ביוץ מוקדםסבב נוסף
שלום לכולן. חדשה פה..
לאחר שמנעתי כמה שנים החלטנו להביא ילד נוסף בעז"ה. הפסקתי גלולות והביוץ שלי יוצא ממש מוקדם. ביום השמיני למחזור. ניסיתי עד כה דברים טבעיים.... לא עזר.

בהריונות הקודמים לא הייתה לי בעיה כזאת... מזהה בוודאות ביוץ. רושמת אצלי ואכן מגיע מחזור כ15 יום אחרי הביוץ.

קבעתי תור לרופא נשים. האם אחרי 3 נסיונות "בלבד" כדאי לנסות התערבות תרופתית? חייבת לציין שאני לא רוצה תאומים... ולכן מפחדת מטיפול שיגביר ביוץ.

מי יכולה לשתף אותי מנסיונה?
לדעתי תלוי בעיקר בת כמה את צריך לתת לגוףבתי 123
זמן להתנקות ולהתאזן את יכולה לנסות דברים טבעיים
דחיית ביוץ זה לא משהו מסובך
אני מתקרבת ל35...סבב נוסף
אבל בגלל שברור שהביוץ ממש מוקדם, ממש 3 מחזורים רצופים אותו דבר, השאלה אם יש מה לחכות...
וכתבתי שניסיתי דברים טבעייםסבב נוסף
לקחתי טיפות הרב במינון שאמרו לי שיעזור לדחות ביוץ עד המקווה....
הדברים הטבעיים לדחיית ביוץ בד"כ לוקחים זמןבתי 123
אבל אם את בת 35 אל תחכי
הדברים הטבעיים לוקח זמן עד שזה משפיערימון א"י
מכון פועה מפנים לציון פארם יש לו משהו טבעי שעוזר להרבה....
דבר נוסף הרבה פעמים לוקח לגוף זמן לחזור לעצמו אחרי גלולות... מצד שני השאלה כמה סבלנות יש לך לחכות ולנסות טבעי, ובמיוחד שהטיפול לדחיית ביוץ-אסטרופם הוא פשוט מאוד, ומעט ימים, והוא לא אמור להגביר ביוץ.
האם אסטרופם מעלה סיכוי לתאומים?סבב נוסף
ומה ההבדל בינו לאיאקלומין? שמעתי את שתי השמות
אסטרופם לא מעלה, איקקלומין כןירושלמית טרייה

אסטרופם זה אסטרוגן סינתטי. לוקחים אותו במינון גבוה אבל רק בשלושת הימים הראשונים של המחזור. שמעתי על רופאים שנתנו מינונים יותר גבוהים כשהמינון הנ"ל לא עזר, אבל זה נחשב שעלול לעשות בלגן ואצלי אישית באמת עשה בלגן.

 

הערות לגבי אסטרופם:

1) אסור לקחת אותו אם יש בעיית קרישיות ידועה. אם יש לך אכן בעיה, תשאלי את הרופא האם אפשר לקחת אותו ובמקביל לקחת מדללי דם, כי חבל להפסיד את אפשרות הטיפול הזו בביוץ לפני מקוה, זוהי האפשרות הפשוטה היחידה.

 

2) הוא לא תמיד עוזר, וגם אם הוא עוזר הוא יכול לאחר ביוץ ביומיים או משהו כזה וגם לקצר את הדימום ביום, אבל הסיכוי שהוא ידחה ביוץ בשבוע כמעט הוא לא גבוה.

 

לגבי איקקלומין, הוא מגביר ביוץ ופחות אפקטיבי לדחיית ביוץ ולכן לא מומלץ. עלול לעשות זקיקים מרובים ועלול גם לפגוע ברירית הרחם אז עוד יותר לא מומלץ (קראתי איפשהו שבכעשרה אחוזים הוא בעצמו מונע הריון בגלל הפגיעה ברירית הרחם).

 

אפשרויות טיפול נוספות, אני כותבת ממש בקצרה:

1) יש כדור נוסף שעובד שצורה דומה לאסטרופם ושכחתי את שמו. אם חשוב לך אחפש. נדמה לי לטרוזול או משהו כזה.

2) לעשות הזרעה בשבעה נקיים (מזרע מוקפא מחודש קודם לרוב). כך לא לוקחים שום הורמונים אבל זאת אפשרות מסורבלת, יקרה ותלויה מאד בתזמון מוצלח מצד הרופא, כלומר, מועדת לפאשלות.

3) לקחת טיפול שמקובל ב IVF ונועד למנוע ביוץ לפני המועד המתוכנן לשאיבת ביציות. למשל, זריקות צטרוטייד כל בוקר מהיום הראשון למחזור למשך כשבוע בערך.

4) לקחת טיפול נוסף שבשימוש ב IVF: מאחרי הביוץ להתחיל לקחת דקפפטיל או סינרל ולהמשיך כמה ימים לתוך המחזור הבא.

 

שני הטיפולים האחרונים היו מאד מוצלחים אצלי.

 

עוד הגיגים שעלו לי: 

אם אתם רוצים הריון נוסף לא הכי כדאי לחכות הרבה אולי המחזורים יסתדרו. בעז"ה תכנסי להריון בכל דרך שהיא, ואחרי הלידה הבאה אולי בכלל יהיה הכל אחרת.. אין איזה אידיאל לסדר את המחזור עכשיו, כך נראה לי. כמובן כדאי לחכות קצת לראות בכלל אם זה עקבי או משתנה מחודש לחודש.

 

ועוד משהו, אל תחששי להשתמש במידע שנתתי לך מול רופאים. שילמתי טבין ותקילין לרופא יקר אז כדאי שעוד בנות תהנינה מההשקעה.. ואפשר להעלות רעיונות לרופאים. אחרי שהרופא היקר פתר לי את העניין כל כך בקלות לא הבנתי מה נסגר עם הרופאים שהייתי אצלם עד אז.

 

עוד משהו ששכחתי, תבדקי בלוטת התריס ופרולקטיןירושלמית טרייה

או כמו שבאר מרים כתבה, לעשות פרופיל הורמונלי. זה כבר כולל את שניהם.

אפשר לבקש כבר בדיקות מרופא המשפחה לפחות לחלק מהדברים, עד שתגיעי לרופא פוריות.

תודה רבה לך על הפירוטסבב נוסף
אז לכאורה נראה שהאטספרום לא יעזור. אני צריכה לדחות את הביוץ ב4-5 ימים ככה...
איזה בלגן עושה עם מינון גבוה? אחותי לקחה אצ זה ונולדו לה תאומים אך הרופאה אמרה שלא קשור לתרופה הזאת.

אני לא בלחץ לילד הרגע, אבל בכל זאת הגיל שלי משחק
. ועוד משהו... החלטנו על ההריון אחרי הרבה התחבטויות, לא אפרט כרגע, רקע קצת חרדתי... די חוששת "להתחרט". אני שלימה מאוד עם ההחלטה ומאוד מאוד רוצה, אבל תמיד ברקע יש את המחשבה שאולי עדיף להשאיר את המצב ככה. אני בטיפול על זה...

