ההלוויה הזאת חתכה בלב.

ניסיתי להיות איתה כמה שיכולתי.

השתדלתי לא להסתכל לה בעיניים.

לא הצלחתי לעכל שהם מכסים אותו.

והם מסתכלים ולא עושים כלום.

למה אף אחד לא עוצר את הטירוף הזה.

הם המומים מדיי. מבינה?

מכסים אדם. 

אדם.

אדם.

א ד ם

שסיים את תפקידו בעולם הזה.

הוא בא ושאל אותנו מה אנחנו רואות בפלאפון

מהר זרקתי לו שמכסים תיבת אוצר. 

שיישאר תמים. שיהיה שמח. החיים עוד לפניו.

מכסים תיבת אוצר. אמא זרמה איתי.

רציתי ללכת.

נשארתי.

חיכיתי.

שייגמר.

הלב התמלא עוד ועוד.

בדברים שנצטרך לחבק ולסדר לאט.

כל הפסוקים שהרב אמר שם.

חילחלו עמוק ללב. 

ה-יתגדל ויתקדש היה עוצמתי ככ, המשפחה התאחדה סביבו.

רק אתה יודע באמת הכל.

רק אתה.

רק אתה.

אנשים שמתעסקים בזה

חושבים הרבה יותר על החיים והמוות.

יום אחד הולכים מכאן.

את מבינה?

אני לא רוצה להבין.

זה מפחיד אותי.

מאד מאד מאד.

המוות,

כישוף

מי צריך מזרנים כשהיא מכשפת אותך

כשלא יודעים למה כל דבר נועד מתחילים להתבלבל

כמה מילים צריך בשביל לבטא כלום?

מצב רוח קפקאי

הכל מבולבל

שומע את מאיר בנאי ואת אביתר בנאי

אחים אבל לא קשורים

טים מאיר בלי לחשוב בכלל

מה שמאיר בנאי מספר לנו בשירו של שפשף זה שהחיים הם לא רק יחד כל הדרך אלא שכולנו בסוף נהפוך לאבק כוכבים דהוי במערכת עיכול של לווייתן חלל

לפחות הקצב טוב

רוצה לעלות אלי להיות האבק שלי הערב או שאת מעדיפה שנחכה למפץ הגדול הבא

יש מסדרון ארוך בין מה שאני רוצה להגיד לך לבין מה שהאצבעות שלי מקלידות

במסדרון הזה יושב פקיד שחותם על אישורים

כרגע הוא בהפסקה אז אני פשוט אשלח לה רצף של תווים חסרי פשר ואקווה שהנשמה שלה יודעת לפענח כתב יתדות

ראיתי את הסטורי שלה

וכן אני מקנאה. מודה בזה.

אני יודעת שחברויות לא נשארות לנצח

אבל דמט באלי את זה שוב

באלי אנשות שהיו איתי בתוך השיט והן היחידות שהיו איתי שם

אולי זה טוב שאין אותן עכשיו

אבל פאק זה נראה שלהן ככ טוב

ולי ככ רע

והן ביחד ונשארו חברות

ואני קצת חסרת חברות כרגע

למה לעזאזל אני מתגעגעת לפעם.

שום טוב לא היה שם. כלום.

אז מה יש לך מפגרת

המילים שלה מהבוקר לא יוצאות לי מהראש

למה זה עדיין משפיע עליי ככ חזק. מה נדפק איתי

ולראות אותו לא עשה לי טוב

ולקרוא את מה שהוא כתב עוד יותר

למה אני כישלון.

באלי לצרוח לאלוהים אבל אני שונאת אותו עכשיו

פאק.

למה לא היום

מה שבטח יבוא

כבר מחר

זה כנראה אנשים שמאחלים את זה

יודעים שיבוא מחר אז מתחילים כבר מהיום

כשרוקפור שרים את זה זה עוד טוב

אפשר למשוך את שבת גם לראשון

להאריך את הסוף

שעון קיץ

מי בנוי לחזור הביתה מהעבודה כשעוד אור אמצע היום

גבר צריך לעבוד במכרות מהזריחה

לחזור מאובק הביתה בשקיעה

דמדומים

האישה מחכה לו

מכינה לו משהו לאכול

הוא נוהם משהו לא ברור

מעשן קצת

נזרק לישון לפני עוד יום שילך לפרנס את כולם בעבודה קשה

מסוכנת

מכרות היהלומים במיר

זה לא סתם מסוכן זה חור שחור שלא טסים מעליו

מי שמתקרב מציץ ונפגע

חושך סיבירי קפוא במינוס 40

עולמות האסוציאציה כאן מרתקים

הייתי מגלה את העולם הזה

עולם חדש

עולם חדש צריך להיכנס אליו בתשוקה

גילוי

לצעוד עליו יחף

לעבור בתוכו

לחקור ולחשוף הכל

לבוא למקור המים ולשתות ממנו הכל

לטעום את מה שיש להציע

זה לא ענין של יפה או טעים זה הרבה מעבר

I hate myself about it

I feel like I'm doing something forbidden

But it's not

Why am I so hard on myself about it

I hate how much I enjoy it 

I feel like shit

I want to run away to the beach

I want to sleep forever

I don't know

.Fuck

נאכל ביצים ובשר כל היום

נזיז ברזלים

נשמע מוזיקה

נישן נורמלי

האלכוהול ייכנס למידה מאוזנת, לפחות במהלך השבוע

עכשיו די לדבר על זה כמו איזה גיי שמעלה גרה עצמית ומלקק לעצמו תתחת כמו איזה חתול

צריך לחזור לפילוסופיה כי גם הנפש מתאמנת

פחח

את מי אתם מחפשים

במקום לחפש לכו ליצור את עצמכם אין מה למצוא יש מה ליצור ולברוא

מה צורכים בשביל לאכלס את התודעה המבולבלת הזאת

מה רואים מה קוראים מה שומעים

מותר כבר להגיד ערסים או שזה לא פוליטיקלי קורקט

למי אכפת

היעשה מה שהינך

אלא אם כן אתה חסר אונה קדמית וזה בולט אבל נסלח

חודש אייר

סוף אפריל

מזל שור שחורש ביסוד האדמה

מרגישים את כוחות היצירה והפריון באוויר

לכן הכל עולה ובועט ורק רוצה להחפיץ ולקחת ליזום ולפעול

אייר זה אור זה זיו

אני מעדיף את החושך והאופל אבל בשביל להרגיש אותו צריך אור

זה סתם בלי קשר

וגם מפורסם וידוע ולא באמת נצרך לומר

עכשיו קצת בוקובסקי בשביל הנשימה ואז לעבודה בחזרה

"כי לפעמים חייבים להשתין בכיור"

מי כותב ככה?

או במילים אחרות

"האם אתה יכול לזכור מי היית לפני שהעולם אמר לך מי אתה צריך להיות?"