אני חווה רק רווקות, אז קל לקוות שהאופציה השניה טובה יותר

רוב האנשים שמתחתנים ולוקחים סיכון של זוגיות רעה, כנראה מאמינים שאחוז הסתברותי מסוים של זוגיות רעה עדיף על רווקות לנצח.

אחד השיקולים הוא שמזוגיות רעה אפשר לצאת כנראה קצת יותר בקלות מאשר מרווקות. כך שהשאלה צריכה להיות - זוגיות רעה לנצח או רווקות לנצח. ואז כנראה רווקות מנצח

ולפי ההתנהלות של אנשים כנראה הרוב כאלה...

חיים בזוגיות לא בריאה?

אוי.

איך אפשר לבוא עם הנחת עולם כזאת לחיי נישואין?

מה יהיה השלב בו תגידו לעצמיכם, 

אם אני לא רוצה להישאר רווק לנצח אין לי ברירה אלא להיכנס לזוגיות עם האדם הנוכחי (לו יצוייר שאתם כבר בקשר) מתוך מודעות לכך שזו עלולה להיות זוגיות לא בריאה?

כי לפעמים אתה עומד בפני הבחירה הזאת.

של בין להיכנס למערכת הקיימת עכשיו (שאולי תהיה לא בריאה) לבין אולי להישאר רווק לנצח.

כאילו, מאיפה הבטחון שבהמשך יהיה משהו טוב יותר? 

מתלבטת עד אינסוף אווווווווווף. והבעיה שאין לי שום דרך להוכיח

(כהמשך להתכתבותנו בתחילת שבוע באישי)

אני צריכה הבטחה שאני אקבל משהו טוב ובריא.

ועכשיוווווווווווווווווו.

לדעתי את צריכה לברר איך בודקים לאן את נכנסת, ולא איזה ברירה יותר גרועה.

כי אם יתברר שזה לא טוב לך,

ממילא ה' לא רוצה שתקחי את זה ומובטח לך שמחכה לך משהו יותר טוב.

אני מרגיש ביטחון שאני אתחתן, ושתהיה לי זוגיות מדהימה. 

אבל אם אני צריך לבחור מה יותר מפחיד, אז נראה לי זוגיות לא בריאה. כי להיות רווק, כמה שזה מבאס, זה לא פוגע בך. זוגיות לא בריאה ממש יכולה להרוס את הנפש. 

עד שלא שאלת לא פחדתי. תמצית פרחי באך, מישהו?

ברור שישנם מצבים של זוגיות שהיא לא, איך אומרים "אי אי אי", והיא קצת חורקת... אבל היא עדיפה על חיי רווקות נצחיים.

וישנם מצבים גרועים יותר, שעדיפה הרווקות, לא?

(ויש את המימד של הקביעה התלמודית "טב למיתב טן דו" וכו', לא יודע להגיד עד כמה ההשלכות שלה היום, על זה אתן צריכות לענות....)

האם אותו אדם מתישהו יקח מישהי שלדעתו פחות מתאימה לו

או שהוא יעדיף להישאר עם התקווה שאולי יבוא משהו יותר טוב. 

לא אגיד שכולם, אבל בוודאות, יש לא מעט שתמיד ילכו עם האפשרות השניה.

וסתם ככה,

אני חושב שכמעט תמיד אדם מפחד יותר ממצב לא מוכר מאשר ממה שמוכר לו אפילו שהוא סובל.

פחד יגרום לדרישות מוגזמות ולא מדוייקות לעומת מי שלא מפחד.

כי מי שלא מפחד, לא מציב כל כך הרבה גדרות ורואים שהוא מנסה.

כל שכן אם לבנאדם מבוגר יש דרישות מובן שהוא מפחד יותר מהזוגיות.  

מקסימום יתגרש... נו מה קרה? 

לא יודע כמה כאלה וכמה כאלה, אבל בטח שאפשר לבדוק.

יש הרבה שחושבים שהם תקינים ועדיין תקועים עם דרישות מוגזמות

ויש כאלה מתוכם שהשעה שלהם מעולם לא הגיעה (אז איך אנשים כל כך בונים על זה? תשובה: פחד)

אני רק אומר שלדעתי אפשר לבדוק, ואיך...

