אני מקפידה על גרביים ב"ה..
מה אני אמורה לעשות במעיינות?
כי חברה שלי אמרה לי שאחותה שגם מקפידה פשוט נמצאת עם טייץ ארוך.. זה הרבה יותר נוח.. וככה גם לא נקרעים הגרביונים
וגם כשקיבלתי על עצמי גרביים זה לא כי חקרתי על זה והגעתי למסקנה.. יותר כאילו שהרגשתי שזה מה שנכון לי
אז אני לא ממש יודעת את ההלכות בנושא..
קיצור כל חוות דעת תעזור
יש פה ח'ברה שלמדו, והם אוהבים לדון בזה, נכון שלפעמיים יש כאן עיוותים קלים או הבנות לא נכונות. אבל זה לא אומר שיש כאן אנשים שחושבים שהם גדולי הדור.
דא"ג מה ההגדרה של גדול דור? אשמח לדעת, כולם אומרים את זה מעניין אותי מי יודע מה זה??
כן אבל פשיטא שהוא לא ילמדו מפה הלכות,הוא רק רוצה לשמוע דעות ולכן אין בעיה כי בסופש"ד הרב שלו יכריע, ולכן גם אם ח'ברה פה טועים הטעות לא כזו קריטית..
ומה הבעיה בתלמידים חכמים בגיל תיכון? (למרות שאני חושב שיש פה יותר מבוגרים) אם הוא מקבל את מרותם עליו אין שום בעיה... כמובן צריך לראות את מי אתה מקבל עלייך כמורא ורבך...
חו"מ היא לא מכירה פה אנשים לכן קצת בעייתי לסמוך על זה.
מהם (או מיהם) גדולי האומה? ומה משמעותם בייחס אלינו?
עכ"פ לא שאלתי מה היחס אלא מהם.
אז בהינתן שזו הייתה כוונתך- מה המשמעות של היותם נציגי ה' (הוא מתגלה אליהם?).
ומנסים להבין מה כוונתו?
לא דומה ההבנה של בנאדם במסכת ברכות כשהוא אוחז במסכת ברכות.
להבנה של בנאדם במסכת ברכות כשהוא הגיע כבר לנדה.
ואידך פירושא...
נקודת ראות שמשתנה.
וגם סיעת"ד
אבל לא כ"כ מוצא את המילים הנכונות.
אז נסתפק בנתיים בניסיון.
אגב אני מקווה שהפותחת תסלח לנו על הניצלו"ש הזה.
הנסיון הוא כלי עזר,(נכון שברוב הפעמים הוא עוזר) אך להגיד שההם גדולי הדור\אומה או איך שתקראו לזה רק בגלל הנסיון הוא בכלל לא נכון...
כתבתי שזה לא המדוייק, אך היות ואיני מוצא מילים לדבר המדוייק, נסתפק בנתיים בזה שזה גם סיבה.
אם אתה מעוניין לנסות לעזור לי עם ההגדרה - בכבוד...
יותר ניסיון שהביא אותם להתבוננות והבנה עמוקה וחריפה יותר. לא כול ניסיון מביא לזה אם לא לומדים תורה נכון, יש רמות שונות של דרך לימוד תורה וגם זה משפיע..
אני מניח שאת לא חושבת שזו תכונה מולדת (לפחות כך עולה מדבריך כאן- הרוויחו אותה בעמל ויגע - נוער וגיל ההתבגרות ) אז השאלה היא איך היא נרכשת?
אז זה לא משמיים כמו שכתבת קודם?
מרגיש לי שיש כאן אד הומינם ותו לו.
אם לא הבנת מה זה 'אד הומינם'- זה כשל לוגי שניסוחו הפשוט הוא: 'טיעון לגופו של טוען ולא לגופה של טענה'.
מוזמנת לעיין בויקיפדיה אד הומינם – ויקיפדיה .
טענתי שאין הבדל מהותי (בניגוד לטכני).
ולא שלרב יש יכולות שונות ממני (למעט יכולות שנרכשות עם הנסיון).
מי למד יותר או מי יותר זקן ונסיון לא קשור פה. צריך מי יודע ללמוד לא מי למד יותר!! מי יודע ללמד לא מי יודע ללמוד!
רוב הרבנים שעלו זה בגלל האינטלקטואליות, מכורח התמדתם לרוב זה מכבוד ולא מקבלה (כך אני משער - אני כמעט ולא מכיר כאלה שעלו רק מלימודם.)
כי יש גדולי דור שאין להם מספיק השפעה, מה לעשות.
החזו"א כותב ש"במקום שיש בעל תורה אמיתי" אז כל הסביבה נהיית עדינה יותר, כי נוכחותו משפיעה קודש.
הגמרא אומרת שאם יבוא אליהו ויגיד שאנחנו טועים באיזה הלכה לא יקשיבו לו כי ד' לא היה נותן לעם ישראל לטעות ולכן אם אנשים רבנים גדולים אומרים משהו ככה זה כי הם אמרו זה ניהיה ככה ולכן הם גדולי הדור
הגמרא אומרת שאם 10 אנשים מאמינים באיזה שהוא רב אב הוא מקבל כוח הוא מקבל רוח הקודש בדרגה מסוימת (זאת אומרת שאפ' שהוא לא יודע איזה חביתה אכלת שאתה שואל אותו משהו משמיים שמים לו את התשובה בפה )
מי הם גדולי הדור? (היום אין פוסק הדור ) אצל החסידים מרן רשכבה"ג אדמו"ר מגור שלט"א
" ספרדים עכשיו מרן הרב שלום כהן שליט"א
" ליטאים מרן שר התורה ר' חיים קנייבסקי שליט"א
נ.ב
שמרן עובדיה יוסף היה חי אז מרן הרב שלום כהן שליט"א לא היה גדול הדור כמו עכשיו כהנ"ל
לא כל החסידים- חסידי גור.
