רוצה להגיד לך דברים מעמקי ליבי..

כל כל הזדהתי עם מה שכתבת.

אני נשואה לאדם מקסים. רגיש. מתוק. עדין. באמת עדין  נפש.

יש לנו 4 ילדים מקסימים.

והוא אבא מתוק ומשקיע.

אבל----

במצבים מסויימים מאד(וכידוע לכולם ילדים לפעמים יכולים ממש להצמיח לנו קרניים)

הוא מאבד שליטה.

במה זה מתבטא?

בצעקות רמות

בדיבור בקול מפחיד. כמו נימה כזאת של קול כועס (וסליחה על המילה, מעט ארסי)

ואם הם ממש ממש ממש חירפנו אותו- יכול להיות פליק. (לילדים בגיל 4-7)

הוא לא אבא מכה. ממש לא.

ממש ממש לא
אוהב ודואג והכי אכפתי. וגם הפליק זה לא משו חזק.

אבל- הוא פועל מחוסר שליטה.

וזה כל כך קשה לי לראות אותו ככה.

רוצה שנגדל את ילדינו בשלווה באהבה ובשמחה.

והפער הזה בין המתוק והעדין שהוא בכל תחומי החיים לבין זה- כל כך לא מובן לי!!!!

בעיני זה יושב על דברים מסויימים של הילדות. 

מצטרפת אליך בשאלה וברצון לעשות משו. 

ולא יודעת איך.

ובעיקר בצד שכל כך אוהב ומעריך את בעלי אבל עם זאת לא רוצה/ מסכימה/ מוכנה שזה ימשיך כמו עכשיו....

בשמי המלא ובכתובת...

רק אל תשלחו לי משטרה

התלבטתי אתמול אם להגיב והשרשורים כבר ננעל

רציתי להגיד שאני מזדהה עם מה שכתבת- מהמקום של בעלך.

אני אישה רגילה ואמא טובה דיה, ומניחה שאתן מכירות אותי כך גם מהפורום.

מכירה היטב היטב את התחושה של לצאת מהדעת

של פגיעה פיזית גם אם מדובר בתינוק

ממקום של חוסר שליטה

את הצער ותחושת חוסר אונים...

זה עבודת חיים.

וצריך לפתח את האישיות ולקבל כלים.

וזה נורמלי שלא כולנו נבראנו עם הכלים הללו.

זהו. 

ואכן-

נשמע שאת באמת יודעת מה יבנה.

אתם נשמעים זוג מהמם!! איזו תקשורת בונה יש ביניכם...

כל הכבוד!!!

שיש שוקולד-וניל

עוגת שמרים (פס)

יפה לערוך אותם במנז'טים במגש מתאים לאורך, כך :

טור א - שליש מגולגלות תמרים

(ניתן לפזר על השטרודל אבקת סוכר לפני שמעבירים את החתיכות למנז'טים)

טור ב- שליש שיש

טור ג- שליש עוגת שמרים

מיני קרמשניט - בצק עלים מופשר, חוצכים לקןביוצ בלי לרדד. מכינים קצפת טעימה, מפרידים כל חציכה לחצי וממלאים. באירוע האחרון שעשיתי זה נחטף.

ג'לי בכוסות - 2 צבעים, אפשר לעשוצ שכבה אחת, להעמיד כוס באלכסון ואחרי שמצייצב את השכבה השניה.

מגש עוגות שמרים קראנץ' - עשיתי 4 עוגות לבר מצוקים של בערך 100 איש

חיצוכיות חמאת בוטנים .

אבל זה יותר מתאים לי לקינוחים.

חיתוכיות חמאת בוטנים הכנתי.שכתי לכתוב ברשימה.

השמרים זה רעיון מעולה תודה🙏

עוגיות שקדים

לא מתחבר לי כל כך לשבת עוגיות מכונה,אבל זה רעיון טוב לנשנושים

שבקייה, נשיקות מרנג, עוגיות גרנולה, חיתוכיות תפוחים, חיתוכיות לוטוס

וטיגון ואז סירופ ושומשום

ממש לא ממליצה בנוסף לכל העבודה שיש לה

הכנתי לפני כיפור אצל אמא שלי (יוצא לי להכין גם לבד) ואם לא היא איתי ביחד היה לוקח לי הרבה זמן רק על נגלה שהסספיקה לכ20 אנשים

יש לך מתכון לחיתוכיות לוטוס?

שבקייה פחות גם תופס מלא מקום וגם חתיכת התעסקות ולכלוך....

עוגיות גרנולה זה מעולה למבוגרים

אני ממש אוהבת את העוגת לימון של אפרת ליכטנשטט.

פרווה וקל הכנה, זה לא הדברים הכי מרשימים, אבל צריך גם דברים לא מרשימים בקידוש

נכון הכי פשוט הכי טעים

יוצא מושלם. מעולם לא הכנתי חלבי אז אני לא יודעת מה ההבדל אבל הפרווה ממש מוצלח

לקידוש אולי אפשר חלבי ואז להכין עוגת גבינה פרורים בכוסות או פס שמרים גבינה

יש לך מתכון מסוים?