השאלה מה נחשב "פחות מתאימה".

ולגבי השורה האחרונה - דווקא אדם מוכן להשקיע הרבה לצאת ממקום רע שהוא נמצא בו. הדשא של השני ירוק יותר

"פחות מתאימה" הכוונה שסך הכל האדם מולו טוב, אבל יש פה ושם דברים שהוא לא בטוח שזה מתאים לו.

יש לא מעט שמוותרים על זה.

אדם מוכן לעבור לדשא של השכן כשהוא רואה את הדשא ומרגיש ביטחון לעבור - ואז מבחינתו גם זה איזור נוחות.

אבל כשהוא לא ממש יודע מה מחכה לו, הרבה מתחילים עם תירוצים למה לא ונשארים במצב המוכר והבטוח.

דבר אחד מפחיד אוך ודבר אחר לא....

בוא נניח שיש רק מישהי אחת שאפשר להתחתן איתה, אני מניח שהייתי מוכן להתפשר הרבה כדי להתחתן. כל דבר שהוא לא סבל ממש.

כרגע אני צריך לקבל את ההחלטה בעצמי, ואני לא רוצה לחיות עם "למה להתאמץ על __ כשהיית יכול בקלות יחסית למצוא מישהי סבירה יותר"

המצב כרגע הוא שאני לא אוהב את המצב שאני נמצא בו, אני צריך בכל מקרה לעבור למצב אחר, כי המסלול אצל כל המתחתנים הוא מרווקות לחתונה. ולכן נדר מעט מאד אומץ כדי להתקדם - אני פשוט על המסלול הזה. האומץ הנדרש לעצור הוא לא פחות מהאומץ הנדרש כדי להתקדם.

שמע אולי אצלך זה פחד קטן יותר.. לא יודע

בכללי, לרוב, אדם לא אוהב שינויים בחיים מסיבה שהוא קצת מפחד מההשלכות.

אני מניח שאם באמת היו מביאים לנו רק אפשרות אחת, כנראה היינו הולכים על זה כי אין תירוץ למה לא.. 

ויודע מה, כנראה במקרה כזה פחד מרווקות גובר. 

אם אין תירוצים אז ממילא הוודאות להישאר לבד לנצח יותר יפחיד מאשר ספק סבל.

אבל המסלול הזה הוא לא כמו שאתה מתאר, תמיד זה בבחירה של האדם,  אולי הוא במסלול של לצאת לדייטים - זה כן.

אנשים לא נעים להם לעצור את זה..

אבל כשמגיע רגע ההחלטה, תמיד הוא יכול להגיד לא ולספר לעצמו שיבוא משהו יותר טוב.

אולי קצת יכעסו עליו, אבל זה לא ממש אומץ לעומת להחליט להכנס למחוייבות של קשר.

מבחינתי אם נפגשתי עם מישהי חמש פגישות, אין לי חשש קונקרטי שהיא מסוכנת או תגרום לי סבל, ובאופן כללי היה לי טוב - ההנחה שלי היא שאין סיבה להגיד לא. ואז צריך החלטה מאד רצינית כדי להחליט "אין לי סיבה אבל אומר לא"

ובעיני אין לי פחד מלהתחתן בכלל, השאלה רק עם מי, ולכן כל ההחלטה היא על זה - ולכן זה לא "החלטה על שינוי". גם אני לא אוהב שינויים, מאד לא אוהב. ולכן להתחתן עם מישהי שונה ממי שחשבתי, זה אכן מפחיד. אבל מישהי שנמצאת במסגרת שיכולתי לחשוב עליה, זה כבר החלטתי, זה לא לעשות שינוי

גישה מצויינת!!  לדעתי.

כל כך קשה להפנים שבכל מקרה מתכוונים להתחתן, והשאלה רק עם מי?

אני באמת מזהה שלפעמים זה כך, אבל באמת לגרום לאדם שעוד לא החליט להתחתן, להחליט על עצם החתונה - זה "תיק" כבד מאד, עוד לפני הבחירה בי... וזה לא הופך את העסק קל יותר.

