כשהם מתכתבים באינטרנט בצורה אנונימית. מבחינתם זה כמו שהם מתכתבים עם בוטים, כך שלמין של ההוא שאיתו הם מתכתבים אין משמעות (בכלל, או משמעות מזערית), כמו ששאר הפרטים על האדם חסרי משמעות עבורם. זה דבר ראשון.

דבר שני, לכל אחד ואחת יש את הנורמות שלו בהרבה עניינים, וכל אחד מה שמתאים לו, אם מישהו מרגיש שלא בנוח ממשהו הוא מוזמן לציין זאת תמיד אני חושב. לא הבנתי מה זה קשור לאמון ואי אמון, אם אין לך אמון במישהו אל תצאי איתו, בשום מצב, זה לא משנה מה תקין ומה לא, דעתנו אינה רלוונטית לאמון שיש לך או אין לך.

במחשבה כל אחד יודע שבן אדם כתב את זה, זה לא מסובך מדי. ולכן גם לא יכתבו דברים דברים פוגעים בדרך כלל.

אבל מבחינת הלכתוב ולהחמיא, יש הרבה שאם זה היה מרגיש להם כמו לדבר עם בני אדם אמיתיים, אז היו נמנעים לחלוטין מלכתוב כאן או לפחות להגיב למישהו מהמין השני, כיון שזה לא מרגיש כך לרוב האנשים ואין להם בעיה לכתוב, אז גם אין להם בעיה לכתוב כל הכבוד.

קשה לי להאמין שמישהו באמת מרגיש ככה - שהוא מדבר עם בוט.

לא עוברת לו לפעמים מחשבה בראש שהוא היה רוצה להכיר את אותה בחורה? 

הוא לא שוקל מילים ומדבר עם ה"בוט" הזאתי כמו שמדברים לבחורה ולא לגבר?

לא מאמין שלא. 

אז זה כבר אומר שהוא מרגיש שהוא מדבר עם בחורה ולא סתם עם בוט.

אולי פשוט מאחרי מסך יותר קל להחמיא בלי להרגיש מבוכה מאשר פנים מול פנים. זה כן

ואם יש פער בין יחסי בנים בנות בפורום לחיים הסיבות כאלה:

המסך המתווך מונע קרבה מיותרת וככה אפשר להעריך ולפרגן אבל בצורה עניינית לגופו של עניין בלבד.

לגבי מה שאמר simple man ידידינו על בוטים, אני באופן אישי לוקח בפרופורציה כל משתמש ותמיד חושד שהוא לא אמיתי (אמנם לא בוט אלא מתחזה, ואני כמובן מודע שהרוב לא כאלה) כך שההסתברות שהבחורה הנחמדה בת ה24 היא בכלל ילד בן 14 מונע קרבה

נוסיף שבפורום דברים באופי בולטים מאוד על חשבון דברים קריטים אחרים, כך שיכול להיות שמי שכתבה יפה יש סיכוי שאני ממש לא אתחבר למראה או שיש לה המון בעיות שלא אדע עליהם, כך שאפשר להעריך ולפרגן על נקודה טובה ולקחת את זה בפרופורציה

אז מה זה קשור ללהחמיא.

זה כל הבעיה, להחמיא?

ציטוט

"התכוונתי שאת הקשר האמיתי והאוהב נשמור למקום הנכון שלו"

אני רציתי לעזוב את הפורום בגלל זה (אפילו כתבתי הודעת פרידה) כי באמת הרגיש לי לא נוח (התוכנית התמסמסה בשל כך  שסירבו למחוק את המשתמש שלי, ואז נכנסתי גם לבידוד... וכו'). 

מצד אחד זה אנונימי ולא רואים פנים ושמות, אז ודאי שחשש הרהור ואפילו הסתכלות ביופי אין כאן. מבחינת קירוב דעות לעומת זאת זה דווקא יש  ספק אבל לא עם אנשים אמיתיים ממש. בקיצור התלבטתי הרבה על הנושא מבחינה הלכתית.

