אני הכי אהבתי את הרביעי 

השביעי בדוק הכי מעניין

למרות שכל הקטע שהורגים את וולמו*רט הוא יותר מדי מהיר, כאילו זה רק שורה וחצי!

אגב אתם יודעים שהארי פוטר וגביע האש (4) זה הספר שזכה להכי הרבה אהדה אי פעם! (מכל הספרים בעולם!!!)

אבל מוזר ש4 הצליח כל כך... הוא לא היה כזה מוצלח ביחס ל3, 5, 6, ו-7.

וגם את השישי, אבל בעיקר בגלל הקטע שדמבלדור מת

זה מרגשששש

זה פשוט מעצבן, איך שהסופרים רוצים להרוג מישהו כדי שנתחבר לספר.

אבל כקטע ספרותי זה יפה

הכתיבה נוגעת וכל פעם אני קוראת את זה עם דמעות

גם כן סוג של חוויה....

דראקו הוא לא "טוב" אני לא אומר שהוא רק אלא שבסדרה הוא משחק את הרע (רע יחסית, כמו שניסיתי לומר בסוגריים של התגובה הקודמת). סנייפ לעומת זאת הוא משהו אחר לגמרי. סנייפ כן היה אוכל מוות והוא היה נשאר כזה אלמלא וולדמורט הרג את לילי. הוא אהב את לילי וזו הסיבה היחידה לכל הדברים שהוא עשה. הוא שנא, בפירוש, שנא את הארי וג'יימס וסיריוס ולופין...ובערך גם את כל הגריפינדורים.

האם הוא עשה מעשי גבורה?

כן, אבל לא בטוח שזה הופך אותו לגיבור, לא משנה מה הארי חושב, סנייפ היה אגואיסט.

אני מסכים שדראקו לא היה רע, רק הסברתי למה לא קראתי לו אחד מהטובים.

את מסכימה איתי אבל משום מה את עדיין חושבת שסנייפ הוא טוב. לא אמרת שמה שאמרתי לא היה נכון אלא המסקנה. לכן אני מסיק שיש לנו הגדרות שונות ל-"טוב".

אני מסכים שהוא חכם, חזק, ואמיץ אבל הוא לא טוב לב! בפירוש לא! הוא אהב רק את לילי, לא היה לו אכפת מאף אחד אחר חוץ מלילי והוא עצמו. אבל זה עדיין לא הופך אותו ל"טוב" בטח לא למושלם.

אסור לבנא לשנוא אנשים? מותר לבנא לשנוא אנשים אבל אסור לו לנצל את הסמכות שלו כדי להתעלל בהם...
עם כמה שהוא שנא את גיימס והארי, הוא עדיין הציל את הארי בהרבה הזדמנויות ודאג לו. לא, היה אכפת לו מהארי בגרוש, זה הכל היה בשביל לילי.

כמעשים מפגרים שעושים כדי לקבל תשומת לב, כמו מה שאדון הארי נהג לעשות לא מעט? אני לא רוצה לומר כמו מי את נשמעת אבל את נשמעת כמו משרד הקסמים בספר החמישי (או שגם הוא היה טוב?) הארי ממש לא עשה את זה כדי לקבל תשומת לב.

הוא חכם לא פחות מהרייבנקלואים לדעתי זה לא נכון. הוא לא היה טיפש אבל גם לא חכם באופן מיוחד

גיבור לא פחות מהגריפינדורים נכון

טוב לב לא פחות מההפלפאפים טוב לב? ממש לא, הבנאדם מתנהג זבל לכל מי שלא מסלית'רין, איפה נכנס פה טוב לב?
וכמובן, שאפתן והישגי ואפילו זה לא נכון... איזו שאיפה הייתה לסנייפ בחיו חוץ מלהתחתן עם לילי?

אני אפתח ואחזור על מה שאמרתי, אני לא הצלחתי להחליט אם סנייפ היא דמות טובה או רעה.

