אימהות למתבגרות ונשים שזוכרות את הגיל , פליז עזרהמיואשת******

אני קבועיעל מהדרום
לק"י

קיבלתי בטיול השנתי במשך כמה שנים🤷‍♀️

באיזה שלב במחזור היא תהיה?
אומרים שהמים לא נותנים למחזור לצאת (אבל לא זוכרת אם בדקתי פעם את נכונות העניין. או כמה זה נעים).
אני לא יודעתמיואשת******

חשבנו שהיא תקבל השבוע ו... איזה כיף. לא קיבלה. אין לי מושג מה יהיה.

 

כן זה מינוס כשהמחזור לא מגיע בדיוק בזמןיעל מהדרום
לק"י

לא יודעים מתי הוא כן יגיע....

מקווה שיגיע כבר אחרי החופש.
אין לי עיצות, רק הזדהיתי עם מחזור בזמן לא טוב.
תודה. כזה מסתכל כאמאמיואשת******

משקיעים מלא כסף, עיקר החופש זה הבריכה והיכולת ללכת לבריכה כמשפחה עם אבא ו... מחכים חצי שנה ו...

ועוד אנחנו משפחה של בנות ואני תוהה לעצמי מה נעשה בעתיד מה?

יש איזה שיטת קסם ללמד אותן להכניס טמפונים??

אין לי מושג🤷‍♀️ מעולם לא השתמשתי...יעל מהדרום
שיטת קסם לא אבל ...בתי 123
אבל זה פשוט לנסות אפשר לנסות ללא מוליך ואז קודם להכניס את האצבע אולי מול מראה להכיר את הגוף. אם לא הולך לנסות עם מוליך בהוראות יש ציורים שמסבירים די טוב
דווקא עם מוליך הרבה יותר פשוט..פיצלוש לשאלה
לא הבנתי למה לנסות בלי?
אמרתי לנסות גם וגם לחק יותר קל עם לחלק יותר קלבתי 123
בלי
לי היה יותר קל בלי מוליך.כי לעולם חסדו


לי יותר קל בלישם שם
אני ממש לא הצלחתי עם מוליך ובלי מוליך הצלחתי בסוףטארקו
אבל זה עניין של בשלות לדעתי
גם פיזיולוגית ובעיקר רגשית

לקח לי המון המון זמן עד שהצלחתי להכניס טמפון. רק לקראת החתונה הצלחתי.
קרה חי מלא כנערהחגהבגה
טמפונים עם מוליך. יש סרטון ביוטיוב של מישהי שמסבירה ממש, של 'טמפקס'. קניתי כאלה כנערה וישבתי עם הסרטון איזה שעה בשירותים.
בס הצלחתי !
כמי שגדלה בביתרסיס אמונה
מלאאא בנות (איזה כיף זה!!) אני זוכרת שאחותי הייתה בשרותים ומבחוץ היינו שתי הגדולות שהסבירו לה איך להכניס טמפון והיא אכן הצליחה ונכנסו כולנו לבריכה יחד..
לומדים בסוף..
תודה מיואשת******

אכן כיף בית מלא בנות... 

כיף לשמוע את המשפט הזה ממךאורוש3
חח מזכיר לי אותי..רות א
גם לנו היה טיול משפחתי בדיוק שקיבלתי מחזור, ואחותי הקטנה היא זאת שהייתה מחוץ לדלת והסבירה לי... (זה היה בגיל גדול יותר) לקח לי זמן אבל בהחלט שווה את זה
אולי כדאי לנסות ללמדאני זה א
להכניס טמפונים בעיקרום עם מוליך זה הרבה יותר קל אבל גם בלי ..ולגבי משפחה של בנות ונופש ובריכה עם אבא אז אנחנו תמיד איכשהו בנופש (אני ואחיות שלי) הצלחנו לקבל מחזור והשתמשנו בטמפונים והפכנו את זה לבדיחה שאבא שלי ואחים שלי לא מבינים היינו משתמשות ב"קוד" ואחים שלי היו מתחרפנים ממנו..אז אין לי ממש פיתרון אבל משתפת לגבי ההווי
באותה מידה זה יכול לקרות לכל אישה.אם ל2

כשלא מסודר...

זה באמת בעיה.

פעם טיילנו.

באמצע הטיול הבת שלי, מסכנה ממש התלכלכה

נאלצתי לפרוש איתה מהמסלול ולשנות...

תעשו בכל זאת קצת דברים נוספים חוץ מהבריכה.

זה יעשה לה הרגשה טובה

אני נכנסתי לבריכה מלא פעמים עם פדבוקר אור
פשוט כשיצאתי היה רטוב. היה כיף ונחמד. לא יוצא דם במים ( לפחות מהנסיונות שלי) וזה ממש לא הפריע לי. אני גם אף פעם לא שמתי טמפון
באמת? גם בשיא המחזור?מיואשת******

ממש לא יוצא כלום?

הלוואי הלוואי אמן. ננסה

אני גם עשיתי ככה כנערהבאורות
פשוט כשיוצאים צריך מיד ללכת לשים חדש כי כשיוצאים מהמים מתחילים שוב לדמם
גם לי זה קרה .היינו צריכים לנסוע לפארק מים רציני שחיכיתי לואחתפלוס

הרבה זמן.הייתי בת 16 בערך.שמתי פד דק .ומיד נכנסתי למים

ולא יצא שום דם.

לא זוכרת אבל באיזה שלב זה היה

אני גם הייתי שוחה עם פדתוהה לי
ותמיד היה עליו קצת דם אחרי זה אבל ממש קצת. משערת שלא עשיתי את זה ביום הראשון, אבל בטח מהערב של היום השני אין בעיה
עונה בתור מתבגרת לשעבר🙂בתי 123
מלמדים אותן לזרום אז יבואו ישתזפו יכניסו רגליים למים
באופן עקרוני אם הדימום לא חזק המים עוצרים אותו ואפשר להכנס לבריכה.
בודאי שזו לא סיבה לתת הורמונים
אבל למה לא לתת את האופציה של טמפונים? זו פשוט הצלה
אני לא משתמשת בכלל אבל דוקא בתור נערה בטיולים שנתיים פרקי מים וכו זה ממש הציל אותי
ברור שנתתי! היא לא מצליחה מיואשת******

אולי תלמדי אותי איך לעזור לה?

נתתי, ניסיתי להסביר, לשכנע

ניסתה, לא הצליחה

יש טריקים ?

תגידי לה שתנסה באמבטיהבתי 123
להכניס את האצבע בעדינות עד הסוף וככה בדיוק מכניסים טמפון תקני את האו בה הכי קטן שתשכב על המיטה תנשום ותנסה להכניס (כמובן לנסות רק במחזור ולא לפני).
באופן אישי לי היה ממש מביך לדבר על זה עם אמא שלי חברה הסבירה לי איך שמים.
אבל בכל אופן היא בעזה ה' תקבל כל חודש עד החתונה היא חייבת ללמוד לזרום
מסכנונת, ואל תשכנעי אותה לטמפונים...אם כל חי

אבל זה חופש שכולו בריכהמיואשת******

תודה שאמרת לי. אשכנע אותה לנסות רק פעם אחת נוספת, בלי לחץ

בגלל הקורונה לא מתכוננים לטייל. רק מנגל-בריכה כל היום. מבאס מאד

דווקא לי היה מאוד נוחחגהבגה
להניח אגל אחת על הטבלה ולכופף ברכיים.
מאוד חשובה הזווית, שתנסה להזיז כל פעם, מילימטר לפה ולשם עושה לגמרי את ההבדל...
אל תלחיצי אותה על טמפון!אם ל3+
לא הצלחתי להכניס לפני החתונה, וכל הסביבה שידרה כמה זה פשוט וקל
ולי כאבו הנסיונות, ולא הצלחתי
הייתה תקופה שהייתי בטוחה שמשהו לא תקין בגוף שלי בגלל זה

לומדים להסתדר
לא חייבים להכנס לברכה

אולי לחשוב על משהו כיף גם מחוץ לברכה,
להביא משחקי חברה, קופסה ועוד
תודה. את צודקת שחשוב לא להלחיץמיואשת******


בהצלחה! ותהנו בחופשה🤗אם ל3+
גם אני חושבת ככהבעצמי
בתור אחת שכנערה לא הסתדר לי
שתנסה במחזורמחי
בכמה תנוחות - שכיבה עם ברכיים מקופלות או עמידה עם רגל אחת מוגבהת על האסלה/דופן של האמבטיה. עם מוליך ובלי מוליך
ואם לא הולך אז לא, לא חייבים להצליח להכניס טמפון
כתבו פה עוד רעיונות אפשריים
בהצלחה ותהנו בחופשה!
אוףף תמיד קרה לי לפני טיולי נועראורוש3
וגם לא הייתי שמה טמפונים. לרוב לא ממש נכנסתי למים. אולי תקני לה טמפקס סגול הכי קטן ושתנסה כזה שוב. או שכן תיכנס נגיד לא ביומיים החזקים זה די בסדר ולא ממש יוצא במים.
אני לא מבינה את הקטע, לכמה זמן המים עוצרים את הדימום?מיואשת******

מה, אפשר להיות גם שעה במים בלי לדמם? באמת?

לא יודעת בדיוקאורוש3
אבל בימים החלשים זה בסדר. בחזקים לא נראה לי האמת.
כן המים עוצרים אולי עם דימום ממש חזק לא הייתי לוקחתבתי 123
סיכון אבל שתכנס עם מגן תחתון ומכנס שחור על הבגד ים כל עוד היא במים זה לא יזרום
נכון. גם מנסיונינשימה עמוקה
לא ביומיים הראשונים אבל בכל השאר עבר בשלום. השאלה אם היא תרגיש בנוח להיכנס כך כי זה כן לא נעים המחשבה של אולי יזרום החוצה וכו'...
פעם בטיול משפחתי התחיל לי מחזור, היה קצת מבאס לא להיכנס אבל בכל זאת ממש נהנתי, שכשכתי רגליים בבריכה והתיזו עלי מים והרגשתי לגמרי חלק מהחוויה.
כן כןבוקר אור
שמעתי את זה מנוגד חברות. לא יודעת אם ביום הראשון אבל בשאר כן
מה שכן יכול להיות לא נוח- בגלל שהפד נספג במים הוא נפרד מהתחתון ואז זה יכול להציק. אז אולי עדיף להיכנס בלי כלום בכלל (מה שהיא מעדיפה. לי זה הציק במחשבה לא יודעת למה)
מזכרוני... כן 🙂קמה ש.
אני הייתי כמה שעות-לפחות ארבעאחתפלוס


יש מושג כזהשירוש16
בהלכה (לא יודעת כמה סומכת על זה) שמגע בין הרחם/צוואר הרחם למים גורם לרחם להפסיק לדמם.

לכן כשעושים בדיקת הפסק טהרה ורוחצים את האיזור הפנימי עם מים צריך לחכות כרבע שעה לפני שעושים את הבדיקה. כדי שאם היה עדיין דימום והוא פסק בגלל הרטיבות הוא יתחיל שוב ואז יראו את זה בבדיקה.

לא יודעת כמה הייתי סומכת על זה כשנכנסים לבריכה.
אני אישית זוכרת שלא קיבלתי הדרכה מאמא שלי להכניס טמפונים. ראיתי סרטונים ביוטיוב והסתכלתי ע"ג האריזה.
שימי לב שהטמפונים באמת קטנים. לפחות בניסיונות הראשונים.
יש כאלה ממש עבים ויש מיניאטורים.

הייתי נכנסת כנערה לבריכה כשהיה לי מחזור. פשוט הייתי שמה פד ובהמשך השתמשתי בטמפון.
לא זכור לח ארועים מביכים...

יכול להיות שעד היום לא הייתה לה סיבה מיוחדת לנסות להכניס את הטמפון. כי זה באמת לא נעים בהתחלה עד שמתרגלים לתחושה.
יכול להיות שהרצון להיות עם המשפחה ולהיכנס לבריכה כמו כולם ייתן לה מוטיבציה לנסות שוב. כדאי לנסות בכל אופן.
אבל כן יש לה סיבהמיואשת******

שנה שעברה היה בדיוק אותו דבר וניסתה

אולי באמת השנה היא כבר גדולה יותר ותצליח 

נתתי לה מיני של קוטקס, הם די קטנים. של חברות אחרות קטנים יותר?

טמפקס עם מוליך- יש לנערותחגהבגה
אחפש לה. תודה רבה!מיואשת******


לא מכירה קוטקס.אורוש3
אבל טמפקס עם מוליך סגול הכי קטן שניסיתי. תראי. בתור נערה לא הכנסתי. הצלחתי פעם אחת בטיול שבאמת כאילו קיאקים וזה. אבל זה לא היה לי נעים. תגידי לה שגם אם לא נעים במים היא פחות תרגיש וישר אח''כ שתוציא. זה כאילו חלק מהחיים. מותר להתבאס אבל אי אפשר באמת לתכנן את זה. יש טיולים. יש בריכה. או טמפון. או לא להיכנס. או להיכנס עם קצת תחושת לחץ. גם אם במים לא יוצא איך שיוצאים יכול לצאת. אז להתמודד עם החוסר נעימות. באמת מבאס. מקווה שהיא תצליח להנות בע''ה
Tampax pearlשירוש16
יקר אבל שווה.

אפשר גם לנסות את האריזות TO GO שלהם או חברות אחרות. הטמפונים שלהם יותר קטנים.

בנוסף, חשוב לבדוק שלא מוציאים את הטמפון מהפסטיק הקשיח. זה עוזר לטמפון להחליק פנימה. אם זה לא עוזר - אפשר להשתמש בג'ל אינטימי.
יאוו ג'ל או שמן שקדים זה רעיון מגניבאורוש3
אחפש לה. תודה רבהמיואשת******


השאלה היא מה זה "לא מצליחה"?כי לעולם חסדו

אם זה כואב - לא לנסות שוב...

