(אגב, ראית על מה הגבתי? על האמירה שמי שלא "חוותה בגיל 19"..)
אלו המצאות שרגילים להשתמש בהן, כדי להכניס "בהכשר" דברים לא נורמליים.
האמירה ש"היהדות רואה ביצר הזה דבר קדוש" (וכבר כתבו כך באיזה ספרים חדשים..), זה משהו שבא לדלג על צורך בהתמודדות ובבירור.
חז"ל אומרים: "והנה טוב מאד" - זה יצר הרע".. נו, אז הרי הסתירה לכאורה מיניה וביה. אם "רע", אז מה טוב? אם "טוב", אז מה רע?.. אז אכן - היו כאלה שדילגו בנון-שאלטיות על חצי מאמר, לצורך התיאוריה שתתאים עם דברים שבאים מכל מיני המצאות מודרניות.
אבל האמת, ששני הדברים אמת, כמובן. "רע", כי נטיה גשמית בפני עצמה, ללא מגמה וכיוון, זה רע. זה בהמי. עי' בדברי הרמב"ם בענין (וכן, ה"כותבים" הנ"ל גם דילגו בקלילות על דבריו. משל סתם היה מושפע מהיוונים... לא יאומן).
וכאשר כח גשמי, בא מתוך מציאות פנימית, חיבור נשמתי, בנוי ביסודו בפני עצמו, אז הוא יכול לגלות אותו. ואז זה הופך לדבר קדוש (ואגב, בלי לעסוק בכך במה שלא ראוי כאן - גם במציאות מתוקנת לא כל דבר הוא "קדוש". יש קדוש ולכתחילה, יש בגדר של סבלנות לחולשותיו של האדם כשהן באזור המותר, וכד'. זה מפורש בשו"ע, ולא כאן המקום להאריך. זה רק כדי לומר, שבכדי לגלות מציאות אידיאלית, שמופיעה באמת טוב וטוהר ואהבה, צריך גם עבודה רוחנית ונפשית).
אשר על כן, זה לא משהו "קדוש" מצד עצמו, כמו שהתורה למשל קדושה מצד עצמה, כמו שהנשמה קדושה מצד עצמה.
זה כח. כח שנברא למטרות חשובות מאד.
וממילא, זה לא שסה"כ יש לו "כללים"... ההיפך. יש מציאות של נישואין, וגם בתוך הנישואין יש דרכים של הנהגה, ומתוך המציאות האמיתית - הכח הזה משמש לקדושה. ואם לא, אז זה לא פרט טכני, שלא השתמשו בו במקום הנכון, אלא הוא נהיה הכי טמא.
זה הסדר: בנין בית. באמיתיות. קשר פנימי. נהיים משפחה (לא כאילו זה משהו "טכני" שבא "להתיר" מה שממילא אפשרי כבכיול..), ואז - לא במקום העיקריות של היחס העמוק שבלב ובניינו, גם הכח הזה ימצא את מקומו. ובאופן שונה מבחינת משמעותו, אצל גברים ונשים. ולא כאן המקום להאריך.
אבל אני לא בטוח שגם אישה יכולה להסביר לאישה אחרת ב100%.
בחיי שאפילו לא הייתי חושב בכיוון שאתה חשבת עליו, אם לא היית כותב את הסוגריים האלה.