לא כל הספרדים- נוהגים לפי מנהגי חכם שלום כהן.
לא כל האשכנזים- נוהגים לפי פסקי ר' חיים קנייבסקי.
כל משפחה והרב שלה!
יש מלא קהילות וחסידויות...
אני אשכנזיה ואנחנו לא נוהגים לפי פסקי ר' חיים קנייבסקי שליט"א.
להלן הציטוט
מי הם גדולי הדור? (היום אין פוסק הדור ) אצל החסידים מרן רשכבה"ג אדמו"ר מגור שלט"א
" ספרדים עכשיו מרן הרב שלום כהן שליט"א
" ליטאים מרן שר התורה ר' חיים קנייבסקי שליט"א
למה זה רלוונטי?
כלומר, אני יודעת שיש פסקים שנוגעים לכלל הציבור וכו'
אבל, איך זה נוגע אלינו באופן אישי?
ו-טונה(לא דג)התכוונתי:
בחיים הפרטיים- איך גדולי הדור משפיעים עליהם?
אני אצטרף לשאלתו של נער גבעות - נוער וגיל ההתבגרות
ענית על זה בקשר למי הם גדולי האומה-
אבל, מה משמעותם ביחס אלינו?
מקווה שהסברתי את עצמי טוב....
אני לפני ניתוח הרופאים מתחלקים לשניים לנתח או לא
אז ר' חיים או אדמור מגור או הרב שלום יאמרו לך תשובה שהיא לא הלכתית אלא מה שד' שם להם בפה אפ' שאין להם מושג הרפואה
איפה ראית שדיברתי על נוהגים?
רבי ישראל איסרלן (במאה ה-15) והרמ"א (במאה ה-16) כתבו לגבי גדול הדור שהוא צריך להיות מפורסם, אולם מעבר לכך כמעט ואין מקורות מדורות קודמים הדנים בשאלה מי נחשב גדול הדור.
בימינו מופיעות מספר דעות לגבי השאלה מי הוא גדול הדור. בקרב גורמים חרדים לאומיים מופיעות בעיקר שתי הגדרות:
לעומת זאת, בקרב חלק מהציבור הדתי לאומי נטען שהקביעה מיהו גדול הדור נעשית באופן לא ענייני. הרב חיים נבון כתב: "אין שום הגדרה ל"גדול הדור". וממילא אין גם שום חובה לציית דווקא ל"גדול הדור" ולא לרבנים אחרים. "גדול הדור" זהו בדרך כלל תואר חיבה שתלמידים מעניקים לרבותיהם, והאהבה מקלקלת את השורה"[22]. הרב יובל שרלו כתב: "הבעיה היותר סבוכה היא המסחור המשפיל בשאלה מיהו "גדול הדור" - אנו נחשפים למניפולציות מכוערות של מאבקי "גדול הדור", ובשל כך כלל אין הסכמה בשאלות אלו. לא זו בלבד, אלא שההנחה היא שמי שהוא מתיר עגונות הוא גדול הדור, והיא מבוססת על תשובה נודעת של הנודע ביהודה בדבר, ועל כן צריך ללכת אחרי הענק שבדור - ר' אברהם שפירא זצ"ל שהיה מתיר העגונות שבדור. ברם, כשר' צבי יהודה קוק זכר צדיק לברכה היה בחיים, והוא לא התיר עגונות, הטענה הייתה שהוא בקיא בשאלות כלל ישראליות יותר מאחרים כי הוא עוסק בדבר. אני חושב שעובדה זו בלבד מוכיחה את המניפולציות, ואת ביזוי גדולי התורה וביזוי ההלכה שבדבר""[23].
עד הקמת מדינת ישראל לא היה אדם שנשא בתואר "גדול הדור" באופן בלעדי, אם כי היו בודדים שהתקרבו לכך, כמו החפץ חיים ורבי חיים עוזר גרודזנסקי בקרב יהדות אירופה. בקרב הציבור הליטאי בתקופת קום המדינה כונו כך החזון איש ורבי יצחק זאב סולובייצ'יק. בהמשך שימש תואר זה להתייחסות לרב שך ולרב יעקב ישראל קניבסקי. בתקופתו של הרב שך כמנהיג הציבור הליטאי נעשה שימוש רב לגביו בתואר "גדול הדור" בממדים שלא היו בעבר. הדבר נבע בעיקר בשל מעמד-העל שלו לאורך תקופה של כשלושים שנה, שהעניק לו עוצמה רבה בציבור הליטאי ובציבור החרדי בכלל. לאחריו הרב המרכזי שכונה "גדול הדור" בציבור הליטאי היה הרב יוסף שלום אלישיב. וכן החשיב רוב הציבור הליטאי את הרב אהרן יהודה לייב שטיינמן כ"גדול הדור". כיום תואר זה נאמר בהתייחסות לרב חיים קניבסקי. אך מיעוט מהציבור הליטאי, המכונה "הפלג הירושלמי", לא קיבל את סמכותם של שני האחרונים, וטען כי גדול הדור היה הרב שמואל אוירבך.