לדעתי

ממליצה דווקא בלי מוליךמיטוכונדריה
לי לפחות המוליך היה ממש צובט, וגם יש פחות שליטה לאן זה נכנס.
אצלי לרוב לא היה נכנס עד הסוף וממש מכאיב.
בלי מוליך היה הרבה יותר פשוט
חח אהבתי את הניק שלךבאורות
תודה ! אחת המילים החמודות שיצא לי להכיר חחמיטוכונדריה
שלחתי לך מסר באישילהרות כוחות
יכול להיות שהיא לא תקבלעמקאביב
וגם אם תקבל מקסימום לא תיכנס לבריכה .
אני כן נכנסתי לים עם פדים בסוף מחזור אבל זה לא משנה . זה גוף שלה והיא תחליט האם היא רוצה פד או טמפון ועד כמה היא צריכה בריכה . מציעה לשחרר בקיצור.
היי מה שאני יודעתבשורות משמחות
שהימים האחרונים לא נוראים (6-7) ואפשר להיכנס לבריכה בלי חשש.. לא יצא לי לבדוק בפועל אבל זה גם הגיוני זה ימים של כתמים יותר מאשר דימום
גביעוניתבשורות משמחות
יכול לבוא בחשבון?
ניראה לי טוב בריא מטמפון
אם היא לא מצליחה להכניס טמפון היא לא תצליח להכניס גביעונית..Small light
בשביל גביעונית צריך להכיר מעט את המערכת ;)
אפשרחיים של
להרטיב קצת את הראש של הטמפון
ככה קל יותר להכניס אותו
שתנסה להכניס פעם אחת עם וזלין.קול ברמה
זה הרבה יותר מחליק ונותן ביטחון לפעמים הבאות...
לא המציאו עדיין איזה פלסטראמאשוני
נצמד לשים חיצונית לזמן מוגבל? 🤨
רואה עכשיו שתייגת אותיאורי8
אין לי כ"כ פתרונות , חוץ ממה שכתבו לך פה, באותה סירה , יש לי בת אחת שהמחזור שלה לא צפוי והיא סובלת בו מאוד, מקווה שיגיע לפני הנופש.
הבת הזו יודעת לשים טמפון, היא הצליחה כי היה לה טיול שנתי עם המון מיים ופארק מיים בתוך הכינרת . ויום קודם הגיע מחזור.
היה לה רצון עצום להצליח . קניתי לה את הכי קטן עם מוליך. לקחה מראה קטנה כדי לזהות את המקום( במחזור יוצא משם דם ויותר קל למצא.
והצליחה, כמובן לנסות רק במחזור. לא על יבש.
כאב לה קצת בפעמים הראשונות , לדבריה עדיין כואב לה להכניס לפעמים, ולכן משתמשת בטמפון רק בימים שהזרימה חזקה( מקל על ההכנסה), וכשיש לה אינטרס ממש חזק( טיול, ברכה).
אם לא תצליח לא נורא, כנערה לא הצלחתי אף פעם.
אם המחזור לא יהיה ממש חזק, אולי היא יכולה להיכנס למיים.
ולגבי טיולים, יש מקומות בטבע שאפשר ללכת בלי להתקרב כמעט לאנשים,חוף ים/ כנרת- אפילו לטבול רגליים ( אפשר גם בחוף לא מוכרז או בערב כשאין הרבה אנשים).
ההדבקה באויר הפתוח היא הרבה , הרבה פחות, ואם לא מתקרבים לאנשים, נראה לי ממש בטוח.
תודה (צרת רבים וכו)מיואשת******

באמת נראה לך ששבוע הבא יהיו מקומות שאפשר ללכת אליהם בלי להתקרב לאנשים? מנסיון שנים עברו בכנרת צפווווווווף

אפשר לשאול של איזה חברה קנית לה?

 

ה שמע תפליותינו שהיא תקבל רק אחרי החופשששששששששששששש (נו, זה מה שאני מתפללת בתשעה באב. קטנה וטפשה שכמותי)

קוטקסאורי8
הכי קטן , עם מוליך.
בתור מתבגרת לשעבר כי לעולם חסדו

יש כאלה שזה קבוע נופל להן על טיולים וחופשות...

 

לדעתי בשום אופן לא לקחת הורמונים.

אם יש זמן אז אפשר לנסות ללמד אותה להכניס טמפון, אפילו חד פעמי רק בחופשה.

לנסות להכניס את היד לשם, מול מראה. לנסות מיני טמפון/ גדלים שונים/ עם מוליך/ בלי מוליך.

 

זה תלוי גם מה גודל הדימום. אם זה לא רציני אז אפשר לנסות להיכנס עם זה למים ולפשוט להחליף מיד כשיוצאים.

 

תיהנווווווו

 

 

ברור שלא לקחת הורמונים, לא עלה על דעתימיואשת******

סתם כתבתי את זה כקינה... 

תודה על האיחולים!

עוד אין לי מתבגרת... על גלולות שמעתי מחברה רק בגיל 1644444
שביתהצאולימפיאדה ותהיתי בקול מה עושות השחיניות שם.
ממש מידע קיבלתי רק שחברות שלי התחילו להתחתן....

בתור אחת שקיבלה מחזור ביום הראשון של הטיולים השנתיים מכיתה ח' עד י"ב נשבעתי לעצמי בערך שאני אספר על הגלולות האלה לבת שלי עיום שאספר לה המחזור.
מוסיף לחיים הרבה רוגע.

כמובן שהייתי מתייעצת רופאה לפני אבל עקרונית לא רואה הבדל בין לתת גלולות הורמונאליות לבת 16 או לבת 22.
בהנחה כמובן שהיא מקבלת כבר כמה שנים וזה לא מחזורים ראשונים.

אני הייתי מתייעצת עם רופאה.
אגב, יש לי חברות שלקחו בגילאים האלה מסיבות שונות44444
בין השאר בנות שממש סבלו מכאבי מחזור קשים אז לקחו כדי לרווח מחזורים ככל שניתן שלפחות לא יצא על ימים מסוימים.
זה איד הדברים המחרידים לדעתי בספורטאיותמיואשת******
הצורך לקחת הורמונים.
מצטערת, בעיני זה דבר נורא גם אחרי החתונה. ומשהו שעושים כשממש אין ברירה.
בחיים אני לא אתן לה בלי צורך רפואי קריטי, בשביל חופש? בחיים לא.
זאת דעתי האישית.
שאלה לי באמתיראת גאולה
את כן לוקחת הורמונים בשביל החופש, לא?
אז מה ההבדל?

זו לא שאלה מתגרה,
אני באמת מנסה להסביר לעצמי למה זה נשמע לי כ"כ נורא לתת לנערה הורמונים.
ממש לאמיואשת******
ממש ממש לא
אני לוקחת הורמונים כדי לא לפספס חודש של טיפול בגלל החופש.
הייתי כבר בהרבה חופשים עם מחזור. משפחתיים לא זוגיים
חופשים זוגיים תכננו לפי המחזור שלי, אני מאד מסודרת.

ולמרות הכל גם אם כן הייתי לוקחת לא דומה בעיני נערה לאשה. וההשפעות. ומערכת השיקולים של להיות מותרת לבעל לעומת להיכנס לברכה .

בכל מקרה אני אישית מאמינה בלקחת הורמונים רק במקרי קיצון גם על עצמי אישית.
מסיבות בריאותיות?44444
כי אם לוקחים שבועיים בשנה ההשפעות די אפסיות...

הסיבה העיקרית להאזהרות מפני כדורים הורמונאליים בגלל שהן נלקחים שנים....

זה בערך כמו לאכול קצת לא בריא שבועיים בשנה.
זה לא קורה?

בעיני לפחות, כל הלחץ בעניין לא שווה את זה.....

כן מסיבות בריאותיותמיואשת******
גם לשבועיים בשנה יש מחיר. וזה לא נשאר ככה
ברגע שזה פתרון אז לוקחים גם פה גם שם גם לפני מבחן וגם לפי חג וגם...
ובוודאי שלנערה מתבגרת יש לזה גם השפעות גם בשבועיים האלו. יכול להשפיע על אקנה למשל
בקיצור זה לא אקמול בעיני ואני מאד מתנגדת לענין. איש הישר בעיניו יעשה
ממש מסכימהאורי8
גם אני כמעט ולא משתמשת בהורמונים.
וחץ מלפני החתונה אף פעם לא לקחתי פרימולט נטר. לא שוללת שאולי במקרה של צורך ממש גדול אולי אשתמש פעם.
אבל לתת לנערה? אותי זה מלחיץ.
מעדיפה לא לגעת במערכת ההורמונלית שלה .
חתונה זה צורך משמעותי. סתם בשביל טיול? זה לא סוכריות. זו נערה שעוד לא ילדה ולא היתה בהריון, מפחדת לגעת.
ויש רופאים שיותר מידי בקלות נותנים הורמונים, לא היתי סומכת על כל רופא.
היתה לבת שלי בעיה כלשהי במחזור, הרופאה רצתה לתת הורמונים, לילדה בת 14, לא נתתי , ב"ה הסתדר לבד.
ברור שאם היה ממשיך עוד הרבה זמן היתי נאלצת לתת, אבל הן נערות, המערכת עדיין ראשונית ורגישה, עדיף לא להתערב
גם לי רופא אמר כששאלתי על הכאבים- גלולותמיואשת******
עם כל הכבוד וההבנה לכאבים, גלולות באופן קבוע זה לא הפיתרון.
אז היא לא הולכת ללימודים יום בחודש , עדיין מוציאה מאיות ב״ה , זה סיבה לתת לה גלולות קבוע?
דווקא מבחינה בריאותית עד כמה שידוע לי אין בעיה אם זה44444
לטווח קצר.
גם הבעיות הבריאותיות שמזהירים מפניהן זה בעיקר בגלל שבדר"כ גלולות לא לוקחים שבועיים בשנה- שנתיים אלא כמה וכמה שנים טובות.
כמובן להתייעץ עם רופאה לפני.
למרות שגם לדעתי מבחינה בריאותית זה לא מסוכןrivki
תרופה הורמונלית היא תרופה לכל דבר. ולקחת תרופות במקרים כאלה- מבחינתי זה חינוך גרוע שמעודד שימוש לרעה. במיוחד כשיש הרבה אופציות אחרות.
אם זה לא היום הראשון192837465
הייתי אומרת לה שתתקלח לפני, תשטוף את הדם ותכנס לבריכה בלי פד ומיד כשתצא תשים. לי זה עבד כמה פעמים..
להתאמן מול מראה על הכנסת טמפוניםלאה1234
לצערי החינוך הדתי גורם לבנות להתבייש בגוף שלנו,במיוחד באיברי המין, ולכן הן לא מכירות אותו כראוי ומכאן נובע הקושי
תציעי לה לעמוד מול מראה בעירום, ( כשהיא לבד בחדר) וכך תזהה ביתר קלות את הפתח להחדרת הטמפון
עדיף בשכיבה על המיטה עם מראהבתי 123
אבל הקושי בתחילת השימוש בטמפונים הוא אחרקרן-הפוך
לא למצוא את הפתח, אלא למצוא את הזוית המתאימה להכנסה בלי שההכנסה תגרום לאי נעימות.

סתם לעמוד מול המראה לא יועיל לדעתי.
צריכה בתנוחה המתאימה להכנסה.
היא יודעת לאיפה. אבל כואב לה להכניסמיואשת******
תגידי לה שתנסה לשנות את הזוית.*סמיילית*

מחילה על הפירוט - בישיבה על האסלה זה פשוט להכניס ישר כזה ואז פנימה

החינוך הדתי שאני מכירה ממש השתנהאורי8
אני עובדת באולפנא ורואה גם מה קורה באולפנות של בנותי. יש היום הרבה יותר פתיחות לעניין.
יש שיעורים בהם מדברים על הכל בפתיחות.
אצלנו יש תוכנית של סדרת שיעורים על המיניות בכיתה י.
גם באולפנות של הבנות שלי מדברים פתוח על הגוף. אני רואה גם שדור הבנות יותר פתוח ממה שאנחנו היינו( אני בת 40+, חלק מהנשים פה קרובות יותר לגיל של הבת הגדולה שלי, אני בעצם דור מעל)
יש היום הרבה סדנאות על מיניות בריאה לנשים, ואיך לדבר עם נוער על מיניות, הרבה מחנכות הולכות להשתלמויות האלה וזה עובר הלאה לאולפנות.
אני לא הצלחתי להכניסאמא חדשהה
והגעתי בלחץ מזה לחתונה
לא מומלץ להלחיץ בנושא
נראלי

שתביא לעצמה ספרים.. תחשבו על דברים כיפיים אחרים שאפשר לעשות, סדנת שייקים/שוקולד/ יצירה כלשהיא/ משחקי חברה
שאפו לך שכאמא היא משתפת אותך בעניין.. ממש לא ברור מאליו
אמממ. מה? לא ברור שהיא מספרת לאמא שלה שהוא במחזור?מיואשת******
מילא זה שלאבא גם, אני יודעת שיש משפחות שזה לא מדובר.
אבל לאמא? כשנוסעים לחופש? לא לומר כשיש מחזור?
לא ידעתי שיש מה להתפעל מזה 😕
אל תקחי כמובן מאליו שום דברבתי 123
הכרתי הרבה בנות שלא אוהבות לשתף את אמא שלהן
האמתמיואשת******
וואו
אתן מזכירות לי נשכחות
בעצם גם אני הייתי כזו... די. אני לא מאמינה ששכחתי (אוקי אני ממש זקנה. יאבאלה!!)
אבל נכון, לא שיתפתי אותה חוץ ממתי שהייתי ממש ממש חייבת.
אוקי. אני מעריכה עכשיו את
השיח עם הבנות שלי יותר.
אולי אני כן קצת טובה בגידול בנות. קשה להבין כמה פחדתי ועדיין פוחדת שלא טובה בלגדל בנות. כל החיים גדלתי עם בנים גידלתי אחיינים אני מסתדרת עם בנים בכל הגילאים והם היו באים לספר לי סודות ולהתייעץ
חלק מהקושי שלי במשפחה של בנות זה שאני מפחדת שאין לי מושג איך לגדל אותן
אז כל דבר כזה זה נקודת ניצחון.
תודה שהארתן את עיני ❤️
כנראה שאת אמא מושלמת לבנות אבל אני רק רוצהבתי 123
לומר גם שכמה שאמא היא מושלמת השאלה מה האופי של הילדים
אמא שלי למשל ממש פתוחה אפשר לדבר איתה על הכל אחיות שלי מספרות לה הכל אני אף פעם לא הרגשתי בנוח והייתי מספרת לה רק מתי שהייתי צריכה
אבל אולי גם כי יש לי אחות ממש גדולה ממני שהיתה כמו אמא לנושאים האלו
את חמודה אני ממש לא מושלמת!מיואשת******
וברור שזה אופי.
יש אחת שמספרת לי הכל בכל ואחת שצריך לדובב בדרך עוקפת ולקבל את זה שהיא בוחרת לא לספר.
בהחלט אופי
קשר טוב עם אמא זו המתנה הכי יקרה שיש 3>כי לעולם חסדו