וכן, אני לא חושב שאני מרגיש שאני מדבר עם בוט. אני לא בונה על הפורום למטרת דייטים (העליתי פה כבר שאלות מאוד אישיות ולא מפצלש) אבל אני מכיר מישהו שהתחתן מכאן, מה שלא היה יכול לקרות עם "בוט".יצא לי פעם או פעמיים להתקל פה בניקיות בעקבותיהן עלתה מאחורי הראש המחשבה העיקשת ש"היי, היא נראית (?) בחורה חמודה! אולי יש פוטנציאל".

לא יודע, כל העסק גבולי קצת ואני לא יכול להגיד שאני עומד כאן ב100% באידאלים שאני מציב לעצמי. מכל מקום אני לא חושב שאענה ברשת לשרשורים "חברתיים" יחסית כשאהיה בקשר עם מישהי. מצד שני לענות להתייעצויות רציניות זה בכ"ז נראה לי בסדר.

(סתם, הייתי חייב )

תראי, זו הגישה שלך (אם זה קשור לרמה דתית או לא - שאלה), וכנראה שזה גם תואם את מה שאת מחפשת בבן זוג.

אבל מה שייך כאן לבוא בבקשה לציבור? מה הקשר בפגיעה באמון?

יש מישהי/ו שלא מתאים להם מישהו/י שנמצאים בפורומים מעורבים.

יש מישהי/ו שכן מתאים להם אבל רק אם הם לא מדברים באישי ולא מגיבים ב"אשרייך!!!".

ויש כאלה שמבחינתם אין קשר בין זה לבין "לשמור את הקשר האמיתי והאוהב למקום הנכון שלו" כי אין כאן בכלל קשר, בטח שלא 'אמיתי ואוהב'.

הכל לגיטימי - גם כל אחת מההתנהגויות הנ''ל וגם לפסול עליהן.

בשידוכים אנחנו מחפשים מה מתאים לנו, לא לקבוע לכולם מה נכון או לא נכון (שזה דיון שנכון בפני עצמו, אבל לא זו הגישה שצריך לבוא איתה לשידוכים - בעיקר בשבילך כי זה סתם יוצר תסכולים וקשיים בבחירה של מה שמתאים לך).

תחשבי מה מתאים לך, לא איך האחרים צריכים או לא צריכים להתנהג.

אמרתי שהגישה לא צריכה להיות של זה תקין או לא תקין, אלא של יש כאן גישות שונות ולי זה לא מתאים, וממילא זה גם לא אמור לכאוב.

לגבי הבקשה מהציבור - אם הבנתי נכון הבקשה היא לא ממקום של "זה מפריע לי שמגיבים אליי ככה" אלא "מפריע לי לראות שבחורים מגיבים ככה". ואם זו הכוונה אז חזרנו לאותה הנקודה בפיסקה הקודמת (אם טעיתי והכוונה בבקשה היא לא להגיב לה כך אז יש כמובן מקום לבקש, לגבי עצמה).

ועליו הגבתי כי לדעתי הוא יותר עקרוני ויותר חשוב כאן.

לגופו של עניין - הצגתי דרך אגב גם את הגישות השונות, אבל כאמור לדעתי זה שולי כאן.

ואני אומר שהכאב הזה נובע מגישה דיכוטומית של "כולם צריכים להיות X" וההתנגשות שלה עם המציאות. ולכן אני אומר שתבין שיש גישות שונות ושההתנהגות הזו לא מתאימה לה, וזה בסדר שהיא תפסול על זה בלי שיכאב לה שמי שלא מתאים לה מתנהג כמו שהוא מתנהג.

כמו שמישהו אחר יפסול אותה על עצם זה שהיא נמצאת בפורום מעורב (פעם אני הייתי כזה למשל) כי זה לא מתאים לו, וזה לא אומר שצריך לכאוב לו שהיא כאן. זו היא, לא מתאים? לא מתאים.

אפשר גם לשלול לגיטימציה לגמרי, לא זה מה שבאתי לומר כאן.

מה שבאתי לומר שבהקשר של שידוכים הגישה צריכה להיות "מה מתאים לי" ולא מה נכון ומה צריך להיות.

