ההורים אבל תאמת גם אני הרגשתי את זה בגילך ותכלס לא הייתי מספר להורים וזה היה הורס חלק מהטיולים שהיית לחוץ שאמא שלך לא תחפש אותך בדיוק קיצר יש טענה במה שאת חושבת אבל תחשבי א את היית מסכימה לילדה בגילך לצאת סתם אני אומר לך שלאאא 

אבל אבא שלי לא מסכים דברים פשוטים ממש בקטע מגונן שממש חנוק לי, וזה דברים שחברות שלי כבר מכיתה ה' עושות .

אחים שלי ואני בהפרש מאוד קטן, לטובתי, ואני יכולה לומר לך שבודדות הפעמים שההורים שלי אמרו לי אי-פעם מה לעשות או לא לעשות.
ואח שלי- אין שום דבר שהם סומכים עליו! כלום! ובצדק למדי.

אני חושבת שבגלל שהמטרה של ההורים היא טובת הילד, אז בהתאם לכוחות וליכולות שלו הם אוסרים או מתירים דברים. ולכן אני חושבת שקודם כל, בלי תנאי למשהו, הם צריכים לראות שיש להם על מי לסמוך. שהאמון הוא אמיתי גם ללא מטרה ספציפית.
זה שווה את זה. אני מאוד ממליצה לך לעבוד על זה, ואולי בעזה בקרוב ממש הם יתנו לך הרוב.

בכל אופן גם לדברים מסויימים שווה לשבת בנחת ולהבין את ההתנגדות, ככה אפשר לשכנע נקודתית יותר טוב. עצם הישיבה הבוגרת איתם תשקף להם שגדלת ואת כבר לא ילדה קטנה.
בהצלחה גדולה! 💓

היי נשמה!

תקשיבי,אני חושבת שהדבר הכי חשוב בבני אדם זה אמון!
אם לאדם אין אמון באחרים וכן להיפך,זה מתכון לאסון.
לכן,קודם כל צריך לרכוש אמון,משמע-לא לשקר להורים ולהודיע להם לאן את הולכת.
נכון,זה שהם לא משחררים ממך זה מבאס וחונק,תאמיני לי שאני מבינה על מה את מדברת,פעם גם ההורים שלי היו ככה.

אני חושבת שקודם כל,את צריכה ליצור אמון בניך לבין ההורים ולכן את צריכה לשבת ולדבר איתם על הנושא.
כן,זה קצת מאולץ,אבל עדיין,תעשי את זה!
לא חייב באופן רשמי,את יכולה לגלגל שיחה בסוף סעודת שבת או בארוחת ערב,ולדבר איתם על הנושא-תגידי להם הכי בפשטות שאת רוצה ללכת לכל מיני מקומות עם חברות אבל את מרגישה שהם מונעים ממך את זה,ושקשה לך עם זה.

בסופו של דבר מאחורי החשש של ההורים שלך עומדת סיבה וכדאי לך לדעת מהי על מנת שתוכלי לפתור את הבעיה.

אם נגיד הסיבה לחשש שלהם היא העובדה שאת נוסעת בשעות מאוחרות(סתם נתתי דוגמא)- אז תחליטו ביחד שאת מגיעה הביתה בשעה מסויימת ולא מאחרת,אולי ככה הם יותר ישחררו.
או נגיד אם הסיבה היא שאת רוצה ללכת למקומות רחוקים,והם מפחדים עליך בגלל כל הנסיעות אז תחליטו ביחד מה לא מוגדר רחוק,כלומר מה המקומות שמבחינתם הם מסכימים לך ללכת עם חברות.

ככה תנסי לבדוק מה החשש של ההורים שלך וביחד תחשבו על פיתרון איך את תוכלי ללכת עם חברות ללא החשש ההוא של ההורים.
זה יפתור המון!

תאמיני לי שאם תבואי בגישה נכונה להורים-בנועם,בנחת ובלי להטיף אשמה,הם יקבלו את זה בהבנה ויסתכלו עליך כילדה בוגרת שמבינה שמה שהיא עשתה זה טעות.
כי את הבת שלהם והם רוצים שיהיה לך רק טוב!
תנסו לגשר על הפערים ולהגיע להבנה ופשרה וככה תוכלי לצאת עם חברות ולהודיע לאמא שלך בלי חשש שמא היא לא תסכים,כי תגדירו מראש מה מותר ומה אסור.
בסופו של דבר את בת 15 וההורים שלך צריכים לדעת לאן את הולכת.
אני בת 18 ואני מודיעה להורים שלי לאן אני נוסעת כל פעם!אין מה לעשות,ההורים דואגים וזה ליגיטימי,פשוט הם צריכים לדעת גם מתי לשחרר וכמה וזה מטרת השיח.
תסבירי להם את הקושי במיוחד בתקופה הזו שאת כל הזמן בבית ואת צריכה להתאוורר, ואני בטוחה שהם יבינו!
לפי דעתי כדאי לך להתנצל על זה שלא הודעת להם על הנסיעה ההיא שהזכרת בשאלה- זה ישדר להם שאת נערה בוגרת שלוקחת אחריות על המעשים שלה,וזה יעזור לבנות בניכם אמון.

אז יאלה תנסי לעשות מה שכתבתי ותראי בעז"ה תוצאות!
בהצלחה ענקית נשמה❤

מסכימה לגמרי!
כדאי לך ממש לנסות
בהצלחה!♡

והפעילות בפורומים ירדה משמעותית 

כדי לעשות טוב לעולם ולאנשים ואני מאמינה שכל אחד יכול להפוך את העולם למקום יותר טוב ושמח ואוהב ♥️ וגם לעבוד את ה' שזה הכל בסוף

מהחיים, לחיות טוב, באושר, בשמחה, בסיפוק, ולדאוג לעתיד שלנו כאן