שההורים שלי לא משחררים ואני רוצה לעשות עם עצמי דברים אבל חשוב לי האמון. היום ההורים שלי גילו שנסעתי לטיול בלי לומר להם כי לא רציתי לקחת תסיכון שהם לא ירשו למרות שהייתי תקועה בבית והייתי כבר מחורפנת. והם ממש מבואסים עלי ואני מרגישה רע עם זה אבל בא לי שישחררו ממני, כי בחייאת אני כבר בת 15 ואני בפנימייה.
פורום נוער וגיל ההתבגרות
בהנהלת: חצילוש
מכתב פתיחה
לא יודעת מה לעשותאין לי שמץ
ביננו בת 15 זה בת 15 והיא עדין צריכה שמירה (מי כמוך יודעת)ישיבשפיץ
ההורים אבל תאמת גם אני הרגשתי את זה בגילך ותכלס לא הייתי מספר להורים וזה היה הורס חלק מהטיולים שהיית לחוץ שאמא שלך לא תחפש אותך בדיוק קיצר יש טענה במה שאת חושבת אבל תחשבי א את היית מסכימה לילדה בגילך לצאת סתם אני אומר לך שלאאא
אני מודעת לקטע שאני עדיין רק בת 15 וכואין לי שמץ
אבל אבא שלי לא מסכים דברים פשוטים ממש בקטע מגונן שממש חנוק לי, וזה דברים שחברות שלי כבר מכיתה ה' עושות .
תוכלי לתת מקרה אולי את צודקת??ישיבשפיץ
ואגב אני רואה שאת חדשה אז ברוכה הבאה!ישיבשפיץ
אמון לא נבנה ברגעקרובה
אחים שלי ואני בהפרש מאוד קטן, לטובתי, ואני יכולה לומר לך שבודדות הפעמים שההורים שלי אמרו לי אי-פעם מה לעשות או לא לעשות.
ואח שלי- אין שום דבר שהם סומכים עליו! כלום! ובצדק למדי.
אני חושבת שבגלל שהמטרה של ההורים היא טובת הילד, אז בהתאם לכוחות וליכולות שלו הם אוסרים או מתירים דברים. ולכן אני חושבת שקודם כל, בלי תנאי למשהו, הם צריכים לראות שיש להם על מי לסמוך. שהאמון הוא אמיתי גם ללא מטרה ספציפית.
זה שווה את זה. אני מאוד ממליצה לך לעבוד על זה, ואולי בעזה בקרוב ממש הם יתנו לך הרוב.
בכל אופן גם לדברים מסויימים שווה לשבת בנחת ולהבין את ההתנגדות, ככה אפשר לשכנע נקודתית יותר טוב. עצם הישיבה הבוגרת איתם תשקף להם שגדלת ואת כבר לא ילדה קטנה.
בהצלחה גדולה! 💓
ואח שלי- אין שום דבר שהם סומכים עליו! כלום! ובצדק למדי.
אני חושבת שבגלל שהמטרה של ההורים היא טובת הילד, אז בהתאם לכוחות וליכולות שלו הם אוסרים או מתירים דברים. ולכן אני חושבת שקודם כל, בלי תנאי למשהו, הם צריכים לראות שיש להם על מי לסמוך. שהאמון הוא אמיתי גם ללא מטרה ספציפית.
זה שווה את זה. אני מאוד ממליצה לך לעבוד על זה, ואולי בעזה בקרוב ממש הם יתנו לך הרוב.
בכל אופן גם לדברים מסויימים שווה לשבת בנחת ולהבין את ההתנגדות, ככה אפשר לשכנע נקודתית יותר טוב. עצם הישיבה הבוגרת איתם תשקף להם שגדלת ואת כבר לא ילדה קטנה.
בהצלחה גדולה! 💓
...נועה גבריאל
היי נשמה!
תקשיבי,אני חושבת שהדבר הכי חשוב בבני אדם זה אמון!
אם לאדם אין אמון באחרים וכן להיפך,זה מתכון לאסון.
לכן,קודם כל צריך לרכוש אמון,משמע-לא לשקר להורים ולהודיע להם לאן את הולכת.
נכון,זה שהם לא משחררים ממך זה מבאס וחונק,תאמיני לי שאני מבינה על מה את מדברת,פעם גם ההורים שלי היו ככה.
