  - אכן, אמרתי שאני זוכר את קיומם, כך ממש, ולכן צריך לברר. מה רע?

וכעת אשאל אותך - אם מישהו היה כותב שהוא הולך לאכול משהו מסויים, שאתה למדת שיש רופאים שטוענים שהוא רעיל, היית חושב פעמיים לפני שהיית שולח אותו לברר?

פה לא מדובר על רעילות. אלא על משהו שהיא יכולה לשנות לגביו את דעתה ברגע. לכן אני לא הייתי מלחיץ מישהו ככה על סמך מה ש"למדתי". ואני אישית פשוט חושב שמה ש"למדת" פשוט לא נכון.

היא יכולה, וזה מה שרציתי שהיא תעשה, ולכן שלחתי לברר, לא?

וזה שאתה חושב שזה לא נכון לא אמור להשפיע עלי.

להוכיח את דבריו ולגבות אותם בראיות. מן מנהג מוזר כזה.

אני חושב שסיימתי את תפקידי בכך ששלחתיה לברר עם אביה, אבל זה לא מוצא חן בעיניך, כנראה כפירה חמורה בעיניך פחות מרעל. צר לי ידידי.

הרי כתוב שכשאברהם סילק את בני הפילגשים הוא נתן להם מתנות

מפרשים כותבים חוכמות טובות...

כל פעם אני שוכח את המשמעות הזאת בחיים, של הפסקה באורות התורה : "האדם הישר צריך להאמין בחייו. כלומר שיאמין בחיי עצמו והרגשותיו ההולכות בדרך ישרה מיסוד נפשו, שהם טובים וישרים ושהם מוליכים בדרך ישרה. התורה צריכה שתהיה נר לרגלו, שעל ידה יראה את המקום ששם הטעות עלולה, שלפעמים תתע הנפש בתהו לא דרך. אבל המעמד התמידי צריך להיות הבטחון הנפשי. וכו'"

אבל באמת צריך להתחיל לחיות את החיים, ואז לדבוק בטוב כי הוא טוב. כי באמת אני הכי מחובר אליו.

תודה רבה רבה!

על הנקודה שכתבת שלא תמיד מרגישים את זה- איך אפשר לדבוק בזה גם ברגעי קושי? הרי אני עכשיו חושב שהכי טוב לי זה לרכל קצת עם חבר, או לשקר פה ושם למען מטרות טובות ועוד ועוד...באלי לחיות ככה אבל לא תמיד עובד. תודה.

על כל דבר שבאלך ולא עשית המוח בונה תאים חדשים משום שהתגברות היא מאמץ מנטלי 

זו יכולת מענינת של הגוף לתגמל אותנו על דברים שקשים לנו גם אם לא מרגישים את זה בעת הזקנה זה יעזור

