משיכהפנן

היי. אני בת 19 ורוצה להכנס לתחום. יש בי רצון לבן זוג.

שאלה שמטרידה אותי, אנסה להסביר. הייתי בתנועת אריאל, החבר'ה שידעו על קיומי (דרך אחי) ידעו שאני לא רק שומרת נגיעה אלא גם דיבור (: מעולם לא היה לי חבר או ידיד קרוב ואני לא יודעת איך נמשכים לזה ומה אמור לקרות.

לדוג' אני מצליחה להבין איך זה מהצד שני. יכולה להבין למה בת מושכת, זה הרבה חיצוני.

אבל כאילו מה אמור למשוך אותי בבן?

זה לא שאני חושבת שאני לסבית. נראלי שאני סבבה(: אבל מעולם לא הייתי בעולם הזה ואני לא יודעת מה אני אמורה להרגיש.

ב"ה שהקב"ה זיכה אותי לשמור על עצמי! אבל אני רוצה לדעת מה מרגיש.

השאלה הובנה? סליחה אם היא לא מתאימה או משהו.

אמממקל"ת
אם יש לך רצון לבן זוג (ולא בת זוג) זה אומר שהנה, את נמשכת לגבר, לא כן?
הרצון הזה לא מבורר לי. למה אני רוצהפנן


יש משהו שהסבירו לי לא מזמןבוגרת קטנה

מעדיפה לא לכתוב את זה פה כדי שהבנים לא יקראו את זה

 

אם את רוצה אפשר באישי

יאללהפנן


אני גם תוהה את זה לעתיםחופשיה לנפשי
אבל בגלל שאני בשלב אחר זה פחות מטריד אותי
באיזה רמה זה?אבןגבירול

נניח ואת פוגשת בחור נחמד שגם נראה טוב, לא מתרומם אצלך שום רגש...? כלום?

או שאת לא יודעת כי לא ניסית... זה דבר שקשה להסביר עד שלא חווים אותו וזה נשמע לי ממש מוזר שאף פעם לא היה לך רגשות כלפי בחור. זה אמור לבוא טבעי ואז גם מבינים איך בן המין השני משלים אותנו. לא לפני זה בהסברים תאורטייים. אני כמובן לא יכול להסביר למה שתמשכי לבן כי אני אחד אבל אני לא בטוח שגם אישה יכולה להסביר לאישה אחרת ב100%.

לדעתי את צריכה פשוט לנסות. תלכי למשהו מעורב (זהו, עכשיו מותר ואפילו מצווה), או שתנסי בכל זאת לצאת (נראה לי זה מוסרי. הרי רוב הסיכויים שכן יקרה משהו, זה לא שאת נמשכת למין שלך). עד עכשיו לא דיברת עם בחורים, אז יאללה תתחילי פשוט, ותראי אם את מוצאת בנו משהו בכל זאת...

 

 

זה דווקא כן הגיוני לפי ההסבר שליבוגרת קטנה


מה הגיוניאבןגבירול


..בוגרת קטנה

שלא מתעורר בהתחלה שום רגש כשרואים בחור שנראה טוב

לא אמרתי רק רואים, אלא אחרי קצת יותר מזהאבןגבירול

יעני אם היא ניסתה כן להחליף כמה מילים עם בחור שהוא גם נחמד וגם שנראה סבבה. ברור שאצל נשים זה עובד מאוד שונה מגברים בקטע הזה וכל העניין אצלם הרבה יותר קשור להכרות וקשר.

את שואלת טובאורות הכתובה
אולי שווה לך פשוט לנסות, כאשר תרגישי בשלה מספיק לכך.
יכול להיות שפשוט תרגישי, ואז תביני שהשאלה היתה בעיקר תיאורטית.
לא ממש הרגשת אתזה, כי לא היית בסיטואציה.
ויכול להיות שכשבע''ה (ולא מחייב שעל הבחור שני, השני וגם מיד אחרי) יגיע בחור שימצא חן בעיניך, חיצונית ופנימית, את פשוט תרגישי. וזה ירגיש לך טבעי. כי זה באמת משהו בתוכנו, חזק מאד שקיים.

אם לא, יהיה מה לשאול ולחשוב

אשריך שזכית לשמור על עצמך, היי ברוכה!
ואוו...מזמור לאל ידי
שמירת דיבור? בחיים לא שמעתי על משהו כזה...

והייתי לא מעט באריאל, הקמתי סניף בתנועה
הדרכתי שם 5 שבטים על פני 8 שנים (עד לפני 3 שנים
עוד הייתי מדריך...)

וכיום אני אפילו גר שם

עד גיל 18 בערך לא דיברתי כמעט עם בנות בכלל
אבל זה היה יותר ביישנות, וגם זה שגדלתי יחסית כדוסי...
(ואז הגעתי לערוץ והכל השתנה...)

מה אמורים להרגיש?
נראלי שמרגישים יודעים...

וכן, בן זה באמת ייצור מכוער...
שמירת דיבור היה בצחוק..פנן

הכוונה שידעו שאיתי לא מתעסקים.

אני בן וזה בכלל לא הרבה חיצוני. כן זה טוב שיהיה בה חן אבלחסדי הים
העיקר הגדול זה הפנימיות והאישיות שלה.
נראליצהרים
שעם הרבה הקשבה לתחושות במהלך ההיכרות תוכלי לדעת אם יש משיכה, זו הרגשה טבעית שאדם אמור להרגיש
>>ברוקולי

 

אני ממליצה לך לשלוח מסר ל @אלירז

 

^^^ זו העבודה שלהאבןגבירול

וראיתי שהיא ענתה טוב לנשים בפייסבוק בשאלות דומות.

תודה לכולם!!פנן


את בסדר גמור...ד.

ואת לא צריכה להתעסק בהבלים כאלה.

 

יצרו סיסמאות, "מה אמור למשוך"...

 

תמצאי מישהו שמתאים לך, שתתפתח ביניכם אהבה, אהבת האדם, האישיות, האופי, הטוב.. מישהו שתרגישי שאת רוצה את קרבתו כמי שתהיי נשואה לו.

 

תתחתני, וממילא יגיעו צדדים נוספים, שיש בהם המחשה של האהבה העיקרית, שהיא עיקרית גם אחרי הנישואין.

 

את לא צריכה לחפש כעת "מה מרגיש". את מאד צעירה וטוב מאד שלא גדלת באוירה המופקרת של גירוי יצרים לא במקומם ולא בזמנם.

 

דווקא זה ששמרת את עצמך בצורה נורמלית, שאת חשה את השונות בין בנים לבנות ולא יוצרת קשרים שלא לצורך נישואין - יגרום שהקשר אצלך יתבסס מתוך האמת, מתוך שנהיים איש ואשתו, שזה הדבר היחידי שבאמת מחבר בין איש לאשה מהפנימיות עד החצוניות ומהפך את השונות לדבר מאחד.

 

אל דאגה.. חבל לחפש בעיות...

 

תודה לך.פנן


נראלי שהיא שואלתהפי
מה מיוחד בגבר
בכל מקרה ראיתי שכמה שאלו את זה אם יש לך תשובה אני גם אשמח לדעת
מה מיוחד?...ד.

לא כל מיני דברים שרומזים כאן.

 

זה "נספח" אל העיקר.

 

באופן נורמלי (לא כאלה ש"מחנכים" היון שילד/ה בגיל 10 כבר כאילו "יודעים" מה ה"נטיות" שלהם.. מופרעים, ששוחטים את ילדיהם על מזבח מו‏לֶך הטירוף), בחורה מגיל די צעיר, רוצה להתחתן עם מישהו. רוצה שמי שיהיה בעלה, יאהב אותה (יאהב - כפשוטו. אהבה של בן אדם. זה משהו בלב קודם כל, אם מישהו לא מבין..); שתוכל לסמוך על מי שיהיה בעלה - ודווקא מי שיהיה בעלה, ולא מישהו זר, שמתלבש על הענין שהוא בחור והיא בחורה - שתהיה שותפות וקרבת הלב. רוצה להקים משפחה.

 

ובאופן נורמלי, רואה באיש שהיא חושבת שיהיה בעלה, מישהו כזה. שיוכל  להעניק ביטחון, קרבה, שותפות מסוג שונה מאשר חברה, גם אהבה שיש בה גוון שונה, שיכולה להיסמך עליו.

 

אבל היא כנראה שואלת לא דווקא על זה. אלא שמעה שיש "משיכה", משהו ששייך ליצר, ורוצה "לברר" אם היא "נורמלית"...

 

אז אמרתי לה, שתנוח דעתה לגמרי. היא הכי נורמלית. גדלה חפה מהשפעות של העולם המטורף הגויי והשלכותיו המתורגמות לעברית, יש לה עולם פנימי, רוצה באופן טבעי להתחתן - ולא רוצה "קשר" עם כל גבר זר ברחוב.. - וכאשר היא תמצא מישהו שאכן יתאימו באמת, ויהיה להם עולם ערכי ורוחני ושאיפתי משותף, וגם תתפתח ביניהם, בהרגשתם, אהבה - אז בתור אנשים נשואים (ומן הסתם גם תקבל הדרכה טרם נישואין, על העיקר של אהבת איש ואשתו וכיבודם, והצדדים הייחודיים לנישואין שהיא מופיעה בהם נוסף על העיקריות של עצמה), תרגיש גם צדדים נוספים שאינם תופסים אצלה היום מקום, שבהם תופיע האהבה הזו, בטוב ובנועם.

 

לדעתי, לגמרי תנוח דעתכן. שמחנה בחלקכן. הטוב.

מוזמנת אליי לפרטי.. כאשת מקצוע בתחוםאלירז

יכול להיות שאת מכירה כל מיני תחושות ולא משייכת אותן לשם.
אישה נמשכת לאיש כשהיא אוהבת אותו ובקשר איתו.. זה באמת פחות חזותי אצלה.
ולכן יכול מאוד להיות שלא חשת עדיין.
אבל אם את רוצה להרחיב וחשוב לך להבין יותר לעומק - מוזמנת.

באמת?? לי נשמע מחשיד בחורה בת 19 שלא חוותה משיכה...בינייש פתוח

זה לא אומר שהיא לסבית, אבל יש קשת רחבה...

אם את אשת מקצוע נשמח להסבר

(כמובן שאת ההסבר המקיף עדיף לשמור לפותחת באישי...)

למה, יכול להיות...לב אוהב

נראה לי שכמו שיש מופנמות רגשית

כלומר כמובן שהרגשות שם, אבל אין מודעות לקיומם או שאין משהו שחושף אותם (שיתוף, דיבור על זה וכו')

 

אז ככה גם במיניות

אין חשיפה, אין גירוי, זה בהעלם פשוט.

 

וגם זה תלוי בן אדם

יש אנשים שנחשפים לזה בגילאים ממש צעירים

ויש כאלה רק בגילאים יותר בוגרים...

 

בעיקרון כן נראה לי שטבעי שגם אם אין דיבור עם בנים, עדיין יכולות להיות הדלקויות, מחשבות, פרפרים וכו'

אבל גם אם לא, זה בסדר לגמרי..

 

@פנן

והשאלה ממש חמודה

והאמת שגם לבחורה זה יכול להיות ממקום חיצוני, וככל שמעמיקים את המקום הפנימי והעמוק אז גם מתאהבים ממקום עמוק יותר....

 

בפשטות אבל- כשיש משיכה ואפילו קטנה או רצון לקרבה אז יש איזה מתח כזה באוויר, יכול להיות שזה יתבטא בזה שתתנהגי קצת לא הכי טבעי או יגרום לך לרצות להראות יותר יפה...

 

אממ במפגש אחד על אחד למטרה מסוימת זה כבר אחרת וסוג ההדלקות מתחיל יותר "להתעמק"... מבחינת מה שאפשר להרגיש.

אפשר להרגיש רגשות של חיבה, שמחה, רצון לקרבה, געגוע, רצון ליחס ממנו, רצון שיקשיב, שיהיה קרוב נפשית/רגשית

 

 

 

 

זה ממש הגיוני בעיניהפי
תחשוב שבחורה חווה את זה אחרת יותר תמיכה רגשית.. חיבוק וכו'..
לדעתי ככה זה צריך להיות וב"ה שאצלה זה ככה
אני בטוחה מתי שיהיה לה את האחד זה יתפתח בצורה בריאה וטהורה בעז"ה.
לא מסכיםפשוט אני..

בהמשך למה שאלירז כתבה למטה, גם לבנות יש יצר מין, וגם בנות מחפשות קשר מעבר לתמיכה נפשית וחיבוק.

 

אם ככה זה היה צריך להיות, לא הייתה נולדת ביצה בעולם...

 

מתוך מסכת סנהדרין (אם פירוש שטיינזלץ):

 

אמרי [אמרו] אז: הואיל ועת רצון הוא ניבעי רחמי איצרא [נבקש רחמים שניפטר גם מיצר] העבירה, יצר המין, בעו רחמי, אימסר בידייהו [בקשו רחמים ונמסר בידם].

חבשוהו תלתא יומי [כלאו אותו, את היצר הרע הזה, שלושה ימים], איבעו ביעתא [הוצרכו לביצה טריה] בת יומא [יום] לחולה, ולא אשכחו [מצאו], שבטל יצר המין מן העולם ולא נוצרו עוד ביצים. אמרו: היכי נעביד [כיצד נעשה]? אם ניבעי פלגא [נבקש רק חצי] שיבטל חצי כוחו, יודעים אנו כי פלגא מרקיעא לא יהבי [מחצית דבר מן השמים אין נותנים]. מה עשו? כחלינהו לעיניה [עוורו את עיניו] של יצר רע זה, אהני ביה דלא איגרי איניש בקרובתיה [הועיל הדבר בו, ביצר ששוב אין אדם מתגרה כל כך בקרובותיו] האסורות לו.

 

אני לא איש מקצוע, אבל לדעתי זה משהו שדורש בירור עוד לפני שמתחילים לצאת עם בחורים.

זה לא הוגן כלפי בחור אם מישהי יוצאת אתו, והיא בכלל לא מרגישה שום צורך בגבר בחייה ("אני לא יודעת איך נמשכים לזה"). מי שלא נמשך משמע שזה לא חסר לו, ואם לא חסר לו - אין טעם לצאת עכשיו.

 

לכן, טוב עושה פותחת השרשור כשהיא מבקשת לדבר על זה ולהתייעץ בטרם היא תתחיל לצאת, רק שלדעתי נדרש כאן בירור עמוק ואישי יותר.

זה כוח אצל האדם (איש וגם אישה) שצריך לצוף לפני גיל 19אלירז

אם הוא לא צף, סביר להניח שיש חסימה כלשהיא.
היא יכולה להיות קלה ורק עניין של ידע או אוירה סביב הנושא המיני
ויכול להיות סתם התפתחות מאוחרת.
זה גם יכול להיות חריף יותר.
זה מאוד אינדוודואלי והסיבות שונות אצל כל אחד.. אבל זה אפשרי לפתיחה

מסכים, זה בדיוק מה שאמרתיפשוט אני..


כן כן.. רק חידדתי.אלירז


אני לא דואגת ומסרבת לדאוגהפי
נכון שיש בנות שהיצר שלהן יותר חזק (גם מתכון לאסון אם הם לא דואגות לשמור עליו עד החתונה)
אני משערת שהיא מבינה שבחור יכול לעשות לה טוב ונחמד מעבר לא חושבת שצריך לצוף
שני הקצוות לא טוביםפשוט אני..

זה לא "יצר חזק מדי" או "אין לי מושג מה מושך בגברים". 

 

רוב בני האדם נמצאים איפה שהוא באמצע, וזה המצב הטבעי והנכון.

 

אני לגמרי מסכים עם אלירז בזה.

אתה גברהפי
אתה לא מבין? וגם לא תבין
אין לי מה לדבר איתך על זה ובטח לא עם יועצת שלפעמים לא שמות לב שעברו את הגדר הטעם הטוב רק לשם היעוץ..
בשביל זה יש יעוץ פרטי באמת זה לא נושא שאפשר לדון עליו ככה
אני אישה.. ולאישה יש יצר אפילו חזק משל גבראלירז

כשהיא מבינה את משמעות העונג המיני (בעז"ה אחרי נישואיה)
(לא סתם ביהדות האישה היא הקובעת את זמני היחסים/ העונות)
אבל בהחלט אמור לעלות בה, בדיוק כמו אצל האיש, בגיל ההתבגרות - צורך פיזי של הגוף בעונג.
בלי שום קשר לגברים שנפגשו בחייה.
זה המצב הטבעי והתקין והבריא!
אם זה לא עלה - לא צריך להתעלף..
יכול להיות שחסימה קלה, שתשתחרר ביעוץ קצר עכשיו או אצל מדריכת הכלות

אם מדובר ממש בסלידה - זה משהו אחר..

אני לא מעוניינת לדבר על זההפי
בטח לא בפורום מול בנים
נראה לי להוסיף עוד נקודה:הָיוֹ הָיָה

מעבר לדיון על יצר מין והדעות לגביו.

ישנו גם חשק רגשי בין בני שני המינים, גבר זקוק לאשה, ואשה זקוקה לגבר, (אל תכעס, כן? אני מדבר על הסטנדרט) ועושה רושם מדבריה, שגם את זה אין לה, וזה בעיה, כפי שהיטבת לכתוב " והיא בכלל לא מרגישה שום צורך בגבר בחייה", גם בלי קשר לסוגריים שכתבת מיד אח"כ, או לכל שאר דבריך, שעוסקים ביצר הגשמי. 

