כשהם מתכתבים באינטרנט בצורה אנונימית. מבחינתם זה כמו שהם מתכתבים עם בוטים, כך שלמין של ההוא שאיתו הם מתכתבים אין משמעות (בכלל, או משמעות מזערית), כמו ששאר הפרטים על האדם חסרי משמעות עבורם. זה דבר ראשון.

דבר שני, לכל אחד ואחת יש את הנורמות שלו בהרבה עניינים, וכל אחד מה שמתאים לו, אם מישהו מרגיש שלא בנוח ממשהו הוא מוזמן לציין זאת תמיד אני חושב. לא הבנתי מה זה קשור לאמון ואי אמון, אם אין לך אמון במישהו אל תצאי איתו, בשום מצב, זה לא משנה מה תקין ומה לא, דעתנו אינה רלוונטית לאמון שיש לך או אין לך.

במחשבה כל אחד יודע שבן אדם כתב את זה, זה לא מסובך מדי. ולכן גם לא יכתבו דברים דברים פוגעים בדרך כלל.

אבל מבחינת הלכתוב ולהחמיא, יש הרבה שאם זה היה מרגיש להם כמו לדבר עם בני אדם אמיתיים, אז היו נמנעים לחלוטין מלכתוב כאן או לפחות להגיב למישהו מהמין השני, כיון שזה לא מרגיש כך לרוב האנשים ואין להם בעיה לכתוב, אז גם אין להם בעיה לכתוב כל הכבוד.

קשה לי להאמין שמישהו באמת מרגיש ככה - שהוא מדבר עם בוט.

לא עוברת לו לפעמים מחשבה בראש שהוא היה רוצה להכיר את אותה בחורה? 

הוא לא שוקל מילים ומדבר עם ה"בוט" הזאתי כמו שמדברים לבחורה ולא לגבר?

לא מאמין שלא. 

אז זה כבר אומר שהוא מרגיש שהוא מדבר עם בחורה ולא סתם עם בוט.

אולי פשוט מאחרי מסך יותר קל להחמיא בלי להרגיש מבוכה מאשר פנים מול פנים. זה כן

ואם יש פער בין יחסי בנים בנות בפורום לחיים הסיבות כאלה:

המסך המתווך מונע קרבה מיותרת וככה אפשר להעריך ולפרגן אבל בצורה עניינית לגופו של עניין בלבד.

לגבי מה שאמר simple man ידידינו על בוטים, אני באופן אישי לוקח בפרופורציה כל משתמש ותמיד חושד שהוא לא אמיתי (אמנם לא בוט אלא מתחזה, ואני כמובן מודע שהרוב לא כאלה) כך שההסתברות שהבחורה הנחמדה בת ה24 היא בכלל ילד בן 14 מונע קרבה

נוסיף שבפורום דברים באופי בולטים מאוד על חשבון דברים קריטים אחרים, כך שיכול להיות שמי שכתבה יפה יש סיכוי שאני ממש לא אתחבר למראה או שיש לה המון בעיות שלא אדע עליהם, כך שאפשר להעריך ולפרגן על נקודה טובה ולקחת את זה בפרופורציה

אז מה זה קשור ללהחמיא.

זה כל הבעיה, להחמיא?

ציטוט

"התכוונתי שאת הקשר האמיתי והאוהב נשמור למקום הנכון שלו"

אני רציתי לעזוב את הפורום בגלל זה (אפילו כתבתי הודעת פרידה) כי באמת הרגיש לי לא נוח (התוכנית התמסמסה בשל כך  שסירבו למחוק את המשתמש שלי, ואז נכנסתי גם לבידוד... וכו'). 

מצד אחד זה אנונימי ולא רואים פנים ושמות, אז ודאי שחשש הרהור ואפילו הסתכלות ביופי אין כאן. מבחינת קירוב דעות לעומת זאת זה דווקא יש  ספק אבל לא עם אנשים אמיתיים ממש. בקיצור התלבטתי הרבה על הנושא מבחינה הלכתית.

וכן, אני לא חושב שאני מרגיש שאני מדבר עם בוט. אני לא בונה על הפורום למטרת דייטים (העליתי פה כבר שאלות מאוד אישיות ולא מפצלש) אבל אני מכיר מישהו שהתחתן מכאן, מה שלא היה יכול לקרות עם "בוט".יצא לי פעם או פעמיים להתקל פה בניקיות בעקבותיהן עלתה מאחורי הראש המחשבה העיקשת ש"היי, היא נראית (?) בחורה חמודה! אולי יש פוטנציאל".