אני חושבת שקודם כל,את צריכה ליצור אמון בניך לבין ההורים ולכן את צריכה לשבת ולדבר איתם על הנושא.
כן,זה קצת מאולץ,אבל עדיין,תעשי את זה!
לא חייב באופן רשמי,את יכולה לגלגל שיחה בסוף סעודת שבת או בארוחת ערב,ולדבר איתם על הנושא-תגידי להם הכי בפשטות שאת רוצה ללכת לכל מיני מקומות עם חברות אבל את מרגישה שהם מונעים ממך את זה,ושקשה לך עם זה.
בסופו של דבר מאחורי החשש של ההורים שלך עומדת סיבה וכדאי לך לדעת מהי על מנת שתוכלי לפתור את הבעיה.
אם נגיד הסיבה לחשש שלהם היא העובדה שאת נוסעת בשעות מאוחרות(סתם נתתי דוגמא)- אז תחליטו ביחד שאת מגיעה הביתה בשעה מסויימת ולא מאחרת,אולי ככה הם יותר ישחררו.
או נגיד אם הסיבה היא שאת רוצה ללכת למקומות רחוקים,והם מפחדים עליך בגלל כל הנסיעות אז תחליטו ביחד מה לא מוגדר רחוק,כלומר מה המקומות שמבחינתם הם מסכימים לך ללכת עם חברות.
ככה תנסי לבדוק מה החשש של ההורים שלך וביחד תחשבו על פיתרון איך את תוכלי ללכת עם חברות ללא החשש ההוא של ההורים.
זה יפתור המון!
תאמיני לי שאם תבואי בגישה נכונה להורים-בנועם,בנחת ובלי להטיף אשמה,הם יקבלו את זה בהבנה ויסתכלו עליך כילדה בוגרת שמבינה שמה שהיא עשתה זה טעות.
כי את הבת שלהם והם רוצים שיהיה לך רק טוב!
תנסו לגשר על הפערים ולהגיע להבנה ופשרה וככה תוכלי לצאת עם חברות ולהודיע לאמא שלך בלי חשש שמא היא לא תסכים,כי תגדירו מראש מה מותר ומה אסור.
בסופו של דבר את בת 15 וההורים שלך צריכים לדעת לאן את הולכת.
אני בת 18 ואני מודיעה להורים שלי לאן אני נוסעת כל פעם!אין מה לעשות,ההורים דואגים וזה ליגיטימי,פשוט הם צריכים לדעת גם מתי לשחרר וכמה וזה מטרת השיח.
תסבירי להם את הקושי במיוחד בתקופה הזו שאת כל הזמן בבית ואת צריכה להתאוורר, ואני בטוחה שהם יבינו!
לפי דעתי כדאי לך להתנצל על זה שלא הודעת להם על הנסיעה ההיא שהזכרת בשאלה- זה ישדר להם שאת נערה בוגרת שלוקחת אחריות על המעשים שלה,וזה יעזור לבנות בניכם אמון.
אז יאלה תנסי לעשות מה שכתבתי ותראי בעז"ה תוצאות!
בהצלחה ענקית נשמה❤
תקשיבי,אני חושבת שהדבר הכי חשוב בבני אדם זה אמון!
אם לאדם אין אמון באחרים וכן להיפך,זה מתכון לאסון.
לכן,קודם כל צריך לרכוש אמון,משמע-לא לשקר להורים ולהודיע להם לאן את הולכת.
נכון,זה שהם לא משחררים ממך זה מבאס וחונק,תאמיני לי שאני מבינה על מה את מדברת,פעם גם ההורים שלי היו ככה.
אני חושבת שקודם כל,את צריכה ליצור אמון בניך לבין ההורים ולכן את צריכה לשבת ולדבר איתם על הנושא.
כן,זה קצת מאולץ,אבל עדיין,תעשי את זה!
לא חייב באופן רשמי,את יכולה לגלגל שיחה בסוף סעודת שבת או בארוחת ערב,ולדבר איתם על הנושא-תגידי להם הכי בפשטות שאת רוצה ללכת לכל מיני מקומות עם חברות אבל את מרגישה שהם מונעים ממך את זה,ושקשה לך עם זה.
בסופו של דבר מאחורי החשש של ההורים שלך עומדת סיבה וכדאי לך לדעת מהי על מנת שתוכלי לפתור את הבעיה.