מסכים, אבל...פשוט אני..

זה לא מה שאמרתיהפי
מאיפה המצאת את זה?
ככה הבנתי מדברייךפשוט אני..

תחשוב שבחורה חווה את זה אחרת יותר תמיכה רגשית.. חיבוק וכו'..
לדעתי ככה זה צריך להיות וב"ה שאצלה זה ככה

 

אני הבנתי כאן שבעינייך, זה נורמלי ("ככה זה צריך להיות") כשבחורה רוצה רק תמיכה רגשית וחיבוק.

 

אם הבנתי לא נכון - אני מתנצל.

אני מדברת על בחורה רווקההפי
שעדיין אין לה גבר ..אחרי שהיא מכירה אותו ונקשרת אליו ברור שהיא תמשך אליו
ולכן אני לא חושבת שהדעות של הנשים הנשואות רלוונטיות פה
אולי הן שכחו איך היו בהתחלה לפני בכלל שידעו שהבעל שלהן קיים
אלירז חידדה את עניין היצר המיני הטבעי שצריך להיותקרן-הפוך
לא את הרגשת המשיכה והקשר הרגשי לגבר מסויים. זה ברור מתפתח מול בן הזוג איתו תרצי לבנות את חייך ולהקים משפחה.
אוקי ו?הפי
כתבת שלדעות של הנשים הנשואות אין מקום כאןקרן-הפוך
כתבת שברור שבחורה רווקה שטרם נקשרה בקשר זוגי עם גבר, לא תהיה הרגשת משיכה.

אלירז התייחסה למעלה ליצר המיני, שאמור לפעפע בך, כרווקה, לא למשיכה לגבר מסויים.
אני עניתי על התשובה הזאת כברהפי
לא חידשת כלום
גם לפני שיש לה גבר..אלירז

כל הנשואות היו פעם רווקות. מקוה שאת יודעת את זה

לגמרי לא ברור..ד.

תלוי בשלב בחיים. תלוי באישיות.

 

לא תמיד זה בא מ"מעלה". לפעמים ה"מוקדמות" היתרה, באה מבעיות דווקא, מתחושת מחסור בשימת לב, באהבה בכללי, וכד'.

 

חבל לעשות אידיאליזציה מדברים שאינם כאלה.

ממש לא נכון! למה אתה לא אומר את זה על גבר?אלירז

מדוע ברור שגבר מתמודד עם שז"ל, ולאישה אין התמודדות עם היצר הזה?!!
 

לא אמרתי שאין.ד.

וגם אמרתי "לפעמים".  אני ממש יודע על מה אני מדבר.

 

אבל לא נראה לי המקום המתאים להסביר מעבר לכך]

היצר שאת מדברת עליוהפי
שחשוב שהוא יבוא
לפני שהכרת בכלל את בעלך
לדעתי הוא לא נכון...
והוא לפעמים מגיע מחטא

היא בחורה טהורה תמימה שעדיין לא יודעת איך להרגיש את זה
בעיני זה מקסים

ותאמיני לי אני מבינה דבר או שניים בנשיות (:

אישה בכל גיל צריכה להכיר את עצמה אבל מפה ועד להגיד לה שיש לה בעיה או חסימה ..

זה לא נכון
האם הצורך המיני שעולה בנער צעיר נובע מחטא?אלירז

או נובע מהתפתחות טבעית ונורמלית?

הוא נובע ממקום נורמלי, אך עשוי להוביל לחטאפשוט אני..
היכולת להוביל לחטא אין פירושה שזה נובע מחטא, כמו שהיכולת שלי לאכול פירות ים לא הופכת את התיאבון שלי לחטא.
אז צריך ללמד איך להתמודד איתו..אלירז

אבל אי אפשר להתעלם מקיומו.. ואי אפשר להגיד שהוא לא אמור לעלות..
 

גם "התפתחויות נורמליות",ד.

יכולות להיות  של דברים שמושכים לצד הנמוך של האדם.

 

כשגיל הנישואין מתאחר, אז בוודאי שיש צד נמוך בזה. לא מחובר לקדושה.

 

[ובתרבות המזוהמת, שמנסים לתת לזה "פיתרון" בלי נישואין, הר שבוודאי גם עצם ה"קשר" הוא חטא ואנו אמיתי]

 

אשר על כן, משתדלים לחנך להפנות את הכחות לאידיאליזם, למרץ של מעשים טובים, לאי עיסוק בדברים שמעוררים צדדים שטרם הגיע זמנם.

 

 

אדרבה - זה הזמן לחנך לנישואין בגיל צעיר עם הכנה ראויהאלירז

ועדיין אי אפשר לברוח מזה - שמדובר בהתפתחות תקינה!!!!!!!!
ושאם היא לא קיימת - אנחנו יותר בבעיה, מאשר אם היא כן..
(או שאולי התסכול שעולה ב"נשואים טריים" לא מספיק מסביר כמה היעדר שכינה נוצר ממצב של היעדר בהתפתחות המינית הבריאה)

טוב.. זו כבר שאלה כללית.ד.

את יודעת שרבים מגדולי ישראל, לא סבורים כך.

 

ויש בעייתיות גם עם החינוך ל"נישואין בגיל צעיר" בזמננו.

 

כך שאין ענין להיכנס לדיון הזה.

 

[מישהי שאת מכירה, סיפרה לי שבכיתה שלה, התחתנו בסוף י"א נדמה לי, שבע בנות. שש מוכן התגרשו אח"כ, אחת בנתה בית נורמלי. אז כנראה גם זה יכול להעלות נושאים בעייתיים בפורום שהזכרת..]

 

ולגבי ההתפתחות התקינה, צריך להבחין בין התעוררות צורך, לבין איך חיים.

וגם, יש הבדל בן בנים לבנות. כפי שכבר ציינתי.

 

אז עניתי בגלל כבודך היקר - אבל אינני יכול לפרט לגבי דעתי מעבר לכך.

יש בעייתיות עם נישואין בגיל צעיר, כשהחינוך הוא תוצראלירז

של תרבות מערבית שמכוונת רחוק רחוק מחינוך יהודי שבעזרתו מקימים משפחה בריאה.
לכן ציינתי במפורש - נישואין בגיל צעיר עם הכנה ראויה
וזה בעיני הצורך הכי הכי גדול של הדור הזה..
וזו מתנה גדולה - אשת נעורים..

זה לא נכוןהפי
פשוט לא נכון
יש אנשים שגם עם הכנה ראויה וטובה ותקינה
לא מתאימים לזוגיות בגיל צעיר
ולהגיד זה המתנה הכי טובה שיכול לבוא על הדור הזה

מגוחך פשוט
טוב, חייכתי....ד.

אני חושב שנעצור כאן.

 

מתוך הכרת הנפשות הפועלות כנראה לא בדיוק נגיע להסכמה בזה.

 

לא מוריד כהו-זה מחביבותכם הרבה בעיני, ומהתפעלותי מהבית החביב-מאד שאתם בונים.

בונים מגיל צעיר מאוד תודה לרב בכל אופן על הדיוןאלירז


ולגבי התפתחות - אני חושבת שאנחנו נסכים שמימושאלירז

הוא בעייתי.
עצם הצורך שעולה - הוא בריא.
עכשיו השאלה היא חינוך להתמודדות.
באופן כללי - אצל יהודי, שריר האיפוק הוא השריר החזק ביותר.
החל מברכות על אוכל ועל שתיה, דיני בשר וחלב, קימה לתפילות וכו'..
מאזנים את החושים והיצרים בעזרת תרגילי איפוק אינסופיים.
וככל שהיצר משמעותי וגדול יותר - 
ככה התרגילים גם משמעותיים וגדולים יותר.

בערך...ד.

הצורך הוא מסיבה ומטרה בריאה.

 

האופן שמופיע, לא בהכרח בריא, אלא מציאות שמשתנה בעוצמתה מאדם לאדם ומצריכה התמודדות.

 

האיפוק, זה נכון. אבל הפניית הכחות למטרות טובות ומלאות חיים, זה עיקרי לא פחות מאיפוק בכחות שמצרכים איפוק.

הבנת המגמה, במקומה הנכון. איפוק והיסח הדעת ממה שלא טוב שלא בזמנו, והפניית אנרגיות החיים למקומות גדולם וטובים - שבסופו של דבר יתנו משמעות גם לכחות האחרים בזמנם.

הָיוֹ הָיָה

אנא עאר'ף... חששתי שישתמע אחרת...

אני ממש לא מאותם האנשיםפשוט אני..

שמחפשים הומופוביה בכל מקום, גם כשהיא ממש לא נמצאת. 

 

אני גם לא מחפש להיעלב בכוח, ומעולם לא ניסיתי לשכנע אף אחד שזה "טוב" להיות עם נטיות להט"ביות. 

אני כן אומר שאסור לשנוא אנשים כאלה ושיכולים להיות להם חיים נפלאים, טהורים וקדושים - אבל ממש לא בא לשכנע אנשים ש"ככה זה צריך להיות".

 

 

אני כן מוטרדת מכך שבת 19 לא חווה את הקריאה של הגוף לעונגאלירז

בלי קשר לקיומו של גבר במרחב חייה.
אבל זה ממש לא אומר כלום על משיכה לגברים או לנשים..
(או כל הקשת / הרצף.. מדהים איך השתילו את השיח הזה לכולם..)

זה יכול אולי להצביע על חסימה מול הגוף ומול מיניות מתוך חינוך ביתי עצור או מסרים תרבותיים/דתיים..
אבל אני לא יודעת מספיק, כי היא לא נתנה פה מספיק פרטים..
וזה גם לא ניתוח שאעשה לה כאן בפומבי.

^ אמיתי, נכון, ואמיצה לבטא זאת בפורום דוסי. ^קרן-הפוך
ממש לא חייב להיות אמיתי ולא חייב להתקשר לחסימה.ומה אמיץ בזה?ארלטאחרונה

זו דעתה ולא חייבים להסכים לה- עם או בלי אומץ

כלל לא חייב להיותד.

קראתי פעם באיזה מקום, כתיבה של מבינים-נורמליים, שעד גיל 20 אצל בחורה שגדלה בצורה נורמלית ורגועה (לא "פסואדו-נורמלית" של היום..), לא אמורה להיות התעוררות מינית..

 

וממילא, אם חייה מלאים בתוכן טוב, בהרגשות טובות, אז מה שצריך במקומו הנכון, נשמר למקומו הנכון.

לא צריכה להיות כל "חסימה", אלא אי עיסוק שלא בזמנו במה שאין צורך.

 

ובכללי, המסרים ה"דתיים", כשהם באין בצורה נורמלית - הם טובים מאד. שמים את הדגש על העולם הפנימי, הערכי, על הרצון לרגש פנימי וחיבור אמיתי - שבין איש לאשה נמצא רק מתוך נישואין, לא בתור "טקס" אלא בתור משהו מהותי שמשנה את כל המהות - וממילא בשלב של בנין בית, זה נשאר העיקר, והצד של הגוף מופיע כממחיש ומבטא את היחס הפנימי. האהבה אינה תלויה בדבר, וממילא יכולה גם להופיע בצדדים שונים, ולהישאר גם בלתי תלויה ועיקרית מצד עצמה.

 

בעולם היום, הפכו במקומות מסויימים את הדברים. "אהבה" אינה אהבה - וממילא הנתון ה"נורמלי" הוא שהיא נגמרת אחרי שנתיים (כלומר, בעצם, "איגלויי מילתא למפרע...)

ממש לא חושבת ככה..וחבל סתם להלחיץתפוחית 1
לגמרי לא.. טעות גמורה, נובעת מה"תרבות" המעוקמת של היוםד.


^^^^הפי
לדעתי דווקא הדעה הזאת נובעת מהנצרות הקתוליתפשוט אני..

אשר רואה בכל סוג של מיניות כדבר טמא (ולא סתם הם מאמינים שאותו האיש "נולד ללא חטא", וכוהני הדת שם מתנזרים וכו').

 

היהדות רואה ביצר הזה דבר קדוש, מתנה שהקב"ה הטביע בנו כדי שנוכל לתקן ולשכלל בעזרתה את העולם.

 

נכון, יש למתנה הזאת כללים מתי אסור להשתמש בה ומתי זה מותר, עם מי זה קדוש ועם מי זה עוון, מתי יש מצווה ומתי צריך להפסיק.

 

אבל להגיד שעצם הרצון הזה נובע מ"תרבות מעוקמת"? 

לגמרי נוצרי.

לדבר על זה בכזאת פתיחותהפי
בשם הדת...זה העקימות
ולהגיד לבחורה תמימה רק בגלל שהיא לא נמשכת בצורה מטורפת לגבר שהיא צריכה טיפול ?
זה יותר קרוב לנצרות אם כבר ..
אני בסך הכל אמרתי את זה נורא פשוט
בחורה לפני שהיא מכירה את הבעל שלה לא צריכה לחוות יותר מידי ולהמשך ברמות.

המשיכה אצלה היא נובעת מהרגש מהתקשורת .. מהשיח הרגשי
זה לא כמו אצל גבר

נורא פשוט
אני חושב שאת שוב בורחת לקצוותפשוט אני..

"ולהגיד לבחורה תמימה רק בגלל שהיא לא נמשכת בצורה מטורפת לגבר שהיא צריכה טיפול?"

 

אף אחד כאן לא אמר משהו על זה שאין לה משיכה מטורפת.

 

הבעיה הייתה, לפי מה שהובן מדבריה, שאין לה משיכה כלל ("אני לא יודעת איך נמשכים לזה ומה אמור לקרות", "אבל כאילו מה אמור למשוך אותי בבן?").

 

אני ממש ממש לא חושב שהיא צריכה להיות בלחץ, שהיא צריכה טיפולים או כדורים או השד יודע מה. זה בכלל לא הכיוון.

 

אני כן מסכים עם לירז שיש כאן משהו שדורש בירור, ויכול להיות שבאמת יש איזו חסימה קטנה שצריך לשחרר, ובאמת שאין שום סיבה להילחץ מכל הסיפור הזה. הכל טוב.

סליחההפי
אתה לא קורא בין השורות
היא כתבה אני לא יודעת מה להרגיש /מה צריך להרגיש
ואמרתי לה זה בסדר.. זה לגיטמי
חחח היא ממש לא אמרה שאין לה משיכה כלל
היא אמרה אפילו אני חושבת שאני בסדר ..
היא הדגישה שהיא לא היתה בעולם הזה

וזה נורא פשוט בנות נשואות מגיבות לך על השירשור ברור שהן ידעו מה קורה לאן זה הולך איך מרגיש יצר..
הן פשוט שכחו שהיצר כרגע לא צריך להביא לו מקום .. ולכן סופר לגיטימי בעיני שהיא עדיין לא יודעת מה להרגיש
חלק מהכשרתי המקצועית אני מנחה למיניות בריאה.. זה מגיל הרךאלירז

ועד לאחרי נישואין..
איך לגדל ילדים עם דימוי גוף נכון, ללמד אותם מוגנות
וגם איך לדבר עם נערות..
זה לא רק השקפתי כנשואה והיכרותי עם התחושות של נשואות.
אלא היחס המקצועי לנושא של התבגרות מינית כחלק מהאדם.

 

יופי מהמםהפי
את צריכה להבין רק משהו אחד לא כל בני האדם שווים
שבחורה באה אליך עם מה שהיא כתבה
שהיא לא מבינה את המקום הזה...

את לא צריכה להיות מוטרדת או להראות לה כמה היא לא בסדר כמו שעשית..
"שבחורה בת 19 לא חוותה.."

אין טעם לגעת במניות אם היא מוקצנת
חוץ מזה שאת לא מכירה אותה
אני כתבתי לה בתגובה הראשונה שקודם כל זה תקין..אלירז

בשביל מי שהעלה את התהיה שיש כאן חוסר, ציינתי שבהחלט יש פה נקודת חוסר.
היא לא מתוארת בצורה שמעלה את חשדי שמדובר במשהו קיצוני - וגם ציינתי במפורש שאין לי מספיק פרטים עליה..

מהדברים נראה שבפגישות עם מדריכת הכלות שלה, הדברים האלה יעלו וייפתרו..
אבל בנות אחרות שהחשק כן עולה בהן קודם (וזה הרוב, וגם הן קוראות פה) צריכות לדעת שמצבן תקין!!
ושהן לא סוטות או שיש להן בעיה כשהן מרגישות יותר מזה..
(ואם כתבנו לה שחשק של אישה עולה בעיקר בקשר עם גבר, הן עלולות לחשוב על עצמן דברים בעייתיים)

אם יש משהו שלמדתי בחיים...פשוט אני..
זה כמה סבל יכול לנבוע מהתחושה הזאת, שעצם המשיכה מעידה על חטא או על ריקבון מוסרי, שהמשיכה המינית היא זו שמגדירה אותנו ולא מעשינו.

בשם הנער שהייתי, תודה לך 🌷
תודה לך. לגמרי ככה.אלירז


אוקי אני מבינה את הפחד שלךהפי
לגיטימי..
חוץ מזה שאני לא חושבת שיש בה שום בעיה ואני לא חושבת שהצגת כאן כמה זה לגיטימי .. אלא כמה את מוטרדת..

