אימהות למתבגרות ונשים שזוכרות את הגיל , פליז עזרהמיואשת******

המוח שלי מיובש אז אני מתייגת רק את @אורי8 יודעת שיש פה עוד הרבה ופשוט לא מצליחה להיזכר בניקים! .  זה הצום הזה.ואני צריכה דווקא מתבגרות ולא מתבגרים, אז באר מרים את מקבלת פטור חצי חיוך

 

מה עושים כשנערה מקבלת מחזור בחופש שהוזמן לפני חצי שנה? מה? מה?????? ולמה זה כבר שנה שניה שזה קורה? אין יכולת לתזמן תמיד את החופש לפני המחזור שלה שלא לדבר על יותר מאחת.

ולא, היא לא הצליחה להשתמש בטמפונים. מה אני אעשה?

ובמיוחד השנה כשאנחנו לא מתכוונים לטייל אלא רק לשרוץ בבריכה. 

מה עושים?

אני מרגישה כל כך עצובה ודפוק בשבילה ואין לי שום רעיונות מה לעשות, אני לא אתן לה הורמונים בגלל זה...

אני קבועיעל מהדרום
לק"י

קיבלתי בטיול השנתי במשך כמה שנים🤷‍♀️

באיזה שלב במחזור היא תהיה?
אומרים שהמים לא נותנים למחזור לצאת (אבל לא זוכרת אם בדקתי פעם את נכונות העניין. או כמה זה נעים).
אני לא יודעתמיואשת******

חשבנו שהיא תקבל השבוע ו... איזה כיף. לא קיבלה. אין לי מושג מה יהיה.

 

כן זה מינוס כשהמחזור לא מגיע בדיוק בזמןיעל מהדרום
לק"י

לא יודעים מתי הוא כן יגיע....

מקווה שיגיע כבר אחרי החופש.
אין לי עיצות, רק הזדהיתי עם מחזור בזמן לא טוב.
תודה. כזה מסתכל כאמאמיואשת******

משקיעים מלא כסף, עיקר החופש זה הבריכה והיכולת ללכת לבריכה כמשפחה עם אבא ו... מחכים חצי שנה ו...

ועוד אנחנו משפחה של בנות ואני תוהה לעצמי מה נעשה בעתיד מה?

יש איזה שיטת קסם ללמד אותן להכניס טמפונים??

אין לי מושג🤷‍♀️ מעולם לא השתמשתי...יעל מהדרום
שיטת קסם לא אבל ...בתי 123
אבל זה פשוט לנסות אפשר לנסות ללא מוליך ואז קודם להכניס את האצבע אולי מול מראה להכיר את הגוף. אם לא הולך לנסות עם מוליך בהוראות יש ציורים שמסבירים די טוב
דווקא עם מוליך הרבה יותר פשוט..פיצלוש לשאלה
לא הבנתי למה לנסות בלי?
אמרתי לנסות גם וגם לחק יותר קל עם לחלק יותר קלבתי 123
בלי
לי היה יותר קל בלי מוליך.כי לעולם חסדו


לי יותר קל בלישם שם
אני ממש לא הצלחתי עם מוליך ובלי מוליך הצלחתי בסוףטארקו
אבל זה עניין של בשלות לדעתי
גם פיזיולוגית ובעיקר רגשית

לקח לי המון המון זמן עד שהצלחתי להכניס טמפון. רק לקראת החתונה הצלחתי.
קרה חי מלא כנערהחגהבגה
טמפונים עם מוליך. יש סרטון ביוטיוב של מישהי שמסבירה ממש, של 'טמפקס'. קניתי כאלה כנערה וישבתי עם הסרטון איזה שעה בשירותים.
בס הצלחתי !
כמי שגדלה בביתרסיס אמונה
מלאאא בנות (איזה כיף זה!!) אני זוכרת שאחותי הייתה בשרותים ומבחוץ היינו שתי הגדולות שהסבירו לה איך להכניס טמפון והיא אכן הצליחה ונכנסו כולנו לבריכה יחד..
לומדים בסוף..
תודה מיואשת******

אכן כיף בית מלא בנות... 

כיף לשמוע את המשפט הזה ממךאורוש3
חח מזכיר לי אותי..רות א
גם לנו היה טיול משפחתי בדיוק שקיבלתי מחזור, ואחותי הקטנה היא זאת שהייתה מחוץ לדלת והסבירה לי... (זה היה בגיל גדול יותר) לקח לי זמן אבל בהחלט שווה את זה
אולי כדאי לנסות ללמדאני זה א
להכניס טמפונים בעיקרום עם מוליך זה הרבה יותר קל אבל גם בלי ..ולגבי משפחה של בנות ונופש ובריכה עם אבא אז אנחנו תמיד איכשהו בנופש (אני ואחיות שלי) הצלחנו לקבל מחזור והשתמשנו בטמפונים והפכנו את זה לבדיחה שאבא שלי ואחים שלי לא מבינים היינו משתמשות ב"קוד" ואחים שלי היו מתחרפנים ממנו..אז אין לי ממש פיתרון אבל משתפת לגבי ההווי
באותה מידה זה יכול לקרות לכל אישה.אם ל2

כשלא מסודר...

זה באמת בעיה.

פעם טיילנו.

באמצע הטיול הבת שלי, מסכנה ממש התלכלכה

נאלצתי לפרוש איתה מהמסלול ולשנות...

תעשו בכל זאת קצת דברים נוספים חוץ מהבריכה.

זה יעשה לה הרגשה טובה

אני נכנסתי לבריכה מלא פעמים עם פדבוקר אור
פשוט כשיצאתי היה רטוב. היה כיף ונחמד. לא יוצא דם במים ( לפחות מהנסיונות שלי) וזה ממש לא הפריע לי. אני גם אף פעם לא שמתי טמפון
באמת? גם בשיא המחזור?מיואשת******

ממש לא יוצא כלום?

הלוואי הלוואי אמן. ננסה

אני גם עשיתי ככה כנערהבאורות
פשוט כשיוצאים צריך מיד ללכת לשים חדש כי כשיוצאים מהמים מתחילים שוב לדמם
גם לי זה קרה .היינו צריכים לנסוע לפארק מים רציני שחיכיתי לואחתפלוס

הרבה זמן.הייתי בת 16 בערך.שמתי פד דק .ומיד נכנסתי למים

ולא יצא שום דם.

לא זוכרת אבל באיזה שלב זה היה

אני גם הייתי שוחה עם פדתוהה לי
ותמיד היה עליו קצת דם אחרי זה אבל ממש קצת. משערת שלא עשיתי את זה ביום הראשון, אבל בטח מהערב של היום השני אין בעיה
עונה בתור מתבגרת לשעבר🙂בתי 123
מלמדים אותן לזרום אז יבואו ישתזפו יכניסו רגליים למים
באופן עקרוני אם הדימום לא חזק המים עוצרים אותו ואפשר להכנס לבריכה.
בודאי שזו לא סיבה לתת הורמונים
אבל למה לא לתת את האופציה של טמפונים? זו פשוט הצלה
אני לא משתמשת בכלל אבל דוקא בתור נערה בטיולים שנתיים פרקי מים וכו זה ממש הציל אותי
ברור שנתתי! היא לא מצליחה מיואשת******

אולי תלמדי אותי איך לעזור לה?

נתתי, ניסיתי להסביר, לשכנע

ניסתה, לא הצליחה

יש טריקים ?

תגידי לה שתנסה באמבטיהבתי 123
להכניס את האצבע בעדינות עד הסוף וככה בדיוק מכניסים טמפון תקני את האו בה הכי קטן שתשכב על המיטה תנשום ותנסה להכניס (כמובן לנסות רק במחזור ולא לפני).
באופן אישי לי היה ממש מביך לדבר על זה עם אמא שלי חברה הסבירה לי איך שמים.
אבל בכל אופן היא בעזה ה' תקבל כל חודש עד החתונה היא חייבת ללמוד לזרום
מסכנונת, ואל תשכנעי אותה לטמפונים...אם כל חי

בתור נערה לשעברקורץ

אני גם הייתי מתבאסת קבוע עם הקטע של חזור בטיולים שנתיים בריכות וכד׳

ממש ממש לא הסתדרתי עם טמפונים

פעם ניסיתי כי ממש רציתי, אני לא יכולה להסביר לך את הכאבים שהיו לי בזמן ההכנסה ובזמן ההוצאה. (בלי מוליך, עם מוליך- כלום!)

מאז לא נגעתי בדבר הזה

בדיעבד- היה לי קרום בתולים ממש עבה, אולי זה קשור??

ועד היום אני מאוד רגישה שם באזור, בא לי לנסות אולי היום טמפונים אבל אני חוששת

אז אל תשכנעי אותה למשהו שלא טוב לה ולא נעים לה. זה אזור קטן מאוד אצל נערה, ורגיש.

 

ומה עשיתי? 

לבריכות לא נכנסתי. טיולים בנחלים וכד׳- הלכתי עם פד השתדלתי להרטב עד לגובה הירכיים בלבד-ואם לא הלך- לא נורא פשוט הייתי מחליפה פד

אבל זה חופש שכולו בריכהמיואשת******

תודה שאמרת לי. אשכנע אותה לנסות רק פעם אחת נוספת, בלי לחץ

בגלל הקורונה לא מתכוננים לטייל. רק מנגל-בריכה כל היום. מבאס מאד

דווקא לי היה מאוד נוחחגהבגה
להניח אגל אחת על הטבלה ולכופף ברכיים.
מאוד חשובה הזווית, שתנסה להזיז כל פעם, מילימטר לפה ולשם עושה לגמרי את ההבדל...
אל תלחיצי אותה על טמפון!אם ל3+
לא הצלחתי להכניס לפני החתונה, וכל הסביבה שידרה כמה זה פשוט וקל
ולי כאבו הנסיונות, ולא הצלחתי
הייתה תקופה שהייתי בטוחה שמשהו לא תקין בגוף שלי בגלל זה

לומדים להסתדר
לא חייבים להכנס לברכה

אולי לחשוב על משהו כיף גם מחוץ לברכה,
להביא משחקי חברה, קופסה ועוד
תודה. את צודקת שחשוב לא להלחיץמיואשת******


בהצלחה! ותהנו בחופשה🤗אם ל3+
גם אני חושבת ככהבעצמי
בתור אחת שכנערה לא הסתדר לי
שתנסה במחזורמחי
בכמה תנוחות - שכיבה עם ברכיים מקופלות או עמידה עם רגל אחת מוגבהת על האסלה/דופן של האמבטיה. עם מוליך ובלי מוליך
ואם לא הולך אז לא, לא חייבים להצליח להכניס טמפון
כתבו פה עוד רעיונות אפשריים
בהצלחה ותהנו בחופשה!
אוףף תמיד קרה לי לפני טיולי נועראורוש3
וגם לא הייתי שמה טמפונים. לרוב לא ממש נכנסתי למים. אולי תקני לה טמפקס סגול הכי קטן ושתנסה כזה שוב. או שכן תיכנס נגיד לא ביומיים החזקים זה די בסדר ולא ממש יוצא במים.
אני לא מבינה את הקטע, לכמה זמן המים עוצרים את הדימום?מיואשת******

מה, אפשר להיות גם שעה במים בלי לדמם? באמת?

לא יודעת בדיוקאורוש3
אבל בימים החלשים זה בסדר. בחזקים לא נראה לי האמת.
כן המים עוצרים אולי עם דימום ממש חזק לא הייתי לוקחתבתי 123
סיכון אבל שתכנס עם מגן תחתון ומכנס שחור על הבגד ים כל עוד היא במים זה לא יזרום
נכון. גם מנסיונינשימה עמוקה
לא ביומיים הראשונים אבל בכל השאר עבר בשלום. השאלה אם היא תרגיש בנוח להיכנס כך כי זה כן לא נעים המחשבה של אולי יזרום החוצה וכו'...
פעם בטיול משפחתי התחיל לי מחזור, היה קצת מבאס לא להיכנס אבל בכל זאת ממש נהנתי, שכשכתי רגליים בבריכה והתיזו עלי מים והרגשתי לגמרי חלק מהחוויה.
כן כןבוקר אור
שמעתי את זה מנוגד חברות. לא יודעת אם ביום הראשון אבל בשאר כן
מה שכן יכול להיות לא נוח- בגלל שהפד נספג במים הוא נפרד מהתחתון ואז זה יכול להציק. אז אולי עדיף להיכנס בלי כלום בכלל (מה שהיא מעדיפה. לי זה הציק במחשבה לא יודעת למה)
מזכרוני... כן 🙂קמה ש.
אני הייתי כמה שעות-לפחות ארבעאחתפלוס


יש מושג כזהשירוש16
בהלכה (לא יודעת כמה סומכת על זה) שמגע בין הרחם/צוואר הרחם למים גורם לרחם להפסיק לדמם.

לכן כשעושים בדיקת הפסק טהרה ורוחצים את האיזור הפנימי עם מים צריך לחכות כרבע שעה לפני שעושים את הבדיקה. כדי שאם היה עדיין דימום והוא פסק בגלל הרטיבות הוא יתחיל שוב ואז יראו את זה בבדיקה.

לא יודעת כמה הייתי סומכת על זה כשנכנסים לבריכה.
אני אישית זוכרת שלא קיבלתי הדרכה מאמא שלי להכניס טמפונים. ראיתי סרטונים ביוטיוב והסתכלתי ע"ג האריזה.
שימי לב שהטמפונים באמת קטנים. לפחות בניסיונות הראשונים.
יש כאלה ממש עבים ויש מיניאטורים.

הייתי נכנסת כנערה לבריכה כשהיה לי מחזור. פשוט הייתי שמה פד ובהמשך השתמשתי בטמפון.
לא זכור לח ארועים מביכים...

יכול להיות שעד היום לא הייתה לה סיבה מיוחדת לנסות להכניס את הטמפון. כי זה באמת לא נעים בהתחלה עד שמתרגלים לתחושה.
יכול להיות שהרצון להיות עם המשפחה ולהיכנס לבריכה כמו כולם ייתן לה מוטיבציה לנסות שוב. כדאי לנסות בכל אופן.
אבל כן יש לה סיבהמיואשת******

שנה שעברה היה בדיוק אותו דבר וניסתה

אולי באמת השנה היא כבר גדולה יותר ותצליח 

נתתי לה מיני של קוטקס, הם די קטנים. של חברות אחרות קטנים יותר?

טמפקס עם מוליך- יש לנערותחגהבגה
אחפש לה. תודה רבה!מיואשת******


לא מכירה קוטקס.אורוש3
אבל טמפקס עם מוליך סגול הכי קטן שניסיתי. תראי. בתור נערה לא הכנסתי. הצלחתי פעם אחת בטיול שבאמת כאילו קיאקים וזה. אבל זה לא היה לי נעים. תגידי לה שגם אם לא נעים במים היא פחות תרגיש וישר אח''כ שתוציא. זה כאילו חלק מהחיים. מותר להתבאס אבל אי אפשר באמת לתכנן את זה. יש טיולים. יש בריכה. או טמפון. או לא להיכנס. או להיכנס עם קצת תחושת לחץ. גם אם במים לא יוצא איך שיוצאים יכול לצאת. אז להתמודד עם החוסר נעימות. באמת מבאס. מקווה שהיא תצליח להנות בע''ה
Tampax pearlשירוש16
יקר אבל שווה.