לא יודע, כל העסק גבולי קצת ואני לא יכול להגיד שאני עומד כאן ב100% באידאלים שאני מציב לעצמי. מכל מקום אני לא חושב שאענה ברשת לשרשורים "חברתיים" יחסית כשאהיה בקשר עם מישהי. מצד שני לענות להתייעצויות רציניות זה בכ"ז נראה לי בסדר.

(סתם, הייתי חייב )

תראי, זו הגישה שלך (אם זה קשור לרמה דתית או לא - שאלה), וכנראה שזה גם תואם את מה שאת מחפשת בבן זוג.

אבל מה שייך כאן לבוא בבקשה לציבור? מה הקשר בפגיעה באמון?

יש מישהי/ו שלא מתאים להם מישהו/י שנמצאים בפורומים מעורבים.

יש מישהי/ו שכן מתאים להם אבל רק אם הם לא מדברים באישי ולא מגיבים ב"אשרייך!!!".

ויש כאלה שמבחינתם אין קשר בין זה לבין "לשמור את הקשר האמיתי והאוהב למקום הנכון שלו" כי אין כאן בכלל קשר, בטח שלא 'אמיתי ואוהב'.

הכל לגיטימי - גם כל אחת מההתנהגויות הנ''ל וגם לפסול עליהן.

בשידוכים אנחנו מחפשים מה מתאים לנו, לא לקבוע לכולם מה נכון או לא נכון (שזה דיון שנכון בפני עצמו, אבל לא זו הגישה שצריך לבוא איתה לשידוכים - בעיקר בשבילך כי זה סתם יוצר תסכולים וקשיים בבחירה של מה שמתאים לך).

תחשבי מה מתאים לך, לא איך האחרים צריכים או לא צריכים להתנהג.

אמרתי שהגישה לא צריכה להיות של זה תקין או לא תקין, אלא של יש כאן גישות שונות ולי זה לא מתאים, וממילא זה גם לא אמור לכאוב.

לגבי הבקשה מהציבור - אם הבנתי נכון הבקשה היא לא ממקום של "זה מפריע לי שמגיבים אליי ככה" אלא "מפריע לי לראות שבחורים מגיבים ככה". ואם זו הכוונה אז חזרנו לאותה הנקודה בפיסקה הקודמת (אם טעיתי והכוונה בבקשה היא לא להגיב לה כך אז יש כמובן מקום לבקש, לגבי עצמה).

ועליו הגבתי כי לדעתי הוא יותר עקרוני ויותר חשוב כאן.

לגופו של עניין - הצגתי דרך אגב גם את הגישות השונות, אבל כאמור לדעתי זה שולי כאן.

ואני אומר שהכאב הזה נובע מגישה דיכוטומית של "כולם צריכים להיות X" וההתנגשות שלה עם המציאות. ולכן אני אומר שתבין שיש גישות שונות ושההתנהגות הזו לא מתאימה לה, וזה בסדר שהיא תפסול על זה בלי שיכאב לה שמי שלא מתאים לה מתנהג כמו שהוא מתנהג.

כמו שמישהו אחר יפסול אותה על עצם זה שהיא נמצאת בפורום מעורב (פעם אני הייתי כזה למשל) כי זה לא מתאים לו, וזה לא אומר שצריך לכאוב לו שהיא כאן. זו היא, לא מתאים? לא מתאים.

אפשר גם לשלול לגיטימציה לגמרי, לא זה מה שבאתי לומר כאן.

מה שבאתי לומר שבהקשר של שידוכים הגישה צריכה להיות "מה מתאים לי" ולא מה נכון ומה צריך להיות.

כלומר, אפשר לבוא ולומר שהתנהגות מסוימת לא לגיטימית בעיניי ולכן זה לא מתאים לי - ממילא הבחור לא פוטנציאלי ואין מה לכאוב למה הוא כזה - הוא כזה וזה הוא. השאלה כאן היא על ההתאמה, לא תיאוריטית לגבי הלגיטימיות של המעשה.

מסכים עם הדברים.

