אני נוטה שלא להסכים.

יש לחלוטין עניין של כמות. לפחות כשמדובר בתינוקות/ילדים קטנים.

ילד לא עושה את החישוב של איכות הקשר של אמא שלו איתו, אלא כמה אמא שלו נמצאת איתו.

במהלך השנים, כשהפעוט יגדל, והמודעות שלו תעלה, זה אולי יהיה יותר נכון.

עם הילדים (פיזית ורגשית)

יכול להיות שתהיה תקופה לוחצת מבחינה קריירה, אבל היא זמנית.

באופן זמני, יכול להיות אלף ואחת סיבות שגם אם עושים דברים לא אידיאלים, עושים אותם.

זה לא מראה חוסר אמהות לכל החיים.

לפעמים יש נשים שעובדות במקומות מאוד תובעניים בגדר 'מצווה שאי אפשר לעשותה ע"י אחרים'. זה גם קיים.

ידוע המשפט- אף פעם אל תתעסק עם אשה שיש לה שני שמות משפחה.

אבל אני חושב שהלכת רחוק מדי. שאלת,

הסקת, הקשת ותירצת.. ואולי היא בכלל לא שם?

אם נשאל אותה היא תאמר

שהיא בהחלט מתכוונת להיות אם למופת על כל המשתמע מכך. 

והסיכוי הסביר הוא שזה מה שיקרה

כי בדרכ לנשים יש מודעות חזקה במה שקשור לצאצאים, הרבה יותר מאתנו.

משהו בגנים מחבר אותן לולד,

בזמן שאנחנו תוהים איך שמיכה כזו גדולה תיכנס לציפה כזו קטנה, הן כבר כמה צעדים לפנינו. 

לכן, הייתי אומר שלא תרתע מכך,

היא יכולה לגדל אותה ואותה ואותך ביחד. בקלות יתירה. 

וכן, צריך אבא מעורב. אני והאיש שלי הסתדרנו ככה שאני אהיה בהייטק והוא בהוראה. מאמינים שיהיה בסדר בע"ה. חשובה לנו נוכחות הורית לילדים העתידיים שלנו... מכירה לא מעט משפחות כאלה עם ילדים מקסימים וקשר מיוחד עם שני ההורים.

מה שכן, כנראה כן ניקח מנקה, מישהו שיקפל לנו כביסה וכו', כדי ששנינו נוכל להיות נוכחים בחיי הילדים וגם להשקיע בעצמנו.

חסרה:

קריירה נשית והריון \ הריונות! (+ בדיקות וטיפולים ואלף דברים)

" " והנקה!

" " ולקום לילות להניק!

" " ולהנות עם פרי בטנה! ועם בעלה

" " וסטרס ושחיקת החומר הגוף והנפש וחולי והזדקנות!

" " ושחיקה זוגית

" " וצבירת כספים שלא שוה את כל הדברים שמפסידים, ומוציאים לטיפולים נפשיים

" " ו"כל כבודה בת מלך פנימה"...

" " וחיי עולם חיי נשמה חיי טהרה וקודש, חיי גאולה וטבע והויה , חיי נחת !!!

ויש עוד וד"ל

רופאה מוצלחת שעובדת הרבה, והצליחה לגדל אותי ואת אחיי מצויין. נכון, הילדים היו בצהרון עד 16:30, ואז היא הספיקה בדיוק לקחת אותם על הקשקש אחרי שהיא יוצאת מהעבודה, בבוקר היא תמיד אחרה מעט לעבודה כדי לקחת את הילדים לבית ספר, ובתקופות של התורנויות האבא היה צריך לשמור. יש לציין גם שבכל רגע נתון יש רק ילד קטן אחד (האחים בהפרשים די גדולים). אבל זה מחיר סביר, יצאה עם קריירה מוצלחת ואמנם אין הנחתום מעיד על עיסתו אבל אני חושב שגם הילדים סבבה. קיבלנו יחס מאמא בילדות בכמות שאני חושב כמספיקה.

