למה אני ככ קשה עם זה ועם עצמי.
אני רעבה ככ אבל אין לי כוח לקדם את העניין ו,זה קצת לא טוב.
מותש לי אבל שמח מישום מה למרות שבתוכנית גלותית,תשעה באב אמור להיות השבוע ואני אמורה להיות בחדר לבד וזה קצת מפחיד אותי כי,מגילת איכה וכל זה..ו,שנה שעברה,רק הסתכלתי עלייה ובכינו ביחד ו,קראנו את המגילה עם דמעות דמעות ו,היא פשוט אבאלה איזו זיסי איך זכיתי לקבל מימנה והיא בכלל בת שישים ומשהו,אולי זה מה שגורם להידבק באמת הנצחית שלה ו,אני מתגעגעת אליה קשות אבל עכשיו במיוחד היא לא תכניס אותי לבית שלה כי היא ובעלה בסיכון ואני צריכה רק טיפה טיפה משהו אמיתי אךך טאטי