כמה כפוית טובה אני.זה מפחיד.
פתאום אתה קולט,מיליוני אנשים היו שבועות וחודשים רעבים ללחם,ואני מה אני.
רק יש צום קטן וישר כולם אוכלים ושותים בכמויות.
כמה תודה צריך להגיד על כל רגע בחיים.
סליחה טעטע.סליחה שאני שוכחת את זה.
סליחה ששוכחים להגיד תודה.
תודה אבא תודה.על הכל.פשוט תודה.
אם אפשר אז אני ישמח שתזכיר לי את זה יותר.
הלואי היתה יורדת לי עכשו דמעה.אפילו אחת.על החורבן.
הלואי היתי מצליחה לבכות על זה באמת.
בית המקדש השלישי בנוי מדמעות ואני גם רוצה להשתתף בו.
בבקשה אבא.אני גם רוצה להרגיש צער.
אנחנו ככ רוצים גאולה.רוצים לראות בית מקדש.ואו.