אני רוצה להכיר אותו.

ובית, לא בונים רק על אידאולוגיה.
אני מכירה משפחה פה בעיר, שהאיש הוא פעיל של מפלגת זהות והאשה חושבת שזהות זה אסון והיא מצביעה בית יהודי. ונחשו מה? הם חיים יחד ויש להם משפחה מקסימה!

ולגבי הכרות דרך דיון כזה, מהניסיון שלי, כשמתחילים לדבר על אידאולוגיה זה עובר מהר מאד לשיפוטיות. וצריך להיזהר מזה כמו מאש.

כי אצלי זה במרכז החיים.
לא שאני שונא מי שיש לו דרך אחרת אבל אני רוצה לחיות עם אחת שיש לה אידיאולוגיה קרובה לשלי.

הדיבור הוא על דייט ראשון..
אם על ההתחלה מדברים על אידיאלוגיה מראים שזה בעצם הדבר הכי חשוב, אולי יותר מהבנאדם עצמו.. לא ככה?

חלק מהותי לאן הוא שואף ומה חשוב לו בחיים.

אולי אני מתכוון לאידיאולוגיה שונה ממה ש@מקלידה משהו מתכוונת.

כמו אידיאולוגיה,
לבין מפגש עם האדם עצמו- השלם שגדול ואין לו שום השוואה בכלל לסך חלקיו..
ככה אני חושב בכל אופן

המידות של האדם, הטבע שלו שמתבטא גם בניונסים הכי קטנים הם הם האדם. הרבה יותר ממחשבה, לא משנה כמה עליונה תהיה או לא תהיה.

על העולם שזה עומד ביסוד המחשבה של האדם.
ההשקפה והמחשבה של האדם, ועוד יותר פנימי שזה אמונתו, הם אלו שנותנים לו כיוון בחיים.
נכון, שרובד המידות זה חשוב, אבל זה כמו המח והלב שניהם חיוניים לחיות האדם.

האדם עצמו זה הצדדים הטבעיים שבו. מה שעובר לו באינסקטיט שהוא אפילו לא שולט בו.

החלטות בחיים והשקפת עולם זה דבר חשוב. אבל זה כבר יכול להשתנות אלף פעמים.

ע"ע רש"י "פחד יצחק" - "בקדושיו לא יאמן" וכו'.

עולמו זה לשמור תורה ומצוות והשני חילוני. גם אם יהיו להם את המידות הכי טובות בעולם, הם לא יוכלו להסתדר.

גדולי ישראל הסתדרו יפה מאוד עם עמיתיהם החילונים.

זה בהחלט היה חידוש ענק של הרב קוק בין היתר (הרב מוהליבר לפניו ולא נמנה את כולם) אבל כיום זה פשוט.

כמו כל חידוש טוב - אחרי שאתה מבין אותו הוא פשוט לך כ"כ עד שאתה לא מבין את השאלה.

הרב שרקי אומר שזאת מיטה חולה זוג אחד דתי ואחד חילוני אבל זה אפשרי אם שומרים כשרות, טהרת המשפחה וחינוך הילדים. לא צריך להתגרש בשביל זה. גם שמעתי מחבר שהרב צוקרמן מדגיש שזה קשר נשמתי שיכול להתעלות מעל הדבר הזה. וגם שמעתי מהרב אלישע וישליצקי והרב דרוקמן שהעיקר שמה שצריך לבדוק זה המידות.

 

האופי של האדם הרבה יותר עצמי מאשר המחשבה שלו.

פעמים (לא תמיד) לא מאמינה אפילו בי"ג עיקרים.

אני רוצה להיות שותף עם אשה שמאמינה בכל התורה כולה וחושבת שצריך לקיים את זה, כי התורה זה הדבר הכי יקר לי באמונתי ומחשבתי.

ההשלכה הכי קיצונית של הדבר הזה שהתורה יכולה להיות בשביל האדם גם סם המוות. לא פחות מכך.

הקב"ה אוהב את כל בריותיו, גם הרחוקים.

ברור תורה ומצוות זאת המטרה המשותפת הכי גדולה שיכולה להיות לזוג שמקים בית נאמן בישראל אבל בסופו של דבר - בכולם יש צלם א-להים, בכולם יש נשמה קדושה. לכן גם אם המטרה המשותפת היא נסתרת היא עדיין משותפת. גם אם זה לא מתבטא בכל התרי"ג מצוות.

חיבור בין נפשות הוא קודם כל באופי ובמידות.

