הוא הרגש שנוצר אצלך

אם זה מביא אותך להתרגשות, שמחה, הרחבת אופקים, התפתחות
זה מהמם.

ואת עוד מציינת שאת מתקדמת.

מתי זה בעייתי?

כשנכנס שם ריצוי
אני חייבת להבין כל מה שהוא אוהב

אני חייבת לאהוב מה שהוא

אני צריכה להיות כמוה

כשאת מאמצת את הזהות שלו בצורה טוטאלית, זה לא טוב לשניכם.

פחות נשמע ככה מהתיאור שלך פה)

אז תשאלי את עצמך:

מה זה עושה לי?

אם זה עושה לך טוב - עופי על זה

אהבתי את התשובה ואשמח שתפרטי יותר.

כאשר זה כן נובע מריצוי, האם בהכרח זה יוביל להרגשה לא טובה?

כתבת שאם יש שמחה והתרגשות זה סימן טוב,

האם לא יכול להיות שזה כן נובע מ "צריכה להיות כמוהו" ותלותיות מסוימת ובכל זאת זה יתן הרגשה טובה? 

אני בעצם הגבתי לתשובה של @יודו ל-ה' חסדו, אבל מה שכתבת הוא בהחלט נכון ואמיתי.

תודה

ובטחון
אבל בשלב כלשהוא, יש התפכחות 

או לפעמים מהתחלה מרגישים עם זה נאחס.

יש איזה קול פנימי שלוחש, זה לא טוב לך. מספיק...

ויש קול אחר וחזק שמושך להמשיך ולאבד את עצמך.
ואז יש מקום לבדוק, במה התרחקת מעצמך.

זה מאד אישי...

במידה וזה בצורה טבעית 

מתוך החיבור שלך ולא מתוך רצון לעשות בשביל הצד השני 

אולי שקשר עוסק בדברים רמי מעלה ופחות בדברים פשוטים של היום יום זה דבר שיכול להעלות חשש.

המפגש הבלתי אמצעי בין אנשים הוא הרבה יותר זין בדרך כלל בדברים פשוטים, רגשות ממשיות ולא אידיאלים רמי מעלה.

אבל זה ממש לא מחייב שאפשר גם לעסוק בזה. וזה לא סותר את זה שזה גם חלק מעולם הרגשות שלנו (שלמי יותר שלמי פחות)

אבל על פניו נשמע מגניב.

ממה יש לחשוש?

עד כמה חשבה לך להמשיך לעורר והעמיק בדברים הללו?

אם חשוב לך - איך תוכלי לעשות את זה?

לא מפתיע אותי שהרצון לידע ורוחניות יבוא מצד משהו עם נסיון ישיבתי. בכלל לא מפתיע.

ואם זה משהו שבאופן טבעי מעניין אותך (גם לפניו), לא כזה מפתיע אם בשהות ממושכת עם בייניש את תתעוררי לזה.

להיות סתם בייניש זה הזוי. 

להיות בייניש שלא חושב זה נשמע לי תרתי דסתרי.

לגופו של עניין - שאפו!

לא שאת צריכה אישור ממני, אבל בכ"ז.

אין דבר מבורך יותר משילוב כזה.

נפלא מאוד מאוד!

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