אפשר גם לנסות את האריזות TO GO שלהם או חברות אחרות. הטמפונים שלהם יותר קטנים.

בנוסף, חשוב לבדוק שלא מוציאים את הטמפון מהפסטיק הקשיח. זה עוזר לטמפון להחליק פנימה. אם זה לא עוזר - אפשר להשתמש בג'ל אינטימי.
יאוו ג'ל או שמן שקדים זה רעיון מגניבאורוש3
אחפש לה. תודה רבהמיואשת******


השאלה היא מה זה "לא מצליחה"?כי לעולם חסדו

אם זה כואב - לא לנסות שוב...

לדעתי

ממליצה דווקא בלי מוליךמיטוכונדריה
לי לפחות המוליך היה ממש צובט, וגם יש פחות שליטה לאן זה נכנס.
אצלי לרוב לא היה נכנס עד הסוף וממש מכאיב.
בלי מוליך היה הרבה יותר פשוט
חח אהבתי את הניק שלךבאורות
תודה ! אחת המילים החמודות שיצא לי להכיר חחמיטוכונדריה
שלחתי לך מסר באישילהרות כוחות
יכול להיות שהיא לא תקבלעמקאביב
וגם אם תקבל מקסימום לא תיכנס לבריכה .
אני כן נכנסתי לים עם פדים בסוף מחזור אבל זה לא משנה . זה גוף שלה והיא תחליט האם היא רוצה פד או טמפון ועד כמה היא צריכה בריכה . מציעה לשחרר בקיצור.
היי מה שאני יודעתבשורות משמחות
שהימים האחרונים לא נוראים (6-7) ואפשר להיכנס לבריכה בלי חשש.. לא יצא לי לבדוק בפועל אבל זה גם הגיוני זה ימים של כתמים יותר מאשר דימום
גביעוניתבשורות משמחות
יכול לבוא בחשבון?
ניראה לי טוב בריא מטמפון
אם היא לא מצליחה להכניס טמפון היא לא תצליח להכניס גביעונית..Small light
בשביל גביעונית צריך להכיר מעט את המערכת ;)
אפשרחיים של
להרטיב קצת את הראש של הטמפון
ככה קל יותר להכניס אותו
שתנסה להכניס פעם אחת עם וזלין.קול ברמה
זה הרבה יותר מחליק ונותן ביטחון לפעמים הבאות...
לא המציאו עדיין איזה פלסטראמאשוני
נצמד לשים חיצונית לזמן מוגבל? 🤨
רואה עכשיו שתייגת אותיאורי8
אין לי כ"כ פתרונות , חוץ ממה שכתבו לך פה, באותה סירה , יש לי בת אחת שהמחזור שלה לא צפוי והיא סובלת בו מאוד, מקווה שיגיע לפני הנופש.
הבת הזו יודעת לשים טמפון, היא הצליחה כי היה לה טיול שנתי עם המון מיים ופארק מיים בתוך הכינרת . ויום קודם הגיע מחזור.
היה לה רצון עצום להצליח . קניתי לה את הכי קטן עם מוליך. לקחה מראה קטנה כדי לזהות את המקום( במחזור יוצא משם דם ויותר קל למצא.
והצליחה, כמובן לנסות רק במחזור. לא על יבש.
כאב לה קצת בפעמים הראשונות , לדבריה עדיין כואב לה להכניס לפעמים, ולכן משתמשת בטמפון רק בימים שהזרימה חזקה( מקל על ההכנסה), וכשיש לה אינטרס ממש חזק( טיול, ברכה).
אם לא תצליח לא נורא, כנערה לא הצלחתי אף פעם.
אם המחזור לא יהיה ממש חזק, אולי היא יכולה להיכנס למיים.
ולגבי טיולים, יש מקומות בטבע שאפשר ללכת בלי להתקרב כמעט לאנשים,חוף ים/ כנרת- אפילו לטבול רגליים ( אפשר גם בחוף לא מוכרז או בערב כשאין הרבה אנשים).
ההדבקה באויר הפתוח היא הרבה , הרבה פחות, ואם לא מתקרבים לאנשים, נראה לי ממש בטוח.
תודה (צרת רבים וכו)מיואשת******

באמת נראה לך ששבוע הבא יהיו מקומות שאפשר ללכת אליהם בלי להתקרב לאנשים? מנסיון שנים עברו בכנרת צפווווווווף

אפשר לשאול של איזה חברה קנית לה?

 

ה שמע תפליותינו שהיא תקבל רק אחרי החופשששששששששששששש (נו, זה מה שאני מתפללת בתשעה באב. קטנה וטפשה שכמותי)

קוטקסאורי8
הכי קטן , עם מוליך.
בתור מתבגרת לשעבר כי לעולם חסדו

יש כאלה שזה קבוע נופל להן על טיולים וחופשות...

 

לדעתי בשום אופן לא לקחת הורמונים.

אם יש זמן אז אפשר לנסות ללמד אותה להכניס טמפון, אפילו חד פעמי רק בחופשה.

לנסות להכניס את היד לשם, מול מראה. לנסות מיני טמפון/ גדלים שונים/ עם מוליך/ בלי מוליך.

 

זה תלוי גם מה גודל הדימום. אם זה לא רציני אז אפשר לנסות להיכנס עם זה למים ולפשוט להחליף מיד כשיוצאים.

 

תיהנווווווו

 

 

ברור שלא לקחת הורמונים, לא עלה על דעתימיואשת******

סתם כתבתי את זה כקינה... 

תודה על האיחולים!

עוד אין לי מתבגרת... על גלולות שמעתי מחברה רק בגיל 1644444
שביתהצאולימפיאדה ותהיתי בקול מה עושות השחיניות שם.
ממש מידע קיבלתי רק שחברות שלי התחילו להתחתן....

בתור אחת שקיבלה מחזור ביום הראשון של הטיולים השנתיים מכיתה ח' עד י"ב נשבעתי לעצמי בערך שאני אספר על הגלולות האלה לבת שלי עיום שאספר לה המחזור.
מוסיף לחיים הרבה רוגע.

כמובן שהייתי מתייעצת רופאה לפני אבל עקרונית לא רואה הבדל בין לתת גלולות הורמונאליות לבת 16 או לבת 22.
בהנחה כמובן שהיא מקבלת כבר כמה שנים וזה לא מחזורים ראשונים.

אני הייתי מתייעצת עם רופאה.
אגב, יש לי חברות שלקחו בגילאים האלה מסיבות שונות44444
בין השאר בנות שממש סבלו מכאבי מחזור קשים אז לקחו כדי לרווח מחזורים ככל שניתן שלפחות לא יצא על ימים מסוימים.
זה איד הדברים המחרידים לדעתי בספורטאיותמיואשת******
הצורך לקחת הורמונים.
מצטערת, בעיני זה דבר נורא גם אחרי החתונה. ומשהו שעושים כשממש אין ברירה.
בחיים אני לא אתן לה בלי צורך רפואי קריטי, בשביל חופש? בחיים לא.
זאת דעתי האישית.
שאלה לי באמתיראת גאולה
את כן לוקחת הורמונים בשביל החופש, לא?
אז מה ההבדל?

זו לא שאלה מתגרה,
אני באמת מנסה להסביר לעצמי למה זה נשמע לי כ"כ נורא לתת לנערה הורמונים.
ממש לאמיואשת******
ממש ממש לא
אני לוקחת הורמונים כדי לא לפספס חודש של טיפול בגלל החופש.
הייתי כבר בהרבה חופשים עם מחזור. משפחתיים לא זוגיים
חופשים זוגיים תכננו לפי המחזור שלי, אני מאד מסודרת.

ולמרות הכל גם אם כן הייתי לוקחת לא דומה בעיני נערה לאשה. וההשפעות. ומערכת השיקולים של להיות מותרת לבעל לעומת להיכנס לברכה .

בכל מקרה אני אישית מאמינה בלקחת הורמונים רק במקרי קיצון גם על עצמי אישית.
מסיבות בריאותיות?44444
כי אם לוקחים שבועיים בשנה ההשפעות די אפסיות...

הסיבה העיקרית להאזהרות מפני כדורים הורמונאליים בגלל שהן נלקחים שנים....

זה בערך כמו לאכול קצת לא בריא שבועיים בשנה.
זה לא קורה?

בעיני לפחות, כל הלחץ בעניין לא שווה את זה.....

כן מסיבות בריאותיותמיואשת******
גם לשבועיים בשנה יש מחיר. וזה לא נשאר ככה
ברגע שזה פתרון אז לוקחים גם פה גם שם גם לפני מבחן וגם לפי חג וגם...
ובוודאי שלנערה מתבגרת יש לזה גם השפעות גם בשבועיים האלו. יכול להשפיע על אקנה למשל
בקיצור זה לא אקמול בעיני ואני מאד מתנגדת לענין. איש הישר בעיניו יעשה
ממש מסכימהאורי8
גם אני כמעט ולא משתמשת בהורמונים.
וחץ מלפני החתונה אף פעם לא לקחתי פרימולט נטר. לא שוללת שאולי במקרה של צורך ממש גדול אולי אשתמש פעם.
אבל לתת לנערה? אותי זה מלחיץ.
מעדיפה לא לגעת במערכת ההורמונלית שלה .
חתונה זה צורך משמעותי. סתם בשביל טיול? זה לא סוכריות. זו נערה שעוד לא ילדה ולא היתה בהריון, מפחדת לגעת.
ויש רופאים שיותר מידי בקלות נותנים הורמונים, לא היתי סומכת על כל רופא.
היתה לבת שלי בעיה כלשהי במחזור, הרופאה רצתה לתת הורמונים, לילדה בת 14, לא נתתי , ב"ה הסתדר לבד.
ברור שאם היה ממשיך עוד הרבה זמן היתי נאלצת לתת, אבל הן נערות, המערכת עדיין ראשונית ורגישה, עדיף לא להתערב
גם לי רופא אמר כששאלתי על הכאבים- גלולותמיואשת******
עם כל הכבוד וההבנה לכאבים, גלולות באופן קבוע זה לא הפיתרון.
אז היא לא הולכת ללימודים יום בחודש , עדיין מוציאה מאיות ב״ה , זה סיבה לתת לה גלולות קבוע?
דווקא מבחינה בריאותית עד כמה שידוע לי אין בעיה אם זה44444
לטווח קצר.
גם הבעיות הבריאותיות שמזהירים מפניהן זה בעיקר בגלל שבדר"כ גלולות לא לוקחים שבועיים בשנה- שנתיים אלא כמה וכמה שנים טובות.
כמובן להתייעץ עם רופאה לפני.
למרות שגם לדעתי מבחינה בריאותית זה לא מסוכןrivki
תרופה הורמונלית היא תרופה לכל דבר. ולקחת תרופות במקרים כאלה- מבחינתי זה חינוך גרוע שמעודד שימוש לרעה. במיוחד כשיש הרבה אופציות אחרות.
אם זה לא היום הראשון192837465
הייתי אומרת לה שתתקלח לפני, תשטוף את הדם ותכנס לבריכה בלי פד ומיד כשתצא תשים. לי זה עבד כמה פעמים..
להתאמן מול מראה על הכנסת טמפוניםלאה1234
לצערי החינוך הדתי גורם לבנות להתבייש בגוף שלנו,במיוחד באיברי המין, ולכן הן לא מכירות אותו כראוי ומכאן נובע הקושי
תציעי לה לעמוד מול מראה בעירום, ( כשהיא לבד בחדר) וכך תזהה ביתר קלות את הפתח להחדרת הטמפון
עדיף בשכיבה על המיטה עם מראהבתי 123
אבל הקושי בתחילת השימוש בטמפונים הוא אחרקרן-הפוך
לא למצוא את הפתח, אלא למצוא את הזוית המתאימה להכנסה בלי שההכנסה תגרום לאי נעימות.

סתם לעמוד מול המראה לא יועיל לדעתי.
צריכה בתנוחה המתאימה להכנסה.
היא יודעת לאיפה. אבל כואב לה להכניסמיואשת******
תגידי לה שתנסה לשנות את הזוית.*סמיילית*

מחילה על הפירוט - בישיבה על האסלה זה פשוט להכניס ישר כזה ואז פנימה

החינוך הדתי שאני מכירה ממש השתנהאורי8
אני עובדת באולפנא ורואה גם מה קורה באולפנות של בנותי. יש היום הרבה יותר פתיחות לעניין.
יש שיעורים בהם מדברים על הכל בפתיחות.
אצלנו יש תוכנית של סדרת שיעורים על המיניות בכיתה י.
גם באולפנות של הבנות שלי מדברים פתוח על הגוף. אני רואה גם שדור הבנות יותר פתוח ממה שאנחנו היינו( אני בת 40+, חלק מהנשים פה קרובות יותר לגיל של הבת הגדולה שלי, אני בעצם דור מעל)
יש היום הרבה סדנאות על מיניות בריאה לנשים, ואיך לדבר עם נוער על מיניות, הרבה מחנכות הולכות להשתלמויות האלה וזה עובר הלאה לאולפנות.
אני לא הצלחתי להכניסאמא חדשהה
והגעתי בלחץ מזה לחתונה
לא מומלץ להלחיץ בנושא
נראלי

שתביא לעצמה ספרים.. תחשבו על דברים כיפיים אחרים שאפשר לעשות, סדנת שייקים/שוקולד/ יצירה כלשהיא/ משחקי חברה
שאפו לך שכאמא היא משתפת אותך בעניין.. ממש לא ברור מאליו
אמממ. מה? לא ברור שהיא מספרת לאמא שלה שהוא במחזור?מיואשת******
מילא זה שלאבא גם, אני יודעת שיש משפחות שזה לא מדובר.
אבל לאמא? כשנוסעים לחופש? לא לומר כשיש מחזור?
לא ידעתי שיש מה להתפעל מזה 😕
אל תקחי כמובן מאליו שום דברבתי 123
הכרתי הרבה בנות שלא אוהבות לשתף את אמא שלהן
האמתמיואשת******
וואו
אתן מזכירות לי נשכחות
בעצם גם אני הייתי כזו... די. אני לא מאמינה ששכחתי (אוקי אני ממש זקנה. יאבאלה!!)
אבל נכון, לא שיתפתי אותה חוץ ממתי שהייתי ממש ממש חייבת.
אוקי. אני מעריכה עכשיו את
השיח עם הבנות שלי יותר.
אולי אני כן קצת טובה בגידול בנות. קשה להבין כמה פחדתי ועדיין פוחדת שלא טובה בלגדל בנות. כל החיים גדלתי עם בנים גידלתי אחיינים אני מסתדרת עם בנים בכל הגילאים והם היו באים לספר לי סודות ולהתייעץ
חלק מהקושי שלי במשפחה של בנות זה שאני מפחדת שאין לי מושג איך לגדל אותן
אז כל דבר כזה זה נקודת ניצחון.
תודה שהארתן את עיני ❤️
כנראה שאת אמא מושלמת לבנות אבל אני רק רוצהבתי 123
לומר גם שכמה שאמא היא מושלמת השאלה מה האופי של הילדים
אמא שלי למשל ממש פתוחה אפשר לדבר איתה על הכל אחיות שלי מספרות לה הכל אני אף פעם לא הרגשתי בנוח והייתי מספרת לה רק מתי שהייתי צריכה
אבל אולי גם כי יש לי אחות ממש גדולה ממני שהיתה כמו אמא לנושאים האלו
את חמודה אני ממש לא מושלמת!מיואשת******
וברור שזה אופי.
יש אחת שמספרת לי הכל בכל ואחת שצריך לדובב בדרך עוקפת ולקבל את זה שהיא בוחרת לא לספר.
בהחלט אופי
קשר טוב עם אמא זו המתנה הכי יקרה שיש 3>כי לעולם חסדו