אין בעיה שזה בא כפריקה של "כך אני מרגישה", אבל אז לא שייך להגיב. אפשר להגיב משהו כמו "באמת מעצבנת התחושה הזאת או משהו כזה", אבל כשיש תיאור מפורט של "לא אוהבת ש.." אז מה בדיוק אמורים להגיב?

אנשים פה תופסים אחרת את המשמעות של השיח ברשת

בפורום הזה לפחות ראיתי מחמאות יחסית מאופקות... אולי זה אני שמפספס?

לא, ממש ממש לא,

אין שום מימד של קרבה כשבן אנונימי מהפורום כותב לבת אנונימית מהפורום, ועוד שזה ברבים ולא אחד על אחד, "אשרייך" ו"כל הכבוד" אפילו עם שלושים סימני שאלה, לא רק עם שלוש... וכן אפילו פרגונים יותר מזה.

כולה - הוא לא יודע למי בעצם הוא כותב את זה, וזה נטו עניין של אנושיות להחמיא, אז נכון שמול בת "במציאות" בן (דתי) נורמלי  אמור "להסגר" קצת, אבל מול ניק בפורום אין את ההרגשה הזו, וממילא נשארת האנושיות הבסיסית, כמו שהוא מחמיא לחבר.

ואפילו אם מישהו יגיד שכן - אז החשש של ה"פותחת" לא מדוייק, היא מקסימום יכולה לומר שזה חסרון ברמה דתית או ב"הרגשה", אבל זה לא קשור ל"נתינת אמון"... גם אם הוא "לא תופס" דבר שבעיניה בעייתי, זה לא קשור לכך שמעייניו נתונים אליה לגמרי, ואין לו שום מטרה בפיתוח קשר או יצירת קרבה או כל שם אחר שנקרא לזה, עם בנות אחרות. חבל שתאכיל את עצמה סרטים...

ומסכימה עם תגובתו של  @ימ''ל למעלה

אבל אני גם חושבת שזה טוב שזה עלה כדי לגרום לאנשים לחשוב ולדייק 

כל אחד/ת צריך לדעת מה הגבולות שלו במרחב ואיך הוא תופס את הדברים 

ולפעמים הגבולות גם משתנים בתוך המרחב ומתבלבלים קדימה ואחורה 

ובלי קשר גם בתוך הגבולות הם מאוד משתנים בדרך 

כל אחד/ת צריך להיות כנה עם עצמו מה המיקוד פנים וחוץ שהוא לוקח ומקבל 

בכתיבה

 אני חושבת שיש יותר ממשהו במה שאת אומרת ויש לשמור בין המשתמשים על ענייניות מסויימת ללא הבעת רגש או הוקרה וכו' ועל דיסטאנס מסוייים אני לא מדברת על להתכתב בפרטי דרך האתר עם גברים  אנונימיים שבזה יש כבר בעיה הלכתית בפרט אם זה לא בנושאים עניינים .

אם היא יודעת שזה מקובל שתיקח את זה בפרופורציה הנכונה

ו"לא מתלהבים משטויות"...

כלומר, ברור שיש בזה אמת ולא קטנה בכלל, מצד אחד. אבל המשמעות של זה היא שאני עכשיו צריך להגיע לקשר כשאני "מושלם" (או לפחות עוטה מסכה של כזה). וזה לא נכון, כי החסרונות שלי והדפיקויות שלי יצופו בקשר כל עוד הוא קרוב מדי. למעשה, זה במידה רבה מבוא למערכות יחסים קצרות ומתחלפות כאשר עולה פגיעות או חיסרון.

זה בסדר לרצות להשתפר כדי להיות בן זוג ראוי יותר. אבל זה לא בסדר לצפות "למושלמות". אנחנו לא. לעולם לא נהיה. מלאכים יש בשמים ואמא שלי טוענת שאם בן הזוג טוב מדי אז אלוקים לוקח אותו.

התחיל איזה קשר והבחורה נעלמה כאילו בלעה אותה האדמה

אחרי חודש פתאום שלחה הודעה משום מקום. הגבתי לה ביובש שתבין שלא מעוניין. 

אזי צריך להודות לה' יתברך ששמר את נפשך.

היה כנראה צריך את הבירור בשביל שני הצדדים, אך ברוב חסדיו ה' חסך לך את כל הפגישות והסבל מהבחור.

ואני לא אומר את זה רק מהצד של הכל לטובה וכו', אלא פה באמת רואים את ההצלה עצמה ישר.

