כמעט אחרי חודשששים מההפלה שניה בשבוע 17 העזזתי לפנות לפני כמה ימים למרפאה להתחיל קצת לעשות בירור לחזור לבדוק מה קורה איתי , משיהי מתוקה הפנתה אותי לרופאה שמתמחת בפריון, מצאה לי תור באין כניסה
חזרתי ממנה מרוקנת, רק הסיפור המסובך הזה שמלווה אותי כבר שנה שלמה,,, ווהעניין הטכני הזה שהרופאים מאוד טכניים ורק רוצים הסברים יבשים, יאמר לזכותה שישבתי שם שעה וחצי להסביר מה קרה לי כל השנה הזאת.
רק שזה התחיל לא טוב כי לא הגעתי עם המסמכים הרצויים והיא השתגעה מזה ולא הפסיקה לומר שמעי למה באת לפה היום
והרגשתי שאני עוד רגע יורה בה
ופשוט בשלב כלשהו קמתי ללכת שהבנתי שהיא לא בעניין להבין את הסיפור,
רוצה משהו קצר כאן ועכשיו. עד שהיא נרגעה מהמחשב ומהדפים
אני גמורה מהשיחה איתה,
חזרתי בלי טיפת כח להתחיל בירור ולסדר את כל המסמכים , ולהשיג לה תשובות מכל הפתלוגיות שנשלחו בשנה האחרונה
אמאלה כמה כח צריך, לא מספיק הפלה בשבוע כזה, עוד התיק הזה של הבירור והחוסר וודאות.
חזרתי עם כאבים בבטן וידעתי שזה בגלל ההצפה הרגשית ואין לזה סיבה ממשית רק אחרי כמה שעות נרגעו הכאבים
אני קמה בבקרים כבר תקופה מרוקנת. (לא נעים לי מעצמי כבר , אני אומר לעצמי יאלה עוד מעט את חודשיים אחרי)
אז בבדיקות דם שעשיתי היום ראו שהברזל נמוך המחסנים גם, באמת מעיד על החולשה שאני מסתובבת איתה
והאמת אין לי כח לברזל הזה , זה רק מציף אצלי את כל ההריונות.
קיצור ה' יעזור.
גם מאז ההפלה כשאני קמה בבוקר יש לי כל הזמן תחושה לא נעימה ברגלים, שאני דורכת עליהם כאילו משהו נדפק
אחרי כמה רגעים זה עובר.
התחלתי לקחת נוברינג לפני כמה ימים אני מקווה שזה לא מוסיף ל לתחושות הלא נעימות(שונאת תרעיון הזה של המניעה, אבל אין ברירה, אני בחרדה רק מהמחשבה שאני יפיל שוב, חייבת לאגור כח ולאפס תמחשבה ולסיים את כל הבירורים לפני שאני מעיזה להכנס שוב להריון)
זהו בנות מאחלת לכולנו שנזכה למלא את החלל לאו דווקא בתינוק, סתם להרגיש תחושת מלאות כזאת
חיבוק גדול לכולם לימים הבאים כל אחת והמסע שלה
לקחתי ציטוטק בשבוע שעבר ביום רביעי.. שבוע סביב 8... הגעתי למיון אחרי שהעובר והשק יצאו ונשארה רק שארית קטנה שבשבילה הציטוטק. בשבת עלה לי החום ל39 עם רעידות. נסעתי למיון ושם לא היה נראה שיש חשד לזיהום ברחם או משהו שקשור להפלה או לציטוטק. קרה אולי למישהי משהו דומה? אני קצת תלויה באוויר... מאז לא עלה לי החום.. 