מחשבה זה דבר חשוב - אבל איזו מסקנה הגעת בדיוק זה פחות. העיקר שחשבת וביררת בצורה כנה ורצינית. לכן אפשר לחפש משהי שהיא לא מאה אחוז ההשקפה שלך אלא אפילו יכול להיות תהומות בניכם.

באופן כללי הקשבה והכלה זה דבר ראשון (אולי.. לא?) שצריך בכל העניין.

התורה והמצוות ומשתדל לקיימם, הוא לא לגמרי מאמין ב-ה' או שהוא לא מאמין ב-ה' של היהדות, כי גילוי של ה' זה בתורה ומצוות, לכן גם אם יש חיבור מידתי, אני לא ירצה חיבור כזה כלל.

הקשבה והכלה זה אחרי שיש בסיס לשותפות אם היא לא מאמינה בתורה ובמצוות, אין בסיס לשותפות, ולכן אני לא יתחיל להכיל ולהקשיב.

אם זה סתם חילוני ברחוב אקשיב לו בסבלנות, אבל לא אבנה בסיס לשותפות עם אדם שלא מאמין בתורה ובמצוות ומשתדל לקיימם ובכך הוא מאמין באמת בהקב"ה.

בסיס לשותפות יכול להיות עמוק גם לערכים אנושיים שהם נובעים ממקומות מאוד פנימיים.

מסתבר שיש מכנה דתי משותף גם לדתיים וגם לחילונים

הדברים ארוכים ואכמ"ל.

מה עשית בבירורים? בדקת בדיוק את זה! אם הגעת לדייט שהיא לא שומרת תורה ומצוות אז כשלת בשלב המקדים.
אם בררת כמו שצריך אז היא אמורה סהכ לענות על הרשימת מכולת הכללית שלך, ואז אין סיבה שתתחיל ליפול על הבנאדם אחרי רבע שעה של היכרות על מה ההשקפה שלו ביחס לקו המקווקו ולגוש ולליטאיות חסידית... אתה בא להכיר אישה לא חברותא!

שזה משנה איך היא אומרת ומציגה דברים.

למשל, מה שכתבתי שאני נתקלתי באחת ששומעת לדעת תורה. זה לא דבר שאפשר לברר. היא צריכה להציג את זה.

היא יכלה להגיד שהיא נותנת חשיבות לדברי תלמידי חכמים ועם זה אני יכול לזרום, אבל היא ייצגה שהיא ממש מבטלת את דעתה ולפוסק מסויים, אז ידעתי/נו שזה לא שייך כי אני מאוד מכבד תלמידי חכמים אבל אני פוסק לעצמי מתוך מכלול דעות ולא מתחשב בדעת תלמיד חכם וקל וחומר לא מתבטל אליו.

שואלים: מה היחס שלה לדעת תורה?

 

לתת לו או לה להביע את עצמה ואי אפשר לברר לגמרי כי הם תחומים אפורים.

כמו חברה מעורבת- אפשר להיות בעד אבל מה הכוונה? רק מעורב בתנועת נוער? גם בבית הספר? או אפילו להתאמן מעורב?
חינוך ילדים- אפשר להיות בעד חינוך דתי אבל יש מלא מסגרות.
צניעות- אפשר להיות בעד צניעות אבל מה זה בדיוק צניעות?
לימוד תורה ועבודה- אפשר להיות בעד שילוב אבל זה עבודה כל היום ורק קביעת עתים? חצי חצי? בעיקר לומד תורה ועובד כמה שצריך?

אתה רוצה להתחתן רק מישהי שהגיעה בדיוק למסקנות שאתה הגעת אליהם? אפילו אם זה אפשרי - זה כזה חשוב? 

יש דברים שאני מוכן להתפשר עליהם, אבל בשביל זה צריך לדון עליהם בדייטים.

זה כל העניין אחי, יש עת לכל דבר

זו גם דרך להכיר את הבן אדם לפני שנכנסים לדברים אישיים.
דווקא להכרות ראשונית זה מתאים.

למה לא?

לא מבין מה ההבדל בין זה לבין "למה בחרת לעבוד במקצוע הזה" "כמה אחים אתם" או "אם היית עוגיה, איזה עוגיה היית, ומה היית לוחש לעצמך לפני מאה שנה"

דיונים אידיאולוגיים בפגישות ראשונות  מוציאים את החשק לחלוטין!!!

