נעים להכיר, זאת אני.
ילידת הגירוש.
המשפחה שלי גרה בגוש קטיף.
אמא שלי גדלה שם מגיל שלוש.
אחים שלי הגדולים גדלו בגוש.
אבל אני לא הייתי שם, אני נולדתי אחרי.
אמנם לא גדלתי בגוש, אבל יש לי פינה בלב למקום הזה.
לחבל ארץ המדהים הזה, לקהילות המדהימות שהיו שם, לאווירה שהייתה, לנופים המרהיבים.

בכל שנה, באזור תשעה באב, מתחילים לדבר בבית על הגירוש, על העקירה.
מספרים סיפורים מההקמה של הגוש, מהתקופות היפות, לפני השלום, וגם סיפורים מהפיגועים, מהתקופות הקשות.
מספרים מה הלך בגוש לפני הגירוש עצמו, על השב"חים, על הבית הפתוח, מדברים על הכל.

הגוש נמצא לי תמיד בדם, לא משנה מתי אני זוכרת אותו.
מספיק שקוראים לי בשם שלי ויש לי צביטה בלב, איך אפשר לקרוא לי ככה אם זה שם של יישוב??

ההורים שלי מספרים שחצי שנה אחרי גרוש, כאשר קראו לי בשם כולם שלחו להם הודעות שזאת נחמה מאד גדולה אחרי הגירוש.
אנשים דיברו על זה שלמרות הכל המשפחות ממשיכות, אבל לא שוכחות את העבר.

אז היי, אני ניסנית קליין, ההורים שלי גורשו מהיישוב ניסנית ומה שאני רוצה לומר לכם זה שגם אם לא גרתם שם, ולא גורשתם משם, אתם יכולים להתחבר למקום, כי זה היה מקום של כולם!! כל מי שהגיע לשם ישר מצא את המקום שלו!!
בתפילה שבקרוב נזכה לגאולה שלמה ונחזור לגוש קטיף!!

ואוו איך בא לי כבר את החופש הגדולל🤭

מה הסיבות שלכם בחיים?

הפורום חזק להיות פעיל והם דיבורים חזקים אז מוזמנים להעלות נושאים מעניינים שאתם מתלבטים בהם אם סתם שאלות, חוויות, רגשות ופריקות

יש לי הדרן ויש תקלה ואין לי אינטרנט במכשיר (שהוא גם ככה דפוק (חצי טאצ) ובלתי נסבל) אני לא יכולה לקבל לטלפון אימיילים ובנוסף האפליקציה שלהם לא עובדת 

יש למישהו דרך לעזור לי?

בבקשה אני נואשת נראלי אם עד סוף שבוע הם לא חוזרים אליי אני עוברת לנוקיה (ונוקיה זה זוועה)

אם מישהו יעזור לי אני אשמח מאוד

או סרטים אחרים