ואם זה קשור לפמיניזם? ממש לא, היא לא "פמיניסטית". היא לא מנסה לטעון ש"נשים וגברים יכולים תמיד לעשות את אותם דברים" ושטויות כאלה. היא יודעת שהיא אדם חכם והיא יכולה להיות רופאה, אז היא פשוט הלכה להיות אחת. לא מתוך איזו משנה סדורה. היא סה"כ הייתה אמא די "קלאסית" בשאר הדברים (בעיקר כי אבא שלי עובד הרבה יותר שעות ביום, ואי אפשר שהוא זה שיעשה מטלות בבית כשהוא צריך אחרי העבודה שלו גם ללמוד...). היא זאת שהייתה עם הילדים והכינה אוכל (אם כי אין מחלוקת שהרבה מהאוכל שלי בילדות היה שניצל תירס במיקרוגל). זה לא שהיא חושבת שיש איזה אידאל שדווקא האישה תעשה כביסה, אבל האבא פשוט עסוק עוד יותר בעבודה ובתורה, אז היא עושה זאת בעצמה.

בקיצור, הכל אפשרי.

הייתי מתעסקת במקומך במה שאת/ה מחפש/ת..
זה עושה את הכל יותר קל..

וכן - אני מסכימה שקריירה של האישה שבאה על חשבון ההורות בצורה מהותית - 
היא סיבה טובה לפסול.

זו שאלה חשובה, כמה בחורה רואה את עצמה אשת משפחה..
וזוכרת שיש לה שנים ארוכות אח"כ לממש את עצמה בדרכים נוספות..

גילוי נאות - הכותבת אישה. ויודעת שהרבה נשים לא יאהבו את מה שהיא כתבה.

דברים חכמים כתבת

חשוב לשמוע נשים שכבר אחרי

פמניזם במקור הוא שוויון זכויות והזדמנויות לנשים, כמו לגברים.

ומשם כבר מתחיל העיוות שלו..
כי הרצון בשוויון זכויות והזדמנויות כמו לגבר, גרם לנשים לשכוח את נשיותן, ולהנציח שנאת נשיות.

והוא המדויק.
לא צריך ללכת לעבודות זרות אחרות כדי להבין את זה.

וזה גם תלוי בתחום של הקריירה, יש תחומים עם יותר גמישות.

הייתי מציע לך, לנסות להבין [בעדינות] את סדרי העדיפויות שלה, ועל מה היא תוותר במקרי התנגשות.

וגם לשאול את עצמך, האם תהיה מוכן להתאמץ בשביל הקריירה שלה. [גם אם יש דברים שרק אמא יכולה לתת לילדים, הרצפה והכלים אדישים לחלוטין לשאלה מי שוטף אותם].

כי בשביל לקנות בית איפהשהו,צריך כל כך הרבה כסף, שצריך לעבוד

אלא אם יש הרבה כסף מההורים או בעל שמרוויח ממש טוב

ככה סתם,אישה צריכה לעבוד והרבה כדי שיהיה כסף בבית 

אז אולי כבר עדיף קריירה,שלפחות תיהנה ותהיה מסופקת

התחתנתי במהלך לימודים לתואר שני, ואחרי שבתנו הבכורה נולדה, פשוט לא הצלחתי לשלוח אותה למטפלת בגיל 3 חודשים, וגם לא בגיל חצי שנה, ולא חזרתי ללימודיי...

20200720095009.docx

משפחת אסף יצאה ממרוץ העכברים הכלכל

• שיהיה גבוה, אבל לא שחצן.

• חתיך, אבל שלא יידע שהוא חתיך.

• חכם, אבל שלא יתקן אותי.

• עשיר, אבל שיהיה עניו.

• תורני, אבל שלא יהיה "כבד".

• קליל, אבל רציני.

• מצחיק, אבל שידע מתי להפסיק.

• רגיש, אבל גברי.

• גברי, אבל מחובר לרגשות.

• ספונטני, אבל מתכנן הכול מראש.

• כריזמטי, אבל צנוע.

• מנהיג, אבל שייתן לי להוביל.