וגם לא חושבת שאלך לטיפולים בשביל להביא ילד. לנסות פה ושם תרופה שתעזור- בוודאי. אבל לא "להתאבד" על זה. מצד שני כל פעם שאני מזהה ביוץ מוקדם ממש מתבאסת.

לגבי בלוטת תריס אכן לאמא שלי יש יתר, אני מעולם לא בדקתי. אבל כמו שכתבתי כרגע לא רואה את עצמי נכנסת לסחרור בדיקות עכשיו...

אגב. קבעתי תור לרופא נשים... לא לרופא פוריות. בעצם מהלידה הקודמת לא הייתי אצל רופא נשים, כמעט 10 שנים. רופא נשים גם יכול לתת מרשם?
רופא נשים יכול לתת את כל הבדיקותירושלמית טרייה

רופאי נשים יכולים לתת גם אסטרופם ואיקקלומין.

אבל בגלל שזה מה שהם יכולים לתת, אומרים שהם דוחפים לפעמים סתם איקקלומין..

לי זה קרה עם רופאה אחת מיושנת (ולא נחמדה) במכבי.

 

לגבי בלוטת התריס ופרולקטין, אלה דברים שכדאי לבדוק כי הם משפיעים על הבריאות הרבה לפני שמגיעים לפוריות, במיוחד בלוטת התריס. וזה קשור לרופא משפחה.

 

כדאי לבדוק לפחות אצל רופא משפחה (גם פרופיל הורמונלי), כי בעיני מחזורים כאלה קצרים הם סיוט בפני עצמו. הדימומים התכופים גם קצת עושים אנמיה.

עד כמה שידוע לי, וממה שהבנתי מהרופאה שלירימון א"י
אפשרי לדחות את הביוץ ביותר ימים, וזה לא מדע מדויק אבל בגדול, הביוץ ידחה בהתאם למספר הימים שלוקחים אסטרופם.
אןקי תודה. אברר מול הרופאסבב נוסף
רק מילה לגבי הלחץבאר מרים
כל בחירה שתחליטי היא אפשרית ולגיטימית

אבל..

את בת 35 עם איתותים שאולי המערכת צריכה תמיכה..

הביוץ המוקדם עשוי להעיד על ירידה בפוריות שקשורה בגיל.

הזמן לא לטובתך.

אז תעשי מה שבא לך אבל תדעי שהשעון הביולוגי מתקתק ושיכול להיות שאת בקצה תקוםת הפוריות שלך..

אז לדעתי לפחות שווה לבדוק את זה כדי לקבל החלטה מושכלת, כדי שאם בעוד שנה תחליטי שאץ ממש רוצה ילדים לא תגלי חלילה שזה מאוחר מדי..

בהצלחה!
^^^מחזקת את דברי באר מרים ומוסיפה לגבי אסטרופםירושלמית טרייה
לגבי לקחת אסטרופם יותר משלושה ימים, רוב מוחץ של הרופאים לא ממליצים.

הבלגן שזה עשה אצלי היה ביוץ כפול בחודש שאחריו, ככה שבמינון גבוה כן הייתי חוששת לתאומים, בניגוד למה שהרופאה אמרה לאחותך.
ואחרי הביוץ ההוא, היו לי כמה חודשים עם ציסטות - לדעתי קשור אבל אין לי הוכחות..

בכל אופן כדאי לבדוק ולראות אם יש מה לעשות. מחזור קצר כזה בעיני הוא בלתי נסבל. להיות אסורים הרבה יותר מאשר מותרים ולבלות כל שלושה שבועות במקווה? סיוט.
לא יודעת מה בנות עושות במצב הזה כשלא רוצים לקחת גלולות או אי אפשר. ייתכן ואמצא את עצמי בבעיה הזאת בקרוב וזה מפחיד אותי.
תודהסבב נוסף
בעיקרון לפני 10 שנים "סגרתי את הבסטה" במירכאות, לא באופן רשמי. היו כל מיני התמודדויות שהחלטנו שקודמות להבאת עוד ילד וכל מה שכרוך בו.
עכשיו בעקבות כמה דברים ולאחר הרבה חשיבה החלטנו כן ללכת על זה אבל לא ברמת טיפולים וכאלה. אלא אם יילך טוב... אם לא- ייבאס, אבל לא חושבת שאתחיל טיפולים. מצחיק שהילדים הקודמים באו בכזו קלות מחזור מיד אחרי הפסקת גלולות. את האמת עם הגדולה לא נכנסתי להריון 8 חודשים. היה לי דימום ארוך וזיהיתי ביוצים ב7 נקייים. ורבנית המליצה לי על טיפות הרב ובאותו החודש נקלטתי. ניסיתי גם עכשיו במשך חודשיים וזה לא עזר...

קצת מלחיץ מה שאת אומרת למרות שהגיונית גיל 35 זה כביכול מתקדם. אבל לכאורה זה נופל על "עקרות" הלכתית ולאו דווקא בעיית פוריות. אם לא היו את ה7 נקיים כן היה אפשר להיקלט.
טוב. אלך קודם כל לרופאת נשים ומשם אמשיך....
הייתי היום אצל רופא נשיםסבב נוסף
הוא אמר לחכות עוד כחודשיים ואז לפחות לרופא פוריות.
נתן בדיקות דם

ראיתי שהיה כתוב באולטראסאונד רירית דקה, על אף שבוודאות זיהיתי אתמול הפרשות מאוד פוריות ובדיקות בצד שמאל שדומות לכאבי ביוץ. אמר שלא רואה ביוץ אך לא דאג ואמר שצריך לתת לגוף זמן.

האם הטיפולים שעברת שדומים לפרוטוקול של ivf ניתנים בקלות או רק אם אנסה את שאר "התותחים"? כי אם האסטרופם לא דוחה בכ"כ הרבה ימים אולי חבל בכלל לנסות?
שואלת תיאורתית יש לי חודש חודשיים לחכות..
ואז לפנות*סבב נוסף
לנסות אסטרופם זה כלום, למה לא לנסות..ירושלמית טרייה

את יכולה לנסות אסטרופם בחודשיים שיש לך לחכות. תעשי בדיקת דם ביום המקווה כדי לדעת בוודאות אם היה ביוץ ולא לקבוע לפי ההרגשה שלך (פרוגסטרון מתחת ל 3 זה לפני ביוץ).

 

לגבי רירית דקה: זה קורה, אני חושבת, כשהמחזורים קצרים. פשוט אין מספיק זמן לרירית להיבנות. כך לפחות היה אצלי. אבל גם 6-7 ממ זה מספיק, זאת לא הבעיה.

 

שימי לב לגבי בדיקות הדם: אמורים לעשות אותם בימים 2-5 למחזור, אבל כשהביוץ מוקדם עדיף לעשות ביום 1-2. התזמון חשוב לאסטרדיול, פרוגסטרון, FSH, LH בעיקר.

 

לגבי הטיפולים הכבדים:

נראה לי שרק רופא פוריות יכול לתת.