את אמא מהממתאניחדשהכאן
אני בכלל לא סיפרתי לאמא שלי מעולם שקיבלתי מחזור לראשונה,
היא לעולם לא דיברה איתי על מחזור וכאלה
לעולם לא שיתפתי אותה בנושא הזה.
הכל אני עם עצמי
אופס עכשיו שמתי לב שזה נרשם בשבת ממש מצטערת. לא שמתי לב.
גם אני מעולם לא סיפרתי לאמאהריון ולידה
שלי שקיבלתי והיא אף פעם לא שאלה.
פדים הייתי לוקחת מהאחיות הגדולות שלי ובאיזשהו שלב התחלתי לקנות לעצמי....
נכון. לגמרי לא מובן מאליומחי
בהתחלה כשקיבלתי מחזור סיפרתי לאמא שלי כל פעם כי היא אמרה לי שאני צריכה להגיד לה כשאני מקבלת. אבל זה היה לי מביך נורא כי הרגשתי שזה נושא שמביך אותה אז זה הביך גם אותי, ובכלל לא הבנתי בשביל מה אני צריכה לספר לה. אז ככל שעבר הזמן מרדתי בקביעה הזו והפסקתי לשתף אותה... לפעמים אמרתי שכואבת לי הבטן/הגב והיא הבינה לבד, והרבה פעמים לא אמרתי כלום
וואי ממש. אני לא רציתי לספר בכללפשיטא
אמא שלי היא טיפוס כזה שלא רציתי לשתף אותה כל פעם,
אבל- אי אפשר היה לפספס אצלי.
איך שהייתי מקבלת, רצה לחדר של ההורים כאובה עם דמעות, שוכבת שם על המיטה המפנקת עד שהייתי חייבת לקום. לא היתה אופציה לפספס! אפילו אבא שלי היה מהנהן בהבנה כל פעם שהייתי ממלאה בקבוקים חמים בזה אחר זה...
אוי איזה סיוט מחי
מצד אחד לא רצית לשתף את אמא שלך, מצד שני הרגשת בנח לרוץ למיטה בחדר הורים, אז לפחות זה
אצלינו מגיל מסויים מיטת ההורים היתה מחוץ לתחום
אני לא הייתי במצב שאפשר להגיד לי לא.פשיטא
ולכן ברור לי שכמה שהמיטה שלנו עכשיו תהיה מחוץ לתחום של הילדים- אם הבת שלי תחווה ח"ו את אותו קושי וכאב שאני חוויתי וחווה- כל הפינוקים שבעולם...
זה לא עבר לך אחרי הלידה? 😭מיואשת******
לא. זה אפילו החמיר יותר. מיום של סיוט זה נהיה יומיים וחציפשיטא
אבל ב"ה טפו טפו ניכרת מגמת שיפור קטנה בזכות כמה דברים שניסיתי. (פירוט באישי)
אני אשמח גם לקבל את הפירוט אלי...אם כל חי

סובלת נואשות בימים הראשונים

אשמח גם לקבל פרוטאורי8
הבת שלי סובלת מאוד במחזור. ברמה שאני לא מכירה מעצמי
אשמח גם לפרוט בשביל בנותירימון א"י
הם סובלות מאוד...
גם אני ככה.ככככלללל החברות שלי ידעו מתי אני מקבלת כי לא באתיאחתפלוס

ללימודים ביום הראשון

לא היה מצב-כאבים מטורפים של לטפס על הקירות

את כל סוגי המשככי כאבים ניסיתי

ברוך השם אחרי הלידות ממש נרגע לי

לא ברור בכללסיה
אני זוכרת חופשים שאומרת שלא בא לי להכנס למים ואמא לא אמרה כלום לא יודעת אם הבינה או לא
לא אמרתי שאני במחזור
וואי זה באמת לא נעיםמיואשת******
לא לשתף אמא למה את לא נהנית. באסה.
ממשסיה
מעולם לא ידעה מתי אני מקבלת ולא התענינה
אפילו לא קנתה תחבושות. אולי פעם בכמה זמן כשהיה מסתדר לה היתה שמה בארון גם הכי הכי פשוטות מתפוררות. אני זוכרת שהיתי קונה לעצמי ותמיד היתי מסתבכת ורועדת כולי שלא יראו אותי קונה
ידעה שקבלתי רק מהפעם הראשונה שהתקשרתי מהלימודים שאני מגיעה כי הבגדים שלי היו סחוטים דם
אותו הדבר לגבי חזיה קנתה פעם אחת ולא יודעת מה חשבה הלאה כאילן לכמה זמן זה יחזיק ואני זוכרת שזה היה ממש מפורר עם מלא חורים זועה עד שאזרתי אומץ קניתי לבד
כנל לגבי הורדת שיער סחבתי מלא עד גיל 16 17 אולי ואז קניתי לבד סכינע גילוח
ממש לא דיברה איתי מילה על כלווםםםם
אוי לא!מיואשת******
איזה טראומה! וואו איך גדלת ככה? מפחיד מפחיד.
כואב הלב לקרוא
😭
באמתזה כואב הלבסיה
גם לפני החתונה שום מילה
והיא רצתה להכנס לראות אותי טובלת אני זוכרת שממש התגברתי על עצמי לתת לה. כי לא רציתי בלב חשבתי שלא מגיע לה לראות אותי בלי בגדים.
אמרתי לה תחכי בחוץ אחרי שהבלנית תבדוק ורק כשנכסתי למים הסכמתי שתכנס.
היום אני במקום שלא כועסת עליה אליה מבינה אותה אני כן מפעילה את מידת הרחמים כלפיה זה לא היה בכוונה ככה היא גדלה זה מה שהיא ראתה והיא גם אישה סגורה לא כל האמהות יודעות איך להתמודד
יכול להיות שאני כן נותנת פתיחות לילדים שלי אבל מחסירה מהם דברים אחרים שהם בעתיד יבכו על זה
כל הכבוד לךמיואשת******
על החמלה. על הסליחה. על התובנות. ממש ממש גדלות. כל הכבוד לך!
היום כבר פתחתי איתה הכל בכלסיה
למרות שזה מצער אותה היא ממש בוכה כי היא לא התכוונה זה לא היה מרוע
מצד אחד זה מעיק עלי אני לכן פותחת איתה מצד שני אני ממש גורמת לה צער
נגיד לא מזמן היתה לי הפלה אז אמרתי לה שאני יודעת שהיו לה הפלןת כי במקרה פעם ראיתי תיק רפואי שלה והיא מעולם לא סיפרה אז היא לא רוצה להגיד למרות שאני אישה כבר בת ארבעים
נגיד אני משתגעת לדעת מתי הפסיק לה המחזור בינתים אין לי אומץ לשאול
אני פשוט רוצה לדעת על עצמי אומרים שזה תורשתי
נגיד בלידות היא מאוד רצתה להכנס להיות בחדר לידה ולא הסכמתי. בכמה דקות שהתינוק יוצא אמרתי לה אמא בבקשה תחכי בחוץ וממש המילדת התערבה אמרה תכבדי את הרצון של הבת שלך ותצאי והיא מאוד נפגעה
אני באמת מרגישה שאני לא רוצה שהיא תהיה שם ברגע שאני ללא בגדים קשה לי להסביר את זה
וואי זה קשה נוראבוקר אור

רק בקשר להפלות- זה מובן בעיניי

אני לא רואה סיבה שאמא שלי תספר לי על ההפלות שלה. זה אישי שלה ויכול להיות שהיא גם חשבה שזה ילחיץ

לא לספר כשאני ילדהסיה
אבל אני היום בת ארבעים
מה אכפת לה לספר לי על מה שהיה לפני ארבעים חמישים שנה
גם בעיני זה ממש בסדר לא לשתף.44444
במיוחד לפני החתונה זה אישי ומלחיץ.
במיוחד שהיום המנטליות שונה לגמרי הנושא.

לי אישית היתה הפסקת הריון בחודש שישי וסיפרתי לכל החברות והבת שלי םשוט שמעה עוד לפני גיל 3.
בכלל לא חשבתי להסתיר.
היום היא בת 6.5 לא סיפרתי לה רשמית אבל היא גם פשוט שומעת את זה הרבה כל הזמן....

אני יודעת על הרבה חברות שלי שעברו הפלה. היום השיח על זה מאד חופשי.

הילדים שלי מגיל 0 שומעים על הרבה חוויות לידה שמעולם לא סופרו רשמית כי הם פשוט חשופים כל הזמן.....

שאני הייתי ילדה לא שמעתי אחוז מזה.....

כשכבר נכנסתי להריון היה לי חוסר ידע מטורף. אבל מטורף......

לא היה לי שמץ של מושג.
פשוט פתחתי אינטרנט במקום עבודה שעבדתי בו בזמן שהייתי לבד (לפני תקופת הסמרטפונים ולא היה לנו אינטרנט בבית... ) וקוראת הרבה ומוחקת את האתרים.

פשוט התפדחתי להראות את חוסר הידע לרופא או למישהו.
לבעלי היה הרבה יותר מידע ממני. חלק גדול מהידע הגיע ממנו.

בשלב מסויים בעלי סיםר לי שהוא שמע מחברים על ספר מסויים שמותאם לדתיים.
הלכתי לחנות מסוימת שאין בה הרבה קונים וקניתי את הספר.

היום הכל נשמע לי מה זה הזוי.....

לבת שלי מגיל 4 יש פי 100 יותר ידע ממה שהיה לי בגיל 20.

אצלי להיפך אמא שלי ממש פתוחה תמידבתי 123
התעניינה ורצתה לעזור ואותי זה דוקא ממש הביך קנאתי בחברות שלי באמהות הקרות שלהן
אמא שלי גם התעניינה ״יותר מדי״מיואשת******
וגם היא ממש לא שמרה על הפרטיות שלי. אם סיפרתי היא סיפרה לכל המשפחה המורחבת שהיום מיואשת במחזור. רציתי למות. גם האחים שלי רצו למות 😁
יוו איזה פדיחות אצלנו נראה לי שפשוטבתי 123
אני הייתי אובר סגורה
כבר עדיף אמא סגורה.....44444
זה הכי גרוע בעיני....
וואומחי
נשמע מזעזע על גבול ההזנחה אפילו... אני מבינה שלא ושהיא פשוט גדלה אחרת, אבל לקנות חזיה רק פעם אחת? מה את אמורה לעשות אחר כך? כואב הלב... אמיצה שקנית לבד!
תודהסיה
באמת לא מבינה מה היא חשבה
כי לה היו כמה וכמה חזיות
אולי חשבה שזה יכול להחזיק שלוש ארבע שנים..
זוכרת שגם היתי מכבסת את זה ביד ותולה מאוחר בלילה ומורידה לפנות בוקר שהיא לא תראה את זה מכובס
היא אמרה לי פעם שהיתי סגורה ואחות אחרת שלי היתה פונה אליה ושואלת
אני זאת שלא פניתי אבל אני לא חושבת שזה הוגן להפיל את זה על ילדה
מצד שני בתור אחת שבאופיה פחות משתפת44444
יכול להיות שהיא גם לא רצתה להיות מעיקה ולתת לך ספייס ופרטיות.
רשמית על הורדת שיער לא דיברתי עם אמא שליעד היום44444

אבל זה 90% האופי שלי. לגמרי....
דחיתי אותה לגמרי.....
גם היום אני לא משתפת מידי....

גם אני יחסית בכלל לא שעירה והשיערות שלי בהירות.
גם היום מורידה רק ברגליים.
בידיים לא מעיזה לגעת.
ברגליים נגעתי והן נהפכו לשחרות כהות (כץגם השיער שלי בראש נהפף מבלונד כהה לחום כהה).

בסוף לקחתי סכינים שהיו בבית והורדתי פעם ב......
אבל....
תמיד הלכתי עם חצאיות עד הקרסול.
לא 100% אבל הרבה יותר טוב מחצאיות קצרות.
העיקר כולם ישבו שזה מדוסיות יתר......
סתם חוסר רצון לשיתוף בתוספת להרבה עצלות.
גם היום אני ככה בגלל עצלות....

ממש לא ברור מאליו!!אמא חדשהה
לי גם יש קנאהצמיד זהב
בבנות שלך. ובאמא שלהן.
גם אצלנו לא היה שיח פתוח ( לא איתי לםחות) הכל הסתרתי.כנל זה שקיבלתי...
ביום האחרון סיפרתי לה וגם לא הצלחתי כמעט להגיד את זה... וזהו מאז וטו.
טמפונים קניתי לעצמי והחבאתי.
סכיני גילוח גם לעצמי.
גבות וכו...
ובשלב מסויים גם פדים שאהבתי אפילו שהיו דווקא בארון כאלה טובים.
כל כך התפדחתי כל מחזור שהייתי בודקת שלא שומעים את הפד כשאני הולכת ( לצערי עד היום... ) ואם היה עושה רעש- הייתי שמה טישו. לא הסכמתי שמישהו ידע כנל חברות.


הלוואי אמן שעם הבנות שלי שיגיעו בעז'ה יהיה שיח פתוח נשי ונעים. הכי מה שלי לא היה...

וזה דווקא היה איתי לדעתי. אחיות שלי לדעתי פחות הסתירו..
וזה לא מרועצמיד זהב
פשוט היא מבוגרת כבר. אצלהם כנראה לא דיברו על זה ( כמו שתמיד אמרה שהם לא הורידו שערות בגיל של היום או גבות... )

וגם חזיה עד שהלכתי איתה לקנות גוזיה.....
למיטב זכרוני את החזיה שלי גם קניתי לבד ואולי אפילו מכספי... לא זוכרת..
תגידיסיה
סתם שאלה אם לא נח לך אל תעני
אם בעלך את כן פתוחה בהכל?
מענין אותי אם זה משליך
לי בהתחלה נראה לי גם אם בעלי היה לי קשה בדברין מסוימים מבחינצ דיבור
נגיד היתי סובלת מעצירויות נוראיות לקח לי אולי שנה ממש ככה לעלות על השולחן בצורה ברורה
תאמתצמיד זהב
בהתחלה היה יותר קשה אבל אחרכך נפתח לגמריי. ממש הלכתי הכי רחוק מאיך שגדלתי וסיפרתי לו הכל הכל.
כל מה שקורה את כל סוגי הפדים והטמפונים...
ולפעמים אני עושה לו תזכורות:*
וגם אומרת לו שבעז'ה עם הילדים שלנו אני רוצה שיח פתוח....
בעלי אחראי על קנית פדים טמפונים ואדוויל לנשות ביתו 😁מיואשת******
חחחח אחלה תפקיד!צמיד זהב
בעלי כזה: צמיד את צריכה כאלה עוד?
ראיתי יש מבצע...
הוא ממש מנסה לעזור ולהיות שותף
( הוא לא מגיע מבית של בנות... )


ואגב גם על ההריון היה לי קשה מאוד! לספר לה... בכלל הקשר שלי עם אמא מסובך...
יש לי הרבה בבטן על זה.. אבל מתקדמים.. לא יעזור לי לכעוס ( גם אם זה לא בשליטה שלי)
בעלי אחרי החתונה שכח את השם של הפדים44444
אז הוא שאל אותי: איך קוראים לדבר הזה- החיתול שלכן?

