מסכימה איתך עם כל מילה!

אחים שלי מסוגלים לפתוח את המקרר ופשוט ללכת...

זה מחרפן!!

זה הקטע של לקחת משימה עד הסוף ולעשות דברים לגמרי..

אבל בקטע הזה אין לי מה להגיד

כי אני גם כזו לפעמים...

לפעמים יותר קשה לילד מסויים בבית לעזור יותר משאר האחים. לא קשור דווקא לבנים. לדעתי זה יותר של גישה . לדעת איך לדרבן את הילד לעזור. וכמו שכתבת אתם יכולים לעשות שיתוף פעולה במשימות שלכם בבית. ואז גם יהיה לכם יותר כיף=)

הקטע של לקחת אחריות עד הסוף ..

להתמקד בזה בשביל כאלה שנתקלים בבעיה כזאת וקוראים את התגובות

אצלנו גם זה לא.

המסקנה רלוונטית לכולם. מאוד.

אצלי בבית אני מנקה מסדר מבשל לאחיות שלי, הלוואי שהן היו רק עושות משהו...
עזבי שיתחילו ולא יסיימו, הן לא עושות ליטרלי כלום.
ואחכ אני עוד צריך להכין להן אוכל לפי הזמנה, ולפני שבת לבקש מהן להרים את הדברים בחדר, כי לסדר? מה פתאום... רק נשים עם המיטה... אבל אני לא אבא שלהן אז מה אני יכול להגיד חוץ מ... "יאלה אני רוצה לסיים לשטוף, תרימו" חחחח

למה אני צריכה לעמוד שעות אחרי שבת לנקות מטבח ולשטוף כלים בזמן שאחים שלי בקושי מסדרים סלון  וחדר שלהם אנחנו 2 בנותושלוש בניםאבל הבת השניה היא בת שלוש אז לא כזה עוזר אהי חושבת שהם צריכים להיות שותפים בבית בדיוקקק כמוני

אתם נדירים באופן קיצונייי

ממש ממש לא נכון! למה את חושבת שבנים= עצלנים עם ראש קטן שלא מסיימים שום דבר עד הסוף? לצערי אצלינו בדיוק הפוך..

יש בדיחה שאומרת שזה אבסורד שליצור ששוכח ימי הולדת, ימי נישואין, לזרוק את הפח ולקנות שתי חלב ולא אחד קוראים "זכר"...

יש הנהגה שלא לדבר בלשון של שיחה אישית עם נשים כמו רוצה, יכולה וכו', אני כמעט תמיד אדבר עם שכחות בלשון רבים או גוף שלישי... (בעניינים האלה יש מלא מלא הנהגות...)

פשוט זה לשון של נקבות ואני מעדיף להתשמש בה כמה שפחות...

אגב - יש מלא הנהגות שאת לא מקירה במלא עניינים שונים...

לגבי ה"בטח של צניעות".

זה נכון.

אבל לא מאוד מומלץ לעוף עם זה.

אנא עבדא כמובן מוזמן לעשות מה שבדעתו.

אבל זה לא "הנהגה" במובן הקלאסי של המילה.

זה לא חמרא שמצפים מבן תורה יר"ש לנהוג בה.

ורוב גדולי עולם שאנו מכירים - לא נהגו בה.

צריך לדעת את המשקל של הדברים,

ולשום אורחותינו בפלס ומשורה.

ההבדל בחסידות בין מנהג להנהגה:

מנהג: שווה לכל נפש, כולם צריכים לעשות (בקהילה).

הנהגה: הדרכה מיוחדת שכל אחד צריך לחשוב עם עצמו (ועם הצדיק) אם זה מתאים לו...

כמובן שאתה צודק בחילוק הנ"ל.

רק שמה שאני מסיק ממנו, בנוגע להנהגה המסויימת הזו, זה שהיא מאוד מאוד לר רלוונטית לרובא דרובא של האנשים.

זה לא רק "לא שווה לכל נפש", אלא כפי שכתבתי - אף לא מתבקש מת"ח ויר"ש בד"כ. 

אני אישית שמעתי מרבים מאוד מגדו"י שאינם מקפידים בזה, ואפילו כאלה שמסופר עליהם שכן - לדוגמה הגר"ש אוייערבאך זצ"ל, שבאזני שמעתי אותו מדבר על נשים ובלשון נקיבה ובלי שום קונץ.

רק חבל שהם מעדיפים שלא לעשות את זה.

חבורה של פרזיטים

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....