יש מלא לבושים של החיים שצריך לברור ולהבין.
מרכז המור והר הרב. עד מתי.
הנותן מתנה לחברו צריך להודיעו. הם יודעים בעצמם כמה שהם זכו. פשוט להעריך ולייקר אותם.
להבין שנקודת זמן היא פשוט טעות ולאא לחזור על זה.
לפחד רק מה'.
כל אחד צריך רב קטן בתוכו. איפה זה מתבטא הא?!
"שתזכי למלאות משאלות לבו של הקב"ה לטובה" (הרב וישליצקי) או אמן שגם אנחנו פה עכשו נזכה
להיות כלי ראוי, שוב הגדלות הזאת שלא מוצאת מנוח בקוטן
למה המילה שטייגען באה לי בקטע אחר
הוא רוצה להיות עץ אתרוגים, למה?
הם מצחיקים ברמות על חלל. מאבדים את זה לפעמים.
כל הפוסל במומו פוסל? אךך.. מי אמר שזה מום וכאילו בכח עכשו נחנק לנו עם משפט ערטילאי שכזה?
כל המסגרות האלה צריכות להיפתח
צריך ים ורוח טובה ופינה בצד עם משקפי שמש אולי ואולי גם לנסות להתפלל אם לא המוני מדי. ואולי גם לבכות.
הוא נפטר ולא התפללנו. וזה. גדול מדי לומר.
וגם ראוי לכם לבטוח בי מה שזכיתם שאהיה לכם רבי כזההה. איי איפה השיר הזה היום. דיי. חלאס.
חיזק את אחד שיהיה בשמחה ואמר שראוי לו לבטוח בשם יתברך ואף על פי שאין אתם יודעים מגדולתו יתברך ראוי לכם לסמוך עלי
צריך אוויר הרים לפני האוויר פסגות
שמחס
אוכ מה נסגר

אוי זה טוב!