כשהם מתכתבים באינטרנט בצורה אנונימית. מבחינתם זה כמו שהם מתכתבים עם בוטים, כך שלמין של ההוא שאיתו הם מתכתבים אין משמעות (בכלל, או משמעות מזערית), כמו ששאר הפרטים על האדם חסרי משמעות עבורם. זה דבר ראשון.

דבר שני, לכל אחד ואחת יש את הנורמות שלו בהרבה עניינים, וכל אחד מה שמתאים לו, אם מישהו מרגיש שלא בנוח ממשהו הוא מוזמן לציין זאת תמיד אני חושב. לא הבנתי מה זה קשור לאמון ואי אמון, אם אין לך אמון במישהו אל תצאי איתו, בשום מצב, זה לא משנה מה תקין ומה לא, דעתנו אינה רלוונטית לאמון שיש לך או אין לך.

במחשבה כל אחד יודע שבן אדם כתב את זה, זה לא מסובך מדי. ולכן גם לא יכתבו דברים דברים פוגעים בדרך כלל.

אבל מבחינת הלכתוב ולהחמיא, יש הרבה שאם זה היה מרגיש להם כמו לדבר עם בני אדם אמיתיים, אז היו נמנעים לחלוטין מלכתוב כאן או לפחות להגיב למישהו מהמין השני, כיון שזה לא מרגיש כך לרוב האנשים ואין להם בעיה לכתוב, אז גם אין להם בעיה לכתוב כל הכבוד.

קשה לי להאמין שמישהו באמת מרגיש ככה - שהוא מדבר עם בוט.

לא עוברת לו לפעמים מחשבה בראש שהוא היה רוצה להכיר את אותה בחורה? 

הוא לא שוקל מילים ומדבר עם ה"בוט" הזאתי כמו שמדברים לבחורה ולא לגבר?

לא מאמין שלא. 

אז זה כבר אומר שהוא מרגיש שהוא מדבר עם בחורה ולא סתם עם בוט.

אולי פשוט מאחרי מסך יותר קל להחמיא בלי להרגיש מבוכה מאשר פנים מול פנים. זה כן

ואם יש פער בין יחסי בנים בנות בפורום לחיים הסיבות כאלה:

המסך המתווך מונע קרבה מיותרת וככה אפשר להעריך ולפרגן אבל בצורה עניינית לגופו של עניין בלבד.

לגבי מה שאמר simple man ידידינו על בוטים, אני באופן אישי לוקח בפרופורציה כל משתמש ותמיד חושד שהוא לא אמיתי (אמנם לא בוט אלא מתחזה, ואני כמובן מודע שהרוב לא כאלה) כך שההסתברות שהבחורה הנחמדה בת ה24 היא בכלל ילד בן 14 מונע קרבה

נוסיף שבפורום דברים באופי בולטים מאוד על חשבון דברים קריטים אחרים, כך שיכול להיות שמי שכתבה יפה יש סיכוי שאני ממש לא אתחבר למראה או שיש לה המון בעיות שלא אדע עליהם, כך שאפשר להעריך ולפרגן על נקודה טובה ולקחת את זה בפרופורציה

אז מה זה קשור ללהחמיא.

זה כל הבעיה, להחמיא?

ציטוט

"התכוונתי שאת הקשר האמיתי והאוהב נשמור למקום הנכון שלו"

אני רציתי לעזוב את הפורום בגלל זה (אפילו כתבתי הודעת פרידה) כי באמת הרגיש לי לא נוח (התוכנית התמסמסה בשל כך  שסירבו למחוק את המשתמש שלי, ואז נכנסתי גם לבידוד... וכו'). 

מצד אחד זה אנונימי ולא רואים פנים ושמות, אז ודאי שחשש הרהור ואפילו הסתכלות ביופי אין כאן. מבחינת קירוב דעות לעומת זאת זה דווקא יש  ספק אבל לא עם אנשים אמיתיים ממש. בקיצור התלבטתי הרבה על הנושא מבחינה הלכתית.

