כאילו, ממש לא הייתי עושה

ולא כל מה שלא היית עושה בעצמך הופך למשוגע את מי שכן עושה...

גם משוגע וגם איש רוח, זה פשוט מטבע לשון בערבית.

תוכל לומר שזה מחמת הנחות יסוד שהיו אצלם, 

אבל א"א להכחיש שההקשר ברמב"ם די ברור.

הנה המקור בערבית (מתוך אגרת תימן מהד הרב קאפח) -

[נ"ל שבדרך כלל כשהרמב"ם משתמש בעברית בכתביו שבערבית זה בציטוטים או במושגים תורניים].

הוא לא רצה שיכתוב מג'נון ויפרשו איש רוח, אז כתב משוגע.

מג'נון זה מי שיש בו שד, אולי הרמב"ם רצה להוציא מליבם של מי שמאמינים בשדים?

ממה שאני מכיר השורש הוא ג'ין, שזה שד, שהוא מה שגורם לאדם להשתגע.

Derived from the passive participle of passive verb جُنَّ‎ (junna, “to be mad, insane, possessed”), based on the root ج ن ن‎ (j-n-n) of جِنّ‎ (jinn, “jinn, demon”).

מכיר כמה וכמה דוברי ערבית שוטפת בכמה ניבים, לא שמעתי את זה אף פעם.

אולי זה סלנג?

אנסה למצוא

לא מצאתי לזה זכר... אעדכן אם אמצא ב"נ

יש ברמב"ם שתי עובדות.

עובדה א' מוחמד היה משוגע.

עובדה ב' - מוחמד קידם את העולם לתיקונו, ע"י רוממות המונותאיזם.

עכשיו השאלה - עובדה א' ועובדה ב' קשורות זל"ז?

והתשובה - כמובן שלא.

כי לא המונותאיסטיות שלו היא השגעון שלו,

אלא בטחונו בהתקפות האפילפסיה שלו שהן קבלת נבואות.

אז המונותאיזם מבורך.

וההנחה שהוא נביא היא שגעון.

וכיצד כת"ר חיברם האחד לחבירו?

רק כתבתי שהרמב"ם שאמר על מחמד 'משוגע' אמר שקיומו היה מועיל...

זה היה כתגובה לדברי הקודם בהקשר שהוא דיבר עליו...

לא רואה צורך להעמיק בזה יותר מדי...

'טוב' הוא מונח סובייקטיבי ודי רעוע... בעוד דבר מסויים טוב לאחד, הוא עלול להיות רע לאחר. ובעוד דבר מסויים טוב כעת, לאחר זמן הוא עלול להיות נורא ואיום. וכן להפך...

על דברי הרמב"ם שציטטתי לעיל -

צריך לראות על מה מבוססת הידיעה הזו,

כי כאן הרב קאפח מתייחס רק לנקודה של לשון המשוגע (אם הבנתי נכון) שאינה מורה על כך.

השאלה אם זה המקור היחיד שמתבססים עליו, או שיש מקורות יותר ברורים.

העובדות קשורות. בלי שמוחמד היה טוען שהוא נביא ומנהיג מלחמות, לא נראה שדעותיו המונותיאסטיות היו משפיעות משמעותית על העולם.

היה משוגע.

המשוגע האמין במשהו טוב.

בגלל השגעון שלו הוא התקבל בעולם.

ובגלל שהוא התקבל קיבלו גם את דעתו הנכונה בזה.

אין הכי נמי. אבל זה לא שלמונותאיזם הוא הגיע ע"י השגעון, אלא זה דבר נפרד שהשגעון הועיל בתפוצתו.

(הרוגוצ'ובר היה אומר: זהו עניין שכני, לא עניין מזגי)

לא יודעים.
אז אני לא צוחקת עליך.
זו שאלה מעניינת מי זה היה. בכל הרצינות.
בינתיים זה לא אחד מהחבר'ה.

אבל הקונספט של השרשור יכול להיות אחלה פישינג מטעם השב"כ.

שיעלו עליי כ"כ מהר...

כעיקרון - בני נוער ומשפחות שמיישבים חלקים בארץ שצריכים חיזוק.

חלקם לצערינו מידרדרים לזלזול ברבנים ולכאסח ושנאה לחיילים.

אבל חלקם האחר, ואני רוצה להאמין שהגדול, הם באמת נערי חמד ומשפחות מעולות, שבמסי"נ מקדישים את חייהם לזה, והם שומרי חוק לגמרי חוץ מהחוק שאוסר על עצם הישיבה הבלתי חוקית.... 

כפי שאתה רואה בתגובות אין יחס אחיד במגזר לנוער הגבעות.

רוב ההנהגה של ההתיישבות נראה לי שנגד התיישבות לא חוקית. למרות שככה קמו הרבה איזורי התיישבות בתחילתם. אז גם זה לא חד משמעי לכולם.

יש דבר משותף במגזר - בצורה אקדמית קוראים לזה - התלות בנרטיב הציוני ביחד עם אורך חיים דתי.

היחס למדינה והיחס לתורה הם משותפים.

רק מהכיוון ההפוך?