מרבית המכונים "גדול הדור" נמנים עם הציבור הליטאי, ועיקר השימוש בו נעשה על ידם. בקרב החסידים, האדמו"ר הוא המנהיג, והוא שם בראש מעייניו את הדאגה לאנשי החסידות שלו, לפיכך רק יוצאי דופן מקרב הרבנים החסידיים שאינם אדמו"רים נקראו או נקראים "גדול הדור", ובהם הרב מטשיבין דב בריש ווידנפלד, והרב שמואל וואזנר. עם זאת, ישנם המתייחסים באופן דומה ל"צדיק הדור", אדמו"ר מוערך במיוחד, כמו למשל רבי אהרן רוקח, מבעלז, שזכה להערכה רבה גם בקרב חסידויות אחרות. תואר דומה הוא "פוסק הדור", כינוי לרב שפסקיו מקובלים על מרבית הציבור, ושמגיעות אליו הכרעות הלכתיות סבוכות.
הספרדים בקום המדינה פחות הכפיפו עצמם לדמות רבנית אחת, והמונח "גדול הדור" יובא לציבור החרדי-ספרדי מאוחר יותר. מאז אמצע שנות ה-80 בהם הפך הרב עובדיה יוסף למנהיג הספרדי המשפיע והבולט ביותר היה נחשב בקרב חלק גדול מציבור זה כ"גדול הדור".
בקרב החרדים הלאומיים הראשון והבולט ביותר היה הרב קוק שנפטר ב-1935 ומהווה דמות ייחודית ומשפיעה עד ימינו. אחריו בלט בנו הרב צבי יהודה הכהן קוק. בארצות הברית בלטה דמותו של הרב יוסף דוב סולובייצ'יק שנחשב למנהיגה של הציונות הדתית שם עד פטירתו בתחילת שנות ה-90, ובישראל הרבנים אברהם שפירא ומרדכי אליהו שהיו פעילים עד פטירתם בסוף העשור הראשון של המאה ה-21.
אבל סתם הבאתי למי שמעוניין
ורבו, אבל יש. אם זה בישיבה\אולפנה\לאבא שלו וכו'... ואני לא יודע בחיים לא נראה לי הייתי מחפש מפה פסק...
אני חושב שהשאלה פה היא עניין כדי לבחון את הדברים לפני\אחרי שהולכים לרב (כביכול לדעת מה חושבים אחרים - ולא פוסקים). מותר להם לפסוק,לקבל מרות אולי טיפה בעייתי, אבל כמובן שעדיף שלא, רק לצורך הדוגמא הבאתי. (כתבתי אח"כ צריך לראות מי זה מה זה...) מה זה תלמיד צעיר??
גדולי תורה - מי קבע באיזה גיל נעשים גדולי תורה?? אני מכיר אנשים "זקנים" (לא לפגוע ח"ו) שלומדים ויש "צעירים" שיודעים מהם יותר טוב. אז? זה אומר שאני מזלזל??
ולא כאן מקבלים פסיקה, רק דעות.
לצערי אני חולק על רעיון הסמיכה בימינו - אבל בסדר. לצורך העניין זה כשלון שנער בן 14 לא יכול לקבל. (קורים לזה - יורה יורה)
מה זה מרבית הדעות??
מה השלב הסופי בגדול הדור? אשמח לדעת.
בתורה תמיד אנחנו בשאיפה לעוד, אז מה כל עוד לא יודעים את כל התורה לא פוסקים? לא, לומדים את ההלכה מהתחלתה (הגמרא - כי זה תחילת הפסיקה שאנו יכולים להסיק ממנה(פחות או יותר) לאחר מתן תורה) ולכן אי אפשר להגיד מרבית הדעות אלא בנושא הזה הוא יודע טוב אפשר להגיד אבל לא להגיד מרבית הדעות כי זה לא בהכרח נכון.
איפה זה מובא?
לצורך העניין נגיד אני תימני אז אני אוכל חגב כי יש לי מסורת, ואם אני נגיד אשכנזי אני לא אוכל כי אין מסורת!
לכן זה לא הבנה שונה אלא מסורת שונה.
יש כאלו שקשה להם שמירת מצוות וכולי אז מקלים להם גם בדברים שסותרים את המסורת. יש שבוחרים לעצמם דרך בניגוד למסורת, לדג' יש אשכנזיים שהולכים לפי הרב עובדיה, ויש אנשים שהולכים לפי.... בקיצור אין לדבר סוף
זה אומר שהם צודקים?
טועים= לא צודקים. כך שאם הם טועים כנראה שזה לא אומר שהם צודקים.
אבל אני בעד ש-"נקרא לנער ונשאלה".
חוץ מזה שזה היה בציניות.
התכוונתי: לא הולכים הבתלם, סוטים מהדרך או איך שתקרא לזה.\
מצטער אחי. תודה על ההערה וההארה.
ולכול אחד מתאים 'אלו' אחר.
כך נדמה לי
לא שייך, הם פשוט לא הולכים בתלם.