עוד, יש מגמה בזמן האחרון להפוך כל דבר לגיטימי וטוב.
אני גם חושבת שהיצר שלהן לא רע בכלל אם יודעים איך לשמור עליו.. זה יצר של בנייה של טוב
פגשתי לא פעם מנחות שדיברו כמה היצר הזה טוב. .
ובואי נדייק הוא טוב שיודעים איך להתנהל מולו בחורה שלא יודעת היא חוטאת נקודה אין פה משחקים..
ואת זה גם צריך להגיד
היא לא חוטאת.. היא מחטיאה את מטרת העונג המיניאלירז

אבל מבחינה הלכתית - אין חטא אצל נשים בעניין הזה. זה עדיין לא אומר שמותר והכל לגיטימי.
אני לא דיברתי על מימוש...אלא על תחושה שעולה.
זה באמת קצת עובר את גדר הגבול ששייך בשיח פומבי.
אשמח לשלוח לך מאמר בנושא הזה בפרטי, שנוגע גם בצד ההלכתי.
לך או לכל אחת אחרת שתבקש..

אשמח לקבל את המאמר.קרן-הפוך
אני מכירה היטב את המאמרים של מרכז יה״ל.
אשמח להכיר עוד זויות מבט הלכתית בנושא.
אני חושבת שאת משתמשתהפי
במילים שעוברות את הגבול בשיח הציבורי ..
עדיף בהחלט למתן
זה נוהג בפורומים לחנך אחרים איך וכמה ומה לכתוב?אלירז


את מוזמנת לבקר את חז"ל שכתבו הדרכות מפורשות בגמראאלירז

בוטות בהרבה ממה שרשמתי כאן..
לדבר על זה בשם הדת בפתיחות בדור הזה - זה עת לעשות לה' הפרו תורתך..
אם כל הטומאה שבעולם זמינה בלחיצת כפתור, אז שלפחות גם התשובות שבקדושה.

לא שאני חולק על הצורך, אבל יש לזכור שהגמראאבןגבירול

לא כל כך נכתבה עבור המון העם כך שאני לא יודע עד כמה זה נקרא "ציבורי" מה שכתוב שם.

מה שכן בהחלט יש לציין שנורמות הדיבור בזמן הגמרא היו שונות ל-ג-מ-ר-י לגבי מה נחשב צנוע ומה לא (לדוג': ההנחה בסוגיות מסויימות היא שבת יודעת מתי אמא שלה טובלת, וששכנות יודעות מתי מישהי אסורה על בעלה). אבל זה לא אומר שזה היה ציבורי ככה בכל נושא. "הכל יודעין... וכל המנבל פיו ואומרו אפלו גזר דין של 70 שנה לטובה הופכין לו לרעה"

מתייחסת לדיונים בבית המדרש והסיפורים שנכתבו לדורותאלירז

לא רק מה שאתה מתאר.. שאלה נורמות חברתיות במרחב הציבורי באותו זמן.
הרי את מה שנכתב - הם בחרו לכתוב!
והם בהחלט כתבו אותה לדורות..

יש הדרכת כלות פיזית ומפורטת עד מאוד שרב חסדא נותן לבנותיו, שהיו נשואות לגדולי הדור של אותו דור..
אני לא אחזור עליה כאן. אבל חז"ל ראו לנכון לכתוב אותה - 
שחור על גבי דף גמרא מצהיב.
וכמובן עוד הרבה דוגמאות. כמו תורה היא וללמוד אני צריך (כאילו שזה הופך את העובדה שנכנסת תחת מיטת רבך ללגיטימית..)
בקיצור - יש לא מעט עיסוק בנושא הזה בגמרא.

מכיר את הרב חסדא הזה, התלבטתי אם לכתוב את זהאבןגבירול

מכל מקום זה שזה נכתב לדורות זה נכון, אבל ל*דורות* ול*ציבור* זה לא כל כך אותו דבר. בנוהג שבעולם הרבנים למדו גמרא ותווכו את אמרותיה לציבור, וכשהיה צריך זה נעשה בפרטיות. בכל זאת, אני גם לא חושב שרב חסדא היה נותן הדרכה ככה לבנות של מישהו *אחר*.

לא לחינם הם "שחור על גבי דף גמרא מצהיב"הָיוֹ הָיָה

כמו שלא העתקת את ההדרכה ההיא לכאן...

כדאי לחדד את זה.

 

למרות שבנידון המסויים כאן אני מסכים איתך ועם מה שכתבת.

לגמרי לא.ד.

(אגב, ראית על מה הגבתי? על האמירה שמי שלא "חוותה בגיל 19"..)

אלו המצאות שרגילים להשתמש בהן, כדי להכניס "בהכשר" דברים לא נורמליים.

 

האמירה ש"היהדות רואה ביצר הזה דבר קדוש" (וכבר כתבו כך באיזה ספרים חדשים..), זה משהו שבא לדלג על צורך בהתמודדות ובבירור.

חז"ל אומרים: "והנה טוב מאד" - זה יצר הרע".. נו, אז הרי הסתירה לכאורה מיניה וביה. אם "רע", אז מה טוב? אם "טוב", אז מה רע?.. אז אכן - היו כאלה שדילגו בנון-שאלטיות על חצי מאמר, לצורך התיאוריה שתתאים עם דברים שבאים מכל מיני המצאות מודרניות.

 

אבל האמת, ששני הדברים אמת, כמובן. "רע", כי נטיה גשמית בפני עצמה, ללא מגמה וכיוון, זה רע. זה בהמי. עי' בדברי הרמב"ם בענין (וכן, ה"כותבים" הנ"ל גם דילגו בקלילות על דבריו. משל סתם היה מושפע מהיוונים...  לא יאומן).

 

וכאשר כח גשמי, בא מתוך מציאות פנימית, חיבור נשמתי, בנוי ביסודו בפני עצמו, אז הוא יכול לגלות אותו. ואז זה הופך לדבר קדוש (ואגב, בלי לעסוק בכך במה שלא ראוי כאן - גם במציאות מתוקנת לא כל דבר הוא "קדוש". יש קדוש ולכתחילה, יש בגדר של סבלנות לחולשותיו של האדם כשהן באזור המותר, וכד'. זה מפורש בשו"ע, ולא כאן  המקום להאריך. זה רק כדי לומר, שבכדי לגלות מציאות אידיאלית, שמופיעה באמת טוב וטוהר ואהבה, צריך גם עבודה רוחנית ונפשית).

 

אשר על כן, זה לא משהו "קדוש" מצד עצמו, כמו שהתורה למשל קדושה מצד עצמה, כמו שהנשמה קדושה מצד עצמה.

זה כח. כח שנברא למטרות חשובות מאד.

 

וממילא, זה לא שסה"כ יש לו "כללים"... ההיפך. יש מציאות של נישואין, וגם בתוך הנישואין יש דרכים של הנהגה, ומתוך המציאות האמיתית - הכח הזה משמש לקדושה. ואם לא, אז זה לא פרט טכני, שלא השתמשו בו במקום הנכון, אלא הוא נהיה הכי טמא.

 

זה הסדר: בנין בית. באמיתיות. קשר פנימי. נהיים משפחה (לא כאילו זה משהו "טכני" שבא "להתיר" מה שממילא אפשרי כבכיול..), ואז - לא במקום העיקריות של היחס העמוק שבלב ובניינו, גם הכח הזה ימצא את מקומו. ובאופן שונה מבחינת משמעותו, אצל גברים ונשים. ולא כאן המקום להאריך.

כוח הוא כוח. אפשר להשתמש בו לקדושה ואפשר להשתמש בו לטומאהאלירז

אבל בודאי שמטרתו של יצר העריות היא קדושה מאוד מאוד!

יפה דייקת. המטרה.ד.

נכון.

 

אבל המטרה הזו באה רק כאשר זה מחובר אל מגמה, שהיא קיימת רק כאשר היא מחוברת אל נישואין, שהם קיימים בצורה נכונה דווקא כאשר הם נתפסים כאופן האולטימטיבי לקשר עמוק בין איש לאשה, וכאשר היחס הנפשי העמוק תופס את מקומו בראשון במעלה ובלתי תלוי, אבל מופיע ומתחזק.

 

אבל "כח" פיזי חזק בפני עצמו, כמו כל תאוה גשמית, כשאינו מחובר למטרה שלשמה הוא נברא, אז הוא כבר מחובר אל טומאת היצר המגושם (יש גם הבדל בין גברים לנשים בענין הזה. אצל נשים לפעמים יותר מחובר אל הדמיון של יחס נפשי. לא כאן המקום).

המגמה אינה רק פרו ורבו. בודאי שנדרש לכוון ולהגידאלירז

שהעונג המיני מטרתו לאחד בין איש ואישה וליצור ביניהם דבקות שאין שני לה!
ולאור זאת אנחנו מלמדים בגיל הנעורים איפוק ושליטה ביצרים.
אבל לא בגלל זה אנחנו נאמר שלנשים אין התעוררות בגיל הנעורים
התעלמות מזה תיצור נזק בדיוק כמו התעלמות מההתמודדות של הגברים.
צריך להיות מודעים לכוחות הקיימים -
ולתת כוחות לאיפוק וגבורה מולם!

איפה הזכרתי "פרו ורבו"?..ד.

דווקא לא חשבתי על הצד הזה בהקשר המדובר. אלא על החיבור הנפשי, שהוא לא "במקרה" דווקא מתוך נישואין.

 

מה שכתבת בהמשך, אינו קשור למה שכתבתי בהודעה הזו שעליה הגבת, אלא לדברים שנכתבו במקומות אחרים, הותייחסתי שם, כמידת האפשר.

 

ולגבי האיחוד הגדול בין איש לאשה נשואים - אני מזהה את הגישה - אבל גם שם ראשיתו קודם כל בעומק הקשר הנפשי מצד עצמו.

וגם שם יש הבדלים בין גברים לנשים.

אתה לא הזכרת. זו הדעה הרווחת שזה רק לשם פריה ורביהאלירז

אז חשתי צורך לציין זאת.
בכל אופן - גם החיפוש הגופני בראשית שנות הנעורים נובע מחיפוש נשמתי!
והכי נכון מלכתחילה לדבר על כך עם הילד בגיל המתאים, ולקשור את הקשר העמוק בין הנפש לגוף
זה תמיד תמיד אחוז בקשר הנפשי והנשמתי.

ברגע שאיבדנו את זה - החוויה תהיה ריקנית ומעידים על כך גם אנשים שאינם דתיים.
ובהחלט יש הבדלים בהתפתחות בין גברים לנשים, ועדיין מסוכן לומר שזה לא צריך להיות קיים באישה.

זו "דרשה"..ד.

לאדם יש גם יצרים. טובים ושאינם כאלה.

 

אני מסכים שאם נעמיק בענין, הרי שנוכל למצוא צורך שהוא מעבר לגשמי, שבעומק הרצון החומרי.

 

כמו שאמרתי, יש בכך גם הבדלים בין בנים לבנות.

 

עם בן, אריכות דברים בנושאים האלה, סביר שתגרום ההיפך. גם הסברה של דברים טרם זמנם יכולה להזיק.

 

על דרך המשל, מעין מה שאומר הרב זצ"ל, ש"אין דבר מזיק יותר מאשר השפעת רעיונות נעלים בהמון שאינו מסוגל לקבלם".

 

(לא אמרתי, "לא צריך להיות", באופן קטגורי).

 

ובוודאי בוודאי שאת צודקת - לגבי כל בני אנוש - שכאשר הצד החומרי אינו מתוך העומק של הקשר הנפשי, הוא הורס את עצמו.

 

וישראל קדושים, מעומק טבעם וחינוכם (והאמת, אצל רוב המין האנושי עד לפי זמן לא רב..), תופסים וחיים את זה, שקשר אמיתי בין איש לאשה - החיבור בין ה"הפכים" הללו - בא רק מתוך המשפחתיות, הקישור העמוק, המחייב, הנשמתי, של בנין בית, על המכלול של משמעותו.

^^^^לגמרי!!!בינייש פתוח
בגיל הבר מצווה נכנס היצר הטוב. מה הכוונה? ליצר המין. הוא קדוש ואסור להשתמש בו להנאה *לא כי הוא טמא ופסול כמו שחושבים הקתולים אלא כי זו מעילה!! שימוש ביצר קדוש שבונה משפחות להנאה עצמית זה כמו להפוך בית כנסת לקיצור דרך או להשתמש בספר תורה כחפץ או מדף*
לא מחשיד. נורמלי לגמרי אצל חלק מהבחורותrivki
'משיכה' פשוטו כמשמעוrivki
כשאת חושבת על הבחור הרבה, רוצה להיות איתו כמה שיותר, מתגעגעת בין הפגישות, נהנית לדבר אותו ולהקשיב לו כו'
תתחילי להיפגש ואז ההרגשה תתחיל להיות חיה יותר אצלךנוגע, לא נוגע
יש כאלה שחולמים על זה מגיל 8 ויש כאלה שלא.
זה לא מעיד על בעיה. כל אחד והנפש שלו.

תגלי שזה כיף לדבר עם בנים. שיש להם לדוגמא חשיבה קרה יותר שמחכימה אותך.
תגלי שזה כיף שיש מי שדואג לך ומתעניין בך.
וכשיגיע מישהו שתעריכי אותו, שימצא חן בעינייך, שתראי שאתם באותו ראש, שכיף לך איתו, שאתם מפרים ומשלימים זה את זו, שתרגישי ציפיה והתרגשות לפני הפגישה, שתרגישי שמתוך החיבה/אהבה כלפיו את מרגישה גם משיכה ורצון למגע, אז יאללה חתונה.

ואל תתרגשי מחלק מהתגובות פה שאומרות או שמשמע מהן שאת לא בסדר אם את לא מרגישה את יצר המין (משיכה גופנית בלי רגש). לאנשים יש נטיה לגזור מעצמם על כולם וליצור בעיות ולהפחיד על סמך זה. פשוט חוסר אחריות.

זה אינדיבידואלי. ואצל הרבה נשים, במיוחד כאלה שלא נחשפו למה שלא צריך להיחשף, רק עם כשהן חוות את זה בפועל, זה מתעורר.
^^^^תגובה לענייןrivki
תודה לכולם ממש!!פנן
קצת סידר את הראש. הבנתי שהגיוני שיבוא תוך כדי הפגישות.
לאלה ששאלו- מעולם לא היה לי קשר עם בן ואני לא מכירה את התחושות. כן יש רצון לחבר אמת, לאחד שיחבק אותי ותמיד יהיה שם. השאלה היתה אם אני צריכה להרגיש משיכה מינית, משהו יצרי יותר.
התגובות מדהימות.
בעז"ה בחודשים הקרובים אתחיל לצאת ואזכה להימשך בקדושה!.
אז מצויין. אמן. שיהיה בהצלחה ובקלותנוגע, לא נוגע
אם הנושא הזה מאוד רגיש ופנימי, למה ממשיכים לדון בו?advfb

היו פה כמה הפניות לפרטי, נראה לי שמספיק

בעיני זה נורמלי מאוד ואפילו מבורךשוביה!

לא כ"כ מצליחה להבין מה כל התגובות המגזימות האלה..

אשריך שזכית לשמור על עצמך ולהתעסק בחיים שלך בתוכן מהותי ולא ביצרים שאין מקומם לפני החתונה!

ולמי שהגיב אחרת, מה לדעתכם מרגשיות בנות חרדיות בגיל הזה? אני לא בטוחה שאפילו בתקופת הפגישות יש הרגשה כזאת. (ברור שעם הבחור שאיתו הן מתחתנות יש קצת יותר נעימות ומשיכה אבל זה בעיקר מתפתח אח"כ וזה בעיני מצוין)

*מרגישותשוביה!


מוסיפה עוד הערה חשובה ששכחתי לציין:שוביה!

גם לבנות יש איסור לחשוב על דברים לא צנועים וכדו'. (מתוך כוונה) וד"ל.

אמחופשיה לנפשי
עבר עריכה על ידי חופשיה לנפשי בתאריך כ"ח בתמוז תש"פ 21:11
לדעתי את נסחפת לצד השני קצת

אגב-זה שלא מדברים על זה זה הופך את זה ללא קיים.
ברור ש*תאורטית*אבןגבירול

זה טוב שלא יהיה שום יצר עד גיל 19 ואז הוא פשוט יופיע והיא תתחתן והכל תהיה בסדר. אבל תאוריה היא לא מעשה, ולרוב אם המשיכה לא הופיעה עד אז זה מחשיד, כי הנורמה היא שהמשיכה כן מופיעה. ולמה בכלל לחשוש? כי זה *עשוי*, לא בהכרח, אבל עשוי להצביע על בעיות אחרות.

על סמך מה אתה אומר שהנורמה אצל בנות שנשמרו היא שכןנוגע, לא נוגע
יש משיכה?
תסתכל אילו בל"חיות יש באולפנה הדוסית הממוצעתאבןגבירול

אם הייתה חשיפה בסיסית לבנים לפחות, ברור שיש. גם בחורות דוסיות מאוד נמשכות לבנים (כל עוד הן לא פוחדות מהם או משהו), אפילו אם הן נתקלו רק בבני דודים.

קודם כל אני חושב ששוביה דיברה על משיכה מיניתנוגע, לא נוגע
ולא משיכה טבעית יותר כמו שאתה מתאר.
וגם במשיכה טבעית זה תלוי באופי, רמת בגרות (לא כל הבנות מרחפות), היכרות עם בנים שקצת מוצאים חן
היא דיברה על משיכה טבעית..אבןגבירול

ככה אני והרוב הבנו מדבריה (מה אמור להיות מושך בבן?)

