כי אני אוהב לנגן בחליל

(כן, יש חליל במקדש. רמב"ם הלכות כלי המקדש והעובדין בו פ"ג ה"ד)

 אני האש שעל המזבח.

(אין לי מושג איך עושים פיטוש אבל זה בדיוק המקום).

בעיקרון אני פחות זורם עם שאלות מסוג "אם היית ___ איזה ___היית"

אבל כשהשאלה על כלי המקדש - אי אפשר שלא לענות..

אז ישבתי רגע לחשוב...

ואולי אפשר לומר שהייתי רוצה להיות המנורה או הארון - סמלי החכמה והתורה.

או מזבח הקטורת, פסגת הקרבה לה' וריצויו....

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....