אלא גישות שכולם אמיתיות ונכונות.
זה כמו שתגיד גם הקראים לגיטמים...
א' אז היא אמרה לך - נקרא לנערה ונשאלה את פיה, למה היא התכוונה, וכיוון שיש צד שהיא כן התכוונה לשאול מה לעשות. אז היא קיררה את זה בצדק.
ב' אין מה לחלוק על הסמיכה, לא מדובר כאן על סמיכה של סנהדרין, שעליה אין כמעט אדם שסובר שהיא קיימת, אלא על סמיכה להוראה - שהיא - כמו שכתבת - יורה יורה, ואין לך את הייכולת "לחלוק" עליה.
ג' שתי השאלות האחרונות שלך הן דמגוגיה, מי שחושב שתיכוניסט מצוי הוא שווה ערך לרב דב ליאור שירים את האצבע.
לא חולק על הסמיכה אלא על השיטה בה היא נעשית.
לא כולם ככה, לא השוותי לרב דוב ליאור הוא גאון בקנה מידה עצום, אלא התכוונתי שלחשוב שתיכוניסט (אני כמובן מדבר לא על איזה ישיבה שכמעט לא לומדים שם קודש אלא על ישב"ק או משהו\ מישהו רציני שיושב ולומד) אבל יש ח'ברה שכן הם הגיל 16\17 והם יודעים הלכה טוב ואפילו כולל השתלשלות הלכה. אני לא באתי להמעיט בדעת זקנים אלא להגיד שיש אפשרות שיש יותר טובים. (דבר שהוא לגיטמי ומציאותי לחלוטין - ואני הייתי עד למקרים כאלה)
היית נשמע טיפה'לה הלאה....
ו-כן, נכון, בחור ישיבה אמור לדעת הלכה במידה כזו או אחרת, אבל צריך להתייחס לדבריו בערבון מוגבל כל עוד לא נסמך להוראה.
ואולי תשתף אותנו מה לדעתך הבעיה בסמיכות?
נ.ב. מה פשר המשפט "אני לא באתי להמעיט בדעת זקנים אלא להגיד שיש אפשרות שיש יותר טובים. (דבר שהוא לגיטמי ומציאותי לחלוטין - ואני הייתי עד למקרים כאלה" אתה מכיר בחורים יותר ראויים להוראה מאשר רבנים ופוסקים מקובלים?
הבעיה היא שכיום אומרים לך תלמד את זה ואת זה ואז שואלים אותו שאלות על החומר - השיטה פעם הייתה אדם לומד ובא ל"גדול הדור" באותה העת הרב שואל שאלות מעשיות (ולא תאורטיות כמו שקורה כיום במבחנים) וכך הוא יודע אם הוא יודע לפסוק הוא לא. הבעיה כיום שמלמדים איך לפסוק מהכתוב ולא דווקא מהמציאות!! ויכולות להווצר מכך בעיות, ונשים בצד את כל הבעיות של קירובים וקומבינות שרצות שם.
אם בכוונתך בפוסקים לכל מי שקיבל יורה יורה אז כן אני מכיר!!!
מקובלים זה עניין אחר, זה בעיקר עניין של מרות.
לגבי כל הפיסקא הראשונה שלך, צר לי לומר לך, אבל אתה טועה עובדתית, בכל מילה ומילה ממה שכתבת.
לגבי הסוף, יתכן שיהיו אנשים מסויימים שיידעו יותר ממישהו מסויים שקיבל יורה יורה, אבל זה נדיר,
ובנוסף - אתה גם הבעת כאן פקפוק מסויים במיוחדות של הפוסקים הידועים שיש להם יותר מאשר יורה יורה,
ולא, זה לא עניין של מרות, כל דרדק יודע שהרב ליאור או הרב לבנון או הרב אליהו - הם יודעים הרבה יותר מהנצרך לתעודת יורה יורה, וצריך המון המון כדי לעקוף אותם.
בעברית פשוטה - אני שם אלף שקל על זה שאין כאן אפילו אחד מכל העונים שיכול להתחרות בהם, אז אנא - בא נהיה ריאליים.
לא נראה לי....
זה לא נדיר אבל בסדר, אמרתי אם אתה מתכוון לכל אחד שיש לו יורה יורה בתור פוסק אז כן זה קורה והרבה שהם לא יודעים דברים, לא דיברתי על רבנים שיודעים באמת, שלמדו כמו שצריך ולא בשביל התעודה..
זהו, פשוט וקל להבין.
ואני מפקפק גם בנחרצות שלך על זה שזה לא נדיר, כי אתה פשוט מוכיח שאין לך מושג מה זה להבחן ליורה יורה.
(וגם בגלל שכל ימי גדלתי בין החכמים, במקומות הכי רציניים, ובלי שום לימויד חול, ומה לעשות, לא היו לידי כל כך הרבה פוסקים כמו שאתה מתאר..)
מציאות, לי זה גם קרה אם רצית לשמוע את זה!! ואני יודע מה זה כי למדתי כמה פעמיים עם אנשים שכן למדו לזה, אני לא דוגל בלעשות תעודה כמו שראית אז אני אפילו לא מנסה לגשת.
נכון וזאת הבעיה, כי אנשים לומדים לתעודה... וזה מה שאני אמרתי גם.