דיברתי על שוביה שאליה הגבתנוגע, לא נוגע
אז היא לא הגיבה לאותו נושא של פותחת השרשוראבןגבירול


לא טבעית.על משיכה מינית.שוביה!


פותחת השרשור לא התכוונה גם לזה?שוביה!


לא. אין מינית בלי טבעית לפנינוגע, לא נוגע
כמובן שבטבעית יש צד מיני כלשהו אבל זה אחרת לגמרי ממשיכה מינית נטו
מה זאת ההפרדה הזאת?פשוט אני..
וכי משיכה מינית היא לא טבעית?

זו הפעם הראשונה בחיי שאני שומע הפרדה בין ''משיכה מינית'' ל''משיכה טבעית''.

או שאולי אתם מתכוונים להגיד ''משיכה רגשית'', ולא ''משיכה טבעית''?
כן. הכוונה רגשית שמובילה לרצון למגענוגע, לא נוגע
בתגובה הראשונה הניסוח היה "טבעית יותר".
ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם נאמר לכל ישראל. בהחלט.אלירז

לנשים ולגברים.
 

יש ועוד איך, תסתכלי על אתרים של משיבים חרדים לנועראבןגבירול


אם זה נוער ששואל באינטרנט משמע שהוא לא ממש חרדישוביה!


חרדיות בנות 19 לא מרגישות משיכה?פשוט אני..
לא ידעתי שהן עשויות מחומר שונה לעומת שאר נשות העולם...
תפתחי את אתר "אקשיבה" לדוג' ותראי שכן, לפחות מסוגאבןגבירול

הבעיות שלהם ואיך שהם מתארים את חייהם. זה אתר של משיבים חרדים (בעיקר לנוער אך לא רק) במגוון בעיות של הציבור החרדי.

בימינו אינטרנט זה לא עניין נדיר

זה לא קשור, לחרדים מיינסטרים אין אינטרנט שלא לצרכי עבודהשוביה!


בשביל זה יש להם מורות, רבנים, קווי יעוץ לשידוכים וכדו'שוביה!


תפתחי ותשפטיאבןגבירול


את טועה גברתי....הָיוֹ הָיָה

ואתר אקשיבה הוא דוגמה נהדרת לטעות הזו.

פתחתי וראיתי. לא שיניתי את דעתי...שוביה!

אני מדברת מהיכרות אישית ולא סתם באוויר

בת חרדיה רגילה שמורה מסמינר חרדי מהטובים, לא תשלח שאלה באינטרנט, א' כי אין לה בבית, או שיש רק לצרכי עבודה, ב' כי יש לה כתובות אחרות והיא לא זקוקה לזה. 

כבר מהסגנון של השאלות שם מבינים מה סוג השואלים

זה לא אומר שאין לה את השאלות האלה אם היא לא שולחת אותןאלירז

באינטרנט..
או אם היא מפחדת לדבר עליהן בכל מקום אחר..

מה שנקרא "שום סקוטי אמיתי"מישהו כל שהוא

שום סקוטי אמיתי – ויקיפדיה

 

העניין הוא שיש הרבה חרדים עם אינטרנט...

בפלאפון השני....

ברור שיש, אבל הם לא חרדים באמת.. אני מדברת על המצב הרגילשוביה!


את מחזקת את הטענה שלו על כשל לוגיפשוט אני..
דייט בטרמפיאדה לגיטימי?נתקה

ככה...

השבוע נתקעתי עם מישהי דוסה באיזה טרמפיאדת חור

בצפון השומרון.. אני חושב חיכינו שם איזה 20 דקות

והיא הייתה שם עוד לפני

עכשיו הייתי מאוד עייף.. מאוד..

מה שקצט מנע ממני לפעול..

כלאחר מעשה..

לגיטימי לדעתכם לדבר עם בחורה בטרמפיאדה

ולהחליף אח"כ מספר או פרטים וכו, אם..

ממה שהיא משדרת היא מעוניינת לדבר איתך?

כ"כ.. בהנחה והתשובה היא כן..

האם לדעתכם שיחה כזו יכולה להלחיץ?

מה הדרך הנכונה חפתוח שיחה כזו?

האם זה אומר עליה שאולי היא מתלבשת כמו דוסה אבל היא לא דוסה באמת?

האם בכלל כל התפיסה הזו זה חוסר אמונה בה' שיישלח לך עד אליך את המיועדת?

על המשפט האחרוןעיונית

הוא שלח עד אליך את המיועדת ותקע אתכם חצי שעה בטרמפיאדה שוממת, מה אתה עוד צריך? שהיא תכרע ברך בפניך?

הכוונה, לא מחייב שזו באמת היא, אבל אתה לא יודע איך או מתי כלתך תופיע, והרבה שליחים למקום...

אז את חושבת שמותר לפרוץ את מחסום הבושה גם אםנתקה

לא נעים או מביך..

וכן ברור שזה מרגיש פיספוס נדיר..

אבל מאמין בקב"ה שלא מקפח שכר כל בריה..

יכול להיותנתקהאחרונה

שהוא שלח לי אותה

בשביל שאולי כשאפגוש את האחת

אדע מה לעשות...

אם היא רוצה להקים בית נאמן בישראל היא לא דוסית?חושבת בקופסא

יש בנות שמתאים להם שמתחילים איתן ברחוב ומביעות עניין ויש כאלו שזה לא מתאים להן. יש מתאם מסויים ביחס לציבור שאליו היא משתייכת ועד כמה דברים כאלו מקובלים והיא רגילה אליהם, אבל זה לא אומר שום דבר על יראת השמיים לכאן או לכאן.

אבל למרות שיש הבדל בין שיוך לנורמות חברתיות מסוימות ליראת שמיים, עוד לא פגשתי מישהי שלובשת חצאית ארוכה עד הרצפה, חולצת בסיס חנוקה סביב כל פינה בצוואר, ושיער אסוף בקפידה בצמה (אחרי החתונה- מגדל בבל ענק על הראש) שהיא לא קווניקית/ גבעוניסטית/ איפשהו בטווח בין לבין.

יעני, מה שרוב האנשים יגדירו דוסית או דוסית טרור. (יש עוד דרכים להתלבש צנוע, אבל הסגנון הזה מאפיין את הציבורים האלו).

שוב, לא בטוח שסגנון היכרות כזה יתאים לבחורה כזו, אבל אנשים הם לא תבנית מדויקת של הנורמות החברתיות שלהם. עדיין סביר שבחורה כזו תעדיף היכרות דרך צד שלישי כלשהו. אבל היא זורמת שניכם הרווחתם.

בהצלחה.

תודה חחנתקה

הגזמת זה נפוץ מכירה הרבההפי

שהכירו ככה

אין ספק שלא כל מי שהולכת עם חצאית ארוכה דתייה אבל הגיוני מאוד שהרוב כן

זה לגיטמי וכל השאר סרטיםadvfb

באמת שמתחילים עם בחורה לא יודעים איך היא תקבל את זה. נכון, זה חלק מהפורמט.

בכל זאת- כל עוד זה בטקט וברגישות - מותר ואולי אף מצווה להתחיל עם בחורה אם ראית לנכון

הוא שלח אותה עד אליךנפשי תערוג

לאיפה את רוצה שהוא עוד יביא אותה?

דרך אגב.

אני ואישתי הכרנו בדרך די דומה

לא טרמפידה. יותר הזוי

אבל גם מפגש מקרי

לא יהיה לך ולה מה לענות ביום הדין.אדם פרו+

הוא שלח אותך עד אליה

ולא עשית דבר.

עייף גם עשיו היה עייף

זה לא מנע ממנו לבקש אוכל

עייף זה לא תירוץ קביל בשמיים.

אתה סתם מקשקשקעלעברימבאר

מותר לדבר עם מישהי אם זה לצורך שידוך

אנשים יקרים,דוס91

המלצה חמה שלי:

והלואי שזה יעזור לכמה ...

תשקיעו...תשקיעו... ותבדקו טוב טוב

בכל הקשר להדרכת חתנים/כלות..

זה משפיע ממש על חיים שלמים...

כנראה תלוי מגזרים ואורחות חיים. אי אפשר להכלילאלישבע999אחרונה

בן עשרים ומשו+ יצא לי להימשך באמת רק לשלושה בחורותכְּקֶדֶם

אחת מהן היא ניקית כאן מי שיודעת יודעת

השניה זו האקסית של פעם

וההכי הכי זו האקסית האחרונה

היו לי הרבה יותר ידידות טובות מאשר חברים

והרבה מהקשרים שהייתי הכנסתי את רובן לפרנדזון

כל בחורה שאני מכיר אנחנו הופכים להיות חברים טובים וזהו

וזה כיף אבל מתסכל. מה יהיה טעטע

שלוש בחורים, שלושה בחורותטאבי

מה לדעתך בעצם גורם זה?

האופי שליכְּקֶדֶם

מה בו?טאבי

בכל־מקרה, על־סמך הכתוב בשרשור זה, התחושה שלי היא שיש לך מנגנון שתפקידו לעצור את המשיכה מלהתפתח בתוך קשר של ידידות. אולי זה עניין דתי (צניעות?) או פסיכולוגי (לא לחרבש את החברוּת?) ש"מכבה" משהו שהוא לא יכול להכיל כרגע, וממילא זה לא מתפתח.

אנימה

ואם לא היית הופך את הקשרים לידידוּת יכול להיות שזה היה אחרת?

זה בעל כרחי זורם לשםכְּקֶדֶם

היי מה קורה?הרמוניה

תשמע... בעיניי, הפיתרון הוא לשמור מרחק מבנות.

תפנה אליהן ביראת כבוד. תראה שתוכל להימשך להרבה בנות.

אני שומרת עיניים יחסית (וצניעות) וגבר זה דבר מיוחד בשבילי... לא בקטע שאני אתרגש מכל גבר שאני רואה, אבל יש לי יראת כבוד למין השני כי הוא רחוק, שונה, לא רגיל.

זה הכיף בצניעות, זה התוצאה שזוכים לה כשהולכים עם מצוות ה' עד הסוף.

(*אני כן רואה הרבה בנים בעבודה אבל לא שמה לב לזה כי זה במקום הענייני ופחות האישי כמו "עסוק במלאכתו")

דעתי האישית- מה שאתה מתאר הוא סימפטום ולא הבעיה ולכן לא כדאי להתמקד בו.

חושבת שכדאי לך לשאוף למחויבות ורצינות בחיים, לקחת את עצמך בידיים כזה והכל יתיישר לאט לאט בעז"ה.

אתה צודק שעיקר הקשר הוא באמת החברות, ואין סיבה שהדברים לא יבואו ביחד... אני חושבת שהנקודה היא המחוייבות שברגע שתשדר רצינות הקשרים גם יראו ככה, ויהיו יותר ממוקדים.

הכל בשמחה כמובן, בך אני לא חושדת שתהיה כבד...חח

הרבה בהצלחה ובאמונה בע"ה🙏

אני שומרכְּקֶדֶם

אופ כולכם כאן חןשבים שאני פלרטטן ויצא לי שם של לא רציני . אני פשוט חמוד ורוב הזמן אני שקט בחיים האמיתיים

כמו שאני מכיר חברים אני מכיר גם חברות בישבילי אין ככ הבדל (אני יודע זה נשמע דפוק) אבל פשוט מי שמתחבר אליי מתחבר ועם בנות כמו עם בנים יש לי שילוב של שטוטניקיות ועןמק

ברוא שמלכתחילה יש לי משיכה מסוימת לבנות אבל המחשבות שלי הן שונות

ומעניין, לאיזה סימפתום את מתכוונת?

..הרמוניה

כתבתי משהו אבל במחשבה שניה... יכול להיות שפשוט אתה כל כך משתדל להתייחס למהות של הבן אדם שנעלמה לך המשמעות של הגוף? כי נשמע שאתה לא מתייחס לקיומו כל כך מול אנשים.

יכול להיות שמרוב שאתה לא רוצה להיות מוסח מהחיצוניות ביטלת אותה לגמרי? (אם כן זה ממש חמוד)

הסימפטום זה חוסר המשיכה אבל אם רוצים לשנות אותו עדיף לשנות את ההבנה וההתנהגות. ובאופן טבעי גם זה ישתנה. לדעתי.

ומאד מתחברת לדברים של @עלמה בשרשור

איזה כיף לקרוא הודעה כזו 🙂בחור עצוב

תתחיל להתפקסהפי

ואגב אם זה מנחם אותך גם אני לא נמשכתי לחלק מהגברים שיצאתי איתם..

אולי שווה לך לבחון איזו דינמיקה אתה מייצר עם נשים.

אצלי שמתי לב למשל שקשה להימשך לגבר שמתנהג כמו נסיכה. זה לוקח את הקשר למקום ידידותי ולא רומנטי ושם אותי במקום הגברי בקשר.

ואני בן גרוע ביותר 😂

בכל מקרה אני משתדלת לא להסתכל לגברים בעיניים .. קשה לי לשמור על מבט לאורך זמן נראה לי לא מתאים .. אולי אם תשמור על זה ה' ישמור עליך.

זהו זה הענייןכְּקֶדֶם

הדינמיקה.

בדרכ בנות שאני אוהב אני אוהב אותן כמו אחיות שלי וגם אני כמו אח שהן הכי יכולות לסמוך עליו בעולם. ורק עם 2 הדינימיקה הייתה שונה בתכלית.

מעניין הקטע שהזכרת עם העיניים. באמת עם כל האלה שהיו כמו ידידות בישבילי לא היה לי בעיה להסתכל להן עמוק בתוך העיניים, ודווקא אלו שכן היה משהו שונה אז היה לי הרבה יותר קשה להסתכל

יופי עכשיו תעבוד על דנמיקה אחרתהפי

תוכלי להרחיב בזה?ישי2

לדעת

וואלה לא לימדו אותי את זה..

מה תפקיד בלהסתכל תוך כדי דייט ומה לא

אשמח ממש להרחבה בנושא

בהצלחה רבה!advfb

אם אתה בוחר להכיר רק בצורה "טבעית" זה הגיוני

תודה שמרגיע אחכְּקֶדֶם

אבל תתפלא אחת מהשלושה הנ"ל הכרתי דרך שידוך אאאאאר

אין מטרה להרגיע דווקא, אלא גם שתרגיש טוב וגם תפעלadvfb

אבל זה הגינוי אם אתה לא פונה לשדכנים מיזמים ודברים כאלה

גם הצעות מזדמנות זה משהו שהגיונית הוא לאו דווקא מביא דייטים רבים.

לדעתי כדאי להוריד את המיקודעַלְמָה

בחיפושים מ "בחורה שאני נמשך אליה"

ל "בחורה שאני רוצה לבנות איתה בית"

ואל תדאג כשתסיר את המיקוד מהבדיקה האינטנסיבית אם יש משיכה - היא תתעצם

מבין מאת אומרת אבלכְּקֶדֶם

היה לי קשר אחד של חצי שנה והבחורה כבר רצתה לסגור וזה.. ומבחינתי על הנייר הכל טוב. בחורה נאה טובה רגישה חכמה, רצינית תורנית יש דיבור והכל. אבלל משיכה לא הייתה לי כמעט בכלל היא הייתה כבר עמוק בפרנדזון אצלי וכעסתי עלעצמי..

בכולופן היום ב"ה היא כבר נשואה והכל

ברור שזה לא מחייב שתתפתח משיכהעַלְמָה

אבל אם יש בסיס של משיכה

זה יאפשר לה לצמוח טוב יותר אם תתמקד בלברר את שאר הדברים שחשובים לך

את אומרת לו את זה בתור בחורה ..הפי

אנחנו לא חושבות על זה כמו שהם ..

זה לא נכון לגבי גברים אם אתה לא נמשך אתה גם לא תימשך בדייט מאה

אצל נשים זה שונה מאוד

לא נכון מניסיוןטאבי

וגם לגבי נשים מהיכרות עם נשים יש ויש

תראה אם הוא ראה אותההפי

פעמיים שלוש ולא התחבר זה בעייתי

יש בזה משהו אבל במקרהטאבי

שלו נראה לי זה יותר פסיכולוגי

התכוונתי לכתוב את זהעַלְמָה

ספציפית לכקדם ולא לכל גברי העולם

וגם לו, לא אמרתי להתעלם לגמרי מהמשיכה, רק להוריד משקל

אולי תנסה למצוא מכנה משותף בין השלוש האלונוגע, לא נוגעאחרונה

אתה גם כותב שאתה זה שמכניס אותן לפרנדזון, כלומר הן לא רואות אותך באופן טבעי ככה.

בשביל קשר זוגי צריך אש, בד"כ מי שמדליק אותה זה האיש. מה שאישה יכולה בד"כ לעשות זה רק לנסות לגרום לו להדליק אותה.

יתכן שעם השלוש האלו האש שלך נדלקה באופן טבעי והיא הייתה חזקה מכדי להיחסם פנימית.

כללי, ספציפיטאבי

מחשבה שעלתה לי בעקבות שרשור שהיה כאן.

מה דעתכם על התמקדות, כלומר לחפש מישהו/י "מדויק/ת", שתתאים לא' ב' ג', עונה על קריטריונים מסוימים כו', או לאו דווקא ברמת האדם עצמו, אלא ברמת מה שמחפשים בקשר, שייראה כך ולא אחרת וכן הלאה,

לעומת לא להציב (כמעט) שום פילטרים מההתחלה, ולתת לדברים לזרום ולראות מה הולך?

חושבני שככל שה"אני", עולם הרגש והמציאות נתפשים כיותר מוצקים ומוגדרים, ממילא הצורך שדברים לא יבלטו מבעד למסגרתם.