אבל מוזר לי מאד שאנשים לא החליטו על דבר בסיסי כל כך (ברור, שאם כ האופציות גרועות, אז לא מתחתנים עם מישהו ממש גרוע. אבל שצריך שכנוע מיוחד כדי להתרגל לעצם הרעיון של חתונה, מוזר לי)

מקסימום אפשר להתגרש, לפחות יהיה ילדים

כשהברירה היא האם להיות משותק מפחד או לנסות - אומץ עדיף מפחד. 

למי שהפחד לא מנהל אותו, יש יותר סיכוי להצליח.

התכוונתי לכתוב זוגיות בעייתית

לק"י

לא, כי לא רצוי להתחתן עם מישהו שלא אוהבים גם את המראה החיצוני שלו.

וכן, כי תלוי במה מדובר. האם את מוכנה להפגש רק עם מישהו בעל מראה מאוד ספציפי?

אם כן, אז בעיני כדי להפתח ולנסות לפני שפוסלים.

מראה חיצוני רואים הכי טוב במציאות. ויכול להיות שחיבור רגשי לבנאדם, יוביל אותך לחיבור גם למראה החיצוני.

יש גבול במראה מבינה? תסתכלי באחוזים כמה את מורידה

אם אמרו לך את זה הרבה כנראה שזה נכון ואם את לא שומעת את זה הרבה ואת חושבת שחצי חצי הגיוני .

צריך חן .. אבל לא לחפש את מלך היופי להתמקד בשאר הפרטים.

עוד דבר אני חושבת שדווקא נשים שפחות מרגישות בנוח עם היופי שלהן יחפשו אותו אצל אחרים ..

אז לשים לב איפה את לא מקבלת את עצמך

לא רציתי עיצוב אישי

אז לא יודעת לענות על זה

אבל כן עשו התאמות והיו מאוד אדיבים וקשובים

תודה!

ועשו לה בעיצוב אישי. היא רצתה שילוב של כמה דוגמאות.

היא היתה מרוצה מהתוצאה. 

לדעתי עדיף לשניהם כי זה ימלא בקלות יותר אנשים. 

מה הקונצפט? לתלות לה תמונות בחדר או קבוצת ווצאפ שבכל יום שולחים את הספירה וכל משתתפי הקבוצה רואים?

יש לה או לארוס שלה מעגלי חברים ממקומות מיוחדים? מחוג מיוחד או ממעגלים שונים מצה"ל או מהשירות?

כדאי להתארגן על אנשי קשר לכל קבוצת אנשים, ואיש קשר למשפחה של כל אחד מהם.

לשניהם בקבוצת ווטצאפ.

יום אחד חברים שלה ממעגל מקביל,

ככה לכמה מעגלים שונים,

יום לסבים וסבתות אם יש (אפשר יום לכל צד),

יום משפחה מורחבת (לכל צד),

יום אחים ואחיות (אפשר לפצל ליומיים) לכל צד,

יום הורים ב2,

יום של הזוג ב1

אם תשנה גישה, אתה תרויח יותר.

מתי מרויחים יותר ? בדרך הקשה.

מהי הדרך הקשה ? תתעלם מכל הקוסמטיקה הזו, מכל הכוכביות האלה.

או במילים אחרות - תהיה גבר.

בסופו של דבר זה גם ירגיש לך נכון יותר וגם תרגיש טוב יותר.

שהבחורה תברר גם עם 8000 כוכביות. זה  לא אמור להזיז לך (קל לדבר קשה לבצע). זה לא העניין שלך. זה העניין שלה בלבד.

תחשוב על זה טוב טוב ותראה שזו האמת.

אותך מעניין דבר אחד : להפגש. לשדר מי שאתה. לא יותר. לא פחות. תפס ? מזל טוב.

לא תפס ? התקדמת עוד צעד בדרך לחתונה כי כל מפגש כזה מחדד אותך.

הכל בהכוונת השם יתברך.

לדעתי גם זה שתתעלם מהכוכביות האלה, זה חלק מהמבחן שהוא  עושה לך.

אגו. גאווה. להעיף את הזה ממך.

תבחר בדרך הקשה. רק תרויח לטווח ארוך.

בהצלחה.

