היי,
מהי ההגדרה לבן אדם דתי?
האם זוהי ההגדרה הנכונה -
אדם שהחליט שהוא מקיים את כל המצוות ומקל לפעמים איפה שאפשר להקל (תפילות במניין וכדומה) אך לא מקל איפה שאי אפשר (כמו שמירת שבת, כשרות וכדומה). אם יש לו "נפילה" במשהו משמעותי אז הוא חוזר בתשובה בצורה הטובה ביותר שהוא יכול. וכל עוד זה מוגדר אצלו כ"נפילה" (כלומר - הוא לא הוציא את המצווה ממניין המצוות) אז זה בסדר במובן מסויים ומבינים שיש לו חולשה / תאווה / יצר לדבר המסויים הזה ו"הכל טוב" באופן כללי.
מלבד שמירת המצוות, זה אדם שמחוייב לשנות את התודעה שלו שתהיה תודעה כמה שיותר "נכונה" לפי הדת היהודית (למשל - להאמין ב-ה', לאהוב את ה', לירוא מ-ה' וכן הלאה).
האם זוהי הגדרה נכונה?

