רעות גזבר
יְרוּשָׁלַיִם וַאֲנִי אֲסוּרוּת. הִיא
מְדַּמֶמֶת כְּבָר יוֹתֵר מִדַּי שָׁנִים
מַכְתִּימָה, שׁוּב וָשׁוּב, אֶת הָרְחוֹבוֹת הַלְּבָנִים
וַאֲנִי הוֹלֶכֶת בְּתוֹכָהּ וְטוֹבֶלֶת בְּתוֹכָהּ
וּמְלַטֶּפֶת לָהּ לְאַט אֶת הָאֲבָנִים
אֲבָל אֲנִי לֹא עוֹלָה לְהַר הַבַּיִת.
רַק מִי שֶׁהִפְרִיד פַּעַם מִטּוֹת יוֹדֵעַ בֶּאֱמֶת מָה זֶה חַיִץ.
יְרוּשָׁלַיִם יְשֵׁנָה לְיָדִי וַאֲנִִי כּוֹסֶסֶת צִפָּרְנַיִם.
לֹא נוֹשֶׁכֶת אֶת הָעוֹר עַד כְּאֵב, עֲדַיִן
אֲבָל זֶה כַּנִּרְאֶה רַק עִנְיָן שֶׁל זְמַן.
הַחֶדֶר סְבִיבֵנוּ נָעִים וְהֶגְיוֹנִי וּקְצָת מְבֻלְגָּן
רַק חֲמִשָּׁה עָשָׂר סֶנְטִימֶטְרִים בֵּין מִזְרָן לְמִזְרָן
פְּעוּרִים בּוֹ כְּמוֹ חוֹר שָׁחֹר, וְכָל הָאוֹר נִבְלָע
אֲוִיר הֶהָרִים הַצָּלוּל חוֹדֵר מֵהַחַלּוֹן
וּבְאֵין חִבּוּק שֶׁיִשְׁמֹר
הוּא פּוֹצֵעַ בְּעוֹרִי כְּוִיּוֹת קוֹר.
הַזְּמַן לֹא יַעֲצֹר,
מָחָר אֲנִי אַגִּיעַ לָעֲבוֹדָה וַאֲנִי לֹא אֵרָאֶה כְּמוֹ פְּלִיטַת־ מַחֲסוֹר.
הָאִפּוּר יְכַסֶּה אֶת הָעֵינַיִם הָעֲיֵפוֹת וְהַחִיּוּךְ יַבְרִיק
אֲפִלּוּ כִּסּוּי הָרֹאשׁ יַחֲזִיק. רַק מִי שֶׁיִּתְקָרֵב מַסְפִּיק
כְּדֵי לְהָרִיחַ, יוּכַל לְהַרְגִישׁ אֵיךְ מַשֶּׁהוּ מִבִּפְנִים לְאַט
נִרְקָב, וְגַם הוּא לֹא יָעֵז לְהַגִּיד: נֶחֱרָב,
בֵּית הַמִּקְדָשׁ נֶחֱרַב
וַהֲרֵי כְּבָר יָדַעְתִּי לֵילוֹת לְלֹא שֵׁנָה.
בַּגָּלוּת – אֲנִי מִתְכַּוֶּנֶת, לִפְנֵי הַחֲתֻנָּה
הַחֹסֶר הָיָה עַז וּמַתַּכְתִי וּמַר כְּמוֹ דָּם
וְהַלֵּב לֹא נִרְדַּם וְחָשַׁבְתִּי שֶׁשּׁוּם דָּבָר בָּעוֹלָם
לֹא יָכוֹל לִכְאוֹב יוֹתֵר. אֲבָל
דָּבָר לֹא יִדְמֶה לַגַּעְגּוּעַ הַנּוֹחֵר,
לַכְּמִיהָה הַטְּרוּפָה וְהַחֲרוּכָה וְהַדּוֹמֶמֶת לִירוּשָׁלַיִם הַקַּיֶּמֶת,
לִירוּשָׁלַיִם הַנִּרְדֶּמֶת
קְרוֹבָה לְהַחֲרִיד וּבִלְתִי־מֻשֶּׂגֶת עַד אֵימָה – –
רַק מִי שֶׁהִפְרִיד פַּעַם מִטּוֹת יוֹדֵעַ בֶּאֱמֶת מָה זֶה
בְּלִבָּהּ חוֹמָה.
