זה החל מהנביאים שצעקו על הגזל והחמס, השחיתות השלטונית ושחיתות הניאופים, על 'יובש' בעבודת ד' (וכן כתוב בתורה: שמחה וטוב לבב), ומכולם נזכר אין סוף פעמים: עבודה זרה (שנראה שגם היום יש 'אלילים').
זה ממשיך עם דברי רז"ל על 'עזבם את תורתי', ועל שנאת חינם.
המהר"ל ג"כ נוגע בזה, בביאור אגדתות החורבן. וכן החפץ חיים כתב שעל עוון לשון הרע.
מסקנה: להתחזק בלימוד תורה עם יראת שמיים, עבודת ד' לשמה, אהבת ישראל ומיגור השנאה (שלנו כלפי האחר), בלי עין צרה, רכילות, לשון הרע, קנאה, גאווה, רדיפת כבוד.
וידוע הפשט במדרש ש"כל דור שלא נבנה ביהמ"ק בימיו מעלה עליו כאילו החריבו", שהכוונה שלו המקדש היה בדורנו היה ג"כ נחרב. ממילא אם לא נתקן את דרכינו לא נועיל. מובן וכמובן שיש להשפיע כפי הכוח והיכולת על הסביבה כולה.