זו מעין דרך רוחנית לפתח את המוח- דחית סיפוקים

אם אתה מאמץ את המוח בכל פעילות שהיא זה בונה אותו

הייתי שמח למקור לדבריך

פסקה 8 ד " ר יוסי חלמיש , רופא וחוקר מוח העוסק בהקניית כלים לשיפור התפקוד המוחי , מסכים : " כל המחקרים מגלים שב - fMRI אפשר לראות בעין את השינוי במבנה המוח - לפני שינוי ההתנהגות ואחריו . המוח כאילו מחווט את עצמו מחדש . ואת זה עושה , למעשה , האדם המשנה את התנהגותו . שינוי ההתנהגות הזה נצרב במוח . בהתחלה השינוי קשה יותר , אבל במשך הזמן הוא הופך יותר ויותר קל , בזכות העובדה ששינוי ההתנהגות משנה את המבנה של המוח " . פסקה 9 ד " ר חלמיש מסביר : " כאשר מדברים על תפקיד גן הילדים ובית הספר בהקניית למידה , צריך להרחיב את נקודת ההתייחסות ללמידה – מהקניית ידע ללמידה רחבה ומשמעותית לחיים במאה ה , 21 לרבות הקניית כישורי חיים . כיום ברור שלמוח האנושי יש יכולת טבעית להשתנות ולהתעצב מחדש בכל גיל . כל מיומנות מוחית נרכשת כרוכה בלמידה , כשהמיומנות יכולה להתבטא בתנועה , ברגש , בבקרה טובה יותר על פעילות גוף מסוימת וכן הלאה . חלק מתפקוד מוחי תקין הוא היכולת להבדיל בין עיקר לטפל , ובכך לקדם קבלת החלטות טובה יותר . אם התכנים הלימודיים יורחבו ויכללו , בין היתר , הקניית יכולות לניהול נכון של דחפים ורגשות והבחנה בין עיקר לטפל , תשתנה הסטטיסטיקה של בעלי היכולת לשליטה עצמית . בדיוק כמו כל אינטליגנציה , גם את השליטה העצמית אפשר ללמוד ולשפר " . פסקה 10 הכנה של הילדים לעולם מתחילה בראש ובראשונה במתן דוגמה אישית . לדברי ד "ר חלמיש , ההורה נתפס בעיני הילד כמודל לחיקוי , ובמוחו קיים מנגנון המאפשר לו חיקוי רגשי והתנהגותי מדויק . בשנותיו הראשונות אין לתינוק היכולת לברור מה מתאים לו לאמץ . לכן בשלבים הללו ההתנהלות ההורית היא קריטית - לטוב ולרע . ההמלצה שלו להורים היא לנהל עם הילד שיח פתוח , לעודד אותו להתבונן פנימה לתוך עצמו ולהקנות לו את הכלים לפיתוח הערכה עצמית אותנטית . פסקה 11 פרופ ' דן אריאלי , מומחה לפסיכולוגיה קוגניטיבית ולכלכלה התנהגותית , שמלמד כיום באוניברסיטת דיוק בארה " ב , משוכנע שכל עשרות המחקרים שנעשו בעקבות מבחן המרשמלו מלמדים כי המנבא החשוב ביותר להצלחה בחיים הוא דחיית סיפוקים וניהול עצמי . " לדעתי , וגם מניסיון חיי ומניסיון חייהם של רבים אחרים , זו המיומנות החשובה ביותר במסגרת כישורי חיים , שאותה אפשר וצריך ללמד בני אדם , בייחוד ילדים " . פסקה 12 פרופ ' אריאלי מסכים עם פרופ ' מישל ועם ד " ר חלמיש , שמבחן המרשמלו כשלעצמו אינו העיקר ; מה שחשוב ואפילו משמח לדעת זה שכל אחד מאתנו מסוגל ללמוד את היכולת החשובה הזאת . אחד התפקידים העיקריים של כל הורה שרוצה שהילד או הילדה שלו יחוו חיים מספקים ומאושרים , הוא להקנות להם את היכולת הזאת . המדדים הכמותיים אינם פחות חשובים , אלא ההבנה שמי שמחזיק במירב הסיכויים להצליח אינו דווקא בעל האישיות הטמפרמנטית , הספונטנית , ה " אותנטית " - זה שנוטה להתפרצויות ואומר מה שהוא חושב ללא בקרה או צנזורה עצמית . האנשים המצליחים , כך מתברר , הם דווקא אלה שהצליחו להשליט את המוח הקר על המוח היצרי החם ולימדו את עצמם איפוק , סבלנות ודחיית סיפוקים .

נעבור וננתח את מה שאמרת:

"אם אני טוב בעצמי" - יפה מאוד. אתה טוב בעצמך. אף אחד לא סותר את זה, חוץ מהתאולוגיה הנוצרית שטוענת שהאדם והעולם רעים מיסודם ללא יכולת תיקון. אבל נדייק בדבריך עצמך - 'בעצמי'. בעצם אתה ואני וכל אחד אחר טובים, רק שלעיתים זה לא יוצא ומתגלה בפועל. זה טמון עמוק בתוכינו. לעיתים זה מתגלה יותר, לעיתים פחות. מה המתכון והמרשם המדויק להוציא את הטוב שבנו אל הפועל? הרצפט הוא התורה והמצוות. זה המרשם.