כלומר, אפשר לבוא ולומר שהתנהגות מסוימת לא לגיטימית בעיניי ולכן זה לא מתאים לי - ממילא הבחור לא פוטנציאלי ואין מה לכאוב למה הוא כזה - הוא כזה וזה הוא. השאלה כאן היא על ההתאמה, לא תיאוריטית לגבי הלגיטימיות של המעשה.

מסכים עם הדברים.

אין בעיה שזה בא כפריקה של "כך אני מרגישה", אבל אז לא שייך להגיב. אפשר להגיב משהו כמו "באמת מעצבנת התחושה הזאת או משהו כזה", אבל כשיש תיאור מפורט של "לא אוהבת ש.." אז מה בדיוק אמורים להגיב?

אנשים פה תופסים אחרת את המשמעות של השיח ברשת

בפורום הזה לפחות ראיתי מחמאות יחסית מאופקות... אולי זה אני שמפספס?

לא, ממש ממש לא,

אין שום מימד של קרבה כשבן אנונימי מהפורום כותב לבת אנונימית מהפורום, ועוד שזה ברבים ולא אחד על אחד, "אשרייך" ו"כל הכבוד" אפילו עם שלושים סימני שאלה, לא רק עם שלוש... וכן אפילו פרגונים יותר מזה.

כולה - הוא לא יודע למי בעצם הוא כותב את זה, וזה נטו עניין של אנושיות להחמיא, אז נכון שמול בת "במציאות" בן (דתי) נורמלי  אמור "להסגר" קצת, אבל מול ניק בפורום אין את ההרגשה הזו, וממילא נשארת האנושיות הבסיסית, כמו שהוא מחמיא לחבר.

ואפילו אם מישהו יגיד שכן - אז החשש של ה"פותחת" לא מדוייק, היא מקסימום יכולה לומר שזה חסרון ברמה דתית או ב"הרגשה", אבל זה לא קשור ל"נתינת אמון"... גם אם הוא "לא תופס" דבר שבעיניה בעייתי, זה לא קשור לכך שמעייניו נתונים אליה לגמרי, ואין לו שום מטרה בפיתוח קשר או יצירת קרבה או כל שם אחר שנקרא לזה, עם בנות אחרות. חבל שתאכיל את עצמה סרטים...

ומסכימה עם תגובתו של  @ימ''ל למעלה

אבל אני גם חושבת שזה טוב שזה עלה כדי לגרום לאנשים לחשוב ולדייק 

כל אחד/ת צריך לדעת מה הגבולות שלו במרחב ואיך הוא תופס את הדברים 

ולפעמים הגבולות גם משתנים בתוך המרחב ומתבלבלים קדימה ואחורה 

ובלי קשר גם בתוך הגבולות הם מאוד משתנים בדרך 

כל אחד/ת צריך להיות כנה עם עצמו מה המיקוד פנים וחוץ שהוא לוקח ומקבל 

בכתיבה

 אני חושבת שיש יותר ממשהו במה שאת אומרת ויש לשמור בין המשתמשים על ענייניות מסויימת ללא הבעת רגש או הוקרה וכו' ועל דיסטאנס מסוייים אני לא מדברת על להתכתב בפרטי דרך האתר עם גברים  אנונימיים שבזה יש כבר בעיה הלכתית בפרט אם זה לא בנושאים עניינים .

אם היא יודעת שזה מקובל שתיקח את זה בפרופורציה הנכונה

• שיהיה גבוה, אבל לא שחצן.

• חתיך, אבל שלא יידע שהוא חתיך.

• חכם, אבל שלא יתקן אותי.

• עשיר, אבל שיהיה עניו.

• תורני, אבל שלא יהיה "כבד".

• קליל, אבל רציני.

• מצחיק, אבל שידע מתי להפסיק.

• רגיש, אבל גברי.

• גברי, אבל מחובר לרגשות.

• ספונטני, אבל מתכנן הכול מראש.

• כריזמטי, אבל צנוע.