אם אתה לא מנסה לגשת - ז'בשך, אבל אל תזלזל באחרים...
ולגבי השורה האחרונה - אולי לא הבנת, אבל התכוונתי לומר שאין, אין כמעט תיכוניסטים, וגם לא בתחילת ישיבה גבוהה, שראויים להוראה!!! די עם השטות הזו שעוד תביא אותנו למכשולות!!
מי שלא נסמך להוראה, אסור לו להורות.
ובבקשה ממכם ניקים יקרים, אל תשתכנעו מדבריו.
זהו, קיימתי את חובתי.
היום לומדים בשביל להיסמך.
ולא זילזלתי ח"ו.
באיזה קנה מידה? בטח שיש כאלה שיכולים. אם זה שטות אז אני לא יודע מה לא שטות. ללמוד בשביל מבחן?
אני לא בא לשכנע, בא להגיד דעתי. יכולים לחלוק עלי ואפילו אשמח!
מה הייתה החובה פה??
חלוקה מצחיקה, אין דין של "לשמה", העיקר לדעת לפסוק.
וגם אם נורא בא לך להשמיץ את עולם התורה הקלאסי (קשור לשם של הניק?) אז בלי שטויות, רבים רבים עמלי תורה בטהרה ולשמה, ובסוף גם נבחנים, ומצליחים, ויודעים לפסוק, וגדלים לתפארה.
ושטות זה שאתה גורם כאן אנשים לסמוך על פסיקה של כל מיני ילדים בני 17, זה שטות.
וחובתי הייתה למחות בזה, ולגרום שח"ו לא יקרה שמישהו ישמע לעצת הנלוזה הזו.
די!! התורה היא לא גבינה!! טיפת כובד ראש כשעוסקים בהלכה!!
אני הוא זה שצריך למחות!!! לא יעזור ת"ח שלומד למבחן! צריך ת"ח עם יר"ש הבנה ידיעה אמיתית!!
וכמה מסתבר שלמדו בשביל הגאווה? בשביל הטובה? בשביל הקרדום לחפור בה??
ואם הם עמלים ויודעים באמת אז למה הם צריכים איזה דף שמעורב בו כמויות פוליטיקה, רק בשביל שהם יקראו רב??
אני לא אמרתי לסמוך, אמרתי שאפשרי, בפורום כמובן כתבתי שלא לסמוך אפילו רק על פסיקה, כי לא מכירים, ויש גם חרטטנים!!
נכון היא לא גבינה ולכן צריך ללמוד אותה כמו שצריך לא בשביל איזה מבחן ודף וכבוד!!
אתה, כמו חלק מחבריך, שוטה רשע וגס רוח,
פוער פיך על תלמידי חכמים.
מוציא לעז על עמלי תורה.
מקל ראשך בהוראה.
וראוי לנידוי בגלל כל הנ"ל.
היוהרא הזו, שכל מי שהולך בתלם הקלאסי הוא "לא יר"ש עם הבנה וידיעה אמיתית" כמו שהעזת לכתוב, עושה לי חשק להקיא.
(נ.ב. אני מוכר מאווררים בזול, למקרה שתצטרך בגהינם)
איפה הייתי שוטה? גס רוח?
לא דיברתי על תלמידי חכמים דיברתי על מי שלומד בשביל כבוד ותאוות.
מי שלומד בשביל כבוד, ושיקראו לו רב הוא לא עמל תורה סליחה!
לא הקלתי ראש במי שצריך להורות ויודע.
חח נידוי, אהבתי!
(איפה זה גיהנם בדיוק??)
כל המלבין פני חברו ברבים אין לו חלק לעולם הבא, אז אם תרצה אתן לך טיפה משלי. (תבקש יפה בבקשה.)
דיברת על מי שלומד בשביל מבחן, והחלטת שזה בשביל כבוד, וקרדום, ופוליטיקה, והוא לא יר"ש, ולא מבין, ולא יודע. זלזלת בכל נבחני הרבנות כי הם... כל הנ"ל. גאוותן סרוח.
כתבת או לא כתבת?
זה נקרא מבזה ת"ח שחייב נידוי.
כתבת לסמוך על ילדים בני 17 יותר מעל סמוכים, כתבת או לא כתבת?
זה נקרא מקל ראשו בהוראה שחייב נידוי.
טיפש, תעשה תשובה במקום "לשמוח"
כתבתי שמי שלומד רק בשביל כבוד ופוליטיקה אז הוא לא עמל תורה. הוא אולי לומד אבל לא עמל.
כן כתבתי שמי שיודע אז הוא יכול. לא כתבתי מעל לסמוכים אל תשנה ממילותי, ואם אתה חושב שכל מי שהוא יורה יורה הוא סמוכים אז יש פה בעייה..
בגלל שאיזה מישהו החליט "לפול" עליי ללא שום סיבה אני אעשה תשובה? שמעתי שעושים תשובה על טעויות.
מה כתבת ומה לא.
לשמוע דעה אחרת, ו"בשם הצדק" לצאת על אותו אחד...
בושה ליהדות שיש בה אנשים כמוך.
שאומרים "מאי אהנו לן רבנן"
שמשום מה החלטת לא לקבל, אז במקום להגיב עניינית ונורמלי מה עשית?