שימי לב שכדי להגיע לרופא פוריות צריך לעבור שלל בדיקות כגון פאפ ובדיקת שד ואיידס.. אמרו לך את הכל? תבררי ותקבעי כבר תור (אם הם יסכימו.. תגידי אפילו שכבר יש לך תורים והפניות לכל הבדיקות שידרשו כדי שיסכימו לקבוע תור).

 

והאמת היא שנראה לי שכל רופא ירצה לנסות קודם אסטרופם או לטרוזול לפני שהוא מסכים לתת לך דברים כבדים יותר.

מענייו לשמוע...סבב נוסף
קודם כל הרופא נשים עשה לי כבר פאפ אבל לא את כל השאר.
קבעתי תור לרופא פוריות עוד חודש היא באמת שאלה אם יש לי הפניה, הוא לא נתן לי. אבל היא אמרה לי שאוכל לקבל מרופא משפחה. כל השאר לא נאמר לי.האם רופא פוריות לא יתחיל לטפל אם אין את כל מה שציינת?

שאלתי את הרופא נשים אולי כן כדאי להתחיל משהו גם בגלל הגיל אך הוא אמר לחכות ולתת לגוף להתאזן...

המקווה יוצא במוצאש כך שלא אוכל לעשות אותו יום ב.דם. יש בימי שישי ב.דם?ממי אפשר לבקש הפניה לב. גם כזו?

אני חושבת שכן אחכה עוד חודש, ואז אבקש להתחיל באסטרופם
ואם בכל זאת ארצה לנסות אסטרופם רק רופא נשים יכול לתת?סבב נוסף
התורים לרופאי נשים פה מזעזעים עד שמשיגים תור. נסעתי לרופא נשים בעיר אחרת כי לא היו פה תורים זמינים
אולי תצליח לקבוע תור וירטואלי?מכחול
לפחות המאוחדת יש עכשיו הרבה כאלה, ואז את לא צריכה לנסוע (וזה יכול להיות רופא מכל מקום בארץ)
אנסה לברר. אני בכללית. השאלה אם רופא נשים ייתן מרשם לזה על ססבב נוסף
אנסה תודהסבב נוסף
השאלה אם רופא נשים ייתן מרשם לזה על סמך שיחה וירטואלית
כדאי לנסות אסטרופם אני נכנסתי להריון מזהמקורית 1
אחרי שנה ומשהו שלא הצלחתי והיה ביוץ מוקדם... ועוד חברה שגם נקלטה ככה .. ברמת לקחתי רק 3 ימים ראשונים של המחזור..
בכמה ימים פספסת ביוץ?סבב נוסף
לפי מה שאני מזהה אני מפספסת ביוץ ב4 ימים. כלומר הביוץ מגיע יומיים אחרי ההפסק
אצלי זה היה ממש ענין של יום יומייםמקורית 1
אצלי האסטרופם דחה בשבועזוגית +

לא כדאי להתייאש לפני שמנסים.

 

תודה. עודדת אותיסבב נוסףאחרונה
יכול להיות שהמחזור מתקצר גם בגלל הגיל..באר מרים
כן הייתי פונה כבר להתייעץ ואולי בודקת רזרבה שחלתית ופרופיל הורמונלי.

מבקביל אפשר לנסות טיפול תרופתי לדחיית ביוץ. זה טיפול די פשוט ויעיל בלי הרבה תופעות לוןאי..
ירושלמיות עזרתכןניק חדש2

לא קשור להיריון ולידה אבל אין לי איפה לשאול

אנחנו יוצאים מחר בע"ה לטייל קצת במדרחוב בירושלים.

איפה אפשר לחנות עם רכב?

חניון אגריפס עוד קיים?

לא נסעתי שנים לירושלים

אני חונה בחניון ממילא בד''כמתיכון ועד מעון

משם יש רכבת לאן שרוצים

בעיה שאין לי רב קוניק חדש2

לבעלי יש

מותר לו להעביר עלי?

שנים לא נסעתי באוטובוסים חחחח יש לנו רכב אחד והוא אצלי🤣

אפשר לשלם באפליקציהמתיכון ועד מעון

אני משתמשת באפליקציה של פנגו, אבל יש גם באחרות, בכולן אפשר לשלם באפליקציה על נסיעה בתחב''צ

את יכולה לשלם באחת האפליקציות פנגו, מוביט וכוחילזון 123

ואם כבר נוסעים בתחבצ אפשר לחנות בלי להכנס לתוך העיר נגיד בגבעת התחמושת או בהר הרצל

אני חושבת שאפשרהשם שלי

פעם ברכבת הקלה לא היה אפשר לשלם על עוד מישהו, אבל נראה לי כיום כבר אפשר.

ואת יכולה לשלם גם דרך אפליקציה.

עקרונית אפשר לשלם ברב קו אחד על שני אנשיםמתואמת

שימי לב שבמכשיר התיקוף צריך לבחור את האפשרות של שני תיקופים מראש, לפני הנחת הכרטיס.

אפשר לקנות רב קורקאני

אנונימי בתחנות רכבת הקלה ב10 ש"ח

לדייק: אין תחנת רכבת קלה בממילא. רק אוטובוסים.אלישבע999אחרונה

תחנת רכבת קלה הכי קרובה יש בכיכר ספרא - כ 20 דקות הליכה מחניון ממילא.

תודה לכולןניק חדש2

איך משלמים בפנגו?

נרשמתי לאפשרות.

יש מלא חניונים בעיר, יש באגריפס, יש שוקניון, לאבית פרטי

חסר. אבל הם לא זולים (חניוני הרכבת הקלה יותר זולים)

באגריפס יש את חניון חלון לירושלים

לפעמים אפשר למצוא באזור הדוידקה בפנגו

אוקיניק חדש2

תודה רבה

בגבעת המבתררקאני

יש חניון ענק בחינם

חניון נחל צופים קוראים לזה

ורכבת הקלה עד לעירייה

נראה לי הכי קל ככה

מקווה שלא מסוכן שםניק חדש2

למה מסוכן?רקאני

ערבים וכוניק חדש2

החניונים במרכז העיר יקרים.. בהר הרצל יש בחינם וגםאוהבת את השבת

בגבעת המבצר

משתיהם לוקחים רכבת למרכז העיר , בערך 20 דק נסיעה ..

רק לזכור לתקף, אפשר באפליקציה של מוביט או פנגו, אחרת הקנס של 180 שח עולה יותר מכל חניון🤪🤪

אני לא אשכח בע"הניק חדש2

היום הפנגו חכם כבר חחח

הכוונה ברכבת הקלה, הרבה שוכחים ונקנסים...אוהבת את השבת

בחניון המחסום לא נפתח אם לא משלמים אז זה קל יותר...

ובחניה כחול לבן גם שוכחים לפעמים....

יחסים מול אבאמדפדפת

אשמח לעצות שלכן

אני מרגישה שאבא שלי לא אוהב את בעלי וזה כל הזמן מתבטא בעקיצות וכעס כלפיי

זה קשה לי כי באמת חשוב לי להיות ביחס טוב איתם והם גם עוזרים המון

ואילו מבחינת אבא שלי אם אנחנו נוסעים לצד השני זה מוזר והוא לא מאמין לי אף פעם שאני בסדר עם המשפחה של בעלי

כל היחס והעקיצות כל הזמן מאוד יושבות עליי

ממש לא נעים!!!🫤😣❤️שיפור

היחסים שלך איתו תמיד היו מורכבים? יש מצב לדבר איתו על זה?