שמעלות סרטונים עם מתכונים. זה נקרא "מתכונים של חרדים" ויש שם מתכונים ממש מוצלחים

ממש קל להכנה

1.5 כוסות קמח

0.5 כוס סוכר

0.5 כוס שמן

ביצה

2 סוכר וניל

לשטח בתבנית חד"פ רגילה

לפזר חצי חבילת שוקולד צ'יפס

כוס קמח

3/4 כוס שמן

4 ביצים

1 1/3 כוסות סוכר

3 כפות נס קפה

לשפוך מעל

א. סוכר אחרי האפיה

לחתוך לריבועים ולהקפיא

להקציף ריץ' להמיס שוקולד עם קצת ריץ' ולערבב

לשים בכוסיות ואולי איזה שוקולד ציפס קטן מלמעלה

מאוד קל להכין ונראה מאוד טוב

באותו סגנון הכנתי פעם

ריץ' עם אוראו טחון ושבר של אוראו מעל

ריץ' עם תותים טחונים מעורבב ומלמעלה רק תותים טחונים

פחות קידוש לבוקר.

אבל תודה🙏

קל וממש טעים

סליחה שזה לא כ"כ קריא... ואת יכולה למרוח כל ריבה במקום השוקולד.

הבאסה שהיא מתפוררת בטרוף.

אבל טעימה ממש

פירות זה משדרג ממש (גם קטנים שאפשר לנשנש כמו ענבים, וגם אבטיח ומלון חתוך וכו)

טראפלס- יש מתכון של שוקולד עם ממרח לוטוס ואז עוטפים בקקאו. זה כן עם שוקולד

בחושות- הכי כיף בעולם. נשמר נהדר בהקפאה. אפשר גם לגוון עם בחושה גזר, דבש וכאלה. אם עושים את זה קאפקייקס זה ממש נוח לקידוש. אם עושים פס זה אחלה לנשנוש של אחרי.

עוד דבר, אפשר עוגיות שוקולד צ'יפס לעשות כחיתוכיות. זה יוצא יותר רך כזה, וזה ממש קל להכנה (משטחת על תבנית של תנור, אחרי האפיה חותכת לריבועים, זהו). נשמר טוב בהקפאה.

עוד דבר שאפשר לנשנושים של אחרי- קרקרים תוצרת בית, או חיתוכיות גרנולה. גם זה נשמר טוב בהקפאה

שתהיי בריאה, כמה מקפיאים יש לך? הלוואי עליי כל המקום הזה…

פיניתי מקפיא של 6 מגרות.

לאימא שלי עוד שש.

אבל זה מתחלק גם לפשטידות,ומנות אחרונות.

כל השאר הזמנו קייטרינג.

האח הכי קטן במשפחה אז היא מתרגשת ומנחיתה עליי את כל העבודה😂

לא נורא הכנה מנטלית לבן שלי (אין הרבה הפרש בינהם)

1. ההורמונים בהתקן משפיעים בד"כ אחרת מההורמונים בגלולות/מדבקות וכו' אז אי אפשר להקיש שתגיבי אותו דבר.

2. 2-4 מנסיון עם התקן רגיל ולא הורמונלי- דימום לקח בערך שבוע, היום-יומיים הראשונים החלפתי פדים אח"כ מגני תחתון,

   רוב הדעות אומרות שזה אוסר, יש מיעוט שלא, לא יודעת מה אומרים במכון פועה.

   גם מי שסובר שההתקנה עצמה לא אוסרת, אם זה לפני טבילה יותר קשה להתיר את הדימום והכתמים וזה דוחה את הטבילה אז עדיף אחרי.

   מבחינת נוחות התקנה עדיף כמה שיותר קרוב לווסת כי המקום רח ופתוח, אבל אפשר כל הזמן

1. עד שלא תנסי לכ תדעי- זה מאוד אינדיבידואלי ומשתנה מאישה לאישה

2. תזמון ההתקנה מדפיע מאוד על הדימום - כדאי להתקין כשהרירית דקה

   באופן אישי התקנתי 7 שבועות אחרי לידה בהנקה מלאה

   היו רק הכתמות שלא אסרו

3. יש פסיקות שמתיחסות לדימום מההתקנה כדם מכה (אחכ יכול להיות גם דימומים הורמונלים אבל הם ממש משתנים מאישה לאישה ולהרבה נשים זה רק כתמים)

   לגבי המקווה כדאי קודם לברר פסיקה ואז להחליט בכל מקרה הרבה יותר קל להתיר כתמים אחרי מקוה אבל אם אתם הולכים לפי פסיקה שעצם התקנה אוסרת- לא הייתי טורחת להיטהר לפני

1. אמר לי רופא פרטי מאד מומחה שעדיף את המירנה (יותר הורמונים) על פני הקיילינה (פחות הורמונים). חוץ מזה שמעתי שהקיילינה לא ממש מונע מחזור אלא המחזור רק חלש יותר, כך שאין את הכיף של השקט מהמחזור. ומבחינת השפעה הורמונלית אין כ"כ הבדל ביניהם.

2. הדימום היה לאורך כמה שבועות אבל ממש לא דימום אלא רק הכתמות.

3. אני לפי שיטה שזה לא אוסר, ולכן:

4. עדיף אחרי המקווה כי הכתמים יקשו מאד על הבדיקות. לבשתי תחתון שחור ולא הסתכלתי בניגוב. כמובן אם אתם לפי פסיקה שההתקנה אוסרת זה כבר סיפור אחר. התקנתי אחרי לידה שהרירית דקה.

1. לא יודעת. זה יותר מקומי. תלוי כמה קריטי לך שיהיה כמה שפחות דימום וסת.

2. אני התקנתי בזמן וסת כי מסובך אצלי שם למטה ובזמן וסת הצוואר רחם יותר פתוח והרירית דקה יותר. שמתי נגיד ביום השני או השלישי, ונגיד מההתקנה היו לי עוד 5-7 ימים של דימום. טפו חמסה לא היו לי כתמים. חודש אחרי היה דימום של איזה יומיים ממש בקטנה. אחרי זה הפסיק.

3. יש דעות שונות, ולפיהן כמובן משנה אם כדאי לפני או אחרי מקווה אם אצלכם זה אוסר אז כמובן כדאי גם לפי ההמלצה הכללית להתקין בזמן וסת (ומסייגת- לא קל לתזמן את התור עם הוסת, בטח אם היא לא סדירה)

1. לא יודעת מה עדיף. אני עם המירנה, ב"ה הרבה יותר טוב מהנוברינג והגלולות מבחינת החשק.

2. מייד אחרי ההתקנה היה דימום שלא אסר יעוד קצת כתמים כמה ימים.

3. אצלינו לא אסר. דיעות שונות

4. ברור שאחרי

לא עם המירנה כי מסיבות רפואיות צריכה פחות הורמונים

אני איתו כבר שנה וחצי וממליצה ממש! לא מקבלת מחזור (אבל עדיין מניקה אז אולי קשור)

פעם באף פעם יש קצת כתמים ממש בקטנה, וכמעט ולא מרגישה השפעות הורמונליות. גם יודעת שכן יש לי מחזוריות של חודש בערך, פשוט בלי הדימום

היה לי דימום הסתגלות שהתחיל שבוע בערך אחרי ההתקנה ולקח איזה שבועיים שלושה להיטהר ממנו. בעיקרון הרופא שהתקין אמר שלא אמור להיות ובתכלס כן היה

אבל מאז לא נאסרנו בכלל ברוך השם

כמה זמן נמשך לכן??

זה בנוסף לדימום אחרי לידה ממש קשוח..

טבלתי 12 שבועות אחרי הלידה 😵‍💫

טבלתי חמישה שבועות אחרי הלידה, ורק אח"כ שמתי את ההתקן. היו לי בהתחלה כתמים אבל לא דימומים ממש, לא נאסרנו מזה.

אני זוכרת שכתבו כאן שאם זה ברקסטונים אז רבע כוס יין תרגיע אותם

ואם לא אז זה ימשיך וכנראה שכדאי ללכת

זה נראה לי כמו הרצון לעשות עוד ועוד בדיקות הריון בימים שבין הביוץ למחזור, כאילו, את במצב של חוסר ודאות, הלידה כבר באופק וזה ממש חוסר ודאות כל הסיטואציה של לידה... אבל הבדיקות לא יעזרו לך להגיע לודאות הזאת, אז לא רואה סיבה ללכת באמת כשאין סיבה אמיתית.

להתייעץ

אין לך הערכת משקל בקרוב?

אז כן צריך להיבדק.

אם סתם הבטן מתקשה וזה מציק בעיקר.

לא לוקחת אחריות אבל לא הייתי הולכת. תשתי ותנוחי.

אני מרגישה שאישה שמרגישה צורך להיבדק זה נכון לה.

אבל רק אם לא הייתי מתעצלת...

מסכימה

אני לא יודעת.

בעיקרון בגיל יותר גדול זה תקין כמה ימים בלי יציאות, אבל בגיל הזה אני לע יודעת.

לגבי 2- בדרך כלל ממליצים אחרי הטבילה, כי אם יש כתמים יותר קל לא להיאבק מאשר להיזהר עם כתמים.

הגלולות מונעות אחרי שבוע של לקיחה, אז צריך למצוא פתרון לימים הראשונים.

אם גורם כתמים לא עדיף להתחיל לקחת לפני טבילה כדי לא להיאסר שוב אחרי בגלל הכתמים?

אבל יש פעמים שכן.

אם יש כתמים לפני הטבילה, זה מפריע לספור שבעה נקיים ולטבול. ויכול לעכב את הטבילה.

אם הכתמים אחרי הטבילה, הרבה יותר קל לא להיאסר מהם.

זה גרם לדימום כמו מחזור

היינו מותרים 4 ימים

התחיל דימום שאוסר

ושוב שבועיים...

היה מבאס ממש אז רק אומרת שיש גם אופציה כזאת

והתחלתי לקחת ב7 נקיים כי הדימום הסתגלות מגיע כמה ימים אחרי

וככה טבלתי לפני וחשבתי שיהיה רק כתמים לא אוסרים....

אבל מאז הדימום ההוא יש שקט ב"ה

אבל הרבה פעמים זה רק כתמים שלא אוסרים.

אבל דורש לוודא שאין בעיה אחרת, בעיקר לוודא עליה מספקת במשקל.

כלומר, זה לא אוטומטית תקין, כי בד"כ בגיל הזה אמורות להיות יציאות כל יום, ואם אין זה הרבה פעמים בגלל תזונה מועטה מדי. לכן כן צריך שקילה וייעוץ עם רופא ילדים.

בגיל הזה אם אין 3 יציאות זה סימן ללכת לשקול - נצפה שכבר עברה את משקל הלידה.

למשקל לידה אבל עבר זמן מאז. יש לנו תור ליום ראשון, מניחה שאפשר לחכות עד אז?

מרגיש לי שהיא אוכלת ממש טוב, עקבי כל שעתיים שלוש למשך זמן יפה (יונקת)

אם היא לא מיובשת (טיטולים רטובים) ולא עצבנית הייתי מחכה לראשון

אז לעדכן ולשאול בכל זאת

זה תקין שיהיה קקי פעם ב10 ימים

אם היא לא סובלת או משהו.

מצד שני את אומרת שהיא בת שבועיים וחצי... נראה לי הייתי מחכה לראקון אבל מיד הולכת להבדק בלי להתעכב עוד

מוזמנת לפרופיל ובשמחה אפרט לך על השם והמשמעות והקשר לשמחת תורה, עמ"י וכו...

שם ממש מיוחד ומתאים מאוד לשמחת תורה וגם למשמעות הנוספת שרצית

אבל זה לא שם סטנדרטי..

את רוצה אולי שילוב של שני שמות?

שילוב של 2 שמות רלוונטי

אורה כבר יש לנו

לכן זה שם פחות טוב.

מסיבה מסויימת השם הזה והטיותיו לא רלוונטי לנו

"אשורר שירה לכבוד התורה"

שירה זה גם תודה ותפילה.

והתורה נמשלה למים, אז אולי גם מעיין, באר, בארי וכו'

גם השם שירה פחות רלוונטי לנו מסיבה מסויימת..

כיווני המים חשבנו אבל מעיין זה נדוש מידי למרות שזה שם מהמם

אם יש עוד רעיונות נשמח לשמוע!

ראיתי שיש בחסידות קשר עמוק בין מידת התפארת לתורה.

אפשרות נוספת היא לחפש דמות שקשורה לתורה ולעם, או לערכים שאתם מחפשים ולקרוא בשם שלה.

למשל מרים, אחות משה.

או דבורה הנביאה.

או חנה שהייתה אמא של שמואל שאיחד את העם, וגם לימדה אותנו להתפלל.

או נחמה ליבוביץ...

בכיוון של עם ישראל אפשר בת עמי, שבות, עמיה, פדות, פדות עמי, מולדת, מבשרת

חושן (מרמז על האחדות, כל האבנים סימלו את כל השבטים).

וגם אסיף זה שם מהמם בעיני

נחלי. ראשי תיבות " נפשנו חיכתה לה' "

ואז להוסיף- נחלי אור, נחלי אהבה, נחלי ציון.

גם אוהבת את המשמעות הפשוטה של נחל- מקור מים, זרימה קבועה, חוזק. וגם אוהבת את המשמעות הנוספת של נחלה- נחלי.

נגיד- טל ברכה, שירת ברכה, ראשית תחיה, ראשית הלל

אם את בכיוון של שמות מיוחדים.

מבטא גם את הנצח של עמ"י, וגם את נצחיות התורה.

אולי גם רעיה יכול להתאים - שמיני עצרת מבטא את הקשר הזוגי של עמ"י והקב"ה.

כדאי שתנסה הילוכים. מקסימום עוברים לאוטומט אם קשה מידי. בסופו של דבר הרכב שלכם זה הרכב שהיא תנהג בו בשנים הקרובות כנראה

למדתי על הילוכים לפני כ20 שנה ומעולם לא נהגתי על הילוכים

וזה סתם האריך לי את הלימוד

אז שהבן שלי למד היה ברור שהוא עושה על אוטומט

אבל אם יש לכם הילוכים והיא מתכוונת לנהוג על זה אז אולי כדאי להשקיע בזה

למרות שעד ההודעה שלך הייתי בטוחה שזה דבר שכמעט נכחד מהעולם ברכבים רגילים

לא ידעתי שעדיין יש..

אני למדתי לפני 17 שנה על אוטומט וכבר אז ההורים שלי היו לפחות עשור עם אוטומט..

בזמנו הילוכים היה מעט יותר זול מאוטומט, לא הבדל גדול

בגדול סתם ככה הייתי ממליצה אוטומט אבל אם יש לכם רכב הילוכים חבל שהיא לא תדע לנהוג עליו

לא רואה סיבה ללמוד הילוכים

זה הולך ונעלם

ממליצה ללמוד בעיר שקל לעבור טסט

בפועל מאז לא יצא שהייתי צריכה לנהוג על רכב עם הילוכים. גם הרכב של ההורים שלי וגם כמה רכבים שלנו שקנינו מאז (3 רכבים) כולם היו על אוטומט. ולכן כמעט שכחתי הכל לגבי הילוכים..

לא בטוחה שהיה שווה שלמדתי הילוכים בכלל.. נראה לי שסתם הקשה עלי את הלימוד.

נראה לי מיותר, למדתי על הילוכים לפני שנים רבות. יש לי כבר כמה ילדים עם רשיון, כולם למדו אוטומט כולל הבנים.

יותר זול בצריכה דלק.

אני למדתי על הילוכים (לפני 20 ומשהו שנה) ובאמת כשלקחנו רכב מהמשפחה עם הילוכים- נהגתי על הילוכים..

כי השיקול היחיד בעיני למה כן הילוכים, זה אם זה הרכב שהיא תצטרך לנהוג עליו אחרי הטסט..

בתור נערה עשיתי על הילוכים (היה לי קשה אבל בסוף עברתי, והיה לי ברור שאין סיכוי שאני עולה שוב על הילוכים)

והנה, בעלי קיבל מהעבודה רכב עם הילוכים, לא הייתה אופציה אחרת🤷🏽‍♀️ כמה אימונים ועכשיו נוהגת בקלות על הילוכים.

אין לה מושג מה יגיע בהמשך החיים, לכן ממליצה חד-משמעית לפתוח לעצמה כמה שיותר אופציות.

אם תתחיל ותראה שממש קשה אולי, אז לשקול לעבור לאוטומט (למרות שלא ממליצה😜)

לא ייעלמו מהעולם.

לא?

אני אישית נוהגת על הילוכים וזה סבבה לי.

חידשו לי פה שעל הילוכים זה יותר קשה לעבור טסט.

באמת לאט לאט זה הולך ונעלם

אבל זה לא לא קיים

ובסוף אם זה מה שיש לכם בבית כרגע

אז ממש לא כדאי שהיא לא תוכל לנהוג אחרי הטסט

גם אם מתישהו תחליפו רכב, ואולי אפילו תחליפו לאוטומט או חשמלי... זה לא רלוונטי עכשיו

אם היא תתקשה מאוד תעשו חושבים.

האנשים שם אוהבים הילוכים

אז הרכסים לא יעלמו כל כך מהר

כי אחוז הרכבים החשמליים הולך ועולה.

מדובר פה על מישהי שלומדת עכשיו, לא דיון האם התינוקות שנולדו לנו בשנים האחרונות יצטרכו ללמוד על הילוכים

לצערי הרכבים שלנו אוטומטיים כי בעלי לא אוהב, אבל אני חושבת שההבנה איך הגיר עובד חשובה+התפעול של ההילוכים תורם לערנות ולתשומת הלב למהירות.

לנו כאמור יש אוטומט ואני נוהגת קבוע על מצב חצי ידני.

ניתן לראות סרטונים או חעשות איזושהי הדמיה וניסוין עם מורה נהיגה.

הוצאצי רישוין על היחוכים, בזבזתי על זה המון כסף.

גרים באזור מרובה פקקים ועליות שנהיגה בהיחוכים זה סיוט בפקקים תוך כדי עליה- לי בכל אופן.

מרז הרישויון יכולה לספור פעמים בודדות שנהגתי ברכב עם הילוכים.

רציתי לכתוב לגבע רכב עבודה וראיתי שגבר כתבו.

אצלינו בעבודה, רב הרכבים הם הילוכים כך שזה גם שיקול

באמת אני נוהגת על הילוכים ועליות מאוד מאוד קשות לי.

מבינה שבאוטומט יותר קל...

היא לא תוכל לנהוג אחרת…

בהמשך ואם נשקיע בהילוכים.

גם כל הרכבים החשמליים היום הם אוטומט, אנחנו ממש בהתלבטות עם זה, אני רגילה רק להילוכים.

היום כמעט כל הרכבים על אוטומט, לא רואה סיבה ללמוד על הילוכים

ואם יש רכב הילוכים אז ללמוד על הילוכים

כלומר רכב אוטומטי שאפשר לעבור בו לגיר ידני.

היה לנו רכב כזה ובאיזשהו שלב התקלקל שם משהו והיה אפשר לנהוג בו על האופציה הידנית בלבד (עד שתוקן).

ובזכות שלמדתי הילוכים יכולתי לנהוג עליו ולא רק לנהוג! חלק מהעניין היה שהצלחתי לתפעל את הרכב ולהבין איך להשתמש בו למרות שמיקום וצורת ההילוכים היו שונים מהרגיל.

בקיצור, גם הרכבים אוטומטיים לדעתי נדרשת ההבנה והיכולת לנהוג על ידני.

ומצטרפת לאופנה שאמרה שזו הבנה אחרת את הנהיגה.

ועוד משהו- בלימוד נהיגה יש את הלמידה של קריאת הכביש ואיך לפעול בתוכו ויש את תפעול הרכב.

הלמידה בידני יותר ארוכה (מאשר לימוד נהיגה באוטומטי) כי לומדים תפעול של מערכת שלימה שאין באוטומטי. גם הבחינה בגלל זה יותר קשה.

אבל- זה נותן רווח שבעיני שווה.

במיוחד שכרגע יש לכם ידני. הנהיגה אחרי טסט היא חשובה מאוד לניסיון ולבטחון. אם מחכים עד שיהיה רכב מתאים, יהיה קשה לחזור שוב לנהיגה..

כי יש רק שתי דוושות ולא 3

לא צריך ללמוד להתנהל עם הקלאצ

הרכב לא נכבה בעליות וכו

וכמובן, לא צריך לזה רשיון שונה..

אלא אם יש לך חידוש שזה כן עם דוושה נוספת

אבל אם זה הרכבים שאני מכירה

זה בעצם פיצר לשליטה על רכב אוטומטי

לא ידני לגמרי..

זה יותר קל משמעותית מישהי רגיל.

אבל בעיני זה כן מצריך הכרות עם המערכת של העברת הילוך. מתי להעלות, בלי 'לקרוע' את המנוע ומתי להוריד, במיוחד זה היה משמעותי בנסיעה מהירה בירידות, רק ככה הצלחנו לשלוט על הרכב.

מודעת שזה מצב חריג מה שקרה לנו (ועוד תוך כדי נסיעה) אבל אין ספק שהמיומנויות שלנו בידני עזרו לנו (ואולי לכן לא מיהרנו לתקן כי התרגלנו לנהוג ככה(;)

וכאלה

בתור אחת שלא למדה הילוכים וכן יודעת לתפעל את המערכת הזו(לרוב אין לי עניין, מעדיפה להתרכז בדרך ולא במכניקה של הנהיגה.. אבל בעלי משתמש בזה כל הזמן וזה כן יותר נוח לו) זה לא מורכב ולא משהו שבשבילו הייתי מתאמצת על ללמוד על הילוכים..

מותר לנהוג עם רישיון אוטומט

ידני..

ולו בגלל הבנת הרעיון של מתי צריך להעלות הילוך או להוריד

למדתי כמעט 4 שנים על הילוכים, 7 טסטים כושלים..

עברתי לאוטומט, 10 שיעורים וטסט ראשון.

למדתי על הילוכים כדי שאוכל לנהןג על כל רכב שיגיע אליי כי בבית לא היה רכב.

במבט לאחור, סתפ שרפתי על זה מלא כסף

ואם הייתי עושה על אוטומט מלכתחילה כנראה שהי. לוקח פחות כסף וזמן

ורוב הרכבים היום הם אוטומט

לה בקלות על הילוכים ואם לא אז לעבור לאוטומט.

שלא זה מה שיעמוד בינה לבין רישיון...

יש מי שהקורדינציה שלו טובה יותר והוא קלוט את זה בקלות ויש מי שפחות.. המורה יידע להגיד לה אם נראה לו עדיף לוותר על הילוכים.

ברור שזה שיש בבית הילוכים זה גורם לזה שיהיה עדיף מאוד שהיא תעשה הילוכים. אבל אם קשה לה מדי לא ללכת ראש בקיר אלא כן לסיים על אוטומט כדי שלפחות יהיה לה רישיון.

המורה שלי גם אמרה לי בזמנו (לפני 12 שנה או אפילו יותר..) שאחרי שמורגלים בנהיגה יומיומית להוסיף הילוכים ולעשות עוד טסט כבר הופך להיות פשוט יותר. לא שהייתי חושבת שזה הפתרון האידיאלי אצלכם כי היא צריכה להיות מסוגלת לנהוג על הרכב המשפחתי...

לא בטוח שיהיה לה קשה. לי היה ממש סבבה ואני לא היחידה...

אבל כן להיות עם יד על הדופק

אלא אם יש לכם רכב הילוכים.

אוטומט זה הרבה יותר קל משמעותית, חבל על האנרגיות בלימוד הילוכים

מעודכנת נכון ללפני כמה שנים.

ואם יש בבית רכב הילוכים לדעתי כדאי הילוכים, כי חשוב ממש שתנהג אחרי הטסט (אז לומדים הכי הרבה)

אני עשיתי רק אוטומט וסבבה לי (אבל להורים היה אוטומט)

כדאי שתסיימי בשעה שאת יכולה לאסוף אותם מהגן

אז אם הגנים אצלכם עד 14 הייתי מסיימת קצת לפני(אפילו 13:50, תלוי כמה הגן שלכם רחוק), אלא אם יש לך מישהו שיוכל להוציא אותם קבוע..

לעניין השאלה, אני שילמתי פה 1800 על מטפלת עד 14 ארבעה ימים בשבוע, כולל ארוחת בוקר + 50 לארוחת צהריים(תוספת שלא היינו חייבים ונגיד לקטנטנים היא לא רלוונטית)

מי שאכל רק טחון הביא מהבית. שלי התחילה בגיל 8 חודשים ולא הייתה בקטע של בקבוקים או טחון וזה היה מאוד נוח שאני לא צריכה לשבור את הראש..

ארוחת צהריים הייתה בערך ב12 ואז שנצ, כמעט תמיד הייתי אוספת ישר מהשנצ

זה היה לפני שנתיים יכול להיות שהמחיר עלה קצת.

וקחי בחשבון שכנראה בשלב הזה של השנה רוב מי שמחפש מסגרת זה כאלה שהיו עד עכשיו עם הבייבי בחופשת לידה, כלומר גילאי 3-6 חודשים, ולרובם לא יהיה רלוונטי אם את מביאה או לא ארוחת צהריים

בנוסף תשקלי לאפשר גם שבוע חלקי.

נגיד ואקח 1800- אז לחלק את זה ב5 וימים ומי שתרצה יום פחות אז לקזז את הסכום כך?

כלומר לחלק ולעגל כלפי מעלה

שישתלם לך

4ימים אז כן.

אבל אם פחות מזה/ משהו לא קבוע את יכולה לקחת קצת יותר.

נניח אם לפי החישוב שלך זה יוצא 90 ליום אז לקחת נניח 110 ליום...

שיותר משתלם להרשם לשבוע מלא בלכל יום בנפרד

כי אז כל אחד יכול לשלם רק פר יום

של עד 14:00 בלי ארוחה, אולי יהיה לזה ביקוש (לדוגמא אימהות שעובדות עד אחת וחצי ויש להם גם דרך להגיע ולא רוצות לרוץ, אבל נותנות אוכל בבית.)

לדעתי להתחיל לבשל זה הרבה עול, יש לך כל ערב אחרי שאת משכיבה את הילדים שלך להבריק את הבית למחר- רצפה ריקה ונקיה, וכו. את צריכה כל יום לקבל ילדים זרים הביתה חייבים להיות ערוכים לזה מבחינת בטיחות (צריך לעשות ביטוח), אני אישית הייתי נמנעת מלהוסיף גם מטלה של בישול כל יום.

לא נראה לי סיפור לההגדיל כמות לעוד 4-5 פעוטות ושווה את המחיר (כאמא לא היה שווה לי כי מעדיפה שיאכלו בבית כאמור)

לפי זה כדאי להחליט אם 2 או אחת וחצי..

על גיל שנתיים, עד שתיים כולל ארוחות וכולל יום שישי- 2300₪.

אצל מטפלת אחרת פה שמתי לפי ימים והסכום ליום היה יותר מחלוקה לחמש של הסכום הכללי (היא קיבלה עד ארבע כולל ארוחות בלי יום שישי- 3000₪. ליום בודד 200₪).

לגבי מה הייתי מעדיפה- לדעתי הייתי מעדיפה עד שתיים עם אוכל, זה מוריד מטלה מהראש. אבל תכלס זה תלוי בשעות העבודה שלי.

את יכולה גם לנסות לחשוב על זה- נגיד אם יש בי''ס שהרבה אברכיות מלמדות בו, אפשר לבדוק באיזה שעה השיעור האחרון מסתיים ולסיים קצת אחרי כדי שיספיקו להגיע (ככה עשתה המטפלת אצלנו שנה שעברה- מלא משפחות שהביאו אליה עבדו בבתי הספר פה, אז היא השתדלה לסיים קצת אחרי ביה''ס, גם בימים קצרים וכאלה).

אגב ארוחת צהריים לפעוטות זה ב12.

1:30 זה ממש מאוחר.

אם זה ילדים קבועים את יכולה לקבוע שכל שבוע ילד אחר מביא לכולם את ארוחה.

הילדים שלי כשהיה להם ארוחת צהריים ב12 לא היו אוכלים כלום ובבית היו משלימים ארוחה בשלוש, סתם שילמתי על אוכל לאחד מהם וסתם שברתי את הראש מה לשלוח לשני כל יום, זה היה מיותר לגמרי.

בשנה אחרת שהילד לא אכל צהריים אלא רק ארוחת בוקר וארוחת פרי זה היה מושלם לו.

(מדברת על גילאי שנה עד שלוש)

שלי אוכלים בחופשים ארוחת בוקר בעשר וארוחת צהריים בשלוש בערך.

חוץ מהתינוק שהוא יונק ומנשנש לאורך כל היום בלי משהו מאוד מסודר.

אז זה תלוי גם לאיזה גיל היא מכוונת, בסוף ילדים בגיל שלוש שעןלים לגן אוכלים נשנוש קטן בבוקר, ארוחת בוקר בסביבות עשר וחצי, פרי באחת וחצי וארוחת צהריים בשתיים וחצי בערך. בעיני זה לו"ז מעולה גם בגיל שנתיים, בגיל שנה פחות.

לק"י

אם אוכלים ב8:30, אז סביב 12 שוב רעבים.

המטפלת אצלנו היתה נותנת ארוחת בוקר ב-9 וארוחת צהריים ב-12 (בערך) ואז הלכו לישון שנ"צ, ב-13:30 התחילו להתעורר ואני הייתי צריכה לאסוף עד 2 (לרוב הגעתי ב13:45-13:50 כדי להספיק לקחת אחר כך גם את הגדול שבגן, כי זה לא לגמרי סמוך).

אחר כך בבית היו אוכלים איתנו גם מארוחת צהריים שלנו ב-14:00.

המטפלת שלנו לקחה 1700 לחמישה ימים עד 14:00, לא כולל אוכל (הייתי שולחת מהבית).

גם אם סיימו לאכול סביבות 9...

הייתי בכיתות סוגרים שנה וחצי עד 3, והם חלק אכלו ב 12

והגדולים יותר לקראת 12 וחצי.כבר ממש היו רעבים, ולקבוצה השניה היה מאוד קשה לחכות כבר

שיאכל טוב בארוחת צהריים. ולא ילך לישון רעב.. זה באמת טריקי למי שדווקא כן אוכל טוב...

ואם את מכינה את האוכל זה בתוספת תשלום, אז יכול להיות לך משתלם (אם בא לך בקלות לבשל בריא ומגוון, פעוטות לא אוכלים הרבה אז זאת לא הוצאה כבדה מדי)

אני הייתי מעדיפה עד 14 כדי שיהיה לי אפשרות לעבוד נורמלי.

לגבי המחיר-

השנה משלמת לגיל שנה על חמישה ימים 7:30-14 לא כולל אוכל 1700, אבל זה ממש זול,

שנה שעברה שילמתי לגיל שנתיים על חמישה ימים 7:30-15 כולל ארוחות (לפני השנ"צ כשהילד היה אוכל שם כמעט כלום ובשלוש אוכל ארוחה בבית) 2500,

לפני שנתיים לגיל שנה על ארבעה ימים 7:30-14 כולל ארוחות שילמתי 1800 (וזה היה רק 4 ימים בשבוע)

לפני כן גיל שנתיים חמישה ימים 7:30-13:45 לא כולל ארוחות 1600.

אם יש בך הכוחות והיכולת לשמור על פעוטות. אם את מתחברת לילדים וזה לא רק להשלים הכנסה..

חינוך וטיפול בילדים רכים זו עבודת קודש ממש שלא נכנסים אליה אם לא בטוחים בכך ❤️

היו לי עוד כמה אופציות חוץ מזה

וזה מתוך האופציות היתה לי הבחירה שהכי אני מתחברת

חוץ מזה שעבדתי במעון הרבה שנים אבל מעדיפה באופן פרטי כי במעון זה יותר אינטנסיבי ופה אני יכולה לבחור את הלוז ואת הילדים שאני מקבלת

המשפחתונים עד 13:45 וללא ארוחת צהריים.

מי שאוספת את הקטן ממשפחתון ב14 גם הגדולים יותר לא יהיו בצהרון, וממילא היא מאכילה את כולם צהריים בשעה הזאת אז אין שום תועלת בזה שהקטן אכל כבר (אצלי לפחות הם פשוט יאכלו שוב).

אוכלים בבוקר כריך וירקות ואחרי השנצ פרי.

עד 13:34 ללא צהריים

@אפונה @112233445566

עד 13:45/13:50 בשנה שעברה שילמנו 1700, השנה אני לא זוכרת אם עלה ל1800 או נשאר.

1600

מ8:00 עד 14:00

כשרשמתי חשבתי שזה כולל רק ארוחת בוקר

לשמחתי זה כולל גם ארוחת צהריים

שבו כל אחד משתף איך היה היום

נגיד הראשון בדרך עד שמגיעים לשלישית

השני עד שמגיעים הביתה

והשלישית בזמן הארוחה

לא יודעת אם זה הגיוני מבחינת זמנים

אבל הרעיון שיהיה זמן קבוע

וגם תסכמי עם הראשון שעוצרים לכמה דק לשמוע במילה מה שלום 2 ו3...

זמנים אישיים בזמנים אחרים גם יכולים לעזור והלוואי עלינו לעשות הרבה..

ולא להביא משו להירגע כשחוזר...

אני ממוקדת בלהגיע הביתה

ואז הם יכולים להרפות, שירותים, שתייה, לנשום וכולם יותר בטוב...

אבל האמת לפעמים גם בבית יש הר געש כשכולם פורקים ביחד...

וגם מריבות מי נותן לי יד.

הכי טוב להגיע לאיזה שהוא בסדר קבוע.

שיהיה לכל אחד זמן קבוע לספר, בדרך הביתה או אחר כך.

או לעשות תורנות, כשכל פעם ילד אחר מדבר.

אם לילד אחד יש צורך לפרוק מייד, ולאחרים לא אכפת לחכות, אפשר לתת לו קבוע להיות הראשון.

הראשון ראה את הכותרת בטלפון שלי ושאל לגבי זה אז הסברתי לו את הבעיה ובשיא הפשטות הוא הציע שהוא יחזור הביתה לבד וישתף בבית (עד היום הוא ביקש שאני אאסוף אותו). אין כמו לגייס את הילדים לחפש פתרונות!