• אוהב לטייל, אבל גם אוהב להישאר בבית.

• ספורטאי, אבל שלא יהיה מכור לחדר כושר.

• בשל רגשית, אבל עם נשמה של ילד.

• חברותי, אבל שלא יהיו לו יותר מדי חברות.

• שיהיה לו תואר.

• רצוי שניים.

• ועדיף שגם יעשה מילואים בלי להתלונן.

• שיהיה לו עסק מצליח או עבודה בהייטק.

• אבל שיסיים לעבוד בארבע כדי להיות עם הילדים.

• שיאהב ילדים.

• אבל שלא ייתן להם מסכים.

• שידע לבשל.

• ושלא יעשה מזה עניין.

• שיקום מוקדם לתפילה.

• אבל גם יישאר ער לדייט עד חצות.

• שילמד דף יומי.

• וגם שיספיק לקרוא ספרי פסיכולוגיה.

• שיהיה מחובר לרב.

• אבל שיחשוב בעצמו.

• שידע לרקוד.

• אבל לא יותר טוב ממני.

• שיאהב מוזיקה.

• אבל שלא ישמיע טראנסים באוטו.

• שיהיה כריש במשא ומתן.

• אבל עדין איתי.

• שיזכור כל תאריך חשוב.

• בלי שאני אזכיר.

• שידע להחליף גלגל.

• לתקן ברז.

• להרכיב איקאה.

• להבין במשכנתאות.

• להשקיע בבורסה.

• ולהוציא את הזבל בלי לבקש.

• שיהיה עמוק.

• אבל גם זורם.

• שידע להכיל.

• אבל גם להציב גבולות.

• שיכבד את ההורים שלי.

• ויאהב את האחים שלי.

• ויצחק מהבדיחות של אבא שלי.

• שיהיה בן 29.

• עם ניסיון החיים של בן 45.

• והאנרגיות של בן 23.

• בלי מטענים.

• בלי אקסיות.

• בלי דרמות.

• ועם אינטליגנציה רגשית של מטפל זוגי.

• וכמובן... כימיה. כי אם אין כימיה — כל השאר לא משנה.

כמובן ג'נרטתי את המקבילה לגברים (חלק חמודים, חלק קצת פספס והייתי עורכת יותר)

שתהיה צנועה, אבל נראית כמו דוגמנית.

תורנית ומשכילה, אבל שאין לה ידע הלכתי יותר ממני.

חכמה ושנונה, אבל שלא תנצח אותי בוויכוח.

זורמת וקלילה, אבל שתקפיד על קלה כבחמורה.

שתפרגן לי מול החברים, אבל שלא תגרום לזה להיראות כאילו היא מחנכת אותי.

נשית וענוגה, אבל שתדע להרים ספות כשמנקים לפסח.

דעתנית ומבינה, אבל שתיתן לי להרגיש הראש בבית.

עצמאית, אבל שתחכה להחלטה שלי.

שתרצה לפרנס את לימוד התורה שלי, וחס וחלילה לא שתפתח קריירה.

שתעשה תואר פרקטי.

עדיף בהוראה או חינוך מיוחד.

אבל שתרוויח כמו בהייטק כדי לשלם שכר לימוד לישיבות.

שתעבוד חצי משרה.

כדי שתהיה בבית כשאני חוזר מסדר ערב.

שתאהב ילדים.

שתגדל שבט של שמונה ילדים.

אבל שלא תיראה עייפה לעולם.

שתדע לבשל כמו אמא שלי.

ושלא תשתמש באבקת מרק.

שתכין חלות כמו במאפייה.

ותלמד את כל הסגולות להפרשת חלה.

שתאהב אורחים בשבת.

ותארח 15 חברים מהישיבה בהתראה של שעה.

ותשמח לשטוף את כל הכלים במוצאי שבת בלי להזעיק אותי.

שתהיה מחוברת לרבנית שלה לתמיכה רגשית.

אבל שתסכים עם הרב שלי בכל נושא.

שיהיו לה אידאלים לתמוך בחצי שנה רצוף מילואים.