וכן, אני לא חושב שאני מרגיש שאני מדבר עם בוט. אני לא בונה על הפורום למטרת דייטים (העליתי פה כבר שאלות מאוד אישיות ולא מפצלש) אבל אני מכיר מישהו שהתחתן מכאן, מה שלא היה יכול לקרות עם "בוט".יצא לי פעם או פעמיים להתקל פה בניקיות בעקבותיהן עלתה מאחורי הראש המחשבה העיקשת ש"היי, היא נראית (?) בחורה חמודה! אולי יש פוטנציאל".

לא יודע, כל העסק גבולי קצת ואני לא יכול להגיד שאני עומד כאן ב100% באידאלים שאני מציב לעצמי. מכל מקום אני לא חושב שאענה ברשת לשרשורים "חברתיים" יחסית כשאהיה בקשר עם מישהי. מצד שני לענות להתייעצויות רציניות זה בכ"ז נראה לי בסדר.

(סתם, הייתי חייב )

תראי, זו הגישה שלך (אם זה קשור לרמה דתית או לא - שאלה), וכנראה שזה גם תואם את מה שאת מחפשת בבן זוג.

אבל מה שייך כאן לבוא בבקשה לציבור? מה הקשר בפגיעה באמון?

יש מישהי/ו שלא מתאים להם מישהו/י שנמצאים בפורומים מעורבים.

יש מישהי/ו שכן מתאים להם אבל רק אם הם לא מדברים באישי ולא מגיבים ב"אשרייך!!!".

ויש כאלה שמבחינתם אין קשר בין זה לבין "לשמור את הקשר האמיתי והאוהב למקום הנכון שלו" כי אין כאן בכלל קשר, בטח שלא 'אמיתי ואוהב'.

הכל לגיטימי - גם כל אחת מההתנהגויות הנ''ל וגם לפסול עליהן.

בשידוכים אנחנו מחפשים מה מתאים לנו, לא לקבוע לכולם מה נכון או לא נכון (שזה דיון שנכון בפני עצמו, אבל לא זו הגישה שצריך לבוא איתה לשידוכים - בעיקר בשבילך כי זה סתם יוצר תסכולים וקשיים בבחירה של מה שמתאים לך).

תחשבי מה מתאים לך, לא איך האחרים צריכים או לא צריכים להתנהג.

אמרתי שהגישה לא צריכה להיות של זה תקין או לא תקין, אלא של יש כאן גישות שונות ולי זה לא מתאים, וממילא זה גם לא אמור לכאוב.

לגבי הבקשה מהציבור - אם הבנתי נכון הבקשה היא לא ממקום של "זה מפריע לי שמגיבים אליי ככה" אלא "מפריע לי לראות שבחורים מגיבים ככה". ואם זו הכוונה אז חזרנו לאותה הנקודה בפיסקה הקודמת (אם טעיתי והכוונה בבקשה היא לא להגיב לה כך אז יש כמובן מקום לבקש, לגבי עצמה).

ועליו הגבתי כי לדעתי הוא יותר עקרוני ויותר חשוב כאן.

לגופו של עניין - הצגתי דרך אגב גם את הגישות השונות, אבל כאמור לדעתי זה שולי כאן.

ואני אומר שהכאב הזה נובע מגישה דיכוטומית של "כולם צריכים להיות X" וההתנגשות שלה עם המציאות. ולכן אני אומר שתבין שיש גישות שונות ושההתנהגות הזו לא מתאימה לה, וזה בסדר שהיא תפסול על זה בלי שיכאב לה שמי שלא מתאים לה מתנהג כמו שהוא מתנהג.

כמו שמישהו אחר יפסול אותה על עצם זה שהיא נמצאת בפורום מעורב (פעם אני הייתי כזה למשל) כי זה לא מתאים לו, וזה לא אומר שצריך לכאוב לו שהיא כאן. זו היא, לא מתאים? לא מתאים.