אבל ככל שאני חושב על זה, הרי אין לנו שום מושג לאן הזוגיות תתפתח, איך אנחנו והמציאות ישתנו, ואם לצאת מנקודת ההנחה האחרונה, הרי שאין שום משמעות לחיפוש דברים ספציפיים.

שאלו אותי פעם "מה אני מחפש" או "איזה סגנון אתה מחפש", well, מאיפה אני, או מישהו בכלל, אמורים לדעת? התחברתי לאנשים שקטים להפליא ורועשים להפליא, עדינים ורגישים וגם מחוספסים ועוצמתיים, אנשי רוח ואנשי חומר, פדנטיים ומבולגנים, וחוץ מזה, מאיפה אני יודע מה אני צריך?

בסך הכולל נראה שאנשים מחפשים או משהו נורא, נורא מדויק וספציפי, או "מחפשים" משהו כל־כך כללי ובנאלי שבזבוז זמן בכלל לבטא אותו ("מחפשת בחור דתי נחמד ששואף להקים בית נחמד". "שלום שדכן, אני במקרה גם מחפש בחורה נחמדה להקים בית נחמד." "ביררתי עם הצד השני, אבל זה לא נראה להם מתאים. אין לי כרגע רעיונות נוספים." ...........................), או שאין להם מושג.

מה אתם חושבים? דונו ונמקו את דעתכם.

לדעתי מאוד תלוי גיל - ככל שמצליחים להכיר ולמצואפ.א.

זוגיות ולהתחתן מאוד צעירים, ככל שיש פחות "כוויות" ואכזבות מניסיונות חיים "שמשאירים סימנים" - כך יש פחות דרישות והגדרות ורשימת מאפיינים שהצד השני צריך להתאים אליהם, והרבה יותר פשוט וקל להכיל, לקבל שונות, להתחבר לאופי שונה …

קודם כלפצל"פ

יש עניין של התאמה כלשהי בערכים ובכיוון של הבית שרוצים לבנות

אחרי זה, זה באמת מאוד תלוי אדם נראלי

אתה אדם שנצליח להתחבר להרבה סוגים

יש אנשים שלא יצליחו להתחבר לסוג מסוים של אנשים או לאנשים עם תכונה מסוימת

לא חושב שזה צורך בהתאמה מדויקת כמו גם ניסיון חיים ההיכרות עם עצמך

ברו יודע אנגליתכְּקֶדֶם

ברוטאבי

דברים שלדעתי חשוביםמילה בסלע

גיל

רמה דתית באיזור טווח רחב, לדוגמא אני לא אחפש לצאת עם מסורתית כי זה ממש עולם אחר.

יש עוד כמה דברים שכדאי לדעת לפני שנפגשים כמו תמונה (אף בחורה לא מגיע לה להרגיש בדייט ראשון עם מישהו שאיך שהוא ראה אותה הוא נכבה)

אבל בגדול צריך לבוא פתוח ואני מסכים עם בסיס הדברים.

יש דברים שמאוד חשובים אבל אי אפשר לדעת עד שבאמת מכירים.

לי למשל חשוב כנות, יושרה ואחריות אבל זה משהו שצריך להכיר כדי לדעת.

"מחפש בחורה עם כנות, יושרה ואחריות"טאבי

"אה, בעצם אני קלפטומנית שקרנית פתולוגית שאוהבת להמציא גוזמאות לרוב, נראה לי שפחות יתאים"

כאילו...

התכוונתי שזה בהכרות לעומק...מילה בסלע

בגדול מסכים איתךadvfbאחרונה

ובכל זאת, יש פעמים שדברים מסויימים מושכים לבנאדם את העין, או עוזרים לו לממש את עולם הערכים שלו ולכן בנאדם בוחר בהם. זה הגיוני לגמרי.

יוצא לכם להרגיש גזענות בשידוכים?פתית שלג

ישהפי

לי בעצמי יצא לשדך מישהי.. הבחור מאוד רצה אותה התלהב מהפרטים מהתמונה גם בחורה יפיפיה .. באמת זכיה בפיס.

הבחורה גם אמרה כן ..

אחרי שעה רושם לי רגע שכחתי לשאול היא אשכנזיה?

אמרתי לו האמת שלא יודעת מה העדה ..אבל אם התלהבת מהפרטים והיופי שלה מזה משנה?

אבל אבדוק בקיצור אמרה לי שהיא לא .. ואז הוא רשם שהוא מחפש רק אשכנזיה.

כל-כך כעסתי עליו שהוא לא אמר לפני ..

התקשרתי בדמעות לבחורה שבסוף הוא לא רוצה באמת חורבן בית מבחינתי .

לבחור אמרתי אתה ומשפחה שלא יתקשרו אלי יותר בחיים חתיכת גזענים .

ואם אתה קורא פה אתה חתיכת עלוב

( כן נתקלתי שבחורים אמרו מעדיף ככה וככה אבל לא יפסלו .. או מאוד חשוב לי מישהי שמתפללת עדות המזרח .. אבל לא להגיד מראש כאילו זה משהו כל-כך בסיסי .. ולהתנהג ככה גועל פשוט איכס)

יש בהחלט עוד מקרים כאלה

אבל איך אני אומרת ככל שהמשפחה יותר סטיגמטית וגזענית ככה היא גם יותר מסכנה)

האמת ורק האמת גם אם היא כואבתשנונימי

ערב השואה אחוז היהודים האשכנזים היה 92% (ורבים מהם היגרו לאמריקה לפני המלחמה),

לעומת 8% מזרחים (כמיליון 1 במספר סה"כ וחצי מהם מרוקאים).

האשכנזים היוו את המרכז הרוחני בתקופה זו ואירופה מאוד הושפעה מכך.

(שווה מאוד להסתכל על התפתחות אוכלוסיית מדינות ערב מאז שהוקמה מדינת ישראל בהשוואה לאירופה).

מסיבה זו התגלות ה' הייתה דווקא שם, ב"ברב עם הדרת מלך" והבעל שם טוב עשה מופתים רבים,

ולאחר מכן גם תורתו תלמידיו וזרעו הוא רבי נחמן מברסלב.

בכלליות האשכנזים זכו יותר, יותר תורה, ספרים, צדיקים ויותר חכמה ולב.

אך, על הבעש"ט ועל רבי נחמן הייתה התנגדות קשה מאוד, ונגרמה לנו גם השואה הנוראה.

כשאנחנו מסתכלים בכלליות אכן לספרדים יש חיסרון.

אך לפרט אנו רואים הרבה בני עדות המזרח שזכו להתקרב לה' ולתורה באמת,

ולעומתם גם בני עדות אשכנז שלא זכו ואפילו נפלו לטעויות גדולות רחמנא ליצלן.

ובנוסף לכך עדויות רבות מספרי חסידים משנת 1700 ואילך,

רבים מחסידי הבעל שם טוב נשאו נשים ספרדיות, ולהפך.

ולרוב חצי חצי תמיד נמשכו אחרי הצד האשכנזי כי הוא הרוב המכריע.

בתקופת הראשונים זה הפוך - עיקר המרכז בספרד ולאקעלעברימבאר

באשכנז (וגם פרובנס יותר קשורה לספרד מאשכנז). ועובדהש כל אשכנזי לומר קודם את השו"ע ורק אחר כך את המפה של הרמ"א.

נכון שבתקופת האחרונים עיקר מרכז העם היהודי נדד מספרד לאשכנזים, אבל עדיין הספרדים יותר שימרו את הארצישראליות, ולא במקרה בארץ ישראל כיום (איפה שכלל ישראל האמיתי נספר כי יהודים בחו"ל לא קובעים את כלל ישראל) זה חצי על חצי וייתכן רוב לספרדים.

אצל הספרדים לא היה צריך תנועת חסידות כי הקבלה היתה נוכחת בחיים והת"חים לא היו מנותקים מהעם , בעיות שהחסידות התמודדה איתם. מצד שני זה גרם לכך שהספרדים לא זכו לייתרונות של החסידות. כך שכל עדה והייתרונות שלה.

ערב השואה לא מייצג דבר, כי מאה שנה לפני השואה מספר האשכנזים והספרדים היה שווה, פשוט באירופה היה יותר רפואה ופחות תמותת תינוקות אז הם התרבו תוך 100 שנה פי 5, בעוד שבארצות המזרח לא היתה מערכת בריאות. אם שיעור ההתבוללות כיום ימשיך בארהב - תוך 100 שנה יהודי העולם יהיו חצי ספרדים חצי אשכנזים.

אומרים שכשהבעשט הגיע לאיסטנבול הוא אמר שראה אצל היהודים הספרדים שם נשמות של תנאים

מי שפוסל רק על פי צבע שיער או דעות קדומותשנונימי

זה הפסד שלו.

ואם אין שכל לחפש מעבר לזה...

אז שה' יתן שכל - וגם לנו.

לא בא להצדיק את ההתנהלות שלורודף מצוות
עבר עריכה על ידי רודף מצוות בתאריך ו' בכסלו תשפ"ז 19:36

אך באופן כללי זה שאדם שכח לברר מראש לגבי פרט שחשוב לו מאד, זה דבר שיכול לקרות. ואם זה תנאי סף מבחינתו, עדיף שלא יתחיל לצאת איתה מאשר שיצא לפגישה אחת ויחתוך.

ממש לא מתרגש מזהבחור עצוב

אגב, יותר נתקל בזה אצל בנות מבנים. בד"כ כי לא רוצות לשנות את המנהגים שלהן יותר מדי.

אריק מהדרום

העונש של הגזענים שמניחים להם לנפשם, שיתמודדו.

לשמחתי לא מצד העדהאביעד מילוא

אבל כן סוג של "גזענות" או יותר נכון יחס קצת צונן על רקע היותי דוס.

יש הבדל בין העדפה אישית לעדה מסויימת ובין גזענותרודף מצוות

לגיטימי לחלוטין להעדיף בן/ בת זוג מעדה מסויימת. או להחליט שלא לצאת עם בני עדה מסויימת.

פערים עדתיים קיימים גם היום, ובהצטרף לכל מיני פערים אחרים שמתגלים בתחילת קשר או בתחילת הנישואין - הם יכולים להוביל לקשיים משמעותיים.

אני אישית יצאתי רק עם בנות שהן לא מהעדה שלי, ואף התחתנתי עם אחת מהן. אך חששתי מאד מהעניין ובצדק. והיו לי גם הצעות שסירבתי להן בעיקר על הרקע העדתי.

גזענות בין יהודים לעומת זאת, אינה לגיטימית, אך בדרך כלל לא נוגעת לענייני שידוכים.

מנטליות אשכנזית/ספרדיתadvfb

מאוד תופסת מקום בעיני,

גזע, למי אכפת?

לא הייתי קורא לזה גזענות.קעלעברימבאר

יש אנשים מחפשים מישהו גבוה, יש כאלה מחפשים מישהו רק עם אופי ספציפי, ויש כאלה שמחפשים מישה מעדה מסויימת.

זכותם אם זה מה שעושה להם טוב. רק הפסד שלהם אם זה גורם להם לצמצם את האפשרויות. כמובן לעיתים יש דפוסים טבועים בנפש שקשה לשנות ולא תמיד חכם להלחם בהם אבל שווה לנסות. אדם בכל מקרה לא צריך להרגיש רגשי אשמה שנרתע מהצעה מעדה מסוימת

מה?הפי

יש הבדל בין העדפה אישית לבין דעה קדומה.

בחור נמשך לבחורה, מתלהב ממנה ומאוד רוצה להכיר אותה. ברגע ששומע מה העדה שלה, הכול השתנה. מה בדיוק השתנה בה? הרי היא נשארה אותה בחורה.

הוא לא פסל אותה בגלל חוסר משיכה או חוסר התאמה, אלא בגלל המוצא שלה. וזו בדיוק מהותה של דעה קדומה

אף אחד לא חייב לצאת עם אף אחת, אבל העובדה שדפוסים מסוימים טבועים בנו לא הופכת אותם ללגיטימיים.

לפעמים אדם צריך לבחון את הדעות הקדומות שלו במקום להצדיק

אותן..

צודקת.קעלעברימבאר

דיברתי יותר על פסילה על מראה ממשי או על מנטליות ממשית.

פסילה רק על עצם העדה זה שטות גמורה

למה שטות גמורה?רודף מצוות
עבר עריכה על ידי רודף מצוות בתאריך ח' בכסלו תשפ"ז 9:33

אם מדובר בבחור שמגלה כעבור חצי שנה שהבחורה איתה יוצא היא אשכנזייה - זו שטות לחתוך.

אך לפסול בשלב ראשוני כשמגלים שהעדה היא לא כמו ההנחה הראשוית - זה הגיוני, (אם כי עלול מאד להיות לא יפה או מנומס).

זה לרוב נובע מחשש אמיתי מאתגרים משמעותיים על רקע פערים עדתיים:

בראש ובראשונה מנטליות שונה (שזה עיקר העניין),

אך גם פערים בנושאים אחרים:

  • ציפיות שונות ביחס לתפקידי הבעל והאשה,

  • נורמות והתנהלויות של ההורים והמשפחה,

  • עניינים שקשורים ליהדות - כמו מנהגים, הלכה, דפוסים שקשורים לעבודת ה', ואפילו הגייה.

  • אפילו פערים קולינריים יכולים לתפוס מקום אצל חלק מהאנשים.

נ.ב. אני ממש לא קורא להימנע מנישואין בין עדות, אני דווקא רואה בכך ערך חשוב, ונשוי בעצמי לאשה שאין לי איתה שום חפיפה עדתית. אך זה לא מתאים לכולם.

חשש בדברים שכתבת, לא ביחס לעדה עצמהadvfb

גם לפי דבריך,

העדה היא סימן - לא סיבה!

סימן שאולי יש מה לחשוש, וסיבה לפערים אפשרייםרודף מצוות

לפחות בחלק מהמקרים העדה היא הסיבה לפערים, אם לפעמים גם שמתגלים פערים העדה היא סימן ולא סיבה.

לא לאadvfb

אתה צודק בזה:

גם אם היסטורית זה שאנשים שונים נולדו להורים ממוצא מסויים

אתה עדיין לא יכול לומר שהסיבה לשלול היא העדה. העדה עצמה לא משנה בשום דבר.

לפעמים שלא מכירים יש חשש.

לכן עדה בתור סיבה, לא בתור חשש - זאת שטות.

לא הבנתי, אתה טוען שאין קשר סיבתירודף מצוות

בין העדה שלי ובין צבע העור שלי, למשל?

או בין העדה שלי ובין הנורמות הנימוסיות של המשפחה שלי?

בוודאי שיש!

זה נכון שלא מדובר בתכונות עצמיות פנים פנימיות שנוגעות לשורש הנשמה, 😅

אך קשר סיבתי כלשהו בוודאי ישנו.

אולי אתה נתפס למשמעות המצומצמת של 'עדה', בתור שאלה היסטורית גרידא שנוגעת למיקום הגיאוגרפי של הסבתא או הסבא רבא רבא, אך רלוונטי הרבה יותר לדבר על 'עדה 'במשמעות הרחבה יותר, של זהויות וקשר למסורות שמשליכים לרוב גם על תכונות מסויימות, של האדם וגם של משפחתו.

טוב, לאחר שקראתי שוב וניסיתי לעמוד על דעתךרודף מצוות

אני לא חושב שיש מחלוקת ביננו. תקן אותי אם אתה חושב שאני טועה.

בסוף שלילת עדה מסויימת נובעת מפעלים יוצאים של ההשתייכות העדתית, ואם היא על בסיס עצם העדה בלבד - היא אכן שטות.

כך או כך, היכרות ראשונית עם בן/בת של עדה אחרת לא בהכרח מפיגה חששות רלוונטיים. אני מעריך שרוב הפערים העדתיים דווקא מתחדדים אחרי החתונה.

בנימה אישית, אני דווקא ציפיתי לאתגרים משמעותיים בנושא אחרי החתונה, אך בפועל ב"ה חששותיי התנדפו, ואני באופן אירוני משוכנע שדווקא היה לי ולאשתי פחות קל לוּ היינו שנינו מאותהּ העדה.

אך אני מעריך שהמקרה שלי לא מייצג מאד, ויודע על זוגות שאצלם ההתמודדות לא היתה פשוטה.

נכון אין מחלוקת בינינוadvfb

חשוב לי היה לנסח שהעדה היא לא סיבה אלא סימן לחשש.

אני מבין עכשיו שכוונתך היא ככל הנראה לטעוןרודף מצוות

שההבדל בין גזענות - שהיא לא לגיטימית ובין

העדפה אישית/ חשש מפערים על רקע עדתי - שזה לגיטימי, הוא שבגזענות העדה היא סיבה ל'התנגדות' אך גשמדובר בהעדפה לגיטימית של עדה מסויימת, העדה היא רק סימן.

לדעתי, העיסוק בשאלה של סימן מול סיבה אינו מאד רלוונטי.

הרי אני מנחש שאם נתחקר אנשים (דתיים לפחות) שאשכרה מחזיקים בדעות גזעניות דוחות ולא לגיטימות כלפי עדות אחרות בעם ישראל, הם ינסו להצדיק את עמדתם על בסיס נימוקיים שלא נוגעים לסיבה.

הם לא יטענו שאתיופים הם נחותים אשכנזים כי הם אתיופים, אלא כי הם פרימיטיביים.