אבל על הצד שהיא רעה-

אתה טוען שאת המעשים הטובים שהוא עשה בשביל הארי הוא עשה בשביל לילי. אפשר לטעון את אותו הדבר לגבי המעשים ה"הרעים", ולאמר שהוא עשה אותם בשביל גיימס, כנקמה בו. נכון, רק שאם אתה עושה משהו טוב בשביל מישהו אז אתה לא טוב לב ואם אתה עושה משהו רע כנקמה אתה אקסטרה רשע 

אני לא אתווכח אבל הוא ניסה לקבל המון פעמים תשומת לב, תקרא את הספרים שוב תני דוגמא

לא נכון, הוא היה חכם. התקבל בתור מורה לשיקויים בהוגוורטס, ולאחר מכן כמורה להתגוננות, שתיהם מקצועות קשים. אנחנו שמענו על הספר שלו, של הנסיך חצוי הדם- כל ההברקות שהיו כתובות שם, כל החידושים שחדש-
לא גורם לך לחשוב שהוא חכם? את מבלבלת בין ידע לחכמה, אם כי את צודקת בעניין הזה

סנייפ היה חכם.
הבן אדם הכי חכם בסדרה לדעתי זאת הגזמה פרועה

הוא בערך בכל סוף של ספר כלשהוא מציל את הארי הפזיז שוב ושוב.. זה ממש לא נכון (הוא הציל אותו רק בראשון ובשביעי הוא הביא לו את החרב, זהו)
הוא רקח ללופין תרופה, שכאמור היה מגריפינדור, נכון, אבל זה היה כי דמבלדור אמר לו, לא מטוב לב
הציל ככ הרבה אנשים בתפקידו... לדוג'?

הוא חלם להיות המורה להתגוננות, וקבל את זה. אז מה?
הוא אף נהיה המנהל של הוגוורטס.. כי אוכלי המוות מינו אותו לתפקיד הזה
היה המרגל הכי טוב בהסטוריה- לא מדובר בהישג מבחינתך? הוא היה המרגל היחיד שאנחנו מכירים בעולם הקוסמים והוא לא היה טוב בצורה מיוחדת מכל מרגל אחר

והיו מרגלים יותר טובים ממנו למרות שהם היו מוגלגים

אבל זה לא אומר שהוא היה חכם. הארי לדוגמא ממש לא היה- "חכם" ובכל זאת הוא כן היה די חזק.

זה היה אמור להיות בתגובה אל @Reminder 

אם הוא עושה טוב בשביל משהו אז הוא לא טוב לב- אמור להביא את זה שאם הוא עושה רע כנקמה אז הוא לא רשע, הוא שקוע ברגשות העבר או משהו,
וכך ההפך- אם הוא אקסטרה רשע שהוא נוקם בגיימס דרכו, הוא אמור להיות גם אסטרה צדיק כשהוא מחזיר ללילי דרכו.  אבל זה לא נכון, כי אם הוא נוקם במישהו ע"י שהוא מחזיר לבן שלו אז הוא גם מתעלל וגם נוקם לעומת זאת אם הוא עושה משהו טוב למישהו בשביל מישהו אחר אז הוא לא מראה טוב לב לגבי מי שהוא עשה לו טובה אלא למי שבגללו הוא עשה לו את טובה
 

+ כמו שכתבתי, כל צעד של סנייפ המדהים היה לטובתו של הארי מבחינתי. (למרות שזה לא בהכרח היה חיובי מבחינתי, אני די שונאת את הארי אבל שיהיה)  חוץ מהקטעים שבהם הוא התעלל בו...

בסופו של דבר מזלו של הארי התהפך עליו ביום אחד.. מילד דחוי הוא נהפך לכוכב.. זה יכול לעשות מאד רע לילד. סנייפ היה שם כדי לאזן את זה. להזכיר לו שלא הכל ורוד בחיים, ושצריך לעבוד קשה בשביל להגיע למקומות טובים ולא מספיק עצם היותך מפורסם. אה, ברור שסנייפ התעלל בו כדי לאזן אותו. איך יכולתי לחשוב אחרת...

לדעתי הוא חכם ומתוחכם מאד, עולה בהרבה על השאר. יותר חכם ממי? מדבמלדור? ואל תעני כן כי זה לא נכון.

אתה טועה.. הוא הציל אותו בסוף הספר השלישי, או לפחות בא להגנתו, כנל ברביעי אאלט מ "מודי", ובעוד הזדמנויות. הוא לא הציל אותו בספר השלישי ולא בא להגנתו הוא רצה ללכוד את סיריוס כי הוא שנא אותו ולהפליל את לופין כי גם אותו הוא שנא.

