כרגע לא בשלב ההקלה, וגם לא בשמחת התרת הספקות. מקווה שזה יבוא.

כן יעניין אותי להבין יותר את התחושה ואם תרצי לפרט יותר.

אבל בכל מקרה טוב שקרה דבר כזה, גם אם זה מטלטל, זה שלב חשוב

וארוך מאד.

שורה תחתונה,

אחרי בירור עצמי ארוך ועם אנשי מקצוע,

מסתבר שהקשר היה לא בריא. היו דפוסים בעייתיים. כל מה שהיייתי צריכה זה להקשיב ולא להתעלם מתחושת החוסר נוחות שלי. אחרי בחינה של העובדות מסתבר שיש לה על מה להסתמך...

זה מטלטל כי אני רק חושבת לאן הייתי יכולה להיכנס אם הייתי ממשיכה להתעלם....

לא תמיד צריך להסביר. את יודעת מהגוף!

וזה חשוב כדי להבין איך לזהות ולשים לב וכו'

יש הרבה גברים שיודעים להרגיש אינטואיציה.. אבל אין לי מושג להסביר מאיפה זה עולה בהם..

לכן אני אמשיך לומר שגברים לוקחים את זה למימד השכלי.
אצל נשים זה עולה מהגוף.

לא חולקת על זה שצריך להקשיב לאינטואיציה. חולקת על זה שהיא לא צריכה ביסוס שכלי.

בהבנה שלי אינטואיציה מורכבת מכל מיני דברים שהחושים שלנו קולטים באופן לא מודע.

אנשים ללא מודעות מפותחת, יגידו: אני מרגיש כך ולא ידעו להסביר, וזה בסדר.

אבל ככל שאדם מפתח מודעות לעצמו ולתחושותיו, הוא בהחלט יכול "להסביר" את האינטואיצה ולתת לה סימוכין מהמציאות. (רק שזה עלול לקחת זמן. כי התחושה עולה ראשונה, ועד שאתה עולה על המקור שלה, לא תמיד זה קל)

כלומר יכול להיות שאחרי תקופה כן הדברים יתבהרו בשכל

בכל אופן, לא תמיד שכל זה מעניין...

לפעמים התחושה מספיקה

רק חשוב לברר שהתחושה אובייקטיבת למקרה הזה ולא יושבת על אי אילו חוויות מוקדמות אצלך.

אם יש שם משהו מודחק, זה יהיה יותר פחד מאשר ידיעה.

ואם אי אפשר להסביר אותו איך זה יכול להפוך לידיעה?

אם הצלחת להסביר כנראה זה נכון.

ואם לא אולי יש דברים מודחקים.

וגם,

תמיד נכון לבחון את התחושה בהקשרים נוספים.

למשל, אם יש בחורה שבכל קשר שמתקדם פתאום "יודעת" כלמיני דברים שליליים על הבחור, כדאי שתבדוק מה אצלה גורם לכך לחזור שוב ושוב.

יש דברים שידעתי מהגוף שלי ועשיתי לפיו גם אם אח"כ בדיעבד היה אפשר לראות שהם עובדים ויש בהם הגיון..
בתחילת הדרך לא מצאתי בהם הגיון ואף עשיתי נגד כל מה שיעצו לי אחרים.
פשוט ידעתי את זה.. אין הסבר.

אני טיפוס ריאלי במקור 

אבל עם אינטואיציות חזקות.

כך שדי קשה לי לקבל אותן כפי שהן בלי לעשות גם את הבירור השכלי.

ייתכן שזה אינדיבדואלי.

אולי יש תחושות שבאמת עולות מהגוף

אבל לדעתי יש תחושות שעולות מצד הרגשות בלי קשר לגוף... 

יש כאלו שיגידו נשמה, אבל גם זה לא יודעת כמה זה נכון...

זה משהו שאי אפשר לערער עליו מתוכך.
זה לא רגש..

אז יש רגשות

תחושות (יותר גוף)

וידיעה פנימית (שאני ממש מבינה על מה את מתכוונת, נראלי...) 

אני מנחה בנושא הזה נשים ולא גברים

מתפללת איתכם!

כי העונג כולו שלי

ברור שיש לזה התבססות שכלית,

אבל לפני שהמוח הצליח להבין מה מפריע לו, הלב כבר שולח לי אזהרה. 

זה גם נשמע הגיוני..
הלב והרחם הם מקבילים.

במסכת ברכות סא.

"תנו רבנן: כליות יועצות, לב מבין וכו' 

אני אומר ברצינות. יש המון דרשות של חז"ל על זה.

יש שכל, יש לב, ויש כליות. 

כליות זה ידיעות שמתעוררות באדם באופן טבעי. כתוב על אברהם אבינו שהיו לו כליות יועצות שלמדו אותו תורה. כלומר הוא ידע את התורה באופן טבעי, היא התעוררה בו מתוכו. 

לרוב אנשים קוראים לזה "תחושת בטן". מתעורר בך תחושה לגבי דבר מסוים אם הוא טוב או לא, ואתה לא תמיד יכול להסביר באותו רגע למה את מרגיש כך. 

ויופי שזה המצב.

כי אם כן מסקרן... ואיך הגעת להבנות???

(אלא לא- אז לא משנה..)

איך הגעתי להבנות? 

דיברתי עם עצמי הרבה 

ועם אנשי מקצוע.

נתתי לעצמי להרגיש את הקיצוניות ברגשות שהיתה שם

ולהבין שהכל יושב על אותו בסיס.

ובעיקר, קיבלתי גיבוי על להקשיב לתחושות שלי, גם אם הן לא מוסברות.

ובעזרת אנשים טובים (ומקצועיים) גם להסביר אותך לעצמי, ולראות שאני לא איזה מדומיינת שחיה בסרטים (ואולי כן... עדיין תמיד יכול להישאר הספק שאולי הכל יושב על פרשנויות שלי. ולכן זה עוזר כשמקבלים על זה גיבוי ממישהו ששומע מבחוץ אץ כל הצדדים)

אין לי מושג איך אני ממשיכה מכאן.

(לקשר הבא)

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)

אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.

וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.

לפי ענ"ד.

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה, 

ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.

לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.

הוא כמובן לא קשור לכאן

באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?