אני הייתי אומר לו

'שום דבר לא יפריד בינינו, גם לא אתה'. 

אם את רוצה את זה וחושבת שזה טוב לך, זה שלך. 

מה שכן, את צריכה להיות שלימה שזה הולך לכיוון רציני ולא רק לנסות ולתת צ'אנס ולחתוך שוב.

הי, אני בדיוק הייתי בקשר עם מישהי, ממש ממש חיבבתי אותה, בהתחלה היא חתכה ואמרה שלא, ואז אחרי זמן מה היא רצתה לחזור ואז עניתי לה שלא.
אני אסביר לך למה עניתי את זה ואולי זה יהיה קשור אלייך.
אני אתחיל ואומר, עד עכשיו הייתי ממש רוצה להיות עם הבחורה ההיא, אבל במהלך שדיברתי איתה הבנתי כמה דברים:
1. היא לא סגורה מה היא רוצה, ואני לא מסוגל להחזיק מעמד בקשר עם מישהי כאשר יכול להיות שמחר בבוקר היא לא בהכרח תירצה להמשיך,שהיא תגיד, אני לא חושבת שזה נכון שוב... או משהו אחר.. אני חושש להיפגע.
2. הרגיש לי מראש שישנה גישה של: אני רוצה לחזור אבל לא רוצה לחזור, וזה אומר שהקשר יראה ככה בהתאם, וזה לא יועיל לאף אחד מהצדדים.
3. במיקרה שלי אני הבנתי שהיא הולכת בדרך אחרת עם העולם הדתי ממני, וזה השפיע על ההבנה שכניראה למרות שאני ממש מחבב אותה, אנחנו תוך זמן קצר נחתוך שוב.

אז בעצם מה שאני אומר זה, תבדקי עם עצמך קודם, לפני שאת הולכת אליו:
1. מה הגישה שלך, מה את מחליטה שאת עושה
2. תתאפסי על הרצון שלך, שיהיה לך רצון ברור
3. תיראי אם אתם מתואמים בציפיות.

אם שלושת השלבים אחלה, אל תלחצי עליו, בכללי אני ממליץ בלי קשר לשלוח הודעה אחת רק כדי לברר שבאמת הוא לא רוצה, או הרגיש כמוני, לא בטוח לחזור לזה, כי אם הבחורה ההיא הייתה מתקשרת שוב, הייתי יודע שהיא החליטה, רק מעצם זה שהיא התקשרה.

בהצלחה

נראלי שזה קצת שונה...

אני כן רוצה לחזור וממקום אמיתי, רואה פוטנציאל אמיתי ולא בכאילו.

מבחינת ציפיות- כן יש פער (לא דתי, אישיותי). אני מאמינה שאפשר לגשר עליו, הוא כנראה שלא..

לפעמים הכל עניין של הבנה, והתחושה שלי שאתם לא באמת מבינים מה כל אחד חושב, אז תנסי, מקסימום זה יסגור מעגל

לשווק את עצמך קצת.

להעביר לו מסר , מה השתנה מאז שנפגשתם.

הגיוני לעשות מאמץ סביר.

חשוב לעשות אותו בכיוון של :

מה הוא צריך לשמוע , כדי לרצות לחזור אליי?

ולהיות במוכנות, להיפתח ולשתף אותו במה שקורה לך בלב

ואולי, לקבל שוב דחייה.

לבי איתך, בא לי להגיד לך להמשיך הלאה אבל מניסיון אני יודע שזה קשה עד בלתי אפשרי. מאמין שאי אפשר להתגבר על זה עד שלא שומעים לא בצורה נחרצת או שיודעים שהאופציה ירדה מהפרק (הוא התחתן או משהו כזה) 

בגלל שכבר פנית אליו בצורה ישירה,

אם הוא פנוי, נסי לפנות דרך גורם שלישי או לכתוב לו מכתב שיסביר טוב מאוד למה את רוצה לתת לזה עוד סיכוי ושאת רוצה שהוא יחשוב על זה.

כמובן שכדאי גם לציין איזשהו דד ליין לקבלת תשובה, שלא תישארי באוויר יותר מדי זמן

אם הוא תפוס - תתפללי שיהיה להם בהצלחה, לי זה עזר קצת

משהו אחרון - תבטיחי לעצמך עוד לפני שאת פונה אליו, אם הוא אומר לא, זה לא! וממשיכים הלאה

החלמה מהירה ומוצלחת...

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)

אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.

וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.

לפי ענ"ד.

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה, 

ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.

לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.

הוא כמובן לא קשור לכאן

באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?