את אמא מהממתאניחדשהכאן
אני בכלל לא סיפרתי לאמא שלי מעולם שקיבלתי מחזור לראשונה,
היא לעולם לא דיברה איתי על מחזור וכאלה
לעולם לא שיתפתי אותה בנושא הזה.
הכל אני עם עצמי
אופס עכשיו שמתי לב שזה נרשם בשבת ממש מצטערת. לא שמתי לב.
גם אני מעולם לא סיפרתי לאמאהריון ולידה
שלי שקיבלתי והיא אף פעם לא שאלה.
פדים הייתי לוקחת מהאחיות הגדולות שלי ובאיזשהו שלב התחלתי לקנות לעצמי....
נכון. לגמרי לא מובן מאליומחי
בהתחלה כשקיבלתי מחזור סיפרתי לאמא שלי כל פעם כי היא אמרה לי שאני צריכה להגיד לה כשאני מקבלת. אבל זה היה לי מביך נורא כי הרגשתי שזה נושא שמביך אותה אז זה הביך גם אותי, ובכלל לא הבנתי בשביל מה אני צריכה לספר לה. אז ככל שעבר הזמן מרדתי בקביעה הזו והפסקתי לשתף אותה... לפעמים אמרתי שכואבת לי הבטן/הגב והיא הבינה לבד, והרבה פעמים לא אמרתי כלום
וואי ממש. אני לא רציתי לספר בכללפשיטא
אמא שלי היא טיפוס כזה שלא רציתי לשתף אותה כל פעם,
אבל- אי אפשר היה לפספס אצלי.
איך שהייתי מקבלת, רצה לחדר של ההורים כאובה עם דמעות, שוכבת שם על המיטה המפנקת עד שהייתי חייבת לקום. לא היתה אופציה לפספס! אפילו אבא שלי היה מהנהן בהבנה כל פעם שהייתי ממלאה בקבוקים חמים בזה אחר זה...
אוי איזה סיוט מחי
מצד אחד לא רצית לשתף את אמא שלך, מצד שני הרגשת בנח לרוץ למיטה בחדר הורים, אז לפחות זה
אצלינו מגיל מסויים מיטת ההורים היתה מחוץ לתחום
אני לא הייתי במצב שאפשר להגיד לי לא.פשיטא
ולכן ברור לי שכמה שהמיטה שלנו עכשיו תהיה מחוץ לתחום של הילדים- אם הבת שלי תחווה ח"ו את אותו קושי וכאב שאני חוויתי וחווה- כל הפינוקים שבעולם...
זה לא עבר לך אחרי הלידה? 😭מיואשת******
לא. זה אפילו החמיר יותר. מיום של סיוט זה נהיה יומיים וחציפשיטא
אבל ב"ה טפו טפו ניכרת מגמת שיפור קטנה בזכות כמה דברים שניסיתי. (פירוט באישי)
אני אשמח גם לקבל את הפירוט אלי...אם כל חי

סובלת נואשות בימים הראשונים

אשמח גם לקבל פרוטאורי8
הבת שלי סובלת מאוד במחזור. ברמה שאני לא מכירה מעצמי
אשמח גם לפרוט בשביל בנותירימון א"י
הם סובלות מאוד...
גם אני ככה.ככככלללל החברות שלי ידעו מתי אני מקבלת כי לא באתיאחתפלוס

ללימודים ביום הראשון

לא היה מצב-כאבים מטורפים של לטפס על הקירות

את כל סוגי המשככי כאבים ניסיתי

ברוך השם אחרי הלידות ממש נרגע לי

לא ברור בכללסיה
אני זוכרת חופשים שאומרת שלא בא לי להכנס למים ואמא לא אמרה כלום לא יודעת אם הבינה או לא
לא אמרתי שאני במחזור
וואי זה באמת לא נעיםמיואשת******
לא לשתף אמא למה את לא נהנית. באסה.
ממשסיה
מעולם לא ידעה מתי אני מקבלת ולא התענינה
אפילו לא קנתה תחבושות. אולי פעם בכמה זמן כשהיה מסתדר לה היתה שמה בארון גם הכי הכי פשוטות מתפוררות. אני זוכרת שהיתי קונה לעצמי ותמיד היתי מסתבכת ורועדת כולי שלא יראו אותי קונה
ידעה שקבלתי רק מהפעם הראשונה שהתקשרתי מהלימודים שאני מגיעה כי הבגדים שלי היו סחוטים דם
אותו הדבר לגבי חזיה קנתה פעם אחת ולא יודעת מה חשבה הלאה כאילן לכמה זמן זה יחזיק ואני זוכרת שזה היה ממש מפורר עם מלא חורים זועה עד שאזרתי אומץ קניתי לבד
כנל לגבי הורדת שיער סחבתי מלא עד גיל 16 17 אולי ואז קניתי לבד סכינע גילוח
ממש לא דיברה איתי מילה על כלווםםםם
אוי לא!מיואשת******
איזה טראומה! וואו איך גדלת ככה? מפחיד מפחיד.
כואב הלב לקרוא
😭
באמתזה כואב הלבסיה
גם לפני החתונה שום מילה
והיא רצתה להכנס לראות אותי טובלת אני זוכרת שממש התגברתי על עצמי לתת לה. כי לא רציתי בלב חשבתי שלא מגיע לה לראות אותי בלי בגדים.
אמרתי לה תחכי בחוץ אחרי שהבלנית תבדוק ורק כשנכסתי למים הסכמתי שתכנס.
היום אני במקום שלא כועסת עליה אליה מבינה אותה אני כן מפעילה את מידת הרחמים כלפיה זה לא היה בכוונה ככה היא גדלה זה מה שהיא ראתה והיא גם אישה סגורה לא כל האמהות יודעות איך להתמודד
יכול להיות שאני כן נותנת פתיחות לילדים שלי אבל מחסירה מהם דברים אחרים שהם בעתיד יבכו על זה
כל הכבוד לךמיואשת******
על החמלה. על הסליחה. על התובנות. ממש ממש גדלות. כל הכבוד לך!
היום כבר פתחתי איתה הכל בכלסיה
למרות שזה מצער אותה היא ממש בוכה כי היא לא התכוונה זה לא היה מרוע
מצד אחד זה מעיק עלי אני לכן פותחת איתה מצד שני אני ממש גורמת לה צער
נגיד לא מזמן היתה לי הפלה אז אמרתי לה שאני יודעת שהיו לה הפלןת כי במקרה פעם ראיתי תיק רפואי שלה והיא מעולם לא סיפרה אז היא לא רוצה להגיד למרות שאני אישה כבר בת ארבעים
נגיד אני משתגעת לדעת מתי הפסיק לה המחזור בינתים אין לי אומץ לשאול
אני פשוט רוצה לדעת על עצמי אומרים שזה תורשתי
נגיד בלידות היא מאוד רצתה להכנס להיות בחדר לידה ולא הסכמתי. בכמה דקות שהתינוק יוצא אמרתי לה אמא בבקשה תחכי בחוץ וממש המילדת התערבה אמרה תכבדי את הרצון של הבת שלך ותצאי והיא מאוד נפגעה
אני באמת מרגישה שאני לא רוצה שהיא תהיה שם ברגע שאני ללא בגדים קשה לי להסביר את זה
וואי זה קשה נוראבוקר אור

רק בקשר להפלות- זה מובן בעיניי

אני לא רואה סיבה שאמא שלי תספר לי על ההפלות שלה. זה אישי שלה ויכול להיות שהיא גם חשבה שזה ילחיץ

לא לספר כשאני ילדהסיה
אבל אני היום בת ארבעים
מה אכפת לה לספר לי על מה שהיה לפני ארבעים חמישים שנה
גם בעיני זה ממש בסדר לא לשתף.44444
במיוחד לפני החתונה זה אישי ומלחיץ.
במיוחד שהיום המנטליות שונה לגמרי הנושא.

לי אישית היתה הפסקת הריון בחודש שישי וסיפרתי לכל החברות והבת שלי םשוט שמעה עוד לפני גיל 3.
בכלל לא חשבתי להסתיר.
היום היא בת 6.5 לא סיפרתי לה רשמית אבל היא גם פשוט שומעת את זה הרבה כל הזמן....

אני יודעת על הרבה חברות שלי שעברו הפלה. היום השיח על זה מאד חופשי.

הילדים שלי מגיל 0 שומעים על הרבה חוויות לידה שמעולם לא סופרו רשמית כי הם פשוט חשופים כל הזמן.....

שאני הייתי ילדה לא שמעתי אחוז מזה.....

כשכבר נכנסתי להריון היה לי חוסר ידע מטורף. אבל מטורף......

לא היה לי שמץ של מושג.
פשוט פתחתי אינטרנט במקום עבודה שעבדתי בו בזמן שהייתי לבד (לפני תקופת הסמרטפונים ולא היה לנו אינטרנט בבית... ) וקוראת הרבה ומוחקת את האתרים.

פשוט התפדחתי להראות את חוסר הידע לרופא או למישהו.
לבעלי היה הרבה יותר מידע ממני. חלק גדול מהידע הגיע ממנו.

בשלב מסויים בעלי סיםר לי שהוא שמע מחברים על ספר מסויים שמותאם לדתיים.
הלכתי לחנות מסוימת שאין בה הרבה קונים וקניתי את הספר.

היום הכל נשמע לי מה זה הזוי.....

לבת שלי מגיל 4 יש פי 100 יותר ידע ממה שהיה לי בגיל 20.

אצלי להיפך אמא שלי ממש פתוחה תמידבתי 123
התעניינה ורצתה לעזור ואותי זה דוקא ממש הביך קנאתי בחברות שלי באמהות הקרות שלהן
אמא שלי גם התעניינה ״יותר מדי״מיואשת******
וגם היא ממש לא שמרה על הפרטיות שלי. אם סיפרתי היא סיפרה לכל המשפחה המורחבת שהיום מיואשת במחזור. רציתי למות. גם האחים שלי רצו למות 😁
יוו איזה פדיחות אצלנו נראה לי שפשוטבתי 123
אני הייתי אובר סגורה
כבר עדיף אמא סגורה.....44444
זה הכי גרוע בעיני....
וואומחי
נשמע מזעזע על גבול ההזנחה אפילו... אני מבינה שלא ושהיא פשוט גדלה אחרת, אבל לקנות חזיה רק פעם אחת? מה את אמורה לעשות אחר כך? כואב הלב... אמיצה שקנית לבד!
תודהסיה
באמת לא מבינה מה היא חשבה
כי לה היו כמה וכמה חזיות
אולי חשבה שזה יכול להחזיק שלוש ארבע שנים..
זוכרת שגם היתי מכבסת את זה ביד ותולה מאוחר בלילה ומורידה לפנות בוקר שהיא לא תראה את זה מכובס
היא אמרה לי פעם שהיתי סגורה ואחות אחרת שלי היתה פונה אליה ושואלת
אני זאת שלא פניתי אבל אני לא חושבת שזה הוגן להפיל את זה על ילדה
מצד שני בתור אחת שבאופיה פחות משתפת44444
יכול להיות שהיא גם לא רצתה להיות מעיקה ולתת לך ספייס ופרטיות.
רשמית על הורדת שיער לא דיברתי עם אמא שליעד היום44444

אבל זה 90% האופי שלי. לגמרי....
דחיתי אותה לגמרי.....
גם היום אני לא משתפת מידי....

גם אני יחסית בכלל לא שעירה והשיערות שלי בהירות.
גם היום מורידה רק ברגליים.
בידיים לא מעיזה לגעת.
ברגליים נגעתי והן נהפכו לשחרות כהות (כץגם השיער שלי בראש נהפף מבלונד כהה לחום כהה).

בסוף לקחתי סכינים שהיו בבית והורדתי פעם ב......
אבל....
תמיד הלכתי עם חצאיות עד הקרסול.
לא 100% אבל הרבה יותר טוב מחצאיות קצרות.
העיקר כולם ישבו שזה מדוסיות יתר......
סתם חוסר רצון לשיתוף בתוספת להרבה עצלות.
גם היום אני ככה בגלל עצלות....

ממש לא ברור מאליו!!אמא חדשהה
לי גם יש קנאהצמיד זהב
בבנות שלך. ובאמא שלהן.
גם אצלנו לא היה שיח פתוח ( לא איתי לםחות) הכל הסתרתי.כנל זה שקיבלתי...
ביום האחרון סיפרתי לה וגם לא הצלחתי כמעט להגיד את זה... וזהו מאז וטו.
טמפונים קניתי לעצמי והחבאתי.
סכיני גילוח גם לעצמי.
גבות וכו...
ובשלב מסויים גם פדים שאהבתי אפילו שהיו דווקא בארון כאלה טובים.
כל כך התפדחתי כל מחזור שהייתי בודקת שלא שומעים את הפד כשאני הולכת ( לצערי עד היום... ) ואם היה עושה רעש- הייתי שמה טישו. לא הסכמתי שמישהו ידע כנל חברות.


הלוואי אמן שעם הבנות שלי שיגיעו בעז'ה יהיה שיח פתוח נשי ונעים. הכי מה שלי לא היה...

וזה דווקא היה איתי לדעתי. אחיות שלי לדעתי פחות הסתירו..
וזה לא מרועצמיד זהב
פשוט היא מבוגרת כבר. אצלהם כנראה לא דיברו על זה ( כמו שתמיד אמרה שהם לא הורידו שערות בגיל של היום או גבות... )

וגם חזיה עד שהלכתי איתה לקנות גוזיה.....
למיטב זכרוני את החזיה שלי גם קניתי לבד ואולי אפילו מכספי... לא זוכרת..
תגידיסיה
סתם שאלה אם לא נח לך אל תעני
אם בעלך את כן פתוחה בהכל?
מענין אותי אם זה משליך
לי בהתחלה נראה לי גם אם בעלי היה לי קשה בדברין מסוימים מבחינצ דיבור
נגיד היתי סובלת מעצירויות נוראיות לקח לי אולי שנה ממש ככה לעלות על השולחן בצורה ברורה
תאמתצמיד זהב
בהתחלה היה יותר קשה אבל אחרכך נפתח לגמריי. ממש הלכתי הכי רחוק מאיך שגדלתי וסיפרתי לו הכל הכל.
כל מה שקורה את כל סוגי הפדים והטמפונים...
ולפעמים אני עושה לו תזכורות:*
וגם אומרת לו שבעז'ה עם הילדים שלנו אני רוצה שיח פתוח....
בעלי אחראי על קנית פדים טמפונים ואדוויל לנשות ביתו 😁מיואשת******
חחחח אחלה תפקיד!צמיד זהב
בעלי כזה: צמיד את צריכה כאלה עוד?
ראיתי יש מבצע...
הוא ממש מנסה לעזור ולהיות שותף
( הוא לא מגיע מבית של בנות... )


ואגב גם על ההריון היה לי קשה מאוד! לספר לה... בכלל הקשר שלי עם אמא מסובך...
יש לי הרבה בבטן על זה.. אבל מתקדמים.. לא יעזור לי לכעוס ( גם אם זה לא בשליטה שלי)
בעלי אחרי החתונה שכח את השם של הפדים44444
אז הוא שאל אותי: איך קוראים לדבר הזה- החיתול שלכן?