גזענים יטענו שייקים הם חסרי רגישות, או שמרוקאים הם חסרי אינטלגנציה, שפולנים הם אליטיסטים, שמרוקאים הם עצבניים, שכורדים הם חסרי אינטלגנציה, שתימנים הם חסרי תרבות או פקפקו ביהדותם של רוסים רק על בסיס המבטא.

בכל המקרים האלה ושכמותם העמדה הגזענית (הפנים-יהודית) אינה טוענת לנחיתותם העצמית של בני עדה כזו או אחרת, (=סיבה) אלא מייחסים באופן כללי חבני עדות מסויימות תכונות שליליות על בסיס דעות קדומות מקוממות ובזויות (=סימן).

איך שלא יהיה, גזענות כזאת אינה לגיטימית,

אך העדפת עדה מסויימת כשזה מגיע לזוגיות ' בהחלט יכולה להיות לגיטימית.

יכולה להיות לגיטימיתadvfb

שמדובר בחשש לגיטימי ;)

מפה, שכל אחד יקח את זה לעולם הערכים שלו.

הניסוח של סיבה וסימן בעיני משמעותי גם אם גזעניים לא יודו בזה שהמוצא אצלם היא סיבה. סוף סוף, זה הדבר הרע שבגללו הם גזענים.

כן,טאביאחרונה

אני חושב שזה חלק מרעיון חיפוש על כמה שיותר התאמה בפרטים "שטחיים" וקלים להגדרה.

ייתכן שיש אנשים שמוצפים במיליון הצעות וכדי "להתמקד" אז חותכים על דברים שאפשר לדעת עוד לפני שנצרכים להשקעה רגשית כלשהי, גם כשזה לא בהכרח הגיוני או אומר משהו.

ואז הבנתי שהוא נגדי. 😵נגמרו לי השמות

הוא בעצם נגדי ולא בעדי כמו שחשבתי כל הזמן.

הוא מציג מצג שווא, תרתי משמע.

מציג ש"אני כאן בשביל להועיל, בשביל לעשות לך את החיים יותר טובים ומאושרים וקלים"

אבל הוא רוב הזמן משקר.

ואז אמרתי לעצמי רק להתבונן

להתבונן בו, ובי, ובהאם הוא באמת בעדי? האם הוא באמת גורם ליותר אושר?

והתחלתי רק להביט.

פעם אחת הבטתי וראיתי שבאמצע שיחה מאוד משמעותית עם הילד הוא הפריע לי. ותפס את מקומו של הילד. ובעצם בא על חשבונו. ועל חשבוני. ועל חשבון הערך שלי באימהות.

המשכתי להביט, מה היה לו כ"כ דחוף להפריע לי כך לקשר עם הילד? אז הוא ענה: "אה בטח שזה חשוב. הרי שמעת "ביפ!" של הודעה, או צילצול, או אפילו לא שמעת כלום רק ראית אותי - את הריבוע השחור הזה שאני."

הטלפון שלך.

המסך.

המסיח.

שכל הזמן גורם לי להיסח.

באמת כששמו כן הוא אמרתי לו: "אתה מסיח. ואתה ממסך. אתה מסיח אותי מהחיים האמיתיים שלי. ואתה ממסך את כל מה שבאמת חשוב.

אתה הטלפון שלי.

אבל אני הבנתי אותך, אתה רק מתחפש שאתה בעדי בעוד רוב הזמן אתה ממש נגדי.

ונכון שיש לך גם בני משפחה אחרים בדמות מסכים אחרים, אבל אתה הראש. אתה הכי.

וכולכם באתם אליי לשם מה? 

איך אני אזכור איתך מה עיקר ומה תפל?

אני רוצה לזכור שקודם העיקר.

ורק אח"כ התפל, כשיש פנאי.

אבל אתה? אתה כל הזמן משקר לי אחרת.

פעם אתה אומר לי שהודעה באיזו קבוצה נידחת יותר חשובה מההתלהבות של אחותי כשמספרת לי משהו, ואני מקשיבה לך, והולכת אליך, ולא אליה. גם אם עצרת אותי באמצע. אני הולכת שבי אחריך.

אתה באמת שובה, אבל במובן הרע של המילה, אתה לוקח בשבי את הערכים ואת האידיאלים ואת מה שעיקר ואת המהות ואת מה שחשוב לי!"

ופעם אחרת אני מדברת עם חברה פנים מול פנים ואז אתה שוב עושה את זה. הפעם אצלה. והיא עונה או מתעסקת וגוללת עוד ועוד, ופעם אני, ואיפה השיחה פנים מול פנים שלנו נעלמה? למה אתה תמיד מקום ראשון בעצם? למה אתה תמיד בא על חשבון ההווה שלי והחיים האמיתיים שלי?

וכשאני ממשיכה להביט אני רואה שפעם אחרת אתה פשוט גונב לי את הזמן. כן. אתה לא רק מסיח ולא רק ממסך אתה גם גנב.

פעם רציתי לכתוב עליך פתק "גזלן זמן" וככה להשאיר אותך בצד, בפינה. עם השלט שראוי לך.

אתה יודע כמה זמן גזלת לי בחיים?

למשל יום שישי, שהוא כ"כ קצר, ומה אני צריכה את כל הגלילה האינסופית הזו בך ואז להגיע עם לשון בחוץ ולחץ אטומי לשבת?

ומוצאי שבת, ורק יצאה השבת וכבר אתה אומר לי: "הו תראי כל מה שהפסדת! מהר מהר תתעדכני ותמשכי ותגללי עד לפנות בוקר כי הרי יש כ"כ כ"כ הרבה מה..."

ואתה גוזל לי זמן עם המשפחה שלי. וזמן לעצמי. וזמן למחשבות. וזמן לעשייה.

כן, אתה גורם לי בעצם להיות צרכנית בלבד

ולא יצרנית

מי אתה? אתה באיזו תחבולה לעשות את כולנו צרכנים?

ואיפה כל היצרנים שבנו?

אנחנו כבר פחות ופחות יוצרים. מעצמנו. ורק צורכים. אותך. וממך.

נהיית המורה שלנו, הרב שלנו, המנהיג שלנו. אתה מחליט הכל, ואנחנו אחריך, כן, שבי אחריך...

אתה חושב שזה כל מה שראיתי בהתבוננות עליך? לא. מסתבר שיש לך עוד הרבה רע בשרוול, במסך. כזה ריבוע קטן אתה וכ"כ מזיק?

אתה יודע למה עוד אתה גורם לי?

אתה גורם לי לחיות במקטעים. הכל מקטעים ולא מסודר.

אתה משליך את הסדר והבהירות לפח וכל הזמן מורה לי לעבוד במקטעים.

"אוקיי אז תבשלי, בסדר, אני לא מונע ממך, בבקשה - תבשלי".

ואז אני מבשלת. אבל אז - אתה שם. על השולחן, או קרוב, ומצפצף, וגם שאתה על שקט אתה עדיין שם קורא לאצבעות ללחוץ עליך ולראות "מה פיספסתי בזמן שהכנתי את התבשיל הזה?"

ואז ככה במקטעים במקום לבשל רצוף - אני אומנם מבשלת - אבל כפול 2 מהזמן וכפול 10 בחוסר ריכוז ובחוסר פניות, והכל בגללך.

המקטעים הבלתי פוסקים האלה, בכל נושא שהוא ולא רק בבישול, כשאני באמצע עשייה אתה מגיע וקוטע.

והמקטעים האלה הם כ"כ מבלבלים

אין ריכוז

אין בהירות

אין פניות

אין צלילות הדעת

אין ישוב הדעת

יש הסחה

יש בילבול

יש מיסוך

מקטעים מקטעים כאלה שגם מבלבלים 

וגם מסיחים מהחיים עצמם

וגם טורדים כשכבר כן עושים משהו אחר

כי "מה עכשיו אני מפספסת"? 

אז תמיד יהיה הלחץ הזה להספיק ולא לפספס במסך שום דבר, בשום תחום

כאשר במהות בעצם מפוספסים החיים עצמם.

אז נכון, רציתי לכתוב עליך "גזלן זמן"

כי הבנתי והבנת גם אתה כבר שלא רק זמן אתה גוזל

אלא גם ריכוז, גם חיים, גם מהות, גם חשיבה, גם יצרנות ולא רק צרכנות, גם החלק הגבוה באדם, אדמה לאלוק, הרי כמה יצרתיות ועוצמות יש בנו כבני אדם!

אבל אתה כמו במזימה כלל עולמית לנתק אותנו בני האדם מעצמנו בכוח.

אבל בכוח מפתה שמתחפש לטוב.

ממש כמו עשיו אתה בפרשת השבוע. רק מתחפש לטוב. אבל אתה רע.

אז אולי עד שבאמת אכתוב עליך איזו מדבקה כזו של גזלן זמן (ואולי לא מדבקה אבל לפחות בראש שלי?), לא משנה, בינתיים החלטתי להתחיל בפועל:

קודם כל לזהות שאתה נגדי. רוב הזמן. ולא בעדי. ואתה לא תעבוד עליי יותר!

ואז כל יום לראות: מה יש לי להספיק היום?

ומה חשוב לי שאעשה ושיקרה היום?

ורק אחרי בירור כל הרצון

ורק אחרי בירור כל המהות של החיים עצמם

ורק אחרי כל ההספקים גם שכל מה שיש לי להספיק טכנית -

רק אז אפשר להקדיש זמן תחום גם לך, הטלפון, המסך. וגם אז לצרוך בך רק תוכן שמקדם אותי.

אבל הבירור הזה הוא כבר נפרד ואני אמשיך להתבונן גם בו, אבל קודם כל זה.

אז לפחות להיום, אנסה את זה.

כי זה חשוב.

כי אני רוצה בעצם להיות בעדי

ולא נגדי.

כהתחלהנגמרו לי השמות

לקחתי לי 3 תחנות קטנות ביום.

א. לקחתי לי את ברכת המזון.

ממש לשים אותך בחדר אחר בזמן הזה, או מינימום לכסות אותך במגבת שלא אראה אותך - ולברך.

ב. לפחות בשיחה אחת שלי במהלך היום אני משוחחת רק עם מי שמולי - ואתה או בחדר אחר או מכוסה במגבת. שלא רואים ולא שומעים אותך.

ג. בבוקר או לפני השינה להביט החוצה לשמים ופשוט לנשום את האוויר, להביט, ולהינות מיופי הבריאה, אפילו דקה אחת כזו. כשאתה לא נמצא ולא נוכח ולא בהישג יד ועין ואוזן בכלל.

ורחוק מהעין ורחוק מהאוזן ורחוק מהיד - רחוק מהלב.

כצעדים ראשונים זה עולם ומלואו לברך בפניות הזו, לדבר בפניות הזו, לנשום בפניות הזו, חיים!

איזה כיף לחיות באמת

את החיים עצמם 😊

אשרייך על מה שכתבתאביעד מילוא

האמת שזו די הרמה להנחתה לכנס של ארגון "לעורר ליבי"

תודה,נגמרו לי השמות

לא הכרתי את הכנס הזה, רוצה לספר עליו קצת?

אנסה להסביראביעד מילוא

הכנס של לעורר ליבי בא לחזק את מי ששם סינון והגנה על הטלפון או עבר למכשיר כשר. זה כנס שבא לחזק ולעורר מודעות לסכנות שבמכשיר. הכנס מיועד לדתיים לאומיים. והוא מתקיים בשני אירועים שונים (אחד לגברים ואחד לנשים)

ואפשר גםנגמרו לי השמות

לזכור בתוך סימן היכר עם הומור:

"צדיק, כבר הנחת?" (תפילין)

"צדיקה, כבר הנחת?" (את הטלפון בצד)

וככה נזכור בכל יום האם כבר "הנחנו"

יישר כח יפה מאודצמר-ארד

וואוו זה באמת יפה מאוד !!!

בהתחלה לא הבנתי למי זה מופנה

יישר כח

יש כמה צדדים למסךמשה

עוצמת ההתמכרות שלו היא בעיקר בגלל היכולת המטורפת שלו והעוצמה שלו. והתועלת שבו.

רק שעכשיו אני עושה משהו אחר.....

בדיוק כתבתי לך בפורום נשו"טנגמרו לי השמות

ורואה שכתבת גם כאן אז אעתיק גם לכאן את התשובה

נכון,

כמו בהרבה דברים שיש להם פוטנציאל טוב גדול וגם פוטנציאל רע/פגיעה גדול ותלוי בנו בעצם לאן ניקח את זה.

ניסיתי להתייחס לנקודה הזו בפסקה שכתבתי בסוף: "ורק אחרי כל ההספקים... - רק אז אפשר להקדיש זמן תחום גם לך, הטלפון, המסך. וגם אז לצרוך בך רק תוכן שמקדם אותי.

אבל הבירור הזה הוא כבר נפרד ואני אמשיך להתבונן גם בו, אבל קודם כל זה."

כלומר התייחסתי כאן לעצם הגזילה של הזמן שבאה על חשבון דברים אחרים וחשובים לנו, ערכים שחשובים לנו, מהות ומטרות והחיים עצמם, שהרבה פעמים המסך (ובעיקר הטלפון במקרה שעליו כתבתי אישית) פשוט שואב ושובה וגוזל את הזמן שלנו לחיים עצמם.

וברור שכשכן מקדישים זמן למסך (לטלפון במקרה הספציפי הזה) יש בו פוטנציאל טוב ופוטנציאל פחות טוב והכל תלוי בנו מה ואיך נשתמש בו ולא רק כמה.

כלומר אחרי הכמה שלא יבוא על חשבון החיים עצמם, אתקדם גם לאיך ולמה בתקווה ובהשתדלות שגם המה וגם האיך יהיו תמיד ממוקדים רק לטובה ב"ה.

(כמו בעצם הכתיבה כאן של הפוסט הזה שבו השתמשתי במסך, ובתקווה שלטובה, והמיקוד שלי מול עצמי שזה יהיה במקומות כאלה שהם לטובה ועם תועלת ולא במקומות חסרי טעם וחסרי תועלת של גלילה אינסופית במשהו לא מקדם ולא תורם או חלילה במקרים יותר גרועים של שימוש במרחב הזה לרעה חלילה או כל תחום אחר שבו ניתן להשתמש באותו טלפון או באותו מסך גם לטובה וגם לרעה חלילה).

כאשר המטרה המרכזית שהייתה לי בהתבוננות הזו היא ליצור מציאות שבה אני האדם שולט ומנהל את המסך (הטלפון כאן) ולא הוא מנהל אותי ולא הוא שולט בי ובזמן שלי.

וזה כמובן נכון גם למה ולאיך - כל עוד אני מנהלת ושולטת במה ובאיך והמה והאיך לא מנהלים אותי - מצוין.

פשוט לצערנו הרבה פעמים המסך, הטלפון, שואב גם זמן, גם מה וגם איך והוא בעצם מנהל אותנו ולא אנחנו אותו (בתחפושת כמובן שאנחנו כן, אבל זה רק מצג שווא כאמור כמו שניסיתי להעביר בכתיבה).

עכשיו הגבתי לך גם שם משה

אבל הנושא שם אחר מפה.

הטלפון הוא משאבה מטורפת של זמן בין השאר בגלל שיש ממנה תועלת. כל הקבוצות החופרות האיומות זה מקור מידע קריטי כשצריך אותו. אם מוותרים עליהן (ואפשר!) אז שולחים ילד לגן ביום שאין גננת....

אז מה את רוצה?shindov

מכל הרשימה הזו לא ברור מה את רוצה, ולמה צריך כזו רשימה ארוכה.

אני רוצה בעיקר מעצמינגמרו לי השמות

לא מאף אחד אחר - להצליח לנהל את הזמן שלי לפי הערכים שלי ולפי מה שחשוב לי באמת בחיים. ובתוך זה לזכור שהטלפון הוא גזלן זמן והרבה פעמים מתעתע. והרבה פעמים גורם לפיספוס החיים עצמם.

זו הייתה כתיבה אישית עם התבוננות על הנושא הזה כרגע, שרציתי להניח גם במרחב הזה, וכל אחד יכול לקחת או לא מתוך הדברים מה ששייך אליו.

ואפשר גם לא למי שזה לא שייך אליו, פשוט לדלג הלאה ואז לא צריך לסבול קריאה של "כזו רשימה ארוכה"

מותר לך לקבל גם ביקורת את יודעתהפי
עבר עריכה על ידי הפי בתאריך ז' בכסלו תשפ"ז 15:25

בגדול כיף לקרוא הודעות שלך לכן מרשה לעצמי אם לא תדלגי ותתעלמי

ועוד ביקורת קטנה, אם הלב שלך פתוח לקבל אותה אם את רוצה שרווקים יקראו את הפוסט שלך, עדיף שלא תפתחי אותו בסיפור על הילד שלך. כדאי להתאים את הפתיחה לקהל שאליו את פונה.

אתחיל מהתייחסות דווקא לסוף דברייךנגמרו לי השמות

כי בעיניי זה הדבר הכי חשוב: קודם כל אני מתנצלת אם פגעתי או נקטתי בחוסר רגישות במרחב הזה.

האמת שכאשר כתבתי את ההודעה הפותחת בפורום הזה (כי כתבתי אותה גם בפורום הו"ל וגם בפורום נשו"ט) הדבר הראשון שעשיתי היה לערוך בעיקר מהסוף באמת את ההתייחסות לזוגיות וילדים וכו' (אם תקראי בפורומים הללו את ההודעה תראי בעיקר בסוף הפוסט שינויים שבפורום הזה שיניתי בדיוק בשביל הסיבה הזו, של לא להכאיב חלילה או לכתוב בפורום זה משהו שלא מותאם ואף יכול לצער חלילה).

