ב"ה אין אבדות בנפש וגם הפגיעה הכספית לא באמת נורא.
אבל זה היה יום שהתחיל מהשורה לא טובה והוביל לרצף ענק של התלבטויות, קושי עצום בקבלת החלטות, המון המון המון בכי ותוך כדי לנסות להמשיך לעבור את היום.
בסוף קיבלנו החלטה, יותר נכון, אני קיבלתי ובעלי האהוב (שכל היום היה בצד החזק ואני הייתי שבורה ולא מתפקדת) הלך עם ההחלטה שלי.
ברור לי שהוא היה מעדיף שנעשה את זה בהרבה דרכים אחרות, אבל עשינו את זה ככה כי לא היה יותר טוב. ואגב, הוא יצא יותר "נפגע" מההחלטה שקיבלנו.
וזה תמיד ככה!!!!!!!
תמיד עושים מה שיותר טוב לי! הוא פשוט נותן את כל כולו, גם עם זה על חשבונו.
וקשה לי! למה אני לא יכולה גם קצת.
לא יודעת מה אני רוצה.
בעיקר הרגעה וחיזוק.
אוף! זה היה יום כ"כ נורא.
וכדי לסיים את היום בבאסה, עכשיו גיליתי שבטעות כתבתי הכל בפורום של "נשואים טריים" במקום פה. למרות שממש מבקשים לא להשתמש בניק הזה לשם.
@קרן הפוך וכל המשתמשות בניק, מבקשת את סליחתכן!
מקווה שתמחלו לי אחרי יום כזה...



