בהרבה מקומות לימוד יש אנשים שתפקידם לעזור ולתווך את הלימודים למי שיש לו קושי כלשהו,

מעבר לזה- אם יש הכרה מביטוח לאומי- אפשר לשבת איתם על שיקום תעסוקתי דרך סל שיקום.

ושוב חוזרת על מה שאמרו פה- הכי חשוב שמקום העבודה יהיה סובלני ומכיל

לא להסתיר את הקושי, אבל ביחד איתו לספר על ההתמודדות

(נניח- אני מתמודד עם דיכאון, אבל דווקא היציאה לעבודה עוזרת לי להשאר עם הראש מעל המים

או- אני סובלת מדיכאון, ויש לי תמיכה ועורף משפחתי שממש תומכים ויעזרו לי בכל מה שאצטרך כדי להצליח

או- אני מטפל בעצמי פעם בשבוע אצל פסיכולוג ובמעקב...

זו דעתי

הרבה הצלחה!

יש שיקום תעסוקתי ויש תעסוקה שיקומית,

מה שכתבת נכון לגבי תעסוקה שיקומית.

שיקום תעסוקתי מותאם ליכולות, במקומות עבודה "רגילים" לפי המקצוע של הפונה,

והוא כולל ליווי / קאוצינג או משהו בסגנון, "מהצד" לא בתוך העבודה

נראה לי, לא בטוחה, שיש להם גם אפשרויות של לימודים עם ליווי

כושר גופני, ובעיקר כזה שסיזיפי, מוכח כמפחית דיכאון.

כמובן שלא מדובר על עבודה משעממת ושתרגיש מיותרת - כי אז הסיכוי להחזיק אותה הוא קטן.

למרות שאחרי כמה ימים של עבודה גופנית כבר מתחילים להשתחרר מההרגשה.

במסגרת סל שיקום יש יחידות של השמה בתעסוקה , שבודקים עם המתמודד מה הוא אוהב ומסייעים לו למצוא עבודה מתאימה תוך כדי ליווי וסיוע בזמן העבודה. כדאי לפנות אליהם בעזרת העובדת הסוציאלית שמטפלת במתמודד.

במקרה כזה חייבים לקבל טיפול.

חבל לסבול !!!!.  הסבל הוא איום ונורא.

יש בימינו תרופות טובות שעוזרות לצאת מהדכאון ובמקביל יש שיחות טיפוליות.

האם למדת משהו ויש לך מקצוע מסוים?

יש עבודה במשרדי ממשלה שיכולה להוות מקום בטוח לעבודה.

אצלנו בעבודה היו כמה אנשים עם בעיות.   העבודה והאנשים סביבם החזיקו אותם מעל המים.

היו נפילות של כמה חודשים כל כמה שנים, אבל היה לאן לחזור ואנשים שתמכו.

תאמין ביכולת שלך.

הרבה הצלחה

בס''ד

אני לא יודעת מה מצבך בדיוק

אבל אם אתה (את?) מדבר על למצוא עבודה,

נשמע שאתה במקום שמסוגל לעבוד (לפחות ברמה מסוימת)

וזה כבר דבר יקר מאד-מאד-מאד!

הרצון הזה לעבוד למרות הכל

הוא גם מתנה -

וגם פרי של גבורה פנימית,

איזושהי נקודה שלא מוותרת, למרות הכל.

אז מגיעה לך על זה טפיחה גדולה על השכם!

אני רוצה לחזק שלוש נקודות שכבר הועלו:

(1) לחפש סוג עבודה שבו תרגיש שאתה מממש את עצמיך. שאתה מתמלא. אם אפשר אפילו - שאתה תורם לאחרים!!

(2) אם מדובר בעבודה שמצריכה להיות במגע עם אנשים אחרים - לחפש מקום עם אנשים טובים, שמקרינים טוב. מקום עם אנרגיה טובה.

(3) יש יתרון מסוים לעבודה שתגרום לך לתחושת מחויבות. אם אפשר, מקום בו אתה חייב להגיע פיזית, ויהי מה. אני הרגשתי על עצמי שהמחויבות האת, האחריות הזאת, שימרו על וחיזקו את הצדדים הבריאים שבי.

המון הצלחה!!! 

הלוואי ותמצא, בקרוב, מקום שיעצים אותך

ושזאת תהיה נקודה שממנה תצליח לעלות עוד ועוד ועוד

בבריאות איתנה ובשמחה גדולה.

תכילי את הכאב, תכאבי אותו, אבל בבקשה שימי בצד את הקולות המייסרים

גם זה יעבור עוד תפציע לך השמש מבין העננים 

ממש חיבוק מהלב אני מבינה אותך

מדהימה שיש לך הכרת תודה את נשמה טובה!

אכפת לנו ממך ומאחלים רק טוב ושיהיו לך הכוחות להתמודד 

לא הרבה, משהו כמו 30-40 אני חושב

ושיהיה רפואה שלמה. מאחל שהבדיקה תלמד מה יש ומה אין ושיהיה לרפואה.

לא יודע לגבי פענוח.

ביחס למה לובשים, אסור באיסור חמור משהו ממתכת, כל דבר ממתכת חובה להוריד!!!

חוץ מזה, אני לא בטוח. (יש מצב שחובה חלוק של בית חולים, אבל אם יש ריצ'רץ' על הבגד אז אסור אותו)

ממליץ להתקשר אל המכון mri ולשאול אותם

לדעתי, מומלץ מלווה, יש סיכוי סביר שהבדיקה עצמה אפילו תגרום לטשטוש מסוים ואיבוד משקל.

ביחס לאיזור בגוף שאותו מצלמים.

לי צילמו את הקרסוליים, ולא הייתי צריכה להוריד עגילים למשל

כדאי פשוט לשאול

רופא רגיל יכול לקרוא את הצילום ולהבין את הפענוח

לא עשיתי עם חומר ניגוד אז אני לא יודעת, אבל למיטב הבנתי זה לא משפיע על המצב הפיזי.

בכל אופן כדאי עם מלווה, כי בבדיקות רציניות לא כדאי להיות לבד וגם התורים ארוכים (במיוחד עם חומר ניגוד)

אני מנסה להבין אם יש משמעות למקום בו אני עושה את הבדיקה..

כי בעצם אם הרדיולוג לא מפענח נכון הרופא לא יוכל לדעת את זה? אז זה משמעותי מי יהיה הרדיולוג?

מאחל בריאות איתנה וכוחות להתמודד.

לגופו של עניין, אני לא יודע.

לא מומלץ בכלל.

כבר עדיף אנשור וזהו..

בכל אופן, אם מישהו מכיר תחליף סביר לאנשור, אשמח ממש לשמוע.

תודה.

בהערה אציין שאין לנו יכולת לדעת אם מי שנמצא בצד השני של המסך מנסה לסייע או לנצל ולכן הזהירות נצרכת בשני הכיוונים וכדאי להיזהר בשיח אישי בנושא