• מנהיג, אבל שייתן לי להוביל.

• אוהב לטייל, אבל גם אוהב להישאר בבית.

• ספורטאי, אבל שלא יהיה מכור לחדר כושר.

• בשל רגשית, אבל עם נשמה של ילד.

• חברותי, אבל שלא יהיו לו יותר מדי חברות.

• שיהיה לו תואר.

• רצוי שניים.

• ועדיף שגם יעשה מילואים בלי להתלונן.

• שיהיה לו עסק מצליח או עבודה בהייטק.

• אבל שיסיים לעבוד בארבע כדי להיות עם הילדים.

• שיאהב ילדים.

• אבל שלא ייתן להם מסכים.

• שידע לבשל.

• ושלא יעשה מזה עניין.

• שיקום מוקדם לתפילה.

• אבל גם יישאר ער לדייט עד חצות.

• שילמד דף יומי.

• וגם שיספיק לקרוא ספרי פסיכולוגיה.

• שיהיה מחובר לרב.

• אבל שיחשוב בעצמו.

• שידע לרקוד.

• אבל לא יותר טוב ממני.

• שיאהב מוזיקה.

• אבל שלא ישמיע טראנסים באוטו.

• שיהיה כריש במשא ומתן.

• אבל עדין איתי.

• שיזכור כל תאריך חשוב.

• בלי שאני אזכיר.

• שידע להחליף גלגל.

• לתקן ברז.

• להרכיב איקאה.

• להבין במשכנתאות.

• להשקיע בבורסה.

• ולהוציא את הזבל בלי לבקש.

• שיהיה עמוק.

• אבל גם זורם.

• שידע להכיל.

• אבל גם להציב גבולות.

• שיכבד את ההורים שלי.

• ויאהב את האחים שלי.

• ויצחק מהבדיחות של אבא שלי.

• שיהיה בן 29.

• עם ניסיון החיים של בן 45.

• והאנרגיות של בן 23.

• בלי מטענים.

• בלי אקסיות.

• בלי דרמות.

• ועם אינטליגנציה רגשית של מטפל זוגי.

• וכמובן... כימיה. כי אם אין כימיה — כל השאר לא משנה.

כמובן ג'נרטתי את המקבילה לגברים (חלק חמודים, חלק קצת פספס והייתי עורכת יותר)

שתהיה צנועה, אבל נראית כמו דוגמנית.

תורנית ומשכילה, אבל שאין לה ידע הלכתי יותר ממני.

חכמה ושנונה, אבל שלא תנצח אותי בוויכוח.

זורמת וקלילה, אבל שתקפיד על קלה כבחמורה.

שתפרגן לי מול החברים, אבל שלא תגרום לזה להיראות כאילו היא מחנכת אותי.

נשית וענוגה, אבל שתדע להרים ספות כשמנקים לפסח.

דעתנית ומבינה, אבל שתיתן לי להרגיש הראש בבית.

עצמאית, אבל שתחכה להחלטה שלי.

שתרצה לפרנס את לימוד התורה שלי, וחס וחלילה לא שתפתח קריירה.

שתעשה תואר פרקטי.

עדיף בהוראה או חינוך מיוחד.

אבל שתרוויח כמו בהייטק כדי לשלם שכר לימוד לישיבות.

שתעבוד חצי משרה.

כדי שתהיה בבית כשאני חוזר מסדר ערב.

שתאהב ילדים.

שתגדל שבט של שמונה ילדים.

אבל שלא תיראה עייפה לעולם.

שתדע לבשל כמו אמא שלי.

ושלא תשתמש באבקת מרק.

שתכין חלות כמו במאפייה.

ותלמד את כל הסגולות להפרשת חלה.

שתאהב אורחים בשבת.

ותארח 15 חברים מהישיבה בהתראה של שעה.

ותשמח לשטוף את כל הכלים במוצאי שבת בלי להזעיק אותי.

שתהיה מחוברת לרבנית שלה לתמיכה רגשית.

אבל שתסכים עם הרב שלי בכל נושא.

