בך... האם יש דרך לדעת מה האמת? תלוי בקשר למה, אם אני רואה כיסא נגיד אז אני רואה כיסא וזה אמת אף אחד לא יוכל להגיד שאני לא רואה כיסא. הכיסא באמת קיים מחוץ לתודעה שלי? אין דרך לדעת.

(או מנסה לענות... על שאלה טובה ויפה כזו אפשר רק לנסות...)

הפילוסוף קאנט טען שבאמת אין שום דרך לדעת על שום דבר האם הוא אמת. ולכן גם על ההנחה שאני קיים יש ספק. עקב כך הוא הבין שצריך להתחיל במונח הראשוני ביותר, שעליו אין שום עוררין, וממנו להמשיך לשאר ההנחות. אותה הנחה ראשונית הייתה - 'אני חושב'. משמע - 'אני קיים'. זה ממנו.

שני דברים על כך: א. גם הוא עצמו -מסכים עם הטענה שלא ייתכן שאנחנו חיים באשליה או בדמיון בלבד. יש איזה משהו אמיתי בתוך כל המציאות שלנו, ואותה אנחנו שואפים לחפש. אז כן, יש אמת ואנחנו רוצים לגלות אותה.

ב. איך מגלים את אותה אמת (וזו בעצם שאלתך)? אז מכאן דרכינו מתפצלות לשני כיוונים שונים. אם אתה מאמין בתורה שבע"פ, במה שהנחילו לנו קודמינו - בפרט, ובכח של המסורת - בכלל; כיוון אחד. או שאתה לא מאמין - כיוון שני.

לכיוון הראשון - לדוג' בתורה, על שאלות אמוניות כלשהן, על תפיסות תאולוגיות באופן כללי, ועל כל טענה לאמת כלשהי - אתה יכול להתבסס על קודמיך. אתה מכיר שישנו מקור לאמת, שעבר במהלך השנים, ואותו אתה מקבל.

לכיוון השני; אתה לא יכול להתבסס על אחרים, על טענה כלשהי, או על שום דבר בעולם הזה, תכל'ס. אתה צריך להטיל ספק ב  כ ל   דבר, כי אולי הוא לא באמת מה שאתה חושב וסבור שהוא. אתה לא יכול להאמין בכלום. אתה צריך לחקור הכל, מבראשית, ועדיף גם מלפני זה. אז היתרון של זה, הוא שאם אתה באמת מצליח לחקור הכל - זהו, הגעת לאמת האבסולוטית והמוחלטת. אבל החיסרון של זה, הוא שאין שום יצור עלי אדמות שיכול לברר את האמת של הכל, עד הסוף. זה לא בתחום של חקר בן תמותה. וכאן מגיעה התפיסה השניה.

באופן כללי, שתי הגישות הללו הן של הנביא ושל הפילוסוף, בקווים כלליים ועם שינויים. אבל זה דיון קצת אחר.

יש תיאוריה של הרב משה רט שלפיה הכל נמצא בתוך התודעה - ובעצם מה שאתה קולט בתוך התודעה נקרא אמת

לכן גם אם אדם הוזה ובטוח שהוא רואה כיסא אז בשבילו יש כאן כיסא באמת!

כי האמת נמדדת לפי מה שהתודעה משדרת לך - וזה שרק לך התודעה משדרת את זה לא הופך את זה לשקר 

קצת מסובך...

מקווה שהובנתי

אם לא אז תקרא עוד קצת על התאיוריה של הרב משה רט באתריו וספריו

חוץ מאת המשפט הזה כמובן

המושג "האמת שלי" מערער את הגדרה של אמת.

יש דעה סובייקטיבית, ויש את המציאות.

מזכיר לי את הסרט הזה

"מתמטיקה אלטרנטיבית"

(אפשר לשים כתוביות בעברית עם לוחצים על הסימון של הכתוביות ואז על ההגדרות ובוחרים כתוביות ואז עברית)

חוץ מכמה חברים שלי שכנראה לא ממש הבינו את משמעות המושג אמת.

זה סרט צנוע לגמרי עם מסר מאוד חשוב.

מספר על מורה לכיתה א' שעוברת על מבחן עם אחד התלמידים, היא מסבירה לו 2+2=4 והוא מתעקש שזה 22.

יום אחר כך ההורים שלו באים להיפגש עם המורה,

הם לא מבינים מה הבעיה בתשובה שלו, וכועסים אליה שהיא כופה את האמת שלה על התלמידים,

והאמא נותנת למורה סתירה.