אפשר גם לשלול לגיטימציה לגמרי, לא זה מה שבאתי לומר כאן.

מה שבאתי לומר שבהקשר של שידוכים הגישה צריכה להיות "מה מתאים לי" ולא מה נכון ומה צריך להיות.

כלומר, אפשר לבוא ולומר שהתנהגות מסוימת לא לגיטימית בעיניי ולכן זה לא מתאים לי - ממילא הבחור לא פוטנציאלי ואין מה לכאוב למה הוא כזה - הוא כזה וזה הוא. השאלה כאן היא על ההתאמה, לא תיאוריטית לגבי הלגיטימיות של המעשה.

מסכים עם הדברים.

אין בעיה שזה בא כפריקה של "כך אני מרגישה", אבל אז לא שייך להגיב. אפשר להגיב משהו כמו "באמת מעצבנת התחושה הזאת או משהו כזה", אבל כשיש תיאור מפורט של "לא אוהבת ש.." אז מה בדיוק אמורים להגיב?

אנשים פה תופסים אחרת את המשמעות של השיח ברשת

בפורום הזה לפחות ראיתי מחמאות יחסית מאופקות... אולי זה אני שמפספס?

לא, ממש ממש לא,

אין שום מימד של קרבה כשבן אנונימי מהפורום כותב לבת אנונימית מהפורום, ועוד שזה ברבים ולא אחד על אחד, "אשרייך" ו"כל הכבוד" אפילו עם שלושים סימני שאלה, לא רק עם שלוש... וכן אפילו פרגונים יותר מזה.

כולה - הוא לא יודע למי בעצם הוא כותב את זה, וזה נטו עניין של אנושיות להחמיא, אז נכון שמול בת "במציאות" בן (דתי) נורמלי  אמור "להסגר" קצת, אבל מול ניק בפורום אין את ההרגשה הזו, וממילא נשארת האנושיות הבסיסית, כמו שהוא מחמיא לחבר.

ואפילו אם מישהו יגיד שכן - אז החשש של ה"פותחת" לא מדוייק, היא מקסימום יכולה לומר שזה חסרון ברמה דתית או ב"הרגשה", אבל זה לא קשור ל"נתינת אמון"... גם אם הוא "לא תופס" דבר שבעיניה בעייתי, זה לא קשור לכך שמעייניו נתונים אליה לגמרי, ואין לו שום מטרה בפיתוח קשר או יצירת קרבה או כל שם אחר שנקרא לזה, עם בנות אחרות. חבל שתאכיל את עצמה סרטים...

ומסכימה עם תגובתו של  @ימ''ל למעלה

אבל אני גם חושבת שזה טוב שזה עלה כדי לגרום לאנשים לחשוב ולדייק 

כל אחד/ת צריך לדעת מה הגבולות שלו במרחב ואיך הוא תופס את הדברים 

ולפעמים הגבולות גם משתנים בתוך המרחב ומתבלבלים קדימה ואחורה 

ובלי קשר גם בתוך הגבולות הם מאוד משתנים בדרך 

כל אחד/ת צריך להיות כנה עם עצמו מה המיקוד פנים וחוץ שהוא לוקח ומקבל 

בכתיבה

 אני חושבת שיש יותר ממשהו במה שאת אומרת ויש לשמור בין המשתמשים על ענייניות מסויימת ללא הבעת רגש או הוקרה וכו' ועל דיסטאנס מסוייים אני לא מדברת על להתכתב בפרטי דרך האתר עם גברים  אנונימיים שבזה יש כבר בעיה הלכתית בפרט אם זה לא בנושאים עניינים .

אם היא יודעת שזה מקובל שתיקח את זה בפרופורציה הנכונה

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)

אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.

וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.

לפי ענ"ד.

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה, 

ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.

לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.

הוא כמובן לא קשור לכאן

באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?