אני תמיד בדייט ראשון מדבר בקצרה על החינוך שקיבלתי בבית ומה לקחתי ממנו ומה לא מבחינה דתית

בהתבטלות לדעת תורה.
אני מכבד רבנים אבל סולל דרך לעצמי.
אז מהר מאוד הנושא עלה. הבנו שאנחנו לא מתאימים והפסקנו את הדייט.

אז אתה צודק.

אבל אם אתה נותן יותר משקל למפגש האנושי, הדיונים האידיאולוגיים חוסמים את האפשרות להכיר את האדם מולך בצורה נקיה.

וחשוב מאד לתת משקל גדול למפגש האנושי.

מצד שני - גם באופן הדיון יש הרבה ביטוי למפגש האנושי.

ואם למישהי דיון או אי הסכמה אידיאולוגית חוסמת אפשרות להכיר בצורה נקייה אפילו כשזה לא דבר שהוא מהותי לה (כי אם הוא מהותי אז הפער הוא כבר בעיה בפני עצמו) - אז לא בטוח שמישהי כזו מתאימה לי, בפן האנושי ולא האידאולוגי.

אפשר לחסוך דייטים מיותרים כבר בשיחת טלפון

אבל אם כבר החלטתם להיפגש,

שמרו את הדיונים האידיאולוגיים לשלב מתקדם יותר.

זה יראה אחרת. 

תודה @חתולה ג'ינג'ית הסברת את מה שאני לא הצלחתי לנסח.

פעם הציעו לי צישהו שמחינת האופי היה נראה לי סבבה לחלוטין.
אידיאולוגית- לא. בעיקר בכל מה שקשור בנושא של פתיחות.
לא התאים לי בכלל למרות שהיה בן אדם טוב. רציתי גם לשדך אותו לחברה לי (והוא נתפס).

אני שמחה שהגענו לעניין הזה על ההתחלה. ככה חתכתי בהתחלה ולא אחרי שנוצר קשר (כי היתה יחסית כימיה) ואז מגיעים לנושא האידיאולוגי.

יש לציין שזה לא על הדקויות בנושא פתיחות זו הייתה השקפה שונה טגם לי ממש לא התאימה.

צריך קודם להכיר את האדם בעצמו, להתחבר ללב אחד של השני. 

להכיר קודם את האדם שהוא עולם שלם שמתחת להגדרה.

 

זכור לי שהרב שמחה כהן בספר שלו "הבית היהודי" על זוגיות אומר שפגישה ראשונה סתם לדבר לראות אם כיף ביחד. 

 

שרוב הבחורות,
יברחו אם בדייט ראשון מדברים על דברים קצת יותר עמוקים מאשר איך היה לך היום/ מה את לומדת וזה.
וזה מובן וצודק. כן מבאס קצת אנשים מסוימים (שהיו מעדיפים, כמוני, להתחיל בפגישה שישית בערך 😌)

זו אחלה מסננת.
בחור שלא דיבר איתי על דברים עמוקים בדייט ראשון - טס..
וזה אחלה סינון שבעולם, שמנע ממני לבזבז כוחות על קשר עם אדם שהוא ואני לא מדברים על אותו גל ולא חיים מאותה נקודת הסתכלות..

ואני באמת לומד לאט את התחום.
אני לא בטוח שזה מסננת.
כי זו נורמה, נורמה מוצדקת לדעתי, של בחורות-
באמת יש משהו כזה שקשר שנבנה בהדרגה יש לו יותר סיכוי להצליח מקשר שמתחיל ישר ולענין.

הבעיה היא שזה ממש אסור, באיסור חמור, להשחיל משפטי או שאלות עומק בהתחלה 🙈 ניסיון שאי אפשר לעמוד בו!

אפשר להעלות דיון אידיאולוגי גם עם אדם זר באוטובוס או בפייסבוק..
זה לא מרחב אינטימי!
הבחירה להעלות את זה בדייט ראשון, מעידה על עולמו הפנימי של הבחור/ה ובמה הם עוסקים בתוכם..
וזה הגילוי היחיד האינטימי כביכול.
מבחינתי אפשר לשאול את זה כבר בבירורים.. לא צריך להגיע לדייט ולגלות שאין לה שום כוונה לעסוק בשאלות מהותיות..

זה יותר עמוק מלדבר על מה אכלתי בבוקר, כמה אחים יש לי, ואיזה ספר קראתי אתמול בערב

לחשוף טפח מהאדם.
ממש קשה לא לגלגל עיניים לשאלה ''כמה אחים אתם?"

הייתי מסיימת בעשר דקות עד חצי שעה הראשונות של הדייט -
ואז מה?

