אנחנו לא יכולים לדעת בדיוק מה היה שם.. ולא נצליח לגעת בקצה קצהו של מה שהיה שם.
אבל אנחנו יכולים לעורר את עצמנו יותר ויותר. לא נגיע לגעגוע המדוייק, כמובן, אבל נעורר את הלב קצת יותר.
יש גם משו בהבנה שזה ככ גבוהה ולכן אני לא מבין.
שאומרים לי שבסוכות רקדו כל הזמן, לא ישנו, פשוט רקדו ורקדו, ומי שלא ראה את השמחה הזאת לא ראה שמחה מימיו.
הייתי במאה שערים בסוכות, זאת שמחה עצומה שאי אפשר לתאר. אז בבית המקדש זה היה יותר. הרבה הרבה הרבה יותר. יותר מבמאה שערים? שמע זה אור האורות של האורות!! ההבנה הזאת שזה יותר ממה שאני יכולה לדמיין זה.. וואו. ממ לאידעת אם הצלחתי להסביר..
אתה צודק, אנחנו לא נצליח להבין מה זה עד שיבנה בית המקדש.
אבל אנחנו יכולים להתבונן.. בית המקדש זה מצב של שלמות.. צריך להתבונן בזה..