ממש נפגעתי והודעתי לו שיותר הוא לא אומר את זה....

הוא באמת ממש התנצל....
נראה לי זה היה אפילו עוד בשבע ברכות....
נראה לי שראיתי אותו ברמי לויבת 30
תהיתי למה גבר דתי עומד רבע שעה מול המדפים של התחבושות והטמפונים, ואפילו לא נראה נבוך.
ועוד יותר התפעלתי מזה שהיה נראה שהוא יודע בדיוק מה הוא מחפש😅

אז אצלינו נגיד, זה לא קורה ..
44444
אני שונאת לקרות את זה.

את האמת אני עושה קניה אחת לכמה שנים (קראתן נכון) קונה כמויות אדירות של הכל כולל עדים והעת הצורך ערכות לבדיקת הריון.
הולכת לאיזה סופרפארם נידח כלשהוא....

אבל....
אני מניקה שנתיים ולוקחת גלולות ככה שהרבה פעמים אני כמעט שנתיים לא מקבלת מחזור רק אם יש "תקלות"....

לכן זה מספיק לכמה שנים.

לפני כמה חודשים היתה לנו נזילה שלקח לנו מלא זמן לגלות אותה בגלל כמויות התכשירי ספיגה בארון.....
והכל הלך לפח......

באסה....
מיואשת******
כבר יש לך בנות שמקבלות מחזור? מי אחראי על הקניות בבית?
זה פשוט חלק מהקניות וזהו, לא שייך שאצא במיוחד לקנות ואגב, יצא לו כבר לפגוש חברים ליד המדף הזה 😁😁😁
^^ כנל אצל ההורים שליטארקו
וזה לגמרי "אבא תקנה לי פדים אולוויז סגול וטמפונים קוטקס מיני"
בדיוק באותה רמת קניה של "אבא נגמר השמפו/קטשופ/טישו/חומוס"
אבא תקנה לי שמפו ירוק עם לשיער יבשמיואשת******
ומרכך עם הפסים ירוק סגול עיגול צהוב שמח מרוקאי בניחוח קוקוס
הדברים שהוא צריך לזכור
זהטארקו
אבל מאז הווצאפ החיים קלים לו יותר- שולחים תמונה- "אבא תקנה כזה"

פעם הוא היה לוקח איתו את כל העטיפות הריקות🤣
מיואשת******
נכון. הווטסאפ של בעלי מלא תמונות מעניינות של פדים. סכיני גילוח, רצועות שעווה
OMG 😆
לאבא שלי יש קבוצה עם אמא שלי והאחיותטארקו
(יש רק בנות גדולות בבית, הבן קטן)
בשם "אבא תקנה לי"
יעיל מאוד
חחחח. שם אדיר!מיואשת******
הגעתי מבית של בנות ואבא שלי היה יוצא מדעתו מזה...44444
הוא גם עוור צבעים אז זה בכלל היה מאתגר.
אח שלי תמיד צחק שגשהוא נכנס למקלחת הוא מרגיש שהוא נכנס לסופר פארם.
והוא לא הבין כמה אלמנטים צריך למקלחת......
מה רע בבקבוק אחד שלא משנה מה כתוב עליו להכל וזהו.
האמת שלאבת 30
ולפעמים הוא עושה קניות, אבל בגדול אני מעדיפה לעשות
או שראית את אבא שלי..טארקו
(הוא קנה לי גם עדים מתישהו, לקראת החתונה
והם היו הכי הכי טובים לי
ולא מצאתי כאלה בשום מקום.. אז כמה חודשים אחרי החתונה ביקשתי ממנו לקנות לי עוד 3 חבילות)
אצלי44444
באופן מפתיע כמה שלא הייתי משתפת את אמא ולא עם חברות, אצל הבעל חוץ מבלילה הראשון הכל הלך חלק ומהיר....
וואו. חיבוק גדול לךמיואשת******
ממש עצוב לי לשמוע , חוויה כל כך לא נעימה לגדול ככה. מבאס מאד
תודהצמיד זהב
מחר תתני לבנות שלך נשיקה ענקית בשמי. שזכו לאמא כזאת.


לא בקטע מתבכיין בקטע מעריך...
תודה! עשית לי דמעות בעינייםמיואשת******
וכל הכבוד לך על הגישה הבוגרת מול אמא שלך. מה זה לא מובן מאליו! מדהימה ! הלוואי שהבנות שלי יגדלו גם רגישות ובוגרות כאלו
ובעניין הטמפוןצמיד זהב
אני זוכרת שהסברתי לאחותי שלב שלב..
כמו שהשאר פה אמרו-
טמפקס עם מוליך מהממים!!
שלב שלב ברוגע.
רגל אחת למעלה על משהו מוגבה.
היא עוד תודה לך...


ואיזה כיף צימר עם בריכה מתאים לי גםםםם
גם לי לא ממש היה שיח פתוחאני זה א
עם אמא שלי בנושא בפעם הראשונה רק סיפרתי לה בממש בושה.
ואבא שלי היההאחראי לקנות לנו פדים ודי הייתי לוקחת לבד .תכלס אני מבינה אותה ככה היא גדלה בבית סגור אבל אני חושבת שכן חשוב לייצר שיח פתוח בנושא עם הבנות וגם עם הבנים בנושאים אחרים מקווה שאצליח ליישם את זה אצלי..ואגב הקשר שלי עם אמא שלי עד היום מורכב מבלינת פתיחות יש דברים שאני יספר לחברה קרובה או לאחותי ולאמא שלי לא.למרות שאנחנו במגמת שיפור היום אני כבר פחות כועסת על ההתנהגות שלה אבל עדין מנסה למצוא את האיזון שנכון לנו בקשר
אמא שלי אותו דבר-היתה סגורה פחדאחתפלוס

אבל לא חשבתי בחיים לכעוס עליה.היא לא אשמה .היא גדלה בבית סגור ולא ידעה איך לפתוח את הנושאים האלה

אני ברוך השם פתוחה עם הבנות שלי וזה מה שחשוב

 

אניממניחההשהכעס אצלי יושבאני זה א
על דברים נוספים ולא על עניין הדיבור בנושא או לא..
כמובן שהיום אני מאוד מבינה אותה וכבר לא כועסת עליה אבל כן הרגשתי שדברים מסוימים בהתנהגות שלה איתי (ובינהם גם הסגירות בנושא)הובילו אותי למקומות לא טובים.וכמובן שאני לא מאשימה אותה בסוף זה מה שהייתי צריכה לעבור אבל אני חושבת שאפילו אם הייתי את אותן חוויות בדיוק רק עם תמיכה נכונה ושיח פתוח מההורים היה לי הרבה יותר קל.
ומבחינתימרוצה שתהיההביני לבין הבת שלי מערכת אמון שתייצר פתיחות ביננו ושאוכל לעזור לה להתמודד עם דברים שלא תמיד קל כשאתה לבד..
מהפעם הראשונה שקיבלתי מחזוראמאשוני
(שגם הוא הגיע בלי הכנה מוקדמת)
ועד האיחור של ההריון הראשון שלי
מעולם לא דיברתי עם אמא שלי על המחזור.
וגדלתי בבית של בנות.
זה פשוט לא היה מדובר.
ובטח שאף אחד לא חלם להתאים חופשה משפחתית לתאריכים שלנו וגם לא היה על מה להתבאס או להתנצל.
זה התאריכים וזהו.
האמת לא זכורה לי באסה מטורפת סביב העניין. פשוט היה ברור לי שזה מה יש ועם זה מסתדרים
ובחירה שלי אם לצאת לטיול ולאטרקציות רגיל או לנוח בחדר
כך או כך נהנתי.
להתנצל לא, להתבאס איתה ברור שכןמיואשת******
זה מבאס
ולא עולה על דעתינו לצאת לטיול בלעדיה במה שכל הרעיון שלו הוא חופשה משפחתית. מה שהיא לא יכולה לעשות לא נעשה. נמצא משהו שמתאים לכולם.
לא דיברו איתך בכלל לפני המחזור הראשון?
לאאמאשוני
לא יודעת אם בכוונה או לא אבל אמא שלי לא דיברה איתי
והיועצת עשתה שיחה עם הכיתה זה היה כמה חודשים אחרי שקיבלתי
אני ממש זוכרת שסיפרתי "שנראה לי" שקיבלתי כי לא ידעתי מה זה לקבל מחזור.
פשוט הבנתי שזה משהו מוזר שקורה לי בגוף אז עשיתי 1+1
יכול להיות שמחברות הבנתי קצת דברים שעזרו לי לקשר.

כשסיפרתי לאמא שלי שקיבלתי היא הנחתה אותי מה לעשות (פדים)
אבל לא אמרה כלום על זה שלא דיברו איתי אז היה לי ברור שככה זה.
בנות פשוט מקבלות וזהו.
לא הייתה חסרה לי "שיחה".

לגבי הטיולים, מה תעשי אם יש ילד אחד מקיא, אחת במחזור אחת סתם עצבנית...
קטנים שלא מעניין אותם קניות בגדים ואקססוריז
וגדולים שלא מעניין אותם אטרקציות?

לא נשמע לי מוזר לתת לילדים חופש לבחור מה לעשות בנופש.
אני זוכרת את אחים שלי הגדולים נוסעים לבד לאטרקציות של גדולים, מי שרוצה נשאר בחדר,
יצא שבסוף כולם נהנו ממשהו.
למשל אם נשארתי בבוקר בחדר אז היה לי חשק לצאת לטיול בערב באיזה פסטיבל ומי שיצא בבוקר היה עייף ונשאר לראות סרט בחדר.
היה זורם וכיף.

באמת עם הקורונה זה הרבה יותר מגביל אבל עדיין לא סוף העולם.
אפשר לצ'פר אותה ביום כיף עם חברות בשבוע אחר.
והיא עדיין תהנה מהיציאה מהשגרה וזה מה שחשוב.

כשהייתי בהריון בסיכון היה לנו טיול מחלקתי לא יכולתי לעשות כלום מבחינת אטרקציות ועדיין שמחתי שבאתי כי הביחד היה כיף.
ודרך אגב נגיד בתור ילדים היינו הולכים למלונות ולא נכנסים בכלל לבריכה המעורבת. רק הבנים.
(כן עולם הפוך)
אבל קיבלנו שככה זה וזהו.
זה ענין של גישה. הגישה שלנו לא כזומיואשת******
מקבלת שיש גישות אחרות
אבל כשאנחנו יוצאים לחופש משפחתי הרעיון שלנו להיות ביחד. לא שחלק עושים דברים וחלק לא. זה אפשר עשות מהבית ובאמת עושים. כלומר מלק מהחופש הגדול מוקדש לטיולי ״גדולים״ בלי התינוקת למשל, או נסיעת אופניים עם אבא שתי הגדולות שמדוושות למרחקים ארוכים וכו.
אבל בשבוע שבו נוסעים לצימר זה שבוע של ביחד וממש לא מתאים לנו הגישה של להיפרד לפעילויות שונות. מבחינתינו זה נוגד את מטרת היציאה. ואני מדברת על יציאה כמשפחה גרעינית אנחנו, לא כל המשפחה המורחבת
ואם יש ילד שמקיא לא ניסע למרחקים ארוכים, ונעצור כשהוא צריך להקיא וכו.
ואם יש ילדה במחזור לא נטייל שעות ארוכות בלי שירותים אלא נמצא מסלול קצר יותר . ונשים דגש על למצוא משהו שכולם יכולים להנות בו. ולכן ניסע לצימר ולא למלון כדי להנות מהבריכה ביחד וכו.
זו הגישה שלנו והתפיסה שלנו את החופש המשפחתי שלנו.
עם מחזור אין הרבה מה לעשות, נתבאס איתה
ונחשוב על משחקים ודברים נוספים לבריכה שאפשר לעשות יחד במצבה
זו גם הגישה שליאורי8
בסתם ימי חופש גדול, לא הכל מתאים לכולם.
יש זמן בנות וזמן בנים בשעות שונות בים ובברכה.
יש פעילויות שונות שאנחנו עושים ומימשלא מתאים לו יכול לא לבוא.
בחופשה משפחתית , המטרה מבחינתי היא להיות יחד.
ולכן מנסים להתאים את הפעילות לכולם.
לא נעשה קיאקים השנה כי הקטן לא יכול לבוא וזה משבית גם הורה( עשינו פעם ובעלי התבשל בחום עם 2 הקטנים) .
לא נעשה מסלולים קשים, כי הם לא מתאימים לקטנים וכנראה גם לא נלך לג'ימבורי שישעמם את הגדולים.
לא קל למצא מה שיתאים לכולם. אבל זו המטרה.
אנחנו הולכים לקמפינג, אז פחות כייף להישאר באוהל לבד ולחכות לנו
רעיון שחשבתי השנהמיואשת******
זה אולי איזה טיול ליילי, של בעלי עם הגדולות ואני אשאר עם התינוקת. חשבתי שממילא זה זמן שהיינו הולכים בו לישון אז כאילו מרגיש לי ״בסדר״ שהגדולות תצאנה איתו 😁
ראיתי איזה פרסומת איפשהו צריכה לחפש.
נראה

וכיף לשמוע שיש עוד בגישה שלנו (סתם כי זה נחמד)
זאת גישה יפה מאודאמאשוני
וכל הכבוד שאתם מתחשבים בה!
פשוט גם אם היא תתתבאס ולא תוכל לעשות הרבה דברים תנסו לזרום....פשוט לא תמיד הכל מסתדר איך שרוצים וזה לא נורא
אם אפשר לסדר שיתאים לכולם אז אדרבא.
משתדלים תודהמיואשת******
קרה לי פעם בטיול שטח שבסופו עשינו קיאקים..לפניו ברננה!
😏 תנחומי..
וואו באסה ממש, יש לי מלא בנות, וזה אך פעם לא יוצא מתאיםרימון א"י
לכולם כולל אותי... אבל אף פעם לא יצאנו לצימר עם ברכה, אבל עדין זה לא פשוט, קשה להם ומעצבן אותם
אל תלחיצי אותה, אבל שתמשיך לנסות שוב ושוב מדי פעם, לפעמים זה מצליח להם, צריכים ללמד אותם את הזוית הנכונה, ככה היה אצל הבת שלי שכבר החליטה שיש לה בעיה ושחסום לה שם ואין שום דרך להכניס את הטמפון... ובסוף היא הצליחה.