כן, יש עניין להחזיק מורכבות, ושאתה גבר יש בזה גם ציפייה או יכולת להחזיק שהיא עוזרת מאוד להתחיל ולהמשיך קשרים.

אממה, נראה לי כל בנאדם ירצה להיות עם מי שרוצה להיות איתו. זה אנושי לגמרי.

ברגע שאני מבין שהבחורה השנייה פחות רוצה ממה שאני חושב שהגיוני שתרצה או רוצה מעבר למידה שנראת לי הגיונית, זה מדליק נורה אדומה.

למה? כי יש לי מלאי כוחות מוגבל ואני לא אקח כל הזדמנות רחוקה לקשר.

לפני כל הצעה, אני לוקח בחשבון את הסיכויים ואת המחירים שאני אשלם אם אני יענה אליה לחיוב.

מבחינה סטטסטית הגיוני שמי שתעשה לי טובה פחות תרצה להמשיך ופחות יהיה לזה סיכוי. אז כן, זה משתכלל בחשבון.

אני מכוון לבחור בדרך הקשה, להקשיב לעצמי ולסמוך על האינטואיציה שלי. וואו, זאת דרך מאוד קשה ולא מובנת מאליה.

אבל אם יש לי התלבטות מאוד גדולה מרגיש לי רמאות לא לתווך את זה לצד השני .

נניח היה בחור שממש התלבטתי אם לצאת איתו והרגשתי שאני חייבת להגיד לו את זה .. זה לא סבבה לבזבז את הזמן של מישהו בלי להגיד לו את זה .

הוא בכל זאת רצה שנצא לא יצא מזה כלום כי זה עדיין הפריע לי .. אבל זכיתי להכיר בחור שמכיר לי היום בחורים איכותיים ואני לו . 

ובנות דוחות הצעות של בנים.

יש לכאן ולכאן.

ורק אחרי שהם מחזירים תשובה חיובית אז הבחורה מקבלת את ההצעה.

אתה מתכוון למקרים אחרים מהמקרה הזה?

איך מגיעות אליך הכוכביות?

זה לא שהיא מאשרת את ההצעה בפניך.. היא אומרת למי ששידך, לא?

בעיסוק והזמינות של הבעל, בדינמיקה הזוגית, בעומס החיים והמשפחה (גילאי הילדים, כמה ילדים). 

אם הבעל הוא זה שאחראי על ארגון הילדים בבוקר, להעיר, להלביש, אוכל, לפזר למוסדות חינוך - פחות זמינות ופנאי לפנק בבוקר במיטה עם אלפחורס את האישה האהובה…

זה עניין של סדרי עדיפויות

לשים אלפחורס ליד הכרית עם פתק זו פעולה של פחות מ5 דק

זה דברים קטנים שעושים שינוי גדול בדינמיקה הזוגית

וההפך אם מכינים ארוחת בוקר לילדים אפשר להכין צלחת נוספת לאישה/ להזמין ארוחת בוקר עם שליח

זה עניין של מה חשוב

אם נהיה אובייקטיבים לאדם שאין זמן גם לא יהיה לו זמן להיות בפון או להתכתב עם אנשים או לעשות דברים שהוא אוהב ורובנו עושים את הדברים הנ"ל

אז שזוגיות זה דבר מספיק חשוב אפשר למצוא זמן למחוות יום יומיות של 5 דק

והקב"ה ידאג שתקבלי מישהו כזה.

את מתחתנת עם אדם, פרטנר, שרוצה לעשות לך טוב ואת לו.
 

להתחתן עם האחד המושלם שבדיוק נותן לך את החיזור המדויק שאת רוצה - אין כזה כנראה.

הסוד הוא תקשורת.

ולא רק בחיזור, בכל ציפיה מסוימת שיש לכם מבן/בת הזוג.

המטרה היא לא חיפוש אחרי שלמות, וגם לא מה שהכי קרוב לשלמות.

המטרה היא אדם שאפשר לתקשר איתו בצורה בריאה, שהוא קולט, שהוא רוצה שיהיה לכם טוב וששניכם מוכנים לעבוד על זה.

רוצה פרחים כל שישי? אפשר להגיד.

גם מתנה, אפילו איזו מתנה ספציפית.

זה לא גורע מאפקט החיזור.