רק שדרך הפעולה אחרת.

אחח, מזכיר לי תקופה שהייתי צעיר וחלמתי על הקמת גבעה כלשהי....

מהסוג הממלכתי ביותר, שלא יסכימו עם המשפט האחרון שלך.

למרות שזאת דעתי גם, רק שאני פחות אידאולוג.

וכמובן שההשוואה לסאטמר הייתה בדיחה

עכשיו ראיתי את הסרטון הזה שהמלצת על המתנחלות

פשוט אין לי מילים עליהם איזה צדיקות.. כמה אומץ איזה אהבת ארץ ישראל אני חושב שמתנחלים כאלה הם מלח הארץ

הלוואי והיה לי את האומץ גם לעשות צעד כזה

זאת אומרת - אם יצא מזה ישוב זה נחמד.
אבל המטרה היא המסר שיהודי בונה בכל מרחבי א"י.
שהכל הכל שלנו..
מטרה שההתיישבות המקורית קצת זנחה כשהיא מוכנה לקונספציה של "עוד דונם ועוד עז" ובניה בשקט מתחת לרדאר..
כאילו אנחנו גנבים בלילה..

על זה נאמר "לבנות בגאון"
זו המטרה העיקרית שלשמה קיימות הגבעות.
החיכוכים עם הערבים, נובעים מכך שהערבים מבינים את המסר הזה ומתנגדים לו מאוד.
 

לומדת במוסדות חרדיים ותמיד נמשכתי לדתל, משהו היה נשמע לי מאוזן יותר, אהבת עם ישראל, ארץ ישראל, השילוב שלהם בתורה, השמחה שראיתי שם......

מבינה מאוד מאיפה זה מגיע.....

אין פה דרך נכונה או לא נכונה, לכל נשמה יש את מה שמושך אותה, אצלי אישית כרגע הבנתי כמה דברים על הדתל ועל מגזרים בכללי אבל לא משנה מה דעתי, רק תדע שכנראה זה קורה לעוד ופשוט תבדוק עם עצמך מה בדיוק הנקודה שמושכת אותך לשם, נניח אם זה הדגש אהבת העם והארץ(כמו שהיה אצלי) פשוט תעתיק אתזה לחיים שלך...

לאידעת מזה אומר חרדי ומה נער גבעות אבל הדרך חיים שלי היא לקחת את הטוב מכל המגזרים, יכול להיות שיתאים גם לך... אם לא-יכול גם להיות שהדרך של הנשמה שלך היא באמת יותר בדרך הדתל ופחות בחרדי....

אגב, יכול להיות שדווקא בגלל שכל השנים אמרו לך שהתורה האמיתית היא אצל החרדים ולא אצל המזרוחניקים-אתה עכשיו אולי קצת בהלם שזה לא נכון ורוצה לברר את זה...

בקיצור, תנסה, הרב קוק נשמע לך דתל? תנסה ללמוד אותו, רבנים אחרים? תחפש ספרים או מאמרים ופשוט תקרא, תראה אם זה מה שהנשמה שלך חיפשה......

ובין אם כן ובין אם לא-תמיד אפשר לשלב, זה קשה מאוד ועבודת חיים אבל אתה יכול להיות עם כובע וחליפה ולאהוב את כל עם ישראל, למרות שלפעמים זה לא נראה ככה😅🫣😅

באמת בהצלחה🙏🙏

(אני צעירה ולא מעל עשרים אבל פשוט תפס אותי מאוד... לא לסקול אותי😜🫣)

הוא אולי הלך שחור לבן, וגם לא היה פתוח.

בסוף גם היום, קח את החבר'ה מחרשה - הם לא חרדים, הם שמורים כמו חרדים אבל הראש אחר

זה מגזר עם התנהלות. ושם הרב קוק לא שייך.

ומבחינת תפיסת עולם ותפיסת התורה, הרב קוק אמנם זכה לכבוד מהחזו"א שבא לפגוש אותו (החזוא את הרב קוק, ושמא היה זה הרב שך?) אבל בדעותיהם היו שונים.

נאמר כך, הרב קוק הסמיך את הרב צבי יהודה להיות אחראי על הוצאת כתביו - שכידוע הם ליקוטים מכלל פנקרי הראי"ה והכתבים שהשאיר אחריו. דהיינו הרצי"ה נחשב לממשיך בפשטות של הרב קוק.

האם הרצי"ה נחשב חרדי, ואפילו קיצוני? אני סבור שהתשובה ברורה.

התשובה שלך מאוזנת ובוגרת.

תיקון קל: המגזר החרדי אוהב את העם לא פחות מהדתי לאומי. הוא פשוט מסתגר יותר מהטעמים שלו. 

זו ממש טעות לחשוב אחרת.

אבל (נקדימון), הבה לא נגרר שוב למחלוקת דאז. בבקשה. טוב?