טוב אז כל מעשה טוב שמשהו עשה אפשר לטעון שמשהו אחר אמר לו לעשות כך... אבל זה פשוט לא נכון... וגם סנייפ עשה את זה רק כי דמבלדור ביקש

ולמה הם בדיוק מינו אותו לתפקיד הזה? כי הוא היה האוכל מוות היחיד עם ניסיון כל-שהוא בחינוך וכי וולדמורט מאוד אהב אותו

שוב, כל אחד שהתמנה לתפקיד נחשב אפשר לא להחשיב זאת כהישג אלא כ "אחרים מינו אותו"
זה מפגר.. הדגש הוא לא שמינו אותו אלא מי מינה אותו...

בקשר לפסקה האחרונה- אתה לא חושב שיש סיבה שמדובר במרגל היחיד שאנחנו מכירים? ברור שיש סיבה, כי הוא היה המרגל היחיד שהיה במלחמה עם וולדמורט ולכן הוא היחיד שאנחנו מכירים

אולי כי זה קשה להתל בקוסמים חזקים? אולי, אבל מן הסתם היו בהסטוריה קוסמים אחרים שהיו מרגלים ואני לא מודע להם כי בשיעור האחרון של תולדות הקסם אני ישנתי.


קצת תפתח את החשיבה.. זה יעזור לך הרבה. בואי נהיה רציניים וענייניים ולא נגלוש להשמצות אישיות....

והחשיבה שלך מקובעת לא פחות משלי.

הוא היה ונשאר אוכל מוות. חוץ מהזמנים בהם וולדמורט לא היה חזק, שבהם "היה עם הטובים".

תגובה קטנה לאדם היא התקדמות קטנה מאוד לפורום כולו, אבל זה לפחות משהו....

סנייפ גועל נפש

דראקו ממש לא ילד חמוד שנפדע מהארי לכו הוא "הציק לו טיפה"

דראקו הוא ילד מתנשא ומפונק שבטוח שכל העולם שלו כי לאבא שלו יש כסף וכן, הוא אוכל מוות

ובסרט השישי הוא בהחלט ניסה לגרום נזק- להרוג את דמבלדור.

סנייפ הוא (לדעתי) דמות קצת יותר מסובכת, הוא מהדמויות שאני עדיין לא החלטתי אם הוא עשה יותר טוב או יותר רע.

כלומר, הוא ריגל אחרי אוכלי המוות תוך סיכון ובלי אף תמורה, כמו שכתבת אבל

הוא התעלל בהארי כל הסדרה בלי סיבה מוצדקת

הוא עשה פרוטקציות לבית שלו, שוב, בלי סיבה מוצדקת

הוא תרם רבות למותו של סיריוס בספר החמישי

והוא היה כשלוש שנים אוכל מוות לפני שהוא חזר בתשובה ואי אפשר ממש לדעת כמה אנשים הוא הרג ועינה בזמן הזה

על לוציוס אני בכלל לא רוצה להתחיל... 

@Reminder היקרה קראש על דראקו

ולא יעזור שום דבר!!!!

לא כל כך הבנתי את המשפט של אלבי (ההוא שיש לך בחתימה). אם לא היה את האנשים שעושים רע, מה זה היה משנה אם היה את אלו שלא עושים שום דבר בעניין? אם כי אני מודה שהוא נשמע טוב גם אם הוא לא ברור שכלית.

הייתי איתו כל היסודי, בגלל שהיינו חברים התרגלתי לקרוא לו אלבי ולא אלברט.

אז תשאל אותו...

כמה פעמים חפרתי לו בדיוק על משפטים כאלה (שנשמעים טוב אבל לא כל כך ברורים הגיונית), ונמאס לו להודות שאני צודק ושהוא אמר אותם כי הם נשמעים טוב. וככה אפשר לצטט אותו בחתימות בכל מיני פורומים מוזרים.

הבנת?

אתה רוצה את המספר, אולי לך הוא יענה...

החלק השביעי מלא באקשן - אבל הוא כתוב ברמה הרבה פחות משאר הסדרה

או שהיו צפרדעים רבות כל כך, עד שהם פשוט לא יכלו להשתלט על כולן...

(באמת החרטומים מוזכרים בתחילת הספר השלישי, ובתור לומדי תורה בני העם העברי - אנחנו אמורים לחוש קצת חוסר נוחות מול ההתפעלות של רון מהם...)

(אני יכול לקבל מי שיטען שאנחנו יודעים שזה רק סיפור, אבל אז לא רואה למה החרטומים ספציפית יותר מטרידים את מנוחתך.)