ממש נפגעתי והודעתי לו שיותר הוא לא אומר את זה....

הוא באמת ממש התנצל....
נראה לי זה היה אפילו עוד בשבע ברכות....
נראה לי שראיתי אותו ברמי לויבת 30
תהיתי למה גבר דתי עומד רבע שעה מול המדפים של התחבושות והטמפונים, ואפילו לא נראה נבוך.
ועוד יותר התפעלתי מזה שהיה נראה שהוא יודע בדיוק מה הוא מחפש😅

אז אצלינו נגיד, זה לא קורה ..
44444
אני שונאת לקרות את זה.

את האמת אני עושה קניה אחת לכמה שנים (קראתן נכון) קונה כמויות אדירות של הכל כולל עדים והעת הצורך ערכות לבדיקת הריון.
הולכת לאיזה סופרפארם נידח כלשהוא....

אבל....
אני מניקה שנתיים ולוקחת גלולות ככה שהרבה פעמים אני כמעט שנתיים לא מקבלת מחזור רק אם יש "תקלות"....

לכן זה מספיק לכמה שנים.

לפני כמה חודשים היתה לנו נזילה שלקח לנו מלא זמן לגלות אותה בגלל כמויות התכשירי ספיגה בארון.....
והכל הלך לפח......

באסה....
מיואשת******
כבר יש לך בנות שמקבלות מחזור? מי אחראי על הקניות בבית?
זה פשוט חלק מהקניות וזהו, לא שייך שאצא במיוחד לקנות ואגב, יצא לו כבר לפגוש חברים ליד המדף הזה 😁😁😁
^^ כנל אצל ההורים שליטארקו
וזה לגמרי "אבא תקנה לי פדים אולוויז סגול וטמפונים קוטקס מיני"
בדיוק באותה רמת קניה של "אבא נגמר השמפו/קטשופ/טישו/חומוס"
אבא תקנה לי שמפו ירוק עם לשיער יבשמיואשת******
ומרכך עם הפסים ירוק סגול עיגול צהוב שמח מרוקאי בניחוח קוקוס
הדברים שהוא צריך לזכור
זהטארקו
אבל מאז הווצאפ החיים קלים לו יותר- שולחים תמונה- "אבא תקנה כזה"

פעם הוא היה לוקח איתו את כל העטיפות הריקות🤣
מיואשת******
נכון. הווטסאפ של בעלי מלא תמונות מעניינות של פדים. סכיני גילוח, רצועות שעווה
OMG 😆
לאבא שלי יש קבוצה עם אמא שלי והאחיותטארקו
(יש רק בנות גדולות בבית, הבן קטן)
בשם "אבא תקנה לי"
יעיל מאוד
חחחח. שם אדיר!מיואשת******
הגעתי מבית של בנות ואבא שלי היה יוצא מדעתו מזה...44444
הוא גם עוור צבעים אז זה בכלל היה מאתגר.
אח שלי תמיד צחק שגשהוא נכנס למקלחת הוא מרגיש שהוא נכנס לסופר פארם.
והוא לא הבין כמה אלמנטים צריך למקלחת......
מה רע בבקבוק אחד שלא משנה מה כתוב עליו להכל וזהו.
האמת שלאבת 30
ולפעמים הוא עושה קניות, אבל בגדול אני מעדיפה לעשות
או שראית את אבא שלי..טארקו
(הוא קנה לי גם עדים מתישהו, לקראת החתונה
והם היו הכי הכי טובים לי
ולא מצאתי כאלה בשום מקום.. אז כמה חודשים אחרי החתונה ביקשתי ממנו לקנות לי עוד 3 חבילות)
אצלי44444
באופן מפתיע כמה שלא הייתי משתפת את אמא ולא עם חברות, אצל הבעל חוץ מבלילה הראשון הכל הלך חלק ומהיר....
וואו. חיבוק גדול לךמיואשת******
ממש עצוב לי לשמוע , חוויה כל כך לא נעימה לגדול ככה. מבאס מאד
תודהצמיד זהב
מחר תתני לבנות שלך נשיקה ענקית בשמי. שזכו לאמא כזאת.


לא בקטע מתבכיין בקטע מעריך...
תודה! עשית לי דמעות בעינייםמיואשת******
וכל הכבוד לך על הגישה הבוגרת מול אמא שלך. מה זה לא מובן מאליו! מדהימה ! הלוואי שהבנות שלי יגדלו גם רגישות ובוגרות כאלו
ובעניין הטמפוןצמיד זהב
אני זוכרת שהסברתי לאחותי שלב שלב..
כמו שהשאר פה אמרו-
טמפקס עם מוליך מהממים!!
שלב שלב ברוגע.
רגל אחת למעלה על משהו מוגבה.
היא עוד תודה לך...


ואיזה כיף צימר עם בריכה מתאים לי גםםםם
גם לי לא ממש היה שיח פתוחאני זה א
עם אמא שלי בנושא בפעם הראשונה רק סיפרתי לה בממש בושה.
ואבא שלי היההאחראי לקנות לנו פדים ודי הייתי לוקחת לבד .תכלס אני מבינה אותה ככה היא גדלה בבית סגור אבל אני חושבת שכן חשוב לייצר שיח פתוח בנושא עם הבנות וגם עם הבנים בנושאים אחרים מקווה שאצליח ליישם את זה אצלי..ואגב הקשר שלי עם אמא שלי עד היום מורכב מבלינת פתיחות יש דברים שאני יספר לחברה קרובה או לאחותי ולאמא שלי לא.למרות שאנחנו במגמת שיפור היום אני כבר פחות כועסת על ההתנהגות שלה אבל עדין מנסה למצוא את האיזון שנכון לנו בקשר
אמא שלי אותו דבר-היתה סגורה פחדאחתפלוס

אבל לא חשבתי בחיים לכעוס עליה.היא לא אשמה .היא גדלה בבית סגור ולא ידעה איך לפתוח את הנושאים האלה

אני ברוך השם פתוחה עם הבנות שלי וזה מה שחשוב

 

אניממניחההשהכעס אצלי יושבאני זה א
על דברים נוספים ולא על עניין הדיבור בנושא או לא..
כמובן שהיום אני מאוד מבינה אותה וכבר לא כועסת עליה אבל כן הרגשתי שדברים מסוימים בהתנהגות שלה איתי (ובינהם גם הסגירות בנושא)הובילו אותי למקומות לא טובים.וכמובן שאני לא מאשימה אותה בסוף זה מה שהייתי צריכה לעבור אבל אני חושבת שאפילו אם הייתי את אותן חוויות בדיוק רק עם תמיכה נכונה ושיח פתוח מההורים היה לי הרבה יותר קל.
ומבחינתימרוצה שתהיההביני לבין הבת שלי מערכת אמון שתייצר פתיחות ביננו ושאוכל לעזור לה להתמודד עם דברים שלא תמיד קל כשאתה לבד..
מהפעם הראשונה שקיבלתי מחזוראמאשוני
(שגם הוא הגיע בלי הכנה מוקדמת)
ועד האיחור של ההריון הראשון שלי
מעולם לא דיברתי עם אמא שלי על המחזור.
וגדלתי בבית של בנות.
זה פשוט לא היה מדובר.
ובטח שאף אחד לא חלם להתאים חופשה משפחתית לתאריכים שלנו וגם לא היה על מה להתבאס או להתנצל.
זה התאריכים וזהו.
האמת לא זכורה לי באסה מטורפת סביב העניין. פשוט היה ברור לי שזה מה יש ועם זה מסתדרים
ובחירה שלי אם לצאת לטיול ולאטרקציות רגיל או לנוח בחדר
כך או כך נהנתי.
להתנצל לא, להתבאס איתה ברור שכןמיואשת******
זה מבאס
ולא עולה על דעתינו לצאת לטיול בלעדיה במה שכל הרעיון שלו הוא חופשה משפחתית. מה שהיא לא יכולה לעשות לא נעשה. נמצא משהו שמתאים לכולם.
לא דיברו איתך בכלל לפני המחזור הראשון?
לאאמאשוני
לא יודעת אם בכוונה או לא אבל אמא שלי לא דיברה איתי
והיועצת עשתה שיחה עם הכיתה זה היה כמה חודשים אחרי שקיבלתי
אני ממש זוכרת שסיפרתי "שנראה לי" שקיבלתי כי לא ידעתי מה זה לקבל מחזור.
פשוט הבנתי שזה משהו מוזר שקורה לי בגוף אז עשיתי 1+1
יכול להיות שמחברות הבנתי קצת דברים שעזרו לי לקשר.

כשסיפרתי לאמא שלי שקיבלתי היא הנחתה אותי מה לעשות (פדים)
אבל לא אמרה כלום על זה שלא דיברו איתי אז היה לי ברור שככה זה.
בנות פשוט מקבלות וזהו.
לא הייתה חסרה לי "שיחה".

לגבי הטיולים, מה תעשי אם יש ילד אחד מקיא, אחת במחזור אחת סתם עצבנית...
קטנים שלא מעניין אותם קניות בגדים ואקססוריז
וגדולים שלא מעניין אותם אטרקציות?

לא נשמע לי מוזר לתת לילדים חופש לבחור מה לעשות בנופש.
אני זוכרת את אחים שלי הגדולים נוסעים לבד לאטרקציות של גדולים, מי שרוצה נשאר בחדר,
יצא שבסוף כולם נהנו ממשהו.
למשל אם נשארתי בבוקר בחדר אז היה לי חשק לצאת לטיול בערב באיזה פסטיבל ומי שיצא בבוקר היה עייף ונשאר לראות סרט בחדר.
היה זורם וכיף.

באמת עם הקורונה זה הרבה יותר מגביל אבל עדיין לא סוף העולם.
אפשר לצ'פר אותה ביום כיף עם חברות בשבוע אחר.
והיא עדיין תהנה מהיציאה מהשגרה וזה מה שחשוב.

כשהייתי בהריון בסיכון היה לנו טיול מחלקתי לא יכולתי לעשות כלום מבחינת אטרקציות ועדיין שמחתי שבאתי כי הביחד היה כיף.
ודרך אגב נגיד בתור ילדים היינו הולכים למלונות ולא נכנסים בכלל לבריכה המעורבת. רק הבנים.
(כן עולם הפוך)
אבל קיבלנו שככה זה וזהו.
זה ענין של גישה. הגישה שלנו לא כזומיואשת******
מקבלת שיש גישות אחרות
אבל כשאנחנו יוצאים לחופש משפחתי הרעיון שלנו להיות ביחד. לא שחלק עושים דברים וחלק לא. זה אפשר עשות מהבית ובאמת עושים. כלומר מלק מהחופש הגדול מוקדש לטיולי ״גדולים״ בלי התינוקת למשל, או נסיעת אופניים עם אבא שתי הגדולות שמדוושות למרחקים ארוכים וכו.
אבל בשבוע שבו נוסעים לצימר זה שבוע של ביחד וממש לא מתאים לנו הגישה של להיפרד לפעילויות שונות. מבחינתינו זה נוגד את מטרת היציאה. ואני מדברת על יציאה כמשפחה גרעינית אנחנו, לא כל המשפחה המורחבת
ואם יש ילד שמקיא לא ניסע למרחקים ארוכים, ונעצור כשהוא צריך להקיא וכו.
ואם יש ילדה במחזור לא נטייל שעות ארוכות בלי שירותים אלא נמצא מסלול קצר יותר . ונשים דגש על למצוא משהו שכולם יכולים להנות בו. ולכן ניסע לצימר ולא למלון כדי להנות מהבריכה ביחד וכו.
זו הגישה שלנו והתפיסה שלנו את החופש המשפחתי שלנו.
עם מחזור אין הרבה מה לעשות, נתבאס איתה
ונחשוב על משחקים ודברים נוספים לבריכה שאפשר לעשות יחד במצבה
זו גם הגישה שליאורי8
בסתם ימי חופש גדול, לא הכל מתאים לכולם.
יש זמן בנות וזמן בנים בשעות שונות בים ובברכה.
יש פעילויות שונות שאנחנו עושים ומימשלא מתאים לו יכול לא לבוא.
בחופשה משפחתית , המטרה מבחינתי היא להיות יחד.
ולכן מנסים להתאים את הפעילות לכולם.
לא נעשה קיאקים השנה כי הקטן לא יכול לבוא וזה משבית גם הורה( עשינו פעם ובעלי התבשל בחום עם 2 הקטנים) .
לא נעשה מסלולים קשים, כי הם לא מתאימים לקטנים וכנראה גם לא נלך לג'ימבורי שישעמם את הגדולים.
לא קל למצא מה שיתאים לכולם. אבל זו המטרה.
אנחנו הולכים לקמפינג, אז פחות כייף להישאר באוהל לבד ולחכות לנו
רעיון שחשבתי השנהמיואשת******
זה אולי איזה טיול ליילי, של בעלי עם הגדולות ואני אשאר עם התינוקת. חשבתי שממילא זה זמן שהיינו הולכים בו לישון אז כאילו מרגיש לי ״בסדר״ שהגדולות תצאנה איתו 😁
ראיתי איזה פרסומת איפשהו צריכה לחפש.
נראה

וכיף לשמוע שיש עוד בגישה שלנו (סתם כי זה נחמד)
זאת גישה יפה מאודאמאשוני
וכל הכבוד שאתם מתחשבים בה!
פשוט גם אם היא תתתבאס ולא תוכל לעשות הרבה דברים תנסו לזרום....פשוט לא תמיד הכל מסתדר איך שרוצים וזה לא נורא
אם אפשר לסדר שיתאים לכולם אז אדרבא.
משתדלים תודהמיואשת******
קרה לי פעם בטיול שטח שבסופו עשינו קיאקים..לפניו ברננה!
😏 תנחומי..
וואו באסה ממש, יש לי מלא בנות, וזה אך פעם לא יוצא מתאיםרימון א"י
לכולם כולל אותי... אבל אף פעם לא יצאנו לצימר עם ברכה, אבל עדין זה לא פשוט, קשה להם ומעצבן אותם
אל תלחיצי אותה, אבל שתמשיך לנסות שוב ושוב מדי פעם, לפעמים זה מצליח להם, צריכים ללמד אותם את הזוית הנכונה, ככה היה אצל הבת שלי שכבר החליטה שיש לה בעיה ושחסום לה שם ואין שום דרך להכניס את הטמפון... ובסוף היא הצליחה.