תודה! איל היא הצליחה בסוף?מיואשת******
מהסברים בעל פה?
אחותה וחברות הסבירו לה...רימון א"י
היא הסבירה לי שהיא הכניסה את הטמפון בזוית ישרה, במקום באלכסון כלפי מטה...
חייבת להגידבעצמי
בתור מתבגרת לשעבר.. את ממש אמא חמודה שזה מבאס אותך ושאכפת לך כל כך! הלוואי שלאמא שלי היה אכפת אם יש או אין לי מחזור.. קבעו טיול ואני הייתי פשוט צריכה להתמודד (מסלולים ארוכים). גם לי אגב יצא שהיה לי מחזור על כל טיול שנתי אפשרי וטיולים משפחתיים חופשי..
וואו נראה שהמקום הזה ממש אתגרי לכל כך הרבהמיואשת******
שבא לי לבכות!
וטיפה טיפה אני מרגישה קצת אמא טובה יותר. אין לכן מושג מה זה עושה לי.
אני יודעת שפה בפורום חושבים שאני מרגישה בטוחה בעצמי ושלמה ולפעמים זה נכון ולפעמים מה זה לא. יש לי המון חוסר ביטחון אם אני אמא מספיק טובה לבנות וכל הנושא הזה. וזה ממש מעודד להבין שאני עושה משהו כמו שצריך.
ממש יש לי דמעות עכשיו לא חשבתי בחיים שהשרשור הפשוט הזה יגרור כאלו סיפורים כואבים ותובנות
חיבוק גדול לכל מי שצריכה 💕
ברור שאת טובה!בעצמי
תמשיכי להיות כזאת 🙂
את אמא לביאהGinger

אולי פולניה במקור??

 

אני אציע לך משהו הזוי שאנחנו היינו עושות אם היא ביום הראשון ויוצא המון היא יכולה לשים טיטול נגד מים שאת קונה לקטנה 

אפשר לתפוס את זה עם הבגד ים

 

אבל סתם אני תוהה ביום הראשון של המחזור אין לה כאבים בלי סוף? לא חושבת שיש חשק להכנס לבריכה בתחילת המחזור

 

שני דברים-Small light
עבר עריכה על ידי Small light בתאריך י"א באב תש"פ 23:31
א. ממליצה מאוד שתלמד להכניס טמפון. תקני לה את הסוגים שבנות פה המליצו, כמה שיותר קטן, ותכלס גם הקטע של ג'ל נשמע לי מועיל.
יש לי חברות שלא הכירו את הגוף שלהן עד החתונה, שאז הן נאלצו להכיר, וזה חבל. טמפון זו אבן הדרך הראשונה בדרך לשם...
עוד הצעה שאולי תשמע מרתיעה; שתנסה קודם להכניס אצבע כדי להכיר את המקום. זה באמת באמת עוזר, ככה אני התגברתי על הפחד, כשהבנתי שהאיזור גמיש, שזה פחות מפחיד ממה שחשבתי...

ב. כשהייתי בת 16-17 בערך טסנו לחו״ל וידעתי שאני אמורה לקבל מחזור אז, וזה די ביאס אותי כי ידעתי שזה יסבך אותי, אז דיברנו עם רופאת המשפחה והיא נתנה לי פרימולוט נור, זה לא עשה לי שום בלאגן והיה מעולה.
אז כדאי לשקול את האפשרות הזו.
וואי..מבאס.נקודה טובה
מסכנה.. גם לי קרה איזה פעם פעמיים שהלכנו לחוף לכמה ימים..
נסי לתת לה בנחת בלי להלחיץ אותה..ואם לא מצליחה אז אין מה לעשות.. אולי תעשי עוד דברים חוץ מלהיות כל הזמן בבריכה כדי שגם היא תרגיש חלק.


(רק שלא תראי לה שאת מבואסת מחוסר ההצלחה שלה. זה רק יגרום לה להרגיש רע יותר)
בעיקרון מחזור נעצר בברכהפריקה2
שתשים פד ליתר ביטחון ותזרוק אחר כך

אם היא מפחדת יכולה לבדוק את זה באמבטיה
בחלק לגבי הטמפוניםמקווה מאוד
ראיתי שיש התכתבות אל הטמפונים, אני ממש בעד לשכנע אותה לנסות לשים, אבל שימי לב שתנסה רק כשהיא מקבלת מחזור ולא עכשיו כי זה יותר קשה לא בזמן מחזור
תני לה להתנסות עם טמפון עם מוליךהריונית ותיקהאחרונה
היתרון שהמוליך עושה את העבודה ולא צריך להכניס את הטמפון לבד
שחלות פוליציסטיות ונרמול!אהבת חינם1

שלום לכולם

אני בת 22 (עוד מעט 23), נשואה כמעט 10 חודשים לבעל מתוק ומקסים!

ברוך השם אנחנו מאושרים, ומאוד רוצים ילדים!

יש לי שחלות פוליציסטיות שמאובחנות מגיל 18 בערך, מאופיינות במחזורים ארוכים של חודשיים שלושה. בשנה וחצי האחרונות לקחתי מדבקות למניעת הריון כדי להסדיר את המחזור. ב4 חודשים הראשונים של הנישואים מנענו הריון מסיבה אישית. וכרגע מנסים להיכנס להריון ללא הצלחה..

ז"א שאנחנו מנסים בערך 6 חודשים.

קיבלתי מחזור (3 פעמים) בתקופה הזו בערך כל 38-39 יום עד למחזור האחרון שעוד לא הגיע ואני כבר ביום ה55.

ולא, זה לא הריון..

הרופאת נשים בלבלה לי את השכל ואמרה לי לנסות חצי שנה ואז להגיע אליה, ועכשיו פשוט שלחה אותי לרופאת פריון שאני מקווה מאוד מאוד שתעזור.

כולם מסביבי בהריון , גם כאלה שהתחתנו אחרי ובאמת קשה לנו ברמות!

אנחנו כל הזמן מדברים על זה, כל הזמן עצובים וגם מקבלים הערות מההורים על זה מה שמגביר את המתח בינינו ואת הלחץ והעצב סביב הנושא הזה..

אני יודעת שאנחנו נשואים יחסית קצת זמן וניסינו יחסית מעט אבל עדיין הלחץ והמתח סביב הנושא הזה וסביב הדרך שעוד מחכה לנו לא מרפה..

מחפשת עצות טובות של נשים מניסיון, הרגעה, או נרמול שאנחנו בסדר וזה יגיע לנו בקרוב.

יודעת שזה הזמן לפתח את הזוגיות אבל מרגישים ככ מוכנים ורוצים את זה ובטח שמתחילה כנראה טיפולים אצל הרופאת פריון אז זה לא שאפשר פשוט להתעלם מהנושא..

אם יש לכן דברים חכמים להגיד מאוד יעזור ❤️

תודה וחג שמח לכולן!

אין לי משהו חכםניק חדש2

רק ש10 חודשים זה עוד בטווח זמן הסביר.

אני פוליציסטית עם מחזורים ארוכים והצלחתי להיכנס עם 3 ילדים תודה להשם.

אז בע"ה בקרוב אצלכם בשמחה ובידיים מלאות!


ולהתעלם מרעשי רקע בהול.

זה מתחיל בילד וממשיך הלאה.

להתעלם.

תבררי על שיטת אביבהנפש חיה.
שיטה טבעית של התעמלות שמזרימה דם לאברי הרבייה וגורמת להם לפעול בע"ה , כסדר.

התמדה בהתעמלות בשיטה הזאת יכולה להביא לקיצור מחזור ולהסדרת הווסתות


@אפונה

בהחלט יעיל מאדאפונה

ממש ממליצה.


במקביל כמו שכתבו לעשות עבודה על ה"עוד לא"

להרפות בתוך החסר, להסכים לקבל את ההמתנה.

לגבי שיטת אביבהאהבת חינם1

האם צריך לשלם כסף וללכת לקורס מסודר אן שאפשר ללמוד את זה באינטרנט?

אני לא במצב כלכלי שמאפשר לי כרגע להוציא אלפי שקלים על קורסים..

אני לא יודעת כמה עולה אבלמשתדלתלהיותאני
אני א יודעת כמה עולה אבל בטוח זה יהיה יותר זול מטיפולים
זה עולהאפונה

600 ₪ לפגישה (ארוכה)

וצריך בין פגישה אחת ל3.

אני שילמתי באופן חד פעמי 600₪ עבור ההדרכה הראשוניתנפש חיה.

שהיא בעצם פגישה שכוללת

תשאול ושיח סביב נושא של פוריות , ווסתות וכו'

הסבר קצר על השיטה

ותרגול

לפי הצורך המדריכה נותנת לך תרגילים לעשות

היא מלמדת אותך אותם ובעצם המטרה היא לוודא שאת יודעת לתרגל טוב את ההתעמלות  הזאת

כדי שבבית תוכלי להפיק תועלת ולהמשיך את התרגול.

פגישה שנייה זה גם כדי להשלים חלק מהתרגילים אם לא הספקתם בפעם הראשונה

וגם כדי לחזור שוב על כל התירגול בצורה נכונה

אם צריך.

זה מה שאני יודעת


באינטרנט יש תרגילים אבל אני לא יודעת לומר אם זה תרגול מסודר כמו בשיטה עצמה שלומדים מהמדריכה. 

היו לכם רק 3 חודשי ניסיוןעדיין טרייה

לגמרי הגיוני לא להיקלט במיוחד שקשה לאתר את הביוץ במחזורים כל כך ארוכים. אתם מצליחים לאתר את הביוץ ולתזמן יחסים לפי זה?

אגב מתי פעם אחרונה בדקת הריון?

הצלחנו כמה פעמיםאהבת חינם1
בפעמיים הראשונות הצלחנו לאתר ביוץ עם בדיקות.. והפעם שום בדיקת ביוץ לא יצאה חיובית ועשיתי בדיקת הריון ביתית ולמחרת בדיקת דם ויצא שלילי
בדקת ביוץ לאורך כל התקופה?עדיין טרייה
אפשר גם לנסות לשלב חום השחר שיותר זול לבדוק איתו תקופות ארוכות (למרות שהוא נותן אינדיקציה רק אחרי הביוץ). מתי עשית בדיקת הריון לפני כמה זמן?
בדקתיאהבת חינם1

עשיתי בדיקת הריון שבוע שעבר ובדקתי ביוץ בעיקר סביב הזמן שהיה אמור להיות הביוץ ויצא שלילי..

בביוצים הקודמים (שנדמה לי שהיו ביוץ) היו לי תסמינים כמו רגישות בפטמות, קצת כאבי בטן.. ובפעם הזאת גם היה לי את זה כמה ימים אבל לא קיבלתי מחזור עד עכשיו ונכון לשבוע שעבר אני גם לא בהריון

אז יש מצב שפספסתעדיין טרייה
את הזמן שהיה ביוץ או שהוא עוד לא היה. אם תלכי לרופא הוא ידע להגיד לך אם את אחרי ביוץ. בכל מקרה לא הייתי בלחץ מכל כך מעט נסיונות. בהצלחה!
עם שחלות פוליציסטיותנעמי28

לא הייתי ממליצה לנסות לבדוק ביוץ לבד בבית.

זה לא מקרה רגיל, אין סדר, זה סתם לעשות מלא בדיקות לחינם.

דבר שנינפש חיה.

שחלות פוליציסטיות זאת תופעה שקורית ל 15% מהאוכלוסיה

סה לא אומר שום דבר על סיכויי הקליטה להריון תקין בע"ה

בפרט שאת צעירה ובריאה ב" ה.

יש כאלה שנקלטו באופן טבעי למרות האבחנה הרפואית הזאת.

האבלנה - רק אבחנה 

הקב"ה איתך תמיד, והוא מסדר הכל לטובתך!

 

מעבר לזה

בכל שלב בחיים - תזכרי 

שהכל בהשגחה פרטית

הכל משמיים

והכל לטובה.


 

אל תלחצי משום דבר ואל תתבלבלי מאנשים!


 

לאנשים תמיד יהיה מה לומר

בכל שלב

אם אין ילדים- למה אין

אם יש- מה עם עוד

אם יש כבר כמות ילדים- למה להביא עוד


 

מי שקובע זה את ובעלך והקב"ה. 

ממליצה בחום ומניסיון אישי על דיקור סינימצפה88
ואם יש אפשרות גם לעבור לתזונה כמה שיותר מותאמת לשחלות פוליציסטיות (להפחית סוכר ומזון מעובד), עוד יותר טוב
מה הכוונה תזונהאהבת חינם1
האם צריך ממש לחתוך סוכר? אני ממש אוהבת ואין לי כוח עכשיו להישאב לדיאטת כסאח שאולי לא אראה ממנה תוצאות..
ברור שתראי תוצאותאפונה

התוצאות הן שבע"ה לא תחלי בסוכרת סוג 2 ואם כן אז בגיל מאוחר יותר.

וסיכוי גבוה שגם בטווח הקצר תהיה השפעה לליוב על המחזור.

לא דיאטת כסאח אבל תזונה כמה שיותר לא מעובדתמצפה88
ופחות פחמימות פשוטות וסוכרים. כמה שאפשר כמובן
היי יקרהמחכה להריון

קודם כל חיבוק על הציפייה לילד אפילו שזה באמת לא הרבה זמן אבל כל חודש זה כמו נצח שכלכך רוצים!

ממה שאני יודעת את יכולה לקחת תמצית שיח אברהם זה מאוד עוזר לאיזון הורמונלי וקליטה להריון

וכמו שכבר רשמו דיקור שיטת אביבה דברים טבעיים..הבנתי שזו הבעיית פוריות שהכי קל לפתור אותה יש גם כדורים שנותנים..ושיהיה בהצלחה תבשרי פה בשורות טובות בקרוב🙏

רק לגבי שיח אברהם- כדאי לשאול את הרוקח לפני כןנפש חיה.

אם לוקחים לבד בלי הכוונה

לפעמים הטיפות יכולות לעשות בלגן... 

לא בטוחה שרוקח הוא הכתובת, אולי הומיאופתהמקורית
אתםשירה_11

נשואים עשרה חודשים

מנעתם בהתחלה

והיו לך רק 3 מחזורים עד כה

זה אומר שהיו ממש מעט נסיונות אז זה מעודד זה עוד לא מראה על בעיה


כמובן שזה לא אומר שההמתנה לא קשה ומתישה, לא צריך לחכות 5 שנים כדי שזה יהיה "מוצדק"


מנסיוני אני יודעת שלרופאה הולכים אחרי כשנה

וטוב שלרופאת פריון ולא לרופאת נשים רגילה


הייתי מתחילה מלברר על דרכים טבעיות לשחלות כי זה באמת נושא שיכול לעכב


אני פוליצסטית והתחלנו גם לבדוק אחרי כשנה

עד כה ב"ה 2 ילדים מטיפולים

ויכול להיות שיהיה גם טבעי בע"ה אני לא מונעת


יודעת שיש הרבה גם פוליצסטיות שנכנסות טבעי

מציעה מלהתחיל לעקוב אחרי הביוץאולי בקרוב

אני עם שחלות פוליציסטיות ולא היה לי ביוץ הרבה יותר מחודשיים שלושה.. אז אומנם אני הגעתי לטיפולים אבל כנראה לא רק בגלל זה..