"ואם אני חייב לקיים מצוות בשביל להיות שווה משהו - אז כל החיים זה מין מרדף משוגע אחרי איזו מנוחה שלא תגיע..." - לאחר שהבנו למה צריך מצוות, אין ספק שבאמת יש 'לרדוף' אחריהם. רק שזה לא מרדף משוגע; אדם שמגיע לאי מלא יהלומים ורודף אחריהם - אף אחד לא יגיד שזה מרדף משוגע. יבינו שבכל רגע הוא מרוויח מה שרוטשילד לא הרוויח כל חייו. לכן אין להסתכל על המצוות כמרדף משוגע, או משא שיש לסובלו, כי אם הזדמנות להוציא לפועל את עצמיותינו בעולם ולאסוף את האוצרות הפזורים ביקום.

"לקיים מצוות כדי להישאר שווה" - שוב, לא מקיימים מצוות כדי להישאר שווים או מטרה דומה, אלא - בתכל'ס ובתור רמה ראשונית - בשביל עצמינו. (אכן, אח"כ מגיעות מדרגות יותר גבוהות של ת"ת ועשיית מצוות לשמם, היינו לשם גילוי רצונו יתברך בעולם ויש עוד הרבה מה להרחיב, אבל הנ"ל זה הבסיס).

בהצלוחה

אתה לא מושלם בלי התורה - לא הגענו לעולם בשביל לכייף, וגם לא בשביל שיהיה לנו תענוג או הרגשה טובה...

הגענו בשביל לעבוד את ה'!

אדם לא מושלם אף פעם - המנוחה שדיברת עליה אכן תגיע...

וכן, אתה במירוץ - לקיים כמה שיותר מצוות, ולעשות רצון ה' כמה שיותר עד המאה עשרים...

(כמובן בשמחה)

למה אתה עושה טוב - כי זה טוב. ("ככה") - אתה מבין שזה ערך ולכן אתה מקיימו, לא צריך לנמק זאת בצורה נוספת. אין בזה שום דבר רציונלי בלהמשיך לשאול מדוע אתה עושה טוב, אם אתה מבין שטוב זה אומר שצריך לקיים אותו.

אותו דבר תוכל לומר למה אתה מקיים מצוות? ככה. כי אתה מבין שאם ה' ציווה אז יש לנו חובה לקיים מצוותיו. בבחינת "נעשה ונשמע". אותו דבר כמו שעושים טוב כי הוא טוב. בתוך ההבנה שלנו למושג טוב גלום "החובה" לקיימו.

או שתאמר שבגלל שה' ברא אותך, אז מה שהוא ציווה אותך - אתה צריך לקיים כי יש לך הכרת הטוב לקיים את מצותיו (הוא ברא אותך).

בכל אופן, ההבנה המקובלת שגם "טוב" זה רצון ה'. כי בלעדי אלוקים אין משמעות אובייקטיבית למושג טוב.

בכל אופן, יש גם כאלה שאומרים שה' ברא את העולם כדי שאנשים יחיו בדרך מסוימת - דרך "נכונה", והדרך הזאת זוהי דרך התורה. יש גם תפיסה שהדרך הזאת היא בסופו של דבר הדרך הכי טובה. ויש גם תפיסה של שכר ועונש. ועוד רבים.

----

לגבי המרדף, גם אם אתה הולך בגישה הזאת, תזכור שהוא לא אינסופי... אלא הוא סופי (היום לעשותם ומחר לקבל שכרם"), לענ"ד חושב שרעיון זה ניתן למצוא ברמח"ל בדרך ה'. יש גם משהו של שלמות והשתלמות של הראי"ה.

את הסוף לא לגמרי הבנתי.

---

אבל ד"א, למה אתה חושב שאתה מושלם?