אבל שלא תדרוש ממני לגור בגבעה.

שתדע לשיר זמירות שבת.

אבל שלא תשמיע קול ליד חברים שלי.

שתאהב מוזיקה יהודית עמוקה.

אבל שלא תביא לי שירי קרליבך של שלוש שעות.

שתעשה ספורט ותשמור על כושר.

אבל בצניעות ובלי לעשות מזה עניין.

שתדע לנהוג בצורה בטוחה.

אבל שתיתן לי לנהוג תמיד.

שתדע לקפל את הציצית היטב בלי שהפתילים יסתבכו בכביסה.

ותגהץ לי את החולצות הלבנות בלי קמט אחד.

שתהיה עמוקה מחשבתית.

אבל שתסתפק בוורטים פשוטים על הפרשה.

שתדע להכיל את הספקות שלי.

אבל שתהיה יציבה כמו סלע אמוני.

שתכבד את ההורים שלי.

ותאהב את השטויות של אחים שלי.

ותצחק מהווארטים הנאמרים בשולחן שבת של אבא שלי.

שתהיה בת 21.

עם בגרות נפשית של בת 50.

והמראה הרענן של בת 16.

בלי היסטוריה של דייטים.

בלי חפירות של 'לאן הקשר הולך' - שפשוט תזרום עד האירוסים.

ועם יכולת הקשבה של פסיכולוגית קלינית אחרי יום עבודה.

וכמובן... שיהיה ענווה ופשטות. כי אם אין פשטות — איפה כל התורניות?

יש שיר כזה

אגב זו תשובה לכל אתגר

חתן מתוק מדבש*

אני חושב שכולנו רוצים לבנות בית ורק מחכים לזה

שיעור ד' זה לא צעיר

לא צריך לקחת אותי כפרוייקט כדי לשדך לי?

אבל אני כופר וצעיר מכדי להכיר בחורות שיתאימו לך

זקן בעלז. ואולי אתה לא מכיר בחורות שיתאימי לי אבל אולי את הסגנון כן

את הסגנון ודאי שאני מכיר, אבל את הבחורות לא

מתחיל שיעור ג'

להכיר בנות בסגנון זה כבר משהו אחר. השאלה יותר מי יכול לעזור לי להכיר

לא הייתי חושש מזה לשניה

במקומי; שיר או סיפור וכו'. חוששת שהוא יעשה זאת טוב יותר.

ולזה אני לא מוכנה. באמת רוצה להאמין שאף פעם לא

יוכל להחליף את האדם, את היצירתיות האנושית.

אחרת, מה אנחנו עושים פה בכלל?

מהסיבה הפשוטה שאיני אוהב לנהל שיחות.

הרימו כוס לחייו ואמרו: "ומה עלינו לספר למלך על אודותיך, זנון?".

"לא כלום", השיב להם, "מלבד שישנו איש זקן באתונה שיכול לשתוק בשעת משתה".

"על הפטפטנות", פלוטרכוס.

טאקט ויכולת להתאים את עצמך לסיטואציה שאתה נמצא בה היא נכללת בכישורי חברה בסיסיים.

ברור שיש מקרים שעדיף לוותר על הנימוסים ולדבר ישירות, אבל הרבה יותר מעצבן בן אדם שלא יודע להתאים את עצמו לסיטואציה.

אוקי,

למשל אם בן אדם "מתאים את עצמו לסיטואציה" ולמעשה נרצה או לא, צבוע כלפי הצד השני,

איך נדע שהוא לא עושה את זה איתנו ?

כי אצל הבן אדם הישיר, עם כולם, נדע שמה שהוא אומר, זה מה שהוא חושב

ואם הוא רוצה "להתאים את עצמו לסיטואציה", הוא לא מחרטט הוא פשוט שותק.

ואם הוא אוהב את הצד השני הוא מחייך לו ואם הוא לא אוהב הוא לא מחייך. הכל ברור. בלי לעגל פינות. בלי צביעות.

אחרי ההבהרה הזו,

איזה אופי תעדיפו יותר ?