תודה, מחמיא לי מאוד❤️😅

אני לא מדברת על אנשים אלא על המגזרים, מההיכרות שלי עם שני המגזרים-שניהם לא אוהבים במיוחד אחד את השני וזה הגיוני, הרבה פעמים כשאנחנו בטוחים בצדקת הדרך שלנו עלולים קצת לדחות את הדרך של האחר(למרות ששבעים פנים לתורה וכל הדרכים כן צודקות לאנשים שהולכים בהן...) וגם כשמחנכים ילדים צריך לחנך אותם שהדרך שלנו נכונה, אמנם לא שהדרך של השני שגויה, לכן אני גם מדברת רק על המגזר ולא על האנשים אבל בכללי-במוזגות הלימוד של שני המגזרים די מחנכים לכך שהדרך של האחר שגויה...

האנשים עצמם אוהבים אחד את השני, לפחות רובם, מי שמתייחס לואהבת לרעך כמוך יותר משהו מתייחס לצורה בה חינכו אותו....

ומה הכוונה ב"רוח הלימוד"? איך לומדים גמרא והלכה? או שאתה מתכוון לתפיסה של התורה עצמה ולאופן שהיא מתממשת בחיים.

תלך ללמוד במקום של דת"ל שמושך אותך

לא חייב שזה יהיה ה-ישיבה שלך, אפשר ערב בשבוע.

תלמד תורה במקומות שנוגעים בך ומתחברים לך. לפעמים זה אפילו לא עניין של הגדרה מגזרית אלא מי הרב הספציפי ומה רוח המקום מבחינת אווירה

מכירה איש צדיק שלמד במגוון ישיבות על ספקטרום מגזרי מאוד מאוד רחב (אני עצמי הייתי בהלם, למרות שמכירה אותו). ברובן כאיש נשוי. מבחינת מגזר שלו הוא בערך כמו הבית בו גדל, זה לא היה מתוך בלבול, אלא מתוך ללמוד תורה. גם מרבנים שהם לא רבנים שקשורים למגזר שלו.

בקיצור- לא הכל חייב להיות בתוך תבנית מוגדרת. אתה בין לבין? תלמד גם מפה וגם מפה.

לאט לאט אני מניחה שתמצא דרך שלך.

נורא קל היום לאתר, תסתכל על הדברים השונים ותראה מה משכנע אותך ולמה אתה מתחבר (אפשר לשלב כמובן)

בהצלחה רבה

יש את אתר ישיבה עם שיעורים רבים של רבנים שונים (נדמה לי בעיקר של רבני מרכז וגרורותיה) :

https://www.yeshiva.org.il/

יש את הבית מדרש הוירטואלי של ישיבת הר עציון:

בית המדרש הוירטואלי - VBM ע"ש ישראל קושיצקי

יש את האתר YBM של ישיבת מעלה אדומים:

ישיבת מעלה אדומים | YBM - מאגר השיעורים

יש את האתר של גל עיני של הרב גינזבורג (כיוון חסידי) :

גַּל עֵינַי - השער לפנימיות התורה

יש את האתר של הרב מלמד וישיבת הר ברכה:

דף הבית - ישיבת הר ברכה

יש אתר של הרב אבינר:

הרב הגאון שלמה אבינר – שיעורי הרב שלמה אבינר

האתר של ישיבת שיח (הרב שג"ר) :

שיעורים - ישיבת שיח יצחק

אותם הקילקולים שראה רבי ישראל סלנט כשהקים את תנועת המוסר.

בעניין הזה המציאות מוכיחה, לצערינו, שנפש החיים טעה כשכתב שלימוד גמרא מתקן את מידותיו של האדם. תנועת המוסר צדקה.

למעשה כבר קדם הרמח"ל ותיאר במדויק בהקדמה למסילת ישרים את המצב שבו החכמים לא לומדים מוסר והבעלבתים גם לא לומדים מוסר. ללמוד על מנת לעשות.

על כל אדם/מגזר איזשהו.

מה עולה כשרואים חילוני?

מה עולה כשרואים עץ?

כל פעם כשאני מצליח לצאת ממנו, אני מופתע כל פעם מחדש.

ת'אמת, שזה לא בדיוק 'מצליח' אלא שהשם מוציא אותי ממנו.

אבל נשמע מסקרן הנושא

מעצמי אני לא מתייאשת (כנראה) אף פעם

אני יודעת שתמיד יש דרך להשיג את מה שאני רוצה

לפעמים זה לוקח זמן למצוא/ ליישם אותה

מאחרים כן

אני לא נותנת צ'אנס שוב ושוב

אני לא מצפה מאנשים לעשות אחרת ממה שהם תמיד עושים 

לגבי עצמי.

השאלה היא אם זה נכון ו/או מציאותי ומעשי

במילים אחרות

סטנדרטים גבוהים

עצמיים ומאינטרקציה עם הסובבים

באופן מעשי זה אומר לסמוך בעיקר על עצמי

להבין יתרונות/ חסרונות של הסובבים

ולפעול בהתאם 

לפעמים לוקח שנים כדי להבין את עומק הייאוש שאתה מיואש ממישהו אחר..

אני מבין שאת מהוותיקות פה

קמתי במצב רוח קרבי..

אשמח להבין מה הפריע לך, כי אני לא ראיתי שום בעיה במה שכתבתי.

(אני גם לא מגיב פה הרבה בכללי...)