כתבת דברים הזויים, מנותקים מהמציאות, שאף פוגעים, ואז אתה הוא זה שבא בשם הגנת הרבנים והצדק!
חלאס לצביעות!!!
"דעה"...
ואני הצבוע שכותב דברים פוגעים ומנותקים.
אוי מה היה לנו.
שלא ינסה לשתול לי מילים בפה ולעוות אותם.
בחיים (בעזרת ה') לא אזלזל בת"ח. אזלזל במי שמכנה את עצמו ת"ח, ללא כל הצדקה.
ואין לי שום בעיה בזה!
להפך הבעיה היא מי שנתון להם לגיטימציה תחת הכותרת: אבל הם למדו.
אז חאלס עם הצביעות, די להיות עדר!!!
בעייני הוא לא ת"ח, אין לי בעיה שיחלוק אבל שלא ידבר ככה.
רק שהדברים שלך יכולים להיפרש אחרת אז תנסה לעדן אותם כי רק ככה דבריך יתקבלו ואני מאמינה שאתה רוצה שהם יתקבלו.
רצון טוב יש לך השאלה אם בפועל הטוב הזה יוצא או שלהפך.
אתה אומר דברים מאוד נחרצים ואנשים בד"כ לא אוהבים את זה ובמיוחד כשזה בא מצד נערים או אנשים צעירים. אז שוב לעדן.
תודה על ההערה!
כן, לצערי אני יודע שקשה לאנשים לקבל "דעת צעירים"
לא אמרתי את זה! אל תכניס לי מילים לפה בבקשה! אתה מעוות ואח"כ מדבר עליי! אני מבקש אני לא רוצה לרדת לרמה הנמוכה הזאת!!!
אני אמרתי שמי שלומד רק בשביל כבוד וכו' הוא בעייני לא ת"ח!! לא כתבתי יר"ש הבנה וידיעה אמיתית. אתה הוספת את זה!!!!
בטח שיש ללמוד רק כדי לפסוק גורם לעיוותים!! @נער גבעות
אני הוא זה שצריך למחות!!! לא יעזור ת"ח שלומד למבחן! צריך ת"ח עם יר"ש הבנה ידיעה אמיתית!!
וכמה מסתבר שלמדו בשביל הגאווה? בשביל הטובה? בשביל הקרדום לחפור בה??
ואם הם עמלים ויודעים באמת אז למה הם צריכים איזה דף שמעורב בו כמויות פוליטיקה, רק בשביל שהם יקראו רב??
אני כתבתי שצריך גם את זה!!! כתבתי שמי שלומד רק בשביל התעודה והכבוד בעייני הוא לא ת"ח.
לא כתבתי שמי שלומד לבמחן הוא לא שווה!
אל תעוות! חאלס!!!
במקום לעשות תשובה אתה מאשים אותי בעיוות. בוש והכלם.
כוונתי הייתה מי שלומד רק למבחן בשביל כבוד וכו'...
אני מבקש סליחה אם הבנת לא נכון. זאת הייתה כוונתי ולא כל מי שלמד. אני מכיר גם ת"ח שלמדו למבחן והם יודעים. כנראה אני טעיתי בניסוח. ושוב אני מבקש סליחה אם לא הסברתי נכון או שאתה לא הבנת נכון.
אמרתי אני בחיים בעזרת ה' לא אזלזל בת"ח, אבל מי שקורא לעצמו ת"ח ולומד בשביל כבוד אני אתנגד!!
לא כייף שיש יהודי אחר שהוא לא בשלווה ואולי עצוב אבל בטוח שהוא לא שמח!
מקווה שאתה עדיין לא כזה כועס עליי (ועל חבריי שהוכללו)...
אם היסמיכו אותו אז הוא יכול ליפסוק נ ק ו ד ה
אם לא אז לא
בגלל שאין לי מספיק ידע בעניין.. ואבא שלי גם לא יודע לענות לי כי מבחינתו אני לא צריכה גרביים אז אם אני שואלת הוא יגיד: לא יודע, נראלי זה בסדר.. וכבר שאלתי אותו.. קיצור זה לא שמה שיכתבו פה אני יקבל כפסק הלכה! ממש לא! פשוט יש פה אנשים שיודעים ומבינים יותר ממני ויכולים לתת לי חוות דעת כדי שאני יוכל לבחון את הדברים ולהסתכל מה הכי מתאים לי
זלזול חלילה ברבנים. וכולם בסדר. והכול שב אל מקומו ב"ה
היא כתבה שהיא רוצה לשמוע דעות כי היא לא מספיק מבינה בנושא, היא לא עכשיו תלך אחרי מה שאומרים בעיניים עצומות.
לגבי הסיוג: א. להעיד על עצמי אני יכול שאני משתדל לסייג את דברי כשאני לא בטוח בהם. ב. כשאנשים פה כותבים הם סומכים על הקורא שיפעיל שיקול דעת.
פה כתב ותעשה כמוהו סתם ככה (אני מקווה), אלא מה שכותבים פה יכול לתת לה כיוון איך לברר.
ולגבי זה שהיא לא מכירה את היסודות, חלק משיקול דעת זה לדעת את מגבלותיך.
א. תודה רבה.
ב. למה לא רלוונטי?
אדם צריך כמה שנים ללמוד רציני לפני הוא פוסק דברים, הוא צריך להיות בקיא ממש בתורה. כמה בני נוער כבר בקיעים בתורה?