וללמוד עוד לפני החתונה - לא לצפות מאף אחד להבין ללא מילים, בן/בת זוג לא אמור לקרוא מחשבות ולא הבעות פנים עמומות.
 

וזה לא קשור למידות טובות, מכירה אנשים מהממים שלא קולטים את הצורך המדויק של האישה ולא את שפת האהבה שלה.

תקשורת טובה זה הנתון הכי חשוב להצלחה בזוגיות. 

רוצה לענות לך על כמה דברים

חשוב שתביני לא היינו נשואים דקה וחצי

זו זוגיות שנבנתה במשך שנים..כלומר לא התחתנו וישר הכל היה מושלם התחתנו עם הרבה אהבה ורצון להטיב אחד לשניה אבל כמו כל זוג עבדנו על הזוגיות דיברנו הרבה למדנו אחד את השני הסברתי לו בדיוק מה משמח אותי ומה פחות מדבר אלי ולאט לאט הוא הבין איך אני מרגישה אהובה ומחוזרת ומתוך זה שגבר אוהב אישה והוא רוצה לעשות אותה מאושרת אז הוא יעשה את הדברים שהיא הסבירה לו שמשמחים אותה

.אני חושבת כמו שרשמו לך מידות טובות זה הבסיס להכל..זה דבר שאני יכולה להעיד עליו היה לו מידות של בנאדם 1 לדור היינו נשואים כמעט עשור ואני יכולה לספור על יד אחת את מספר הפעמים שראיתי אותו כועס אז תחפשי גבר עם מידות טובות ורגוע

לגבי דייטים אני באמת מאמינה בתחושה פנימית אני יכולה לומר לך שבשניה שראיתי את בעלי ידעתי שהוא יהיה בעלי לא חושבת שכשתרגישי מחוזרת תרגישי שזה גובל באובסיסיביות ההיפך את תרגישי אהובה ושמישהו דואג ואוהב אותך

וגם בדייטים בעיני אפשר לראות הרבה..הוא דואג לבדוק אם הגעת הביתה. מציע לך לשתות/ מביא איתו משהו לפגישה/ יוזם/ בפגישות מתקדמות מביא פרחים או פינוק קטן

אבל זה דברים שעם אדם טוב ניתן גם לבנות יחד

מאחלת לך מכל הלב שתמצאי את שאהבה נפשך

בדברים הקטנים.

רגיש ביחס לזמן שלך, ביחס לנוחות שלך

תסמכי על עצמך שתדעי לזהות אכפתיות

מפה והלאה - תקשורת תקשורת ועוד תקשורת, ואז - השמיים הם הגבול

לא מרגש אותי כל המחמאות שטויות

תן לי כנות עדינות יציבות זהו

עדיף צעד צעד מאשר שחור לבן מוגזם

בנוגע ליציבות, זה שונה. גבר יכול להיות אחלה בכללי גם אם הוא לא הכי משרה יציבות, וכמובן זו תכונה, לא מעשה ספציפי. אבל גבר שעושה גוסטינג זה מעשה נלוז. (גם אישה כמובן.)

תדבר איתה על זה על החששות שלך ועל הרצונות שלך ברגע שהכל יהיה על השולחן אז אפשר יהיה ליצצור קשר בינכן שהוא עמוק יותר גם בתקופה הזו

היא כן ואת לא ?

לשמוח בשבילה ולבקש את אותו אור שימלא את החיים שלך.  התחושה שאת מרגישה עכשיו זה בערך משהו כמו "לה יש ולי אין ואני מקנאת בה" (ואז גם עושה עבודה שכלית של לא רוצה לקנא בה)

ואני מציע משהו אחר

איזה כיף להם, אני רוצה גם. יש כזה בעולם, ואם יש כזה בעולם אז גם אני יכול/ה להשיג אותו.

פחות קרוב. לשמוח בשביל חברה שלך אפילו שזה לא קל לך.

אין על מה להתבייש. הרגשות שלך לא אומרות שאת לא שמחה בשביל החברה שלך.

להיפך, דווקא בגלל שאת כל כך שמחה בשבילה זה לוחץ לך על כפתור ה"מה איתי?". זרה לא היתה גורמת לך להרגיש כך.