ואם רק אלוקים הוא השלימות, ואנחנו החסרים אז אין לנו מנוחה. הרי אלוקים יצר אותנו למטרה מסויימת, וכל עוד לא מימשנו אותה כראוי אנחנו לא יכולים להיות מרוצים. (ולא נראלי יש בנאדם שיכול להגיד שהוציא לפועל את כל כוחותיו..) באמת מה שאמרת על השלימות וההשתלמות, זה אומר לשמוח בעצם השאיפה להתקדם עוד ועוד בלי גבול. רק אז נוגעים באינסוף. אבל קצת קשה לי בינתיים לחיות עם זה. בשכל הבנתי אבל בלב... אבל הארת נקודות חשובות!

רציתי לענות תשובה, אבל אני רואה שהקדימוני ואמרוה בניסוחים שונים ונפלאים, אם היה לי הרבה כח אולי הייתי כותב עוד ומוסיף, אבל היות שאין לי כל כך - אסתפק בלסמוך על כל מה שכתבו....

רק הייתי רוצה לציין דבר חשוב - שהדבר הראשון שצריך לעשות במענה לשאלות אלו - מי שמעוניין בתשובה יסודית. אז אחרי ההרגעות הראשונית ע"י התשובות הנ"ל, כשרוצים לעיין היטב ולהגיע לדברים יסודיים ושורשיים- אז מיד - ללמוד בהתבוננות את המסילת ישרים, לכל הפחות את תחילתו, ומומלץ גם את כולו, ואם יש לך להשיג את הספר "מסילת ישרים סדר ויכוח" שבו הרמח"ל הוסיף שלשה פרקים חשובים בהתחלה - מומלץ עוד יותר.

ואחרי המסילת ישים - ללמוד תניא.

בהצלחה.

והירידות הם לא פאדיחה. וואו, אמת. וגם אנחנו יצורים שמסוגלים להוציא אל הפועל את כל הטוב שבנו. זה מאוד חשוב להיזכר בזה שוב ושוב. תודה גדולה!

אבל זה מסוג השאלות שאני לפחות לא מצליחה להבין את התשובה לא משנה כמה טוב מסבירים לי

כי אני אחת שמתחכמת ותמיד בסוף זה מגיע לתשובה "כי ככה ה' רצה"  ?(או משו בסגנון) שזה הכי לא מסביר

תדברי עם מי שמבין, תקבלי תשובות טובות למרות שאת מתוחכמת.... אבל אכן לא כל אחד מתאים לתת תשובות לזה.

מעבר למרדף של להיות יותר טובים ישנו המרדף על מה יגידו עלי אם יגלו ש...

אני מחזיקה אינטרנט אם יראו אותי עם חצאית קצרה וכו' בציבור שלנו רווח מאד הביטוי מה יגידו עלי 

אבל בתכלס זה לא צריך להזיז לנו ת... כי אם נחשוב ונפעל בדרך הדוסית הזו לא נקיים מצוות בשביל ה' אלא בשביל המנהלת השכנה וכן הלאה ה' נתן את התורה והמצוות והוא זה שיגיד אם אנחנו מספיק טובים לא השכנה!

תודה. זה נקודה רגישה..באמת קורה שעוזבים את עצמנו ועוברים להצגה החיצונית ואז ברור שעולה השאלה -למה לקיים מצוות. ובאמת במבט של "מה יגידו" וכו אנחנו לא טובים כל עוד לא ריצינו מספיק את הסביבה, אין ערך עצמי - כי אין עצמי, הכל זה רק הבחוץ שלנו...אבל כשיוצאים מאיזור הנוחות של התדמית שאנחנו מנסים ליצור, ושבים לעצמנו, כנראה אז פשוט חיים ורוצים לעשות תורה ומצוות כי זה טוב וזה הכי מתאים לנו. אין לי מילים. תודה ענקית!