בכל אופן, במצב כזה ממש קשה לדעת מתי הביוץ אז ממש ממליצה פשוט להתחיל ממעקבי זקיקים, שרופא ילווה אותכם הזה ואז בשילוב אולטרסאונד ובדיקות דם תדעו במדיוק מתי הביוץ.

חוץ מזה מצטרפת והרבה דברים שנאמרו פה- סה"כ ניסיתם 3 פעמים.. זה ממש כלום גם כשהכל תקין!80% מהזוגות נכנסים להריון תוך שנה-שנה וחצי, ז"א 12-18 ביוצים ונסיונות.. אז זה גם לגמרי בתווך התקין! וגם שחלות פוליציסטיות זה באמת אחד הדברים הכי פשוטים לטפל בהם.. גם לי המליצו על שיטת אביבה (ובסוף בפעם היחידה שניסיתי זה היה כשנכנסתי להריון עם הבת שלי אבל אני לא יכולה להגיד שזה מה שעשה את זה כי היו עוד דברים בסבב הזה) וגם על תזונה שמעתי שיכול לעזור ולהשפיע, לא ניסיתי עד הסוף להתמיד בזה.. ובכל מקרה, זאת באמת יכולה להיות תקופה כיפיית שאפשר להיות ספונטניים ולעשות בתור זוג כל מיני דברים

הי יקרהכובע לבן

3 מחזורים

זה אומר 3 ביוצים (בהנחה שהגוף ישר חזר לבייץ אחרי גלולות. הרבה פעמיפ זה לא ככה ולוקח לגוף זמן להתאזן. )

והסטטיסטיקה הפשוטה של ההריונות. זה 1 ל5, כאשר מקיימים יחסים בביוץ.


במחזורים ארוכים, יש בכלל מצב שלא הייתם ביחד בימי הפורחות, ואז זה אפילו לא נספר.... 

הטיפול הוא "די"פשוטנעמי28

יש כדורים במרשם לעידוד ביוץ איקקלומין/לטרזול.

נוטלים חמישה ימים ברצף בשילוב של מעקב זקיקים.


ואם אין בעיית פוריות נוספת, זה פותר את הבעיה.


השאלה אם את רוצה להיכנס לתוך זה, או לתת לעצמך זמן באופן טבעי.


ולשחרר את הלחץ זה תרגול בלי קשר לאירוע, החיים כל הזמן יציפו אותנו בשיבושי תוכניות ולחץ חברתי, זה עניין שצריך לעבוד עליו בפנים.

ממש להשתיק רעשי רקע, לא לקחת ללב, ולנשום❤️

כמה דבריםמתיכון ועד מעון

דבר ראשון, לי אין שחלות פוליצסטיות, לפחות לא שידוע לי והיו לי במשך תקופות ארוכות מחזורים של 39 ימים, וב"ה יש לי ילדים.

מעבר לזה, אם את מרגישה שהמתח נכנס ופוגע יש למכון פוע"ה שרות של תמיכה סביב פוריות, אולי שווה לשקול את זה.

מעבר לזה, מסכימה עם מה שנאמר שבאמת לא מדובר בהרבה זמן ונכון להציב גם להורים גבול להתערבות שזה לא מקומם להיכנס בניכם. ובאופן כללי 10 חודשים זה עדיין ממש זמן שבונים זוגיות והוא מורכב גם אם לא מכניסים נושא של פוריות

רוצה להדגישאהבת חינם1
שהמחזורים של ה38-39 יום זה רק ב3 חודשים אחרי שהפסקתי מניעה.. לפני היה הרבה יותר ארוכים והחודש המחזור כבר חוזר לסורו..
מצטרפת לקודמותיישלומית.

אתם מנסים לא הרבה זמן. ומחזורים של 38-39 יום זה ממש ממש בסדר. בגלל שאת פוליציסטית לא יודעת אם כולם כללו ביוץ אבל בהנחה וכן אז באמת את במצב ממש ממש טוב!

דרך אגב, אני לא פוליציסטית והמחזור שלי מאוד לא סדיר (50+-30 ימים) וב"ה נכנסתי בקלות להריונות...)

ממליצה להוריד לחץ, להבהיר למשפחה שזה לא עניינם ושאתם מבטיחים להזמין לברית כשתהיה בע"ה. עד אז אין מה לשאול שאלות ולהמליץ המלצות.

עם כמה שזה קשה, ואני לא מזלזלת בכלל, קחו נשימה ותחיו את הרגע. בע"ה יהיו לכם עוד הרבה שנים טובות ושמחות עם ילדים 

עונהנויה12345

גם עם שחלות פוליצסטיות

לא ממליצה על מקלוני ביוץ לא עובד עלינו כל כך.

לי לקח בהריון השני גם בערך 7 חודשים ללא מניעה אבל אין כל כך ביוצים אצל פוליצסטיות ככה שקשה להיכנס להריון

לי עזר לעשות שינוי באורח החיים, לשתות הרבה מים, פחות קפאין, לאכול טוב ומאוזן ולהקפיד על שעות שינה.

זה ממש עזר לי.

יש מישהי שיש לה פודקסט על הנושא ממליצה לשמוע קוראים לה מירי לאב.

בהצלחה!!!

רק רוצה לשים דגש על משהוהביתמתפורר

הרבה פעמיים בשחלות פולציסטיות אין ביוץ בכלל, ומתישהו הרירית פשוט נושרת בלי ביוץ ולכן יש מחזור.

אם עובר זמן וכל הזמן המקלון ביוץ מראה קצת חיובי ולא חיובי מוחלט ייתכן ואת לא מבייצת ובגלל זה באמת כדאי לברר את זה עם רופאת פריון.

היה לי חשוב לציין את זה כי גם אני עם שחלות פוליצסטיות ואחרי כמה חודשים שניסיתי להבין מה לא בסדר איתי שאני לא מצליחה לברר מתי הביוץ (בכל השיטות, בפרט עם חום השחר) הבנתי שזה לא שאני פשוט לא מספיק  דויקת זה שפשוט אין כזה.

אז הדבר הכי חשוב זה להבין אם יש ביוץ וזה אני מאמינה שהדבר הראשון שרופאת פוריות תעשה.


ועוד דבר קטן, קחו נשימה. אתם בתחילת החיים ובגלל זה זה ככ מציף אבל אתם תראו ככ שהזמן יעבור שכולם סביבכם תמיד יהיו דברים שלכם אין או שאתם מצפים.

כל אחד והמסלול המדויק לו, בעז"ה זה יגיע לכם בזמן המדויק!!.

ותשמחו מזה שכבר מנסים לעזור לכם בשלב מוקדם ואתם לא סתם נמרחים חודשים בלי ביוץ בכלל.

בהמשך למה שכתבואפונה

ממש חשוב לעבד את המרכיב של הלחץ

כי אם אפשר לנטרל אותו, תהיה לכם אפשרות ללכת בדרך הרבה יותר נעימה ומועילה לטווח הארוך.

תוכלי למשל לנסות שיטת אביבה כדי להסדיר את המחזורים, ובמקביל ללמוד שיטת המודעות לפוריות כדי לעקוב בעצמך אחרי הביוץ שלך אם יש ומתי, וכמובן לתזמן יחסים.

שתי השיטות האלה הן כלים מאד אפקטיביים שתוכלי להשתמש בהם כל החיים, בתרחישים כאלה ואחרים.

תוכלי גם ללמוד לאזן את עצמך באמצעות תזונה או דיקור סיני, שישפיעו על הבריאות שלך (יש לתסמונת השלכות נוספות לטווח הארוך, היא קשורה להתפתחות של תנגודת לאינסולין).


הדרך הקצרה לעומת זאת, היא באמת לפנות לרופאת פריון, שתשלח אותך למעקב זקיקים - תהליך מתיש ומייגע שכולל אולטרסאונד מוקדם בבוקר מספר פעמים בחודש עם בדיקת שם, תלות באחות זמינה יותר או פחות שתספר לך מה התוצאות, התערבות תרופתית כדי לגרום לביוץ - שיש לה גם תופעות לוואי.

אנשים נוספים שמעורבים בחדר המיטות שלכם, וברור שהדרך הזאת כוללת גם עליה במרכיב הלחץ.


זו אפשרות כמובן, אבל בעיני פחות טובה.

כשרוצים משהו מאוד קשה להרגיע, ובכל זאתמשתדלתלהיותאני

אני מבינה אותכם מאוד, כשרוצים ילדים מאוד קשה להרגיע ולהיוץ בנחת

במיוחד שסביבכם לכולם כבר יש

במיוחד שההורים לוחצים

ובכל זאת, קודם כל באמת לא ניסיתם הרבה בכלל, זה ממש ממש ממש נורמלי לא להכנס להריון כל כך מהר.


כשחיים בסביבה שכולם ילדים מאוד מהר, אז מי שלא 'עומד בקצב' הרבה פעמים בטעות נכנס ללחץ, אבל אם תסתכלי סביבך על אנשים מבוגרים יותר, תראי שלכל אחד יש את הסיפור שלו. יש את מי שהלך בקלות ואחר כך כבר לא, יש את מי שהלך בקלות אבל גידול הילדים היה מאתגר, יש אנשים שהסיפור שלהם זה פרנסה ויש שזוגיות, לכל אחד את האתגרים שלו בעולם, והדרך לצלוח היא רק להסתכל פנימה ולעבוד על השמחה שלנו. במיוחד כשעדין אין אצלכם בעיה, ניסיתם זמן מועט ואתם נכנסים ללחץ סתם. ואני לא אומרת שהקושי לא מובן לי! כשרוצים כל חודש נראה המון. אז אני לא אומרת שצריך לשמוח בזה, אבל כן זה המציאות שה' זימן לכם, תנסו לצמוח מזה ולנצל את הדברים החיוביים שבזה, תנצלו את התקופה הזאת, זה זמן שלא יחזור

תהנו מהזוגיות

תעשו רשימה של דברים שבא לכם לעשות ומאתגר עם ילדים וכל חודש תעשו משהו

תנסו לשחרר. אני לא אומרת להפסיק לרצות או לא להתבאס כשלא עובד, אבל תנסו במקביל להנות,

אני לא אומרת שזה קל, יכול להיות שבהתחלה זה יהיה בכח, אבל יש לנו יכולת לבחור בחיים שלנו על מה לשים את הדגש

אם לא מצליחים לשחרר בכלל- לכו לטיפול.


ורוצה להוסיף שהיום ברוך ה' יש לרפואה הרבה כלים ושאני מסתכלת סביבי גם זוגות שהתקשו בכניסה להריון, בטווח של כמה שנים לכולם יש ילדים, עוד יהיה לכם בעזרת ה', במיוחד כש'הבעיה' היא שחלות פובלסיצטיות שהיום מטפלים בזה מאוד בקלות.


מבחינת ההשתדלות- בגלל הגיל הצעיר והזמן הקצר שאתם מנסים, לדעתי הכי טוב לפני שנכנסים לסיפור של טיפולים לנסות שיטת אביבה ודיקור סיני, אבל אם לא מתאים לכם אתם יכולים גם ללכת ישר לטיפולים, רק לכו על זה בשמחה שיש היום לרפואה כלים לעזור לכם, ולא במסכנות ועצבות.


וכל האנשים סביבכם שמעירים - קודם כל סליחה שאני אומרת את זה ככה אבל הם מטומטמים, אתם נשואים כולה 10 חודשים, אפילו בעיה אין עדין

וגם אם הייתם נשואים יותר וכן היתה בעיה- זה לא העסק שלהם

דיקור סיני עושה פלאיםאנונימית בהו"ל

בתור מישהי שיש לה מחזורים לא סדירים


 

ואחרי ניסיונות להכנס להריון של שנה וחצי


 

הלכתי לדיקור (זה סדרה של טיפולים, יקר אבל שווה כל שקל)


 

המחזור התחיל לדפוק כל חודש כמו שלא היה לי בחיים

ועכשיו ברוך ה' בהריון.


 

השקעה ששווה כל שקל.

אם תכתבי מאיזה איזור את, אולי אני אוכל להמליץ לך.

אבל חשוב לקחת מישהי מומלצת ולא מהקופה...


 

וכן חשוב לדעת זה לא נחשב הרבה זמן לנסות...

בדכ ההנחיה היא להתחיל בירור רק אחרי שנה של ניסיונות.. וגם לפעמים לגוף לוקח זמן להתאושש ממניעה (שאגב גם בזה דיקור יכול לעזור(

 

חיבוק 🫂


 

 

אם דיקור אז ממליצה על יניב אברהם, מקבל בכפר חבדאוהבת את השבתאחרונה
ובצפון
שאלות על טבעת נוברינג/דיאפרגמהפרח חדש

אני יודעת שזה שני דברים שונים מאוד

אני פשוט בשלב של התלבטויות והסתבכתי עם עצמי


לגבי טבעת-

כמה זה מעצבן ההתעסקות עם ההוצאה והכנסה לבדיקות טהרה וטבילה? אני יודעת שזה רק להפסק ראשון ושביעי וטבילה.


ולגבי הדיאפרגמה

יש פה בנות שהצליחו למנוע אותם ממש רציני? הכוונה לקיים יחסים בזמן ביוץ באמת ולא להיקלט? כי החשש שלי שאצטרך במילא להימנע בימים הפוריים ואז כבר עדיף להישאר בלי כלום.. למרות שזה לא רעיון טוב בכלל

עונה..הריון ולידה

לגבי טבעת- לר השתמשתי הרבה זמן לדעתי מספר חודשים אם אני זוכרת

מבחינת הכנסה הוצאה היה לי סבבה אבל פעם אחת אחרי שטבלתי וכבר הגעתי הביתה נזכרתי ששכחתי להוציא לטבילה וחזרתי לטבול שוב באותו ערב🤥


לגבי דיאפרגמה- השתמשתי כשנתיים וחצי ברציפות, אסייג ואגיד ששמתי כל קיום יחסים חוץ ממקרים בודדים ממש, שהייתי בטוחה ב100% שהתרחקתי מהביוץ. 

וואו איזה באסה לטבול שוב!רוני 1234
קרה לי גם שטבלתי שוב אבל עוד הייתי במקווה.

בדקתי עכשיו בגוגל ואני רואה שבדיעבד הטבעת לא מעכבת (אולי זה לא לכל הדעות אבל כדאי לדעת שזו אופציה).

