כלו' זה שנראה לך/ אתה חושב/מרגיש או בטוח במשהו שהוא נכון מי אמר שהוא נכון כלו' מי אמר שיש לך יכולת בכלל לדעת מה האמת?
אולי השכל/הרגש/החושים שלך מטעים אותך?
אשמח לתשובות רציניות ועניניות.
בך... האם יש דרך לדעת מה האמת? תלוי בקשר למה, אם אני רואה כיסא נגיד אז אני רואה כיסא וזה אמת אף אחד לא יוכל להגיד שאני לא רואה כיסא. הכיסא באמת קיים מחוץ לתודעה שלי? אין דרך לדעת.
(או מנסה לענות... על שאלה טובה ויפה כזו אפשר רק לנסות...)
הפילוסוף קאנט טען שבאמת אין שום דרך לדעת על שום דבר האם הוא אמת. ולכן גם על ההנחה שאני קיים יש ספק. עקב כך הוא הבין שצריך להתחיל במונח הראשוני ביותר, שעליו אין שום עוררין, וממנו להמשיך לשאר ההנחות. אותה הנחה ראשונית הייתה - 'אני חושב'. משמע - 'אני קיים'. זה ממנו.
שני דברים על כך: א. גם הוא עצמו -מסכים עם הטענה שלא ייתכן שאנחנו חיים באשליה או בדמיון בלבד. יש איזה משהו אמיתי בתוך כל המציאות שלנו, ואותה אנחנו שואפים לחפש. אז כן, יש אמת ואנחנו רוצים לגלות אותה.
ב. איך מגלים את אותה אמת (וזו בעצם שאלתך)? אז מכאן דרכינו מתפצלות לשני כיוונים שונים. אם אתה מאמין בתורה שבע"פ, במה שהנחילו לנו קודמינו - בפרט, ובכח של המסורת - בכלל; כיוון אחד. או שאתה לא מאמין - כיוון שני.
לכיוון הראשון - לדוג' בתורה, על שאלות אמוניות כלשהן, על תפיסות תאולוגיות באופן כללי, ועל כל טענה לאמת כלשהי - אתה יכול להתבסס על קודמיך. אתה מכיר שישנו מקור לאמת, שעבר במהלך השנים, ואותו אתה מקבל.
לכיוון השני; אתה לא יכול להתבסס על אחרים, על טענה כלשהי, או על שום דבר בעולם הזה, תכל'ס. אתה צריך להטיל ספק ב כ ל דבר, כי אולי הוא לא באמת מה שאתה חושב וסבור שהוא. אתה לא יכול להאמין בכלום. אתה צריך לחקור הכל, מבראשית, ועדיף גם מלפני זה. אז היתרון של זה, הוא שאם אתה באמת מצליח לחקור הכל - זהו, הגעת לאמת האבסולוטית והמוחלטת. אבל החיסרון של זה, הוא שאין שום יצור עלי אדמות שיכול לברר את האמת של הכל, עד הסוף. זה לא בתחום של חקר בן תמותה. וכאן מגיעה התפיסה השניה.
באופן כללי, שתי הגישות הללו הן של הנביא ושל הפילוסוף, בקווים כלליים ועם שינויים. אבל זה דיון קצת אחר.
יש תיאוריה של הרב משה רט שלפיה הכל נמצא בתוך התודעה - ובעצם מה שאתה קולט בתוך התודעה נקרא אמת
לכן גם אם אדם הוזה ובטוח שהוא רואה כיסא אז בשבילו יש כאן כיסא באמת!
כי האמת נמדדת לפי מה שהתודעה משדרת לך - וזה שרק לך התודעה משדרת את זה לא הופך את זה לשקר
קצת מסובך...
מקווה שהובנתי
אם לא אז תקרא עוד קצת על התאיוריה של הרב משה רט באתריו וספריו
חוץ מאת המשפט הזה כמובן
המושג "האמת שלי" מערער את הגדרה של אמת.
יש דעה סובייקטיבית, ויש את המציאות.
מזכיר לי את הסרט הזה
"מתמטיקה אלטרנטיבית"
(אפשר לשים כתוביות בעברית עם לוחצים על הסימון של הכתוביות ואז על ההגדרות ובוחרים כתוביות ואז עברית)
חוץ מכמה חברים שלי שכנראה לא ממש הבינו את משמעות המושג אמת.
זה סרט צנוע לגמרי עם מסר מאוד חשוב.
מספר על מורה לכיתה א' שעוברת על מבחן עם אחד התלמידים, היא מסבירה לו 2+2=4 והוא מתעקש שזה 22.
יום אחר כך ההורים שלו באים להיפגש עם המורה,
הם לא מבינים מה הבעיה בתשובה שלו, וכועסים אליה שהיא כופה את האמת שלה על התלמידים,
והאמא נותנת למורה סתירה.