בס"ד

אבל אל תאבד את המצוות בגלל זה אלא אדרבה תחפש איך לקיים אותם יותר בשלימות. ממליץ מאוד על התבודדות לדבר חופשי עם ה' על הכול לבקש ממנו שיאיר לנו את הדרך הנכונה, כי עיקר השלימות של המצוות זה כאשר עושים אותם מתוך שמחה והבנה ממליץ מאוד על ספר ליקוטי הלכות של רבי נתן מברסלב הוא מסביר שם המון דברים נפלאים עפ"י סדר שולחן ערוך אשריך אחי הנה לדוג:

~ אות ב

וְזֶה בְּחִינַת הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָּה, כִּי כְּשֶׁאָדָם רוֹאֶה שֶׁרָחוֹק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכוּ', זֶה בְּחִינַת שֵׁנָּה, שֶׁהִיא אֶחָד מס' בְּמִיתָה, וּכְשֶׁמְּחַפֵּשׂ וּמְבַקֵּשׁ וּמוֹצֵא בְּעַצְמוֹ אֵיזֶה נְקֻדָּה טוֹבָה עֲדַיִן וּמְחַיֶּה וּמְשַֹמֵּחַ אֶת עַצְמוֹ וּמְעוֹרֵר אֶת עַצְמוֹ לַעֲבֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל-יְדֵי זֶה, זֶה בְּחִינַת הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָּה, וְזֶה בְּחִינַת ( תהלים ב') ה' מָה רַבּוּ צָרָי רַבִּים וְכוּ', הַיְנוּ הַצָּרִים שֶׁל הַנֶּפֶשׁ שֶׁהֵם הַחֲטָאִים וְהַפְּגָמִים שֶׁל כָּל אֶחָד, שֶׁזֶּה עִקַּר צָרוֹת הָאָדָם, וּכְשֶׁהֵם מִתְגַּבְּרִים עַל הָאָדָם ח"ו, אֲזַי הֵם רוֹצִים לְהַפִּיל אוֹתוֹ לְגַמְרֵי ח"ו, כְּאִלּוּ אֵין לוֹ עוֹד שׁוּם תִּקְוָה ח"ו, וְזֶהוּ ( שם), "רַבִּים אוֹמְרִים לְנַפְשִׁי אֵין יְשׁוּעָתָה לוֹ בֵּאלֹקִים סֶלָּה" וַאֲזַי הוּא בִּבְחִינַת שֵׁנָּה כַּנַּ"ל וְזֶהוּ ( שם), "אֲנִי שָׁכַבְתִּי וָאִישָׁנָה" כִּי זֶה בְּחִינַת שֵׁנָּה כַּנַּ"ל, אֲבָל בֶּאֱמֶת הָאָדָם אָסוּר לְיַאֵשׁ עַצְמוֹ, וְצָרִיךְ לְהִתְגַבֵּר לְעוֹרֵר מִשֵּׁינָתוֹ עַל-יְדֵי הַמְעַט טוֹב שֶׁמּוֹצֵא בְּעַצְמוֹ עֲדַיִן כַּנַּ"ל וְזֶהוּ ( שם), "הֱקִיצֹתִי כִּי ה' יִסְמְכֵנִי", שֶׁאֲנִי מִתְגַּבֵּר וּמִתְעוֹרֵר מִשֵּׁינָתִי, כִּי אֵינִי מְיָאֵשׁ עַצְמִי עֲדַיִן כִּי ה' יִסְמְכֵנִי, כִּי הַנְּקֻדָּה טוֹבָה שֶׁאָדָם מוֹצֵא בְּעַצְמוֹ, זֶה בְּחִינַת אֱלֹקוּת, כִּבְיָכוֹל, כִּי כָל הַטּוֹב מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי אוֹרַיְתָא וְיִשְֹרָאֵל וקוב"ה כּוֹלָא חָד, נִמְצָא כְּשֶׁיֵּשׁ בְּיִשְֹרָאֵל אֵיזֶה נְקֻדָּה טוֹבָה, דְּהַיְנוּ אֵיזֶה מִצְוָה אוֹ דָּבָר טוֹב, זֶה הַטּוֹב הוּא אַחְדוּת גָּמוּר עִמּוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי ( תהלים קמ"ה) טוֹב