ואין בי מילים, אין בי מילים

פאק

(אין דבר שהשנאה שלי פסחה עליו.
אני פאקינג--------).

רק לנסות לכתוב.
אני עם התקיעות המוחלטת שלי במיטה, עם הכל כך מעט נסיון בחוויות עולם רגילות כאלה, אנשים ודיבורים, ושלא נדבר על דברים קצת יותר גדולים, אהבה או עישון ושתיה או טיול בחו"ל או בארץ, אני עם כל מעט החוויות שיש ברשותי, כבר נמאס לי מהכל, רוצה לסיים את הסיבוב פה ולשקוע.
עוד לא נגעתי בכלום וכבר נשרפתי מהכל. חיים מזויינים. בזמן האחרון מסתובבת לי בראש מחשבה מטרידה במיוחד הלוך וחזור, קדימה ואחורה. ככל הנראה היא באה כדי לכסות על הפחד מטיפול, הפחד להתחכך במציאות כלשהי מחוצה לי. אולי לא נועדתי לי להיות בכלל אדם. אני טעות מצערת של אלוהים. אני נולדתי אינני. זאת לא מחשבה רציונלית במיוחד, אני יודעת. לא שיא האינטליגנציה. ובכל זאת, זה הפשר היחיד שאני מוצאת לקיום שלי, הכל כך בלתי אפשרי. הוא בלתי אפשרי, כוסעמק ערס, בלתי אפשרי.

פאקינג הורים.

(אני אמרתי, במילים אני אמרתי והיא התעלמה)

אז כן, אני בהפסקה מהחיים עכשיו

חיים גועל נפש

בכל מקרה, ממש עצוב לקרוא את השרשור הזה
אין לי ממש מילים להגיד. רק תמיכה וחיבוק.

זה באמת מהנטושים 

לא נכנסת הרבה לערוץ, אבל כן, פה לפעמים

ואני זמין בפרטי, אם אשתכנע שאתם נורמלים גם בוואטצאפ.