זה אמנם דיון הלכתי תיאורטי. אבל לא נראה לי שהקסמים שבהארי פוטר אם היו קיימים במציאות היו אסורים הלכתית, שהרי מכיוון שהם נוצרים באופן תמידי ורק בצורה לוגית מסויימת, זה כמו טכנולוגיה שאינה כישוף. כמו שאין איסור בלסובב מגנט סביב סליל וליצור אור וזה לא כישוף, כך תיאורטית אם היו מצליחים להניף באוויר חפץ באמצעות אמירת מילה מסוימת עם נפנוף במטה מעץ מסוים, זה היה כבר מדע, לא כישוף.

באופן כללי לזכרוני הרמבם כותב באיסור כישוף רק טקסים ספציפיים מאוד , לא?  כאוב ידעוני וכדומה. או כל מי שמתיימר לטעון שהוא מכשף באמצעות שדים וכדומה, לא באמצעות מתודה פסאודו-מדעית. (אחרת כל הרפואה האלטרנטיבית תהיה אסורה).

לגבי הפן האמוני. מצינו שכישוף אסור לפי הרמבם כי נוגד את השכל ומחנך לסכלות, ולפי המקובלים כי זה כוחות טומאה.

לא נכנס לשאלה כמה הארי פוטר חינוכי. אבל דווקא הכישוף בו מתואר כדבר סופר לוגי שמצריך חשיבה אנליטית, ובז לסוגי כישוף שרלטניים ולא "רציולנליים לפי הההיגיון בעולם של הספר" כגילוי עתידות.

ולגבי דעת המקובלים - הכישוףלא מתואר בספר ככוחות טומאה ושדים (למעט אומנויות האופל שמתוארות כנובעות מהשחתת הנפש, שמהם יש סלידה של הטובים בספר).

לגבי התפעלות מקוסמים אמיתיים בהנחה כמקובלים שכישוף באמת עבד בעבר. אנחנו כן מעריכים את כשרונם בקטע האינטלקטןאלי כמו שמעריכים כשרון אינטלקטואלי של פילוסוף כופר, ועובדה שהיה חשוב לנו שבלעם הקוסם יודה שישראל הם עם ה'.

אנחנו כן סולדים מהדרך בה הגיעו לזה,שהוא על ידי חיבור רוחני ליצרים שפלים בנפש ובלתי מוסריים,כעריות רצח ועבודה זרה. ולכן בפועל זה אמנם כישרון מכובד לכשף ולקסום, אבל הוא רע.

בדיוק כמו שאנחנו מעריכים את נסראללה כגנרל מעולה עם כשרונות צבאיים איכותיים, אבל רשע. הלוואי שהמטכל אצלינו היה כשרוני כמו נסראללה (בכל מקרה לפי הספר עצמו, שמחלק בין קסם טוב לאומנויות האופל,  לא משמע בספר שיש הערצה לחרטומים מצד זה שעסקו באומניות אופל אלא כקוסמים טובים, אם נזרום עם הסיפור הפנימי בספר. שהרי הטובים סולדים מהאופל בספר. מה גם שהאזכור של החרטומים בספר מוזכר רק פעם אחת ואין פה סכנה חינוכית שילדים יזדהו עם החרטומים).

היית יודע שמדובר בקסמים מסוג שונה מאוד מהקסמים שמתוארים כאסורים לפי התורה.

וכן, זה רק סיפור, שההנאה ממנו היא בגלל המתח והרגש שבו, ומהעולם החדש שנבנה בגאונות, ולא בגלל הקסמים שבו.

(בכל אופן @קעלעברימבאר הסביר את זה טוב ממני)

ובלי קשר בלדון באופן כללי על אם יש בעייתיות חינוכית לילדים בהארי פוטר בשל תכנים אחרים

הילדים שלי למשל לא קוראים הארי פוטר (רק ספרות של אנשים שומרי מצוות, שגם בה צריך להיזהר לפעמים).

כשיהיו מבוגרים יוכלו להחליט אם לקרוא, ואז הם כבר יהיו במקום בשל יותר כדי לשפוט את מכלול התכנים... (אחת מהם כבר מבוגרת, למעשה, ולא כל כך מעניין אותה לקרוא את הארי פוטר אף שהיא תולעת ספרים. יש היום הרבה מאוד ספרים של אנשים שומרי מצוות...)