היינו ביחסים ממש טוביםמדפדפת

ואין מצב לדבר איתו

כשניסיתי הוא פשוט הפך הכל עליי

הוא מאוד ביקורתי ורוצה שהכל יהיה בדיוק כמו שהוא אוהב ובעלי שונה ממנו בהכל וזה מטריף א

ותו

היה לי ככה עם אמא שליאונמר

למדתי שזה מה יש,

לסנן ביקורים למינימום ולהפחית קירבה שלהם.

היתי מגיעה יותר לבד בימי חול משבצות נגיד.

באמת היה בלתי נסבל, וכן ניסיתי לדבר איתה, וראיתי שאין סיכוי ואין תועלת.

תזכרי שאותו בחרת אותו את אוהבת. כמה שהרבה להפחית קשר עם ההורים בגלל זה, לי זה היה עדיף...

זה ממש קשהמדפדפת

כי אמא שלי היא כן עוגן מבחינתי

וזה בא ביחד

לא חושבת שאת צריכה להפחית רק לסנןעל הנס

לשמיע רק דברים טובים וחיוביים על הצד השני

אצלי אישית כןשלומית.

יש הפרדה מסויימת בין ההורים

עם אמא שלי קשר מעולה ועם אבא שלי פחות.

עם אמא שלי אני כל יום מדברת בטלפון, מדי פעם קופצת באמצע שבוע, וכשמתאחים שבתות אני פוגשת את אבא שלי בעיקר בסעודות

לשתף את אמא, רלוונטי?באתי מפעםאחרונה

נראלי שאני על סף גירושים...אלסה

גילויים קשים על בעלי לצערי..

קשים מאוד מאוד.

ברמה שאני לא מסוגלת לתאר.

הוא מבין שהאמון שלי בקרשים.

הוא לא מוכן ללכת לטיפול, ממש אומר שאין מצב לטיפול.. הוא מבקש שאסמוך עליו. שהפעם זה יהיה אחרת...

מרגישה מרומה שאני בזוגיות שלא מגיע לי אותה.

וחוץ מזה, במקום להוריד את הראש, הוא עוד מעז להתווכח איתי על שטויות ולריב איתי סתם.

במקומו הייתי אומרת תודה על זה שאני עוד כאן אחרי הדברים שהוא עשה מאחורי הגב שלי.

את השראה שתדעיאורוש3

המון המון בהצלחה

חיבוק גדול!!!

מעבד מזוןאפרסקה

היי בנות,

למי שיש דקה להשקיע, צריכה לבחור מתנה מהעבודה ויש שם 2 אופציות של מעבד מזון שאני צריכה-

סמוראי SUFP100, גדול יותר ועולה מסתבר באזור ה1100

סאוטר FPS585, יותר קומפקטי ועולה מסתבר באזור ה480

למישהי יש איזשהו דגם להמליץ? אני רוצה בעיקר בשביל לחסוך לעצמי גירוד ירקות בפומפיה. גם מושך אותי יותר זה שקומפקטי כי אני לא רוצה שיתפוס יותר מקום. מצד שני, היקר יותר בטח איכותי יותר?

אשמח לתובנות 🙏

אני לא סובלת מכשירים גדולים ומסורבליםהלוואייי

מתעצלת להוציא ולהכניס ולשטוף כלים.. .

ממליצה על מה שקטן

בסוף מה כבר צריך כזה איגותי לקציצת ירקות

כמה כבר את צריכה אותו ..לא על בסיס יומי..

אז בעיני הכי חשוב נח לישמוש

אני בכלל משתמשת מכמו מגרדת מגניבה מעלי אקספרס שכל לגרד איתה לא חשמלית קטנה וקומפקטית ולא צריכה מעבר

אני גםאפרסקה

תודה על הזווית ראיה

לרוב המחירים הם לא באמת המחירים שהמוצררק לרגע 1

נמכר באמת אז אל תסתכלי על זה

לדעתי סמוראי זו חברה פחות טובה מסאוטר

הכי חשוב אם הצורך שלך זה בעיקר גירוד ירקות לראות את הגודל של הפומפיה והאופציות שיש

תסתכלי גם על העוצמה

אז זהו שהמחיריםאפרסקה

הוצאתי מהאינטרנט לא מהאתר של המתנות, שם לא היה כתוב.

הסמוראי 1000 וואט והסאוטר 750 וואט. אבל את צודקת באמת סאוטר זה חברה איכותית.

מבחינת פונדציות נראה שיש להם אותם פונקציות.

מנסיוני המוצאים של סמוראי טובים אבל איןהמקורית

לי את המעבד מזון שלהם

תסתכלי על סרטוני סקירה

לי יש מעבד מזון של סמוראי והוא מצויןשקדי מרק

לא יודעת לגבי הדגם

לי יש סאוטר כבר הרבה שניםDoughnut

אבל לא יודעת אם הדגם הזה, מאד מרוצה.

שימי לב לשני דברים חשובים 1. הגודל של המיכל- אם הוא פיצי וצריך כל רגע לעצור לרוקן שיהיה מקום לעוד ירקות- זה מעצבן. 2. החלקים המצורפים- אני קניתי לפסח מעבד מזון ולא שמתי לב שאין בו דיסקית לגירוד דק- שזה החלק היחיד שאני משתמשת, זה היה ממש מבאס וכמה שניסיתי להשיג חלק מהספק וממקורות נוספים לא הצלחתי. אז שימי לב שיש את החלקים הנדרשים לך.

תודה!אפרסקה

איך אני יודעת שיש חלק שמגרד דק? זה מה שאני צריכה גם.. רשום שיש להב לגירוד או איך שלא קוראים לזה, השאלה איזה גודל זה יוצא..

ניסיתי לחפש סרטונים לא ממש הצלחתי

פה באתר שלהםDoughnut

כתוב שיש 3 דסקיות- פריסה גירוד וצ'יפס. בתמונה זה נראה פריסה גסה ולא עדינה...

מעבד מזון דגם FPS585 - Sauter

יש שם אפשרות לפנות לשירות לקוחות אני הייתי פונה ושואלת אם זה כולל גירוד דק.

תודה רבה לךאפרסקה

עזרת לי מאוד

☺️❤️Doughnutאחרונה

הילד המתוק שנעלם באשקלוןשושנושי

מאז שקראתי על הידיעה הזאת, אני בחרדות שדבר כזה עלול לקרות גם לי.

אני לפני טיסה לחול (מקווה שלא יתבטל), קניתי רצועות לילדים ועדיין אני לא מצליחה להפסיק לחשוב על זה. כולי מזיעה ועצבנית רק מהמחשבה על זה. עצוב וכואב. בשורות טובות בקרוב!!!!

מאוד עצוב. אבל לא צריך להסיק מידפרח חדש

שזה יכול לקרות לכם.. זה דבר נדיר

ודווקא אני חושבת שדבר כזה קורה יותר במקום המוכר שאז מאפשרים יותר חופש ופחות לחוצים כל רגע.