תודה! איל היא הצליחה בסוף?מיואשת******
מהסברים בעל פה?
אחותה וחברות הסבירו לה...רימון א"י
היא הסבירה לי שהיא הכניסה את הטמפון בזוית ישרה, במקום באלכסון כלפי מטה...
חייבת להגידבעצמי
בתור מתבגרת לשעבר.. את ממש אמא חמודה שזה מבאס אותך ושאכפת לך כל כך! הלוואי שלאמא שלי היה אכפת אם יש או אין לי מחזור.. קבעו טיול ואני הייתי פשוט צריכה להתמודד (מסלולים ארוכים). גם לי אגב יצא שהיה לי מחזור על כל טיול שנתי אפשרי וטיולים משפחתיים חופשי..
וואו נראה שהמקום הזה ממש אתגרי לכל כך הרבהמיואשת******
שבא לי לבכות!
וטיפה טיפה אני מרגישה קצת אמא טובה יותר. אין לכן מושג מה זה עושה לי.
אני יודעת שפה בפורום חושבים שאני מרגישה בטוחה בעצמי ושלמה ולפעמים זה נכון ולפעמים מה זה לא. יש לי המון חוסר ביטחון אם אני אמא מספיק טובה לבנות וכל הנושא הזה. וזה ממש מעודד להבין שאני עושה משהו כמו שצריך.
ממש יש לי דמעות עכשיו לא חשבתי בחיים שהשרשור הפשוט הזה יגרור כאלו סיפורים כואבים ותובנות
חיבוק גדול לכל מי שצריכה 💕
ברור שאת טובה!בעצמי
תמשיכי להיות כזאת 🙂
את אמא לביאהGinger

אולי פולניה במקור??

 

אני אציע לך משהו הזוי שאנחנו היינו עושות אם היא ביום הראשון ויוצא המון היא יכולה לשים טיטול נגד מים שאת קונה לקטנה 

אפשר לתפוס את זה עם הבגד ים

 

אבל סתם אני תוהה ביום הראשון של המחזור אין לה כאבים בלי סוף? לא חושבת שיש חשק להכנס לבריכה בתחילת המחזור

 

שני דברים-Small light
עבר עריכה על ידי Small light בתאריך י"א באב תש"פ 23:31
א. ממליצה מאוד שתלמד להכניס טמפון. תקני לה את הסוגים שבנות פה המליצו, כמה שיותר קטן, ותכלס גם הקטע של ג'ל נשמע לי מועיל.
יש לי חברות שלא הכירו את הגוף שלהן עד החתונה, שאז הן נאלצו להכיר, וזה חבל. טמפון זו אבן הדרך הראשונה בדרך לשם...
עוד הצעה שאולי תשמע מרתיעה; שתנסה קודם להכניס אצבע כדי להכיר את המקום. זה באמת באמת עוזר, ככה אני התגברתי על הפחד, כשהבנתי שהאיזור גמיש, שזה פחות מפחיד ממה שחשבתי...

ב. כשהייתי בת 16-17 בערך טסנו לחו״ל וידעתי שאני אמורה לקבל מחזור אז, וזה די ביאס אותי כי ידעתי שזה יסבך אותי, אז דיברנו עם רופאת המשפחה והיא נתנה לי פרימולוט נור, זה לא עשה לי שום בלאגן והיה מעולה.
אז כדאי לשקול את האפשרות הזו.
וואי..מבאס.נקודה טובה
מסכנה.. גם לי קרה איזה פעם פעמיים שהלכנו לחוף לכמה ימים..
נסי לתת לה בנחת בלי להלחיץ אותה..ואם לא מצליחה אז אין מה לעשות.. אולי תעשי עוד דברים חוץ מלהיות כל הזמן בבריכה כדי שגם היא תרגיש חלק.


(רק שלא תראי לה שאת מבואסת מחוסר ההצלחה שלה. זה רק יגרום לה להרגיש רע יותר)
בעיקרון מחזור נעצר בברכהפריקה2
שתשים פד ליתר ביטחון ותזרוק אחר כך

אם היא מפחדת יכולה לבדוק את זה באמבטיה
בחלק לגבי הטמפוניםמקווה מאוד
ראיתי שיש התכתבות אל הטמפונים, אני ממש בעד לשכנע אותה לנסות לשים, אבל שימי לב שתנסה רק כשהיא מקבלת מחזור ולא עכשיו כי זה יותר קשה לא בזמן מחזור
תני לה להתנסות עם טמפון עם מוליךהריונית ותיקהאחרונה
היתרון שהמוליך עושה את העבודה ולא צריך להכניס את הטמפון לבד
מישהי שנכנסת להריון עם מירנה?הריון ולידה

משקשקת שזה אולי מה שקורה לי עכשו

דימומים מוזרים ותחושה של בעלי שהחוט קצת התארך

אני, אבל הוא נפל...אני=)

וואוהריון ולידה

תודה

כשהיה לי ככהפרח חדש

התברר שההתקן זז וכמעט יצא לגמרי

עדיין מונע באחוזים מסויימים

אבל לא להשאיר ככה

ומה עושים ? צריך חדש?הריון ולידה

כשהתקנתי הרופא הביא לי אחריות של שנה עם כרטיס , אני בתוך השנה. רלוונטי?

בטוח זה אומר שזה זז?

תנסי לבדוק אם את מרגישה את החוטפרח חדש

אם כן כמעט בטוח שזז

ואם נתן אחריות אז תחזרי אליו

אני הייתי כבר 2 שנים אחרי ההתקנה והוצאתי וזהו

אבל בעיקרון צריך לשים חדש

או להכניס אותו פנימה חזרה @אמאלה סיפרה שזה קרה לה והרופא הכניס

תמיד הרגישו את החוטהריון ולידה

הייתי צריכה לקצר בכל מקרה כי הוא הפריע ודחיתי את זה.

לא העזתי להרגיש בעצמי מעולם וחוששת להיאסר

הרגשתי אותו, מרגיש כמו 0.5-1 ס"מהריון ולידה

שיתכן שהיה ככה מאז ומעולם כי תמיד הוא הפריע לו

תלכי לבדוק. אצלי במצב כזה ההתקן פשוט זז ועמדאמהלה

כמעט על צוואר הרחם ופצע אותי והכאיב ולכן היו הדימומים וגם הכאבים.

לי הרוםא אמר שלא כדאי חהחדיר בצורה רגילה רק בהיסטרוסקופיה כדי למנוע זיהומים

הלכתי לד"ר ברונו רוזן שעשה את זה תוך 10 שניות בלי שום כאב.

הבאסה היתה שהדימום אסר אותי....

ד"א בגלל שזה מירנה- ויש בו הורמונים המניעה לא ירדה לחלוטין אבל ודאי שזה מפחית את היעילות.

היית צריכה לקנות חדש?הריון ולידה

אני יכולה בינתיים ללכת למרכז בריאות האישה או שחייב תור מסודר?

אוףףף אני לא מעיזה ללכתהריון ולידה

חוששת שיאסור!

למרות שהדם הזה נראה ממש כמו פצע

מה הפסיקה שלכם בענייני התקנים?טארקו

בגדול זה נשמע ש100% יש במה לתלות

אבל אם ההתקנה אוסרת אצלכם בכל מקרה אז כנראה שאין מנוס מזה..

אולי כדאי להתייעץ עם רב איך לנהוג לפני?

מבינה אותך, אבל באמת שהכי חשוב עכשיו זהפרח חדש

לדאוג שההתקן יהיה במקום

באולטרסאונד אפשר לבקש מהרופאה שלא תסתכל על המתמר

אגל אם יהיה צורך להוציא/להכניס לא כדאי להימנע בגלל זה

ואחכ תשאלי את הרב שלכם מה הפסיקה שלו בענייני התקנים

החשש שלי הוא מהדימומים שיש עכשיוהריון ולידה

גם לזה כדאי לשאול רבטארקו

כי יש בזה פסיקות שונות ושוב, יש במה לתלות, ולכן לפחות לפי חלק מהפסיקות זה לא יהיה דימום אוסר

אבל אנחנו לא יכולות לדעת מהפורום מה הפסיקה שלכם..

תודה. אני פשוט מיואשתהריון ולידהאחרונה

אין לי כוח לסבול ולא לבזבז את כל היום שלי

ואין לי כוח להתעסק עם מה ששווק לי כשגר ושכח

עור מגורה בחורףאור.י

היי לכולן,

הקטנה שלי בת שנתיים עם עור כנראה די רגיש. כבר שנה שעברה בחורף ראיתי שהעור שלה נהיה מגורה מאוד והיא ממש סבלה וגירדה. השתדלנו להמעיט מקלחות ולמרוח קרם גוף כל פעם והמצב השתפר אבל לא נעלם.

כשהגיע הקיץ הכל חלף כלא היה, ועכשיו שוב שמתקרר זה צץ מחדש...

למישהי יש עיצות בנושא?

היא ממש סובלת ומתגרדת (בעיקר ברגליים ובצוואר).

תודה רבה לעונות!

אני ככה כל שנה, זה סיוט שימושית

כל יום פעמיים ביום קרם לחות טוב, ובעת הצורך קרם רפואי.

עוקבתדרקונית ירוקה

אנחנו מורחים קרם פעמיים ביום. מקלחות מהירות פעם ביומיים עם שמן של מוסטלה. מיד אחרי קרם.

ממליצה מאד כרגיל על הקרם לחות ליפיקאר באום שלאמהלה

לה רוש פוזה, ולפי המצב שאת מתארת הייתי מקלחת רק בשמן ולא בסבון. וגם כאן חברות הפורום מכירות שאני ממליצה על השמן של ליפקאר באום

את הילד האטופי שלי הוא פשוט הציל.

ד"א למרוח את הקרם לחות כל ערב אחרי מקלחת- לא רק שהמצב מחמיר. זה מונע מראש התלקחות.

בנוסף- חשוב מאד להלביש לה בגדים רק מ100 אחוז כותנה

לדאוג שיהיה לחות בחדר שישנה.

מציינת שאצלי ו הקרם שרף… היא לא הסכימה…חמדמדה

ברור שהקרם שורף, כי העור מגורה. למדתי להניח עליהםאמהלה

את היד מיד אחרי שמורחת זה מקרר את האזור ומרגיע. זה שורף לדקה! ומפסיק, יום למחרת זה כבר לא שורף. מנסיון- ניסתי על עצמי אחרי שראיתי שהילדון בכה

ומאז הוא כבר ידע להגיד לי זה שורף אבל לטובתי.

ממליצה גם!!ילד בכור

אוטופיק? תנסן קרם של מוסטלה באופן יומיומיחמדמדה

לא לחכות שיציק , פשוט כל ערב

או לה רוש פוזה

כם אנחנו בממליצי מוסטלה. יש להם סדרה שלמהמקרמהאחרונה

שנקראת סלטופיה

השמן אמבט שלהם זה וואו

זקוקה לתמיכה: רפלוקס סמוי*אורחת

זקוקה לתמיכה, הבנה, ועצות...

האם יש כאן אמהות לתינוקות שסבלו מרפלוקס סמוי?

הבת שלי בת 4 שבועות, וצורחת חזק כ-ל שנייה שבה היא לא עוסקת בשינה או יניקה : (

יאא קשההאונמר

היה לי בקטנה עם הבת שלי, לא סבלה, רק הקיאה אחרי כל ארוחה חצי ממנה.

תכלס עלתה מספיק במשקל אז רק חיכינו שיעבור.

אבל יש תרופה לריפלוקס, שמיועדת באמת למצבים שהתינוק ככה סובל.

ניסית?

כן... מוכר ממש.חושבת לעצמי

קודם כל חיבוק גדול. זה מאוד מאוד קשה.

גם כי את לא יכולה להרגיע אותה, וגם כי זה לא משאיר לך שנייה לנשום.

אצלנו עזר בסוף שילוב של 3 דברים:

תמ"ל ar (אנטי ריפלוקס) + ביוגאיה (למניעת עצירויות) + אומפרזול (תרופה).

אני ממליצה לפנות לרופאת משפחה,להבין איך את מתקדמת עם זה.

  • עזר לתקופות, אני כבר לא זוכרת כל כך...

דבר שני, כל הזמן להגיד לעצמך שזה זמני, אצלי זה עזר כי הבכי היה באמת רצוף, לא היה לנו יום ולא לילה...

וכל שנייה שיש לך עזרה שמתאימה לך קחי בלי לחשוב פעמיים... אפילו שמישהו רק יחזיק אותה... היא כל כך מסכנה זה באמת סבל בשבילם...

כן וזה קשה מאודדדדשקדי מרק

חיבוק

מציעה ללכת לרופא ילדים אם עוד לא הלכתי

למרות שאין פתרונות קסם

וואי זה מתיששshiran30005

הבת שלי הייתה ככה

אצלה הבכי היה 24/7 ורוב הטיפול נפל עלי אם כי בעלי סייע שהיה בבית. היינו עם תינוק בן שנה בבית כך שהקושי הוכפל. הייתי בוכה בלילות , כולם ישנים, הבית חשוך , היא בוכה בוכה ואני יחד איתה

בעצת הפורום הנהדר פניתי לרופאה היא נתנה אומפרזול ומטרנה AR

בהמשך התחילו פליטות והקאות אבל עלתה טוב במשקל

חיבוק חזק חזק , זה בסוף עובר❤️

סבלנו מזה (אולי... תכל'ס לא ברור מה היה לה...)מתואמת

מי אבחן שמדובר בזה? את עושה את כל הטיפים להקלה? ובדקתם גם לשון קשורה?