אם נגיד הסיבה לחשש שלהם היא העובדה שאת נוסעת בשעות מאוחרות(סתם נתתי דוגמא)- אז תחליטו ביחד שאת מגיעה הביתה בשעה מסויימת ולא מאחרת,אולי ככה הם יותר ישחררו.
או נגיד אם הסיבה היא שאת רוצה ללכת למקומות רחוקים,והם מפחדים עליך בגלל כל הנסיעות אז תחליטו ביחד מה לא מוגדר רחוק,כלומר מה המקומות שמבחינתם הם מסכימים לך ללכת עם חברות.
ככה תנסי לבדוק מה החשש של ההורים שלך וביחד תחשבו על פיתרון איך את תוכלי ללכת עם חברות ללא החשש ההוא של ההורים.
זה יפתור המון!
תאמיני לי שאם תבואי בגישה נכונה להורים-בנועם,בנחת ובלי להטיף אשמה,הם יקבלו את זה בהבנה ויסתכלו עליך כילדה בוגרת שמבינה שמה שהיא עשתה זה טעות.
כי את הבת שלהם והם רוצים שיהיה לך רק טוב!
תנסו לגשר על הפערים ולהגיע להבנה ופשרה וככה תוכלי לצאת עם חברות ולהודיע לאמא שלך בלי חשש שמא היא לא תסכים,כי תגדירו מראש מה מותר ומה אסור.
בסופו של דבר את בת 15 וההורים שלך צריכים לדעת לאן את הולכת.
אני בת 18 ואני מודיעה להורים שלי לאן אני נוסעת כל פעם!אין מה לעשות,ההורים דואגים וזה ליגיטימי,פשוט הם צריכים לדעת גם מתי לשחרר וכמה וזה מטרת השיח.
תסבירי להם את הקושי במיוחד בתקופה הזו שאת כל הזמן בבית ואת צריכה להתאוורר, ואני בטוחה שהם יבינו!
לפי דעתי כדאי לך להתנצל על זה שלא הודעת להם על הנסיעה ההיא שהזכרת בשאלה- זה ישדר להם שאת נערה בוגרת שלוקחת אחריות על המעשים שלה,וזה יעזור לבנות בניכם אמון.
אז יאלה תנסי לעשות מה שכתבתי ותראי בעז"ה תוצאות!
בהצלחה ענקית נשמה❤
מסכימה עם כל מילה!!גלי היםאחרונה
מסכימה לגמרי!
כדאי לך ממש לנסות
בהצלחה!♡
כדאי לך ממש לנסות
בהצלחה!♡
אני לא חדשההרהמורניק
למה כ"כ משעמם פה?????
כולם כבר התבגרו ועברו לצמ"עאיגנוטוס פברל
או לשטו"ל
לא ככה - נהיה יבש כי לא מצטרפים חדשים במקום אלוGini
שהתבגרו ועברו לפורומים של הגילאים היותר גדולים
אני פהשמיניסט באמ"ש
כולנו יבשים 🙁🙁Gini
וואלה!! אני גםההרהמורניק
אני חדשההודיה לה':)אחרונה
למה באמת
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הספר:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com
את יכולה להפסיק להספיםנקדימון
אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.
אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.
אולי די כבר?!
נשמע סיפור מענייןקעלעברימבאראחרונה
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com
הנוער הדתי לאומי לאן הוא הולך בצבא ?אביגיל מלאך
האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?
הציבור הדתי לאומי - מגיע לכל היחידות והתפקידיםזמירות
בדיוק כמו בחיים האזרחיים
הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.
ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר
..יהודי חסידיאחרונה
אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא
הפצות!!יהודי חסידי
ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.
הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.
בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf
יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.
כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
אשמח לתגובות....
וואודומיה תהילה
מדהים!
קצת תמונות מהפעילותיהודי חסידי
וקצת תמונות מהאירוע בבניני האומהיהודי חסידי
...יהודי חסידי
....יהודי חסידי
...יהודי חסידי
סיפוריהודי חסידיאחרונה
אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"
הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
מחפשים בני נוער לכתבהדבדב
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
כתבה לנוער על שמירת נגיעהדבדב
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
חיפוש קוראים לסיפור על נער מתבגר מאחורי מסך הברזלאורנשטיין
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.