שיהיו לה אידאלים לתמוך בחצי שנה רצוף מילואים.

אבל שלא תדרוש ממני לגור בגבעה.

שתדע לשיר זמירות שבת.

אבל שלא תשמיע קול ליד חברים שלי.

שתאהב מוזיקה יהודית עמוקה.

אבל שלא תביא לי שירי קרליבך של שלוש שעות.

שתעשה ספורט ותשמור על כושר.

אבל בצניעות ובלי לעשות מזה עניין.

שתדע לנהוג בצורה בטוחה.

אבל שתיתן לי לנהוג תמיד.

שתדע לקפל את הציצית היטב בלי שהפתילים יסתבכו בכביסה.

ותגהץ לי את החולצות הלבנות בלי קמט אחד.

שתהיה עמוקה מחשבתית.

אבל שתסתפק בוורטים פשוטים על הפרשה.

שתדע להכיל את הספקות שלי.

אבל שתהיה יציבה כמו סלע אמוני.

שתכבד את ההורים שלי.

ותאהב את השטויות של אחים שלי.

ותצחק מהווארטים הנאמרים בשולחן שבת של אבא שלי.

שתהיה בת 21.

עם בגרות נפשית של בת 50.

והמראה הרענן של בת 16.

בלי היסטוריה של דייטים.

בלי חפירות של 'לאן הקשר הולך' - שפשוט תזרום עד האירוסים.

ועם יכולת הקשבה של פסיכולוגית קלינית אחרי יום עבודה.

וכמובן... שיהיה ענווה ופשטות. כי אם אין פשטות — איפה כל התורניות?

יש שיר כזה

אגב זו תשובה לכל אתגר

חתן מתוק מדבש*

אני חושב שכולנו רוצים לבנות בית ורק מחכים לזה

שיעור ד' זה לא צעיר

לא צריך לקחת אותי כפרוייקט כדי לשדך לי?

אבל אני כופר וצעיר מכדי להכיר בחורות שיתאימו לך

זקן בעלז. ואולי אתה לא מכיר בחורות שיתאימי לי אבל אולי את הסגנון כן

את הסגנון ודאי שאני מכיר, אבל את הבחורות לא

מתחיל שיעור ג'

להכיר בנות בסגנון זה כבר משהו אחר. השאלה יותר מי יכול לעזור לי להכיר

לא הייתי חושש מזה לשניה

במקומי; שיר או סיפור וכו'. חוששת שהוא יעשה זאת טוב יותר.

ולזה אני לא מוכנה. באמת רוצה להאמין שאף פעם לא

יוכל להחליף את האדם, את היצירתיות האנושית.

אחרת, מה אנחנו עושים פה בכלל?

מהסיבה הפשוטה שאיני אוהב לנהל שיחות.

הרימו כוס לחייו ואמרו: "ומה עלינו לספר למלך על אודותיך, זנון?".

"לא כלום", השיב להם, "מלבד שישנו איש זקן באתונה שיכול לשתוק בשעת משתה".

"על הפטפטנות", פלוטרכוס.

טאקט ויכולת להתאים את עצמך לסיטואציה שאתה נמצא בה היא נכללת בכישורי חברה בסיסיים.

ברור שיש מקרים שעדיף לוותר על הנימוסים ולדבר ישירות, אבל הרבה יותר מעצבן בן אדם שלא יודע להתאים את עצמו לסיטואציה.

אוקי,

למשל אם בן אדם "מתאים את עצמו לסיטואציה" ולמעשה נרצה או לא, צבוע כלפי הצד השני,

איך נדע שהוא לא עושה את זה איתנו ?

כי אצל הבן אדם הישיר, עם כולם, נדע שמה שהוא אומר, זה מה שהוא חושב

ואם הוא רוצה "להתאים את עצמו לסיטואציה", הוא לא מחרטט הוא פשוט שותק.

ואם הוא אוהב את הצד השני הוא מחייך לו ואם הוא לא אוהב הוא לא מחייך. הכל ברור. בלי לעגל פינות. בלי צביעות.

