אני אצביע לך. סתם שתדעי. (:

תשובה יפה.

יתכן שהדבר נובע גם מחוסר מודעות שלה,

ואולי גורם שלישי יוכל להסב את תשומת לבה לעניין.

אם אתה מרגיש מספיק קרוב בשביל לדבר אליה בחיבה גלויה, אז אתה אמור להרגיש גם מספיק קרוב בשביל לדבר על מה שמפריע לך.

כדאי לך לפתוח את הנושא בשיחה, ולשמוע מה דעתה.

אולי היא באמת עוד לא במקום שבו אתה נמצא והיא צריכה עוד זמן, אולי היא עדיין לא מרגישה בנוח לתת ביטוי לחיבה שלה כלפי גבר (על אף שהחיבה כן קיימת), אולי היא חוששת שדווקא אתה תרגיש לא בנוח אם היא תגיד את מה שיושב לה בלב...

במקום לעסוק בניחושים על מה זה אומר לגביה ועל האופי שלה, הכי טוב - לשמוע אותה.

צריך לעשות אבחנה אם היא כן מאוד אוהבת אבל משהו שכלי/טכני/נפשי או לא יודעת מה מפריע לה

אוו, וזה מאוד חשוב, שהיא שכלית מאוד רוצה את הקשר, אבל משהו רגשי מפריע לה/לא מספיק לה/ מציק לה וכו'

אתה יודע להגיד על מה זה יושב?

אישית הייתי במצב הזה שהבחור רצה ואני התלבטתי, אבל אהבתי מאוד מאוד, סתם נמנענו מלהגיד את זה אחד לשני כי דגלנו בזה שאומרים רק אחרי חתונה ואם אומרים אז ברמז ממש... 

אבל הוא ידע שמבחינת רגש אני לגמרי שם.

זאת ידיעה חשובה.

ולא חושבת שיש טעם שתגיד לה שאתה אוהב אותה, זה יכול רק להלחיץ, אם דיברתם על זה כבר בינכם אז אני חושבת שהיא הבינה שאתה שם... 

וגם בשבילך אני אומרת, זה לא נעים להגיד מילים של אהבה וחיבה שהבחורה לא שם (שוב, אם באמת היא לא שם...)

ויש שלב שעוד פגישה ועוד פגישה לא כזה יעזור למצב, בעיניי זה רק מסתבך יותר ויותר.

יש שלב שצריך לקבל החלטה.

ואם הפגישות לא עוזרות, אז הולכים למישהו שיעשה סדר בדברים. מישהו מקצועי.

ואני לא יודעת אם זה המקום שלך לפתוח את העניין הזה. אני זוכרת שאצלי הקשר נהיה כל כך כבד, כי הבחור כל הזמן ניסה להיות במקום שמבין מה ולמה מפריע לי. מצד אחד כן הייתי צריכה שיקשיבו לי, מצד שני זה הרגיש לא פייר בשביל הבחור.

נוצר מצב שפשוט רוב השיחות או הפגישות היו על אם המצב אצלי השתפר, ואיך אפשר לשפר.. ופשוט היה קשה להתמקד נטו נטו בלעשות כיף ביחד... 

אבל אם כן תעשו שיחה על זה אז אפשר לבדוק את הנקודות הבאות

מה מפריע:

*אישיות? 

*רמת ועוצמת רגש/משיכה? (רגש)

*משהו בפנים לא מתיישב לי/ אומר לי שאין התאמה? (רוחני)

* זה לא מה שחלמתי/רציתי (שכלית)

*משהו לא מוצא חן (דיבור, משהו בשפת גוף, משהו בקול, משהו במראה וכו')

*משהו בתקשורת מרגיש חסר?

איזו הרגשה חסרה שהייתי רוצה שתהיי:

*הרגשה של כיף?

*ביטחון?

*שמחה?

התחתנתי לפני חודש וקצת ב"ה וזה היה המצב שלי ושל בעלי בדייטים, ואפילו חלק מתקופת האירוסין..
הוא היה הרבה יותר מהיר ממני, בהכל- נפתח יותר מהר,החליט יותר מהר, הביע הערכה ואהבה יותר מהר..
ככה קרה שבשלב שהוא הציע לי היה ברור לי שזה זה, אבל עדייין לא הייתי במקום המחמיא, מביע הערכה וקרבה וכו..
וכן אני גם ממש בנאדם חם ואוהב עם חברות שלי. זה לא קשור. פשוט מאוד מאוד התביישתי. מאוד.
והוא חיכה בסבלנות, לא הלחיץ אותי או משהו, המשיך לפרגן ולאהוב וכו ובסוף זה קרה..
חומת הבושה נסדקה, והצלחתי לאהוב אותו גם במילים..
וב"ה עכשיו אנחנו לגמרי מאוזנים, מחמיאים מפרגנים אוהבים באותה מידה , וחיים באושר ואושר , ובכלל לא יבשים..
קיצור, אני חושבת שתתן לה את הזמן שלה. זה יבוא.
בהצלחה!

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?