באמת עצוב ומלחיץקופצת רגע

אבל למען האמת את 'על זה' ואפילו יש לך רצועות נשמע לי שהמצב אצלך טוב.

אם את רוצה אפשר גם לשים על הילד 'אייר טאג' יש גם כאלה שמתאימים לאנדרואיד.

בן כמה הגדול? אולי תקחו אתכם עגלה גם בשבילו, כדי שיהיה לו מקום מוגדר לשבת בו, וכשתהיו במקומות עמוסים תגידו לו שעכשיו אסור לקום? זה יכול לעבוד עליו?

את עושה אץ ההיערכות הנדרשתאמאשוני

אם היית אומרת שאת אנטי פתרונות מסיבות מדויימנות

אז היית חסקת אחריות.

אבל את לגמרי "על זה"

לא נותנת לשיקולים זרים להכתיב את ההשתדלות שלך, ממש שאפו!!

מה עם האייר טאג שרצית?

שימי לגדול בנעל.

ולגמרי להביא לו עגלה! מסכימה ממש עם העצה הזאת (טיולון מתקפל מטריה, תשאילי ממישהו רק לטיסה)

עגלות ילדים לא נחשבות במשקל, אל תחששי.

היתרון בעגלה, יותר משזה יעזור לשמור על הילד, זה יעזור לך לשחרר בלי להיות בלחץ כל הזמן.

מן הסתם יהיו מקומות פחות הומי אדם שתוכלי לתת לו גם מרחב

אבל במקומות הומי אדם לא לחשוב פעמיים.. הוא יכול להנות גם בתוך הטיולון.

איך אתם מתכוונים להתנייד? מקווה שאתם שוכרים רכב, תשימי נעילת ילדים.

בהצלחה!

נהיה עם רכב חלק מהזמןשושנושי

נהיה עם שתי עגלות. איירטאג לא מצאתי אחד שמתחבר לפלאפון שיאומי שלי. אז קניתי רצועות ועם כל הקושי אני משתמשת באחד מהם גם פה בארץ, דווקא מקבלת פידבקים ממש טובים מהסביבה. יש מבטים מוזרים אבל לרוב בסדר. תחשבו על זה שעם רצועה יש לילד אפשרות להיות במרחק של עד 2 מטר, אם אביא לו יד כל הזמן הוא יהיה במרחק של עד חצי מטר. יש לו הרבה יותר מרחב.

אצלנו,

אני כבר לא יודעת אם אלה ילדים שבורחים או אמא עם קשיי קשב שלא יודעת להשגיח.

אני איתם כל הזמן, מחזיקה יד וממש כל צעד איתם.

הגדול איכשהו פתאום יכול להיעלם, ממש בשניות.

והוא כבר גדול מידי בשביל להסכים להביא יד כל הזמן.

נשימה עמוקה לחופשה ארוכה. בעז''ה יהיה לנו ממש כיף.

ממש מלחיץהבוקר יעלה

ומעניין באמת איך זה קרה.

זה באמת פחד אלוהיםכורסא ירוקה.

כל כך מבינה אותך!

רצועות זה רעיון טוב ואולי כדאי לשקול איזה שעון gps? לא יודעת אני ממש חרדתית בדברים האלה

אני רוצה שעון אבל לא מצאתי אחד שמתחבר לשיאומישושנושי

קניתי אחד וזה לא עבד. בחנות פלאפונים אמרו לי שעם שיאומי יש בעיה.

אולי תשאילי נייד לטיסה?אמאשוני

גם לך וגם לבעלך יש רק שיואמי?

שמעתם שמצאו אותו חי ושלם? ב"ה!קופצת רגע

כן הרגע ראיתיאפרסקה

וואי ב"ה ממש לא מובן מאליו

נמצא ב''ה. והאמת שזה סיפור מאוד מאוד לא ברוראורוש3

הוא לא נראה כמו ילד שהיה יממה בשמש. וגם חיפשו אותו בטירוף. משהו שם לא הגיוני. בטוח יש משהו מאחורי האירוע. אז כמובן להיזהר תמיד בטירוף. אבל לא הייתי מסיקה משם מסקנות...

ב''ה ממש ניסים שהוא נמצא. ישתבח שמו.

הוא נמצא בשיחיםoo

אולי הוא היה שם רוב הזמן/ ישן

אבל איך הגיע את ה7 ק"מ עד אליהם?מרגול

השיחים היו מאוד רחוקים מאיפה שאיבד את משפחתו

ראיתי צילום אוירי שמראה שזה 3.5 קמ מרחקפרח חדש

ולא כמו שאומרים שזה 10 ק"מ

זה הגיוני שהוא הלך והלך

זה נס מטורףבאתי מפעם

הוא כן היה חצי מעולף כשמצאו אותו, האמת הייתי בטוחה שחטפו אותו והתחרטו , אבל הוא כנראה הלך מלא ונרדם... מצאו אותו ממש ברגעים אחרונים, ממש מפחיד ומזעזע. נס גדול

וואי ממשאורוש3

וואי ממש ממש, סיפור הזויאמא לאוצר❤אחרונה

נס ממש וממש משמח שנמצא בריא ושלם .אבל משהו שם בהחלט לא מובן ולא נשמע הגיוני

צמודים וקשה לי- חייבת עידודניק חדש אנונימי

חברות חייבת עידוד מכן מרגישה שכל יום הוא יום מלחמה/הישרדות

כמעט חודש אחרי לידה שניה. בת בכורה בת שנה ו7 חודשים גיל מאתגר מאוד הכנה לגיל שנתיים

הרדמות סיוט לוקח לנו שעה ואפילו פלוס להרדים אותה(נרדמת בלול לבד יושבים עם כיסא לידה ושרים קצת מנדנדים את הלול).

בנוסף מתעוררת בלילה (כנראה זה קורה מהקנאה לתינוקת והכל ריגשי ) כמה פעמים וב4-5 לפנות בוקר בכי צרחות מרדימים שוב

אני מניקה יוצא שאני ובעלי על חוסר שעות שינה מרגישה שלא ישנה וכל יום הוא נצח. פלוס יצאנו לחופש מהמעון ואני מנסה שכל יום יהיה איתי מישהו בבית.

קשה לי יודעת שזה זמני אבל זה נראה נצח

באלי שיגדלו כבר

אוף מרגישה שאני רק רוצה שיגמר היום כי כל יום קשוח לי

לא אדבר על התינוקת שזה מלא הנקות ביום וגזים.

חייבת עידוד שלכן… מתי ראיתן שיפור? אחרי כמה חודשים? מתי הגיל הזה מתאזן? טיפים

אתמול בעלי הלך לבית כנסת והחזרתי אותו כי היא התעוררה אחרי חצי שעה ושתיהן בכו לי לא יכולתי כבר אחרי יום שלם איתן

רושמת מאנונימי כי אין סיסמה לניק הרגיל

אצליאיזמרגד1

לא בדיוק אותם גילאים, אבל הייתי לבד בבית כל יום מאז שהתינוק היה בן שבוע עד שבעלי חזר מהעבודה... היה קשוח ממש אבל ב''ה אחרי 3 חודשים הרגשתי שנכנסו למסלול טוב ב''ה ותכלס היה לי ממש טוב איתם בבית אחרי הקשיים של ההתחלה.

