שכולם מרגישים ככה לפעמיים אבל אפשר אולילמצוא חברה שתיהיה ם תמידד בישבילך ושתאהב אותך באמת ואת אותהה

מחבר.. חברה אמיתית שתאהב אותך באמת זה תוך דקה הופך לקשר תלותי, ותוך עוד דקה זה כבר ממש לא שייך.. 

לא אומרת שזה לא טוב חברה טובה .. כי זה כן.. אבל זה אף פעם לא במקום חבר .. כי חבר זה משיכה ולבת אדם נורמאלית לא אמור להיות משיכה לחברה... גם לי ממש קשה עם זה, וכבר היה לי חבר, ופשוט אני עכשיו שמה בראש שזה קשה אבל זה שווה את זה להגיע לחתונה בעז"ה טהורה.. קשר בגיל הזה זה סתם שורט את הלב וכמעט (רק כמעט) בכל המקרים זה לא מחזיק ואף פעם לא מצליחים להוציא את זה מהראש.. 

בין הרצון לחבר.. 

על ההחלטה אם אני רוצה חבר באמת או לא.. אני כרגע לא נכנסת לזה שוב גם כי זה תופס את הראש 24/7 כי אין מה לעשות את חושבת עליו בלי סוף וזה כיף והכל אבל זה גם קצת מעיק.. וכן מי שחושבת שזה נכון לה וזה יתרום לה שתעשה את זה .. ואני הייתי עם חבר 4 חודשים וזה הציל אותי .. מבטיחה.. אבל כרגע השיקול שלי זה שרוב הסיכויים שעכשיו הקשר לא יחזיק עד החתונה ואם אני נכנסת לעוד קשר זה ישאר לי בראש ואין מה לעשות.. 

אמנם לא אני שיתפתי אבל מתמודדת עם אותה שאלה.

עוד שניה מתפוצצת מהרצון לחבר, משהו שיחבק ומעולם לא עניתי לעצמי תשובה אחרת חוץ מזה שזה אסור כי ככה אומרים.
תודה רבה רבה 

(לנער אסור חברה ודאי, לנערה אולי. אבל להכשיל את החבר?)

חיבה אסורה הרי (יש איסור שאלת שלום שמא יגיעו לידי חיבה) והסתכלות ביופיה של הבחורה אסורה בפשטות. פשט שולחן ערוך.

זה אמור להיות רק בשביל החתונה ישירות ולא "קשר שמוביל לחתונה בסוף, אז אפשר לצאת כמה שרוצים". אמורים להעריך כמה זמן יקח לך לצאת עד החתונה ואז להתחיל. אם היא לא יודעת שהיא תתחתן בגיל 18, איזה היתר יש לה לצאת בגיל 16 בהנחה שהיא לא צריכה לצאת שנתיים ומעלה? אפילו אם לא נגיד שצריך לעשות הערכה ממש, זה לא בגבול הסביר בכלל. אמורים לצאת כמה שצריך בשביל להתחתן ולא יותר (הרי באמת כל ההיתר של הסתכלות ביופיה וכו' זה בשביל שישאנה ואז זה אפילו מצוה. עייני רמבם ושוע). אם מפספסים קצת מכל מיני סיבות לא נורא כי אי אפשר לדעת בדיוק, אבל אי אפשר לצאת מראש בהנחה שיוצאים הרבה יותר ממש שצריך בשביל להתחתן.

ברור שיש מקרי קיצון (רצון לדוג' לתפוס בן/בת זוג ספציפיים שהם במיוחד כליל המעלות אם משהו ואז יש מה לדבר שהתועלת גדולה מהנזק, וגם אז הראש ישיבה שלי מייעץ לזוגות של תיכוניסטים איך לעשות הפסקה "על אש קטנה" בקשר כמה שנים עד שאפשר להתחתן).

ויצאת מצחיקה בתגובה שלך למעלה. ברור שקודם מה שהיה לא לגיטימי הוא עכשיו לגיטימי. כי בגיל 16 זה לא יכול להיות לצורך החתונה ישירות (אאכ את מתחתנת בגיל 17-18 וזה נדיר).

טעות

יש הרבה הבדל בין קשר למטרת חתונה לבין קשר שהוא לא כזה. ולא יודעת אבל לא נראה לי שקשר בגיל14-17 בערך הוא למטרת חנתונה. וכן למרות שזה 'נראה' אותו הדבר הרי בשניהם בן ובת נפגשים ומדברים שם מצאו מקום להקל כי בלי זה איך יכירו ויתחתנו ושם אין את זה כי זה לא למטרת חתונה! אז אולי אין באמת גיל אלה המטרה עצמה- אם זה לחתונה אז זה מותר (ברור שעם שמירה ל כל הכללים והאיסורים) ואם לא לצורך חתונה אז זה לא מותר..  זה מאוד פשוט ומובן ההבדל הזה.

מכירה את הספר כי בא אורך? הוא מדבר בדוק על הקשיים האלה!!! ממש ממליצה לקרא אותו!! וללמוד אותוו

למדתי אותו (חברותא) עם חברה שלי בעקבות הפורומים פה והמעברר של הפורומים פהה

מישהי כתבה כאן באחת התגובות (נראה לי שכמה הזכירו את זה) שבת רוצה מישהו שיחבק אותה ויקשיב לה ויעטוף אותה וכו'.
אני אגלה לכם/ן סוד: גם בנים רוצים מישהי שתקשיב להם ותחבק אותם ותלטף אותם וכו'. (גם אני...) וזה טבעי! וכשאני חושב על זה- לא עשיתי את זה מכיוון שהקשבתי לסיסמאות בנוסף לכך שאני יודע את ההלכות.
אבל זה ממש קשה! זה לא סותר - זה אסור אבל קשה. אין מה לעשות.
 

המקום שבו אני "פורק" את זה בדר"כ זה כשאני מדבר עם אחותי (קטנה ממני בשנה וחצי) וכשאני מדבר עם חבריי הטובים בשעות הקטנות של הלילה וכשאני מתחבק עם חבר טוב (כמובן לא בקטע הבעייתי... ח"ו).

אני מקווה שההערתי תתקבל בברכה.
אני אשמח לתגובות.

תדעי לך שאני ממש מבינה את ההרגשה שלך

כי בנות מרגישות בחבר את הדמות שהם יוכלו לאהוב ואותו אחד שירעיף עליהם אהבה שידאג להם ותמיד יתעניין בהם, מה שחברה לא תוכל לספק לה, אני ממליצה לך להתגבר אפילו שזה קשה . כל פעם שהיה לי קשר עם בן שהרגשתי משיכה אליו פשוט עצרתי לרגע והכרחתי את המוח שלי לחשוב צלול בלי כל הריגושים שאפפו אותי, שאלתי את עצמי "שושיאדית, היית רוצה להתחתן עם הבנאדם? את מתאימה לו? אתם תחיו חיים מאושרים ביחד? יש לו מידות טובות? או שהוא לא מתגבר על רצונות ואומר לך הכל בפנים? הוא מסתכל על עוד בנות חוץ ממך?" 

כשאת בתוך מצב כזה, הרגש מטה את השכל לחשוב בצורה שתספך את רצונותיו וזה לא טוב, ולמי שיש חבר ואחרי כל השאלות היא עדיין רוצה להתחתן.... פשוט תנסי לעשות הפסקה של הקשר ותראי איך הוא מגיב. ואם אחרי חודש את מרגישה שהוא ממש מתאים לך.... תשמרי את זה בלב ותוציאי את זה בגיל המתאים.

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....