בכל אופן, מתפללת איתך שתעברו את זה בקלות...

חיבוק!ואני שר

מציעה לבדוק אוסטיאופתיה. אוסטיאופת טוב ידע להגיד אם הוא יכול לעזור בזה גם בשיחת טלפון מקדימה... (אותנו הציל בקושי קצת אחר אבל נראה לי ששמעתי שגם בזה יכול לעזור).

יש לי המלצה באיזור ירושלים אם רלוונטי.

תודה לעונות*אורחת

מוזר איך הנפש עובדת, עצם זה שאני רואה שגם אתן התמודדתן עוזר לי.

כמו שאתן כותבות, אין יום ואין לילה, והסבל הוא כפול: גם הקושי שלי, וגם הידיעה שהקטנה הזו שרק באה לעולם כ''כ סובלת!! יש לי דמעות כל פעם שאני חושבת על זה, אז משתדלת להתמקד רק בקושי שלי...

בדקנו לשון קשורה, היציאות סדירות, אין גזים יונקת בלבד.

כמובן מחזיקה אנכית חצי שעה אחרי כל הנקה.

התחלנו אומפרזול לפני שלושה ימים, בינתיים אין שיפור, הבנתי שצריך לחכות שבוע שבועיים לפני שרואים שיפור : (

לי זכור שאמרו שלושה ימים אחרי אומפרזולחושבת לעצמי

ניתן לראות שינוי, וזה תלוי במינון...

בינתיים חיבוק ותהיי חזקה,

זה באמת אתגר, במיוחד כשאת עדיין יולדת בעצמך...

עברתי את זה גם וסוחבת צלקות עד היום😌Doughnut

ועברו כמה שנים טובות...

המלצתי: לא לעבור את זה לבד! לשתף כל מי שאפשר ולחלוק עם הבעל את הזמנים הקשים. לקבל כל עזרה שמציעים וגם לא להתבייש לבקש לפני שאת קורסת.

תדאגי לך למלא פינוקים לשעות הקשות, סדרות מעניינות ללילות ערים, ועזרה ככל הניתן לימים שאחרי שתוכלי לישון,חוסר שינה זה נורא.

ממליצה בחום לנסות אוסטאופתיה אצל מישהו מקצועי, זה יכול ממש להקל.

ניסית מנשא? יכול לעזור לה מאוד ולך ♡אביה*אחרונה

ירקות/פירות- שמירת טריות בקירורפינק ליידי

איך אתן שומרות על טריות של פירות/ירקות במקרר

מלפפונים. מה ר מאוד נרקבים, מנסה לשים במקרר עטוף בשקית ואז יש אדי מים שמרככים את המלפפונים , בלע שקית הם גם מהר מאוד כבר לא טריים

אני מדברת על טריות של מס ימים לא שבועות....

גם פלפלים קשים מאוד , מהר מאוד לא נראים טוב

הקטע גם שאצחינו אוהבים שהםירות והירקות לא רכים

אשמח לרעיונות איך לשמור את הירקות והפירות במצב מעוחה במקרר

יש חשיבות למיקום בתוך המקרר - במגירות יעודיותאלישבע999

לפירות וירקות.

הירקות בשקיות הניילון מהסופר, כאשר השקיות פתוחות ומאווררות.

המגירות עצמן מיועדות לפירות וירקות (כתוב באנגלית, vegetable and fruit. מקרר סמסונג ישן). אלו שתי המגירות התחתונות במקרר. אין זרימת קור ישירה על הדברים. וגם לכל מגירה, כשהיא סגורה, יש מעין תקרת פלסטיק מחוררת, חציצה ממשבי הקירור שיש במקרר.

זה מקרר עםפינק ליידי

מגירה תחתונה לפירות/ירקות -לא מהדגמים החדשים.

האם נכון, לשים נייר מגבת סביב הפירות ירקות?

כן, זה מה שרציתי להגיד לךאביול

לשים את הטלפונים בשקית עם נייר סופג..זה עוזר, אבל אם יש כמות של מלפפונים אז כדאי לפצל לשתי שקיות.

כמו כן, יש בסטוקים ואושר עד משטחים ירוקים כאלה לפירות וירקות...

מכירה מאוד את מה שאת מתארת

כל ירק צריך אחסון שונהDoughnut

ויש סוגי ירקות ופירות שלא כדאי לשים יחד כי סוג אחד משחרר חומרים שמקריבים את השני, יש סרטונים ביוטיוב עם הסברים איך כדאי לאחסן.

ספציפית למלפפונים ששאלת כדאי לשים עטופים בשקית עם נייר סופג, כך הם נשמרים כמה ימים פריכים וטריים.

מלפפונים אני שמה בקופסה עם נייר סופגיעל מהדרום

לק"י

זכור לי שהם "אוהבים" להיות לבד. או לפחות בלי עגבניות.

אני גם בררנית נורא בירקות ולא מסוגלת לגעת בכאלהירדנית

שרכים, בטח לא לאכול...

לא מצאנו פתרון טוב מאשר לקנות בכמות קטנה פעמיים בשבוע.

זה הקטעפינק ליידי

שגם אני אוהבת את הירקות שהם קשים וטריים, כמובן ירקות שניתן לאכול קשים בעיקר מלפפונים ופלפלים.

ועושה את מה שאת עושה קונה פעמיים בשבוע...

לפעמים זה קשור לאיפה קוניםאביול

בעלי נגיד מאוד אוהב לקנות באושר עד, אבל האיכות של הירקות גרועה...

ברמי לוי בינוני

בשופרסל הכי איכותי אבל יקר...

בול. גמני קונה ירקות בשופרסלהמקורית

בגלל הטריות

אין שופרסל לידינופינק ליידי

מעניין, חשבתי שהסחורה של הפירות והירקות באושר עד נחשבת לטובה.

מה אומרות לגבי שוק מחנה יהודה? שוונ מאמץ של נסיעה ברכבת ולסחוב קניה של פירות וירקות משם?

לא מכירההמקורית

נחשב איכותיאביול

אבל בעיניי לא שווה בכלל את ההשקעה.

יש עוד הרבה סופרים עם איכות טובה, כמו למשל יוחננוף...

אישית אני קונה בחנות ירקות בכמויות קטנותראשונית

אבל אנחנו זוג ותינוק ורק אני אוהבת ירקות והחנות במרחק שדה הליכה מהבית

אני מעדיםה ככה, יש ירקן קרוב יחסית לביתירדנית

וזה התפקיד של בעלי

שמעתי לאחרונה וממש עוזרמאמינה-בטוב
לעטוף את המלפפונים בניילון נצמד. אני עושה שניים שניים, מחזיקים פי 2 זמן. לגבי עגבניות אני מכניסה בשקית ניירות סופגים מכל הכיוונים וזה גם יחסית עוזר. חשוב לא צמוד לדופן האחורית (ירקות ופירות)
אנחנו שמים בשקית עם נייר סופגאחת כמוני

וגם מלפפונים לא צמוד לדופן האחורית כי ראינו שזה מרקיב אותם מהר יותר.

קראתי פעםרק טוב!

לשים את המלפפונים בשקית עם כפית (או סכום אחר) ממתכת. היתה תקופה שעשינו את זה. נראה לי עזר.

וגם לא לשים את העגבניות והמלפפונים באותן מגירה זה גם לא טוב להם. על זה אני לא מקפידה מטעמי נוחות..

אני שמה בתחתית המגירה של הירקות נייר סופג. בשביל הנקיון. אבל רואה שכמה כתבו כאן שזה עוזר. אז אולי זה גם עוזר אצלנו (בסה"כ אם אין ירקות שהתחילו להתרכך או להרקב או ירקות פתוחים או רטיבות, נראה לי שהירקות כן מחזקים לנן באזור השבוע. בד"כ פשוט נגמר לפני)

אנחנו שמיםדפני11

במגירה התחתונה של המקרר

הם יחד- אבל לא מעורבב

זאת אומרת בצד שמאל של המגירה עגבניות

אחכ לכיוון ימין המלפפונים ועוד יותר ימינה גזר בשקית ומעליו פלפלים.

חוץ מהגזר הכל בלי שקיות. ככה כמו שהם.

אצל אמא שלי רק המלפפונים היו תמיד בשקית עם חורים שהיא עשתה בשקית, אבל אצלי במקרר ראיתי שזה מרקיב אותם יותר מהר ולכן גם הם בלי שקית.

כמובן להקפיד כשאת מכניסה את הירקות- שהמגירה תהיה נקייה ויבשה, ואם נשאר לך ירקות ישנים- אז קודם מכניסים את החדשים ומעליהם את הישנים- כדי שתשתמשי קודם בישן שלא ירקיב בעצמו ולא ידביק ברקבון אחרים. גם כן חשוב לשים לב שהירקות שאת מכניסה הם יבשים! לפעמים (במיוחד אם עושים משלוח) נם נמצאים בשקית סגורה הרבה זמן ואז נהיים עליהם אדים שהופכים לטיפות קטנות- חשוב להקשיע את הכמה דקות לנגב אותם שיכנסו יבשים למקרר- זה קריטי!

פירות- בסלסלאות נפרדות במדף שמעל, בצורה מסודרת. כנל לגבי הישנים והחדשים ולשים לב שלא נכנס משהו רטוב.

זה שומר לי ממש טוב. בערך שבוע יכול להשמר נהדר

מלפפונים אני שמה בשקית סגורה עם כפית ממתכתאמהלה

זה שומר עליהם נפלא לפחות לשבוע- ואצלי זה הולך בשקי ענק... אוכלים המון.

עגבניות במגירה השניה בקופסא מרופדת בנייר סופג.

מחוץ לקופסא הפלפלים על נייר סופג

לי זה נשמר מצוין

שימי לב אם הקור במקרר לא מדי חזק

צריך להיות 4 מעלות

בימי החורף הקרים מאד אפשר אפילו 5.

ממה שאני יודעת-קנמון

לא בשקית. השהות בשקית גורמת לזירוז הריקבון.

לשים לב לא להניח פירות כבדים וקשים על פירות רכים. נניח מלפפונים מעל עגבניות יגרמו לעגבניות להתקווצ'ץ' מהר.

בכלל עדיף שהעגבניות לא יהיו צמודות למלפפונים.

לאתר ירק רקוב ולסלק אותו. ירק בתהליך רקבון הורס את שאר הירקות שאיתו.

דווקא למשל גזר מניסיון שלי חייב שקיתאחת כמוניאחרונה

מפה בניק אחר..ברכה כפולה:)

אבל לרגל ההפתעה פתחתי ניק חדש

אז שבוע 7 ראינו דופק והכל,

והיום שבוע 10 הגענו לרופא (בנס שבעלי הגיע גם) והפתעה! יש 2 עוברים. פשוט הלם!!

אז קודם כל הייתי חייבת לפרוק פה

ודבר שני ממש אשמח לשמוע מבעלות נסיון, הרופא אמר שזה הריון מונו בי (אותה שליה) וקצת הרחיב על סיכונים, אז ממש אשמח לשמוע הרגעות שהריון כזה גם יכול להמשיך בטוב.. ובכלל על שבוע לידה, אם צריך שמירה וכו' (אני עובדת בעבודה פיזית)

וגם, עובר אחד התאים לשלב והעובר השני היה קטן בשבוע, קרה למשהי? יש לי ממש פחד שהוא לא יתפתח טוב..

ובכלל כל הרגעות על תאומים יתקבלו בברכה, יש לנו מלא פצפונים בבית תודה לה'!!

וואו מזל טוב! איזה מרגשקנקן שבור

אין לי ניסיון (רק חלום ;))

מקפיצה לך

תודהברכה כפולה:)

האמת שזה ממש לא החלום שלי, אבל ברגע שהרופא אמר את זה שנינו אמרנו מזמור לתחושה בכזאת שמחה😅

זה מופלא.מוריה

לא התנסתי בהריון כמו שלך. אצלנו זה ביבי.

אם ראו מחיצה, המצב יותר טוב.

יש כמובן יותר סיכונים כמו אנמיה, סכרת ורעלת הריון.

סביר להניח שתצאי לשמירת הריון.

ויש בדיקות שלא עושים בהריון כפול.

אישית ילדתי רגע לפני שבוע 37. אבל זה היה הריון תאומים קצת שונה.

היא עוד לא ראה מחיצהברכה כפולה:)

רק מהמנח שלהם הוא אמר שזה נראה שהם לא באותו שק ממש.

שמירת הריון כי זה יותר כבד או כי יותר סיכון ללדת מוקדם?

ואם כבר, מתי יוצאת הבטן בהריון הזה? רגילה שעד שבוע 18 בערך אף אחד לא מנחש..

אה.מוריה

שמירת הריון זה גם כי זה הריון בסיכון. וגם כי יש יותר חשש ללידה מוקדמת. (יש יותר עומס על הרחם)

אצלי יצאה יחסית מאוחר.

ואופן כללי הייתי יחסית קטנה להריון כפול.

אבל זה גם תלוי בשרירי הבטן ועוד.

באופן כללי ממה שראיתי והרגשתי יש פולסים של גדילה. בפעימות כאלה. פתאום הבטן גדלה.

ולהתפלל שייגמר בשלום וידיים מלאות. בבריאות ושמחה.

אמן, תודה רבה!!ברכה כפולה:)

אני לא מתאימה לעזור פהמתואמת

כי התאומים שלי היו בשני שקים ובשתי שליות נפרדים

את ההלם אני כן מבינה...

פותחת יקרה, מאחלת לך היריון מבורך ובריא, ובע"ה שתצאי בשתי ידיים מלאות ובריאות!

אז איך בעצם יודעים שזה לא הריון תאומים רגיל?ברכה כפולה:)

אין "רגיל"מתואמת

יש כל מיני אופנים של היריון תאומים.

אצלי בשבוע 9 (השבוע שבו באתי לעשות את האולטרסאונד הראשון) ראו בבירור שהם בשני שקים נפרדים. זה באמת היריון התאומים הכי קל, כלומר בלי סכנות לסיבוכים.

אבל גם היריון תאומים כמו שלך יכול להסתיים בברכה ובבריאות @אמהלה באמת תוכל לכתוב לך עידודים בנושא...

