כל מקום שאני הולך אני שומע "גיל ההתבגרות" "טיפש עשרה" או יש כאלה שיגידו "הנוער של היום".
מה יש ביום שאחרי? יום אחד מתעוררים והחיים זורמים על מי מנוחות? שמעתי מלא סיפורים על אנשים שבכו כי הם עוד לא מצאו את הבן \ בת זוג שלהם, וזה אחרי גיל ההתבגרות.
השאלה שלי, איך זה להיות אחרי גיל ההתבגרות אבל לפני החתונה. יותר שמחים, פחות שמחים, פחות דחף מיני, או שדוקא זה נשאר אבל השכל מתגבר על הרגש.
אני דווקא מעוניין לשמוע ממי שהיה לו קשיים בגיל ההתבגרות והוא עבר את זה, מתי הוא זיהה שהוא עבר את ההתבגרות, כמה זה שונה, האם הוא שמח יותר או שמשהו אחר השתנה בתכונות שלו (תחביב, או הרגל מסוים), אבל גם מי שעוד לא עבר את זה מוזמן לכתוב.
של גיל ההתבגרות... כרגע נחמד לי לעשות מה בא בראש אבל אני מבינה שזה לא דרך חיים ... מתי זה יעבור לי ? ואם בכלל כדאי שזה יקרה מהר או לתת לזה את הזמן?
)