לדעתי החלק שקשה זה שבסיטואציה כזו אפשר לומר לעצמך למה אני שוב פעם בסרט של להתבאס מקשר שהיה רלוונטי והתברר שלא…

נפוצה הרבה יותר משנדמה לך. ולתחושתי נשים מעיזות להתנהג ככה יותר מאשר גברים. אבל זה בסדר לטעון גם הפוך.

בעולם הקלאסי זה היה הפוך.

הפי כתבה בלשון שנוח לה לכתוב, כי בזה היא נתקלה.

וכנראה בגלל ההערות המעצבנות של כולם פה בפורום (לא דווקא אתה) היא גם כתבה בסוף במפורש שזה מיועד לשני המינים.

תפסיקו להיות מעצבנים ולצאת מנקודת הנחה שהבנות תמיד נגד הבנים. זה ילדותי ברמות. 

מי שלא מסוגל להיות רציני ולעמוד מאחורי מה שבוחר לעשות, לכאורה גם בנישואין יתנהג כך (גם בנישואין יש הרבה דרכים לעשות גוסטינג וד"ל).

איך שלא מסובבים את זה,

זה אומר שהן עושות משהו לא נכון ( שזה -שונה- ממשהו שבאשמתן).

עכשיו אם אחרי שירגעו ויתאפסו, יעשו בדק בית ויגידו "אוקי, איך נמנעים מהקרקס הזה שאני מתפרקת בגלל בחור שאני בכלל לא מכירה" ויבצעו צעדים 1,2,3 שקרקס כזה לא יקרה יותר - מעולה. זה נקרא החיים.  יש תקלות. משתפרים ומשתכללים לפעם הבאה.

אבל...אם הן יהיו עכשיו בחרדה או בהפסקה ויתנו כ"כ הרבה כח לצד השני...

אז ...אולי באמת עדיף שקודם יטפלו בעצמן יסודית כי בזוגיות אמיתית המצבים יהיו פי 8000 יותר מורכבים מזה.

תורידו את הראש בבקשה, בנות חוזרות מפורקות מעלבון אחרי דייטים

קצת יותר רגישות

אבל גם בנים רגישים אני אחרי הדייטים חזרתי  מפורק  מזה שלא התקדם

עצוב וכואב לשמוע

קצת מניסיון, יש אנשים שהעבודה הרוחנית שלהם זה להסתנכרן עם העולם וללמוד להתהלך בו. ואם זה מנחם, אחרי העבודה הזאת אתה מרגיש אחרת, טוב יותר ורגוע ושליו, ושלם עם עצמך.

שתרגיש טוב במהרה בעז"ה, ותמצא את מקומך ואת רעייתך

עוד לא הגיע זמנך להיעלם.

הלב שבע אכזבות אבל יום אחד יהיה טוב יותר ותמצא את מקומך.

הסימן הכי טוב בעיניי לטוב ולכנות - הוא אנחנו עצמנו.

האם אתה מרגיש טוב ואהבה כלפי אחרים?

אם כן, בוודאי שיש עוד כמוך שאינם רק נצלנים.

כל אחד מאיתנו מסתובב בעולם הזה עם שריטות וקשיחם משל עצמו, החיים מורכבים ללא ספק.

אבל יש ויהיו רגעי אור.

אנחנו נוטים להבליט את החושך כי הטוב הוא המובן מאליו, כי אנחנו בנויים להתגונן מהרע.

אבל מה שזה אומר בתכלס, גם אם לא תמיד מרגישים ככה, שהטוב הוא הרוב. מקיף אותנו בלי שנרגיש.

מותר ליפול לתהומות, זה בסדר להרגיש, אבל לזכור שיש אור בקצה, שהנפילה הזו לא תהיה לנצח.

אחלה כתיבה

הצורך לשים גבולות הוא צרך הכרחי.

לאחרונה באמת עלתה התובה שזה גם נותן קרקע פוריה לדברים שיצמחו ויפרחו.

יש שני צדדים יראה ואהבה.

היראה שמתבטאת בשימת גבולות והיא נותנת בסיס יציב. 

על גבי הבסיס היציב אפשר לפתח ולהצמיח כל פעם את האהבה.

אז בהחלט - די! שמים גבולות! מתוך כך בעזרת ה' הרבה שפע ברכה והצלחה!!