הרופא אמר לך שהוא רואה שהם מחוברים בשיליה אחתזמינה

הוא ראה את זה אולטרסאונד

זה לא קשור להריון רגיל זה פשוט סוג הריון

זה בהחלט הריון בעל סיכון גבוה יותר

כי העוברים ניזונים מאותה השיליה ויש מקרים שעובר אחד מתפתח על חשבון השני

אני מציעה לך להתפלל שבעז"ה הכל יהיה תקין

לא משנה אילו סיפורים יש נתפלל כולנו שההריון הזה יהיה תקין ויסתיים בידיים מלאות🙏🏼

שאלתי את מתואמת..ברכה כפולה:)

אמן, תודה!

מתכוונת להריון של לא זהים?מוריה

רואים שיש 2 שיליות, ו2 שקים, מחיצה עבה וכו'.

ככל שמגלים מוקדם יותר, מזהים את זה מוקדם יותר.

כי כשהם גדלים יותר קשה לראות.

לא לא..ברכה כפולה:)

מתאומת כתבה שיש לה זהים אבל ב2 שקים נפרדים ו2 שליות, אז תהיתי איך יודעים שהם זהים בעצם..

אה, עכשיו הבנתי מה את שואלת!מתואמת

אנחנו לא יודעים בוודאות שהם זהים - הם פשוט נראים זהים. (ויש להם צבע שיער ייחודי שמחזק את העובדה)

ורופאה מומחית אמרה לי שלפעמים ההתפצלות של הביצית קורית בשלב מוקדם מאוד, ואז היא מתחלקת לשני שקים ושתי שליות, וכך יש תאומים זהים מבחינה גנטית, אבל מבחינת ההיריון עצמו הם לא נחשבים זהים.

קראו לי, אז באתי אדום צהוב ירוק

אני אתחיל מהסוף הטוב - התאומים שלי בני 8, מתוקים מדבש ב"ה. והתאומות הזו היא קסם!

גם הם תאומי מונו-בי, שהחליטו לבדוק בעצמם את הסטטיסטיקות והסיכונים 😁

עברנו הרבה, ב"ה, כך שאני לא יכולה לבוא ולנופף בסיפורי הרגעה, אבל אני כן אגיד - שאנחנו סיפור קצה, ונכון שיש אחוזי סיכון לא מבוטלים בכלל, אבל רוצה ההריונות עוברים בטוב, וגם אלה שלא - זה מורכב אבל לא נורא.

גם אצלי עובר אחד היה קטן כל הזמן בשבוע, גם את הדופק שלו ראו רק שבוע אחרי הראשון.

זה נחשב תקין, כל עוד הפער נשמר/מצטמצם.

עוקבים ממש כל הזמן על הגדילה והפערים, כי זה סימן לשני סיכובי הריון שנפוצים אצל תאומים זהים.

חשוב לדעת שגם אם יש חלילה סיבוך יש בתוך זה סקאלה. יש מצבים שרק דורשים מעקב, יש מצבים שיש להם ב"ה טיפולים תוך רחמיים שממש מצילי חיים, ויש מצבים שאין מה לעשות חוץ מלהתפלל ולסמוך על הקב"ה שהוא יודע מה הוא עושה

מוזמנת לפרטי אם תרצי לשאול ולשמוע עוד

איך הזמן טס. 😄מוריה

אצל אחרים הם גדלים מזה מהר 😉אדום צהוב ירוק

וואי ממש תודה!!ברכה כפולה:)

כותבת לך בפרטי

וואי מזל טובשמ"פ

אין לי ניסיון עם הריון תאומים אבל שולחת כוחות וב"ה הריון משעמם וקל !

אמן!! תודה😊ברכה כפולה:)

בשעה טובה יקרה, שיהיה הריון תקין, קל ומשעמםםםםםםאמהלה

בידיים מלאות ומלא שמחה ובריאות.

אז ראשית- אהבתי את הניק, ומסכימה איתו לחלוטין. זו ברכה כפולה ומכופלת ונחת פי מליונים!!!!!

אני גליתי את ההריון בשבוע 6+5, מיד ראו שזה שניים בשק אחד ולא ראו מחיצה.

הייתי כל 3 ימים בUS, עד ששלחו אותי לד"ר נדג'ארי- מומחה מס' 1 בארץ לUS

והוא גילה את המחיצה שבוע 14+4 כמדומני.

בפעם השנייה שהגעתי לUS, עשתה לי אותו מתמחה והיא לא ראתה שני עוברים, ורק אחרי שהזדעקתי שאמורים להיות שניים ביא בדקה שוב וראתה.

היה תמיד מאד קשה לראות את שתיהן, כי הן היו תמיד באותו גודל, עם אותו קצב לב ואותם תנועות.

לדעתי זה שהם לא באותו הגודל בדיוק מוכיח יותר שסיכוי גבוה מאד שיש מחיצה.

בעקרון החשש הגדול בתאומים מוני בי הוא TTTS שזה בעצם גדילה של עובר אחד על חשבון השני

זה קורה אם יש להם כלי דם משותפים.

אצלנו ב"ה לא היה (אחרי הלידה הראו לי את השליה וראו את הכלי דם שהיו נראים ממש כמו עץ ששלח ענפים משני צידי השליה,

כלומר זה הראה לנו שכל החששות היו לשווא כי כלי הדם שלהם לא היו קרובים בכלל.)

אבל אני מכירה מקרוב תאומים מונו בי שכן היו להם כלי דם משותפים

ובערך בשבוע 20 עשו להם בחו"ל ניתוח תוך רחמי- צרבו להם את כלי הדם, ב"ה הם היום בני 15+

כיום הרפואה ב"ה מפותחת ויש רופא שמומחה לתחום- ד"ר יובל גיאלצ'ינסקי. אן את מאזור המרכז, ממליצה לך לעשות אצלו את מעקב ההריון.

כמובן שאת צריכה להיות במעקב הריון בסיכון

יש הרבה יותר ביקורות. בהתחלה היה לנו פעמיים בשבוע. אח"כ עברנו לפעם בשבוע/שבועיים, ובערך משבוע 30 זה היה כל יומיים....

יצאתי בשבוע 25 לשמירה, גם כדי לשמור עליהם כמה שיותר ולנוח הרבה וגם כי היה לי כבדדדדדדד.

עלי ראו מאד מהר... תמיד ראו עלי מוקדם כך שזה לא היה שונה מתמיד.

אצלנו חוץ מההורים אף אחד לא ידע, ולכולם אמרתי שאני חודש קדימה, כך שלא היה נראה להם מוזר הגודל...

מה גם שמיילדים מקסימום עד היום הראשון של שבוע 36.

עד כאן לבנתיים

אני פה....

רק כדי להרגיענירה22

גם לי יש תאומים מונו בי.

לא אומרת שהיה הריון קל, כי לסחוב שניים זה כבד, אבל ב"ה עבר בלי סיבוכים מיוחדים, לא יצאתי לשמירה (אבל העבודה שלי לא פיזית), וילדתי בזירוז בשבוע 36, רק בגלל שזה הנוהל. הייתי מוכנה למשוך יותר.

שיהיה בהצלחה ובידיים מלאות.

אמא לתאומים, ברוכה הבאה למועדון!חושבת לעצמיאחרונה

לי היה הריון bb, אז רק כאן להגיד שזה באמת הלם, אבל זו מתנה מתוקה, שמשדרגת לך את החיים, את ההורות ואת עצמך.

זה מורכב ומאתגר מאוד כשיש עוד קטנטנים בבית, אבל ה' נותן כוחות וזו ברכה שמאירה מאוד את הבית. הנחת כפולה ומכופלת!

מה עושים עם זה שאני נטרפת מהבן שלי?אונמר

הוא בן 5 וחכם ומקסים.

אבל יש לו קטע שהוא מציק לטונה בת 3 בלי סיבה, סתם כי היא באופציות שלו. וזה מטריף לי את המח.

מתעורר בוקר לוקח לה מוצץ וגרב. היא בוכה, אני קמה, ובלאגן.

אני ממש מרגישה את עצמי כל פעם נכנסת לטירוף. אני משתגעת.

אני יכולה לצרוח עליו או לתפוס לו את היד חזק מידי או לתת סטירה אפילו

ואני כל-כך ממוצפנת אחרי וכל כך שונאת את זה חושבת שזה לא אמור להיות.

אבל הבנתי שאני לא מצליחה שזה לא יפעיל אותי.

בזמנים אחרים אני מרעיפה עליו אהבה וחיבוקים חצילים טובות וביחד, אבל לא מצליחה שלא יקרה בכלל ההתפוצצות הזו שלי על ההתנהגות שלו.

מה אני אמורה כן לעשות?

מרגישה שאם אני אצליח לחשוב אחרת כשאני עוד שומעת שככה הוא מתנהג כרגע אני אצליח להגיע אליו כבר רגועה יותר ולא בכעס כזה גדול, אבל לא מצליחה לחשוב שום דבר חוץ מאיזה ילד בלתי 😔

והוא לא ככה תמיד וזה לא מה שאני חושבת עליו באופן כללי, אבל כשזה כן קורה אני באמת מאבדת את זה.

אני מבינה גם שזה קשור לזה שאני מרגישה חסרת אונים קצת מולו בנושא הזה כאילו אין לי דרך לעצור אותו. או אין לי דרך לשלוט באירוע. לא יודעת למה שזה מרגיש לי ככה כי הוא כן יפסיק כמובן כשאגיע.

אולי עצם זה שהוא עושה את זה רק כדי שאבוא זה מחרפן אותי.

באמת לא יודעת וזה עצוב לי להיות ככה לילד שלי.

ועצוב לי גם להיות ככה לעצמי.

בקיצור עצות יתקבלו ממש בברכה

מבינה אותך מאוד❤️מתואמת

העצה העיקרית שלי היא הדרכת הורים.

העצה השנייה שלי היא לנסות להבין שזה כנראה משהו לא בשליטתו, אף שהוא גדול יחסית. והצעד הבא הוא לנסות להבין ממה זה נובע. אבל זה קשה מאוד מאוד...

תודה.אונמר

מה הכוונה לא בשליטתו?

הוא לא מציק כי הוא רוצה להיות רעמתואמת

הוא מציק כי משהו מציק לו...

אכתוב לך כמה שאלות שאת יכולה לשאול אותו בזמן אמת (ששמעתי מקלינאית תקשורת):

  1. היא עשתה משהו שהפריע לך ולכן אתה מציק לה?

  2. אתה רוצה לשחק איתה, אבל לא יודע איך, ולכן זה יצא בצורת הצקה?

  3. אתה מאוד אוהב אותה, אבל לא יודע איך להביע את האהבה ולכן זה יצא בצורת הצקה?

    כמובן, תתאימי את השאלות לרמה שלו. ועצם זה שתחזיקי בראש את שלוש האפשרויות האלה כבר יוריד לך קצת את רמת הכעס עליו...

אנסה. תודה.אונמר

למרות שקצת מרגיש לי שזה בכלל לא קשור אליה. זה קשור לזה שהוא רוצה שאני יבוא ולא יודע לקרוא לי יפה. יש מצב?

כן, בהחלט!מתואמת

שכחתי עוד שאלה שאפשר לשאול אותו:

משעמם לך? וכשאחותך בוכה נהיה "אקשן"?

אבל נשמע שעלית בעצמך על הסיבה שנכונה אצלו. ועכשיו צריך לחשוב מה אפשר לעשות עם זה...

אולי ליזום פניות אליו לפני שהוא מנסה להסב את תשומת לבך? כמה שיותר פעמים ביום.

אולי זמן אישי רק איתו פעם אחת ביום ימלא את הצורך שלו?

זה הרבה ניסוי וטעייה והרבה עבודה, טכנית ורגשית, ואני מתפללת איתך שתעמדי בזה❤️

ואם בעלך נמצא בחלק מהיום, אז שגם הוא יתגייס למשימה הזו...

אז זהו שבאמת באופן כללי אנחנו עושים את זהאונמר

נותנים לו יחס אישי ובמשך היום זה כמעט לא קורה,

אבל בבוקר הוא מתעורר ואנחנו עוד ישנים. אז אין לנו איך להיות שם יותר...

נשמע לי מוגזם שמקום כל יום עוד שעה מוקדם כדי למנוע את זה. אני רוצה לתת לו כלים להתמודד עם החיים ולא רק למנוע היתקלויות.

בעז''ה.

צודקת בהחלטמתואמת

ובזה באמת הדרכת הורים תוכל לעזור לכם בע"ה...❤️

אם נראה לך שהוא רוצה שתקומי בבוקר, אולי משעמם לו?ירדנית

אפשר להקצות לו משחק או ספר מיוחד לשעה הזאת

פעם זה היה הבעיה והוא למד כבר מה לעשותאונמר

אבל אולי באמת צריך יותר מיקוד.

אני אנסה כל ערב לסגור איתו משהו שהוא רוצה למחר ואני אכין לו בשולחן. אולי יעזור באמת.

למרות שתכלס אם אני מספיק אמיצה להסתכל, הבעיה העיקרית היא לא שהוא רב איתה. אלא שאני מתפוצצת כל כך.

אבל שניהם באמת צריכים פתרון.

תודה

חיבוק♥️המקורית

לדעתי חוסר השליטה הוא זה שמוציא אותך מפרופורציות כמו שכתבת, ואולי גם הבכי של הקטנה מטרגר

אני ממליצה להתעכב על זה

מה עובר לך בגוף כשהילדה בוכה? את ככה מול כל הפגנת בכי? ממהרת "לכבות" אותה? קשה לך עם תחושת חוסר אונים?

אם תקראי לו כשהיא בוכה ותגידי לו שאת אוהבת אותו ותתני לו חיבוק ושיחזיר לה ?

אם לא תגיבי דקה ורק תגידי - אני באה ותאספי את עצמך ותוך כדי תחשבי על תגובה?

אני לא מסכימה עם זה שזה לא בשליטתו האמת, אני חושבת שילדים מנסים להשיג כל מיני דברים באמצעות התנהגויות. אולי הוא באמת רוצה להעיר אותה כדי לשחק למשל ולא יודע איך. אולי הוא רוצה להעיר אותך ונעזר בבכי שלה. . גם הבן שלי היה מציק לאחותו כדי להעיר אותה והסברתי לו שזה לא נעים ושיקרא לה בעדינות עד שתקום. והוא יודע לבוא להעחר אותי אם הוא קם מוקדם. גם כשהיה בגיל 5. הוא מתעורר הרבה פעמים לפני כולם?