אבל נגיד בשר הטבעות אין תכנים בעייתיים

מעבר לכך, בפשטות ברגע שזה הופך לטקס (כמו המתואר בגמרא) זה כבר איסור כישוף שהוא בסקילה, דווקא בגמ' ובפוסקים יש חילוק בין מעשה שדים למעשה כשפים.

לא יודע למה החלטת שלא קראתי. אכן בצעירותי לא קראתי (לא חושב שכבר יצא ובין כך לא הייתי קורא דברים כאלו), אבל כשיצא שילדי נחשפו לזה בתלמוד תרה🤷‍♂️, אז עדיף לדעת מה הילדים קוראים. קראתי בהחלט בעיקר במקומות בהם אסור ללמוד תורה.

אני מסכים, כמו שרמזתי למעלה, שאפשר לתרץ שיודעים שזה לא אמיתי ומסכים לחלוטין שיש כמה וכמה עניינים בעיתיים נוספים בספר. אולי יום אחד אכתוב על זה בצורה מסודרת (אבל אז אצטרך לקרוא בעיון מחוץ ל...).

השאלה אם מה שהרמבם כתב זה רק על מי שמניף בשרביט בדברים שאינם עובדים, לא מה שבאמת פועל.

גילוי עתידות אכן מתואר בספר כשרלטנות לא ראציונאלית שכולם בספר בזים לה. על בסיס היחס התרבותי של הראציונאלים לאסטרולוגיה בעולם האמיתי.

כמובן יש המון דברים בעייתיים בספר. והקסמים הוא הפחות שבהם (בלי להכנס לשאלת ההשפעה של דימיון מופרז על ילדים לשלילה או לחיוב).

לשיטת הרמב"ם כל הכשפים למיניהם, הם הונאה, לא באמת עובדים אלא רק משלים את הטיפשים ועדיין המעשים הללו אסורים מדאוריתא וחייבים עליהם מלקות ועל מה שנכנס לגדר כישוף - חייבים מיתה.

רוב הראשונים חולקים וסוברים (כפשט התורה ודברי חז"ל) שהדברים אכן עובדים ועדיין אסורים כשהם לא בדרכי הטבע.

מגנט עובד בדרכי הטבע, אין איתו שום בעיה. לגבי רפואה טבעית שהזכרת - יש תחומים שזה בסה"כ חומרים שכן או לא עובדים ואז אולי חבל על הכסף אבל אין בעיה, יש דברים שהם דמיונות ויתכן שנכנסים ל'דרכי האמורי' ויש דברים שאכן נכנסים לגדרי כישוף וצריך לשאול פוסק שמבין את המציאות על כל דבר.

כל מה שעובד תמיד בניסוי, מוגדר "מדע".

אם תאורטית אם כל פעם שהיינו מניפים במקל מעץ מסוים עם נוצה של עוף מסוים זה היה גורם לחפץ לרחף, וזה היה מאושר בניסוי חוזר עם ביקורת עמיתים, זה היה מוגדר כממצא מדעי, גם אם לא היו יכולים להסביר למה זה קורה (יש גם כיום תרופות שפשוט יודעים שהם פועלות במוח בלי לדעת את ההסבר המדויק של התהליך. רק יודעים בניסוי שהם עובדות).

גם חלק מההסברים המדעים אינם הסברים אלא תיאורים מתמטיים של סדר הדברים, כמו "אנרגיה" "תנע" "כוח" וכדומה.

לגבי טעם האיסור זה מה שבדיוק כתבתי- קסמים לפי הרמבם מחנכים לטפשות ולכן התורה אסרה אותם, בעוד שהקסם בהארי פוטר בתוך הסיפור הוא תוצר של "מחקר" ראציונאלי ולמידה ראציונאלית ביקורתית. כמו פיסיקה וכימיה בעולמינו רק שאצלם זה קורה בצורה "קסומה".

הראשונים שטוענים שכשפים באמת עובדים, טוענים שזה באמצעות כוחות טומאה וקשר עם שדים וסטרא אחרא, כמו בחז"ל "שאין השד שולט על בריה פחותה משעורה".

לכן לפי הרמח"ל בדרך ה', מותר לצדיק לחולל ניסים באמצעות קריאה בשמות הקדושים, גם אם הוא יוצר תופעות שיוצאות מגדר הטבע במעשיו, וכנל במדרש על משה שהעלה את ארון יוסף באמצעות השם המפורש. בעוד שכישוף באמצעות כוחות טומאה אסור.