לענייננו אם מדובר לא בפסיקה אלא להגיד את מה שנראה לו לפי מה שלמד כבר אז נראה לי שזה יותר תקין.
לפסוק, ואני לא חוזר בי.
מה ההגדרה של בקיאות? מאיזה גיל הנער לומד? כמה הוא לומד?
זאת הייתה כוונתי!
כי בין פסיקה למרות יש דברים שמיים וארץ!!
פסיקה זה כי ככה צריך לעשות ומרות זה כי ככה הוא אמר לך (לצורך העניין - הרב שלך). הרב שלך פוסק לך לדוגמה:
"הרב שלי פסק שמותר ללכת למעיין, אך הוא אמר לי אל תלך כי יש בעיה של צניעות" (הלכתי על הכייון הזה כי זה השרשור בעקרון). אז אני לא הלכתי לא כי זה הפסיקה אלא כי זה המרות ולכן צריך מורא ורבך כי הוא יודע מה טוב בשבילך.. אבל זה לא סותר שאשפר לשמוע רק פסיקה לדוגמה: "חבר שלי אמר שמותר ללכת למעיין" זה שלא הלכתי זה לא כי לא זורם לי אלא כי קיבלתי מרות ממורי ורבי ולכן לא אלך.
מקווה שהסברתי נכון, אם עדיין לא מובן תגידו לי.
לכן כאשר אתה אומר לחבר שלך דעה תבדיל בין הפסיקה לבין המרות, אא"כ אתה נסמך על דעת רב אחר (ילק"י משנ"ב חזו"ע שו"ע רמב"ם וכו') ואז אין את העניין של המרות כי הוא לא "בן זמנך".
ולכן מעבר לפסיקה שאתה לומד את צריך גם מורא ולכן אתה צריך את מורך ורבך גם וגם, אבל לחבר אתה יכול לתת פסיקה ע"פ הנ"ל.
מי שרק פסק זה היה זלזול.
זה בעייתי אם הם מסתמכים על רבותיהם "הפרטים" והם לא כתבו כך זה וואחד בעיה.
"כתבתי שאפשר לפסוק, ואני לא חוזר בי."
אתה אומר שילד בן 14 יכול לפסוק ועוד נשאר איתן בדעתך?
פסקן זה לא דבר פשוט בכלל חוץ מהידע הגדול שדורש זה גם דורש אחריות כבדה מאוד, טעות קטנה אפילו רק באיך שהשומע הבין וביצע קצת שונה זה על כתפיך,זו לא אחריות שבן נוער יכול לשאת עליו.
הגדרה בקיעות זה ידע. שוב יכול להיות שמדובר בילד כישרוני מאוד,אך לפסוק בגילו? לדעתי זה לא שייך.
אלא שאלות "פשוטות" שכן אני אומר ולא אחזור בי הוא יכול לפסוק!
לעיתים גם בשאלות פשוטות יכול להיות שהתשובות אליהן ישתנו בהתאם לשואלובזה רק אדם עם ניסיון בתחום יכול להצליח. אבל כן אתה צודק יש שאלות ממש פשוטות כמו בעניין ברכות וכו' שעליהם ניתן לענות, בקיצור אתה חצי צודק
הכרת האדם, ולכן אי אפשר לקבל למורו ורבו חבר מהשיעור אלא מישהו מבוגר שיכיר אותו.
אבל אפשר לדעת נוכח המציאות גם לפסוק אחרת כן.
ובמקרה שאדם רוצה ללמוד עכשיו את הנושא ולהחליט זה בהחלט רצוי לדון עם אנשים אחרים שלמדו את הנושא.
אבל מה שעולה מדבריה של השואלת הוא שהיא רוצה שמישהו יגיד לה מה לעשות ובזה אכן ראוי לשאול רב.
קודם כול אשרייך על הצניעות! חוץ מזה שאת מתעלה את גם משמחת את ה' יתברך וגם מחזקת את השמירה בעמ"י שזה ממש חשוב ובמיוחד בימים כאלו שעמ"י צריך שמירה.
לגבי הגרביים מבחינה הלכתית אם את עם חצאית עד הקרסול את לא צריכה גרביים, אלא שיש ציבורים שמקפידים על גרביים בלי קשר לאורך החצאית ואז זה סוג של מחייב את מי שנמנת עם אותם ציבורים. פעם כידוע כול נשות ישראל הלכו עם חצאיות ארוכות עד הקרסול והקפידו על כך למרות שאין חובה בגלל שלעתים החצאית מתרוממת ומתגלה הבשר, כך שכן יש עניין לשים גרביים גם עם חצאיות עד הקרסול.
במקרה שלך אני מאמינה שאת במעיינות רק עם נשים ככה שפחות צריך להקפיד על צניעות וזה מקום שלגיטימי להיות פחות מכוסים אז נראה לי שמותר להיות בלי גרביים.
אני ממליצה לך לקרוא ספרים על החשיבות של גרביים ותתחזקי בזה בעז"ה כי יש בזה הרבה הלכות.
ושוב, אשריך!
דבר ראשון - כל הכבוד לך.
דבר שני - את מדברת על מעיינות רק עם בנות, נכון? אז ממש אין בעיה בלי גרביים, גם מצד מי שמקפידה לשים גרביים. ולכן כמובן טייצ שמכסה את השוק הוא מספיק לחלוטין.
