בחור ובחורה חיפשו את החצי השני שלהם, את הנשמה התאומה, עד שיום אחד זה קרה, והם נפגשו. האהבה הייתה ממבט ראשון, החתונה מיד לאחר מכן. האישה, הייתה עיוורת, אבל זה בכלל לא הפריע לבעלה שאהב אותה מאוד. הוא הקדיש לה את כל חייו, טיפל בה במסירות, הכין לה ארוחות גורמה, לקח אותה לטייל, בקיצור, הבעל שכל אישה חולמת שיהיה לה.
 
יום אחד הגיעה לאוזניהם ידיעה מרעישה – ניתוח מיוחד במינו – השתלת עיניים, החלום של כל עיוור, זוכה להצלחה אדירה. הזוג התרגש ויצא מגדרו, עד שגילה שיש רשימה ארוכה ארוכה... לא פחות ולא יותר, מחכה להם המתנה של 20 שנים!... שבורים ומאוכזבים הם חזרו לביתם ולשגרה. אך ליבו של הבעל נשבר בקרבו, הרבה יותר מזה של אשתו.
 
יום אחד המזל האיר פנים והפך את הקערה על פיה.
 
הבעל נכנס הביתה בריצה כשהוא שואג: "אשתי, אנחנו בראש הרשימה, את עומדת לעבור את הניתוח, יהיו לך זוג עיניים!"
 
האישה כמעט התעלפה מרוב התרגשות. את הימים הבאים הם העבירו בבכי, של שמחה כמובן, ובהתרגשות, מתענגים על החיים היפים שעומדים להיות להם...
 
לילה לפני הניתוח לבעל היה וידוי נרגש לאשתו: "את יודעת, גם אני עיוור".
 
הוידוי גרם לליבה לפעום בחוזקה. הוא טיפל בה בכזו מסירות ואהבה, אך מעולם לא התלונן. מעולם היא לא הרגישה שהוא עיוור. אף פעם לא חשדה בזה. היא הבינה באותו רגע שעכשיו יהיה זה תורה לטפל בו, לדאוג לו, וזה מה שהיא עשתה...
 
אך רק לכמה חודשים.
 
חיי הנישואין עלו על שרטון והיא החליטה שאי אפשר להמשיך כך.
 
יום אחד היא התקשרה אליו. היא לא יכלה לדבר איתו פנים אל פנים, רק מרחוק, ואמרה לו: "בעלי היקר, לעולם לא אוכל להודות לך על כל מה שעשית בשבילי, על כל האהבה והאכפתיות, על מסירות הנפש שלך אלי. תבין אותי, אני רוצה לטייל בעולם, לראות דברים שלא ראיתי מעולם, להגשים חלומות... אבל אני לא יכולה לעשות את זה איתך".
 
אין מה לומר, זה שבר אותו לרסיסים, אבל הוא לא אמר מילה, רק ארז את חפציו והלך.
 
בערב, כשהיא חזרה הביתה, היא ראתה מכתב על השולחן. היא פתחה וקראה: "אשתי היקרה, החלטתי לכבד את ההחלטה שלך לעזוב אותי. תדעי שאהבתי ותמיד אוהב אותך. אבל העיניים האלה... בבקשה, תשמרי עליהן... כי פעם הן היו שלי..."

הרב וולרשטיין

עלול להכיל בוטנים. 

ומילים ותוכן לא הכי צנוע שבעולם. 

מערכות יחסים על פי דייב בארי - ארוך אבל שנון ומצחיק , מאמר חובה לנשים (להבנת הגבר) !!!

זה תלוי בהרבה דברים,
האם היא מתלבטת ובשורש של זה יש פחד מחתונה, בכללי שגורם לה להבהל מדברים במציאות או שיש תכונות או נקודות שהיא מתלבטת לגביהם (למשל רמה דתית).
הבעיה בדבר הזה, זה שלדעת מה בדיוק הנקודה זה די קשה.
והיא צריכה להגיע אל התשובה לבד.

יש לי חברה, שאחרי חודש וחצי בעלה רצה כבר שהם יתארסו, אבל היא לא היתה מוכנה. לקח לה הרבה זמן לשכנע את עצמה שהיא מוכנה להתחתן, ומפסיקה לפחד, ושתכלס אין שום סיבה שזה לא יהיה איתו.
אני יודעת שזה נשמע נורא, אבל ככה זה היה נשמע לי מבחוץ.
חצי מהתקופה שבין האירוסים לחתונה היה נשמע שהיא לא ממש שם, למרות שמבפנים אני יודעת היא עברה תהליכים משמעותיים.
היום הם נשואים, ובאמת מאושרים. כל פעם שאני שומעת ממנה משפטים כמו - אין על בעלי, אני חייבת להכין משהו מושקע בשבילו כי הוא עובד כל כך קשה אני פשוט מאושרת לשמוע את זה.

שיהיה בהצלחה, לא פשוט בכלל!

טוב חרדים וזה, אז הוא אחרי 5 פגישות בערך כבר היה סגור על עצמו, והיא התלבטה וסחבה את הקשר חודשיים וחצי, שזה טונווווות אצל חרדים.

היום נשואים באושר. כך זה נראה לפחות. 

שהיא רצתה דיי בהתחלה.

אחרי שנה שנתיים נגיד, לא כל כך דתיים...

הוא התלבט איזה 8 שנים כחברים!

היום הם נשואים +2....

לא באמת יודעת, אבל כנראה מאושרים

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?