הטיפ הכי טוב זה לזכור שהזמן עובר, עכשיו זה קשה אבל בעז''ה הם יגדלו קצת ויהיו החברות הכי טובות😍

מנשא טוב מציל חיים, תנסי

ולנסות להקל על עצמך כמה שיותר- לישון כל רגע שאפשר וכמה שפחות לעבוד בבית שמקביל

תודהה שעצרת וכתבת ליניק חדש אנונימי

משתמשת במנשא פה ושם אולי באמת אתחיל להשתמש גם בבית

יודעת שזה זמני זה נראה נצחחח 🥺

מתנחמת שעוד קצת חגים ובעלי יהיה בחופש איתי

זהoo

מאד הגיוני להרגיש ככה עם 2 תינוקות

זה יכול להיות קשוח הרבה זמן

כי ילדים קטנים ותינוקות לוקחים לרוב הרבה אנרגיות וסבלנות

להבין שזה הגיוני ולתכנן את היום/ תקופה לפי זה זה יכול לעזור

וואי איזה קשוחצלולה

תקופה קשוחה ממש,

אבל זמנית ועוברת..

אני תמיד מרגישה שקלה בכמה שלבים. בעיני מאוד תלוי גם בתינוק ובאופי שלו.

אני הרגשתי הקלה חלקית איפשהו באזור גיל שלושה חודשים, ובהמשך שוב סביב חצי שנה ושנה.

תקחי כמה שיותר עזרה, תזכרי שזו תקופה והיא תעבור ולכן אין מה לחסוך בעזרה כרגע. תשמעי לא להגיע לקצה, לתפוס את עצמך לפני ההתפרקות. טוב מאוד שקראת לבעלך מהתפילה, זאת התקופה עכשיו, לכל זמן ועת ובע''ה יבוא יום שהוא ילך בנחת לביה''כ.

חיבוק, ושתראי המון נחת בע"ה🤗

רק אומרת שזה נורמלי מאודפרח חדש

ואין פה משהו חריג או בעיה בך/בילדים

זה פשוט קשה מאוד מאוד

אני בשלב כזה הייתי נעזרת בילדה מהבניין

היא היתה משחקת עם ה"גדול" בשעת אחהצ שזה השעות הכי קשוחות

לאט לאט נכנסנו לשגרה יותר יציבה התינוק טיפה גדל ואז הפסקתי עם העזרה

אבל כן זה היה קשה מאוד!!

הכי הגיוני בעולם התחשות שלךרק טוב!

את נמצאת בשלב מאתגר.

מנסיוני, לוקח כ3 חודשים עד שהבית נכנס לאיזון ושגרה חדשה. לא אומר שמאז הכל קל, אבל כבר יודעים מה עובד טוב ומה פחות, ואיך נכון לעשות כל דבר כמו סדר יום, מקלחות, הרדמות, ארוחות, נסיעות, יציאות מהבית וכו.

לא פירטת איזה חלק ביום הכי קשה או מאתגר לך, אז אשתף שאני עם תינוקת בת חודש וחצי עכשיו, והערבים קשוחים. בד"כ מתחילת אחה"צ עד 23 בלילה וצפונה היא לא כ"כ רגועה... וגם במשך היום מרגישה שעמוס ולא מספיקה לפעמים לנוח או להכין אוכל. ואצלי היא השביעית אז יש כאן עוד ידיים שיכולים להחזיק אותה ומעליה בן 3 וחצי. ועדיין זה שלב מאתגר. כך שאני ממש מבינה אותך.

מחזקת אותך להתמקד בצרכים הבסיסיים, להעזר בכל מי ומה שאפשר. ולדעת שעוד מעט בעז"ה תכנסו למסלול שיותר יהיה קל. (אצלי שלושת הגדולים צפופים. השלישית נולדה כשהגדול היה בן שנתיים ו8 חודשים)

והכי חשוב בשביל הכוחות שלך לישון טוב עד כמה שאפשר, ולאכול טוב (לא צריך ארוחות גורמה, אבל כן אוכל מזין ולא גאנק, וכמובן מים בימים חמים אלו).

את עוד במשכב לידה, נסי לשמור על הכוחות שלך, וכמה שהבעל יכול להיות יותר בתמונה זה רווח נקי של שניכם.

עוד משהו לגבי הגדולהרק טוב!

מנסיוני, מה שהכי עוזר-

לתת לה להרגיש שהאחות החדשה היתה מתנה בשבילה. גם בגיל כזה היא לגמרי יכולה להבין אם התינוקת זה שבר שאסור להתקרב, לגעת, לוקח לה את אמא, וכו.. או שאיזה כיף שיש לי בובה שמותר ללטף (תציעי לה, ותראי לה איך. תסבירי לה איפה לא ולמה). אפשר להביא לה טיטול או לעזור לאמא להחליף לה, אפשר לשים לה מוצץ, אפשר להחזיק אותה (כמובן יחד איתכם, אבל שהיא תרגיש שהיא מחזיקה). וכו. כל זה נון תחושה שזאת מתנה שווה, שהרווחתי חברה, ואחריות ולא הפסדתי.

פה בשביל להגידטוט

אצלי השנה הראשונה היתה קשה כמו שאת מתארת.

נעזרתי הרבה בביבייסיטר שהיתה ביחד איתי והילדים.

עכשיו הם בני 3 ו2 וזה הכי מתוק בעולםםםם

משחקים שעות ביחד. אוהבים וחברים. במקרה שאחד מהם איתי לבד הוא שואל איפה השני.

אתן ממש מעודדות אותי עם כל הקושי אוףניק חדש אנונימי

מרגיש לי שאני חייבת מישהו איתי כל יום גם לחברה וגם לעזרה

אוף וחמותי עוזרת מלא במהלך השנה שהבת שלי אצלה ביום יום. באלי לעשות אצלה שבת אבל בטח בעלי פחות ירצה

ואמא שלי פחות תצליח להשתלט להרדים וכאלה

ועוד משהו… אני רק במחשבה שיגדלו כברניק חדש אנונימי

וזה מבאס אותי שאני רק רוצה שהזמן יעבור ויחזור לעבודה לשגרה

באלי להנות מהן להיות בטוב

בעלי עוזר לי מלא ואהבה שלנו התעצמה עוד יותר עם הקושי הזה

הקושי הוא ההרדמות הלילות ההתעוררות של הבכורה

והתינוקת לפעמים איך ששמה אותה מתעוררת ואז זה לופ של הנקה 24/7 ככה מרגיש

אני רוצה בהמשך לשלב תמ"ל. יש תמל שלא עושה בעיות עיכול וכו? מניסיון שלכן…

כל טיפ יתקבל בברכה

גם אני מתבאסת מהמחשבה הזאתצלולה

הקטנה שלי תכף בת שנה ומאז שנולדה היא די מאתגרת אותנו. המון פעמים אני מוצאת את עצמי אומרת שאני מחכה שהיא תגדל... ומציבה לעצמי יעדים חחח🤭

אמרתי לבעלי שלא כיף לי להיות בראש הזה בגידול שלה, ולא בהנאה מהמתיקות. כי היא באמת בובה, מתוקה ממש. הוא שיקף לי שאני לא מחכה שהיא תגדל אלא שהקושי יחלוף.