יום אחרי זה היא פוגשת את המנהל שאומר לה שזה לא מתפקיד בית הספר להגיד לילדים מה נכון או לא,
היא עונה שזה בדיוק התפקיד של בית ספר, והוא אומר שהיא צריכה התנצל בפני ההורים.
יום אחר כך יש הפגנה של הורים זועמים שצועקים: "למה את בכלל מלמדת אם את שונאת ילדים!?"
ו"תפסיקי לדחוף את העמדה המוטה שלך לגרון של הילדים שלנו"
"תפסיקי לערער את הביטחון העצמי של הילדים!"
היא בקושי מתחמקת מההפגנה וניצבת מול וועדת ההנהלה.
היא אומרת להם: "בטח העניין יעבור אחרי שבוע"
והם אומרים: "זה לא אפשרי כי ההורים האלה תובעים אותנו על "גרימת מצוקה נפשית לקטין"."
-"בסך הכל אמרתי לתלמיד ש2+2=4"
"אנחנו צריכים שתחזרי בך מהאמירה הזאת ולהגיד שאת פתוחה לרעיון שיש כמה תשובות נכונות."
-"אסור לתת להם להתעלל בנו, כל זה מטופש."
-"זאת הבעיה שלך, כל מי שלא מסכים איתה הוא טיפש לדעתך."
-"אין דבר לא להסכים איתו, יש רק תשובה נכונה אחת."
-"אז כדאי שתהיה לך את התשובה הזאת בבית המשפט.
-"יש לי את התשובה, היא 4."
הם משעים אותה עד שהיא תשקול מחדש את הדעות הקיצוניות שלה.
בבית שלה היא רואה חדשת המקרה שלה.
כתבי חדשות מערוצים שונים אומרים כל מיני דברים
"מורה קיצונית נתפסה מפרה את זכות חופש הביטוי של התלמידים שלה"
"המורה האליטיסטית הזאת אמרה לתלמיד המסכן שרק התשובה שלה נכונה ושום תשובה אחרת לא מתקבלת"
"שמעתי שאחרי שנה התלמידים עוזבים אותה ועוברים למורה אחרת"
והמורה עונה: "זה נקרא לעלות כיתה!."
כתב אחר אומר "יש מומחים שאומרים ש2+2=4 ואחרים אומרים ש2+2=22"
והיא עונה: "אין שום מומחים שאומרים את זה."
מצלצל הטלפון, ואומרים לה שהיא מפוטרת, ושתלך מחר לבית הספר לקבל את המשכורת האחרונה שלה.
היא הולכת לשם יום אחר כך, וכל הכניסה מלאה בכתבים,
המנהל אומר שהוא מצטער שזה קרה, אם היא רק הייתה יכולה להיות יותר בעלת ראש פתוח.
היא עונה שאי אפשר להיות עם ראש פתוח במתמטיקה, ומה לגבי יושרה אקדמית?
והוא עונה שהיא קבלה אזהרה, קיבלה הסבר, *ולמרות זאת, היא התעקשה.
הוא אומר שהיא עדיין תקבל את המשכורת שלה.
הוא מחשב 2,000 על המשכורת הקודמת, ועוד 2,000 עד המשכורת הנוכחית וביחד זה 4,000 אלף.
היא עונה לו "לא נכון, זה 22,000 אלף"
והוא לא יכול לתקן אותה כי כל הכתבים צמודים אליו.
רוב מה שרואים זה שיחות, אולי כמה צעקות ששומעים ברקע של ההפגנה, אבל אין שם אלימות.
המשפט "ולמרות זאת, היא התעקשה" מקודם בשמאל הקיצוני בארצות הברית בתור "העצמה פמיניסטית"
רק העובדה שזו אישה והיא מתעקשת נשמע להם טוב.
אז אני חושבת ששמו את המשפט הזה פה בשביל להפוך את המשמעות שלו,
רק העובדה שאישה מתעקשת לא אומר שהיא איזה לוחמת פמיניסטית בעד כל מה שהם רוצים.
נשים יכולות להיות גם ימניות, הן יכולות לצאת נגד מוסכמות הפוסט מודרניזם,
וזו ההתעקשות הראויה, לא סתם התעקשות בלי הקשר רק על בסיס המין של אותו אדם, התעקשות על האמת האמיתית.
אולי זה לא קשור, אולי הם לא חשבו על זה, אבל זה סתם עלה לי לראש כשצפיתי בזה מחדש לפני כמה שבועות.
אדם צריך כל החיים לחפש אמת ולשדרג אותה ובחיים הוא לא יגיע לאמת טוטאלית.. אבל כן מותר להאמין באמת שלך
למה כ"כ משעמם פה?????
או לשטו"ל
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הספר:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com
אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.
אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.
אולי די כבר?!
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com
האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?
בדיוק כמו בחיים האזרחיים
הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.
ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר
אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא
ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.
הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.
בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf
יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.
כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
אשמח לתגובות....
אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"
הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.