אז אסתפק בזה שאני יודעת שזה לא אמיתי.

איסור תורה כן, אבל כפירה?!

כששאול הלך לבעלת האוב הוא כפר?! הוא עבר על איסור תורה חמור, אבל כפירה לא הייתה שם.

אלא אם כן, לא הבנתי את כוונתך במילה "כפירה".

גדולים"

ואיך זה קשור להארי פוטר?

המונח "ניטל" (Nिटल) בהקשר של הארי פוטר הוא למעשה הדרך שבה תורגמה המילה Muggle (מאגל) לעברית במהדורות המוקדמות ביותר של הספר הראשון ("הארי פוטר ואבן החכמים").

הנה כל מה שחשוב לדעת על הבחירה המעניינת הזו:

המקור והמשמעות

המתרגמת גילי בר-הלל בחרה בתחילה במילה "ניטל" כדי לייצג אדם שאין לו כוחות קסם. המילה לקוחה מהשורש העברי נ.ט.ל, שמשמעותו נטילה או חיסרון – כלומר, מי שניטל ממנו הכוח להשתמש בקסם.

למה זה הוחלף?

זמן קצר לאחר צאת המהדורה הראשונה, הוחלט לשנות את התרגום בחזרה למילה "מאגל". היו לכך כמה סיבות:

* הוראה של ג'יי קיי רולינג: הסופרת ביקשה שהמונח הייחודי שהיא המציאה יישמר ככל הניתן בצלילו המקורי בשפות השונות.

* צליל ומטען: המילה "ניטל" נשמעה מעט ארכאית או טכנית מדי, בעוד ש"מאגל" נשמעה חביבה וייחודית יותר לעולם הקסמים.

* הקשר יהודי: ביהדות, "ניטל נאכט" הוא כינוי לליל חג המולד, מה שיכול היה ליצור בלבול לא רצוי אצל חלק מהקוראים.

איפה אפשר למצוא את זה היום?

כיום כמעט בלתי אפשרי למצוא עותקים שבהם כתוב "ניטל". אלו שנשארו נחשבים לפריטי אספנות נדירים מאוד בקרב מעריצי הסדרה בישראל. בכל המהדורות המאוחרות יותר ובשאר הספרים, נעשה שימוש בלעדי במונח "מאגל".

מעניין לציין שגם המילה "סקיב" (אדם שנולד למשפחת קוסמים ללא כוחות) עברה תהליך דומה של חיפוש תרגום, אך "מאגל" הפך למושג כל כך מזוהה עם המותג שהיה קשה להחליפו במילה עברית "תקנית".

———-

זהו מושג מרתק שמשלב היסטוריה יהודית, הלכה ופולקלור. ניטל נאכט (ביידיש: ניטל) הוא הכינוי היהודי לליל חג המולד (הלילה שבין ה-24 ל-25 בדצמבר).

בעבר, לילה זה לווה במנהגים ייחודיים בקרב קהילות אשכנז וחסידויות רבות, שנועדו להבדיל את היהודים מהחגיגות הנוצריות שמסביבם.

הנה עיקרי המנהגים והסיבות מאחוריהם:

1. איסור לימוד תורה

המנהג המפורסם ביותר ב"ניטל" הוא הימנעות מלימוד תורה מחצות הלילה ועד חצות היום שלמחרת. זהו מנהג חריג מאוד, שכן לימוד תורה נחשב למצווה שאין לה הפסקה. ההסברים לכך מגוונים:

* אבלות וצער: כדי לא להוסיף חיות וקדושה לעולם בזמן שחוגגים חג שנתפס בעבר כעבודה זרה.

* סיבה בטיחותית: בתקופות חשוכות של רדיפות, ליל חג המולד היה זמן שבו התפרעויות נגד יהודים היו נפוצות. הרבנים הורו ליהודים להישאר בבתיהם, לא להדליק אורות בבתי המדרש ולא למשוך תשומת לב.

2. משחקי שחמט וקלפים

מכיוון שאסור היה ללמוד תורה, והיהודים נדרשו להישאר בבתים, נוצר הוואקום של זמן פנוי. במקום לימוד, נהגו לעסוק בפעילויות חולין כמו:

* משחק שחמט: הפך למזוהה מאוד עם הלילה הזה (קיימות תמונות מפורסמות של אדמו"רים משחקים שחמט בניטל).

* משחקי קלפים: בעיקר בקרב הקהל הרחב.