איזה יופי שאפשר לחשוב על זה שהקושי יחלוף.

מזכירה לךקדם

שאת ממש קצת אחרי לידה, עדיין במשכב לידה, ממש הגיוני שזה ככה, לקוח זמן להתאושש מהלידה ולפני שישה שבועות אין מה לדבר בכלל. כשאת תתחזקי ותרגישי יותר טוב זה יראה אחרת... בנתיים כמו שתיארת כדאי עזרה כשצריך בעיקר כדי לישון ביום, אם אפשר לפחות שעתיים ברצף, זה מאוד משמעותי.

לנו גם יש רווח כזה בין ילדים וגם אחותי ואני ברווח כזה ובאמת זה כל כך שווה כשגדלים!!

אני רק רוצה לעודד (בתקווה שזה יעודד)מתואמת

שלא תמיד זה ככה עם צפופים. אומרת את זה בעיקר כדי שלא תחששי מילדים הבאים... (למרות שאי אפשר לדעת מראש)

שני הראשונים שלי צפופים יחסית (שנה וחמישה חודשים הפרש), והם היו תינוקות נוחים מאוד והגידול שלהם היה יחסית קל (יחסית, כמובן, כי תמיד גידול ילדים נושא אתגר), והיה לי גם כיף איתם.

יש לי עוד שני צפופים (הפרש של שנה ותשע), וזה כבר היה מאתגר יותר, כי הגדול מביניהם היה תינוק מאתגר (בגיל שנתיים הוא יחסית נרגע).

והכי מאתגר היה לי דווקא (ועדיין, בעצם) עם שתי האחרונות, שהן לא צפופות (הפרש של שנתיים ותשעה חודשים), פשוט כי שתיהן היו תינוקות מאתגרות וגם בתור ילדונות הן מאתגרות...


בכל אופן, כרגע עוד לגמרי הגיוני שקשה לך, כי את שנייה אחרי לידה. כשקצת תצליחי להתאפס, אולי תנסי לברר אם יש משהו ספציפי שמציק להן - משהו שמקשה על הגדולה לישון ברצף (קשה לי להאמין שזה נטו רגשי), משהו שמקשה על הקטנה לינוק (אולי אלה לא רק גזים, וגם אם אלה גזים אולי יש דרך להקל עליה).

ובינתיים - כן, תנסי להיעזר כמה שאפשר בכל מי שמציע עזרה... אולי אפילו בייביסיטר שתוציא את הגדולה לטיולים ותעייף אותה מספיק כדי שתישן טוב בלילה וגם תיתן לך מנוחה לטפל בתינוקת לבד...

הרבה כוחות ומזל טוב!

ממש מבינה..ומנסיוני רוצה גם לעודדהלוואייי

אצלי גם כולם צמודים ..

ובשנים הראשונות גם חוויתי הרבה קושי של אינטנסיביות שוחקת

וגם אצלי הם בכיינים ורוצים ידיים ולא ישנים וכו

חושבת שזה תהליך של למידה אמהית.

בהתחלה הבנתי שלא נכון לבא עם ציפיה להצליח ושיהיה קל ויתקתק הכל

אני לומדת את המקצוע

אני לומדת את עצמי שם

לומדת מה עובד לי ומה מאתגר לי

לומדת איפה אני יכולה לעזור לעצמי ומה יכל להקל עלי

לומדת לחשוב יצירתי

לומדת לכבד את עצמי ושאני חשובה והשמחה והכוחות שלי חשובים

לומדת לעשות איזונים

לומדת לקחת בפרופורציות

לומדת להזכיר לעצמי מראש שזה תקופה קשה יותר אבל היא עוברת ולכן לומדת לקחת אוויר ולנשום עמוק

ובעיקר

לומדת להקליל!! לא לשקוע בהווה מדי

אז לא ישנתי.

.לומדת לומר את זה לעצמי בטון זורם ועובר הלאה

לתת חיבוק לעצמי ולהמשיך

באחרונים למדתי לזהות שאני רוצה להנות ולא רק לשרוד

ואז גם ניסיתי ללמוד איזה גישה תעזור לי להצליח להנות גם בקטנטנות

וזה עובד

ב3 האחרונים ממש נהנית מכל רגע לצד העיפות והבקשות וכו

קצת כמו שפיתחנו חוסן מול טילים

אז אני מרגישה שעם הזמן פתחתי חוסן מול אתגרי התינוקות והאמהות אחרי לידה

אני משתדלת לא לקחת קשה ..לכתוב הרבה להקשיב לעצמי אבל לעבור מהר הלאה ולא לשקוע בקושי

הסיפור הוא לידה ותינוק וילדים מתוקים

ויש גם קישוטים של קושי..לפעמים הם על כל הדף..לפעמים רק בחלקו

וכל זה נכון לא רק לצמודים.אבל בצמודים י ש יותר סכנה לחוות רק את ההישרדות ולא את המתיקות

ולכן חושבת שהעבודה היא תודעתית בעיקר

וגם פרקטית למצוא דרכים להקל על עצמך

ולזכור שזה זמני ההתחלה זה עובר

איזה כיף שאתן מגיבות לי זה ממש עוזר לי לדעתניק חדש אנונימי

שזה באמת זמני ושווה את זה

מישהי רשמה שבעלה אמר לה שזה לא שיגדלו אלא שהקושי יחלוף… אהבתי ממש את המחשבה

אנסה כמה שיותר לזרום ולא לשקוע

כמה שאפשר..🩷

תודה לכן

חודש זה כלוםםםםםאוהבת את השבתאחרונה

עדיין כל הגוף מפורקת

ההורמונים ברכבת הרים

קחי את הזמן

תקלי על עצמך

תנוחי כמה שאפשר

הגדולה בסך הכל רוצה פיצוי על הבלעדיות שאבדה

הקטן או קטנה לא רגילים להיות מחוץ לרחם ורוצים מגע כמה שאפשר

לי אבל זה אישי

היה הכי טוב פשוט לישון עם שניהם..

בלי לקום בלילה

בלי התעוררויות ביחד הם ישנים מעולההההה

גם שהשלישית נולדה הבכורה המשיכה לישון איתי

כשהרביעי נולד השלישית המשיכה...

יש ילדים שזקוקים לזה

.