אחרי ההבהרה הזו,

איזה אופי תעדיפו יותר ?

גם אני מעדיף בחורה יפה וגם שמאוד אוהבת את המטבח וגם אוהבת מאוד לגדל ולחנך ילדים (ממש אוהבת, נהנית מזה)

אבל מה אני מעדיף יותר ? שתאהב לגדל ולחנך ילדים.

אין לי בעיה שהיא לא תהיה יפה ושלא תאהב את המטבח, למרות שגם אלה דברים חשובים, אבל אם צריך לבחור, בחרתי. ויתרתי.

רואה ? עניתי על התשובה.

עכשיו תורכם (פנייה לנשים וגברים)

מה חשוב לכם יותר ? ישיר כלפי כולם (סותם במקרה שלא רוצה לפגוע אבל לא מחייך ולא מספר סיפורי סבתא)

או...מעגל פינות ? זורם ? ונרצה או לא מחרטט קלות. או זה או זה.

זו השאלה.

שאלה שיש לה תשובה ברורה מאוד וניתן לענות עליה בצורה החלטית,

גם אם זה פחות נח, אבל זה פורום אנונימי, אז אני מאמין שזה אפשרי.

זכיה ב 20 מיליון שקל בשנה הקרובה , לעונים.

שייך,

סביר מאוד שאפילו לא קיבלו את הפרטים שלך בגלל זה.

לפעמים דווקא כשהאדם כבר לא רלוונטי עבורנו הדמיון מתחיל להשלים את כל מה שלא באמת קרה. הוא בונה בראש מה היה יכול להיות ובקלות מצייר תמונה מושלמת ( מידי) שלא בטוח שהייתה קיימת במציאות.

כשאתה רואה אותה עם בעל וילד אתה לא באמת רואה את החיים שהיו יכולים להיות לכם. אתה רואה תוצאה מוגמרת והמוח באופן טבעי משלים את החסר..

אל תשכח שגם אם הייתם נפגשים אף אחד לא יודע אם באמת הייתם מתאימים. יש הבדל גדול בין פוטנציאל שדמיינו במשך שנים לבין זוגיות אמיתית שנבנת יום יום .

ובעיניי, המשפט שכתבת מה אני אמצא? הוא כנראה הדבר שבאמת יושב מתחת לכל זה. מתי שלי תגיע

אל תיתן למחשבות האלה לשכנע אותך שפספסת את האחת. יכול להיות שהן פשוט מזכירות לך כמה אתה רוצה כבר להקים בית משלך. וגם זה, בעזרת ה' יגיע.

ועם כל מה שכתבתי לי יש כלל ישר שקופץ לי לא להשוות לאחרים תתרכז בעצמך זה באמת הרבה יותר כיף

זה באמת מה שחשתבי בהתחלה... מי אמר שאנחנו בכלל מתאימים. וזהעבד טוב

רק שבחודש האחרון לא יודע פתאום נכנס למח

עכשיו הגעתי לבית אז אני יותר מיושב. שניה רגע עוצר כי נשרף לי האוכל.

אוקי שומעים? אז בקיצור, עכשיו אני פתאום קולט את הפספוס. היא היתה עם האח שלה (בנינו זה הבן שלה אבל אני מעדיף לחשוב שהיא לא נשואה)

קיצר זרקה לו פירגונים בקול .. "מלך מלך!" אני סתם הסתובבתי. נראה לי היא חצי התפדחה למרות שהיא לא מהמתפדחות. אולי מהמפדחות זה כן. בקיצור....

מה רציתי להגיד, חשבו על הסיטואציה שאני מסתובב ואומר לה "יותר ממני?..." מה לדעתכם היתה התגובה שלה? אני אומר הייתה מבקשת את המספר לא שאני משוויץ עכשיו או משהו.

סתם טוב אני רואה שאני שוב מדרדר לכן נעצור כאן. יש למישהו משהו להוסיף?

זה בסדר אתה גם ככה מדבר לעצמך אין מה להוסיף . אוקי... הבנתי.

אני הולך.

🤣🤣🤣

קשה לדעת.