@סמייליך

בשעת מלחמה החיילים עוברים בכפרים ובוזזים, לכן כל הכפריים שמים בד שחור על גי החלון, ככל שיש בתוך הבית יותר אור ככה הבד יהיה יותר שחור ועבה. ככה בעבודת ה' - ככה שיש יותר מסך המבדיל ככה יש יותר אור, וה' יותר אוהב אותנו ושמח בנו ומחכה שנקרע את הוילון!

כל מעשה קטן שלנו משפיע אור לעולם כולו ומקרב את הגאולה!

כמו אדם שמוציא פתק מתוך ערמה כשעל פתק אחד מבין כולם כתוב "כן",כל פתק שכתוב שם-"לא",מקרב אותו לסיכוי למצוא את פתק ה"כן",-המעשים שלנו לא לשווא,כל מעשה משפיע ומקרב לגאולה.

כשהגלים מתחזקים החזקים מתגלים..-בשעות המשבר,האישיות שלנו נבחנת-

כמה אנחנו מסוגלים להתגבר על הדחפים שלנו וכמה עוצמתיים ורוחניים ועושי טוב אנחנו.

וחוצמיזה-תסתכלו כמה דברים טובים עשיתם בחיים שלכם,כמה דברים טובים עשיתם היום,אפילו דברים קטנים! כמה אתם מודים לקב"ה על כל הטוב והשפע שהוא מביא לכם..! זכיתם להיות יהודים,יש לנו שליחות וערכים וחזון ומטרה וכ"כ הרבה טוב,איך אפשר שלא להתעודד כל דבר קטן לא מובן מאליו!...אם יש משבר-כנראה שבפנים יש המון המון צמיחה,אז תתעודדו,זה יעבור,תאמינו שיהיה לכם מלא מלא טוב-ואתם תלמדו עוד תובנות חשובות לחיים! 

אה ועוד משהו,הקב"ה אוהב כל יהודי כמו אב שאוהב את בנו יחידו שנולד לו לעת זיקנה-והרבה יותר מזה

תתעודדו,ותתחילו לעשות ולהתקדם-כי בשביל זה  בא המשבר

הצלחה!!!

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....