* מטלות הבית: תיקון בגדים, סידור מסמכים או קריאת ספרות חול.

3. מקור השם

ישנן כמה סברות למקור המילה "ניטל":

* מלטינית: מהמילה Natalis (יום הולדת).

* מהשורש העברי נ.ט.ל: "ניטל" (נלקח) הכוח מהקדושה, או "ניטל" מלשון ביטול (ביטול תורה).

* ראשי תיבות (בדיעבד): "נולד יהושע טרם לידתו" או "נשתנה יום טוהר לטומאה" (כינויים פולמוסיים מהעבר).

4. ה"ניטל" כיום

כיום, ברוב הקהילות הדתיות והחרדיות המודרניות (ובוודאי אצל יהדות המזרח, שלא הכירה את המנהג), לומדים תורה כרגיל. המנהג נשמר בעיקר בחסידויות שמרניות (כמו סאטמר, בעלז, גור ועוד), שם עדיין מקפידים לסגור את הגמרא בלילה זה ולהעסיק את התלמידים בפעילות אחרת.

מעניין לדעת: כפי שהזכרתי קודם, זו בדיוק הסיבה שהשם "ניטל" הוסר מהתרגום של הארי פוטר – המטען הדתי וההיסטורי של המילה היה כבד מדי ולא התאים להקשר של "מאגלים"  

כי לא נחש ביעקב ולא קסם בישראל (והנרי גולשטיין הוא בכלל גוי שאבא שלו יהודי ואמו גויה)

אבל יש לו רק את שלושת הספרים הראשונים.

זה מישהו שמקריא ספרים בצורה נדירה. מסודר לפי פרקים, עם קולות, הגייה ברורה של המילים, והכי חשוב במקביל רואים את הטקסט!!

זה מעולה ממש למי שלא מבין אנגלית בצורה שוטפת או למי שרוצה לשפר את האנגלית. וכמובן שתמיד אפשר להגביר מהירות...

הנה קישור של הספר השלישי:

זה נועד בשביל ללמוד אנגלית, לא בשביל ליהנות...

(מוזר לי שהם העבירו הכול לזמן הווה במקום זמן עבר המקורי של הספר...)

כי אם בתשלום - כמובן שיש את האייקונים של סטיבן פריי וכן את החדשים שיצאו ממש עכשיו לאמזון (בינתיים רק הראשון והשני. כל חודש בערך אמור לעלות עוד ספר.)

בחינם ובעברית אני לא כ"כ מכיר, מלבד פוטרקאסט שעשו כמה פרקים כפרקי הקראה (הם בעונה 6) ועוד איזה אדם אחד או שניים שעשו כמה מהספרים (גגלי ביוטיוב).

הכי טוב. נקי ומותאם לציבור (אחת הפאנליסטיות-לשעבר שם דתייה) וגם לילדים שרוצים להאזין למשהו שקשור לספרים. יש להם גם אירועים ממש שווים בתחילת, אמצע וסוף עונה, כך שאפשר גם להגיע ולחזות בלייב בהכל. 

רק לשים לב - הם כבר לקראת סוף הספר השישי, כך שאם את לא רוצה להפסיד אירועים כדאי שתבדקי מראש את התאריך...

בהמלצת @לביטה ונהנית מאוד.

בכל מקרה לא מתכננת להגיע לאירועים שלהם, אז לא נורא לי לשמוע הכול בדיליי...

(באמת מרגישה שהם שומרים על שפה נקייה יחסית בזכות הפאנליסטית הדתייה, ואני תוהה איך זה בעונות שבהן היא לא נמצאת...)

בסופו של דבר הפודקאסט מיועד גם לילדים ולמיטב זכרוני הוא נשאר נקי בהחלט גם בעונות הבאות...

בפנימיה, שאחד ידליק בשביל כולם בחדר, אז כנראה זה יהיה רון, כי הוא הגדול מבינהם

אשתו כגופו.

אז אולי גם וולדמורט כגופו של הארי? השאלה אם בית רידל או אחוזת מאלפוי זה נחשב הבית של וולדמורט. אולי זה שהוא שם שם את היומן זה נחשב שהוא השתתף בפרוטה עם בעל הבית?

אם מוסיף והולך כמו וולדמורט שכל שנה הוסיף הורקרוקס עד שהגיע ל8. או הולך ופוחת כנגד כל הורקרוקס שהושמד