לדעתי בגלל שזה מגיע למצב של צרחות ואפילו סטירה שזה דבר שהוא מאוד משפיל בעיניי, ובאמת מעיד על סוג של אבדן שליטה טוטאלי בסיטואציה (דווקא כי את מבינה כמה זה באמת לא בסדר), אני רואה צורך בהדרכת הורים/ טיפול סביב התחושות האלה.

עוד חיבוק גיבורה♥️ בטוח לא פשוט לכתוב ככה בפתיחות. שהשם יסייע בידך 🙏

זה בדיוק מה שהתכוונתי ב"לא בשליטתו"מתואמת

שההצקה נובעת ממקום אחר, לא מתוך רצון להציק. אלא שפשוט בלי שליטה זה יוצא בצורת הצקה...

אז לא הבנתי אותך סליחה🙏המקורית

הכול בסדר❤️מתואמת

תודה.אונמר

ממש ללכת להדרכת הורים? נשמע לי רחוק ממני.

אבל באמת אני רוצה.

אברר עם מישהי שאני מכירה בעז''ה שיהיה לי אומץ.

מבינה אותךהמקורית

היתרון בזה הוא שמדריכה טובה משקפת מעיניים של ילד את הסיטואציה ותעזור לך גם עם תיאום ציפיות מולו.

תחשבי על זה

את יכולה גם לבנות לך תכנית התקדמות מסוימת שעד זמן x אם לא חווים שיפור אפשר ללכת.

וככל שהם יגדלו זה ישתפר, מבטיחה♥️

אני חושבתoo

שמוקד ההפעלה הוא בציפייה

את מצפה שילד בן 5 לא יציק בלי סיבה

אבל ילדים

גם יותר גדולים

לא צריכים סיבה להציק

(ויש גם לא מעט מבוגרים כאלה

שמציקים בדרך שמבוגרים מציקים)

אם יוצאים מנקודת הנחה

שילד רשאי להציק

כי הוא צריך לעבור דרך

כדי לראות את העולם במבט רחב

יותר מנקודת המבט שלו

אז ההצקה הרבה פחות מציקה להורה

וכל הצקה יכולה להיות הזדמנות

לדבר איתו אחכ

לשמוע אותו

את נקודת המבט שלו

להסביר לו למה זה מציק

להציע דרכים אחרות לפעולה

אבל להשאר איתו

בצד שלו

להיות ההורה התומך והמנווט

לא השוטר

תודה ♥️♥️אונמר

היתי צריכה לשמוע את זה.

זה באמת הגיוני. בטח כשהוא איתה לבד ואני עוד לא קמתי.

אני צריכה להיות יותר בהבנה שככה זה ילד.

תודה.

מה שמפריע לך שהוא מנהל פה את המצבל666

אין לך אפשרות לא לבוא כי הקטנה היא גם ילדה קטנה וגם לה יש צרכים . אז מה שמעצבן אותך שהוא מפעיל אותך בצורה כזאת. גם אותי דברים כאלו מעצבנים.

אז צריך לקחת ילד ולהסביר לו שאם הוא רוצה שאת תבואי, הוא קורא לך. ובאיזה צורה הוא קורא לך . אבל אם הוא מציק לאחות קטנה , אז תהיה תוצאה לא נעימה. לא יקבל הפתעה , לא ילך לחבר, לא יהיה סרט. ולעמוד בזה.

בזמן הרגוע לדבר כמה זה לא נעים כשמציקים לך

וואי תודה על הדיוק. נכון.אונמר

באמת זה מה שמפריע לי.

שהוא יודע שהוא שהוא בטוח יקבל אותי.

ניסיתי להסביר לו פעם שיבוא להעיר אותי ואני יקום ואני באמת קמה, אבל התפספס. אולי ננסה שוב לחדד את זה עם איזה מבצע.

רק מציעהאפונהאחרונה

באופן מאד נקודתי ולא מקצועי או מקיף בכלל -

אולי תגידי לו בלילה בשקט באוזן שכשהוא מתעורר בבוקר והשמש זורחת בחלון, שאת מחכה לו שיבוא להתכרבל איתך במיטה?

מזדהה ממששיפור

לא ברמה של סטירה. אבל כן זה מטריף ברמות. גם בין בן 5 ובת 3, הצקות סתם, לא כי כועס. והוא לא עוצר כשאני באה, רק אם אני תופסת אותו או מסיחה את דעתו. אולי זה קשר נורמלי בין אחים בגילאים האלו?

הגיוני שזה תקין.אונמר

אני כן הבנתי מיזה שאני צריכה להיות יותר זמינה באופן מלא

מזמן הבנתי את זה ולכל זה נשאר רק בשעות הבוקר שהם קמים לפני.

ילדים צריכים נוכחות הורית.

היתה תקופהריבוזום

לפני כמה שנים שהבן שלי גם היה מציק ומרביץ לאחותו (הגדולה דווקא), בלי שום פרובוקציה מצדה. וזה באמת היה משגע! אז אני יכולה להזדהות. מצד אחד יש את החינוך שלו, ושם אפשר לומר שנגיד שוב ושוב ואפשר להיות סבלניים אתו וזה יחלחל וכו' - אבל מצד שני יש את האחות, שכאמא שלה יש לי אחריות להגן עליה ולא לתת לה לסבול ממנו. אני חושבת שממש חשוב להבהיר לילד שלא מקובל עלייך שהיא תסבול בגללו ואת חייבת להגן עליה. אבל לא לעשות את זה בכעס עליו או הרחקה שלו - אלה שני דברים נפרדים.

זה דבר ראשון.

דבר שני, באותה תקופה הרגשתי די אבודה מה גורם לו להרביץ לה סתם כך. נרשמתי לקורס קצר של הבית להורות מקרבת "למה הילד שלי מתנהג כך" (או משהו דומה). בגדול הרעיון שהם מביאים הוא שכל התנהגות מגיעה מצורך כלשהוא שמחפש מענה. ולפעמים קשה למצוא בדיוק מה הצורך הזה, אבל חשוב לנסות לחקור: מתי ההתנהגות התחילה? (וזה יכול להיות: מאז שהאחות נולדה, כן?), מתי היא קורית? כשמי נוכח? ועוד ועוד שאלות שיעזרו לנו אולי בסוף להתחקות אחרי הסיבה (אפשר לחפש רשימה של צרכים באינטרנט, יש דברים שאולי אנחנו לא חושבים עליהם). ברגע שנבין מה עומד מאחורי ההתנהגות נוכל לחשוב על דרכים לספק את הצורך שמניע אותה וממילא ההתנהגות השלילית תדעך. ספציפית עם הבן שלי אני חושבת שהיה לו צורך גדול בשליטה כי זו היתה שנה עם המון שינויים: התחלת גן עירייה, הולדת אחות קטנה והמון שינויים שלא בשליטתנו בצוות של הגן (שכולו היה מקסים, אבל הרבה חופשות לידה ועוד). לא יכולה להגיד שהצלחתי מאוד עם לספק את הצורך בדרכים אחרות, כי הרבה מהרגשת הערעור הגיעה מחוץ לבית אבל זה כן עזר שהיה לי קצה חוט מאיפה ההתנהגות הזו מגיעה. ועם הזמן וההתייצבות של הגן גם ההתנהגות שלו נרגעה מאוד.

אולי יוכל לעזור לך. זה באמת מאתגר.

בהצלחה, והרבה נחת מהם!

(חידוד של משהוריבוזום

כתבתי "בלי כעס עליו". אני לא מתכוונת שלא לגעור בו. אני חושבת שכן טוב להיות תקיפים במקרים של אלימות. אבל יש הבדל ענק בין גערה ללא כעס, שמגיעה באופן נקי רק למען חינוך, ובין כעס אמיתי. גם ההורה וגם הילד מרגישים היטב את ההבדל... כאן זו רק דעתי)

נכון. משתדלת ולרוב מצליחהאונמר

אבל לפעמים לא וכן יוצא הכעס...

תודה.

תודה!! אמן.אונמר

מזדהה, אבל אצלי שמתי לב שזה קשור לויסותיום שני

חושי.

לחלק מההצקות כמו לקחת מוצץ - יש תוצאה שתופסים איתו, לוקחים ממנו את המוצץ... מה שנותן מענה לתחושה.

אז אם יש לי יכולת לתת לו אמבטיית קצף או משהו אחר שנותן מענה לתחושה ומרגיע אותו, רמת ההצקות יורדת פלאים

מי שגומרת לעבוד קצת לפני התאריך המשוער של הלידהכל הישועות

מה אתן עושות בימים האלה בבית?

אני רוצה שזה יהיה ימים משמעותיים ולא סתם של שיעמום ובטלה שמביאים לדיכאון ולחץ..

ממליצה על הכנה רוחניתמדברה כעדן.

הפרשת חלה עם חברה/אחות. לצאת לים, לכתוב הודיה לה'... משהו רוחני לנסות לקלוט את גודל השעה של הורדת נשמה לעולם

מכינה אוכל לאחריאהבה.

כל מיני דברים שצריך לסדר עד הלידה,

טיולים בנחת בטבע

אף פעם לא מצאתי את עצמי משועממת בביתקל"ת

תמיד יש מה לארגן בבית: ניקיון, כביסות.ארגון וסדר🤨

שילוב של קינון ומנוחההשקט הזהאחרונה

הזדמנות לעשות דברים שאחרי הלידה יהיו יותר מורכבים- לצאת עם חברות/ לטייל בקטנה או כל דבר שעושה טוב לנפש

וקינון- מכבסת עגלה, מצעים, חיתולי בד, גופיות.. מרכיבה עריסה, מנקה את החדר שלנו שיהיה מוכן לניו בורן.. מכינה תיק לידה אם עוד אין..

ונחה.. אמנם שעות השינה לא נצברות אבל לפחות בשביל התחושה שהיה לי זמן לנוח לפני השינוי שיגיע

יש פה כאלה שבשבוע 12 אמרו לכן 80%בן ובסוף היתה בת?מבורכת

לא מאמינה שאני פותחת שרשור כזה... אבל מסתבר שממש שכנעתי את עצמי שזו בת והאכזבה קשה. יש סיכוי שזו עדיין בת? אפילו שהטכנאית הראתה לנו ממש בבירור את הזווית עולה כלפי מעלה? מצד שני היא אמרה 80% בן אבל שזה לא סופי... יש מה לתלות תקוות ב20% הנותרים?

עד עכשיו קיבלתי באהבה את שיירת הבנים המתוקים שלי, אבל עכשיו מאוד קשה לי. באמת חשבתי שהפעם תגיע סוף סוף הנסיכה.

חיזוקים ועידודים יתקבלו בברכה... (ואל תגידו לי אין כמו בנים, אני מאוד אוהבת את הבנים שלי אבל אין כמו בנות 😉 ואל תגידו לי שלפחות יש לי בגדים בשפע בשבילו ואני לא צריכה לקנות חדש. רציתי לא להשתמש בהם ולקנות מלא בגדים חדשים ורודים וממיסים)

למעלה זה לא בת?כורסא ירוקה.

זכור לי שלמעלה זה בת למטה זה בן. כל עוד לא ראית איבר מין יש סיכוי..

בכל מקרה אם בן קחי לעצמך את הזמן לעכל... ומאחלת לך שהוא או היא יהיו קסומ/ה ומתוק/ה

לא. בת זה ישר מקביל לעמוד שדרהמבורכת

קרה ליעל הניסים

בשבוע 12 עשיתי א"ס עם רופא והיתה גם טכנאית בחדר. הרופא אמר לי- רוצה לדעת מה זה? והטכנאית, המאוד ותיקה, צחקה ואמרה לו שאי אפשר לדעת עדיין.

הרופא הסתכל ואמר בשיא הביטחון- הנה זה בן.

אחרי חודש בסקירה המוקדמת, אמרו לי שזאת בת. וכשהגעתי שוב לטכנאית הזאת והיא ראתה שזאת בת היא צחקה על הרופא ואמרה ידעתי שאי אפשר לדעת עדיין.

אבל האמת שאני לא בטוחה שהייתי מתמקדת בתקווה הזאת, כי אז האכזבה תהיה גדולה יותר. הייתי מתמקדת יותר בלהשלים עם זה שזה בן.

וואימבורכת

זה דווקא מאוד מעודד. אבל ברור שיש סיכוי שזה יהיה בן בסוף וצריך להתכונן גם לאפשרות הזו

עשיתי אולטראסאונד כל שבועייםשושנושי

כבר לא זוכרת בדיוק באיזה שבוע.

אמרו לי בשקיפות שזה כנראה בן, שבועיים אחרי כנראה בת ככה התגלגל הלוך חזור.

בשורה התחתונה בסקירה מאוחרת סופית - בן.

נולד בן מתוק ושובב.

רק אומרת שבתור אימא לבנים אני ממש מבינהאמא טובה---דיה!

אותך❤️

לי אמרו בשקיפות בת ובסקירה היה בן..ברכה כפולה:)

כנל אבל ציינה שהיא ממש לא בטוחהשואלת12

אצלי בשבוע 13+4 ראו בבירור שזה בןפרח חדש

לא בשקיפות

אז אולי תנסי ללכת לרופאה עוד כשבועיים?

לא זוכרת באיזה שבוע בדיוק, אבל סביב 12אחת כמוני

בשקיפות עורפית רופאה אמרה לנו שהיא חושבת שזה בן , וזו בת מתוקה 😍 הלוואי בשבילך

תקני בנחת מלא בגדים חדשיםשימושית

ואני אגיד את זה שוב- תקני בגדים חדשים.

הבגדים החדשים ממיסים ונותנים כח ומותר לך להתפנק אפילו אם כבר יש לך בגדים מהבנים הקודמים.

לנו היה הפוך אבל זה יותר נפוץ (עד שבוע 23 אמרו לנו שזה בת ורק בסקירה המאוחרת אמרו שזה בן)

לא באה לבאסבאתי מפעם

שש הריונות , תמיד מה שאמרו לי בשקיפות זה מה שיצא בסוף.

ממש מבינה את ה ציפיה והאכזבה, חיבוק גדול!

עד הלידה כבר תשלימי עם זה

קרה לי בדיוק ככה^כיסופים^

קרה לי בשני הריונות~מרמלדהאחרונה

בשקיפות אמרו שרוב הסיכויים בן, ואח"כ בסקירות כבר אמרו שזו בת.

ואני מהצד השני - אמא לכמה בנות ב"ה😅

שיהיה בשמחה ובידיים מלאות❤️