והקטע הוא שגם את השורה הזו שעליה דיברת בהתחלה מחקתי וניסיתי לערוך כך שידובר למשל בשיחה עם אח או חברה, אבל אז דווקא דיון עם רווקה שאמרה שאותה זה דווקא מעצבן שלא מתייחסים וכאילו "נזהרים מדי" לידה לא לדבר או לא לכתוב על הילד היא זו שפוגעת בה יותר ואז עדיף פשוט לכתוב ככה. אז הדיון הזה היה לי בראש (הוא לא היה אתמול אלא דיון שהלך איתי מהעבר), ובתוספת לזה שחשבתי שאולי אני מכוונת כאן על הילד של כל אחד וכל אחת גם מכאן גם בעתיד, וגם בכיוון על הילד שבנו, בכל אחד ואחת מאיתנו מול ההורה שלו והמסכים, וגם באופן של העברת העיקרון - אז בסופו של דבר בחרתי את המקטע הזה כן להשאיר כך.

ועכשיו כשכתבת הבנתי שכנראה טעיתי. ואולי באמת הייתי צריכה למחוק ולערוך גם אותו. כדי לא להכאיב חלילה.

אז באמת על הדבר הזה אני מצטערת. ובעזרת ה' שזה יהיה רלוונטי ונכון במהרה לכל אחד ואחת כאן בישועה שלמה ובמתיקות ב"ה 🙏

זה לגבי העניין הזה.

ולגבי הכותרת שכתבת "מותר גם לך לקבל ביקורת את יודעת" - כמה דברים:

א. לא ראיתי דווקא ביקורת בהודעה של shindov אליי אלא יותר הבעת תמיהה ושאלה. וגם אם כן הייתה ביקורת, כאן בכנות אני לא רואה סיבה לביקורת כיוון שכל "חטאי" היה לכתוב משהו ארוך מכדי שירצה לקרוא (או אחרים) או משהו שלא מבינים מה רציתי, וכאשר גם הבהרתי מה רציתי להעביר, גם מיקדתי זאת בהתבוננות שלי עצמי, גם הסברתי בנחת הכל וגם בהומור שבאמת לא חייב לקרוא את ההודעות שלי בכלל ואת הארוכות שבהן בפרט אם זה לא שייך ולא מדבר, הכל בסדר גמור.

אבל מעשה פסול בכתיבת ההודעה עצמה לא היה כאן לכן אין שום הצדקה לביקורת על עצם פתיחת השרשור והמסר שרציתי להעביר.

ב. בכללי מתן ביקורת בעיניי לא מקדם ודי סוגר את הצד השני. ודווקא דרך של הבעת מה זה עשה לי (כל אחד עם עצמו) ולהניח רגע את הלב ואת מה שזה עשה לי לקרוא, יכולה יותר לקדם וגם לרתום להבנה ומוטיבציה גם לשינוי בצד השני.

זה בכללי ולא רק על ההודעות האלה כאן.

וכאן דווקא כשכתבת את הסוף שלך (שאליו התייחסתי בהחלה מפאת חשיבותו) זה גרם לי לחשוב שאכן המילים הללו אולי פגעו או הכאיבו למי שעדיין אין לו ילד, ואת צודקת לגמרי בנקודה הזו, וכאן דווקא הלהבין מה השני מרגיש יותר מקדם כאן מאשר ביקורת. כי ביקורת לכל אדם כמעט תחווה בצורה שלילית ולא נעימה, ואף לא תקדם את מה שרצה מעביר הביקורת להשיג בד"כ, אלא להיפך. וכן הנכחת הלב ואיפה זה פגש אותי וכדומה יכולה הרבה יותר לפתוח לבבות ולהביא גם לתוצאה הרצויה של מי שאומר זאת.

ג. ואחרי סעיף ב בוחרת לנסות לומר זאת גם לכותרת שכתבת - המילים "את יודעת" בעיקר, אבל גם כל השורה "מותר לך לקבל ביקורת את יודעת" נחוו אצלי בצורה לא כ"כ נעימה. זה עשה לי להרגיש כיווץ כזה בבטן בהתחלה, כמו מילים שבאו אולי לנגוח או להאשים יותר או לתת הרגשה קצת שלילית. לא אומרת שהתכוונת לכך, אבל המילים ודרך ההתבטאות הספציפית הזו יצרו את ההרגשה הזו אצלי.

את לא חייבת כמובן לעשות עם המידע הזה כלום, ואף אני אישית עברתי דרך ההרגשה הזו וניסיתי אחרי שחוויתי אותה להביט קצת מעבר ואף להגיע לכל ההודעה הארוכה הזו שכתבתי לך בעצם... אז הכל ממש בסדר. באמת 🙏

וגם כן להגיד לך תודה כאן על השורה שכתבת "בגדול כיף לקרוא הודעות שלך לכן מרשה לעצמי אם לא תדלגי ותתעלמי"

כי זה באמת עזר לי להביט בצורה כוללת יותר ולהבין את המאקרו ומה שניסית בעצם להעביר לי (ולפחות מקווה שהבנתי נכון).

ד. אחרי כל האמור, אם את ועוד גולשים נוספים תרצו שאערוך כאן את השורה הזו שמדברת על הילד - אני פתוחה לשמוע. ושוב לא הייתה שום כוונה חלילה להכאיב, וסליחה אם כן, אלא להיפך כמו שפירטתי ברישא הדברים.

זה בדיוק הקטע ..הפי
עבר עריכה על ידי הפי בתאריך ז' בכסלו תשפ"ז 23:20

אני מעריכה שהתנצלת,באמת אבל הרגשתי שההתנצלות קצת הלכה לאיבוד בתוך כל ההסברים שבאו אחריה.

לא אמרתי שלא תדברי על הילד שלך, אלא שיש משמעות לבחירת הפתיח. בדיוק כמו שלא הייתי פותחת שרשור בפורום של נשים שמתקשות להרות בסיפור על תינוק מתוק

לי אישית זה לא הכאיב, פשוט ההקשר היה מוזר

צר לי שסגנון הכתיבה שלי לא היה לך נעים, אבל אל תצפי ממני להתנסח ברגישות יתרה כשאני מגיבה למשהו שבעיניי היה לא רגיש מלכתחילה...

ולעתיד, אפשר לבקש סליחה מבלי לסייג אותה עד שהיא מאבדת ממשמעותה.

בכל מקרה שתביני הייתי כותבת את אותה ההודעה גם לאחותי האהובה.לדעתי יש מקום גם לדעה שלי וגם לדעה שלך, ולא חייבות להסכים על הכול כדי להעריך אחת את

השנייה.

זה יותר עניין של דיוק

רק להבהירנגמרו לי השמותאחרונה

לא הייתה שום הסתייגות בבקשה הסליחה.

הסליחה הייתה שלמה ובאה בראש ובראשונה ובשלמות וללא הסתייגות וללא עוררין על כך שאם טעיתי להזכיר את הילד בבמה זו ושזה יכול חלילה להכאיב למישהי/ו אז על זה אני מבקשת סליחה ומצטערת באמת.

שאר ההתייחסויות היו לדברים נוספים ולרבדים נוספים שעלו ולא כתלות או כמחיקה או כהסתייגות לסליחה, אלא עמדו בפני עצמם, בנוסף.

הקשר בין התמונה ששמו בראשי לבין התוכן לא קיים 😅נגמרו לי השמות

אפשר להשתמש בתמונה הזו שיותר קשורה (יצרתי אותה כמובן בעזרת AI):

@משה

אני לא בטוח שעט וניר הוא המתחרה של המכשיר הזהמשה

אבל בסדר

(יש הוראה לא להשתמש בAI לחלק מהדברים).

נכון, הבינה תמיד מציעה משום מה מחברת כברירת מחדלנגמרו לי השמות

אז אמרתי טוב נו יאללה נשתמש בזה... לא שזה בא לבטא תחרות הוגנת בין השניים, אבל אולי כן לבטא את הפניות והשליטה על הזמן שלנו לפחות בנקודה הזו?

(וברור שאם ההוראה לא להשתמש אז לא, רק שמה ששמו בראשי פשוט לא קשור, אבל הכל בסדר)

מרווח ותקשורת בין הדייטים-ראיתי שדשו בכך בעבר,ובכלמחדש נעוריי

זאת, קבלו את התנצלותי

אני די "ירוק" בתחום הדייטים (ומקווה שלא אצטרך להשתפשף מדי).

כעת בקשר נחמד בשלבים התחלתיים יחסית.

נראה ששנינו נהנים מהקשר עצמו ב"ה, אבל מרגיש שההנאה והזרימה הם בעיקר בדייטים עצמם.

יש כמה ימים בין דייט לדייט.

וביניהם, לא סגור על נושא הודעות הווסטאפ /שיחות טלפון, מרגיש שהיא פחות בעניין ושאולי מלחיץ אותה אם שולח לה משהו והיא "צריכה" לקרוא ולהגיב.

אמרה מראש שקצת ביישנית ולוקח לה זמן, אז אולי רק דייטים זה הדרך (לפחות בשלב זה).

מצד שני, אולי בסתר לבבה כן מצפה שאחזר בין לבין...

השאלות הן:

  1. האם פער של 4/5 ימים בין דייט לדייט, זה בסדר בדרך כלל, או שזאת הפסקה גדולה מדי?

  2. מה באמת מצופה בדרך כלל בין דייט לדייט בתקשורת? לשלוח הודעות התעניינות ושיתוף בין לבין כדי "להשאיר את האש דלוקה", או שלא קריטי?

    ניסיתי קצת לשלוח, נראה שכן נענתה והגיבה, אבל לא ברור לי אם נהנית מזה, אולי כדאי לשחרר ולחכות ליוזמה שלה.

אם זה מעבר ל3/4 דייטים, כדאי להתחיל לדבר בטלפון.יהודי שואף לטוב

אפשר גם להגביר את קצב הפגישות אם זה מתאפשר. פעמיים בשבוע נגיד.

אבל שיחת טלפון זה באמת חשוב. להתחיל לא רק להיפגש, אלא לחיות יחד על אש קטנה, שזה יהיה קשר ולא רק פגישות מנותקות מהחיים. מה נשמע? איך היה לך היום? איך היה לך במבחן (לא להמציא. היא סיפרה לך אתמול שיש מבחן). הרגשת מרוצה? אוי, התאכזבת? למה? קשוח. ממש השקעת לקראתו. ומה הלאה? את רוצה לגשת במועד ב' או שתסתדרי עם הציוןמהזה? הבנתי. את שואפת למצויינות ולא מתפשרת. את יודעת, היה לי היום כך וכך, וואלה זה הזכיר לי מה שדיברנו. חשבתי עליך פה/שם. (הכל לפי שלב הקשר). חשבתי שXYZ, מה את חושבת על זה? רגע, עכשיו כבר הגעת הביתה או שאת עוד בדרך? הא, סיימת היום מוקדם, איזה כיף. אז היה גם זמן עם החברות וגם לעבוד קצת על הסמינריונית, וגם עבודה קטנה להכניס כמה שקלים. יפה. יום עמוס, הספקת הרבה. איך את מרגישה עם העומס הזה? מרוצה מההספקים? איזה כיף. בשיחה כזו בבית את סוגרת את עצמך בחדר שהאחיות לא תשמענה? (אפשר להגיד גם 'ישמעו, עילג אבל לא מפלסטיק) יש לך עוד תכניות להיום או שאת הולכת לישון? ומה הלו"ז שלך מחר? זה יכול להיות 5 דקות, ואתה יכול גם לגלות אחרי שעה וחצי שכבר מאוחר ואתה חייב לסיים (רק תהיה רגיש לרמזים מצידה אם היא צריכה לסיים. כמו בפגישה).

לא לצטט את כל זה כמו תוכי. פשוט לדבר. להתחיל להיות בקשר ולא רק להיפגש.

אפשר גם להתקדם מתישהו לשיחת וידאו.

בהצלחה!

למה לשאול אותנו ולא אותה?פצל"פ

כדאי לשלוח הודעותארץ השוקולד

ואולי אפילו שיחה מדי כמה ימים.

ניתן לשאול אותה בשיח באחד הדייטים כיצד תרצו לנהל קשר בין לבין

אני חושבת שזה ממש נושא שאפשר לפתוח מולה ישירותקל"ת

כי אין פה קווים ברורים וזה משתנה בין בחורה לבחורה וגם בין קשר לקשר.

אני יכולה להגיד לך שהיו בחורים שיצאתי איתם שלא היו שולחים לי הודעות או מתקשרים איזה 3-4 אחרי שדיברנו וזה היה לי חסר. ולעומת זאת בחור אחר(שכיום הוא בעלי היה שולח לי הודעה כל יום אם לא יותר וזה היה לי כבר יותר מידי ופתחתי את זה מולו.

עד היום הוא זוכר לי את זה והוא אמר שאני הבחורה הראשונה שמבקשת להמעיט ובזמנו חשב שאני הזויה😅

קיצור יש ויש;)

נחמד, מזכיר ליחושבת בקופסא

איפשהו בין דייט שלישי לרביעי הבחור שלח לי הודעה שהוא נמצא ממש ברחוב ליד הבית שלי בניחום אבלים באזור, וכדאי שנתאם משהו למקרה שמישהו יראה אותנו.

לא הבנתי מה הוא רוצה. להיפגש מיד עכשיו? הוא עד כדי כך נלהב? אחר כך הוא הסביר שהוא התכוון שאם ניפגש במקרה, אז שנמציא משהו כדי שלא ידעו שאנחנו יוצאים. התפדח מאוד כשהבין איך זה היה יכול להישמע, וכמובן לא התכוון ללחוץ עליי, וכו' וכו'. מזל שלא לקחתי את זה יותר מידי קשה, כי היום הוא בעלי.

לפותח- הכי טוב לשאול אותה, אבל בעיקרון תקשורת של שיחות/ הודעות בין הדייטים עוזרת לשמור על הרצף ולא ליצור תחושה של "היעלמות". כמובן שככל שהקשר יותר מתקדמת התדירות הולכת ונהיית יותר אינטנסיבית...

תודה לכל המגיבים, אני מנסה בהודעותמחדש נעוריי

והיא מגיבה אבל לפעמים אחרי הרבה שעות (יש לה עומס), ואף פעם היא לא יוזמת בעצמה (מעבר לשעה לפני הפגישה לוודא שאני מגיע, אז כן לומד שלפחות לפני הפגישה כדאי לבשל קצת...).

אפתח את זה מולה בפגישה הבאה באמת.

בהצלחה רבהארץ השוקולד

אחד הדברים שלמדתי בדרך היא שהצלחה בקשר אפשרית רק אם לוקחים סיכון שהתקדמנו צעד לא מתאים, צריך לנסות לקחת צעדים בזמן שנראה להבנתנו נכון לשני הצדדים ובתקווה יצליח.

זה שהיא לא יוזמת בעצמה - לא אומר כלוםadvfb

בדרך כלל לוקח לבחורות זמן יחסית משמעותי כדי ליזום בעצמם אינטרקציה בהודעות או שיחות.

יותר הייתי מתייחס לאיך שהיא מגיבה. מה התוכן של ההודעה.

המטרה הכללית זה לא לכוון במדוייק מה היא רוצה, כי אתה לא קורא מחשבות. כמובן, צריך לחשוב איך על זה בקטע מתחשב, אבל תאפשר לעצמך גם להביא את עצמך לידי ביטוי כפי שאתה מרגיש טוב. וכמובן אתה רואה מתי היא זורמת ומתי היא לא, אבל זה גם ואולי בעיקר איך שמרגיש לך טוב. כאשר אחד מהצדדים של הקשר מביא את עצמו בצורה אותנטית אז השני לפעמים ממילא מצטרף אליו.

כמו שאמרו, אחרי פגישה 3-4 אפשר כבר לתאם ציפיות בצורה יותר גלויה. אולי גם לפני. מכיר חבר שעשה זאת וסיפר שהלך לו טוב.

וחשוב בין לבין לתקשר, בין אם זה הודעות בין זה וואטסאפ, כדי לשמור על רצף. חלק מבנייה של קשר הוא לא רק החוויות המשותפות בדייטים אלא גם הרצף.

ושתי טיפים -

א' - לזכור אירועים שנמצאים לה בלוז ולשאול ולהתעניין לגביהם. מראה לה שאתה חושב עליה בכך שאתה גם זוכר וגם מתעניין.

ב' - כשקובעים פגישה אפשר לקבוע אותה בנגלות. לדוגמא, בשיחת טלפון עצמה לכוון פלוס מינוס לאיזה זמן ואם רוצה מקום סגור או פתוח, בהודעות יום אחרי יום לקבוע מיקום ויום אחרי שעה מדוייקת. לפעמים ככה זה יוצר שיש אינטרקציה כלשהי שכיבכול תחת מעטה ענייני אך לא רק ;)

נכוןהפי

תודה, כנציגת הנשים כאן,אולי תעזרי לי לקבל בהירותמחדש נעוריי

זה באמת הגיוני שבכל השלבים הראשונים רק הגבר יוזם?

מצד אחד, מבין שזה הטבע, מצד שני קשה להתנהל כשלא יודע מה הצד השני מרגיש ורוצה, מבחינת הקצב וכו'...

אבל זה מה שיש כנראה...