עם דיאפרגמהoo

אפשר למנוע שנים ארוכות

זה סיליקון שחוסם פיזית + קוטל לשיפור החסימה

האחוזים יורדים כי נשים שוכחות/ לא מיומנות וזה זז/ חושבות שאפשר בלי/ לא שמות קוטל

השאלה אם אין חשש שלא ימנע פיזיתפרח חדש

אולי תנוחה מסויימת שאישה תעשה או משהו כזה

מספיק שכמה זרעים בודדים יעברו ואשה תיקלט להריון

מלחיץ ממש

ומבחינתי אין סיכוי להפלה במקרה כזה ואאלץ להתמודד עם ההריון

אוף אין לי כבר כח למחשבות והתלבטויות של זה

אפשרoo

לבדוק אם היא זזה בזמנים בטוחים

היא לא אמורה לזוז

(לקאיה יש מין דפנות שמונעות את התזוזה)

והקוטל מוסיף שכבת הגנה בפני עצמו


אני רואה את זה כמניעה בטוחה

דיאפרגמהאנונימית בהו"ל

מונעת עם זה לסירוגין כבר כמה שנים

הקפדתי ללכת למתאמת

בלי ג'ל (חוץ מתקופה מסוימת)

אף פעם לא בודקת ביוץ, פשוט שמה כל החודש.

בין הראשון לשני מנע לי מעולה

בין השני לשלישי נכנסתי עם זה להיריון

אחרי הרביעי הייתה תקופה שהייתי חייבת למנוע רפואית אז הייתי עם ג'ל עד שנמאס לי

ובסוף נכנסתי להיריון ביום שלא שמנו כנראה חח

אז מבחינתי זה מונע, והג'ל מעלה אחוזים ובחרתי לא להשתמש בו, וקרה שלא מנע לי, אבל מקרים כאלה קורים גם עם אמצעים שנחשבים יותר בטוחים…

מניחה שאחרי הלידה אחזור לזה כי האמצעים האחרים לא ככ באים בחשבון

הטבעת לא מעצבנת כל כךרוני 1234

בטוח שזה פחות טירחה מדיאפרגמה.

עונהשאלה גנים

הטבעת הייתה לי אחלה להוציא ולהכניס

התרגלתי די בקלות

לא הכרתי שמוציאים לבדיקות או הפסק, רק למקווה


לגבי דיאפרגמה-

מונעת איתה כבר כמעט ארבע שנים, ברגע שהפסקתי נכנסתי להריון ככה שאני מניחה שהיא מונעת לי מעולה

משתמשת תמיד בג'ל

מנסה לעקוב אחרי ביוץ ולא שמה אותה ב3-4 ימים שלפני המחזור שאז כבר בטוח לא צריך


לגבי דיאפרגמה - כמו שכבר כתבו כאן -

חשוב ללכת למתאמת אחרי לידה / אחרי שינוי משמעותי במשקל (5 ק''ג נראלי) כדי לוודא שהיא עדיין מתאימה + לוודא שאת שמה נכון

להקפיד להוציא לא לפני שש שעות

לשים ג'ל

וכמובן כמו תמיד - להתפלל...

בשבילי זו המניעה האחרונה והיחידה שאני יכולה (מלבד לא לקיים יחסים...) אז לומדת להסתדר עם מה שיש 😅


בהצלחה בהחלטות!!

אני עם הדיאפרגמה כבר 3 שנים בערךהמקורית

אולי יותר

בהתחלה הייתי נמנעת בזמן ביוץ באמת, עכשיו כבר לא. אבל זה ממש לא משתווה לטבעת ובטח שלא אומר שלא לשים כלום (את אותה למנוע לא? מה הקשר לא לשים כלום?). עם קוטל זרע זזה עובד אצלי ב"ה (לא מתקמצנת עליו) ואם יש מחזורים קבועים בערך - כחמישה ימים/ שבוע  לפני העונה הבינונית  ואחרי שזיהיתי ביוץ ועברו כמה ימים אני כבר לא משתמשת בה בכלל וזה בעיניי יתרון מטורף

גמני משתמשת בקאיה

עונה ממה שמכירהאוזן הפיל
טבעת - מוציאה ומכניסה בקלי קלות, אחרי 4 לידות🤷‍♀️, ואני כן מוציאה לכל בדיקה, רק כי יותר נח לי ככה, אפילו שלא צריך. יותר קל וזריז מלסדר את העד על האצבע.

יש לי אחות בזכות דיאפרגמה, אז מבחינתי זאת לא אופציה

דיאפרגמהרק לרגע9
מונעת איתה כבר יותר מעשר שנים. ב"ה אף פעם לא נכנסתי להריון איתה... וכשאני מפסיקה למנוע ב"ה ישר נקלט הריון, אז מניחה שזה עובד טוב. כמובן צריך להקפיד על שימוש נכון, עם קוטל, לא להוציא שש שעות אחרי. למדתי שמפ אז אני לא משתמשת כל החודש, רק בימים הפוריים.
בינתיים החלטתי לנסות חודש אחדפרח חדש

את הנוברינג לפני שאני שוללת לגמרי גם את זה

אם לא יהיה טוב אז לא נותר אלא דיאפרגמה


אני כותבת פה כי רוצה שזה יהיה כתוב ושאני לא ישנה את דעתי עוד מעט שוב ותיכף כבר אי אפשר להתחיל החודש נוברינג 🙃😶

מנענו עם דיאפרגמה בלי קוטל כמה שנים במצטבראוהבת את השבתאחרונה

כן התאמתי אצל מישהי תותחית..

דיאפרגמה שהרגישה לי יותר הרמטית מהסוג הקודם שהשתמשתי..

אצל לי מילר אם אני לא מתבלבלת..

דיון שהיה לנו ואשמח לשמוע אתכןאנונימית בהו"ל

ראש ממשלה ספרדי, אקדמיות ופרופסורים ודוקטורים ספרדים,מרוקאים, תימנים, פרסים וכו' וכו', משהו שיקרה בטווח זמן הקרוב?

היו כאלו שטענו שכן ויש בשלות לעם

והיו כאלה שטענו שזה עוד רחוק בגלל כל החברה המקיפה..

מרגישה על חברות מוכשרות שלי שככ רוצה שיהיה להן תארים מתקדמים אבל נראה שהכל מוקף באשכנזים/אירופאים כמוני😢 הלוואי ויהיה שינוי! 

אנחנו נאלצות לנעול את השרשוריעל מהדרום
מאחר ואם אין תרבות דיון ויש מחיקה כזו של דעות שונות בצורה לא מכבדת, אין מקום לדיון בפורום.

ואין שום הצדקה לאנונימי.

סקר התקן לא הורמונליהריון ולידה

1. איזה התקן שמת?

2. האריך והכביד לך את הווסת?

3. היו לך דימומים/כתמים בין וסתיים? אם כן,קיבלת פסיקה מיוחדת ל7 נקיים?

4. היית מרוצה מהמניעה הזו?


בונוס

אשמח להמלצה לרופא.ה להתקנה במאוחדת באיזור השרון. 

אני לא יודעתאנונימית בהו"ל

האמת שלא ממש הסבירו לי יותר מדי בתוך התהליך וזה ממש מעצבן

למרות ששאלתי מלא.

חפרתי על זה ברשת הרבה בתקופה שאחרי, ובכלל על התקנים...

מניעה ואישה מיואשתאנונימית בהו"ל

ניסיתי כמה סוגי גלולות. רגילות, משולבות.

ניסיתי טבעת.

היה גם התקן ואיתו דלקות וסיבוכים.

וזהו, הגעתי לקצה.

אני רוצה את החיים שלי בחזרה.

ההורמונים האלו הרסו אותי. מרגישה שאני פשוט לא אני.

אני עכשיו אחרי דימום שהתחיל עם גלולות, החלטתי להפסיק והודעתי לבעלי שאני לא לוקחת יותר כלום. נמאס לי.

נמאס לי מהעצבים, מהדיכאונות, מניסוי וטעייה, מחוסר חשק.

אבל אני ממש לא רוצה עכשיו הריון והוא בכלל נחרד מהרעיון.

אמרתי לו שלא מעניין אותי.

שייקח על זה הוא אחריות.

לא יודעת איך.

אם גם הוא לא יודע אז לא יהיו יחסים וזהו.

מסכן

אבל נשבר לי

וואי ממש מובן. מציעה:ממתקית

ללמוד שיטת הפוריות הטבעית- כיצד לא להרות באופן טבעי...יודעת שיש דבר כזה.
מניעה בנרות, דיאפגרמה, שקפים...- אין הורמונים...

חברה אמריקאית שיתפה אותי במניעה מעולה שיש שם, אולי יש גם בארץ? אני לא נתקלתי. מעניין אם מישהי פה מכירה
שבב כזה קטן שמחדרים לתוך העור בזרוע- נשמע מפחיד, אבל מונע נהדר ובלי השפעת הורמונים ככה אני מבינה ממנה. אולי שווה לך לברר?

רק אומרת שזה חייב להיות הורמונלי אם זה בזרוע...שש וארגמן
שבב שמונע דרך הזרוע בלי הורמוניםאפונה
נשמע טוב בערך כמו לאכול עוגת קצפת בלי להשמין.
מבינה אותךבעלת תשובה

גם אני סבלתי מסוגים שונים של מניעה הורמונלית

בסוף ויתרתי והשתמשתי בנרות. יש גם שקפים ועוד אפשרויות. נכון, אחוזי ההצלחה יותר נמוכים ,אבל הם גם די גבוהים. חושבת שבאיזור80% (לא זוכרת בדיוק)

אז זאת גם אופציה


דיאפרגמהרוני 1234
דיאפרגמהאפונה
ואם את ממש חרדה אז יחסים רק אחרי ביוץ.
תלמדי מודעות לפוריותהריון ולידה

נכון זה גם מורכב אבל זה בטח ובטח עדיף מההצעה שלך של לא לקיים יחסים בכלל.

מקסימום בהמשך כשתדעי להשתמש בה טוב תוסיפי דיאפרגמה רק בימים הבעייתיים.


לא הייתי מתחילה עם שקפים ונרות שזה לא נחשב בטוח בכלל בכלל

מסכימההמקורית
אני רק חיבוק, מזדהה מאוד מאוד ❤️❤️שאלה גנים
דיאפרגמה. הורמונים זה באמת נוראאוהבת את השבתאחרונה

ותכלס הזוי להשתמש בזה כאילו זה כלום

יש לזה השפעות ככ מטורפות על הגוף.... והנפש..

לאן הולכות לטייל בחול המועד?אוויר לנשימה

בדרך כלל אנחנו מטיילים מלא

עכשיו ממש מתלבטים מה לעשות… 

בדיוקטארקו

זה לא לא מטופל, אבל המציאות פה מורכבת מה לעשות..


וגם, לעצור בצד בזמן אזעקה ולקרוא לחיילים לאבטח, נניח שכן היו מספיק חיילים-אבל זה לסכן אותם מעבר למה שצריך...

(לחיילים יש עמדות שממוגנות חלקית.. ברור שאם יש צורך גם אם יש אזעקה הם בפעילות! אבל צריך לא ליצור צורך כזה סתם(

נסיעה מהמרכז לירושלים במצב הבטחוני הנוכחיאנונימית בהו"ל

הי בנות,

בעלי מאוד רוצה לסוע כולם לירושלים לבקר את המשפחה שלו ואני מפחדת שתתפוס אותנו אזעקה בדרך ורוצה להמנע, הוא אומר שאני מגזימה וכולם נוסעים...

מרגישה רע שאומרת לא אבל באמת מפחדת, מה אתן חושבות? אני מגזימה?

אני נסעתיoo

מירושלים למרכז ובחזרה

הרבה פעמים במלחמה הזו

אני לא מפחדת

אבל הרבה אנשים כנראה כן מפחדים

כי הכבישים יחסית ריקים


מה שחשוב אם נוסעים

זה להחליט על אסטרטגיה מראש

מה עושים בזמן התראה/ אזעקה

כדי לא להיכנס ללחץ

(אני ממשיכה לנסוע

זה מרגיש לי הכי בטוח)

היום יש כמות גדולה של אזעקות ואני הייתי נמנעתהמקורית

אני למעשה נמנעת מתחילת המלחמה לנסוע להורים שלי כי אזעקות ואין אצלם ממד, כי נהגים הרבה פעמים מגיבים בחוסר פרופורציה וזה יכול לגרום לתאונות

ולדעתי זה משו שיכול לחכות לימים רגועים יותר

אני נסעתי הרבה פעמיםבוקר אור

בעלי במילואים והמשפחה שלי במרכז

נסעתי אליהם כל שבת הלוך וחזור עם הילדים

וואלה לא כל כך מפחיד אותי,  לא יודעת. אגב בירושלים יש הרבה פחות אזעקות מבמרכז

לא הייתי נוסעת, אבל מאפשרת לו אם הוא מרגיש בנוחכורסא ירוקה
נסענו הרבה פעמים בהרכבים שונים..שומשומ
אי אפשר לעצור את החיים ולהיות סגורים בבית כל היום. לדעתי. 
כנללומדת כעת

מצד שני אני ממש מבינה את מי שמפחדת

הייתה לנו אזעקה בדרך והיינו באמצע שומקום. היה מאוד מפחיד...

אבל אין מה לעשות. חייבים להמשיך בחיים וחייבים להפסיק לפחד. וכשיש התרעה מוקדמת לחפש בוויז מקלט...

אני נוסעת חופשישלומית.

לא מסוגלת לתקוע את החיים שלי ברמה כזו.

אבל למרכז לא מגיעה בכלל ( בלי קשר למלחמה, פשוט אין לי מה לעשות שם)

לא יודעת מה באמת "נכון"

נסענו כמה פעמים...אורי8
האמת, נוסעים לאן שצריך/ רוצים. קרה לנו שהיתה אזעקה בדרך. כבר בהתראה התחלנו לחפש מקום מוגן. בהרבה תחנות דלק יש מרחב מוגן ונכנסו לשם. ( בדרך כלל בתוך החנות של התחנה). אולי אם יש הרבה קטנטנים זה יותר מורכב. מסכימה שיכול להיות בזה סיכון מסוים, אם לא תמצאו מרחב מוגן תצטרכו לעצור , ולצאת מהרכב . היום הינו במעין והיתה אזעקה, לא נעים, ואני בדרך כלל ממש נשמעת להנחיות. ברור שיש פה סיכון מסוים. אבל גם בסתם נסיעה בלי מלחמה יש סיכון מסוים ואנחנו נוסעות. אז כל אחת מנהלת את הסיכונים שלה ... 
אנחנו נוסעיםשומשומונית

ההורים שם...

אין לי משפחה במרכז אז לא יודעת מה הייתי עושה אם הייתי צריכה. אבל בירושלים אין המון אזעקות, בערך כמו אצלינו, אולי אפילו קצת פחות. אז משפחה - זו משפחה

אנחנו נסענורקאני
השאלה מה מרחק הנסיעהחילזון 123

אם זה להגיע מרחוק לדעתי את לא מגזימה

ממש לא נעים להתקע בדרך עם ילדים קטנים

אם זה לשבת שלמה אולי הייצי טורחת

אבל בשהיל ביקור קצר לא בטוחה שהייתי יוצאת

נסענו והיה ממש בסדרצוצקהלה

הבאנו איתנו גם מזרוני יוגה כדי שאם נצטרך לשכב יהיה נעים יותר.

בעיני הכי חשוב זה להיות באמת רגועים ולא לשדר לחץ לילדים ולהפוך את זה לחוויה (זה באמת מצב לא נעים אבל לחץ לא עוזר), בפועל כשהייתה התראה בדקנו בוויז איפה יש מרחב מוגן קרוב והספקנו להגיע ולהתמקם בנחת...