אצלנו עבד הכי טוב להתחיל את השינה במיטה שלהם ובהתעוררות הראשונה לעבור לידי

אבל היו גם תקופות שמראש הרדמתיבמיטה שלי

הריח של הסדינים המגע נוסך שלווה

בכל מקרה לא בטוח שיתאים לך

אבל העיקר להקלילללללל

לנסות להנות מכל רגע שאפשר

להודותתתתתת על הניסים

ופה ושם לצאת לרבע

שעה הליכה לבדדדדד

לקנות משו

להתפנק בקפה

להרגיש שיש לך רגע של שקט לעצמך

מה עושים עם חרדותשירה_11

על הילדים…

מודה שנרגעתי ובכיתי מאושר כשמצאו את הילד

בעיקר הרגיע אותי שזה לא חטיפה כמו של קודמיו שלא נמצאו… ושלא חלילה יש אופנה חדשה של חטיפות

אבללל

אני לא באמת נרגעת

העניים על הילדים בכל שניה

שמתי אותה בגן ועד שבעלי החזיר אותה כמעט התעלפתי מהלחץ קראתי תהילים קיבלתי קבלות וגם תרמתי כסף לקופת העיר

אני לא מגזימה

עד שיבוא משיח, אפשר הרגעות????

אי אפשר לחיות ככה הריי

את צודקת, באמת אי אפשר לחיות ככה❤️מתואמתאחרונה

מצד אחד - חרדה על הילדים היא רגש טבעי, הם הרי הדבר העיקרי בחיים שלנו.

מצד שני - צריך להתנהל בחיים בנחת, ולו רק בשביל הילדים שלנו, שהורים מתוחים זה לא טוב להם...

מהתיאור שלך נשמע שהחרדה יותר מדי משתלטת עלייך, מעבר לטבעי ולרצוי, ולכן מציעה לך לחשוב על טיפול❤️ (כי לא יעזןר שנרגיע אותך בשכל, הנפש כנראה לא תשתף עם זה פעולה...)

חלומות על ילד נוסףshiran30005

כולם מסביבי יולדים, לנו יש 4 ילדים 2 גדולים 14-15 ו 2 קטנים 3 וחצי- שנתיים וחצי, מבחינתי אני סיימתי. ילדים פגים שדורשים המון השקעה , בדיקות אני בעצמי חלשלושית כזאת וחסרת כוחות, הריונות בסיכון גבוה מאוד לא פשוט

אבל ממש בוער בי להביא עוד ילד,להיות בהריון עם כל המשתמע מכך, אשפוזים ארוכים, דימומים, צירים מוקדמים, עובר קטן ומלא מלא מעקבים ועדיין ממש ממש בא לי לחוות את זה שוב

עבורי זה די לא מומלץ מבחינת הרפואה אז חושבת שסיימתי, אבל איך מתנתקים מהמחשבה? חולמת מלא מלא שאני שוב שוב בהריון, רק אתמול חלמתי שילדתי שוב וככ נהנהתי מהחלום

איך מצליחים לעשות קאט ולהבין שזהו?

אני בת 36 ועם ההסטוריה שלי כל שנה פה משחקת לרעתי...

אם יש סכנהניק חדש2

מתמקדים במי שנמצא ברוך השם.

עדיף פחות ילדים לאמא בריאה מאשר יותר ילדים ואמא בסכנת חיים.

אני אישית לא מסוגלת לחשוב על עוד ילד. יש לי 3 שיהיו בריאים.

כן יודעת שאתחרט כמעט בוודאות.

אבל לא מסוגלת לעבור את כל מה שעברתי.

אז נהנית מהם ככה.

תחפשי חלומות אחריםoo

לחיים יש כ"כ הרבה מה להציע חוץ מילודה

שלווה

תחביבים

טיולים בטבע

קשרים חברתיים

בילויים וחוויות משפחתיות

תשימי לב גם מה כתבת בהתחלה

'כולם מסביבי יולדים'

ותביני למה החלום שלך מתרכז במשהו אחד

מאוד מובן הרצון והחלומותפרח חדש

שמעתי ממישהי שגם היה לה משהו דומה

ואז היא הבינה שבעצם חוץ מהרצון לעוד ילד כמובן אבל בתוך תוכי זה, עמוק בפנים נמצא בעצם איזה חוסר שאת מרגישה צורך למלא

וצריך לחשוב איך למלא אותו במשהו שהוא לא זמני. הילד כמובן הוא לתמיד

אבל הריון ולידה יהיה ויעבור ואז שוב תרגישי את זה.. מבינה?

לעבור לאיזה מימוש עצמי באופן אחר

שייטיב איתך ועם משפחתך

מסכימההמקורית

אני רק אומרת שאת מדהימהמתואמת

שעם כל הקשיים המטורפים שאת חווה סביב היריון ולידה וגם גידול הילדים - את עדיין רוצה היריון❤️

מעריכה אותך מאוד!

מציעה לך - לא לגנוז את החלום מיד, אלא לחלום אותו עד הסוף, לפרטי פרטים, ממש לחוות אותו, להתענג רק מהדברים הטובים שבו, לשהות בו כמה זמן...

ואז, באהבה רבה ובאמונה שלמה, לסגור אותו היטב בעטיפת מתנה, להניח אותו בכדור פורח, ולתת לו להמריא אל על... (אני אוהבת לדמיין שיש מקום בשמים שבו כל החלומות שלנו נאצרים ונשמרים, וכמו שתפילה לא הולכת ריקם, גם חלומות לא נעלמים. אולי מישהו אחר יזכה בהם, אבל הם עתידים להתגשם...)

ואחרי ששחררת את החלום הזה - נסי לטוות לעצמך חלום חדש, חלום טוב ומספק. הוא אולי לא ישתווה לחלום של ילד נוסף, אבל כן יכול לתת לך סיפוק ושמחה.

מתפללת בשבילך לטוב❤️

אני גם עם ארבעהאמאשוני

וכפי הנראה סיימנו.

בהתחלה לא קל להשלים עם זה, אבל ככל שהילדים גדלים ההורות משתנה ומתמקדת בדברים אחרים ופחות בגיל הרך ואז גם פחות מתגעגעים.

אני רואה מסביבי תינוקות והם מתוקים, אבל לא מרגישה שזה משהו שקשור לסיפור שלי איכשהו..

הרבה שנים זו הייתה פסגת שאיפותייך עד שזכית ב"ה לשני הקטנים,

כנראה שלעד תשאי איתך את הכמיהה לתינוק

ועדיין צריך להפריד בין הכמיהה עצמה והזכרונות של המסע שהיה, לבין המציאות שעכשיו ב"ה אחרי שזכית ללדת פעמיים בניסים מופלאים צריך לעבור הלאה..

רק אתם תחליטו אבל לי זה נשמעאורוש3

פחות...

הקטנים שלך הם ניסים. והם דורשים המון המון טיפול והשקעה.

פלוס נשמע שצריך נחת קצת לנפש שלך, לזוגיות.

יכול להיות שזה רצון שתמיד יהיה, גם אם יהיה עוד אחד, אז אחריו. אז אולי צריך לתת לו מקום, להרגיש אותו ולעשות עבודה להשלים עם זה שהוא שם וזה בסדר גם אם הוא לא בא לידי ביטוי.

ולהתמקד באתגרים וברגעי הטוב שיש.

אם את כל כך רוצה אז למה לא?Avigailh1אחרונה

לכי עם הלב שלך

יכול להיות שההריון הזה לא יהיה בסיכון ויהיה רגיל לגמרי

ו36 זה גיל סבבה

אולי יעניין אותך