 

ואז זה בעיה.
אין לי מושג מה הלאה

או שמסיימים את הדייט,
או שממשיכים לחפור על הנושאים האלה, או שחוזרים ואומרים אותו דבר 🤭

מה שמרתק אותך זה מי שאתה. מה שתבחר לדבר עליו.
גם אם זה אידיאולוגי.
ואז אם זה מפריע לבחורה, בעיה שלה.. לא תתחתנו כנראה. נו שוין. סינון מהיר.

במציאות.
תשאלי בחורות..

שמתי פס על הכללים.
אם קיבלתי את המספר של הבחור אחרי הבירורים - התקשרתי, בלי לחכות שהוא יתקשר.
(כאילו שלבנים יש יותר בטחון לפתוח שיחה עם אדם זר ולקבוע דייט מלבנות..)
אם ראיתי בחור שמצא חן בעיני ונראה לי פוטנציאלי -
שלחתי מישהו לברר את שמו ועוד קצת פרטים, ודאגתי שיציעו לי אותו.
אם יצאתי לדייט ראשון, הבאתי מהבית עוגיות ושתיה, אין שום סיבה שהוא ישלם בשלב הזה.

היה לי כל כך ברור שהכללים נבנו עבור התנהלות בריאה בסך הכל, אבל הם לא מחייבים ברמת קיומית
ולאף בחור, גם החנון ביותר - זה לא הפריע.
שאלה של בטחון..

יש עוד קצת בנות כאלה בחוץ.
אפשר לברר את זה מראש גם..
אלא אם כן אתה רוצה דווקא את אלה שהולכות BY THE BOOK..
 

כבר בפגישה הראשונה-
זה יגרום לך לרצות יותר להמשיך איתו או להיפרד?
בהנחה שהוא באמת פנימי יותר.. מדבר על המקומות היותר עמוקים בנפש

טוב
מעניין,
שואל את עצמי אם יש הרבה כמוך בקטע הזה

יש לי הרבה חברות כאלה

יש בחורים שזה גרם לי לברוח מהם.

ויש בחורים שזה גרם לי לרצות מאד להמשיך...

1. כשזה בא ממקום של שיתוף הדדי ולא של בחינה ושיפוטיות.

2. כשזה בא ממקום פנימי ולא מתוך רצון לעשות רושם עמוק.

עריכה: ובהקשר של השרשור הנוכחי: דיונים אידיאולוגיים בעיני אינם מדד לעומק.

נראה לי כדאי להפסיק לנבור בזה.
חושבת שזה לא מיטיב איתך.
אתה לא אמור להגיע לדייט כדי לעמוד בציפיות של הבחורה.
או כלל הבחורות בעולם (מה שלעולם לא יקרה, כי כל אחת אוהבת ומתרשמת מדברים אחרים)

ממליצה למלא אויר בריאות, להרגיש טוב עם כל מה שאתה מדבר עליו או בוחר לדבר עליו.
זה מי שאתה.
ושווה לבחורה שתזכה בך!
כמו ששווה לך לזכות בה.

נראה לי שבטחון עצמי (לא נרקיסיזם. בטחון עצמי/ CENTER) זה שם המפתח כאן.

צודקת.
יש מקום מסויים שמגיעים אליו שמתחילים להרגיש קצת ששוחים נגד הזרם..

הרבה דייטים שלא מצליחים, עד שאתה מתחיל להבין שאולי גם אשתך זורמת בכיוון השני.. בגלל הרגל, או נורמה או משהו כזה.
אז אם לא תשחה גם אתה כמו כולם- לא תמצא אותה.

טוב, מחשבות מעניינות. פתחת לי קצת כיוון לחשיבה

אתם תפגשו!!
תפילות תפילות תפילות (מתפללת איתך)
ולהמשיך לצאת.

[אני מתחילה להשתגע שאין פה לייקים]

אצלי אם אני מרגישה חיבור אז ישר מגיעים לעומק...

אגב גם עם חברות זה ככה

יש כאן בנות שהכרתי בפורום שהגענו למקומות שיא העמוקים בנפש ולא ידעתי עדיין מה השם משפחה שלה או כמה אחים הם ושאר ירקות... 

 

אנשים נשואים לא הולכים לחפור כל הזמן על אידיאולוגיה, ולא בזה מתבטאת אהבה.