אני לא הייתי נוסעת.רותי7

אנחנו ממש רוצים לנסוע להורים, אבל אני מפחדת שתהיה אזעקה בדרך - אז אנחנו לא נוסעים..

אולי בעלי יסע לבד כדי לבקר אותם.

אני מבינה אותךתקומה

ממש שאת מפחדת

אבל מבינה גם את בעלך

אנחנו כן נוסעים

לא אצא לטיול במרכז או בהרי ירושלים, זה נראה לי פחות אחראי.

אבל נסיעה סטנדרטית שמאפשרת לפגוש משפחה ולשמור על איזושהי שגרה, זה חשוב ורצוי שווה את זה.

אנחנו נוסעיםקפצתי לבקר

גרים קרוב למרכז, עם המון אזעקות. בכל האיזור הקרוב יחסית למדנו איפה כל המיגוניות והמקלטים, וכשיש התרעה נוסעים למרחב מוגן הקרוב. כמו שאמרו במחסומים המון פעמים יש מיגוניות, בתחנות דלק.. כך שיש מקטעים יחסית לא ארוכים שאם תתקבל התרעה לא יהיה לי מקום בטוח לעצור בו.

כן עושים השתדלות לשמור על ההנחיות אבל בהחלט נוסעים.

היום הגיעו אלינו משפחה ממש מכל הארץ, ב"ה גם מי שהיה בדרך ידעתי לומר להם בהתרעה לאן ללכת וב"ה הספיקו להגיע למרחב מוגן

אנחנו נוסעיםאר
ונסענו כמה פעמים את הדרך הזו
מקווה שלא תפסה אתכם אזעקה בדרךבתאל1אחרונה
כי במרכז היו הרבה היום
לא קשור לפסח, התייעצות קרעים בלידהכנה שנטעה
עבר עריכה על ידי מנהל בתאריך י"ט בניסן תשפ"ו 0:09

לא היה לי רעיון אחר לכותרת חחח

נקרעתי בלידה הראשונה ותפרו אותי כמה תפרים, עד היום אני ממש מרגישה את התפר של החתך ותפר של קרע אחד (שנה וכמעט וחצי אחרי).

הייתי אצל פיזיותרפיסטית והיא נתנה לי תרגילי קיגל (ככה קוראים לזה?) ואמרה לי לעשות עיסוי פרינאום כזה באזור התפרים. את התרגילים אני משתדלת לעשות, לא חשה שיפור (אולי קצת מבחינת רצפת אגן שגם היא לא במצב וואו), אבל את העיסוי אני לא מעיזהההה פשוט לא מסוגלת לעשות לעצמי, לגעת שם. עושה לי חלחלה וצמרמורת ביחד..

עכשיו ב''ה בהריון שני ומלבד חוסר הנוחות הרגיל אני גם די לחוצה שאקרע שוב בלידה וח''ו יהיה כמו אז אם לא גרוע יותר..

אשמח לשמוע מנסיונכן האם נקרעתן שוב בלידות חוזרות? חוויתן כאב שוב בתפרים ישנים? ורצפת אגן חזרה לכן מתישהו לתפקוד נורמלי? ואולי יש לכן טיפים להרגעה של הצלקות מהתפרים שלא יכאבו כבר?

סורי על באריכות תודה לעונות!

אני נקרעתי קצת רק בלידה 1 ב"ה. בשלוש שאחריה לאיעל מהדרום
יואו🤦‍♀️ הוספתי לך בכותרת את המילה "בלידה"יעל מהדרום
לק"י

כי חשבתי שאני בפורום אחר בניהולי, ששם מבקשים לכתוב בכותרת אם מדובר בהודעה על הריון/ לידה😅

במחילה, את צריכה פזיו אחרתממשיכה לחלום

לדעתי זה לא מענה מספק ,

היא צריכה לעשות עיסוי לצלקת,

מה שאת אמורה לעשות זה לתמיכה אבל לא מחליף..

הפזיותרפיסטית שהלכתי אליה אמרה שאפשר להגיע אליה לפני לידה והיא יכולה לעשות עיסוי כדי למזער את הסיכוי לקריעה של פתח הנרתיק כי זה מגמיש את השרירים.

נקרעתי פעמייםהמקורית

לאזור שלום ב"ה

לידה ראשונה ואקום וחתך יזום

לידה שנייה - ספונטני, לידת בזק

ב2 הלידות תפרים (אותו רופא אגב😅) והוא עשה עבודה טובה ב"ה

אצלימקקה

בלידה ראשונה קרעים רציניים

בלידה שנייה חתך יזום

ההחלמה מהחתך הייתה הרבה יותר קלה

בלידה שלישית ורביעית קרע ספונטני קטנטן

מצטרפת להמלצה להחליף פיזיו

לי היו תפרים בלידה שלישית שהרגשתי המון זמן אחרישאלה גנים

ברמה שחזרתי לרופאה מעל שנה אחרי הלידה. כאב לי שם ממש וגם הרגשתי את התפרים.

עברתי תהליך ארוך של פיזיו רצפת אגן וכמו שאמרת -

זה היה טוב לרצפת אגן, אבל לא עזר לתפרים.

מה שבאמת באמת עזר בסוף - היה ההריון והלידה הבאים 😅

מאחלת לך שזה יעזור גם.


מה שכן, בזמן הבדיקות הרופאה שלחה אותי לרופאה מומחית בתחום (דר' אושרת ברט המדהימה) שנתנה לי משחה הורמונלית למרוח שעזרה מאוד - אבל נקודתית, לא פתרה את הבעיה.

וכן אמרה לי שאם זה ימשיך - היא תפנה אותי לפתיחה של התפרים כי אולי עשו אותם מהודק מידי וזה מה שכואב. ב"ה שלא היה צריך בסוף...


בהצלחה ורק בריאות 🥰

היה לי ככה בלידה הראשונהגפן36

בראשונה נקרעתי היטב ותפרו כנראה חזק מידי/עקום/ משהו כזה. 

הרופאה אמרה שיש כמה דברים שיכולים לעזור-

או פיזיו שלא בטוח יועיל, או לתפור מחדש, או ללדת שוב. 

 

החלטתי לחכות. 

 

הלידה השנייה באמת סידרה את זה. אבל עד אז כאב לי. כנראה שנקרע ממש קצת, רק איפה שהיה תפור יותר מידי והכאיב לי.
 

אמרו לי שזה נפוץ שלידה חוזרת מסדרת את זה.


 

לא תפרו אותי בלידה השניה, רק בראשונה. 

האמת הייתי הולכת להתייעץ עם רופאשלומית.

מומחה לנושא.

אישית אני נקרעתי בכל הלידות (3) אבל תפרו אותי ב''ה בצורה טובה וחוסר הנוחות עבר תוך כמה שבועות.

יש לי חברה שסיפרה לי אחרי לידה שניה שמאז הלידה הראשונה היא סבלה מהקרעים ובלידה השניה אמרו לה שרואים תפר עקום ותיקנו לה...

לידה ראשונה חתך יזום אבלדיאט ספרייט

תפירה גרועה מאוד

לקח לי שבועות להתאושש, הציעו לי לתפור מחדש, אבל העדפתי לוותר.

לידה שניה חתך קטן ממש ממש, תפר קטנטן והחלמה מהירה.

לידות לאחר מכן ללא קרעים.

גם לי היתהשיפור
ממש רתיעה מהמגע בצלקת, הפיזיותרפיסטית עשתה איתי תהליך של התרגלות הדרגתית, אחרי הלידה השניה היה מספיק עם מאמנים, אחרי הלידה השלישית הייתי צריכה עם היד. זה היה לא פשוט, אבל שווה, כשהתמדתי הכאבים עברו לגמרי
חמש לידות,שגרה ברוכה

ארבע מתוכן עם תפרים. רק בראשונה הורגשו בכלל.. השאר היו קטנים ולא הורגשו בהחלמה. לגבי הראשונה, היה הרבה קרעים יחסית(לא חתך. ספונטנים  אבל לא עמוקים מאוד)

התפירה היתה טובה . אבל שבועיים ראשונים כואבים לשבת לשכב לקום וכו'.

לאחר מכן השתפר עד שעבר לגמרי. לא נשאר לי מזה משהו אחכ. לא זוכרת שהתעסקתי עם זה


תרגישי טוב❤️

עונהעם ישראל חי🇮🇱

לידה ראשונה תפרים כי חתכו

לידה שניה תפרים כי האיזור נקרע מעט מעצמו

מהלידה השלישית והלאה עד החמישית ב"ה ללא תפרים.

אני חושבת שזה משתנה מאישה לאישה

יש כאלו שאין להן בכלל תפרים באף לידה

יש כאלה שכל לידה

יש כאלה לפעמים כן ולפעמים לא תלוי איך הלידה מתקדמת ..

ויש גם מיילדות שסתם מתערבות וחותכות שלא לצורך כי אין להם סבלנות (קרה לי לצערי)...

בהצלחה !!

לידה ראשונהאנונימית בהו"ל

קרעים משמעותיים (דרגה 3). כאבים לא נורמליי. הלכתי למוקד ואחד התפרים היו הדוקים מידי וזיהום.

ב"ה אח''כ השתפר ועבר. מכירה כאלה שהיו צריכים לפתוח ולתפור מחדש.

ב"ה שתי לידות הבאות לידות וגינליות (למרות הלחץ מהרופאים לקיסרי) עם חתך יזום.

אחרי לידה שניה היה מאוד קליל ביחס לראשון (גם הזדהם), ולידה אחרונה בקושי מורגש.

אז זה משתפר אצלי מלידה ללידה ב"ה!

ממליצה ללכת לבדוק את זה אצל רופא מומחה לקרעים.


*מאנונימי כי לא מעט מכירים את הרקע לידה שלי

זיהום בתפרים נשמע נוראלומדת כעת
הוי,מקלדתי פתח

היו לי מלא תפרים בלידה ראשונה. אחרי חצי שנה הגעתי למרפאה ייעודית בשערי צדק יש שם כירורגית שבודקת את זה, אצלי אכן היה משהו לתקן (בדקה ובמקום טיפלה, כל הסיפור היה 10 דקות בערך ...) רק אז התחלתי להתאושש. ומהר.

אולי שווה גם בזמן הריון ללכת לודא שהכל תקין. (רק כדי לא לסבול, לא בקטע של דחוף)

החלק המעודד שבלידה שניה היתה לי פתרונות קטנה ושירים מהיר, ובשלישית לא היו כאבים כבר אחרי שבוע.

שיהיה בקלות חוויה מתקנת! 

תודה לכולן על התגובות!כנה שנטעה

מבינה שאין כלל, או שיעבור בלידה בע''ה אמן או שאקרע שוב ח''ו.. לגבי התגובות להחליף פיזיותרפיסטית, אני הולכת דרך הקופה אז מניחה שהמענה יהיה זהה בכל מכון, לא?

לא חושבת שהתפרים לא טובים כי תפרו אותי צוות שלם עם פלסטיקאי ומלא רופאים 🫣..

בע''ה מקווה שיעבור ובלי קרעים בלידה.

שוב תודה לעונות ❤️

היה לך קרע בדרגהאישהואימא

גבוהה?(3 ומעלה)

כי לפי איך שאת מתארת שתפר אותך פלסטיקאי ועוד מלא רופאים, ככה זה נשמע

לבעיות מורכבות בקרעים ותפרים בפרינאום יש את דר' רויטל ארבל בשערי צדק.

גם אם את הולכת דרך הקופהממשיכה לחלום

פיזיותרפיסטיות שונות עובדות לעיתים בגישות מעט שונות. הם יכולות ללכת לקורסים שונים (כמובן אחרי ההתמחות בפזיותרפיה של רצפת האגן) וזה משנה את דרך העבודה שלהן.

ממליצה ממש לנסות

יש הרבה דרכים למנוע קרעים בלידהגלי מטר

הדבר הכי חשוב הוא היכולת להניע את הגוף בחופשיות במהלך הלידה וביציאת הראש בפרט ולבחור את תנוחת הלידה לפי מה שהגוף שלך מבקש, מה שאומר ללדת בלי אפידורל.

זה גם מאפשר לך ללחוץ רק מתי שאת באמת מרגישה שזה נחוץ ולא מתי שהמיילדת אומרת, מה ששומר מאוד על הפרינאום. ואפשר גם ללדת בלי ללחוץ בכלל, ילדתי כך פעמיים. תקראי על רפלקס פליטת התינוק.

וגם עם אפידורל יש דברים שאפשר לעשות כדי למזער נזקים, ממליצה מאוד לקרוא על כך בספר לידה פעילה.

חשוב לי להגיב על זהשלומית.

שאמנם יש הרבה דרכים להפחית סיכון לקרעים, אבל לא כל הסיבות לקרעים קשורות להתנהגות של היולדת. יש סיבות שקשורות גם למבנה הגוף, למנח של התינוק ועוד.

אני ב''ה ילדתי ב3 לידות טבעיות מהממות ונקרעתי בכולן, כך שחשוב לי שמי שנקרעת בלידה לא תרגיש אשמה.

מסכימה- ילדתי בשכיבה על הגב, לידה אחת עם אפידוראל,יעל מהדרום

לק"י


כולל לחיצות. וב"ה יצאתי בלי קרעים.

(אז לא שוללת את מה שגלי מטר כתבה, אבל לא הייתי שוללת אפידוראל רק בגלל זה או בונה על זה שאם אעשה משהו מסויים, אז בטוח שאצא בלי קרעים).


גם אניכורסא ירוקה

כמה וכמה לידות, כולן על הגב, עם אפידורל או משככים אחרים ולא נקרעתי באף אחת. יותר משמעותי להבנתי זה שמן שקדים.

 

ודרך אגב, באחת הלידות המיילדת רצתה להציע לי תנוחות אחרות וזה גרם להאטה רצינית בדופק של העובר, שהסתדרה כשחזרתי לשכב, אז כדאי להכיר שגם זה עלול לקרות

הפסקה השניה- גם אצלי זה קרה😅יעל מהדרום

לק"י


כשעמדתי (או נראה לי שאפילו כששכבתי על הצד) זה גרם לירידות בדופק.

מצטרפת להמלצות ללכת לפיזיו' אחרתשש וארגמן

שהיא תעשה לך את העיסוי!

לא רק לתת הדרכה וזהו. זה לא מספיק.

גם בזה יש בחינה של לא נעים... אבל אולי יהיה לך יותר כל מאשר את בעצמך, וגם אפשר לחשוב על זה שזה מעין ללכת לאימון קשה אבל מחזק. קשה כי כואב וגם לע הכי נעים נפשית, אבל מרפא את הגוף.

אמאלה… הייתי נזהרת עם זהרוני 1234
זה לא סתם אזור בגוף ויכולות להיות לזה השלכות רגשיות. אני לא שוללת ב 100% אבל צריך לחשוב על זה טוב טוב…
נכוןשירה_11אחרונה
רק מחחשוב על זה נהיה לי חרדה

אולי יעניין אותך