אין לדבר סוף.
עצם זה שבן יראה בת רוחצת, גם בלבוש מלא, זה בעייתי, אז נו מה - בנות לא תיכנסנה למעיינות?
היא יכולה להכנס, ואם היא רואה שבנים מתקרבים, ולא נסוגים, אז היא יכולה לצאת/ללבוש גרביים וכו'.
יקלו במעיין כי זה מקום שרגילים להיות שם קצת יותר חשופים כמו שבבריכה או בים מקלים יותר בצניעות בגלל המקום. נשים חייבות בצניעות ליד גברים, כשאין גברים יש צורך בצניעות בסיסית בגלל ש"כבודו מלא עולם" וזה הסיבה שגם גברים צריכים להיות צנועים.
איפה כתבתי תירוץ?
שאלתי אם לדעתך אסור לבת להכנס לעולם למעיין שמא יבואו גברים.
אם זו דעתך - אכן חבל על הדיון.
אם את מבינה שזה לא עובד ככה - את אמורה להבין שגם לגבי הגרביים התשובה שווה.
זה לא ששם יקלו בצניעות, אלא שכל עוד הן לבד היא יכולה להיות בלי גרביים, ואם יבואו בנים היא תלבש גרביים, זה הכל.
זה שגברים צריכים להזהר לא רלוונטי, הנידון מה היא צריכה לעשות, היא חיפשה עצה, לא גברים חיפשו עצה.
זה משתנה כי כל עוד אין גברים היא לא צריכה לחשוש שיהיו,
ואם היא כן רואה שהם מגיעים היא יכולה ללבוש מיד גרביים.
זה מה ששכתבתי, לא שמשתנה ממציאות למציאות היכולת שכן יראו.
מה היה לא מובן בדברי?
וזה בדיוק כמו דברי אדון פלונטר.
דמעה שקופהמחזק מאוד!!!!
נמאס לי לנסות למצוא פתרונות
אבל זה בגלל שגם ליד בנות אני לא ממש הולכ בלי גרביונים, אז אם את יודעת שיש רק חברות וממש אין סיכוי שיהיה בן\ לא מפריע לך את יכולה עם טייץ.
קיצור זה פשוט מה שמרגיש לך, לא כולן נוהגות בזה במילא..
במעיינות זה ממש מציק אבל מתגברים אני גם פשוט הולכת עם טייץ ארוך..
ובמעיינות שמה חצאית מקסי וגרבי קרסול.
לוידעת לגבי ההלכה- ככה אני עושה....
אשריכם (בנות) ישראל!!!!
שמנוצל"ש כמה פעמים 
😁😁😁
אבל יש משהו בזה שאת צריכה לשאול את הרב שלך או את הפוסק שלך בכל מקרה אשרייך בעניין הצניעות זה דבר ענק עלי והצלחי
את צריכה להתיר נדרים תשאלי רב !
א. לא נדרתי
ב. אין לי שום כוונה לוותר על הגרביים בעז"ה
"דברים המותרים והיודעים בהם שהם מותרים נהגו בהם איסור הוי כאילו קבלו עליהם בנדר ואסור להתירם בהם.... אם בשעה שהתחיל לנהוג היה דעתו לנהוג כן לעולם ונהג כן אפילו פעם אחת -- צריך התרה ויפתח בחרטה שמתחרט שנהג כן לשם נדר. לפיכך הרוצה לנהוג בקצת דברים המותרים לסייג ופרישות יאמר בתחלת הנהגתו שאינו מקבל עליו כן בנדר וגם יאמר שאין בדעתו לנהוג כן אלא בפעם ההוא או בפעמים שירצה ולא לעולם" .
אם קיבלת על עצמך קבלה בלי להתנות שאין זה נדר זה נחשב כנדר.
תתחילי בזה מחדש בלי נדר.
כי אני לא מתכוונת לוותר על זה
תמיד חשוב שלא יהיה נדר,
גם אם את מתכוונת להמשיך,
כדי שאם ח"ו פעם תשכחי או לא יודע מה - שלא תתפסי רח"ל בעוון נדרים.
ככה הדריכו אותנו חז"ל.
אשרייך אשרייך על ההקפדה והבטחון בה! ירבו כמותך!
להבנה מי הם גדולי הדור יש שיעור יפה מאוד של הרב אביהוא שוורץ, השיעור נקרא: "עשה לך רב", השיעור נאמר לתלמידי ישיבת בני צבי בישיבת בין הזמנים לפני כשנתיים. עשה לך רב בציבור הדתי לאומי | בית המדרש | שיעורי תורה | אתר ישיבה
(ואת לא מבינה כמה שזה קשה מה שאת עושה אני מאוד מעריכה את זה כל הכבוד לך נשמה!)
אבל אני שמחה וגאה בזה ב"ה
וזה ממש נותן כח שאתה גאה בדרך שלך והולך איתה עד הסוף! שתדעי לך!
למה כ"כ משעמם פה?????
או לשטו"ל
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הספר:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com
אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.
אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.
אולי די כבר?!
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com
האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?
בדיוק כמו בחיים האזרחיים
הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.
ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר
אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא
ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.
הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.
בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf
יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.
כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
אשמח לתגובות....
אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"
הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
