אני במצב דומה ,אפילו יותר גרוע...
ההורים שלי ושני אחים שלי התגלו כחולי קורונה ונכנסתי פעמיים לבידוד,כמה שהייתי שבועות בבית,ובגלל שההורים שלי היו גם מבודדים ממני ומשאר האחים,אז הייתי חייבת לתפעל את כל הבית,שזה כביסות,בישולים(גם לשבת כמובן) ניקיונות ומה לא.
וגם אני פספסתי מלא תיכנונים ויציאות עם חברות.פיספסתי כמה מסיבות סיום-גם שכבתית וגם כיתתית,וואלה זה ביאוס רציני ככה לסיים שנה(ואני שמינית אז בכלל מבאס לסיים ככה אולפנה).
אז קודם כל,לפי מה שכתבתי מקודם אני הכי מזדהה בעולם!
וואלה,זה קשה ככה לראות שכולן נהנות ואת בבית עובדת ומשעוממת,מבאס לגמרי!אני לא חושבת שזה אגואיסטי,כי זה לא שאת לא רוצה שהן יהנו,את פשוט רוצה שגם את תהני,באלך להיות איתן ואת פשוט לא יכולה-זה הגיוני וליגיטימי,אל תרגישי רע בגלל זה.
תדעי,שזה פשוט תקופה,תקחי את זה כניסיון מקב"ה. זה באמת חתיכת ניסיון!
תדעי שזו תקופה שתחלוך ועוד שבועיים(אולי פחות) זה יעבור והכל יהיה בסדר! גם אני הייתי בסרט הזה,והנה ב"ה יצאתי ממנו באופן חלקי,ועדיין זה עוד כמה זמן יעבור בעז"ה.
תזכרי שזה ניסיון,והקב"ה לא מביא אותו סתם לאדם מסויים,הוא מביא אותו למי שיש כח לעמוד עם אותו ניסיון. זאת אומרת שיש לך את הכוחות לעמוד בזה כמו ענקית!ואת תעשי את זה,אני אומרת לך!
נקודה ממש חשובה:
כל יום תמצאי לעצמך זמן לעשות דברים שיגרמו לך להרגיש טוב.
אם זה לשכב במיטה ולראות איזה סרט.
אם זה לישון מוקדם.
אם זה להכין ארוחה מושחתת לעצמך.
אם זה לשמוע שירים ולרקוד.
אם זה לעשות מקלחת מפנק.
אם זה לצאת למרפסת וסתם לנשום אוויר.
יש כל מיני רעיונות,אבל תקחי משו ותיישמי אותו *כל יום*!
אל תלכי לישון בלי שעשית משו בשביל עצמך!זה באמת חשוב לנפש שלך! אם אנחנו מזניחות את הנפש שלנו והרגשות שלנו זה ישפיע עלינו ועל היחס שלנו לסובבים אותנו. וכדי שאת באמת תצליחי לדאוג לכולם את צריכה קודם כל לדאוג לעצמך!
נשמה טובה,תזכרי שיש לך את הכוחות לעמוד בזה,ותספרי את הימים,עוד ממש מעט זה יחלוף ויעבור ובעז"ה הכל יהיה בסדר!אל תסמכי עלי,סמכי על הקב"ה-זה שהביא לך את הניסיון גם יאיר לך את הדרך!
בהצלחה ענקית!וחיבוק ענק