זה בדרך כלל מה שקורהחושבת בקופסא

אבל את מוזמנת לפעול בצורה שנוחה לך, תוך התחשבות כמובן ברצונות ובציפיות של הצד השני.

אני חושבת שרוב הגברים דווקא יעריכו פידבק והתעניינות מצד הבחורה, אבל כמובן כדאי לוודא ולתאם ציפיות.

אחלה דרך לפתוח שיחה על "מה אתה חושב על הבדלי גברים נשים" ולראות כמה הצד השני מקובע/ זורם ביחס למה שאת רוצה ומעוניינת בו.

תודה, אני גבר, אבל הרעיון יפהמחדש נעוריי

לשאלתך, היא די פמניסטית , אבל זה דווקא יושב על ביישנות כנראה שזה גם חינני בעיני...

מה הכוונה?הפי

מה אתה מרגיש שאתה לא יודע

( לא נציגה של אף אחת )

בעיקר, מה גורם לנשים לחכות שהגבר יקח על עצמומחדש נעוריי

את כל היזומה בשלבים הראשונים?

ככל שאכן זאת תופעה מקובלת...

הן לא מרגישות צורך בהדדיות? בלנקוט גם יוזמה כדי שהגבר לא ירגיש שהקשר מעניין בעיקר/רק אותו?

מה הכוונה הכל?הפי

אני לא מבינה

את אישרת את התוכן של advfb שאמרמחדש נעוריי

שבדרך כלל לוקח לבחורות זמן יחסית משמעותי כדי ליזום בעצמם אינטרקציה בהודעות או שיחות.

עניין אותי אם זה באמת נכון, כי לי זה לפעמים מרגיש חסר בהירות מדי וגם חושש להציף, אם את כל השלבים הראשונים אני עושה בעצמי, אבל אם זאת הציפייה אז הכול בסדר...

בדרך כלל זו הצפייהחושבת בקופסא

זה קשור לשילוב בין הנורמות מוכתבות מראש, לבין הבדלי האופי שגם ככה קיימים בדרך כלל בין רוב הגברים לרוב הנשים.

אני חושבת שתמיד כדאי לקחת את הנורמה בתור בסיס, ומשם לגשש עד כמה הצד השני מרגיש בנוח לשנות אותה או לא. בסוף לכל זוג יש את הדינמיקה שלו, במיוחד אחרי החתונה כשהקשר מבוסס.

בדרך כלל הנורמות האלו מבטאות צורך מסוים בקשר, שאפשר לבטא אותו ככה או אחרת.

למשל, רוב הבנות מחפשות בחור גבוה יותר מהן. זה שילוב של משיכה, או מה שהרבה בנות קוראות לו "תחושת ביטחון" או "גבריות". השאלה אם התחושה הזו יכולה להתבטא רק דרך הגובה של הבחור, או שהוא יכול להעניק אותה בדרכים אחרות. (וגם אז שאלה של כמה גובה מדובר, והאם הבחורה הזו מוכנה לצאת רק עם מישהו הוא 2 מטר לפחות, שזה קצת קיצוני).

אגב, גם לבנים יש העדפות או ציפיות מהבחורה שהם שילוב של הגורמים הנ"ל.

בסוף כל עוד הקשר מכבד וכל אחד מביא את עצמו לידי ביטוי (והכל לפי ההלכה כמובן), אין סיבה לדעתי לפעול דווקא לפי תכתיב מסוים או לפי ההפך המוחלט שלו.

אז אולי אני אהיה נציג הנשים ;)advfb

דווקא נראה לי ששייך לשאול גם גברים, כי בסוף אנחנו מתנהלים מול נשים ומקבלים פידבקים על ההתנהלות הזאת..

אתה יכול גם לשאול עוד חברים שיוצאים.

מסיבות כאלה חשוב למצוא חבר שתיים שאולי קצת יותר גדולים בגיל שאפשר לדבר איתם על זה.

חח התקבלתהפי

ישששadvfb

מרגיש כמעט כמו יו"ר הכנסת.

אני אפעל למען מי שבחר בי וגם מי שלא בחר בי.

תודה תודה.

הישיבה נעולה.

עונהקל"ת

כן זה נכון. לפעמים באמת כי הבחורה יותר מופנמת וקשה לה לעשות את הצעד ולעיתים פשוט כי מכתיבים לבנות שהגבר צריך ליזום בהתחלה, לתת לו לחזר אחרייך ולא את אחריו, גם אם הבחורה מאד מאד בעניין שלך ורוצה בך.

בקשר בריא כמובן זה יהיה רק בהתחלה ואחכ תראה גם פידבק והדדיות.

מעניין, תודהמחדש נעוריי

זאת בנורמה לרובדרייב

הבחורה יותר פסיבית בהתחלה, זה נובע כנראה מזה שהיא רוצה לראות את היוזמה וההובלה שלך כגבר. גם בהודעות זה קורה תדיר. הרבה פעמים הבחורה לא ממהרת להגיב, יש פה קצת תת מודע של לבדוק האם הבחור חפץ מדי ותלוי בתגובה שלי, או שהוא יודע לחזר אך לא תלותי. גם אם זה מציק ומשגע לא צריך להתרגש. זה תופעה שקורית מלא.

שים לב לנקודה חשובה:

נכון שגכגברים אנחנו היוזמים אבל צריך להיזהר לא לרוץ קדימה מדי, ולשדר התלהבות יתר.. זה עלול לפגוע בהערכה שלה כלפיך יוריד לה את החשק בקשר.

לכן צריך לשמור על המשחקיות, להתקרב אבל גם לא מדי. ואם היא מתרחקת מעט לא ישר לרדוף אחריה. לתת לה מעט זמן להתגעגע ולשדר שאתה מחזיק מעמד גם לבד ויש לך עוד עניינים בחיים. כמובן בצורה עדינה ומתונה, לא סתם לסנן.

דבר אחרון ובעיניי משמעותי, לא כדאי לפתוח בשיחות על למה את לא עונה וכמה את רוצה שאכתוב וכו'. תקשורת זה מאוד חשוב בזוגיות אבל אתם עדיין לא שם.. יש דינמיקות חברתיות שונות מאליהן, ודיבור עליהם רק מרדד ומקטין. מסר לא מילולי עובד הרבה יותר טוב מאשר מילולי. למשל אם אתה רואה שהיא לא יוזמת מעצמה אתה יכול טיפה להכניס אותה לעניין בצורה עקיפה, ע''י זה שתוריד מעט הילוך. או לרמוז בקטנה בצורה נסתרת. למשל: אני אביא לנו תה, את על העוגיות? פותח לה פתח להביא משהו משלה, ולא רק להסתמך עליך. כך גם תראה עד כמה היא משקיעה, במידה ואפילו עוגיות שהיא טרחה להכין, או שמעט מדי או מוגזם מדי (יכול להיות סוג של ריצוי ולא מתוך שקיפות אמיתית) זה יותר אפקטיבי מאשר לפתוח בשיחה כבדה לומר שרוצה לראות אותה יותר אקטיבית וכו'.

תודה לך ולכולם...מחדש נעוריי

בעיני, כהכללה הבחורות נותנותadvfb

ונותנות לגבר להחליט ולהוביל כי זאת גם העמדה היותר נוחה עבורן.

זה לא דרך שלהם לבחון את הגבר אם הוא גבר.

נוח לה שהוא ישלח הודעה ויקבע מקום, אם היא תעשה זאת בעצמה, לפחות בהתחלה, היא עשויה למצוא את עצמה בעמדה לא נוחה. לא נוחה ריגשית.

מעניין, למה לדעתך זה לא נוח להן?מחדש נעוריי

כי זה מפתח דינמיקה של קשר שהן פחות "נשיות" בה?

כנראה גםחושבת בקופסא

ובאופן כללי בני אדם אוהבים לא לחשוב ולא להתאמץ.

מה היית מעדיף, לקבוע עם חבר שנותן לך זמן ומקום ואתה צריך רק להגיע, או אחד שמפיל עלייך את התכנון?

לפני כל ה"נשיות- גבריות" כדאי לחשוב בסברה אנושית פשוטה מה נחמד וישמח את רוב האנשים. אחר כך תכניסו את כל הנורמות והציפיות האלו.

לקבוע בעצמי!!!!!הפי

ברור שונאת שחברה אומרת לי איפה סליחה?!

זה חייב לעבור בידוק שלי חח

וואלהחושבת בקופסא

אני כבר מזמן וותרתי על לנסות לארגן מפגשים גדולים של 5-6+ חברות באותה קבוצת ווצאפ.

לעלות סקרים של זמנים אפשריים, להציע כל הזמן הצעות שנדחות, ובסוף פונות אליי 1 או 2 בפרטי שכן מתאים להן וקובעות למשל בבית שלהן בלי להסתבך עם מלא התאמות שונות של לו"זים והעדפות שונות.

נראלי צריך פשוט כל דבר בפרופורציהקל"ת

לפעמים כן לתת לצד השני להחליט לפי רצונותיו כדי שירגיש שנותנים לו מקום, ומצד שני כן לפעמים להחליט בעצמך כדי לא ליצור הרושם של אדם שלא יודע לקבל החלטות.

אבל אני מניחה שכל אדם נוטה למזג יותר מסויים. ההחלטי מול הפאסיבי/זורם.

לדעתי אין פה מה ישמח את רוב האנשים. מה שעושה טוב לאחת לא בהכרח עושה טוב לאחרת.

פשוט תיהיה מי שאתה

נכוןהפי

אני ספציפית גם לא אוהבת שגברים אומרים לי איפה להיפגש אני מעדיפה שנדבר ביחד

לכן בדרך כלל הגבר מציע 2-3 מקומותadvfb

וגם מציע אם בא לך ללכת למקום אחר.

זה הכי טוב לא?

ככה הוא גם נותן מקום למחשבה וגם נותן לך להחליט.

כמובן שמדברים "מה בא לנו" וכו'

מסכן הבחורהפי

מזה זה סיוט

מה סיוט? זה כיףadvfbאחרונה

פעם דיברתי עם בחורה פעם ראשונהadvfb

ואיך שהוא יצא שהיא לקחה קצת על עצמה את האחריות של לקבוע איפה נפגשים. והיא נלחצה מזה פיצוצים.

מה זה לקבוע מקום? זה לקחת את האחריות, אם הוא יהיה מקום טוב או לא טוב, מה יקרה שנגיע.

בנות, בכללי, הרבה יותר רגישות לדינמיקה בין אישית ולכן הם מרגישות יותר חזק את מה שקורה בדינמיקה.

גבר, ככלל, פחות מרגיש את הדינמיקה, לפחות לא בצורה כל כך חזקה ולכן פחות דרסטי לו ההשלכות השונות.

הרגישות של דייט ראשון זה שעדיין לא מכירים וצריך לתת אמון בצד השני. אם יש לך רגישות גבוהה אז זה יכול טיפה קשה לנווט את הסיטואציה הזאת ולכן מי שמרגיש טיפה יותר בנוח יכול לעזור בזה וזה יקל על הצד השני.

בדרך כלל, בנות לא חושבות "זה נשי" או "זה לא נשי" שהן עושות או לא עושות משהו. הצורת מחשבה הבסיסית שלהן היא נשית. ברמה כזו או ברמה אחרת, בדרך כזו או בדרך אחרת.

איזה שטויות נוהפי

אם הוא בא לאזור שלו החובה שלה להציע מקום

יכול להיותadvfb

אבל עדיין זה יותר כיף שהגבר מוצא מקום

שבירת לב תגובתי ודברים שרוצה לשתף התלמיד העייף

אני רוצה להגיב כאן על פוסט שרשמתי לפני כן על אכילות לב

קודם כל תודה רבה כאן לכולם על התבונות ועל החוכמה ששיתפתם בהחלט הדברים עזרו.

אני רוצה אבל לשתף אתכם משהו שאני חושב שיכול לעזור במידה כזאת ואחרת.

בסופו של דבר כל דבר משמעותי שקרה לנו בחיים אנו לומדים ממנו לטוב ולרע, ובעיקר משברים, אנחנו מכירים את עצמנו טוב הרבה יותר לאחר משברים, ובמקרה שלי אחרי פרידה משמעותית, אתה לומד את הדברים שהיו ומה גרם לקשר הזה ליפול ובוחר להשתנות ולהתעלות, אז כן אחרי שקונים מדרגה חדשה באישיות כי למדנו והפקנו לקחים עצמים, מגיע של צער מסוים, שאומר אם אני הייתי אז במצבי כיום אולי הקשר היה אחר, הדברים היו אחרים, ופה צריך להביט למעלה לשמיים לה' יתברך, אנחנו אנשים מאמינים ויודעים שהכל בהשגחה מאת ה', והכל מאתו יתברך אין כאן מקום להאריך בבטחון בשידוכים וזה שה' בפרט בעניין הזה שם את השגחתו וניהולו בעניין עד שראיתי לרב שמואליביץ' בשיחות מוסר שמבאר על מעשה בר"י בר' חלפתא והמטרוניטא, שהיא שואלת את ר"י מה עוסק הקב"ה מאז ששת ימי בראשית היינו במה ה' מגלה את עצמו בעלמו מאז בריאת העולם? והוא עונה לה בשידוכים! לכן כל שידוך הוא פלאי כל חתונה היא גילוי של ה'.

אדבר עוד נקודה, הזכרונות הטובים החוויות הטובים שחווינו, אני חושב שיש להם מטרה טובה נכון בסוף הבחורה שהייתה בדייטים בחרה שלא להמשיך ושלא לחזור בהמשך, אז ככה שהזכרון עולה אז הוא מביא איתו איזה מפח נפש, אני חושב שבסופו של דבר אפשר להגיד שזה עולה וואלה באמת היה מצחיק באותו דייט ואני יודע שזה יבוא שוב בעז"ה זה לא נגמר, זה לא כאשר היא בחרה לחתוך אז השמחה הלכה איתה, צריך להמשיך ולשמוח בחיים, וכמה דנו רבותינו במעלת השמחה ואם זה מצד הייסורין כמה חשוב לשמוח בייסורין! ולשמוח בה' ולזכור שבסוף המצב איכשהו הוא האידאלי ביותר כי ה' הוא המנהל (אחרי כמובן ההשתדלות שעשינו כמצוות בוראנו)

אני משתף בעוד עניין שאחרי שכתבתי את זה כאן, היה לי מחשבות רבות אם לשלוח לה הודעה ולנסות שוב ולבקש ממנה לחזור, כי שוב האני היום אומר שאם הייתי אז הקשר היה אחרת, אז חשבתי לשלוח הודעה עם הכל ולהגיד לה אני רוצה לחזור, אבל אני הבנתי א. אני צריך לכבד את המילה שלה שהיא אמרה שהיא לא רוצה אז ולא לחזור אחרי כמה חודשים ולשלוח שוב ב. אם אני רוצה להיות שלם ובאמת לשמוח אני חושב שזה לא כדאי עבורי כי אני לא יודע מה הסיכויים שהיא תגיד כן אחרי שהיא כבר אמרה לא לפני כמה חודשים, ואני מרגיש שאם היא שוב תגיד לא לבקשת חזרה חוזרת זה יקשה עליי לשחרר ולהמשיך הלאה בחיים כמו שאומרים, ולכן אני בחרתי פשוט לשחרר להגיד תודה לה' ולה שזה קרה ולהמשיך הלאה בחיים, האם זה אומר בהכרח שאני סגרתי את הדלת לגמרי? לא ממש לא, אם היא תשוב ביום מן הימים ותגיד לי אני רוצה שנדבר על אפשרות לחזור, אני אשקול את זה בחיוב כי בסופו של דבר היא הייתה בחורה מדהימה שעשתה לי כל כך טוב בחיים, ולא הייתה בחורה כמוה, אבל איך אומרים אני לא בונה על זה כי זה לא שייך, אך בהחלט אם היא תבקש לחזור אני אשקול זאת בחיוב.

ובקיצור כמה נקודות שאני רוצה לכתוב כאן שלמדתי במהלך הזמן:

  לאוכלים את הלב, אחי שחרר, לא הכל תלוי בך.

    אל תפחדו להוביל בקשר, לאנשים בעלי בטחון עצמי נמוך אל תפחדו להוביל בקשר לשלוח הודעה וכו' זה בסדר, כמובן צריך להיות עם יד על הדופק ולראות מה שייך ולא שייך ואיזה שלב אתם בקשר ולראות שאתם לא במקומות שונים ואתה עושה משהו שלא מתאים כעת, אך לא לפחד להוביל!

לתת את הזמן יש בחורות ובחורים שלוקח להם יותר זמן להיפתח ולהיקשר אם אתה בחור שנקשר די מהר תיזהר מלבטא את זה בשלב מוקדם יש כאלה שנלחצים מזה וגם זה עלול לסנוור את ההחלטה הכל כך חשובה האם להתחתן איתה

   לזכור לקחת את הדברים הטובים ולהמשיך הלאה בחיים ולסמוך על ה' שבע"ה יהיה טוב ובסדר והכי מדוייק.

בהצלחה!ברוקולי

אמן לכל מילה שלךניצן*אחרונה

קראתי הכל

ומחזקת אותך על הדרך שאתה עובר על מנת להצליח להשתחרר

ה' איתך והוא יעזור לך גם לצאת מהלופ הזה שהוא מורכב, הייתי במשהו דומה בקטנה ממש ואני יודעת כמה זה מורכב. ולפעמים אנחנו גם עושים צעדים שאין להם השלכה על המציאות, להנכיח את הקול הפנימי , אבל יכולים לעזור להבין שהסיפור הזה סגור