מצד האופנה זה יותר בלנסטון אבל אני מעדיף יום חול רדבק שבת בלנסטון

לא סובל נעליים..

ואם חייבים נעליים - טבע נאות, אינלי לא בלנסטון ולא רדבק... לא אוהבת אותם...

תלוי איפה... סתם ככה ברחוב אני לא אסתובב יחפה אבל בבית/ביישוב/באולפנה אני מסתובבת יחפה כמו רוב החברות שלי..

שחוזרים עם רגליים שחורות

אני אישית הולכת עם גרביים אז לא חוזרת שחורה אבל---

(מנסיון...) ואם זה גרב ניילון אז היא גם חוזרת לרוב עם הרבה מאד רכבות..

גרב ניילון - זה גרב שעשויה מניילון בצבע עור/שחור/לבן, יש אותה עד הקרסול/עד הברך/גרביון.

רכבות זה אומר חור רצוף לאורך כל הגרב אבל עם "עצירות", חוטים לאורך אז זה נראה כמו פסי רכבת...

מקווה שזה מובן.

כי אני תמיד עם סנדלים אז רציתי להרגיש קצת שוני בתשעה באב.. (תמיד זה כולל גם חורף באחד המקומות הקרים בארץ..)

בשאר ימות השנה הכפכפים 'מזלזלות' בקדושת בית הכנסת, ודווקא בתשעה באב המסר הוא שאנחנו אבלים ולכן אני לא הולכת עם סנדלים 'כרגיל'.

ככה בשניהם אני שומרת על כבוד המקום.

אבל סתם ככה ליום יום שתיהם לא

נעלי הרים זה קצת יותר טוב..

ואם לא צריך אז..

לא צריך משהו יקר, כל דבר יהיה יותר טוב מבלנסטון..

אני אישית לא סובל נעליים זה פשוט לא נוח לי.. אבל בגלל שאני מטייל די הרבה ואני צריך נעליים אז בדקתי וגיליתי שבלנסטון זה הנעליים הכי פחות נוחות שיש..

דוגמה קטנה: בחתונה של אח שלי ביקשו ממני להיות עם נעליים(בלנסטון) כדי לכבד, והחלפתי אחרי החופה כי כבר לא יכולתי..

קללל.... רדבק זה גס ולעבדים

קלללללללללללללללללללללל

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....