גם אני מעדיף בחורה יפה וגם שמאוד אוהבת את המטבח וגם אוהבת מאוד לגדל ולחנך ילדים (ממש אוהבת, נהנית מזה)

אבל מה אני מעדיף יותר ? שתאהב לגדל ולחנך ילדים.

אין לי בעיה שהיא לא תהיה יפה ושלא תאהב את המטבח, למרות שגם אלה דברים חשובים, אבל אם צריך לבחור, בחרתי. ויתרתי.

רואה ? עניתי על התשובה.

עכשיו תורכם (פנייה לנשים וגברים)

מה חשוב לכם יותר ? ישיר כלפי כולם (סותם במקרה שלא רוצה לפגוע אבל לא מחייך ולא מספר סיפורי סבתא)

או...מעגל פינות ? זורם ? ונרצה או לא מחרטט קלות. או זה או זה.

זו השאלה.

שאלה שיש לה תשובה ברורה מאוד וניתן לענות עליה בצורה החלטית,

גם אם זה פחות נח, אבל זה פורום אנונימי, אז אני מאמין שזה אפשרי.

זכיה ב 20 מיליון שקל בשנה הקרובה , לעונים.

שייך,

סביר מאוד שאפילו לא קיבלו את הפרטים שלך בגלל זה.

לפעמים דווקא כשהאדם כבר לא רלוונטי עבורנו הדמיון מתחיל להשלים את כל מה שלא באמת קרה. הוא בונה בראש מה היה יכול להיות ובקלות מצייר תמונה מושלמת ( מידי) שלא בטוח שהייתה קיימת במציאות.

כשאתה רואה אותה עם בעל וילד אתה לא באמת רואה את החיים שהיו יכולים להיות לכם. אתה רואה תוצאה מוגמרת והמוח באופן טבעי משלים את החסר..

אל תשכח שגם אם הייתם נפגשים אף אחד לא יודע אם באמת הייתם מתאימים. יש הבדל גדול בין פוטנציאל שדמיינו במשך שנים לבין זוגיות אמיתית שנבנת יום יום .

ובעיניי, המשפט שכתבת מה אני אמצא? הוא כנראה הדבר שבאמת יושב מתחת לכל זה. מתי שלי תגיע

אל תיתן למחשבות האלה לשכנע אותך שפספסת את האחת. יכול להיות שהן פשוט מזכירות לך כמה אתה רוצה כבר להקים בית משלך. וגם זה, בעזרת ה' יגיע.

ועם כל מה שכתבתי לי יש כלל ישר שקופץ לי לא להשוות לאחרים תתרכז בעצמך זה באמת הרבה יותר כיף

זה באמת מה שחשתבי בהתחלה... מי אמר שאנחנו בכלל מתאימים. וזהעבד טוב

רק שבחודש האחרון לא יודע פתאום נכנס למח

עכשיו הגעתי לבית אז אני יותר מיושב. שניה רגע עוצר כי נשרף לי האוכל.

אוקי שומעים? אז בקיצור, עכשיו אני פתאום קולט את הפספוס. היא היתה עם האח שלה (בנינו זה הבן שלה אבל אני מעדיף לחשוב שהיא לא נשואה)

קיצר זרקה לו פירגונים בקול .. "מלך מלך!" אני סתם הסתובבתי. נראה לי היא חצי התפדחה למרות שהיא לא מהמתפדחות. אולי מהמפדחות זה כן. בקיצור....

מה רציתי להגיד, חשבו על הסיטואציה שאני מסתובב ואומר לה "יותר ממני?..." מה לדעתכם היתה התגובה שלה? אני אומר הייתה מבקשת את המספר לא שאני משוויץ עכשיו או משהו.

סתם טוב אני רואה שאני שוב מדרדר לכן נעצור כאן. יש למישהו משהו להוסיף?

זה בסדר אתה גם ככה מדבר לעצמך אין מה להוסיף . אוקי... הבנתי.

אני הולך.

🤣🤣🤣

קשה לדעת.