יום אחרי זה היא פוגשת את המנהל שאומר לה שזה לא מתפקיד בית הספר להגיד לילדים מה נכון או לא,

היא עונה שזה בדיוק התפקיד של בית ספר, והוא אומר שהיא  צריכה התנצל בפני ההורים.

יום אחר כך יש הפגנה של הורים זועמים שצועקים: "למה את בכלל מלמדת אם את שונאת ילדים!?"

ו"תפסיקי לדחוף את העמדה המוטה שלך לגרון של הילדים שלנו"

"תפסיקי לערער את הביטחון העצמי של הילדים!"

היא בקושי מתחמקת מההפגנה וניצבת מול וועדת ההנהלה.

היא אומרת להם: "בטח העניין יעבור אחרי שבוע"

והם אומרים: "זה לא אפשרי כי ההורים האלה תובעים אותנו על "גרימת מצוקה נפשית לקטין"."

-"בסך הכל אמרתי לתלמיד ש2+2=4"

"אנחנו צריכים שתחזרי בך מהאמירה הזאת ולהגיד שאת פתוחה לרעיון שיש כמה תשובות נכונות."

-"אסור לתת להם להתעלל בנו, כל זה מטופש."

-"זאת הבעיה שלך, כל מי שלא מסכים איתה הוא טיפש לדעתך."

-"אין דבר לא להסכים איתו, יש רק תשובה נכונה אחת."

-"אז כדאי שתהיה לך את התשובה הזאת בבית המשפט.

-"יש לי את התשובה, היא 4."

הם משעים אותה עד שהיא תשקול מחדש את הדעות הקיצוניות שלה.

בבית שלה היא רואה חדשת המקרה שלה.

כתבי חדשות מערוצים שונים אומרים כל מיני דברים

"מורה קיצונית נתפסה מפרה את זכות חופש הביטוי של התלמידים שלה"

"המורה האליטיסטית הזאת אמרה לתלמיד המסכן שרק התשובה שלה נכונה ושום תשובה אחרת לא מתקבלת"

"שמעתי שאחרי שנה התלמידים עוזבים אותה ועוברים למורה אחרת"

והמורה עונה: "זה נקרא לעלות כיתה!."

כתב אחר אומר "יש מומחים שאומרים ש2+2=4 ואחרים אומרים ש2+2=22"

והיא עונה: "אין שום מומחים שאומרים את זה."

מצלצל הטלפון, ואומרים לה שהיא מפוטרת, ושתלך מחר לבית הספר לקבל את המשכורת האחרונה שלה.

היא הולכת לשם יום אחר כך, וכל הכניסה מלאה בכתבים,

המנהל אומר שהוא מצטער שזה קרה, אם היא רק הייתה יכולה להיות יותר בעלת ראש פתוח.

היא עונה שאי אפשר להיות עם ראש פתוח במתמטיקה, ומה לגבי יושרה אקדמית?

והוא עונה שהיא קבלה אזהרה, קיבלה הסבר, *ולמרות זאת, היא התעקשה.

הוא אומר שהיא עדיין תקבל את המשכורת שלה.

הוא מחשב 2,000 על המשכורת הקודמת, ועוד 2,000 עד המשכורת הנוכחית וביחד זה 4,000 אלף.

היא עונה לו "לא נכון, זה 22,000 אלף"

והוא לא יכול לתקן אותה כי כל הכתבים צמודים אליו.

רוב מה שרואים זה שיחות, אולי כמה צעקות ששומעים ברקע של ההפגנה, אבל אין שם אלימות.

המשפט "ולמרות זאת, היא התעקשה" מקודם בשמאל הקיצוני בארצות הברית בתור "העצמה פמיניסטית"

רק העובדה שזו אישה והיא מתעקשת נשמע להם טוב.

אז אני חושבת ששמו את המשפט הזה פה בשביל להפוך את המשמעות שלו,

רק העובדה שאישה מתעקשת לא אומר שהיא איזה לוחמת פמיניסטית בעד כל מה שהם רוצים.

נשים יכולות להיות גם ימניות, הן יכולות לצאת נגד מוסכמות הפוסט מודרניזם,

וזו ההתעקשות הראויה, לא סתם התעקשות בלי הקשר רק על בסיס המין של אותו אדם, התעקשות על האמת האמיתית.

אולי זה לא קשור, אולי הם לא חשבו על זה, אבל זה סתם עלה לי לראש כשצפיתי בזה מחדש לפני כמה שבועות.

אדם צריך כל החיים לחפש אמת ולשדרג אותה ובחיים הוא לא יגיע לאמת טוטאלית.. אבל כן מותר להאמין באמת שלך 

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....