ה' לַכֹּל, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב ( שם ל"ג), "טַעֲמוּ וּרְאוּ כִּי טוֹב ה'", כִּי כָל הַטּוֹב שֶׁנִּמְצָא בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוּא הוּא הַכֹּל מִמֶּנוּ יִתְבָּרַךְ וְזֶהוּ ( שם ב'), "כִּי ה' יִסְמְכֵנִי", הַיְנוּ הַנְּקֻדָּה הַטּוֹבָה שֶׁאֲנִי מוֹצֵא בְּעַצְמִי, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱלֹקוּת בְּחִינַת טוֹב ה' לַכֹּל, זֶה הוּא סוֹמֵךְ אוֹתִי וּמֵקִיץ אוֹתִי מֵהַשֵּׁנָּה וַאֲזַי ( שם ב') לֹא אִירָא מֵרִבְבוֹת עָם אֲשֶׁר סָבִיב שָׁתוּ עָלָי, כִּי שׁוּב אֵינִי מִתְיָרֵא מֵהֶם אַף-עַל-פִּי שֶׁהֵם כַּמָּה רְבָבוֹת פְּגָמִים וַחֲטָאִים שֶׁעוֹמְדִים עָלַי לְהַפִּילֵנִי ח"ו, כִּי מֵאַחַר שֶׁאֲנִי מוֹצֵא בְּעַצְמִי עוֹד אֵיזֶה נְקֻדָּה טוֹבָה, עַל-יְדֵי זֶה אֲנִי מִתְעוֹרֵר מֵהַשֵּׁנָּה, וְעַל -יְדֵי זֶה אֲנִי נִכְנַס בֶּאֱמֶת לְכַף זְכוּת וְעַל-יְדֵי זֶה אֶזְכֶּה לִתְשׁוּבָה וְכוּ' כַּנַּ"ל, כִּי כָל הָרָע נִדְחֶה מִפְּנֵי מְעַט הַטּוֹב שֶׁמּוֹצֵא בְּעַצְמוֹ וּמְחַיֶּה וּמֵרִים אֶת עַצְמוֹ בָּזֶה, כִּי מְעַט מִן הָאוֹר דּוֹחֶה הַרְבֵּה מִן הַחֹשֶׁךְ, כַּיָּדוּעַ וְזֶהוּ בְּחִינַת ( שם קל"ט) הֱקִיצֹתִי וְעוֹדִי עִמָּךְ, עַל-יְדֵי הָעוֹד מְעַט וְכוּ' שֶׁלִּי, דְּהַיְנוּ הַנְּקֻדָּה טוֹבָה כַּנַּ"ל בְּחִינַת אֲזַמְּרָה לֶאֱלֹקַי בְּעוֹדִי כַּנַּ"ל וְזֶהוּ "וְעוֹדִי עִמָּךְ", הַיְנוּ הָעוֹד מְעַט שֶׁלִּי שֶׁהוּא עֲדַיִן עִמָּךְ כַּנַּ"ל, עַל-יְדֵי זֶה "הֱקִיצֹתִי", כִּי זֶה בְּחִינַת הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָּה כַּנַּ"ל:

rabenubook.com

מוזמן לפרטי בכיף!

האדם הוא טוב מיסודו. אך בשביל להישאר כזה צריך לבחור בטוב, ואת הטוב יש רק בתורה ובמצוות שקיבלנו מה'.

לגבי המנוחה שאמרת, קודם כול ברור שיש את המנוחה השלמה בעולם הבא, בנוסף, יש את המנוחה והשלווה בעולם הזה שיודעים שאנחנו בדרך הנכונה וב"ה אנחנו עם הקב"ה שזה הכי כיף שיש 'ואני קרבת אלוקים לי טוב'. המנוחה האמתית בעולם הזה זה חיים בצל התורה.

אתה יהודי ,הבן של מלך העולם, אז אתה כבר שווה. אבל כפי שבן מלך צריך להקפיד על התנהלות מכובדת בשביל לא לבזות את התואר שלו כך להבדיל יהודי צריך להקפיד על התנהלות שמכבדת את עצמו.

להיות יהודי זה זכות שהיא חובה.

או לשטו"ל

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.

אולי די כבר?!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות