יש הרבה גדרים.

פרטי נמקי הסבירי, את שואלת על משהן ספציפי?

כשיהודי רציני (דוס ) מזלזל במצוות (עושה חפיף וכו') ליד יהודים פשוטים (מזרוחניקים) שומרי מצוות והשם והמצוות מתבזות על ידו וגם הם יבאו לזלזל...

או שאתה שוחה ביותר מידי הגדרות נזילות עד שמזרוחניק אומר חפיפניק מבחינתך?

בעיקרון זה כינוי גנאי של חרדים על דתיים לאומיים. לפי תנועת המזרחי, שרוב ה"מיזרוחניקים" לא יודעים שהיא אי פעם הייתה קיימת או מה היא עושה.

(גם לי אין מושג, אני יודעת שזו תנועה ציונית דתית שקשורה לעלייה לארץ בימי קום המדינה, אין לי מושג מה ההמשך)

אני בא מבית דתי-חרדי וקצת לאומי, סבא שלי הוא מרבני הציונות הדתית, אני ממש לא שם...

אני יחיסת חרדי.. כן

אני מכיר אותו טוב טוב מבפנים, אני לומד בישיבה כזאת, יש לי מלא חברים כאלה, יש לי אחים כאלה, גדלתי שם מגיל אפס עד לפני שנתיים בערך...

הוצאת שם רע על ציבור, הוא דבר חמור. גם אם יש חרדים שזה נעשה להם כהיתר אז חשוב שנית מי פה ה'חפיפניק'..

אתה מודע למקור שלה ובחרת להשתמש בה עדיין?

כי לפי מה שסיפרת סבא שלך כנראה נחשב מזרוחניק.

(אצלי בישיבה ובאיזור שבו אני גר המילה מזרוכניק מגדירה דתי לייט וכו' למינהו)

שוב, ההגדרות האלה נזילות מאוד וממש לא חד משמעיות וגם לא ההקשרים שלהן, אבל עדיף להיזהר, במיוחד כשקהל הקוראים פה בא מהציבור הזה.

זו סוגיה ארוכה.

בעיקרון מול אנשים,

אמנם יש מימד של חילול ה' גם מול עצמך.

אבל עיקר העניין הוא מול אחרים.

וההגדרה בגדול היא כל מה שמראה חיסרון במי שמייצג את הדת,

וזכור לי כעת שתי גמרות בעניין - האחת המדברת על מי שלמד תורה - שאם משאו ומתנו בנחת עם הבריות, ונוהג כדת וכו', אזי האנשים אומרים - "ראו פלוני שלמד תורה כמה נאים דרכיו, כמה מתוקנים מעשיו, אשרי אביו שלימדו תורה, אשרי רבו שלימדו תורה, אוי להן לבריות שלא למדו תורה" ואם ח"ו להיפך - אומרים "ראו פלוני שלמד תורה כמה מקולקלין דרכיו כמה מכוערין מעשיו, אוי לו לאביו שלימדו תורה, אוי לו לרבו שלימדו תורה, אשריהן לבריות שלא למדו תורה".

והגמרא השניה שאמרו אמוראים על עצמם שחילול ה' אם יילכו בלי תפילין/יבטלו תורה וכו', שכאן רואים עןד ממד, לא רק מה אנשים מבחוץ אומרים על מי שהוא בן תורה אן נוהג שלא כראוי, אלא גם "מבפנים" על מי שהוא בדרגה גבוהה ולא מקיים המצוות כראוי לו. ולכן גם כל מי שלא מקיים מצוה גמורה וכדו', נכשל בעבירה וכו'.

צריך להדגיש - שכל הדברים אמורים רק כשהסיבה שאנשים יזלזלו במשהו פלוני או אלמוני אינה בגלל שהוא דבר של הדת, אם מישהו מזלזל בנו על עצם הדברים שאנו עושים מכח הדת - זה לא חילול ה' ואין לנו לנסות לייפות את עצמינו.

עניתי? אם את רוצה יותר  - תנסי לכוון אותי יותר.

בתור "משהו שאחרים עושים ולא מתאים לי וקשור ליהדות"

אז זה לוקח לשני הכיוונים.

יש אנשים שפעולות מסוימות נראות להם מחמירות מידי, אז זה חילול ה' מבחינתם.

ויש אנשים שפעולות מסוימות נראות להם עברה, אז זה חילול ה' מבחינתם.

גם אם נגדיר את המונח כראוי זה להימנע מאנשים מלהשתמש בו כדי לחזק את הטענה שלהם ננגד אחרים.

(לא ראיתי משהו טוען שהתת מגזר שלו עשה חילול ה' אי פעם)

רציתי לכתוב שזה לא ימנע מאחרים להשתמש במונח הזה בצורה מעוותת.

יהיו לך יופי של הגדרות ונימוקים, אבל זה לא יעצור את מי שממילא עושה את זה לא נכון, אז חבל על המאמץ.

ממילא בימינו זה יוצא רק ססמה, אין לזה שום השפעה מבחינה הלכתית עד כמה שידוע לי.

אז שינופפו בססמה שלהם, אם זה מרגיש להם טוב.

חילול ה' משמעותו חילולו של ה' דבר שבלתי אפשרי.

חילול השם משמעותו חילול שמו של ה' בעולם.

וכותבים ה' בתור צינזור לשמו של הקדוש ברוך הוא,

לכתוב השם במקום ה' לא משנה את המונח.

חילול השם של ה' זה עדיין חילול ה' זה פשוט יותר ארוך.

אנחנו אומרים השם, אבל הקיצור ה' הוא לא קיצור של המילה השם שאין טעם לקצר אותה כי אין בה קדושה אלא קיצור של שם י-ה-ו-ה.

ולכן כשכותבים חילול השם הכוונה היא לחילול שמו של ה'.

ה"ד: "וכל מי שנאמר בו יהרג ואל יעבור ועבר ולא נהרג הרי זה מחלל את השם ואם היה בעשרה מישראל הרי זה חילל את השם ברבים ובטל מצות עשה שהיא קידוש השם ועבר על מצות לא תעשה שהיא חלול השם"

ה"י: "כל העובר מדעתו בלא אונס על אחת מכל מצות האמורות בתורה בשאט בנפש להכעיס הרי זה מחלל את השם ולפיכך נאמר בשבועת שקר וחללת את שם אלהיך אני ה' ואם עבר בעשרה מישראל הרי זה חילל את השם ברבים"

ה"יא: "ויש דברים אחרים שהן בכלל חילול השם והוא שיעשה אותם אדם גדול בתורה ומפורסם בחסידות דברים שהבריות מרננים אחריו בשבילם ואף על פי שאינן עבירות הרי זה חילל את השם כגון שלקח ואינו נותן דמי המקח לאלתר והוא שיש לו ונמצאו המוכרים תובעין והוא מקיפן או שירבה בשחוק או באכילה ושתיה אצל עמי הארץ וביניהן או שדבורו עם הבריות אינו בנחת ואינו מקבלן בסבר פנים יפות אלא בעל קטטה וכעס וכיוצא בדברים האלו הכל לפי גדלו של חכם צריך שידקדק על עצמו ויעשה לפנים משורת הדין"

זה היה ברמב"ם היומי לא מזמן... (אני בפיגור, אז למדתי את זה אתמול)

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....