תכלס, זה כמה הוא ידאג לך, כמה הוא יקשיב וכו' 

לדעתי ההתעסקות בזה על ההתחלה במקום להתחבר ולדאוג לאדם עצמו יותר מפלגת מאשר מחברת. ולא רק בשידוך.  ככה בעצם נוצרים מגזרים בעם ישראל. 

 

זה נחמד לדבר על זה, אבל צריך לדעת שגם דעה זה חיצוני והיא יכולה להשתנות וזה לא עצם האדם שמולך. 

 

מול חינוך ילדים המון!
מול עבודת ה' הפרטית של כל אחד - בדור הזה המון..
כשעולה סוגיה פוליטית שמשפיעה על חיי אזרחים (למשל עכשיו עם הקורונה והטירוף)
זה בהחלט קיים..

אני לא חושבת שככה נוצרים מגזרים. להיפך. ככה נוצרת ההבנה שכולנו לא משתייכים לאף מגזר..
כל אחד מאיתנו נושא אידיאולוגיה אחרת לגמרי בפרטים שלה.

הכל ישתנה אחרי הנישואין, גם המראה, אולי גם הדעות.
אנחנו בני אדם, אנחנו תמיד דינמיים, זה החיים! ואוי ואבוי אם לא נשתנה וננוע..
אבל כן צריך בסיס משותף, וזו הדרך העיקרית לבחון את זה.

זה כנראה גם קשור באדם אם הוא בוחר דרך חיים מסויימת.
לי היה חשוב למצוא מישהו שהגבעות חשובות לו, כמו שהיה לי. 
האידיאולוגיה היתה בעיני לא רק עמדה, אלא דרך חיים.
כנ"ל התפיסה התורנית שלי, לא הייתי מוכנה לקבל בחור בלי יחס לחסידות וכו'..

היום זה נורא מצחיק אותי, אני כמעט ליטוואקית בחלק מהדברים ואילו הוא המשיך בקו החסידי..
אבל זה כן היה חשוב לי אז..
אפשר להסתכל בשרשור של "אוהבת אותו או אוהבת את עצמי דרכו?" ולראות שדנו בנושא המון.
והאמת? 
רוב השרשורים פה עוסקים בשאלה הזו בצורה כזו או אחרת.

כי הדעה זה לא הבנאדם עצמו. 

בנאדם רוצה שקודם כל יאהבו אותו בגלל מי שהוא באמת, ואח"כ הוא יהיה מוכן לשמוע אותך.

לא שופטים בנאדם ישר לפי הדעות שלו... זה מעליב ולא אנושי!

 

דיונים נייטרלים על אידיאולוגיה לא גורמים לפילוג, נכון.  

אבל שמישהו שופט אותך לפי הדעה, פה זה כבר נורא ואיום.  וזה גורם לכל הפילוגים שיש..

 

 

 

 

 

1. דיון אידיאולוגי בפני עצמו
2. הדרך לנהל כל דיון בצורה נעימה

אם הוא לא יודע לנהל דיון אידיאולוגי או כל דיון שאין בו הסכמה- בצורה נעימה, זה הזמן לחתוך את הקשר.

דיון זה אחלה. ונכון שצריך לבדוק בסיס משותף.

אבל בשידוך, או סתם ככה כשמנסים להכיר מישהו, לשאול ישר על ההתחלה "מה דעתך על..."

לרוב זה לא בשביל דיון, אלא כדי לקטלג ולחדד עמדות.

וזה לא נעים ולא יפה, וגם אם זו לא הכוונה זה מה שזה גורם.

 

לדעתי אדם עם עולם פנימי מתעניין באדם שמולו בלי קשר למה דעתו, בעצם זה שהוא אדם ויש בו טוב. 

כי הוא אמור לדעת כבר שאידיאולוגיה זה סך הכל החיפוש איך להיות אדם טוב ולא עצם האדם.

אח"כ הוא יבדוק גם את הדעות... שזה יותר חיצוני ויכול גם להשתנות.

 

 

יש לי חבר שסיפר לי שהוא פסל מישי בדייט ראשון כי היא עם נטייה חסידית מדי בשבילו ושיש מעט פערים השקפתיים ושיש לו איזה חילוק פנימי על הדרך שלה, התחלתי לחפור והוא סיפר שהוא כבר אחרי פגישה עם 70 בנות בX זמן האחרון... משהו דפוק בגישה הזו של לבוא וליפול על בנאדם ולהתחיל לבחון אותו ואת הדעות שלו אחרי עשר דק של היכרות, מה רע בלעשות כיף ולנשום קצת?

אז על מה מדברים.
את הפרטים הטכניים נותנים ב-5 ד'....

תלוי כמובן איך מדברים ובאיזו צורה.
כל עוד זה לא כבד מידי נשצע אחלה נושאים....

נראלי מה ש(אולי) לא נכון בגישה שלו זה לא על מה הם דיברו,
אלא אולי איך הוא מסתדר עם דעות קצת אחרות משלו. או ענין אחר

זה כאילו עומק אבל בעיניי זה רדוד.

יש בזה משהו. הרבה אפילו...

כשבסופו של דבר, הדיבור הפשוט מגלה על האידיאולוגיה האמיתית של האדם, החל מהמידות וכלה בתפיסות העולם שלו.

יש פעמים שהשאלות האלה 'נפלטות' בדייטים הראשונים כי מרגישים צורך להתעסק בדברים 'חשובים/עמוקים' ולא להיחשב רדודים או שזה סתם נובע מתמימות של - "אלה הדברים שחשוב לבדוק". - אז כדאי לבדוק אם זה המצב או שיש אפשרות לחדול את הצד השני ("שאלה ממש חשובה, מה את/ה אומר/ת שנשאיר את זה להמשך?")

 

אני אישית מרגיש שדייטים נועדו לבחון את התחושה (כלומר חוויות/רגשות וכו' וכו') וכל עניין הבירורים צריך להיעשות לפני כן באמצעות חברים וכדומה (ברור שאם עדיין יש שאלות ודברים שלא ברורים במאה אחוז אז לשאול - אבל בשלבים מתקדמים יותר)

 

ברגע שמתחילים עם שיחות עומק כבדות על תחילת הקשר - זה יכול להוביל לתחושה של מועקה/הסתכלות שכלית ואז קשה ממש לפתח רגש ונוחות עם הצד השני. אי אפשר לעבוד עם הרגש והשכל בו זמנית.

 

כדי ליצור לקשר צריך 'לצלול'. זה אולי מפחיד אבל לפי מה שהנשואים אומרים זה נשמע שווה את זה.

כדי לקבל תמונה כללית מי את?
דיון של ממש באמת לא מתאים, בשביל היכרות ראשונית כללית דווקא מאוד מתאים לדעתי.

"מה את חושבת על זה?" במטרה לפתח את זה...
הבעיה היתה שהוא בא בתודעה של מראיין, וזה גורם לתחושה נוראית! הרגשתי שכל תשובה שלי מקבלת ציון אצלו בראש. זה מתיש, מרוקן מאנרגיה ועושה תחושה פשוט רעה! אוווווווף! ממש בכיתי אחרי הדייט עד שהבנתי למה אני מרגישה ככה.

בקשה אישית ממני, אל תעשו את זה לאף אחד אף פעם בחיים.

לא עם כל דבר שבחור כלשהו שבדייט איתך את חייבת לזרום איתך.

יש המון אפשרויות להתחמק מהמון שאלות. לנסות להסיט את הדיון הצורה מקורית.

כמובן לנסות לא לפגוע, אבל אפשר לנסות להמנע מלהרגיש רע וגם לנסות להיות נחמדה.

 

נשמע מעייף ברמות. ממש.

יש גם דייטים כאלה. אנשים טובים רק כמו שאת אומרת, שהם רק לא מודעים לסיטואציה.

עברתי את זה המון בעבר.

(עד שהפסקתי לפגוש בחורים שיש פוטנציאל גדול שיפתחו איתי דיונים וויכוחים על ההתחלה)

תחכימי אותי!

נראה לי נושא לא רע לדייט ראשון.
זה נושא שאפשר להכיר דרכו בן אדם הבכללי (ברמה של דייט ראשון) וגם לא נושא שיכול ל"דרוך על יבלות" או אינטימי מידי.....

מה שכן הייתי נגיעה לזה בדרך אחרת ואולי בצורה אחרת.....

דווקא אידיאולוגיה הכי טוב לבדוק בהתחלה. זה יחסית קל ואפשר ל"נפות" בהתחלה לפני שנוצר קשר.

יש אנשים שזה מאד עקרוני להם. משהו בסיסי בשביל ליצור קשר עם פלונית..

 

יש כאלה שזה פשוט נושא של שיח ביניהם. מפתחים שיחה על נושאים אידיאולוגיים. שני אנשים שנושאים כאלה חשובים להם, ענין עיקרי אצלם, אז זה ממש חלק מנסיון יצירת הקשר האישי.

 

יתכן שאת לא כך. גם בחור זה לא בחורה. אין "כללים"...